מירושלים עיר הבירה של ארץ-ישראל הריני שולח לכם את ברכתי הנאמנה להצלחת הביתן הארצישראלי בפאריס עיר הבירה של צרפת. רבבות המבקרים בתערוכה העולמית הזאת יבקרו בוודאי גם בביתן שלנו, ועליהם לא רק להתבונן בכל המוצגים אשר בו אלא גם ללמוד מהם על חשיבותו הבין-לאומית הגדולה של בנין ארץ-ישראל על-ידי העם העברי.
ביתן זה כולל שלושה חלקים יסודיים: הראשון המוקדש לברון אדמונד רוטשילד ז“ל, שמסמל את גאולת הקרקע ובנין החקלאות העברית בארץ; השני מוקדש למאיר דיזנגוף ז”ל, ראש עירית תל-אביב במשך שנים רבות עד יום מותו – הוא שמסמל את בנין העיר העברית והתפתחות התעשיה והמסחר; והשלישי מוקדש למשוררנו הלאומי חיים נחמן ביאליק ז"ל, המסמל את התחיה והבנין של השפה והתרבות העברית.
כל שלושת החלקים האלה מהווים יחד בנין אחד ומיוחד: תקומת האומה הישראלית בארצנו העתיקה – שיבת בנים לגבולם. מעל לבנין בשלימות מרחף רוחם של גדולי האומה במשך דורות, מבר-כוכבא ור' עקיבא ועד פינסקר והרצל.
הביתן הארץ-ישראלי, שצריך להראות לעולם הגדול את התקופה החדשה בתולדות ישראל ובתולדות ארץ-ישראל, עומד במרכז העולם התרבותי – בפאריס. וראויה היא פאריס שבמרכזה יעמוד בנין זה. כי על כן הרעיונות הנצחיים של שחרור האומה הישראלית ושל בנין ארץ-ישראל תחילתם נעוצה בצרפת ובפאריס.
מבחינה אידיאולוגית – הרי הסופר הראשון בתחילת תקופתנו החדשה שהגה את הרעיון על שיבת ישראל לארצו העתיקה, משה הס, כתב את ספרו בפאריס. וספרו זה, “רומא וירושלים”, משמש עד היום הזה אחד היסודות הרוחניים של התנועה הציונית. יוצר ההסתדרות הציונית, ד"ר תיאודור הרצל, כתב את ספרו “יודענשטאאט” בפאריס. שם גילה בחביון נפשו את האמת הפשוטה והנצחית, שהוא בן לאומה הישראלית, ומאז התמסר בכל לבו ונפשו למפעל התחיה של עמו.
וגם מבחינה מעשית מוצאו של רעיון בנין הארץ אף הוא מפאריס. אדולף כרמיה ושרל נטר הם הם שיסדו את הישוב החקלאי הראשון בארץ-ישראל – בית-הספר החקלאי “מקוה ישראל”, שעומד על תלו ומקנה דעת ותורה חקלאית לישוב העברי בארץ עד היום הזה. ובתחילת שנות השמונים בא אדמונד רוטשילד, אף הוא מפאריס, והתחיל בעבודתו הכבירה שעסק בה יותר מחמשים שנה, עד יומו האחרון. הוא שהניח את היסוד למפעל הגדול של גאולת הקרקע ובנין החקלאות העברית בארץ, ועל כן זכה לשם הנצחי “אבי הישוב” שנישא לתהילה בפי כל האומה עד היום הזה.
ולא מקרה הוא, שכל הגדולים האלה בתולדות התנועה הציונית שאבו את כוחותיהם הרוחניים מצרפת ונתגלו בה. כי העם הצרפתי היה לעולם התרבותי סמל להרמוניה הנפלאה של פטריוטיזם לאומי וחבה למולדתם מזה, והבנה לאידיאלים האוניברסליים של האנושות ולשאיפותיהן של שאר אומות העולם מזה. הרמוניה זו באה לידי בטוי ברור ומפורש בהיסטוריה של העם הצרפתי במאות השנים האחרונות. והנה הרעיון הציוני שלנו – תקומת עם ישראל במולדתו העתיקה – אף הוא מאַחד בתוכו להרמוניה נאה את המסורת הלאומית שלנו עם הבנת האידיאלים האוניברסליים של האנושות כולה.
ואם יש עוד צורך להראות על אישיות באומה הצרפתית שתסמל את ההרמוניה השלמה של אידיאלים לאומיים ואוניברסליים – הרי ראש הממשלה הצרפתית כיום, מר ליאון בלום, יכול לשמש דוגמא למופת: צרפתי נלהב, פטריוט גדול של ארצו, ועם זה רודף שלום ולוחם נמרץ בעד השלום העולמי. מתוך כך השתתף מר בלום לפני שנים אחדות באסיפת היסוד של הסוכנות היהודית – האירגון של היהדות העולמית לבנין ארץ-ישראל. אין הוא רואה שום סתירה וניגוד בין החיבה לצרפת ולאידיאלים שלה כאזרח נאמן לארצו ובין החיבה לעמו ולתקומתו בארץ-אבות.
ואני תקוה, כי הביתן הארצישראלי יוסיף להעמיק את ההרמוניה הזאת וירכוש ידידים חדשים לעמנו ולמפעלנו הגדול.
סיון תרצ"ז
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.