פנחס ספיר היה ידוע כאיש המספרים. בזכרונו המופלא נסתדרו הספרות סדרים סדרים ונהפכו במשך הזמן לעובדות חיות וממללות. היה בעל תפיסה מהירה, תפיסת-ברק, וכל תכנית כלכלית או בעיה משקית, שהיתה עולה על הפרק או מוגשת לפניו, נתפסה לו לא רק בהיקפה אלא גם בפרטיה. כוח הניתוח שלו היה מושחז והיה מגלה מיד בבהירות את היתרונות והמגרעות של כל הצעה או רעיון. תמיד התנהל דיאלוג שלפיהן היה פועל, או טעויות, שהזהירוהו מפניהן. זה הכשיר אותו להיות קברניטה של ספינת הכלכלה שלנו, בחינת יוסף המשביר, שעל פיו ישק כל דבר המשק. הוא ענק את גלגל הכלכלה על צוארו וכיוון אותו לפי צרכי הזמן והמדינה.
ספיר לא היה איפוא רק איש הכלכלה והמיספרים היבשים. אנחנו הכרנו את ספיר בעל הלב הרגיש, הנכסף לחום, הער לבעיות של יחיד, של יחידים והמוכן לעזור ולהקל ממצוקתם. מאחורי הקול הרם הסתתר איש-לחש בעל כושר האזנה. הוא היטיב לשמוע לדברי בן-שיחו ולהיענות לבקשתו.
אף על פי שכלכלה ומשק היו ראש מעיניו ותחום פעולתו העיקרי, לא הצטמצמה מחשבתו בהם בלבד. הוא ידע שזהו צד אחד, חשוב, של חיי עם ומדינה, אך החשיב מאד את הספרות העברית ופיתוח המדע; הוא עצמו טיפח נכסים, אך לא פחות מהם ראה צורך בערכים, שבלעדיהם נהיה אומה נחשלת. היה מוקיר סופרים וחכמים והתפנה מזמן לזמן לשמוע מה בפיהם, מה מעיק עליהם ובמה יוכל לסייע ליצירתם. והבקיאים בדבר יודעים, שהירבה לעשות בתחום זה, אם כי בלא פומבי רב. כי שרשיו היו נעוצים במורשת ישראל ובתרבות העברית ורצה בכל מאודו בהנחלתה לדורות הבאים.
הוא לא היה איש המדרש, אלא איש המעשה. אבל סוף המעשה שלו במחשבה תחילה, במחשבה יסודית, הניזונה מן המציאות, וגם משפיעה עליה ומשנה אותה. יצר-העשייה שלו היה גדול, וכושר הביצוע שלו כביר. הוא שאף אל המעשה הבונה עם, חברה, מדינה. כאיש ריאליסטי לא זלזל בפכים קטנים, אבל לעיני רוחו ריחפה תכנית אדירת ממדים הכוללת כל ספירות החיים והכלכלה, שיש בה כדי להקים המסד והטפחות של משק ישראלי לתפארת. ולמען הגשמתה רתם את כל כוחו וכשרונו, ושום מאמץ לא היה גדול מדי בעיניו. כל מה שיש לו היה קודש למטרה זו. והרבה היה לו: יזמה עשירה, מעוף, כושר ביצוע, כוח-התמדה מופלא, שקידה, חריצות, תבונת יחסים, וחזון, שממנו ינקו התחזיות שלו.
הופעתו בציבור היתה משכנעת ונוטעת אמון. דבריו היו שקולים ומוסמכים. שום פולמוס מלוהט לא הוציא אותו משיווי משקלו ולא שינה את שיטתו וקו פעולתו. כי בעל בטחון היה ובעל מזג מאוזן. השכל והרגש, התשוקה לגדולות וחוש המציאות, פעלו בו במתואם, ויסוד אחד השאיל אורו לחברו.
בעל עקרונות היה, עקרונות אידיאולוגיים, מדיניים וחברתיים. ונאמן היה להם בקנאות. הפשרה, הכפויה על כל מי שעושה בחומר ובלבנים במציאות, שיש בה מפלגות וקבוצות לחץ, וחילוקי דעות, לא חלה על עקרי האני מאמין שלו, שעליהם לא ויתר. הוא הודיע עליהם, אפילו לא היו מקובלים ועוררו מחלוקת. אך הכל, לרבות מתנגדיו, הודו בכנותו ובזוך כוונותיו.
אם תצוייר פעם מפת היזמה והביצוע של פנחס ספיר היא עתידה להקיף את כל הארץ, את מדינת ישראל ואת הגולן, את השטחים המוחזקים ואת סיני. בכל מקום חתומים ידו, מוחו, לבו, מחשבתו וחזונו.
לפיכך הוא יהיה חתום בלבנו ובלב המדינה כיוזם גדול של מדיניות כלכלית, כמנהיג ציוני, כנאמן בית ישראל, וכבעל חזון מאיר.
-
הושמעו במועדון “מלוא” ביום ו' בתשרי תשל"ו (9.9.1975). ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.