אָמַר הַנּוֹצְרִי: "דַּע, מֶלֶךְ הַדּוֹ­­­ר, שֶׁכְּשֶׁבָּאתִי לָאֶרֶץ זוֹ בָּאתִי בְּעִנְיָנֵי מִסְחָר, וְעִכְּבַנִי הַגּוֹרָל אֶצְלְכֶם. וּמוֹלַדְתִּי בְמִצְרַיִם וּמִן הַקּוֹפְטִים שֶׁבָּהּ אֲנִי, וְגָדַלְתִּי בָהּ, וְהָיָה אָבִי סַרְסוּר. כְּשֶׁגָּדַלְתִּי וְהָיִיתִי לְאִישׁ נִפְטַר אָבִי מִן הָעוֹלָם, וְנַעֲשֵׂיתִי סַרְסוּר בִּמְקוֹמוֹ. בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב, וְהִנֵּה עֶלֶם שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ לְיֹפִי בָּא וְעָלָיו הַמְפֹאָרִים שֶׁבַּבְּגָדִים וְהוּא רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר. כְּשֶׁרָאֲנִי נָתַן לִי שָׁלוֹם. קַמְתִּי לִקְרָאתוֹ לְכַבְּדוֹ. הוֹצִיא מִטְפַּחַת וּבָהּ שֻׁמְשְׁמִין לְדֻגְמָא וְאָמַר: “כַּמָּה שָׁוֶה הָאַרְדָּבּ¹ מֵאֵלּוּ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “מֵאָה אֲדַרְכְּמוֹנִים”. אָמַר לִי: “הָבֵא מַטְעִינִים וְשׁוֹקְלִים וּבֹא אֵלַי לְכָאן-אַלְגַ’וָּאלִי אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַנִּצָּחוֹן, וְתִמְצָא אוֹתִי שָׁם”.

וְהִנִּיחַנִי וְהָלַךְ אַחֲרֵי שֶׁנָּתַן לִי אֶת הַשֻּׁמְשְׁמִין בְּמִטְפַּחְתּוֹ שֶׁיְּשַׁמְּשׁוּ דֻגְמָא. סוֹבַבְתִּי עַל הַקּוֹנִים, וְהִגִּיעַ מְחִיר כָּל אַרְדָּבּ לְמֵאָה וְעֶשְׂרִים אֲדַרְכְּמוֹן. לָקַחְתִּי עִמִּי אַרְבָּעָה מַטְעִינִים וְהָלַכְתִּי אֵלָיו וּמְצָאתִיו מְצַפֶּה לִי. כְּשֶׁרָאַנִי קָם וְהָלַךְ אֶל הָאָסָם וּפְתָחוֹ, מְדַדְנוּהוּ וְנִמְצָא כָל מַה שֶּׁהָיָה בוֹ חֲמִשִּׁים אַרְדָּבּ. אָמַר הָעֶלֶם: “יְהִי לְךָ לְכָל אַרְדָּבּ עֲשָׂרָה אֲדַרְכְּמוֹנִים שְׂכַר סַפְסָרוּת; גְּבֵה אֶת הַמְּחִיר וְהַנִּיחֵהוּ אִתְּךָ לְמִשְׁמֶרֶת. וַהֲרֵי הַמְּחִיר בְּסַךְ הַכֹּל חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים. טוּל מֵהֶם חֲמֵשׁ מֵאוֹת לְךָ וְנִשְׁאֲרוּ לִי אַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת. וּכְשֶׁאֶגְמֹר לִמְכֹּר שְׁאָר סְחוֹרָתִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּלְקַחְתִּים מֵעִמְּךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “יְהִי כִרְצוֹנְךָ”, וְנָשַׁקְתִּי יָדָיו וְהָלַכְתִּי מֵאֶצְלוֹ וְהִכְנַסְתִּי בְּאוֹתוֹ יוֹם אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים.

נֶעֱלַם מֵעֵינַי חֹדֶשׁ וְאַחַר כָּךְ בָּא וְאָמַר לִי: “הֵיכָן הָאֲדַרְכְּמוֹנִים?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֲרֵי הֵם מוּכָנִים”. אָמַר “שָׁמְרֵם אֶצְלֶךָ, עַד שֶׁאָבוֹא וּלְקַחְתִּים”. יָשַׁבְתִּי מְצַפֶּה לוֹ וְנֶעֱלַם מֵעֵינַי חֹדֶשׁ. אַחַר-כָּךְ בָּא וְאָמַר לִי: “הֵיכָן הָאֲדַרְכְּמוֹנִים?” קַמְתִּי וְנָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַרְתִּי לוֹ: “הֲיֵשׁ עִם רְצוֹנְךָ לֶאֱכֹל אֶצְלֵנוּ מַשֶּׁהוּ?” סֵרַב וְאָמַר לִי: “שְׁמֹר אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹנִים עִמְּךָ עַד שֶׁאָבוֹא וּלְקַחְתִּים מִמְּךָ”. וּפָנָה וְהָלַךְ. קַמְתִּי וְהֵכַנְתִּי אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹנִים וְיָשַׁבְתִּי מְצַפֶּה לוֹ. נֶעֱלַם מֵעֵינַי חֹדֶשׁ וְאָמַרְתִּי עִם לִבִּי: “הֲרֵי עֶלֶם זֶה שְׁלֵמוּת-הַנְּדִיבוּת הוּא”.

אַחֲרֵי חֹדֶשׁ בָּא וְעָלָיו בְּגָדִים מְפֹאָרִים וְהוּא כַּיָּרֵחַ בְּלֵיל מִלּוּאוֹ, וּכְאִלּוּ אַךְ זֶה עַתָּה יָצָא מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ. פָּנָיו כְּיָרֵחַ וּלְחָיָיו חַכְלִילוֹת, מִצְחוֹ מַזְהִיר וְשׁוּמָא לוֹ כְאִלּוּ הִיא גַּרְגִּיר עִנְבָּר, וְעַל שֶׁכְּמוֹתוֹ אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

הַיָּרֵחַ וְהַשֶּׁמֶשׁ בְּגַלְגַּל יַחַד אָרָחוּ,

בְּתַכְלִית הַיֹּפִי וְהַחֵן עָלוּ זָרָחוּ.

אָכֵן יָפְיָם לְרוֹאִים תְּשׁוּקָה יָסָף,

מַה נָּאוֶה עֵת קְרֹא קוֹרֵא לִשְׂמָחוֹת נִכְסָף.

אָכֵן חֵן וָיֹפִי הוֹסִיפוּ וַיִּשְׁלָמוּ,

אֲלֵיהֶם תִּכְלֶה הַנֶּפֶשׁ וּלְבָבוֹת הָמוּ.

יִתְבָּרַךְ אֱלֹהִים נִפְלָאָה בְּרִיאָתוֹ,

אֱלֹהֵי רֹם אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה בִיצִירָתוֹ.

כְּשֶׁרְאִיתִיו נָשַׁקְתִּי שְׁתֵּי יָדָיו וּבֵרַכְתִּי אוֹתוֹ וְאָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, תִּטֹּל אֲדַרְכְּמוֹנֶיךָ?” אָמַר: “לְאַט לְךָ. הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֶגְמֹר לְסַדֵּר עִנְיָנַי וַאֲנִי נוֹטְלָם מִמְּךָ”. וּפָנָה לְדַרְכּוֹ. אָמַרְתִּי בְלִבִּי:" חַי אֱלֹהִים, כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר הֲרֵינִי מְאָרְחוֹ אֶצְלִי". שֶׁכֵּן הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בָהֶם, וְהִכְנִיסוּ לִי הוֹן רָב. כְּשֶׁהִגִּיעָה אַחֲרִית הַשָּׁנָה בָּא וְעָלָיו חֲלִיפַת בְּגָדִים מְפֹאָרָה מִן הָרִאשׁוֹנָה. הִשְׁבַּעְתִּיו שֶׁיָּסוּר אֵלַי וְיִתְאָרֵחַ אֶצְלִי. אָמַר לִי: “בִּתְנַאי שֶׁכָּל מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא יְהֵא מִמָּמוֹנִי שֶׁאֶצְלֶךָ”. אָמַרְתִּי: “מוּטָב”. הוֹשַׁבְתִּיו וְיָרַדְתִּי וְהֵכַנְתִּי אֶת כָּל הַצָּרִיךְ מִן הַמַּאֲכָלִים וְהַמַּשְׁקָאוֹת וְזוּלַת זֶה, וְשַׂמְתִּים לְפָנָיו, וְאָמַרְתִּי לוֹ: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים”. נִגַּשׁ אֶל הַשֻּׁלְחָן וְהוֹשִׁיט יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית וְאָכַל עִמִּי. תָּמַהְתִּי עָלָיו. כְּשֶׁגָּמַר נָטַל יָדוֹ. הוֹשַׁטְתִּי לוֹ מַה שֶׁיְנַגְּבָהּ בּוֹ, וְיָשַׁבְנוּ לְשׂוֹחֵחַ. אָמַרְתִּי: “אֲדוֹנִי, הָסֵר מֵעָלַי הַיָּגוֹן, מִשּׁוּם מָה אָכַלְתָּ בְיָדְךָ הַשְּׂמָאלִית. שֶׁמָּא מַשֶּׁהוּ בְיָדְךָ הַיְמָנִית הַמַּכְאִיב לְךָ?” כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרַי נָשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר שְׁנֵי בָּתִים אֵלֶּה:

יְדִידִי, אַל תִּשְׁאַל לַאֲשֶׁר בְּסִתְרִי

מִיָּגוֹן יוֹקֵד, וְאַל תְּגַל שִׁבְרִי.

לֹא מֵרָצוֹן עָזַבְתִּי הַחֲמוּדָה בָּהּ אֶחְפֹּץ,

וָאֲמִירָה בַּאֲשֶׁר לֹא אֹהַב; רַק הַהֶכְרֵחַ יַחֲרֹץ.

הוֹצִיא יָדוֹ מִשַּׁרְווּלוֹ, וְהִנֵּה הִיא גְדוּעָה, צַלֶּקֶת בְּאֵין כַּף-יָד. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ. אָמַר לִי: “אַל תִּתְמַהּ וְאַל תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁאָכַלְתִּי בְיָדִי הַשְּׂמָאלִית לְהַתְמִיהֲךָ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִקְצִיצַת יָדִי הַיְמָנִית סִבָּה מַפְלִיאָה”. אָמַרְתִּי לוֹ: “מַה סִּבַּת הַדָּבָר?” אָמַר:

“דַּע שֶׁאֲנִי מִבַּגְדָאד וְאָבִי מִגְּדוֹלֶיהָ הָיָה. וּכְשֶׁגָּדַלְתִּי וְהָיִיתָי לְאִישׁ, שַׁמַעְתִּי אֶת הַתַּיָּרִים וְאֶת הַנּוֹסְעִים מְסַפְּרִים עַל-דְּבַר אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְנִשְׁאֲרוּ הַדְּבָרִים בְּדַעְתִּי עַד שֶׁמֵּת אָבִי. לָקַחְתִּי מָמוֹן הַרְבֵּה, וְהֵכַנְתִּי סְחוֹרָה מֵאֲרִיגֵי בַּגְדָאד וּמוֹצוּל וּמֵעֵין זֶה מִן הַסְּחוֹרוֹת יִקְרוֹת הָעֶרֶךְ. אָרַזְתִּי כָּל זֶה וְנָסַעְתִּי מִבַּגְדָאד, וְצִוָּה לִי אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁלוֹם עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לִמְדִינַתְכֶם זוֹ”. בָּכָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

יֵשׁ אֲשֶׁר יִשְׁלַם הָעִוֵּר בְּעָבְרוֹ עַל-פִּי פַחַת,

וְהָרוֹאֶה אִתּוֹ אוֹר עֵינָיו אַךְ יִפֹּל לַשַּׁחַת,

וְיָצָא בְשָׁלוֹם, בַּהֲגוֹתוֹ אַךְ הֶבֶל, הַכְּסִיל,

וְנִשְׁמַע בִּדְבָרָיו נְבוֹן דָּבָר וּמַשְׂכִּיל.

וְלַמַּאֲמִין יִקְשֶׁה לִמְצֹא מְזוֹנוֹ,

וְהַכּוֹפֵר הַפּוֹשֵׁעַ יִרְבֶּה הוֹנוֹ.

מַה תַּחְבּוּלָה לָאָדָם, מַה יַעַשֶׂנוּ?

הֵן הַגּוֹרָל הוּא אֲשֶׁר קָצַב וַיַּעַרְכֶנוּ.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ אָמַר: “נִכְנַסְתִּי לְמִצְרַיִם וְהֵבֵאתִי אֶת הָאֲרִיגִים לְכָאן-מַסְרוּר. פָּרַקְתִּי אֶת מִטְעָנִי וְהִכְנַסְתִּיו וְנָתַתִּי לַמְשָׁרֵת מִסְפַּר אֲדַרְכְּמוֹנִים שֶׁיִּקְנֶה בָּהֶם מַשֶּׁהוּ שֶׁנֹּאכְלֶנוּ, וְיָשַׁנְתִּי קְצָת. כְּשֶׁקַּמְתִּי בַּבֹּקֶר פָּתַחְתִּי חֲבִילָה מִן הָאֲרִיגִים וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: אָקוּמָה וַאֲסוֹבְבָה בַאֲחָדִים מִן הַשְּׁוָקִים וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּצָּב מַה הוּא. לָקַחְתִּי מִקְצָת מִן הָאֲרִיגִים וְשַׂמְתִּי עַל אַחַד נְעָרַי, וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְבוּרְסַת-הַסְּחוֹרוֹת שֶׁל גּ’וֹרְגִיאַס. קִבְּלוּ הַסַּפְסָרִים אֶת פָּנַי, שֶׁכֵּן יָדְעוּ עַל-דְּבַר בּוֹאִי, וְלָקְחוּ מִמֶּנִּי אֶת הָאָרִיג וְהִכְרִיזוּ עָלָיו, וְלֹא עָלָה מְחִירוֹ גַם לַקֶּרֶן שֶׁעָלָה לִי. אָמַר לִי זְקַן הַמַּכְרִיזִים: “אֲדוֹנִי, אַגִּיד לְךָ דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה לְךָ מוֹעִיל בּוֹ, וְהוּא שֶׁלֹּא תִנְהַג כְּמִנְהַג הַסּוֹחֲרִים, אֶלָּא מְכֹר אֶת סְחוֹרָתְךָ בְּאַשְׁרַאי עַד לִזְמָן קָבוּעַ עַל-יְדֵי סוֹפֵר וְעֵד חַלְפָן. וְטוּל בְּכָל יוֹם שֵׁנִי וַחֲמִשִּׁי מַה שֶּׁיִּכָּנֵס. וְתַרְוִיחַ לְכָל אֲדַרְכְּמוֹן שְׁנַיִם, וְנוֹסָפוֹת עַל אֵלֶּה תִּמְצָא לְךָ שְׁהוּת לִרְאוֹת בְּמִצְרַיִם וִיאוֹרָה”. אָמַרְתִּי:” עֵצָה נְכוֹחָה הִיא זוֹ“. לָקַחְתִּי עִמִּי אֶת הַמַּכְרִיזִים וְהָלַכְתִּי אֶל הַכָאן. נָטְלוּ אֶת הָאָרִיג לַבּוּרְסָה וּמְכַרְתִּיו לַסּוֹחֲרִים וְכָתַבְתִּי עֲלֵיהֶם שְׁטָרוֹת וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁטָרוֹת לַחַלְפָן, וְלָקַחְתִּי מִמֶּנּוּ שְׁטָר קַבָּלָה עַל כָּךְ וְחָזַרְתִּי לַכָאן, וְעָמַדְתִּי בוֹ יָמִים, שׁוֹתֶה כָל יוֹם לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר כּוֹס מַשְׁקֶה וּמֵבִיא לִי בְשַׂר צֹאן וּמִינֵי מְתִיקוֹת, עַד שֶׁנִּכְנַס הַחֹדֶשׁ שֶׁחָל בּוֹ זְמַן הַפֵּרָעוֹן לִי. הָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּכָל יוֹם חֲמִשִּׁי וְשֵׁנִי לְיַד חֲנֻיּוֹת הַסּוֹחֲרִים, וְהַחַלְפָן וְהַסּוֹפֵר עוֹבְרִים וְגוֹבִים אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹנִים מִן הַסּוֹחֲרִים וּמְבִיאִים אוֹתָם לִי. הִמְשַׁכְתִּי בְכָךְ עַד שֶׁבְּיוֹם מִן הַיָּמִים נִכְנַסְתִּי לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְיָצָאתִי לַכָאן וְאָכַלְתִּי אֲרוּחַת-הַבֹּקֶר עַל כּוֹס מַשְׁקֶה. אַחַר כָּךְ יָשַׁנְתִּי וַהֲקִיצוֹתִי וְאָכַלְתִּי תַּרְנְגֹלֶת. מָשַׁחְתִּי גוּפִי בַּבְּשָׂמִים וְהָלַכְתִּי לַחֲנוּת אִישׁ סוֹחֵר, בַּדְר אַלדִּין אַלְבֻּסְתָּאנִי שְׁמוֹ. כְּשֶׁרָאַנִי קִדֵּם אֶת פָּנַי בִּבְרָכָה, וְשׂוֹחֵחַ עִמִּי שָׁעָה אַחַת בַּחֲנוּתוֹ. וּבְעוֹד אֲנַחְנוּ בְכָךְ, בָּאָה אִשָּׁה וְיָשְׁבָה לְצִדִּי. עַל רֹאשָׁהּ מִטְפַּחַת נֶהְדָּרָה, וְרֵיחַ בְּשָׂמִים יָפוּחַ מִמֶּנָּה. לָקְחָה דַעְתִּי שֶׁבִי בְיָפְיָהּ וְחִנָּהּ. הֵרִימָה צְעִיפָה וְרָאִיתִי עֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת נֶהְדָּרוֹת. נָתְנָה שָׁלוֹם לְבַּדְר אַלדִּין וְהֶחֱזִיר לָהּ שָׁלוֹם, וְקָם וְשׂוֹחֵחַ עִמָּהּ, וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי מִדְבָּרָהּ, תָּקְפָה אַהֲבָתָהּ אֶת לִבִּי. אָמְרָה לְבַּדְר אַלדִּין: “יֵשׁ אֶצְלְךָ גִּזְרַת אָרִיג מִטְוַת זָהָב טָהוֹר?” הוֹצִיא לָהּ גִזְרָה מֵאֵלּוּ שֶׁקָּנָה מִמֶּנִּי, וּמְכָרָהּ לָהּ בְּאֶלֶף וּמָאתַיִם אֲדַרְכְּמוֹן. אָמְרָה לַסּוֹחֵר: “הַאִם אֶקָּחֶנָּה וְאֵלֵךְ וְאַחַר-כָּךְ אֶשְׁלַח לְךָ אֶת מְחִירָהּ?” אָמַר לָהּ הַסּוֹחֵר: “אִי-אֶפְשָׁר, גְּבִרְתִּי,מִשּׁוּם שֶׁזֶּה הוּא בַּעַל הָאָרִיג, וְלוֹ חֵלֶק בָּרֶוַח”. אָמְרָה לוֹ: “אוֹי, כְּלוּם אֵינִי נוֹהֶגֶת לָקַחַת מֵעִמְּךָ תָּמִיד גִּזְרָה גְדוֹלָה שֶׁל אָרִיג בִּסְכוּם רָב שֶׁל אֲדַרְכְּמוֹנִים וְנוֹתֵן לְךָ רֶוַח לְמַעְלָה מִמַּה שֶּאַתָּה דוֹרֵשׁ, וְשׁוֹלֵחַ לְךָ אֶת מְחִירָהּ?” אָמַר לָהּ:” כֵּן הוּא, וְאוּלָם זָקוּק אֲנִי לַמְּחִיר הַיּוֹם“. נָטְלָה אֶת הַגִּזְרָה וְהִשְׁלִיכָה אוֹתָהּ בְּחָזֵהוּ וְאָמְרָה:” אָכֵן קְהַלְכֶם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַעֲרִיךְ שׁוּם אָדָם כְּעֶרְכּוֹ". וְקָמָה וּפָנְתָה לָלֶכֶת.

הָיִיתִי דוֹמֶה בְאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנִּשְׁמָתִי הָלְכָה עִמָּהּ, וְקַמְתִּי וְעָמַדְתִּי וְאָמַרְתִּי אֵלֶיהָ: “גְּבִרְתִּי, עֲשִׂי עִמִּי צְדָקָה, וּפְנִי וְשׁוּבִי בִּפְעָמַיִךְ הַנְּדִיבוֹת”. חָזְרָה וְהִסְבִּירָה לִי פָּנִים וְאָמְרָה: “”לְמַעַנְךָ אֲנִי חוֹזֶרֶת", וְיָשְׁבָה לְמוּלִי בַּחֲנוּת.

אָמַרְתִּי לְבַּדְר אַלדִּין: “גִּזְרָה זוֹ בְּכַמָּה קָנִיתָ אוֹתָהּ?” אָמַר לִי: “בְּאֶלֶף וּמֵאָה אֲדַרְכְּמוֹן”. אָמַרְתִּי: “וַהֲרֵי לְךָ מֵאָה אֲדַרְכְּמוֹן רֶוַח. תֵּן נְיָר, וְאֶכְתֹּב לְךָ עָלָיו אֶת מְחִירָהּ”. לָקַחְתִּי אֶת הַגִּזְרָה מִמֶּנּוּ וְכָתַבְתִּי לוֹ כְּתָב-קַבָּלָה בִכְתָב יָדִי וְנָתַתִּי לָהּ אֶת הַגִּזְרָה, וְאָמַרְתִּי לָהּ: “טְלִי אֶת זֶה וָלֵכִי, אִם רוֹצָה אַתְּ הָבִיאִי לִי אֶת מְחִירָה לַשּׁוּק, וְאִם מְקַבֶּלֶת אַתְּ הֲרֵי יְהֵא זֶה לָךְ כְּמַתָּנָה לְאוֹרַחַת מֵאִתִּי”. אָמְרָה: “יִגְמָלְךָ אֱלֹהִים טוֹב וְאָצַל לְךָ כָּל אֲשֶׁר לִי וְשָׁת אוֹתְךָ בַּעְלִי. אָנָּא אֱלֹהִים קַבֵּל אֶת תְּפִלָּתִי”. אָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, תְּהִי גִזְרָה זוֹ לָךְ וְעוֹד שֶׁכְּמוֹתָהּ לָךְ, וּתְנִינִי לַחֲזוֹת בְּמַרְאֵךְ”. גִּלְּתָה אֵת צְעִיפָה מֵעַל פָּנֶיהָ. וּכְשֶׁרָאִיתִי אֶת פָּנֶיהָ רַק בְּמַבָּט אֶחָד, נֶאֱנַחְתִּי אֶלֶף אֲנָחוֹת מֵרֹב כִּסּוּפִים, וְדָבַק לִבִּי בְאַהֲבָתָהּ, וְלֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁלֹט בְּדַעְתִּי. אַחַר-כָּךְ הוֹרִידָה אֶת צְעִיפָה וְלָקְחָה אֶת הַגִּזְרָה וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, אַל-נָא תִטְּשֵׁנִי זְמַן אָרֹךְ”. וּפָנְתָה וְהָלְכָה.

יָשַׁבְתִּי בַּשּׁוּק עַד לְאַחֲרֵי תְּפִלַּת בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְדַעְתִּי אֵינֶנָּה אִתִּי, שֶׁכֵּן הִשְׁתַּלְּטָה עָלַי הָאַהֲבָה. וּמֵעֹז הָאַהֲבָה שֶׁהָיְתָה בְקִרְבִּי שָׁאַלְתִּי אֶת הַסּוֹחֵר עַל אוֹדוֹתֶיהָ, בְּשָׁעָה שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לָקוּם. אָמַר לִי: “הֲרֵי זוֹ בַּעֲלַת הוֹן וְהִיא בַת נָסִיךְ, וְאָבִיהָ מֵת וְהִשְׁאִיר לָהּ רְכוּשׁ גָּדוֹל”. נִפְרַדְתִּי מִמֶּנּוּ וְהָלַכְתִּי וּבָאתִי אֶל הַכָאן. הִגִּישׁוּ לִי אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, אַךְ אֲנִי הִרְהַרְתִּי בָה וְלֹא אָכַלְתִּי כְלוּם, שָׁכַבְתִּי לִישֹׁן וְנָדְדָה שְׁנָתִי וְנִשְׁאַרְתִּי עֵר עַד הַבֹּקֶר. קַמְתִּי וְלָבַשְׁתִּי חֲלִיפַת-בְּגָדִים אַחֶרֶת מִזּוֹ שֶׁהָיְתָה עָלַי וְשָׁתִיתִי כּוֹס מִן הַמַּשְׁקֶה וְאָכַלְתִּי דָבָר מוּעָט לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר וּבָאתִי לַחֲנוּתוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר נָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְיָשַׁבְתִּי אֶצְלוֹ, בָּאָה הָעַלְמָה וְעָלֶיהָ חֲלִיפָה מְפֹאָרָה יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹנָה וְעִמָּהּ שִׁפְחָה. יָשְׁבה וְנָתְתָה לִי שָׁלוֹם מִבְּלִי שִׁית לֵב לְבַּדְר אַלדִּין, וְאָמְרָה לִי בִּלְשׁוֹן צַחוֹת שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי נְעִימָה וּמְתוּקָה מִמֶּנָּה: “שְׁלַח אִתִּי מִי שֶׁיְּקַבֵּל אֶת הָאֶלֶף וּמָאתַיִם הָאֲדַרְכְּמוֹנִים מְחִיר הַגִּזְרָה”. אָמַרְתִּי לָהּ: “וּמַה הַחִפָּזוֹן הַזֶּה?” אָמְרָה: “יִתֵּן אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יִפָּקֵד מְקוֹמְךָ אֶצְלֵנוּ”. וְהוֹשִׁיטָה לִי הַמְּחִיר. יָשַׁבְתִּי וְשׂוֹחַחְתִּי עִמָּהּ. רָמַזְתִּי לָהּ רֶמֶז וְהֵבִינָה שֶׁמְּבַקֵּשׁ אֲנִי לְהִתְאַחֵד אִתָּהּ. קָמָה מְהֵרָה, כְּמִתְרַעֶמֶת עָלַי, וְלִבִּי דָבֵק בָּהּ. יָצָאתִי אֶל מִחוּץ לַשּׁוּק בְּעִקְבוֹתֶיהָ, וְהִנֵּה הַשִּׁפְחָה בָאָה לִקְרָאתִי וְאוֹמֶרֶת: “בּוֹא דַבֵּר אֶל גְּבִרְתִּי” תָּמַהְתִּי וְאָמַרְתִּי: “אֵין אִישׁ מַכִּירֵנִי כָאן”. אָמְרָה הַשִּׁפְחָה: “מַה מִהַרְתָּ לִשְׁכֹּחַ אֶת גְּבִרְתִּי, שֶׁהָיְתָה הַיּוֹם בַּחֲנוּתוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי”. הָלַכְתִּי עִמָּהּ אֶל הַחַלְפָן.כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי הָעַלְמָה שָׁם, מָשְׁכָה אוֹתִי הַצִּדָּה וְאָמְרָה: “חֲבִיבִי, כְּבָר חָדַרְתָּ אֶל נַפְשִׁי וְתָקְפָה אַהֲבָתְךָ אֶת לִבִּי וּמִשָּׁעָה שֶׁרְאִיתִיךָ לֹא תִיטַב לִי שֵׁנָה וְלֹא מַאֲכָל וְלֹא מַשְׁקֶה”. אָמַרְתִּי לָהּ: “וַאֲנִי עִמָּדִי כֵן בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם, וּמַצָּבִי הוּא כָזֶה אֲשֶׁר כָּל תְּלוּנָה תֵּחָשֵׁב כְּלַעַג לְעֻמָּתוֹ”. אָמְרָה לִי: “חֲבִיבִי, אָבוֹא אֶצְלֶךָ אוֹ תָבוֹא אֶצְלִי?” אָמַרְתִּי לָהּ: “אִישׁ זָר וְנָכְרִי אֲנִי וְאֵין לִי מְקוֹם מַחֲסֶה אֶלָּא הַכָאן. אִם צְדָקָה אַתְּ עוֹשָׂה עִמִּי, שֶׁיִּהְיֶה זֶה אֶצְלֵךְ,יִהְיֶה הַמַּזָּל הַטּוֹב שָׁלֵם”. אָמְרָה: “מוּטָב, וְאוּלָם הַלַּיְלָה לֵיל הַשִּׁשִּׁי, וְאֵין לַעֲשׂוֹת בּוֹ כְלוּם עַד מָחָר אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה. לְמָחָר, אַחֲרֵי שֶׁתִּתְפַּלֵּל, תִּרְכַּב עַל חֲמוֹרְךָ וְתִשְׁאַל לְרֹבַע אַלְחַבַּנִיָּה, וּכְשֶׁתַּגִּיעַ לְשָׁם שְׁאַל לְבֵית הַמְפַקֵּחַ הָרָאשִׁי בַּרַכָּאת, הַיָּדוּעַ בִּשְׁמוֹ אַבּוּ שָׁאמָה, שֶׁשָּׁם אֲנִי גָרָה. וְאַל תִּתְמַהְמֵהַּ שֶׁמְּצַפָּה אֲנִי לְךָ”. שָׂמַחְתִּי תוֹסֶפֶת שִׂמְחָה.

נִפְרַדְנוּ וּבָאתִי לַכָאן שֶׁאֲנִי מִתְאַכְסֵן בּוֹ, וְנִשְׁאַרְתִּי עֵר כָּל הַלַּיְלָה. וּבְטֶרֶם נִתְבָּרֵר לִי שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר, קַמְתִּי וְהֶחֱלַפְתִּי בְּגָדַי, סַכְתִּי גוּפִי בִּבְשָׂמִים וּמָרַקְתִּי עַצְמִי בָהֶם וְלָקַחְתִּי עִמִּי חֲמִשִּׁים דִּינָר צְרוּרִים בְּמִטְפַּחַת, וְהָלַכְתִּי מִכָאן-מַסְרוּר לְשַׁעַר זֻוַיְלָה. רָכַבְתִּי עַל חֲמוֹר וְאָמַרְתִּי לִבְעָלָיו: “הוֹלִיכֵנִי אֶל אַלְחַבַּנִיָּה”. הוֹלִיכַנִי פָּחוֹת מֵהֶרֶף עַיִן וְעַד מְהֵרָה עָמַד בִּרְחוֹב הַנִּקְרָא בְשֵׁם דַרְבְּ אַלְמֻנְקָרִי. אָמַרְתִּי לוֹ: “סוּר לָרְחוֹב וּשְׁאַל לְבֵית הַמְפַקֵּחַ הָרָאשִׁי”. נֶעֱלַם שָׁעָה קַלָּה וְחָזַר וְאָמַר: “רֵד”. אָמַרְתִּי לוֹ: “לֵךְ לְפָנַי עַד לִפְנֵי הַבַּיִת”. הָלַךְ עַד שֶׁהֱבִיאַנִי לַבַּיִת. אָמַרְתִּי לוֹ: “לְמָחָר בֹּא אֵלַי לְכָאן וְתִקָּחֵנִי חֲזָרָה לְבֵיתִי”. אָמַר הַחַמָּר: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים”. הוֹשַׁטְתִּי לוֹ רֶבַע דִּינָר זָהָב. נְטָלוֹ וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. דָפַקְתִּי עַל הַדֶּלֶת. יָצְאוּ אֵלַי שְׁתֵּי נְעָרוֹת צְעִירוֹת, בְּתוּלוֹת, שְׁדֵיהֶן נָכוֹנוּ כְּאִלּוּ הָיוּ שְׁתֵּי לְבָנוֹת, וְאָמְרוּ אֵלַי: “הִכָּנֵס שֶׁגְּבִרְתֵּנוּ מְצַפָּה לְךָ, וְלֹא יָשְׁנָה כָל הַלַּיְלָה מִתְּשׁוּקָתָהּ אֵלֶיךָ”. נִכְנַסְתִּי לְבַיִת בֶּן שֶׁבַע דְלָתוֹת. מִסָּבִיב חַלּוֹנוֹת נִשְׁקָפִים לְגַן שֶׁבּוֹ מִכָּל מִינֵי הַפֵּרוֹת וּבוֹ פְּלָגִים מְשַׁקְשְׁקִים וְצִפָּרִים הוֹגוֹת. וְהַבַּיִת מְסֻיָּד בְּסִיד שֻׂלְטָאנִי עַד כְּדֵי זֶה שֶׁאָדָם רוֹאֶה פָנָיו בוֹ, תִּקְרָתוֹ מְפֻתָּחָה פִּתּוּחֵי זָהָב, וּמִסָּבִיב זֵר לָהּ כְּתֵבוֹת כְּתוּבוֹת מֵאַבְנֵי-תְּכֵלֶת יָפוֹת בְּרֹב גּוֹנֵיהֶן וּמְסַנְוְרוֹת עֵינַיִם. וְרִצְפָּתוֹ רִצְפַּת שַׁיִשׁ, גָּזִית, וּבְאֶמְצָעִיתָהּ בְּאֵר זוֹרֶקֶת מַיִם. וּבְעַמּוּדֵי אוֹתָהּ בְאֵר פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת. וְהָאוּלָם מֻצָּע שְׁטִיחֵי מֶשִׁי רַבֵּי-גוֹנִים, וּלְיַד הַקִּירוֹת עֲרוּכִים מוֹשְׁבֵי-כָרִים. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי יָשַׁבְתִּי לִי.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָעֶלֶם הַסּוֹחֵר אָמַר לַנּוֹצְרִי: כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי ויָשַׁבְתִּי, וְהִנֵּה עוֹד בְּטֶרֶם הִרְגַּשְׁתִּי, בָּאָה הָעַלְמָה וְעָלֶיהָ נֵזֶר כְּלִיל פְּנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְיָדֶיהָ מְקֻשָּׁטוֹת בְּחִנָּה אֲדֻמָּה וְעֵינֶיהָ קְרוּעוֹת בַּפּוּךְ. כְּשֶׁרָאַתְנִי חִיְּכָה לִקְרָאתִי, חִבְּקָה אוֹתִי וְאִמְּצָה אוֹתִי אֶל לִבָּהּ, וְשָׂמָה פִיהָ עַל פִּי, וְהִתְחִילָה מוֹצֶצֶת לְשׁוֹנִי, וְכֵן אָנֹכִי, וְאָמְרָה: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ חַי אֱלֹהִים, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁרְאִיתִיךָ לֹא עָרְבָה לִי שֵׁנָה וְלֹא נָעַם לִי מַאֲכָל”. אָמַרְתִּי: “וְאַף אֲנִי כֵן”. יָשַׁבְנוּ לְשׂוֹחֵחַ וְרֹאשִׁי מֻרְכָּן לָאָרֶץ מִבּשֶׁת פָּנִים. לֹא שָׁהִיתִי אֶלָּא קְצָת, עַד שֶׁהִגִּישָׁה לְפָנַי שֻׁלְחָן, עָלָיו הַמְפֹאָרִים בַּגּוֹנִים: בָּשָׂר מְאָדָּם, קְצִיצוֹת מְטֻגָּנוֹת מְרוּחוֹת בִּדְבַשׁ דְּבוֹרִים וְתַרְנְגֹלוֹת מְמֻלָּאוֹת אָכַלְתִּי עִמָּהּ עַד שָׁבְעֵנוּ דַי. הִגִּישׁוּ לִי אַגָּן וָכַד וְנָטַלְתִּי יָדַי. הִתְבַּשַּׂמְנוּ בְּמֵי וְרָדִים מְסוּכִים מֹר וְיָשַׁבְנוּ לְשׂוֹחֵחַ. נָשָׂאתִי קוֹלִי בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

הֵן אִלּוּ יָדַעְנוּ אֶת דְּבַר בּוֹאֲכֶם,

דַּם לִבֵּנוּ אוֹ שְׁחוֹר עֵינֵינוּ פָּרַשְׂנוּ לָכֶם.

וַנִּפְרֹשׂ אֶת לְחָיֵינוּ לִקְרַאתְכֶם,

לִהְיוֹת עֲלֵי שְׁמוּרוֹת הָעַיִן דַּרְכְּכֶם.

וְהָיְתָה הִיא מְתַנָּה לְפָנַי כָּל מַה שֶּׁסָּבְלָה וַאֲנִי מְתַנֶּה לְפָנֶיהָ כָּל מַה שֶּׁמָּצָא אוֹתִי, וְחָדְרָה אַהֲבָתָהּ עָמוֹק בְּתוֹךְ לִבִּי וְנָקֵל בְּעֵינַי כָּל הוֹן.הִתְחַלְנוּ מְשַׂחֲקִים וּמְגַפְּפִים אִישׁ אֶת רְעוּתוֹ וּמְחַבְּקִים וּמְנַשְּׁקִים עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה. הִגִּישׁוּ לָנוּ הַשְּׁפָחוֹת מַאֲכָל וָיַיִן, סְעֻדָּה שְׁלֵמָה. שָׁתִינוּ עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְשָׁכַבְנוּ וְיָשַׁנּוּ. יָשַׁנְתִּי אִתָּהּ עַד הַבֹּקֶר, וּמִיָּמַי, בְּכָל יְמֵי חַיָּי, לֹא רָאִיתִי לַיְלָה שֶׁכָּזֶה. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, קַמְתִּי וְהֵטַלְתִּי לָהּ מִתַּחַת לַמַּצָּעִים אֶת הַמִּטְפַּחַת שֶׁבָּהּ הַדִּינָרִים וְנִפְרַדְתִּי מִמֶּנָּה וְיָצָאתִי. בָּכְתָה וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, מָתַי אָשׁוּב לַחֲזוֹת בְּנֹעַם הַפָּנִים הָאֵלֶּה?” אָמַרְתִּי לָהּ: “אֶהֱיֶה אֶצְלֵךְ לְעֵת-עֶרֶב”.

כְּשֶׁיָּצָאתִי פָּגַשְׁתִּי אֶת הַחַמָּר, שֶׁהֱבִיאַנִי תְמוֹל עַד לַדֶּלֶת, מְצַפֶּה לִי בַּשַּׁעַר. עָלִיתִי עַל חֲמוֹרוֹ וְרָכַבְתִּי לְכָאן-מַסְרוּר. יָרַדְתִּי וְנָתַתִּי לַחַמָּר חֲצִי דִינָר וְאָמַרְתִּי לוֹ: “בּוֹא שׁוּב בִּשְׁעַת שְׁקִיעַת הַחַמָּה” אָמַר: “עַל רֹאשִׁי”. נִכְנַסְתִּי לַכָאן וְאָכַלְתִּי אֲרוּחַת-הַבֹּקֶר וְיָצָאתִי לִגְבּוֹת מְחִיר הָאֲרִיגִים. שַׁבְתִּי אַחֲרֵי שֶׁעָשִׂיתִי לָהּ גְדִי צָלוּי וְקָנִיתִי מִינֵי מְתִיקָה, וְקָרָאתִי לְסַבָּל וְתֵאַרְתִּי לוֹ אֶת הַמָּקוֹם וְנָתַתִּי לוֹ שְׂכָרוֹ. חָזַרְתִּי לַעֲסָקַי עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה. בָּא אֵלַי הַחַמָּר. לָקַחְתִּי חֲמִשִּׁים דִּינָר וְצַרְתִּים בְּמִטְפַּחַת וְנִכְנַסְתִּי. מְצָאתִים שֶׁכְּבָר שִׁפְשְׁפוּ אֶת הַשַּׁיִשׁ וּמֵרְטוּ אֶת הַנְּחשֶׁת וְעַרְכוּ אֶת הַמְּנוֹרוֹת וְהִדְלִיקוּ אֶת הַנֵּרוֹת וְיָצְקוּ אֶת הַמַּאֲכָל וּמָסְכוּ אֶת הַמַּשְׁקֶה. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי הֵטִילָה אֶת יָדֶיהָ עַל צַוָּארַי וְאָמְרָה: “מַה הִרְבֵּיתָ גַּעְגּוּעַי אֵלֶיךָ בְּהִתְמַהְמַהֲךָ”. הִגִּישָׁה הַשֻּׁלְחָנוֹת לְפָנַי וְאָכַלְנוּ דֵי שָׂבְעֵנוּ. הֵסִירוּ הַשְּׁפָחוֹת אֶת שֻׁלְחַן-הָאֹכֶל וְהִגִּישׁוּ אֶת הַיַּיִן. לֹא פָסַקְנוּ מִשְּׁתוֹת עַד חֲצוֹת וְיָשַׁנּוּ עַד הַבֹּקֶר. קַמְתִּי וְהִנַּחְתִּי לָהּ אֶת חֲמִשִּׁים הַדִּינָר כְּפִי שֶׁנָּהַגְתִּי. יָצָאתִי מֵעַל פָּנֶיהָ וּמָצָאתִי אֶת הַחַמָּר וְרָכַבְתִּי אֶל הַכָאן. יָשַׁנְתִּי שָׁעָה אַחַת וְקַמְתִּי וַהֲכִינוֹתִי אֶת אֲרוּחַת-הָעֶרֶב זוּג אַוָּזִים וְתַחְתָּם אֹרֶז מְפֻלְפָל וּקְצִיצוֹת מְטֻגָּנוֹת, וְלָקַחְתִּי פֵּרוֹת וּמִינֵי-מְתִיקָה וּפְרָחִים נוֹתְנֵי-רֵיחָם וּשְׁלַחְתִּים.

חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה וְלָקַחְתִּי עִמִּי חֲמִשִּׁים דִּינָר צְרוּרִים בְּמִטְפַּחַת וְרָכַבְתִּי עִם הַחַמָּר כְּמִנְהָגִי אֶל הַדִּירָה וְנִכְנַסְתִּי. וְאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ וְיָשַׁנּוּ עַד הַבֹּקֶר, כְּשֶׁקַּמְתִּי הֵטַלְתִּי לָהּ אֶת הַמִּטְפַּחַת וְרָכַבְתִּי חֲזָרָה לַכָאן כְּמִנְהָגִי.

לֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ מֶשֶׁךְ זְמָן עַד שֶׁשָּׁכַבְתִּי וְקַמְתִּי לְאַחַר לַיְלָה שֶׁכָּזֶה בְאֵין עִמִּי לֹא מָנָה וְלֹא זוּז. אָמַרְתִּי עִם לִבִּי:“מַעֲשֵׂה שָׂטָן הוּא זֶה” וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

עֹנִי הָאִישׁ יַעֲבִיר מְאוֹרוֹ,

כַּשֶּׁמֶשׁ בְּשָׁקְעוֹ יְאַבֵּד זָהֳרוֹ.

אִם יֵעָדֵר מִבֵּין אָדָם לֹא יוּחָשׁ,

וְאִם יָבוֹא, הִנֵּה מַזָּלוֹ נֻטַּשׁ.

חַי אֱלֹהִים, אֵין אָדָם בְּעֹנִי נִתְיַסָּר

גַּם לְבֵיתוֹ, בִּתְלִּי אִם נָכְרִי וָזָר.

עָזַבְתִּי אֶת הַכָאן וְהָיִיתִי מְהַלֵּךְ עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לִרְחוֹב בֵּין-אַלְקַצְרַיְן. וְלֹא פָסַקְתִּי מֵהִתְהַלֵּךְ עַד שֶׁבָּאתִי לְשַׁעַר זֻוַיְלָה, וּמָצָאתִי בְּנֵי אָדָם נִדְחָקִים וְהַשַּׁעַר סָתוּם מֵרֹב אָדָם. רָאִיתִי, עַל-פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה עָלַי, אִישׁ צָבָא, וְנִדְחַקְתִּי אֵלָיו מִבְּלִי שֶׁרָצִיתִי בְכָךְ. נָחָה יָדִי עַל כִּיסוֹ, מִשַּׁשְׁתִּיו וּמָצָאתִי צְרוֹר בְּתוֹךְ הַכִּיס. חַשְׁתִּי אֶל אוֹתוֹ הַצְּרוֹר וּלְקַחְתִּיו מִכִּיסוֹ. חָשׁ אוֹתוֹ אִישׁ-צָבָא בְכִיסוֹ שֶׁהוּקַל, שָׁלַח יָדוֹ אֶל כִּיסוֹ וְלֹא מָצָא בוֹ כְלוּם. פָּנָה לְעֶבְרִי וְהֵרִים יָדוֹ בָאַלָּה וְהִכַּנִי עַל רֹאשִׁי. נָפַלְתִּי לָאָרֶץ. סְבָבוּנוּ בְנֵי אָדָם, וְתָפְסוּ בְרֶסֶן סוּסָתוֹ שֶׁל אִישׁ-הַצָּבָא וְאָמְרוּ: “וְכִי בִגְלַל דֹחַק בְּנֵי אָדָם תַּכֶּה עֶלֶם זֶה מַכּוֹת שֶׁכָּאֵלֶּה?” נִזְעַק אִישׁ-צָבָא וְאָמַר: “בֶּן-בְּלִיַּעַל הוּא וְגַנָּב”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְעוֹרַרְתִּי וְרָאִיתִי בְנֵי-אָדָם אוֹמְרִים: “עֶלֶם נָאֶה הוּא זֶה; כְּלוּם לֹא נָטַל”. הָיוּ מִקְצָתָם מַאֲמִינִים, וּמִקְצָתָם חוֹשְׁבִים זֹאת לְשֶׁקֶר, וְרָבוּ הַטְּעָנוֹת וְהַמַּעֲנוֹת, מְשָׁכוּנִי בְנֵי-אָדָם וּבִקְּשׁוּ לְחַלְצֵנִי מִמֶּנּוּ. וְאוּלָם עַל-פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה בָּא הַמּוֹשֵׁל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, הוּא וַאֲחָדִים מִן הַשּׁוֹפְטִים, וְנִכְנְסוּ דֶרֶךְ הַשַּׁעַר וּמָצְאוּ אֶת הַבְּרִיוֹת נִקְהָלִים עָלַי וְעַל אִישׁ הַצָּבָא. אָמַר הַמּוֹשֵׁל: “מַה הָעִנְיָן?” אָמַר אִישׁ הַצָּבָא: “חַי אֱלֹהִים, הַנָּסִיךְ, אָדָם זֶה גַנָּב הוּא. הָיָה בְכִיסִי צְרוֹר תָּכֹל וּבוֹ עֶשְׂרִים דִּינָר וּלְקָחוֹ כְּשֶׁאָנוּ נִדְחָקִים”. אָמַר הַמּוֹשֵׁל לְאִישׁ הַצָּבָא: “הַאִם הָיָה אִישׁ עִמְּךָ?” אָמַר: “לֹא”. קָרָא הַמּוֹשֵׁל וְאָמַר לַמְפַקֵּחַ: “תִּפְשׂוּהוּ וְחַפְּשׂוּ אֶצְלוֹ”, וְלֹא הָיָה לִי עוֹד מִסְתּוֹר. אָמַר לוֹ הַמּוֹשֵׁל: “פְּשֹׁט כָּל מַה שֶּׁעָלָיו”. כְּשֶׁפָּשַׁט אֶת בְּגָדַי מָצָא בָּהֶם אֶת הַצְּרוֹר. וּכְשֶׁמָצְאוּ אֶת הַצְּרוֹר, נְטָלוֹ הַמּוֹשֵׁל וּפְתָחוֹ וּמָנָהוּ וּמָצָא בוֹ עֶשְׂרִים דִּינָר, כְּמָה שֶׁאָמַר אִישׁ הַצָּבָא. כָּעַס הַמּוֹשֵׁל וְקָרָא לִבְנֵי לִוְיָתוֹ וְאָמַר: “הַגִּישׁוּהוּ אֵלַי”. הִגִּישׁוּנִי אֵלָיו. אָמַר לִי: “הַנַּעַר, הַגֵּד דְּבַר אֱמֶת, הַאִם גָּנַבְתָּ אֶת הַצְּרוֹר הַזֶּה?” כָּבַשְׁתִּי רֹאשִׁי בַקַּרְקַע וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אִם אָמַרְתִּי, לֹא גְנַבְתִּיו, הֲרֵי הוֹצִיאוּהוּ מִתּוֹךְ בְּגָדַי, וְאִם אָמַרְתִּי, גָּנַבְתִּי,הֲרֵינִי נוֹפֵל בְּצָרָה”. הֵרַמְתִּי רֹאשִׁי וְאָמַרְתִּי: “הֵן, לְקַחְתִּיו”. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַמּוֹשֵׁל דְּבָרִים אֵלּוּ מִפִּי, תָּמַהּ וְצִוָּה וְקָרְאוּ לְעֵדִים. בָּאוּ וְהֵעִידוּ עַל מַה שֶׁהִגַּדְתִּי. כָּל זֶה קָרָה בְשַׁעַר זֻוַיְלָה. צִוָּה הַמּוֹשֵׁל אֶת הַתַּלְיָן וְקִצֵּץ אֶת יָדִי הַיְמָנִית, וְהָיָה קוֹצֵץ גַּם אֶת רַגְלִי, אֶלָּא שֶׁרַחֲמֵי אִישׁ הַצָּבָא נִכְמְרוּ עָלַי וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים עָלָי. עֲזָבַנִי הַמּוֹשֵׁל וְהָלַךְ לוֹ, וְעָמְדוּ בְנֵי-אָדָם סְבִיבִי וְהִשְׁקוּנִי כוֹס מַשְׁקֶה. וּבַאֲשֶׁר לְאִישׁ הַצָּבָא, הֲרֵי נָתַן לִי אֶת הַצְּרוֹר וְאָמַר: “הֲרֵי עֶלֶם נָאֶה אַתָּה, וְאַל לְךָ לִהְיוֹת לִסְטִים”. לְקַחְתִּיו מִיָּדוֹ וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

לֹא הָיִיתִי לִסְטִים אַתָּה הַנּוֹתֵן בִּי אֵמוּן רָב.

וְחַי אֲלֹהִים, אַתָּה הַטּוֹב בָּאָדָם, אֵינִי גַנָּב,

וְאוּלָם מְסִבּוֹת הַזְּמַן חָשׁוּ פְגָעוּנִי,

וַיַּרְבּוּ לִי דְאָגָה וְהִרְהוּר-רָע וַיַּעֲנוּנִי.

וְלֹא אֲנִי יָרִיתִי הַחֵץ, אַךְ אֱלֹהִים יָרָה,

וַיָּרֶם כֶּתֶר-מַלְכוּת מֵרֹאשִׁי וַעֲטָרָה.

עֲזָבַנִי אִישׁ הַצָּבָא וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ, אַחֲרֵי שֶׁנָּתַן לִי הַצְּרוֹר, וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי לְדַרְכִּי. עָטִיתִי עַל יָדִי מַטְלִית וַהֲבֵאתִיהָ בְחֵיקִי. נִשְׁתַּנָּה מַצָּבִי וְהֶחֱוִירוּ פָּנַי מִתּוֹךְ מַה שֶּׁאֵרַע לִי. הָלַכְתִּי אַט אֶל בֵּית אֲהוּבָתִי, וְהֵטַלְתִּי עַצְמִי עַל הַמַּצָּעִים. הִסְתַּכְּלָה בִי הָעַלְמָה וְרָאֲתָה שֶׁמַּצָּבִי נִשְׁתַּנָּה. אָמְרָה לִי: “מַה זֶּה יִכְאַב לְךָ, וּמַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאָה אוֹתְךָ שֶׁנִּשְׁתַּנֵּיתָ?” אָמַרְתִּי לָהּ: “רֹאשִׁי יִכְאַב עָלַי, וְאֵינִי מַרְגִּישׁ בְּטוֹב”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְעַצְּבָה וְדָאֲגָה לִי וְאָמְרָה: “אַל נָא תִשְׂרֹף אֶת לִבִּי, אֲדוֹנִי, שֵׁב וְהָרֵם אֶת רֹאשְׁךָ וְסַפֵּר לִי מַה שֶׁהִגִּיעַ לְךָ הַיּוֹם, שֶׁהַכָּרַת פָּנֶיךָ מְעִידָה בִּדְבָרִים בְּרוּרִים”. אָמַרְתִּי לָהּ: “חִדְלִי מִמֶּנִּי וְאַל נָא תַכְרִיחִי אוֹתִי לְדַבֵּר”. בָּכְתָה וְאָמְרָה: “דוֹמֶה הַדָּבָר כְּאִלּוּ נָקְעָה נַפְשְׁךָ מִמֶּנִּי, שֶׁכֵּן רוֹאָה אֲנִי אוֹתְךָ שֶׁלֹּא כְּהֶרְגֵּלְךָ”. בָּכְתָה וְהָיְתָה מְשׂוֹחַחַת אִתִּי וַאֲנִי אֵינִי עוֹנֶה, עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה. הִגִּישָׁה לִי מַאֲכָל, וְנִמְנַעְתִּי מִלֶּאֱכֹל, שֶׁחָשַׁשְׁתִּי שֶׁלֹּא תִרְאֵנִי אוֹכֵל בְּיָדִי הַשְּׂמָאלִית. אָמַרְתִּי: “אֵין לִי תֵאָבוֹן לֶאֱכֹל עַכְשָׁו”. אָמְרָה: “סַפֵּר לִי מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ הַיּוֹם, וְלָמָּה זֶה אֶרְאֶה אוֹתְךָ שְׁבוּר הַדַּעַת וְהַלֵּב?” אָמַרְתִּי: “עַכְשָׁו אֲנִי מְסַפֵּר לָךְ. לְאַט לָךְ לִי”. הִגִּישָׁה הַמַּשְׁקֶה וְאָמְרָה: “הֲרֵי לְפָנֶיךָ זֶה שֶׁיָּסִיר דְּאָגָה מֵעִמְּךָ, אֵין הוּא אֶלָּא שֶׁתִּשְׁתֶּה וּתְסַפֵּר לִי עִנְיָנֶךָ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “אִם אִי-אֶפְשָׁר אַחֶרֶת, הֲרֵי הַשְׁקִינִי בְיָדֵךְ”. מִלְּאָה אֶת הַכּוֹס וְשָׁתְתָה אוֹתָהּ. מִלְּאָה אוֹתָהּ שׁוּב וְהוֹשִׁיטָה לִי. נְטַלְתִּיהָ בְיָדִי הַשְּׂמָאלִית וּשְׁתִיתִיהָ. הָיוּ עֵינַי זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אִם חָלַק אֱלֹהִים אָסוֹן לְאָדָם,

לוּ גַם שֵׁמַע לוֹ וּרְאוֹת וְהוּא חָכַם –

יַחֲרִישׁ אֶת אָזְנָיו וְאֶת לִבּוֹ יְעַוֵּר,

וְהֵסִיר בִּינָתוֹ כְּשַׂעֲרָה מַהֵר.

וְרַק אַחֲרֵי מַלְּאוֹ בוֹ מִשְׁפָּטוֹ,

יָשִׁיב לוֹ בִינָתוֹ לְתוֹכַחְתּוֹ.

כְּשֶׁגָּמַרְתִּי שִׁירִי נָטַלְתִּי אֶת הַכּוֹס בְּיָדִי הַשְּׂמָאלִית וּבָכִיתִי. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי בוֹכֶה צָעֲקָה צְעָקָה גְדוֹלָה וְאָמְרָה: “מַה סִּבַּת בְּכִיָתֶךָ? כְּבָר שָׂרַפְתָּ אֶת לִבִּי. וּמַה לְךָ שֶׁאַתָּה נוֹטֵל אֶת הַכּוֹס בְּיָדְךָ הַשְּׂמָאלִית?” אָמַרְתִּי לָהּ: “מַכָּה בְּיָדִי”. אָמְרָה: “הוֹצִיאֶנָּה אֵלַי וְאֶפְתְּחֶנָּה לְךָ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “עֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה שְׁעָתָהּ לְהִפָּתֵחַ, אַל נָא תָּצִיקִי לִי, שֶׁלֹּא אוֹצִיאֶנָּה עַכְשָׁו”. שָׁתִיתִי אֶת הַכּוֹס. לֹא פָסְקָה לְהַשְׁקוֹת אוֹתִי עַד שֶׁגָּבַר עָלַי הַשִּׁכָּרוֹן, וְנִרְדַּמְתִּי עַל מְקוֹמִי. רָאֲתָה אֶת יָדִי בְלִי כַף. חִפְּשָׂה אֶצְלִי וְרָאֲתָה אֶת הַצְּרוֹר שֶׁהַזָּהָב בּוֹ, וְתָקַף אוֹתָהּ צַעַר שֶׁלֹּא תָקַף כְּמוֹתוֹ אָדָם מֵעוֹלָם. וְלֹא פָסְקָה מֵהִצְטַעֵר עָלַי עַד הַבֹּקֶר. כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מִן הַשֵּׁנָה מְצָאתִיהָ שֶׁהֵכִינָה לִי מָרָק וְהִגִּישָׁה אוֹתוֹ לִי, וְהִנֵּה אַרְבַּע פַּרְגִּיּוֹת בְּתוֹכוֹ, וְהִשְׁקְתָה אוֹתִי כוֹס מַשְׁקֶה. אָכַלְתִּי וְשָׁתִיתִי וְהִנַּחְתִּי לָהּ אֶת הַצְּרוֹר וּבִקַשְׁתִּי לָצֵאת. אָמְרָה לִי: “לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ?” אָמַרְתִּי: “לִמְקוֹם זֶה וָזֶה לְהָפִיג קְצָת אֶת צַעֲרִי”. אָמְרָה: “אַל תֵּלֵךְ; לֹא, כִּי תֵשֵׁב”. יָשַׁבְתִּי. אָמְרָה אֵלַי: “כְּלוּם הִגִּיעָה אַהֲבָתְךָ אֵלַי עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁבִּזְבַּזְתָּ כָּל הוֹנְךָ עָלַי וְקִפַּחְתָּ יָדְךָ? מְעִידַתְנִי אוֹתְךָ בִי, וֵאלֹהִים הוּא הָעֵד הַיּוֹדֵעַ כֹּל, שֶׁאֵינִי פוֹרֶשֶׁת מֵעִמְּךָ, וַהֲרֵי תִרְאֶה אֶת אֲמִתּוּת דְּבָרַי. וְיִתָּכֵן שֶׁאֱלֹהִים נֶעְתַּר לִי כְּשֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה”. שָׁלְחָה אַחֲרֵי עֵדִים וּבָאוּ. אָמְרָה לָהֶם: “כִּתְבוּ שְׁטָר-נִשּׂוּאַי לְעֶלֶם זֶה, וֶהֱווּ עֵדִים שֶׁכְּבָר קִבַּלְתִּי אֶת הַמֹּהַר”. כָּתְבוּ שְׁטָר-נִשּׂוּאֶיהָ לִי. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: “עֵדִים אַתֶּם עָלַי שֶׁכָּל רְכוּשִׁי שֶׁבְּתֵבָה שֶׁעִמִּי וְכָל מַה שֶּׁאִתִּי מִן הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת לְעֶלֶם זֶה הֵם”. אִשְּׁרוּ אֶת עֵדוּתָהּ וְקִבַּלְתִּי מַתְּנָתָהּ, וְהִסְתַּלְּקוּ אַחֲרֵי שֶׁבָּאוּ עַל שְׂכָרָם.

תָּפְסָה בְיָדִי וְהֶעֱמִידַתְנִי בְּתוֹךְ חֲדַר-גְּנָזִים וּפָתְחָה תֵבָה גְדוֹלָה, וְאָמְרָה לִי: “רְאֵה מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ”. הִסְתַּכַּלְתִּי וְהִנֵּה הִיא מְלֵאָה מִטְפָּחוֹת. אָמְרָה: “זֶהוּ הוֹנְךָ שֶׁלְּקַחְתִּיו מִמְּךָ, וּכְכֹל אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי מִטְפַּחַת וּבָהּ חֲמִשִּׁים דִּינָר הָיִיתִי צוֹרַרְתָּהּ וּמְטִילָה אוֹתָהּ לְתוֹךְ תֵּבָה זוֹ. טוּל אֵפוֹא אֶת הוֹנְךָ, שֶׁכְּבָר הֶחֱזִירוֹ לְךָ אֱלֹהִים, וְאַתָּה עָשִׁיר הַיּוֹם. הֲרֵי הָאָסוֹן שֶׁקָּרָה לְךָ בִּגְלָלִי הוּא, עַד שֶׁקִּפַּחְתָּ יַד יְמִינְךָ, וַאֲנִי לֹא אוּכַל לִגְמֹל עָלֶיךָ,וַאֲפִילוּ הָיִיתִי נוֹתֶנֶת אֶת נִשְׁמָתִּי הָיָה זֶה מְעַט וּלְךָ הַיִּתְרוֹן עָלָי”. חָזְרָה וְאָמְרָה: “קַח אֶת אֲשֶׁר לְךָ”, וְקִבַּלְתִּיו. הֶעֱבִירָה כָל מַה שֶׁבַּתֵּבָה לְתוֹךְ תֵּבָתִי, וְצֵרְפָה הוֹנָהּ לְהוֹנִי שֶׁנָּתַתִּי לָהּ. שָׂמַח לִבִּי וּפָסְקָה דַאֲגָתִי, וְקַמְתִּי וּנְשַׁקְתִּיהָ וְהוֹדֵיתִי לָהּ. אָמְרָה: “הֲרֵי בִּזְבַּזְתָּ כָּל הוֹנְךָ וְאֶת יָדְךָ בְּאַהֲבָתִי, וְכֵיצַד אוּכַל לִגְמֹל עָלֶיךָ? חַי אֱלֹהִים אִלּוּ גַם הָיִיתִי נוֹתֶנֶת אֶת נַפְשִׁי חֵלֶף אַהֲבָתְךָ הָיָה זֶה מְעָט. וְאוּלָם אֲנִי אֲמַלֵּא חוֹבָתִי לְךָ”. צִוְּתָה לִי בִשְׁטָר כָל מַה שֶּׁהָיָה עָלֶיהָ עַד לַבְּגָדִים שֶׁלָּבְשָׁה וְתַכְשִׁיטֶיהָ וְכָל אֲשֶׁר לָהּ, וְלֹא לָנָה אוֹתוֹ לַיְלָה אֶלָּא מִצְטַעֶרֶת עָלַי, כְּשֶׁסִּפַּרְתִּי לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע לִי, וְלַנְתִּי עִמָּהּ.

נִשְׁארְנוּ בְכָךְ מֶשֶׁךְ זְמַן פָּחוֹת מֵחֹדֶשׁ יָמִים. גָּבְרָה עָלֶיהָ מַחֲלָתָהּ, וְהָלְכָה הַמַּחֲלָה וּפָשְׁתָה, וְלֹא שָׁהֲתָה אֶלָּא חֲמִשִּׁים יוֹם עַד שֶׁהָיְתָה בְּתוֹךְ נוֹחֵי עֵדֶן. זִמַּנְתִּי לָהּ צָרְכֵי קְבוּרָתָהּ וּטְמַנְתִּיהָ בֶּעָפָר, וְעָרַכְתִּי לָהּ קְרִיאוֹת קֻרְאָן, וְנָתַתִּי צְדָקָה לְעִלּוּי נִשְׁמָתָהּ סְכוּם גָּדוֹל שֶׁל מָמוֹן. אַחַר-כָּךְ יָרַדְתִּי מִבֵּית הַקְּבָרוֹת וּמָצָאתִי שֶׁמָּמוֹן רַב לָהּ וַאֲחֻזּוֹת וְשָׂדוֹת, וּבְתוֹךְ כָּל זֶה אוֹצָרוֹת הַשֻּׁמְשְׁמִין שֶׁמָכַרְתִּי לְךָ מֵהֶם. וּמַה שֶׁלֹּא שַׁתִּי לִבִּי לְךָ כָּל הַזְּמַן הַזֶּה, אֵינוֹ אֶלָּא בִגְלַל אוֹצָרוֹת אֵלֶּה, מִשּׁוּם שֶׁמָּכַרְתִּי אֶת שְׁאָר הָאוֹצָרוֹת, וַעֲדַיִן לֹא גָמַרְתִּי לִגְבּוֹת מְחִירָם. וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ, שֶׁלֹּא תָשִׁיב פָּנַי בַּאֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ, אַחֲרֵי שֶׁאָכַלְתִּי מִצֵּידְךָ, וְהוּא שֶׁנָּתַתִּי לְךָ בְּמַתָּנָה מְחִיר הַשֻּׁמְשְׁמִין שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לִי עֲדַיִן תַּחַת יָדְךָ. וְזֹאת הִיא הַסִּבָּה שֶׁאֲנִי אוֹכֵל בְּיָדִי הַשְּׂמָאלִית".

אָמַרְתִּי לוֹ: “אָכֵן הֵיטַבְתָּ עִמָּדִי וְהִגְדַּלְתָּ חַסְדְּךָ עָלָי”. אָמַר לִי: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתִּסַּע עִמִּי לְמוֹלַדְתִּי, הֲרֵי קָנִיתִי סְחוֹרָה מִצְרִית וַאֲלֶכְּסַנְדְּרוֹנִית. רְצוֹנְךָ לְהִלָּווֹת אֵלַי?” אָמַרְתִּי: “הֵן”. נָסַעְתִּי אֲנִי וְאוֹתוֹ עֶלֶם לְאֶרֶץ זוֹ שֶׁהִיא אַרְצְכֶם. מָכַר הָעֶלֶם סְחוֹרָתוֹ וְקָנָה תְּמוּרָתָהּ מֵאַרְצְכֶם וְחָזַר לְאֶרֶץ מִצְרַיִם. וְגָרַם לִי מַזָּלִי שֶׁנִּשְׁאַרְתִּי בְּכָאן, וְשֶׁאֵרַע לִי אֶמֶשׁ כָּאן בַּנֵּכָר, מַה שֶּׁאֵרַע לִי. כְּלוּם אֵין זֶה, מֶלֶךְ הַדּוֹר, נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַגִּבֵּן?" אָמַר הַמֶּלֶךְ: "אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁתִּתָּלוּ כֻלְּכֶם ".

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁכְּשֶׁאָמַר מֶלֶךְ סִין: "אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁתִּתָּלוּ כֻלְּכֶם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק אֶל מֶלֶךְ סִין וְאָמַר: "אִם תִּתֵּן לִי רְשׁוּת, אֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר שֶׁאֵרַע לִי זְמַן מוּעָט לִפְנֵי שֶׁמָּצָאתִי גִּבֵּן זֶה. וְאִם יִהְיֶה נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ, תִּתֵּן לָנוּ בְמַתָּנָה אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ? אָמַר הַמֶּלֶךְ: “הָבָה, תֵּן מַה שֶּׁאֶצְלֶךָ”.

פָּתַח וְאָמַר: