אני שולח את ברכתי מקרב לב לעתון הראשון בארץ-ישראל ולעורך שלו – ל“הארץ” ולד"ר משה גליקסון.
“הארץ” הוא העתון היומי הראשון בארץ. עד “הארץ” לא נתקיימה העתונות הארצי-ישראלית אלא בצורת שבועונים או דו-שבועונים. ואני זוכר עוד את הפגישה בשנת 1919 עם המנוח י. ל. גולדברג, כשבא ובשורה בפיו שנוסד על ידו העתון “הארץ”. היתה זו שמחה גדולה לו, לגולדברג ז“ל, ולכולנו, כשזכינו לראות את הגליון הראשון של העתון היומי הראשון בארץ-ישראל. מאז ועד היום, כשיצא לאור הגליון ה-5000, הופיע “הארץ” בלי הפסקה אף ליום אחד, שלא כדרך העתונים העברים בכל העולם וגם בארץ. חג זה – הופעת הגליון ה-5000 – משמש גם זכר למיסדו היקר שלנו, י. ל. גולדברג ז”ל, זכר לפעלו שהוא חי וקיים.
אני שולח את ברכתי לעורך העתון, הד“ר גליקסון, שאף אותו יש לציין כ”ראשון“, כי אין אני מכיר עוד עורך עתון יהודי בעולם שזכה להוציא כמעט 5000 גליונות בלי הפסק (רק הגליונות הראשונים של “הארץ” במשך שנה – שנתיים יצאו לאור ע"י עורכים אחרים). “הארץ” וגליקסון חד הוא. גליקסון זהו “הארץ”, כי הוא הכניס לתוך העתון את כל נשמתו ולא השאיר לעצמו אף חלק קטן מזמנו לעבודה תרבותית אחרת. התרגומים של כמה ספרי פילוסופיה או מאמרו הגדול על הרמב”ם מראים, עד כמה קרובים ללבו עניני הפילוסופיה המדעית המופשטת – ואת מקצועו זה החביב עליו הביא קרבן לטובת “הארץ”. אבל גם “הארץ” – זהו גליקסון, על כל מעלותיו וחסרונותיו! המעלות: דרך ישרה, אובייקטיביות, נמוסי תרבות ודרך-ארץ, אופק רחב, התעמקות, צורת הביטוי המובחרה והראויה. החסרונות: יראת האחריות מפני ההחלטה הנועזה, היסוס מפני העמדה הבהירה, פשרנות מיותרת, יראת כבוד מוגזמת בפני עיקרים מודרניים, אבסטרקציה יתרה מן האינטרסים החיוניים.
וברוח המעלות והחסרונות האלה הולך “הארץ” ומשפיע על בני הארץ במשך שנים. והתוצאה: יחס של כבוד אל העתון ועורכו יותר מחובת המשמעת אליהם.
ברכתי היום אל “הארץ” שהוא קרוב ללבי, ואל עורכו שאני נמנה על קהל מכבדיו ומוקיריו: שהעתון ימשיך את קיומו לדורות רבים ושעורכו יעבוד את עבודתו החשובה עוד הרבה עשרות שנים. וברכתי לדורות הקוראים הבאים, שילכו בדרכי היושר והמוסר שהעתון מתווה לפניהם, אלא שבצורות החיים והעבודה הצבורית יביאו את העתון לידי תיקונים ושכלולים עד שהעורך יודה ויגיד: נצחוני קוראי, נצחוני!
כסלו, תרצ"ו.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.