לזכר אמי שרה ביילא בת שלמה לבית גינזברג אֵם התשעה, שהיתה מסתפקת בביצה אחת לשבת, החלבון לדגים והחלמון להצהיב פני החלה, והיתה משלמת שכר לימוד לכמה מלמדים שבעיר בעד בנים ובנות. ובימים ששכבה על ערש דווי היתה כובשת רחמיה ומשדלתני שאעזבנה ואלך לחדר, ולא ביטלה אותי מתלמודי אלא פעם אחת, במותה. תנ’צ’ב’ה'.

אָשִׁירָה לְרַשִׁ“י, אָנֹכִי אָשִׁירָה בִּשְׁנַת תָּ”ו תָּ“ו קוּ”ף לְהֻלַּדְתּוֹ,

בִּשְׁמִי וּבְשֵׁם חֲבֵרַי שֶׁנּוֹלְדוּ בְּתַרְסַ“ט וּבְתַרַ”ע וּבְתַרְעָ"א.

אָשִׁירָה לְרַשִׁ"י – לְפִי שֶׁזִּכְרוֹ מִתְעוֹרֵר בְּלִבִּי כְּיַלְדוּת,

כִּתְכֵלֶת שָׁמַיִם בִּפְרוֹס חַג הַפֶּסַח, כְּיֶרֶק בְּחַג שָׁבוּעוֹת,

כִּזְהַב הַשִּׁבֹּלֶת בְּאָב וֶאֱלוּל, כְּאֹדֶם שַׁלֶּכֶת בַּסְּתָו.

אָשִׁירָה בִּשְׁמִי וּבְשֵׁם חֲבֵרַי – תַּלְמִידֵי רַ' אַהֲרֹן הַמְלַמֵּד,

תְּחִלָּתָם מְסֻבִּים לַשֻּׁלְחָן הָאֶחָד וְסוֹפָם פְּזוּרִים בָּעוֹלָם.

שֶׁנּוֹלְדוּ בְּתַרְסַ"ט – חֲשֹׁב וְתִמְצָא שֶׁבִּזְמַן שֶׁפָּרְצָה הַמִּלְחָמָה

הָיִינוּ בְּנֵי גִּימֶ“ל וְדָלֶ”ת וָהֵ"א. הָיָה הָעוֹלָם מְשֻׁבָּשׁ בִּגְיָסוֹת

וְהָלַכְנוּ בְּטֵלִים מִתּוֹרָה וְתַלְמוּד, לֹא חֻמָּשׁ וְרַשִׁ"י, לֹא גְמָרָא.

עֵינֵינוּ רָאוּ מִלְחָמָה וּמוֹרָאֶיהָ, קַלְגַּסִּים וְחוֹלִים וּפְצוּעִים,

אָזְנֵינוּ הִקְשִׁיבוּ לְרַעַם תּוֹתָח, לְטִרְטוּר מְכוֹנוֹת יְרִיָּה.

הָיִינוּ עֵדִים לִגְזֵלָה וּרְצִיחָה, יָדַעְנוּ עַל אֹנֶס וְעוֹד.

הָיוּ שַׁעֲשׁוּעֵינוּ כַּדּוּרִים שֶׁל רוֹבֶה וַאֲבַק הַשְּׂרֵפָה לְמִשְׂחָק,

רֵאשִׁית חָכְמָתֵנוּ חָכְמַת הַפִּקּוּד, כּוֹכָבֵינוּ כּוֹכְבֵי הַצָּבָא –

גָּמַל אֲבִיבֵנוּ לִפְנֵי הַפְּרִיחָה, תֻּמַּת יַלְדוּתֵנוּ נִטָּלָה.

אַךְ מִיָּד לְאַחַר שֶׁחָזַר מִן הַחֲזִית רַבֵּנוּ אַהֲרֹן הַמְלַמֵּד

וְיָשַׁבְנוּ כֻּלָּנוּ לַשֻּׁלְחָן הָאָרֹךְ וְלָמַדְנוּ חֻמָּשׁ עִם רַשִׁ"י –

חָזְרָה יַלְדוּתֵנוּ לִהְיוֹת טְהוֹרָה, תֻּמָּתֵנוּ כְּמוֹ שֶׁהָיָתָה.

הָיִינוּ מְבֹהָלִים מִגְּדֻלַּת אֱלֹהִים הָאוֹמֵר וַאֲמִירָתוֹ עֲשִׂיָּה,

מֵאָדָם וְאִשְׁתּוֹ חַטָּאִים וְנָחָשׁ הַמַּדִּיחַ וּקְלָלָה הַנּוֹקֶבֶת,

מִקַּיִן רוֹצֵחַ אָחִיו וּמִקּוֹל הַדָּמִים וְהָאוֹת שֶׁבַּמֵּצַח.

וְהָיוּ הַדְּבָרִים מַבְהִיקִים בְּיוֹתֵר וְהָיוּ מְסַנְוְרִים אֶת עֵינֵינוּ.

הָיָה בָּם מֵאוֹרָם שֶׁל שִׁבְעַת הַיָּמִים וְזֹהַר רָחוֹק וּמוּזָר,

חָזָק וְחָרִיף מִגִּילֵנוּ הָרַךְ, מֵהָכִיל וְכַלְכֵּל בְּנַפְשֵׁנוּ.

רָאִינוּ הַפְּנִים בַּחֻמָּשׁ הַגָּדוֹל סָגוּר וּמְסֻגָּר כְּמִבְצָר,

וּשְׁנַיִם וְאַרְבָּעִים פֵּרוּשִׁים, כְּאַבְנֵי הַגָּזִית בַּחוֹמָה הַבְּצוּרָה,

וְאֻנְקְלוֹס שׁוֹמֵר כְּזָקִיף מִן הַצַּד וִיהוֹנָתָן מְסַיְּעוֹ מִשְּׂמֹאלוֹ,

וְחָבוּי מֵאַחֲרָיו הַיְרוּשַׁלְמִי, מוּכָן וּמְזֻמָּן לְזַנֵּק בְּמַפְתִּיעַ…

וּפִתְאֹם, רְאֵה זֶה פֶּלֶא! מִבֵּין הָאֲבָנִים הָאֲטוּמוֹת בַּחוֹמָה

הָאֶבֶן הָאַחַת זוֹהֶרֶת שְׁקוּפָה, כְּאֶבֶן הַקֹּדֶשׁ בַּחשֶׁן,

לְהַגִּיהַּ כָּל אָפֵל וְסָתוּם וּלְעַמֵּם אֶת הָאוֹר הַקָּדוּם, הַמַּכְאִיב,

לְסַגֵּל אֶת הָעַיִן לַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וּלְשַׂבֵּר אֶת הָאֹזֶן לַנִּשְׁמָע –

אַבְנְךָ הָיְתָה זוֹ, רַשִׁ"י הַזָּקֵן, אַבְנְךָ הַיְקָרָה בָּאֲבָנִים!

וְשׁוּב לֹא הָיִינוּ עֲזוּבִים בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית רְחַב־הַיָּדַיִם,

אַתָּה הוֹלַכְתָּנוּ מִפַּרְשָׁה לְפַרְשָׁה וְיִשַּׁרְתָּ הֲדוּרִים בְּדַרְכֵּנוּ.

לֹא זָזָה יָדְךָ הַטּוֹבָה מִיָּדֵנוּ בְּלֶכְתֵּנוּ בְּעִקְּבוֹת אַבְרָהָם,

הִצְדַּקְתָּ אֶת אִמֵּנוּ שָׂרָה וְנַפְשָׁהּ הַיּוֹצֵאת עַל “כִּמְעַט” שֶׁל שָׂטָן,

הִשְׂנֵאתָ אֶת בְּנָהּ שֶׁל הָגָר הַמִּצְרִית (בְּצֶדֶק, בְּצֶדֶק הִשְׂנֵאתָ!)

וְהִטַּפְתָּ דִּמְעוֹתֵינוּ לְעֵינָיו שֶׁל יִצְחָק בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר עָקְדֵנִי.

בִּסְדוֹם הָרְשָׁעָה הִשְׁמַעְתָּנוּ צַעֲקָתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ הָרִיבָה הָאַחַת

שֶׁהוֹצִיאָה מָזוֹן לֶעָנִי בְּכַדָּהּ וַהֲרָגוּהָ מִיתָה מְשֻׁנָּה,

הִטְעַמְתָּנוּ מִמֶּתֶק הַנְּקָמָה בַּסְּדוֹמִית שֶׁבְּמֶלַח חָטְאָה וְלָקָתָה,

לִמַּדְתָּנוּ רִאשׁוֹן־רִאשׁוֹן מִשִּׂיחָתָם הַיָּפָה שֶׁל עַבְדֵי הָאָבוֹת

וְהִדְלַקְתָּ הַנֵּר מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת בְּאָהֳלָן שֶׁל שָׂרָה וְרִבְקָה.

הִשְׁמַעְתָּנוּ מְרִיבַת אֲבָנִים לִמְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ הַבּוֹרֵחַ,

הוֹרַדְתָּ מַלְאָכִים לְלַוּוֹתוֹ בְּדַרְכּוֹ וְהִקְפַּצְתָּ לְנֶגְדּוֹ אֶת חָרָן,

וְקִפַּלְתָּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִתַּחְתָּיו כְּדֵי לְהַבְטִיחָהּ לַבָּנִים.

פָּקַחְתָּ עֵינֵינוּ לִרְאוֹת רַמָּאוּת בְּלָבָן וּבְחִבּוּקוֹ וְנִשּׁוּקוֹ,

עוֹרַרְתָּ בְּלִבֵּנוּ רַחֲמִים לְלֵאָה הַבּוֹכָה וְעֵינֶיהָ רַכּוֹת

לְפִי שֶׁהָיְתָה סְבוּרָה לַעֲלוֹת בְּגוֹרָלוֹ שֶׁל עֵשָׂו הָרָשָׁע,

וְאַהֲבָה גְדוֹלָה עַד־אֵין־קֵץ לְאִמֵּנוּ רָחֵל הַיָּפָה וְהַטּוֹבָה,

שֶׁמָּסְרָה לְלֵאָה בָּעֶרֶב סִימָנִים שֶׁמָּסַר לָהּ בַּיּוֹם יַעֲקֹב.

וּכְשֶׁפָּחַדְנוּ לְהַנִּיחַ לְיַעֲקֹב לֵילֵךְ בֵּין אַלּוּפָיו הָרַבִּים שֶׁל עֵשָׂו –

נִחַמְתָּנוּ בְּמָשָׁל לְמַרְגָּלִית שֶׁנָּפְלָה בֵּין הַחוֹל וְאָדָם כּוֹבְרוֹ,

אוֹ בִּמְשַׁל הַפִּשְׁתָּנִי שֶׁנִּכְנְסוּ גְמַלָּיו טְעוּנִים וְתָמַהּ הַפֶּחָמִי…

עוֹרַרְתָּ בָּנוּ כַּעַס עַל יוֹסֵף וְדִבּוֹתָיו וְעַל כְּתֹנֶת הַפַּסִּים שֶׁלָּבַשׁ,

וּכְבַשְׁתּוֹ בְּפֵרוּשְׁךָ פַּסִּי"ם: פּוֹטִיפַר, סוֹחֲרִים, יִשְׁמְעֵאלִים, מִדְיָנִים.

שִׁתַּפְתָּנוּ עִם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְיִצְחָק וְכִלַּלְתָּנוּ בְּחֵרֶם הַשְּׁבָטִים

שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת לְיַעֲקֹב הַמִּתְאַבֵּל אֶת הַסּוֹד שֶׁיּוֹסֵף עוֹדוֹ חַי,

הִכְנַסְתָּ בְּלִבֵּנוּ טִינָה לְבֵן פּוֹרָת, שֶׁכֵּיוָן שֶׁרָאָה עַצְמוֹ מוֹשֵׁל

הִתְחִיל אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְסַלְסֵל בִּשְׂעָרוֹ – וְטוֹב שֶׁנִּתְגָּרָה בּוֹ הַדֹּב!

אַחַר־כָּךְ הָלַךְ לִבֵּנוּ עִם הָאַחִים לְמִצְרַיִם כְּשֶׁהָיוּ מִתְחָרְטִים בִּמְכִירָתוֹ

וְנָתְנוּ אֶת לִבָּם לִנְהוֹג בּוֹ אַחְוָה וְלִפְדּוֹתוֹ בְּכָל מָמוֹן שֶׁיִּפְסֹקוּ;

וְאַתָּה שֶׁהִכְנַסְתָּנוּ יַחְדָּו עִם יְהוּדָה לְתִגָּר גָּדוֹל עִם יוֹסֵף –

צִמְצַמְתָּ עַצְמְךָ בְּקֶרֶן־זָוִית בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְוַדַּע אֶל אֶחָיו

(רַק אַגַּב הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת)…

וּבְלֵילֵי טֵבֵת הָאֲרֻכִּים וְהַקָּרִים, עֵת בַּחוּץ קִשְׁקְשׁוּ זוֹגֵי הַמִּזְחָלוֹת,

הוֹרַדְתָּנוּ בַּעֲגָלוֹת עִם יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם, וְיוֹסֵף אָסַר אֶת מֶרְכַּבְתּוֹ,

וְיַחַד רִמִּינוּ אֶת פַּרְעֹה, שֶׁאֵין אָנוּ בְּקִיאִין אֶלָּא בְּמִרְעֶה

וְרַק אֶרֶץ גּשֶׁן הִיא הַצְּרִיכָה לָנוּ – שֶׁלֹּא יַעֲשֵׂנוּ אַנְשֵׁי מִלְחַמְתּוֹ.

וּלְאוֹרָם שֶׁל נֵרוֹת הַפָּרָפִי"ן שֶׁהֶעֱלִינוּ עָלְתָה דְמוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב,

זָקֵן וְחָלוּשׁ וְתָשׁוּשׁ מִיִּסּוּרִין וּמִתְחַזֵּק לֵישֵׁב עַל הַמִּטָּה,

וְהוּא מִשְׁתַּחֲוֶה לִפְנֵי בְּנוֹ הַשַּׁלִּיט (תַּעֲלָא בְּעִדָּנֵיהּ סְגִיד לֵיהּ!)

וְהוּא מִצְטַדֵּק לְפָנָיו וּמַסְבִּיר: וַאֲנִי בְּבוֹאִי מִפַּדָּן…

שַׁרְנוּ כֻּלָּנוּ בְּחֹם, בִּרְנָנָה, בְּנִגּוּן הַיּוֹצֵא מִן הַלֵּב:

"וַאֲנִי – וַאֲנִי יַעֲקֹב, בְּבוֹאִי – כְּשֶׁבָּאתִי, מִפַּדָּן – הִיא פַּדַּן־אֲרָם,

מֵתָה – נִפְטְרָה, עָלַי – בִּגְלָלִי, רָחֵל – רָחֵל אִמֶּךָ…

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאֲנִי מַטְרִיחַ עָלֶיךָ לְהוֹלִיכֵנִי לְהִקָּבֵר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן,

וְלֹא כָךְ עָשִׂיתִי לְאִמֶּךָ… וְיוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ בְּלִבְּךָ עָלַי,

אֲבָל דַּע לְךָ שֶׁעַל־פִּי הַדִּבּוּר קְבַרְתִּיהָ שָׁם… כְּשֶׁיַּגְלֶה נְבוּזַרְאֲדָן…"

שַׁרְנוּ כֻּלָּנוּ בְּחֹם, בִּרְנָנָה, בְּנִגּוּן הַיּוֹצֵא מִן הַלֵּב –

מִלִּבּוֹ שֶׁל יוֹסֵף שֶׁאִמּוֹ נִקְבְּרָה בַּשָּׂדֶה בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים,

מִלִּבּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁהָאֲהוּבָה וְהַנְּעִימָה גַּם בְּמוֹתָהּ מִמֶּנּוּ נִפְרָדָה,

מִלִּבָּהּ שֶׁל רָחֵל הַיּוֹצֵאת עַל קִבְרָהּ וּבוֹכָה וּמְבַקֶּשֶׁת רַחֲמִים,

מִלִּבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֶגְלוּם שַׁבָּאִים כְּבוּלִים בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל,

וּמִלִּבּוֹ, כִּבְיָכוֹל, הָעוֹנֶה לְרָחֵל: יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ…

וְכַמָּה אֲהַבְנוּךָ, רַשִׁ"י הַזָּקֵן, וְכַמָּה חִבַּבְנוּ אוֹתְךָ!

רַשִׁ"י זוֹ אָמַרְנוּ עָלֶיךָ, בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, בְּרֹךְ וּבְרַחֲמִים.

הָיִיתָ לְכֻלָּנוּ כְּסַבְתָּא טוֹבָה וּכְסַבָּא זָקֵן וְרָגִיל,

לְפִי שֶׁכְּסַבְתָּא לִמַּדְתָּנוּ רֵאשִׁית צְעָדִים בִּטְרָשֶׁיהָ שֶׁל כְּנַעַן,

וּכְסַבָּא זָקֵן וְרָגִיל הוֹלַכְתָּנוּ בִּשְׁבִילֵי נְהַרְדְּעָא הַמְפֻתָּלִים.

יָדֵנוּ בְּיָדְךָ וְעָקֵב בְּצַד אֲגֻדָּל הָלַכְנוּ אַחֲרֶיךָ בֶּאֱמוּנָה,

הִקְשַׁבְנוּ לִדְבָרְךָ בְּהַשְׁקֵל וּבְדַעַת, כָּל כְּלוֹמַר וְהָכֵי גָרְסִינָן,

לְפִי שֶׁיָּדַעְנוּ שֶׁדַּרְכְּךָ יְשָׁרָה וְהַהוֹלֵךְ אַחֲרֶיךָ לֹא יִתְעֶה.

וּכְשֶׁחָזַרְנוּ מִגְּמָרָא לִנְבִיאִים וְהָיִינוּ מַעְפִּילִים מֵעַצְמֵנוּ בַּמְּצוּדוֹת

(וּכְבָר הִתְחַלְנוּ מְדַבְּרִים “סְפָרַדִּית” וְעוֹסְקִים בְּדִקְדּוּק הַלָּשׁוֹן) –

עוֹד הָיִינוּ מְצִיצִים מִפֶּרֶק לְפֶרֶק לִרְאוֹת: וְרַשִׁ"י מָה אוֹמֵר?

אֶפְשָׁר דְּבַר דְּרוּשׁ וְרֶמֶז נֶחָמָה לְדִבְרֵי הַתּוֹכֵחָה הַקָּשִׁים?

אַחַר־כָּךְ נִתְפָּרְדָה הַחֲבִילָה, נִתְפָּרְדָה חֲבִילָתוֹ שֶׁל רַ' אַהֲרֹן הַמְלַמֵּד,

וּכְפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סֶלַע נִתְפַּזְּרוּ רְסִיסִים־רְסִיסִים בָּעוֹלָם.

רַק אֶחָד מֵעִמָּנוּ, אַבְרָהָם בֶּן מָרְדְּכַי הַגַּבַּאי, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה,

הִפְלִיג וְשָׂחָה בַּיָּם הַגָּדוֹל, זֶה יָם הַתַּלְמוּד הַבַּבְלִי,

וְאַתָּה לוֹ הָיִיתָ מַצְפֵּן וּמִפְרָשׂ וּמִפְלָט בְּגַלִּים סוֹעֲרִים,

הִגִּיעַ לְסוֹף פֵּרוּשְׁךָ בְּטָהֳרָה – וְיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּטָהֳרָה.

וְהַשְּׁאָר – מֵהֶם שֶׁנַּעֲשׂוּ חֶנְוָנִים וּמֹאזְנֵי הַמִּרְמָה בְּיָדָם,

תַּגָּרִים הַמַּרְאִים תְּחִלָּה אֶת הַשֶּׁבַח וְנוֹתְנִים אַחַר־כָּךְ אֶת הַפְּסֹלֶת,

וּבְצָהֳרֵי שַׁבָּתוֹת הֵם קוֹרְאִים בְּעִתּוֹן – וְאַתָּה מְסֻלָּק וְשָׁכוּחַ.

וּמֵהֶם שֶׁהִפְלִיגוּ לִמְדִינוֹת רְחוֹקוֹת, נָדְדוּ לְאַשְׁכְּנַז, לְצָרְפַת.

לְאַשְׁכְּנַז – וְלֹא לְווֹרְמַיְשָׁא לִלְמוֹד תּוֹרָה מִפִּי חַכְמֵי לוֹתַר,

אֶלָּא לְבֶּרְלִין, לְאַסְכּוֹלוֹת מִשֶּׁלָּהֶם, וְלַחֲזוֹר כְּרוֹכְלִים בַּכְּפָרִים;

לְצָרְפַת – וְלֹא לִטְרוֹיֶשׁ, רַשִׁ"י הַזָּקֵן, לִרְאוֹת בִּמְקוֹר מַחֲצַבְתֶּךָ,

אֶלָּא לְפָּרִישׁ וְלִשְׁאָר הַכְּרַכִּים שֶׁנּוֹתְנִים שָׁם רְשׁוּת שְׁהִיָּה,

וְכֻלָּם רְחוֹקִים, שְׁכֵחֵי יַלְדוּתָם – אַף אַתָּה מְסֻלָּק וְשָׁכוּחַ…

וּשְׁנַיִם מֵהֶם נִשְׁתַּיֵּר עוֹד טַעַם דְּבָרְךָ הַמָּתוֹק בְּפִיהֶם

וְהֵם מְתַבְּלִים בִּשְׂרִידֵי אִמְרוֹתֶיךָ שִׂיחָם עִם שְׁתֵּי הַפְּרָדוֹת,

שָׁעָה שֶׁהֵם מְהַלְּכִים אַחֲרֵיהֶן בִּשְׂדוֹתֶיהָ שֶׁל בֵּית־שְׁעָרִים.

בְּבֵית־שְׁעָרִים רְחָבִים הַשָּׂדוֹת וְרַבָּה הָעֲבוֹדָה וְקָשָׁה

לְהוֹצִיא מִן הָאֲדָמָה אֶת הַלֶּחֶם לָאָדָם וּלְהַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה.

תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵצְאוּ לְפָעֳלָם וְלַעֲבוֹדָתָם עֲדֵי עֶרֶב מַמָּשׁ,

וּבָעֶרֶב הַפָּרָה תּוֹבַעַת בְּפֶה וְצָרִיךְ לְפַיְּסָהּ בִּקְצָת שַׁחַת

וּלְפַנּוֹת אֶת הַזֶּבֶל וּלְהַשְׁקוֹת וְלַחֲלוֹב וְלִסְעוֹד וְלִישׁוֹן שְׁנַת עוֹבֵד

(אִם אֵין אוֹתוֹ לַיְלָה שְׁמִירָה בַּשָּׂדֶה וּדְלֵקָה בַּקָּמָה אִם אָיִן).

בְּבֵית־שְׁעָרִים שׁוֹמְעִים לְשׁוֹן־קֹדֶשׁ הַפָּרוֹת, הַפְּרָדוֹת, הַכְּלָבִים,

הָאֲוִיר שָׁם בָּשׂוּם מִטָּהֳרַת לְשׁוֹנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ יְהוּדָה הַנָּשִׂיא,

וּבִצְרִיף שָׁם מָצָאתִי לִמְרַאֲשׁוֹת הַמִּטָּה מִקְרָאוֹת עֶשְׂרִים־וְאַרְבָּעָה

בְּכֶרֶךְ אֶחָד קָטָן וְשָׁחוֹר, וּזְעִירוֹת־זְעִירוֹת הָאוֹתִיּוֹת,

אַךְ אֵין שָׁם – אֲבוֹי, אַךְ אֵין אַף גַּם שָׁם! – אֵין שָׁם חֻמָּשׁ עִם רַשִׁ"י…

וְאֶצְלִי בַּאֲרוֹן הַסְּפָרִים עוֹד יֶשְׁנָם, בְּחָמֵשׁ כְּרִיכוֹת־בַּד מֻזְהָבוֹת,

חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי הַתּוֹרָה, הוֹצָאַת אַמְקְרוֹיט אֶת פְרוֹינְד בִּפְּרֶמִישְׁלָא.

וּכְשֶׁאֲנִי מְסֻפָּק בְּשִׁמּוּשׁ שֶׁל בַּכְלַ"ם אוֹ בִּשְׁאָר שִׁמּוּשֵׁי הַלָּשׁוֹן,

הֲרֵינִי הוֹלֵךְ לִי אֶצְלֶךָ, רַבִּי, לִמְצוֹא לִי מִסְמָךְ וּמִסְעָד,

וְאַתָּה לִי אִילָן לִתְלוֹת בּוֹ סָפֵק, וְאַתָּה לִי פּוֹסֵק וּמוֹרֶה.

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּי חֲכָמִים שֶׁאֵין כֹּחֲךָ בְּדִקְדּוּק –

אַתָּה הַדִּקְדּוּק וְאַתָּה הַדִּיּוּק וְאַתָּה הוּא חָכְמַת הַלָּשׁוֹן,

וּמִי שֶׁשָּׁאַב מִבְּאֵרְךָ לֹא יִצְמָא וּמִי שֶׁשָּׁתָה מִמֵּימֶיךָ רָווּי…

וּבְנִי הַגָּדוֹל כְּבָר הִגִּיעַ לְשֵׁשׁ וְיוֹדֵעַ סִפּוּרֵי בְּרֵאשִׁית

מִפִּי הַשְּׁמִיעָה וּמִפִּי הַקְּרִיאָה בְּכֵלִים שְׁנִיִּים וּשְׁלִישִׁים,

בְּקָרוֹב יַעֲבֹר לַכִּתָּה הַשְּׁנִיָּה וְיִלְמַד “סִפּוּרֵי הַמִּקְרָא”,

וְלִבִּי לִי אוֹמֵר, וְלִבִּי בִּי דָוֶה, וְלִבִּי בִּי בוֹכֶה: אֶפְשָׁר –

אֲבוֹי וַאֲהָהּ, אַךְ אֶפְשָׁר! – אַף הוּא לֹא יִלְמַד חֻמָּשׁ עִם רַשִׁ"י…

הוֹי רַשִׁ"י זָקֵן, פַּרְדֵּס יַלְדוּתִי וּבֻסְתַּן דִּמְיוֹנִי הַפּוֹרֵחַ –

הַאֻמְנָם, הַאֻמְנָם כְּבָר עָלָה הַכּוֹרֵת לְקַצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת שֶׁשָּׁתַלְתָּ?

וְאוּלַי רַק עֵת סְתָו הִיא, סַגְרִיר וְשַׁלֶּכֶת, נוֹשְׁרִים הֶעָלִים הַכְּמוּשִׁים,

אַךְ חַי עוֹד כָּל גֶּזַע וְחַי עוֹד כָּל בַּד, יָשׁוּבוּ יוֹצִיאוּ עָלִים?

יָשׁוּבוּ לִלְמוֹד בְּלֵילֵי טֵבֵת אֲרֻכִּים, בִּבְקָרִים שֶׁל סִיוָן מַזְהִירִים,

יָשִׁירוּ יַחְדָּו עוֹד בְּחֹם, בִּרְנָנָה, בְּנִגּוּן הַיּוֹצֵא מִן הַלֵּב?

הוֹי שׁוּבָה לִפְרוֹחַ, הַבֻּסְתָּן הַגָּדוֹל, לְהַרְנִין אֶת יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל,

הוֹי תֵּן תְּנוּבָתְךָ, הַפַּרְדֵּס הַנִּפְלָא, לְמִחְיָה לִתְפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל!

ת"ש

 

הערות וביאורי המשורר    🔗

וְהָיִינוּ מַעְפִּילִים… בַּמְּצוּדוֹת – הַפֵּרוּשִׁים מְצוּדַת צִיּוֹן וּמְצוּדַת דָּוִד לְרַ' דָּוִד אַלְטְשׁוּל; אַבְרָהָם בֶּן מָרְדְּכַי הַגַּבַּאי זַ"ל – חֲבֵר־יַלְדוּת בַּחֶדֶר וְרֵעַ־נְעוּרִים, טְהוֹר נֶפֶשׁ וּמַתְמִיד, שֶׁהֵמִית עַצְמוֹ בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה; ר' אַהֲרֹן הַמְלַמֵּד – ר' אַהֲרֹן גּוֹלְדְהַבֶּר, מִטּוֹבֵי הַמּוֹרִים, יָדַע לִזְרוֹק מָרָה בַּתַּלְמִידִים וּלְהַמְתִּיק אֶת הַלִּמּוּדִים. זָכָה וְצֶאֱצָאָיו נִמְצָאִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.