I 🔗
נִמְשָׁכִים וְזוֹחֲלִים הֶעָבִים אֲבֵלִים וַעֲצֵלִים וּכְבֵדִים –
לֹא אֵדַע אֵי-מִזֶּה בָאוּ, לֹא אֵדַע אֶל-אָנָה יֵלֵכוּ.
עַל-גָּדֵר דְּחוּיָה מִתְשׁוֹטְטִים צְלָלִים חִוְרִים וַחֲרֵדִים;
שְׁנֵי אַוְזֵי-בָר כְּחוֹלְמִים בַּלָּט עַל-הַיְאוֹר יִמָּשֵׁכוּ.
אַבִּיט. פִּתְאֹם אָחוּשׁ בְּלִבִּי כְּאִלּוּ הָיִיתִי
גֵר לְנַפְשִׁי אָנִי, מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, רְחוֹקָה,
וּכְאִלּוּ בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה אֶת-עַצְמִי הַיּוֹם רָאִיתִי. –
עַל-נַחַל מַיִם שׁוֹמֵם צָפָה מֵרָחוֹק יְרוֹקָה.
הוֹי אֵלִי! וְלֹא עַל-רֵאשִׁית אֶחְשֹׁב וְלֹא עַל-מוֹתִי,
וְלֹא מֵאַיִן בָּאתִי וְאֶל-אָנָה אֵלֵךְ שָׁמָּה,
וְרַק אֶחָד הוּא הֲגִיגִי: הֱיוֹתִי זֶה הֱיוֹתִי –:
לָמָּה-זֶה הֶעֱלַתְנִי אֵלֶיהָ הָאֲדָמָה?
הָלַךְ אָדָם חוֹלֵם בַּיּוֹם וַיֵּבְךְּ בַּלֵּילוֹת –
לְמִי הַדְּמָעוֹת הָאֵלֶּה נִדְרְשׁוּ, וְלָמָּה חָיָה?
וְלָמָּה רָעַד הַלֵּב הָרְעִידוֹת הָהֵן הָאֲפֵלוֹת?
וּמַה, אִם בָּכָה, נוֹסַף עַל-אוֹצַר סַךְ הַהֲוָיָה?
II 🔗
נָשְׂאוּ הָרִים רָאשֵׁיהֶם, אֶל-כִּפַּת עָבִים חָדָרוּ: –
גַּם-הֵם יִתְפּוֹרָרוּ!
גָּבְהוּ, שָׂגְאוּ אֲרָזִים, עַד-צִית הַשָּׁמַיִם נָגָעוּ: –
גַּם-הֵם יְגֻדָּעוּ!
גָּעֲשׁוּ, הִתְהוֹלְלוּ יַמִּים, שִׁשְּׁאוּ הַתְּהוֹם וְהִשְׁתּוֹבָבוּ: –
גַּם-הֵם יֶחֱרָבוּ!
וַאֲנִי אֲנִי הָאָדָם מְהַלֵּךְ עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה,
גֵּא עַל-מְעַט הַנְּשָׁמָה,
וְאֶמְשֹׁל בַּכֹּל, בַּכֹּל, וְאֶשְׁפּוֹךְ עַל-כֹּל אֶת-תּוֹכִי –
וְאָמוּת גַּם-אָנֹכִי!
בָּהָר אוֹ בַגַּיְא? – מִי יַבְדִּיל? מַשְׁמִים אֲהַלֵּךְ וְתוֹעֶה,
הָלֹךְ בִּכְבֵדוּת וְצוֹעֶה.
הוֹי לִבִּי, מָה אַתָּה עָיֵף, הוֹי לִבִּי, מָה אַתָּה כָבֵד! –
תֵּרָבֵד עַרְשִׂי, תֵּרָבֵד…
מִקֶּרֶב הַיַּעַר הַקּוֹדֵר עוֹלֶה מֵאַחֲרֵי הַצָּרִיף
רֵיחַ גֹּפֶר חָרִיף.
אֵדִים לְבָנִים מִתְקַפְּלִים. אֵי-שָׁם פִּתְאֹם לִי תֵרָא
לַהֶבֶת אֵשׁ בּוֹעֵרָה –
לֹא אַחַת הִיא, אִם-תֹּאכַל הָאֵשׁ חֲבִילַת נְעֹרֶת
אוֹ מִקְדָּש בְּבֵית-כַּפֹּרֶת?…
III 🔗
לַחוֹף! לַחוֹף! לִמְקוֹם הַסּוּף בַּקָּנֶה
יְפַטְפֵּט אַט בְּלִי-מַעְצוֹר סוֹדוֹת רַכִּים,
וּמִנִּי שְׁמֵי הַלַּיְלָה חִוְרֵי-תְכֵלֶת
קַוֵּי-אוֹר עֲנֻגִּים אַט מְפַכִּים.
בַּלָּט בָּא רוּחַ אֶל-הַסּוּף בַּקָּנֶה,
וְעַל-אָזְנוֹ חֶרֶשׁ בְּחָפְזָה סוֹד יָפֵחַ.
נָעוֹת, זָעוֹת הַשִּׁבֳּלִים עֵת יִשְׁמָעוּ;
כָּל-קְנֵה שִׁבֹּלֶת יֵבְךְּ וְיִתְיַפֵּחַ.
אַקְשִׁיב. – מַכְאוֹב אָנוּשׁ יִתְקְפֵנִי.
הוֹי, מָה אָבְלָה, עָגְמָה כָּל-הַנְּגִינָה!
הֲלֹא עַל-חַיִּים אֹבְדִים לַבֶּהָלָה
הֵם נוֹשְׂאִים עַתָּה פֹה בְנִיהֶם קִינָה.
IV 🔗
הַסְּעָרָה חָפַצְתִּי, אַךְ לֹא אֶת-הָרַעַם –
שׂוֹנֵא כָל-מֶחֱצָה הִנֵּנִי!
אִם שֶׁמֶשׁ לֹא תֹאבֶה לִי שַׂחֵק הַפַּעַם.
גַּם-אַתָּה, יָרֵחַ, מְנָעֵנִי.
וַאֲפֵלָה עֲבֻתָּה עָלַי הִתְגּוֹלָלִי,
לֵיל לְלֹא אוֹר וְכוֹכָבִים: –
אִם לֹא הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה גוֹרָלִי,
לֹא אֶחְפּוֹץ גַּם הָאֲהָבִים.
V 🔗
דִּבְּרָה אֵלַי הַדְּמָמָה, פִּטְפְּטָה אֵלַי הַדְּמָמָה
בִּמְשֹׁךְ כָּל-הַלַּיְלָה,
מִפִּנַּת זָוִית חֲשֵׁכָה, מִתִּקְרַת רֹאשׁ מִלְּמַעְלָה –
וַאֲשֶׁר לָאֲטָה עִמִּי בִּי שָׁמְעָה כָּל-הַנְּשָׁמָה.
לֹא קוֹל, לֹא נִיב וָהֶגֶה – וַאֲנִי מְפֹרָשׁ שָׁמַעְתִּי
כָּל-מִלָּה, כָּל-מִלָּה.
רֶגַע עֲבָרַנִי רַעַד וְרֶגַע כְּהָגוּת תְּפִלָּה –
וַאֲשֶׁר לִי הִגִּידָה, אֶת-כֻּלָּהּ, אֶת-כֻּלָּהּ יָדָעְתִּי.
בֹּקֶר וַעֲדַת בְּנֵי-אָדָם דִּבְּרָה וַתִּתֵּן אֶת-קוֹלָהּ
יוֹם תָּמִים, יוֹם תָּמִים.
וְאָזְנַי כָּבְדוּ כָכָה וְחוּשַׁי הָיוּ נִדְהָמִים –
לָמָּה שָׁמַעְתִּי וְאָנֹכִי לֹא אָבִין קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה?
VI 🔗
בַּחוּץ הָעֲגָלָה עוֹמֶדֶת,
כְּבָר חָבוּשׁ וְצָרוּר הַצְּרוֹר.
הוּא הוֹלֵךְ לִנְסוֹעַ – חַיֶּיהָ
כְּאִלּוּ זֶה נִקַּב בָּם חוֹר.
מַבִּיטָה אַחֲרָיו. – מוֹשֶׁכֶת
הָעֲגָלָה בַדֶּרֶךְ בַּקֹּר;
וּבְלִבָּהּ רַק הָגוּת הָאַחַת:
גַּם-אָשְׁרָהּ שָׁם טָמוּן בַּצְּרוֹר.
VII 🔗
לִזְקֶנְתִּי סֵפֶר תְּהִילִים קָטָן –
מַה-בָּלִים עָלָיו וִישָׁנִים!
לָהּ נָתַן מַתָּנָה אֶת-סֵפֶר הַתְּהִלִּים
דּוֹד זָקֵן לִפְנֵי רֹב שָׁנִים.
וּכְפַעַם-בְּפַעַם בְּקָרְאָהּ הַתְּהִלִּים,
עֵינֶיהָ מַתְחִילוֹת דּוֹמְעוֹת –
הוֹי, זְקֵנָה, מָה חֲלוֹם-זֶה שֶׁעָבַר זֶה-עַתָּה
עָלַיִךְ מֵאָז מִן-הַחֲלוֹמוֹת.
VIII 🔗
הָיְתָה הַסְּעָרָה בַלָּיְלָה. הִרְעִישָׁה חַלּוֹנִים וְגַגּוֹת;
שָׁרְקָה לִרְגָעִים פִּתְאֹם שְׁרִיקַת יְלֵל מְמֻשָּׁכָה.
רֶגַע הֶחֱרִישָׁה. הִתְגַּבְּרָה, וַתַּרְקֵד עֵצִים וּפְלַגּוֹת –
סַעֲרִי לָךְ, סַעֲרִי, הָרוּחַ!
מַה-כֹּחֵךְ הַמְּעַט וּגְבוּרָתֵךְ?
בְּלִבִּי גְדוֹלָה הַסְּעָרָה אֶלֶף פְּעָמִים כָּכָה.
בֹּקֶר שָׂחֲקָה הַשָּׁמֶשׁ. הִקְשַׁבְתִּי: לֹא זָע כָּל-רוּחַ,
לֹא נָע כָּל-עָלֶה. גֻּלַּת הַשָּׁמַיִם הָיְתָה שְׁטוּחָה
עֲנֻגָּה וְרַכָּה כְיֶלֶד לְעֵת בְּחֵיק אִמּוֹ יָנוּחַ.
הָיָה כְּאִלּוּ קָרַשׁ
הָעוֹלָם מֵרֹךְ וְהִתְעַנֵּג –
וְאוֹתִי גַּם-אוֹתִי עָטְתָה כְּשִׂמְלָה חַמָּה הַמְּנוּחָה.
וּפִתְאֹם – –
הָחֳרַדְתִּי. רָחַשׁ לִבִּי דָבָר וְלֹא יָדָעְתִּי.
אֵימוֹת נָפְלוּ עָלָי. הָיְתָה כְּיָד בִּי שְׁלוּחָה,
וַתֹּאחַז בְּצִיצִית רֹאשִׁי וָאֱהִי כְּמוֹ קֻלַּעְתִּי –
אוֹי לִי, הַיִּרְאָה הַסְּתוּמָה! –
הָהּ אֵלִי! רַק לֹא מְנוּחָה…
יָרֵאתִי מִפְּנֵי מְנוּחָה! יָרֵאתִי מִפְּנֵי מְנוּחָה!
IX 🔗
נִרְמַס חֲצִיר עֵשֶׂב וַיִּשַּׁח לָאָרֶץ וַיִּשְׁכַּב סָרוּחַ,
מְקֻמָּט וּמְחַכֶּה
עַד-בּוֹא לוֹ מְעַט אוֹר וְחָיָה, עַד-יִפַּח וִיעוֹדְדוֹ רוּחַ. –
גַּם-אֲנִי מְחַכֶּה.
אַבִּיט: – אִשָּׁה עֲנִיָּה נוֹשׂאֵת תִּינוֹק בָּעֶרֶשׂ.
בִּימֵי כָל-הַחֹרֶף חָלָה לָמוּת, הִתְעַלֵּף עַד-לִישׁוֹן,
וְעַתָּה בָא רֵאשִׁית הָאָבִיב; אָז צָנוּם וְיָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ
נְשָׂאַתּוֹ אִמּוֹ הַחוּצָה בְעַרְשׂוֹ אֶל-קַו שֶׁמֶשׁ רִאשׁוֹן.
וּפִתְאֹם יִהְיֶה עִם-רוּחִי: אֶקַּח אֶת-לִבִּי מִקֶּרֶב,
אֶת-לִבִּי הַיָּעֵף,
וְעַל כַּפַּי אֶשָּׂא אוֹתוֹ, אֶת-הַלֵּב הַמַּר וְהַזָּעֵף,
וְאֶשְׁטַח אוֹתוֹ לַשֶּׁמֶשׁ וְאַנַּח עַד-בּוֹא הָעֶרֶב –
וְאֲחַכֶּה.
X 🔗
בִּרְעָדָה בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה
יִשָּׁמַע בַּלַּיְלָה צְלִיל שִׁיר;
עַל-גְּדוֹת מֵי הַנַּחַל יִשְׁתַּפֵּךְ,
עַל-שָׂדֶה יִשְׁתַּפֵּךְ וָנִיר.
בַּרְבֻּר הַמַּיִם יְשׁוֹרֵר
אֶת-שִׁירוֹ הָאַחֲרוֹן בַּלָּט;
עַל-מָוֶת יְשׁוֹרֵר וְעַל-אַחֲרִית,
וִישׁוֹרֵר יָגֵעַ וָמָט.
שׁוֹשַׁנֵּי הַמַּיִם מַאֲזִינִים,
מַאֲזִינִים גַּלֵּי הַפָּז,
וְרָעַד בַּסּוּף הַקָּנֶה –
וּמְעַט עוֹד וְחָלַף וָגָז.
וּבְהַאְדִּים פַּאֲתֵי הַמִּזְרָח
בִּקְצוֹת הַשָּׁמַיִם בָּרֹם,
אָז יֶחְדַּל הַשִּׁיר מֵהִשְׁתַּפֵּךְ,
אָז יִשְׁכַּב הַמְשׁוֹרֵר דֹּם.
וּפְרוּשׂוֹת כְּנָפָיו וּשְׁלוּחוֹת,
וַעֲלֵיהֶן יוֹרֵד הַטָּל;
כָּכָה עוֹד יַבִּיט הַמְשׁוֹרֵר
בְּעֵינַיִם מֵתוֹת אֶל-עָל.
רַק מֵימֵי הַנַּחַל יִרְעָשׁוּ
אֲבֵלִים עַל-אַבְנֵי הַגִּיר,
וְעַל-פְּנֵי הַגַּלִּים יִרְעַד
בִּדְמָמָה עוֹד הֵד הַשִּׁיר.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות