תרגומים לעברית:

• ליר המלך / וילים שקספיר ; תרגם מאנגלית ראובן גרוסמן : עם מבוא והערות מאת המתרגם. -- תל-אביב : עדי, תש"ד 1944.  יב, 270 עמ'.
• המלך ליר / מאת ויליאם שקספיר ; עברית - אברהם שלונסקי. -- מרחביה : הקיבוץ הארצי, השומר הצעיר, תשט"ו. 171 עמ'. – (ספרית פועלים : ספרי מופת)
• המלך ליר / ויליאם שקספיר ; נוסח עברי, מבואות והערות - אברהם עוז. – בני-ברק : ספרית פועלים, תשס"ד 2004. 228 עמ'.
  ביקורות:
  • גלדמן, מרדכי.  עירומו של המלך.  הארץ, מוסף ספרים, גל' 617 (י' בטבת תשס"ה, 22 בדצמבר 2004), עמ' 1, 10.
  • לאור, יצחק.  מאברהם עד אברהם.   הארץ, תרבות וספרות, כ"ד באלול תשס"ד, 10 בספטמבר 2004, עמ' ה 4.
  • ריקין, אירי.  המלך הוא רק בן-אדם.  מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י' באלול תשס"ד, 27 באוגוסט 2004, עמ' 26.
• המלך ליר / וויליאם שייקספיר ; מאנגלית - דורי פרנס. -- תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2004. 163 עמ'. – (פרוזה : קלאסיקה)
  ביקורות:
  • גלדמן, מרדכי.   עירומו של המלך.  הארץ, מוסף ספרים, גל' 617 (י' בטבת תשס"ה, 22 בדצמבר 2004), עמ' 1, 10.
  • זנדבנק, שמעון.  ההילה המסתלקת.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, כ' בכסלו תשס"ה, 3 בדצמבר 2004, עמ' 29־30.

תרגומים לעברית (קטעים):

• המלך ליר: תמונת הסערה (מערכה שלישית, תמונה ב) / בתרגומו החדש של אבי עוז.  תיאטרון: רבעון לתיאטרון עכשווי,  גל' 22 (דצמבר 2007), עמ' 43.

עבודים לילדים:

• ניצן, טל.
  המלך ליר.  בתוך:  שקספיר לפני השינה : 14 המחזות הגדולים בקיצור ובצורת סיפור / טל ניצן ; איורים - מירה פרידמן.  (תל-אביב : אחוזת בית, תשע"ב 2011), עמ' 66־77.

על היצירה:

• המלך ליר ושקספיר : מבחר מאמרים / בעריכת רלה מזלי ; [תרגמה מאנגלית - רלה מזלי]. -- ירושלים : כתר, 1986.  210 עמ'. -- (יצירה ויוצרה)
  תוכן הענינים
  על הספר:
  • שקולניקוב, חנה. לקרוא מחדש את "המלך ליר".  במה: רבעון לדרמה, גל' 105־106 (1986), עמ' 142־149.

• אוריין, דן. הג'סטה בדרמה ובתיאטרון (מוטיב כריעת הברך ב"המלך ליר").  עלי שיח, חוב' 19־20 (1983), עמ' 321־332.
• אייזנשטדט, מיכאל. אופרה שקספירית.  אופרה, גל' 26 (1998), עמ' 4־6.
• אלון, יערה ונעם וינר.  העין והאין: משפט ואהבה בממלכת הצללים של המלך ליר.  בתוך: משפטים על אהבה / עורכות, ארנה בן-נפתלי, חנה נוה (תל-אביב : רמות, אוניברסיטת תל-אביב, תשס"ה 2005), עמ' 351־362.
  עיון בספרו של פול קאהן Law and Love: The Trials of King Lear.
• אתר, דוד.  יחסי דורות בתקופתו של שקספיר לפי השתקפותם במחזהו "המלך ליר".  גרונטולוגיה: כתב-עת לנושאי זיקנה, חוב' 15־16 (1980), עמ' 30־38.
• גלבוע, יהושע.  שלמה מיכאלס - "המלך ליר" היהודי.  הדואר, שנה 44, גל' כ"ט (ב' בתמוז תשכ"ד, 12 ביוני 1964), עמ' 518־519.
• גלדמן, מרדכי. שקספיר כפסיכואנליטיקן ב' : המלך ליר והסופה - פניו השונים של הדומה.  בספרו:   אוכל אש, שותה אש : עיונים פסיכואנליטיים בא.א. פו, א"צ גרינברג, וו. שקספיר ([בני-ברק] : הקיבוץ המאוחד, תשס"ב 2002), עמ' 107־126.
• ורדי, דב.  המלך ליר : (להופעת התרגום העברי של א. שלונסקי).  אורלוגין : במה לדברי ספרות, חוב' 12 (מארס 1956), עמ' 98־116.
• ורדי, דב.  המלך ליר.  בספרו: ויליאם שקספיר ומחזותיו (מרחביה : ספרית פועלים, [תשכ"ד 1964]), עמ' 259־294.
• טרטקובסקי, ילנה.  המלך ליר בגוס"ט - בריחה מיהדות או חזרה לשורשים.   תיאטרון: רבעון לתיאטרון עכשווי, גל' 24 (חורף 2008), עמ' 26־31.
  הצגת המלך ליר בגוס"ט - התיאטרון היהודי במוסקבה - עם השחקן שלמה מיכואלס בתפקיד ליר, נכנסה לתולדות התיאטרון הסובייטי העולמי. על ההצגה ועל השחקן נכתבו ביקורות, זכרונות ומחקרים רבים, ביניהם כאלה שהתייחסו לפן היהודי של ההצגה. עם זאת, הפרשנות היהודית לדמותו של המלך ליר בגוס"ט לא נחקר באופן מקיף. המחברת מנסה לעשות זאת לראשונה.
• יצחקי, ידידיה.  חטא וחטאה.  תיאטרון: רבעון לתיאטרון עכשווי, גל' 22 (דצמבר 2007), עמ' 35־39, 66.
  סמליותו של מוטיב העיוורון ב'המלך ליר' נרמזת מהטקסט של המחזה במישרין: "זו מגפת הדור: המשוגע מוביל את העיוור". העיוורון הוא מוטיב מפתח בדרמה שקספירית זו.
• כהן, נילי.  על הורים, על ילדים ועל כפיות טובה - העסקה של המלך ליר: ממלכה תמורת אהבה.  המשפט: כתב-עת לעניני משפט,  גל' 25 (2008), עמ' 53־61.
  המאמר עוסק בסיפורו של המלך ליר' המגלם את הטרגדיה של כפיות הטובה מצד הבנות שקיבלו את הממלכה במתנה. המחברת שואלת האם מוצדק להתייחס לעסקה כאל מתנה? או אולי מדובר במכר: ממלכה תמורת הספקת צרכיו של האב?
• כהן, נילי.  מתנת הזקן: ממלכה תמורת אהבה.  תיאטרון: רבעון לתיאטרון עכשווי, גל' 24 (חורף 2008), עמ' 4־14.
  המלך ליר נותן לבנותיו את ממלכתו תמורת אהבתן. תוכנו של ההסדר מעורר תהיות, אך ניתן לפרשו כמעין הסדר ירושה, הכרוך בהבטחת הבנות לדאוג למחסורו של אביהן. הבנות מתנכרות לאב ולהבטחה. למרות שניתן לנתח את יחסי האב ובנותיו בכלים משפטיים, המשפט אינו מסייע לאב. המחזה מהווה ביטוי לקוצר ידו של המשפט בתחום המשפחה. הוא חושף את המתח המובנה בין משפט, הבנוי על זרות וניכור, למשפחה, הבנויה על קרבה ורגש. המחזה גם חושף את המתח בין העולם הישן, שבו השליט אינו כפוף לחוק והוא משעבד את סביבתו לגחמותיו, לבין העולם החדש, המבוסס על שלטון החוק, על חופש הביטוי והפעולה, ועל הכרה באינטרסים לגיטימיים נוגדים. ‬
• ליפשיץ, יאיר.  שקספיר מדבר יידיש.  סגולה : מגזין ישראלי להיסטוריה, גל' 14 (תמוז תשע"א, יולי 2011), עמ' 32־47.
  התאטרון היידישאי אהב מאוד את 'המלך ליר' של שקספיר. בארצות הברית מצאו בו ביטוי אופטימי של נאמנות הדור המתבולל למשפחה ולהורים, ואילו ברוסיה הסובייטית הפך המחזה כלי לביקורת פוליטית טרגי-קומית שהסתיימה בטרגדיה אמיתית.
• נבו, רות.  המלך ליר.  בספרה: הטראגדיות של שקספיר (ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשל"ו 1976), עמ' 229־276.
• נדלר, בני.  המלך ליר.  בספרו:  שקספיר : המחזות, הדמויות וקורות חייו (חיפה : רקפת, 2001), עמ' 62־69.
  כולל גיבורי המחזה ותקציר העלילה.
• סדן, דב.  לאגדת המלך ליר.  דבר, י"ג בסיון תשט"ו, 3 ביוני 1955, עמ' 4.
  השוואת האגדה עם סיפורה של גליקל מהמלן.
• סדן, דב.  בין אב לזרעו : לתשתית הפולקלורית של המלך ליר.   במה, חוב' 86 (139) (חורף תשמ"א 1981), עמ' 41־50.
• עוז, אברהם. המלך ליר: ללמוד שיגעון, ללמוד למות.   בספרו:  היצירה השקספירית (תל-אביב : משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשס"ז 2006), עמ' 157־166.
• פוירשטין, אמיל. המלך ליר. בספרו: וויליאם שקספיר : חייו ויצירותיו (תל-אביב : אודים, תשי"ט 1959), עמ' 157־165.
• פרוינד, אליזבת. "המלך ליר".  בתוך:  החיזיון השקספירי, יחידות 7־8־9 (תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשמ"ו 1986), 193 עמ'.
• קינר, גד.  "שיריח דרכו לדובר": גלוסטר - דמות, תפקיד ושחקן בהתהוות מתוך עיוורון.  תיאטרון: רבעון לתיאטרון עכשווי, גל' 24 (חורף 2008), עמ' 20־25.
  גד קינר, שגילם את דמותו של גלוסטר בהפקתו של יוסי יזרעאלי בתיאטרון האוניברסיטה, מנתח את דרך העבודה על התפקיד באמצעות שיטתו של הבמאי: תפריט הפעולות וטכניקת "ריקוד העקרב". "עבודה זו", טוען השחקן, "כשמדובר ביוצר-חוקר כליות ולב כמו ויליאם שקספיר, היא בעצם עבודה של השחקן על עצמו במובן הראשוני שאליו סטניסלבסקי לא התכוון, כלומר, עבודתו על עצמיותו, על הבנת מהותו האנושית שלו, בתיווכו של הבמאי", המאמין כי הכל נמצא בטקסט.
• רוסטון, מאיר.  המלך ליר.  בתוך: העולם השקספירי : ילקוט עיונים חדשים לציון יובל ה-400 להולדת שקספיר / בעריכת מאיר רוסטון (תל-אביב : עם הספר, 1965), עמ' 144־148.
• שלוי, אליס.  בשלות בשיאה: "המלך ליר".   בספרה: שקספיר - עולמו ויצירתו  (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, מהד' 2 מורחבת, תשמ"ה 1985), עמ' 200־211.
• שקולניקוב, חנה.  המלך ליר בן שמונים.  תיאטרון: רבעון לתיאטרון עכשווי, גל' 22 (דצמבר 2007), עמ' 32־34.
  המאמר הופיע במקור בתוכניית המלך ליר של התיאטרון הקאמרי, 2006.
• שקולניקוב, חנה.  שיחתו של ליר עם הפילוסוף.  תיאטרון: רבעון לתיאטרון עכשווי, גל' 24 (חורף 2008), עמ' 15־19.
  ליר הזקן מתעקש שלא להיכנס למחסה המוצע לו בזמן הסערה לפני שישוחח עם הפילוסוף, הלוא הוא תום המשוגע. דמותו של הפילוסוף מבוססת על דמותו ההיסטורית-ספרותית של דיוגנס הקיני. הפילוסופיה של דיוגנס היא אך ורק אורח חיים, והיא באה לידי ביטוי בסיפורים השונים שסופרו עליו. המסורת התרבותית והאמנותית שהתגבשה סביב גיבור פילוסופי וספרותי זה מספקת את התשתית האידיאית ההומניסטית למחזה. מאמר זה עוסק בשאלת מקומה של הפילוסופיה הקינית בתוך מערך הדרמטי של המחזה. כמו-כן מראה המחברת שהמפגש של ליר עם הפילוסוף משמש כאמבלמה ומתפקד כגסטוס המביע את הרעיון ההומניסטי המרכזי של המחזה בצורה חזותית ותיאטרונית ישירה.

הפקות:

• המלך ליר : טרגדיה בשלושה חלקים (5 מערכות) / מאת ויליאם שקספיר ; עברית - אברהם שלונסקי ; ההצגה - 
  משתתפים: 
  תיאטרון האהל. הבכורה:
  על ההצגה:
  • גולדברג, לאה [לוג].   מלך ליר ב"אהל".  דבר, י"ח בסיון תש"א, 13 ביוני 1941, עמ' 3.

 

• המלך ליר : טרגדיה בשלושה חלקים (5 מערכות) / מאת ויליאם שקספיר ; עברית - אברהם שלונסקי ; ההצגה - יוליוס גלנר ; הצייר - יוסף קרל ; התפאורה - ברוך קדרי ; המוסיקה - גארי ברתיני ; המנצל - פורדהאוז בן ציפי.
  משתתפים:  אהרן מסקין/שמעון פינקל, שלמה בר-שביט, נחום בוכמן, בקר, שושנה רביד/מרים זוהר, שמואל רודנסקי, שרגא פרידמן, אבי-גד, דוד רם, רחל תימור, נאוה שאן, אורי ווארשוור, שלמה ברטונוב,  אלוין אפשטיין.
  תיאטרון הבימה. הבכורה: 19 באפריל 1955.
  על ההצגה:
  • זוסמן, עזרא.  מלך ליר ב"הבימה".  דבר, ז' באייר תשט"ו, 29 באפריל 1955, עמ' 6.
  • מלכין, יעקב.  הטראגדיה ומשמעותה הסוציאלית: "המלך ליר" לשקספיר : המחזה וההצגה.   משא (מצורף ל'למרחב'), גל' 17 (109) (ז' באייר תשט"ו, 29 באפריל 1955), עמ' ב.
  • ניימן, י. מ.  אהרן מסקין ושמעון פינקל ב"המלך ליר".  דבר השבוע, גל' 18 (455) י"ג באייר תשט"ו, 5 במאי 1955), עמ' 13.
  • עזריה, ר.  לאחר בכורה: "המלך ליר" - ב"הבימה".  מעריב, ג' באייר תשט"ו, 25 באפריל 1955, עמ' 3.
  • פורת, ל.  ההצגה ב"הבימה".   משא (מצורף ל'למרחב'), גל' 17 (109) (ז' באייר תשט"ו, 29 באפריל 1955), עמ' ב.
  • שטיינר, יוסף.  גלנר על דרכו בתיאטרון.  דבר, כ"ו בניסן תשט"ו, 18 באפריל 1955, עמ' 3 <ראיון עם יוליוס גלנר, במאי ההצגה>

 

• המלך ליר / מאת ויליאם שקספיר ; בימוי, רוברט סטורואה  ;  נוסח עברי לעיבוד, ‏‏דורי פרנס ; תפאורה, מירן שבדליזה ; תאורה, שמואל אטמזגי ; תלבושות, אנה כרושצ'ובה ; מוסיקה, ג'יא קאנצ'ילי ; שפה ודיבור, שמואל אטמזגי ; עריכת אולפן, יוסי בן-נון,  עמית פוזננסקי ; הדרכת פעלולים, יניב טפר .
  משתתפים: יוסי פולק , קרן מור, שירי גולן , נטע גרטי , רמי ברוך, אסף פריינטא, אלי גורנשטיין, מוריס כהן, מיכה סלקטר, עודד ליאופולד, אוהד שחר, ניר שלמון, אבי טרמין, דודו גולן, אמיר הירוש, אופיר וייל, רון לוי, רז ליסיצקי, דגן פרנקל, רותם קינן, רומן קריכלי, אלון רונן, יונתן צ'רצ'י.
  תיאטרון הקאמרי. הופעה ראשונה:  5 באפריל 2007.
  על ההצגה:
  • אסתרקין, יונתן.  המלך סטרואה.  Time Out תל אביב, גל' 240 (7 עד 14 ביוני 2007), עמ' 108.
  • בר-יוסף, איתן.  שלום אדוני המלך.  עכבר העיר, 1 ביוני 2007.
  • בר-יעקב, שי.  התעללות במלך.  ידיעות אחרונות, כ' בסיון תשס"ז, 6 ביוני 2007.
  • גורן, צבי.  "המלך ליר" - מעשה מגונה.  הבמה <מקוון>, 7 ביוני 2007.
  • הנדלזלץ, מיכאל.  בימת השוטים הגדולה.  הארץ, 14 במאי 2007, עמ' 7.
  • לחמן, דן.  המלך ליר / תיאטרון הקאמרי.  e-mago <מקוון>, 4 ביוני 2007.
  • ליבוביץ', נועה.  המלך עירום (והנעלים שלו לא תואמות).  רציף: כתב עת לביקורת, גל' 2 (אוגוסט 2007), עמ' 42־44.
  • מירון, כרמית.  בגדי המלך הישנים.  עתון 77, שנה ל"א, גל' 323 (אב-אלול תשס"ז, אוגוסט 2007), עמ' 43.
  • שוחט, ציפי.  האב ליר.  הארץ, גלריה, כ"ג באייר תשס"ז, 11 במאי 2007, עמ' 5.
  • שוכמכר, דנה.  שייקספיר מסורס. אנשים : שבועון, 3 ביולי 2007

 

• King Lear / William Shakespeare ; Trevor Nunn, director; Gemma Fairlie, assistant director; Sets by Christopher Oram, lighting by Neil Austin, and music by Steve Edis.
  With Ian McKellen (King Lear), Frances Barber (Goneril), Monica Dolan (Regan), Romola Garai (Cordelia), Julian Harries (Albany), Guy Williams (Cornwall), Ben Addis (King of France), Peter Hinton (Burgundy/Captain), Jonathan Hyde (Kent), William Gaunt (Gloucester), Ben Meyjes (Edgar), Philip Winchester (Edmund), Sylvester McCoy (Fool), John Heffernan (Oswald), and Seymour Matthews (Curan).
  Produced by the Royal Shakespeare Company at the Courtyard Theatre, Stratford-upon-Avon, 31 May-21 June 2007; at the Brooklyn Academy of Music, Harvey Theater, 6-30 September 2007; at the Guthrie Theater, Minneapolis, MN, 5-14 October 2007; and on tour.

  על ההצגה:
  • גורן, צבי. שקספיר נוסח שקספיר.  הבמה : נותנים במה לתרבות <מקוון>, 7 בינואר 2008.
  • ריידינג, אלן.  תכונתו החשובה ביותר היא אנושיותו, לא אלוהיותו.  הארץ, גלריה, כ"ו באלול תשס"ז, 9 בספטמבר 2007, עמ'  5, 10.
    על איאן מקלן ב"המלך ליר" כפי שהועלה על-ידי ה-Royal Shakespeare Company בהופעות בארצות הברית. <תרגום מתומצת של רשימה של Alan Riding על איאן מקלן כפי שפורסמה בניו-יורק טיימס ב-2 בספטמבר 2007>

 

• המלך ליר / מאת ויליאם שקספיר ; בימוי, יוסי יזרעאלי ; תרגום, אברהם עוז  ; מוסיקה, אדי זיסמן; עיצוב תלבושות, יהודית אהרון; עיצוב תפאורה, סשה לישיאנסקי; תאורה, בן-ציון מוניץ; דרמטורגיה, שפרה האפרתי, גילית הולס, עופר שיינברג.
  שחקנים: יצחק חזקיה (המלך ליר), גד קינר (גלוסטר), נתלי פינשטין, לילך כספי, עירית נתן-בנדק, אנאבל זמיר, שאול עזר, צחי גליק, חן אלון, אביב פינס, רועי הורוביץ, גלעד אדלר. 
  החוג לתיאטרון, אוניברסיטת תל-אביב. הבכורה: 25 בדצמבר 2007.
  על ההצגה:
  • גורן, צבי.  "המלך ליר" - הגרסה האקדמית.  הבמה: נותנים במה לתרבות <מקוון>,
  • הנדלזלץ, מיכאל.  הנשיקה והמטפחת.  הארץ, גלריה, ב' בשבט תשס"ח, 9 בינואר 2008, עמ' 2.
  • יודילוביץ', מרב. "אין דבר יותר משעמם מתיאטרון מעניין".  ynet ידיעות אחרונות <מקוון>, 17 בדצמבר 2007 <כולל ראיון מצולם בוידיאו עם יוסי יזרעאלי>
  • קינר, גד.  הרלבנטיות היא עצם הקיום האנושי : ראיון עם יוסי יזרעאלי.  תיאטרון: רבעון לתיאטרון עכשווי,  גל' 22 (דצמבר 2007), עמ' 40־42.
  • קינר, גד.  "שיריח דרכו לדובר": גלוסטר - דמות, תפקיד ושחקן בהתהוות מתוך עיוורון.  תיאטרון: רבעון לתיאטרון עכשווי, גל' 24 (חורף 2008), עמ' 20־25.
    גד קינר, שגילם את דמותו של גלוסטר בהפקתו של יוסי יזרעאלי בתיאטרון האוניברסיטה, מנתח את דרך העבודה על התפקיד באמצעות שיטתו של הבמאי: תפריט הפעולות וטכניקת "ריקוד העקרב". "עבודה זו", טוען השחקן, "כשמדובר ביוצר-חוקר כליות ולב כמו ויליאם שקספיר, היא בעצם עבודה של השחקן על עצמו במובן הראשוני שאליו סטניסלבסקי לא התכוון, כלומר, עבודתו על עצמיותו, על הבנת מהותו האנושית שלו, בתיווכו של הבמאי", המאמין כי הכל נמצא בטקסט.

חפש ברשת חפש בלקסיקון הספרות העברית