רקע
מנחם אוסישקין
על הציונות הכללית
mנחלת הכלל [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: הקרן הקימת לישראל; תש"ז

(מכתב לד"ר פ. וולטש)

קבלתי את חוברתך על הציונות הכללית וקראתי בה בענין. עלי להגיד, כי אין אני חושב שביררת כהלכה את השאלה: מה היא ציונות כללית. והטעם הוא פשוט: אין ציונות כללית. יש רק ציונות בלי שם לווי, זו הנמשכת מפינסקר ועד הרצל ועד ימינו אלה. מי שמאמין בציונות כזאת, הפשוטה בלי כל תוספת שהיא, יוכל להיות גם דתי וגם לא דתי, בורגני או פרוליטרי, ובלבד שיעמיד במרכז עבודתו לא את גורמי הלווי שנוספו לה לציונות בזמנים האחרונים, כי אם רק גורם אחד בלבד: גאולת הארץ ובנינה עם זכויות מדיניות מלאות. בארץ עצמה יכול כל אחד לסדר לעצמו את צורת החיים שהוא חושב אותה לנכונה, אולם במרכז העבודה הציונית עומד בנין הארץ בלי כל שם לווי ותוספת זו או אחרת.

אולם אלה שמעמידים במרכז עבודתנו בצד בנין הארץ גם את צורת החיים לפי השקפת עולמם, תהא זו צורה דתית או סוציאלית, הם אינם יכולים להסתפק בשם “ציוני” בלבד כי אם מוכרחים להוסיף עליו שמות-תואר שונים. יוצא, איפוא, שרק אלה ששוללים צורה זו או אחרת הם שצריכים לחפש אחרי תוספת מיוחדת לשם “ציוני”. אולם אלה שנשארו או חפצים להשאר נאמנים לציונות הראשונה, יכולים להסתפק פשוט בשם “ציוני”. ועל כן כל הטרמינולוגיה של “ציונות כללית” והפילוג החדש גם במחנה זה לציונים כלליים א' וציונים כלליים ב' – כל זה אינו מחזק, לדעתי, כי אם מחליש את עצם תכנה של הציונות.

י“ז בכסלו תרצ”ז

המלצות קוראים
תגיות