א 🔗
בְּעוֹדֶנִּי תִּינוֹק – וְיָדַעְתִּי, כִּי מִלְּבַד אַבָּא־אִמָּא וֵאלוֹהַּ,
הַיּוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם מִלְמַעְלָה וּמַנְהִיג הָעוֹלָם מִגָּבוֹהַּ
וְרוֹאֶה מַעֲשַׂי שֶׁבַּסֵּתֶר, הִרְהוּרַי לְטוֹבָה אוֹ לְרֹעַ –
יֵשׁ אֶחָד שֶׁקּוֹרְאִים “מְחֻתָּן” לוֹ; הוּא אֵינֶנּוּ מַגְבִּיהַּ לָשֶׁבֶת,
אַךְ גַּם הוּא מִין יֵשׁוּת נֶאֱצֶלֶת, שֶׁגַּם הִיא מַשְׁגִּיחָה וּמְחַיֶּבֶת,
שֶׁתִּהְיֶה נִשְׁמָתִי מְזֻקֶּקֶת, טְהוֹרָה וְהַטּוֹב רַק אוֹהֶבֶת.
הוּא יָכוֹל יוֹם אֶחָד בִּשְׁעַת בֹּקֶר, וְאוּלַי יוֹם אֶחָד לִפְנוֹת עֶרֶב,
כָּךְ לְפֶתַע־פִּתְאֹם לְהוֹפִיעַ – וְצָרִיךְ לִתְכּוֹנֵן בְּלִי הֶרֶף,
כִּי עֵינוֹ אֵין סָפֵק שֶׁחַדָּה הִיא וּבוֹחֶנֶת כְּלָיוֹת וְגַם קֶרֶב.
אֵיךְ אֶפְשָׁר אִתּוֹ יַחַד לָשֶׁבֶת, לַעֲמוֹד בִּמְחִצָּה אִתּוֹ יַחַד,
אִם בַּלֵּב, אִם עָמֹק שָׁם בַּסֵּתֶר, יִסְתַּתְּרוּ הַחֲשָׁשׁ וְהַפַּחַד,
שֶׁיִּשְׁאַל שְׁאֵלָה מִתַּמֶּמֶת – וְתִפְגַּע בְּסוֹדְךָ כְּחֹד־מַחַט?
וְעַל־כֵּן הִזָּהֵר בְּדַרְכֶּךָ, בִּזְהִירוּת־בִּזְהִירוּת הִתְנַהֵלָה!
וּשְׁמֹר אֶת רַגְלֶיךָ מִדֶּחִי, בַּל תִּמְעַד, בַּל תִּפֹּל, תִּתְגַּלְגֵּלָה!
סוּר מֵרָע, עֲשֵׂה טוֹב, הֱיֵה סַמוּ“ט! הֱיֵה אַטְלָ”ס, וְטוֹב לְךָ, סֶלָה!
וְאוּלָם מַה קָשֶׁה לִהְיוֹת סַמוּ"ט וְחָכָם וְיָשָׁר וּבְלֹא טֶפֶשׁ,
וְהָעַיִן רוֹאָה וְחוֹמֶדֶת וְרוֹצָה וּמוֹשֶׁכֶת הַנֶּפֶשׁ…
וְיֶשְׁנָם חֲבֵרִים גַּם בַּחֶדֶר, הַמּוֹשְׁכִים אֶל הַחֵטְא, אֶל הָרֶפֶשׁ…
לְמָשָׁל, בְּגַנּוֹ שֶׁל הַכֹּמֶר, שָׁם בּוֹלְטִים בֵּין מוֹטוֹת מִן הַגֶּדֶר
אַשְׁכֹּלוֹת־אַשְׁכֹּלוֹת יְפֵי־גֶוֶן מִשֶּׁל עִנְּבָנִיּוֹת רַבּוֹת־הֶדֶר,
וְהוֹלְכִים הֵם, הוֹלְכִים הֵם לִקְטוֹף בָּם, כָּל קְהַל חֲבֵרַי מִן הַחֶדֶר.
וַאֲנִי לֹא רָצִיתִי לָלֶכֶת עִמָּהֶם בְּשַׁבָּת אֶל הַ“כֶּרֶם”…
אַךְ אֵיכָה מִקְּהָלָם אֶפָּרֵדָה – וְכֻלָּם סְחָבוּנִי כַּזֶּרֶם,
וְכֻלָּם הִשְׁבִּיעוּנִי לָלֶכֶת בְּאָלָה, בְּשַׁמְתָּה וּבְחֵרֶם?
וְהָלַכְתִּי, בְּנֶפֶשׁ רוֹעֶדֶת, לִקְטִיפָה בְּגַנּוֹ שֶׁל הַכֹּמֶר…
גַּם לִגְנוֹב, גַּם לִקְטוֹף (שַׁבַּת קֹדֶשׁ!) בִּידִיעַת הָאִסּוּר וְהַחֹמֶר!
עִם הֶמְיַת “לֹא תִּגְנֹב!” בָּאָזְנַיִם, בִּזְכִירַת הַ“זָּכוֹר אֶת” וָגֹמֶר…
וְנִתְפַּסְנוּ, כֻּלָּנוּ נִתְפַּסְנוּ! מִבַּחוּץ יְהוּדִי תְּפָסָנוּ…
וּלְמִי הוּא הֶחְזִיק לוֹ בָּאֹזֶן? בְּאָזְנִי הוּא בָּחַר מִכֻּלָּנוּ!…
וּבְיוֹם אָלֶ"ף הוּבֵאנוּ בְּבשֶׁת אֶל הָרַב שְׁמוּאֵל־אַבָּא שֶׁלָּנוּ.
הוּא דִבֵּר בְּרַכּוּת, וְאֵלַי רַק… וּדְבָרִים מְתוּנִים־מְתוּנִים לוֹ:
"הֲיַעֲשֶׂה כָּךְ נֶכְדּוֹ שֶׁל קַלְמוֹטִי? לְר' שְׁמוּאלִיק – הַבֶּן־זְקוּנִים לוֹ?
הֲיָאֶה כֵּן לְנַעַר בַּר־שֵׂכֶל, שֶׁרוֹחֵשׁ כָּל הַקְּלוֹיְז אֱמוּנִים לוֹ?
שֶׁהָיָה מִתָּמִיד יְשַׁר־דֶּרֶךְ, בַּעַל דֵּעָה שְׁקוּלָה וּמְיֻשֶּׁבֶת?"
כָּךְ הָרַב הוֹכִיחַנִי בְּנַחַת. וַאֲנִי, בְּפָנִים שֶׁל שַׁלְהֶבֶת,
בִּשְׁתִיקַת־חֲרָטָה לוֹ הִקְשַׁבְתִּי וּבְנֶפֶשׁ מְאֹד מְדֹאֶבֶת.
וּפִתְאֹם שְׁאֵלָה עוֹד נוֹסֶפֶת, כְּמוֹ חֶרֶב נִשְׁלֶפֶת מִתַּעַר:
"וְאַף זֹאת, יַקִּירִי, הֶחָשַׁבְתָּ, לוּ בְּדֶרֶךְ אֻמְדָּן רַק וָשַׁעַר,
מַה בּוּשָׁה וְחֶרְפָּה כָּאן גָּרַמְתָּ לַמְחֻתָּן שְׂרֻאלִי גְלִיק, כַּמָּה צַעַר?"
וְהִנֵּה, אִם הִקְשַׁבְתִּי עַד עָתָּה בִּפְלִיאָה עַל עַצְמִי וְרֹב תֵּמַהּ,
שֶׁיָּכֹלְתִּי לִשְׁכֹּחַ אֱלוֹהַּ וְסָבִי וְאָבִי גַם – לְשֵׁמַע
זֶה הַשֵּׁם שְׂרֻאלִי גְלִיק בַּתּוֹכַחַת נִתְפָּרֵץ מֵעֵינַי פֶּרֶץ־דֶּמַע.
כִּי אָמְנָם, הוּא כָּבֵד, עֲווֹנִי זֶה, כְּמוֹ אֶבֶן לְמַטָּה מוֹשֶׁכֶת…
וְאוּלָם אֱלֹהִים אֵל סַלָּח הוּא וְיִסְלַח לַנִּלְכָּד בְּפַח־לֶכֶד,
וְיִסְלַח גַּם סָבִי בְּגַן־עֵדֶן וְיָבִין לָהּ לְנֶפֶשׁ הַנֶּכֶד.
וּוַדַּאי שֶׁיִּסְלַח אָב לַיֶּלֶד, שֶׁרַגְלוֹ מָעֲדָה וְנִכְשָׁלָה,
אַךְ הָיָה מִתָּמִיד תְּמִים־דֶּרֶךְ וּמַבְטִיחַ לִהְיוֹת כָּךְ גַּם הָלְאָה…
וְאוּלָם הַמְחֻתָּן ר' יִשְׂרֻאלִי, הַיֵּשׁוּת הַנֶּאֱצֶלֶת מִלְמַעְלָה,
אִם יִסְלַח אֶת חֶטְאוֹ שֶׁל הַנַּעַר וְיִרְאֶה בָּזֶה שְׁטוּת, מַעֲשֵׂה־יֶלֶד,
הֲרֵי כָּל כְּבוֹדִי כְּנָטוּל הוּא, תֻּמָּתִי לְפָנָיו מְחֻלֶּלֶת,
נִשְׁמָתִי, שֶׁהָיְתָה מְזֻקֶּקֶת, מֵעַתָּה טָהֳרָהּ מְשׁוֹלֶלֶת.
הוּא יָכוֹל יוֹם אֶחָד בִּשְׁעַת בֹּקֶר, וְאוּלַי יוֹם אֶחָד לִפְנוֹת עֶרֶב,
כָּךְ לְפֶתַע־פִּתְאֹם לְהוֹפִיעַ, וְצָרִיךְ לִתְכּוֹנֵן בְּלִי הֶרֶף,
כִּי עֵינוֹ אֵין סָפֵק שֶׁחַדָּה הִיא וּבוֹחֶנֶת כְּלָיוֹת וְגַם קֶרֶב!
ב 🔗
יוֹם אֶחָד בִּשְׁעַת בֹּקֶר יָצָאנוּ בְּתַרְדַּיְקִי וּבְסוּס מְגַמֵּעַ.
בַּמִּזְרָח הַחַמָּה מִתְרוֹמֶמֶת, בַּקָּמָה הַצַּפְרִיר מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ.
אוֹתוֹ יוֹם לִפְנוֹת עֶרֶב הִגַּעְנוּ אֶל הַכְּפָר בִּשְׁבִיל צַר כְּמוֹ סֶרֶט.
הַמְחֻתָּן, הַיֵּשׁוּת הַנֶּאֱצֶלֶת – בְּחָצֵר שֶׁל אִכָּר מִתְגּוֹרֶרֶת!
מִסָּבִיב הֶחָצֵר כְּרִבּוּעַ: צַד אֶחָד לְשָׁכוֹת, דִּיר וָרֶפֶת;
צַד אֶחָד הַקַּרְקַע מִתְגַּבַּהַת, וּמֵעָל אַגָּסָה מִתְכּוֹפֶפֶת;
צַד אֶחָד הַכְּנִיסָה מִן הַדֶּרֶךְ, הַפִּשְׁפָּשׁ הַקָּבוּעַ בַּגֶּדֶר;
וְהַצַּד הָרְבִיעִי – שָׁם הַבַּיִת, סַךְ־הַכֹּל רַק מִטְבָּח וְעוֹד חֶדֶר.
בֵּין מִטְבָּח וּבֵין חֶדֶר פְּרוֹזְדוֹר יֵשׁ, מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב מְפֻלָּשׁ הוּא:
וּמִבְּעַד לַמִּפְלָשׁ נִרְאֶה פֶּלֶג, שֶׁמֵּימָיו יִסְאֲנוּ וְיִרְעָשׁוּ…
מְכַבְּדִים הָאוֹרְחִים שֶׁהִגִּיעוּ, תִּירָסִים בְּצַלַּחַת, עִם מֶלַח:
אֵין מוֹצֵץ בְּמִצְמוּץ שְׂפָתַיִם, מְשַׁיְּרִים מַשֶּׁהוּ עַל הַקֶּלַח.
כִּי־עַל־כֵּן הַנִּשְׁאָר אֵינוֹ פְּסֹלֶת, רַק מָזוֹן הוּא לַדִּיר וְלָרֶפֶת;
יֵשׁ פָּרָה, יֵשׁ עֶגְלָה, תַּרְנְגֹלֶת עִם לַהֲקַת אֶפְרוֹחִים מִתְכַּנֶּפֶת.
בַּגִּנָּה שֶׁמֵּעֵבֶר לַבַּיִת, בַּשְּׁקִיעָה וּבָרֵיחַ שֶׁל שַׁחַת,
מִתְיַשְּׁבִים עַל שְׁרַפְרַף וְעַל גֹּדֶם וְשִׂיחָה מִתְנַהֶלֶת בְּנַחַת.
בַּשִּׂיחָה מַזְכִּירִים מִדֵּי פַעַם אֶת צִיּוֹן וְהָעִיר יְרוּשָׁלַיִם;
מְסַפֵּר זֶה הַבֵּן הָאוֹרֵחַ, וְשׁוֹמְעִים עִם נִצְנוּץ בָּעֵינַיִם.
כִּי פָקַד אֲדֹנָי אֶת אַרְצֵנוּ, וּשְׁמוּעָה עַל שְׁמוּעָה מְהַלֶּכֶת,
כִּי נוּכַל בִּמְהֵרָה וּבְקֶרֶב אֶל אַרְצֵנוּ כֻּלָּנוּ לָלֶכֶת.
מְדַבֵּר הַמְחֻתָּן בְּקוֹל לַחַשׁ, בְּקוֹל רָם מִתְעָרְבָה הַמְחֻתֶּנֶת,
כִּי כֻלָּהּ הִיא רָמָה גַם בַּתֹּאַר וְכֻלָּהּ אֲצִילָה, מְעֻדֶּנֶת.
וְרָחֵל הָאָחוֹת מִתְלַהֶטֶת, בִּנְעִימָה חֲמִימָה מְדַבֶּרֶת.
הוֹי צִיּוֹן וְהָעִיר יְרוּשָׁלַיִם! הִיא לָהֶן כָּל נַפְשָׁהּ הִיא מוֹסֶרֶת!
לְאַחַר שֶׁשּׁוֹקַעַת הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר מִסְתַּלֵּק מִן הַתְּכֵלֶת,
מַשְׁכִּיבִים בְּחִבָּה לִשְׁנַת־לַיְלָה בְּמִטָּה גְּדוֹלָה אֶת הַיֶּלֶד.
וְהַיֶּלֶד שׁוֹכֵב שָׁם בְּשֶׁקֶט, יְחִידִי בַּמִּטָּה הַמְרֻוַּחַת,
מְפַחֵד לֵרָדֵם, חַס־חָלִילָה, וּמַבִּיט מִסָּבִיב בְּרֹב פַּחַד…
הוּא מַבִּיט מִסָּבִיב וְרוֹאֶה שָׁם: אֲרוֹנוֹת שֶׁל סְפָרִים יֵשׁ בַּחֶדֶר,
עֲצוּמִים הֵם לָעֹמֶק, לַגֹּבַהּ, וְעוֹמְדִים הַסְּפָרִים בָּם בְּסֵדֶר,
וְרַבִּים הֵם, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים בָּם, אִצְטַבָּה עַל גַּבֵּי הָאִצְטֶבֶת –
וְנַפְשׁוֹ הָרַכָּה שֶׁל הַיֶּלֶד מִן הָעשֶׁר הַזֶּה מִתְעַצֶּבֶת.
יֵשׁ בַּבַּיִת אֶצְלוֹ עַל הַפֶּתַח, תּוֹךְ הַקִּיר, בְּשִׁדָּה מְזֻגֶּגֶת,
כָּל אוֹצַר הַסְּפָרִים שֶׁל בֵּית־אַבָּא – הוֹי כַּמּוּת בְּטֵלָה וְנִלְעֶגֶת!
סִדּוּרִים אֲחָדִים בְּכָל גֹּדֶל, חֻמָּשִׁים חֲמִשָּׁה פַּעֲמַיִם,
מִשְׁנָיוֹת שֶׁלּוֹמְדִים בָּן בְּיָארצַיי"ט, עִם מִינֵי רְשִׁימוֹת בַּשּׁוּלַיִם,
וְאִתָּם הַ“צְּאֶינָה וּרְאֶינָה”, הַגְּדוֹלָה וּכְבֵדָה וְנִרְחֶבֶת,
וְ“קָרְבַּן הַמִּנְחָה” עַב־הַכֶּרֶס, עִם מַנְעוּל וּכְרִיכָה הַמֻּזְהֶבֶת;
וְאִתָּם שָׁם הַרְבֵּה בְּנֵי־חֵלֶף: הַסְּלִיחוֹת, הַקִּינוֹת, דַּלֵּי־נֶפַח,
מְגִלּוֹת, הַגָּדוֹת לְלֵיל פֶּסַח, וּכְמוֹתָם אֲחֵרִים בְּנֵי־טֶפַח,
הַמְצַפִּים שָׁם מֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ לְיוֹמָם שֶׁיָּבוֹא וְיַגִּיעַ –
כְּתִקּוּן־שָׁבוּעוֹת לְהַלַּיְלָה, בּוֹ יָבְקַע בְּפִתְאֹם הָרָקִיעַ…
וְאוּלָם אִצְטַבּוֹת שֶׁמְּלֵאוֹת הֵן כָּל אַחַת מִקָּצֶה אֶל קָצֶהָ,
וְשׁוּרָה עַל שׁוּרָה מִתְעָרֶמֶת, וְהַטּוּר עַל הַטּוּר מִתְגַּבֵּהַּ,
מִין אֵין־סוֹף שֶׁל כְּרִיכוֹת כֵּהוֹת־גֶּוֶן, אֵין־מִסְפָּר שֶׁל מִינֵי־מִינֵי־סֵפֶר –
זֶה דִּכְדֵּךְ אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד וְדִכֵּא אֶת רוּחוֹ בּוֹ עַד אֵפֶר.
אֵימָתַי הוּא יִלְמַד אֶת כָּל אֵלֶּה? אֵיךְ יוּכַל אֶת כָּל אֵלֶּה לָדַעַת?
וַהֲרֵי הַמְחֻתָּן – הוּא יוֹדֵעַ, הַאִם אֵין יְדִיעָה זוֹ תּוֹבַעַת?
הוּא יָכוֹל עוֹד מָחָר לְעֵת בֹּקֶר בְּפִתְאֹם אֵיזֶה סֵפֶר לָקַחַת
וְלוֹמַר לוֹ: בּוֹא הֵנָּה, הַרְאֵה נָא מַה יָּדַעְתָּ, נִשְׂבַּע מִמְּךָ נַחַת…
וְעֵינוֹ אֵין סָפֵק כִּי חַדָּה הִיא, לְטוּשָׁה כְּמוֹ לַהַט הַחֶרֶב,
וְתַחְדֹּר בְּוַדַּאי עַד לָעֹמֶק, וְתִבְחַן גַּם כְּלָיוֹת וְגַם קֶרֶב.
וְאוּלָם הוּא הַטּוֹב, רַב־הַחֶסֶד, לֹא שָׁאַל, לֹא בָּחַן אֶת הַנַּעַר.
רַק בִּזְמַן שֶׁעָמַדְנוּ לִנְסוֹעַ וְעָמְדָה הַתַּרְדַּיְקִי בַּשַּׁעַר,
הוּא נָתַן לָנוּ עוֹד אֶחָד סֵפֶר, שֶׁנִּדְחַק אֶל הַצְּרוֹר רַב־הַגֹּדֶשׁ:
הוּא “אַמְנוֹן וְתָמָר” מִשֶּׁל מַאפּוּ, הַנִּקְרָא “אַהֲבַת־צִיּוֹן” בִּלְשׁוֹן־קֹדֶשׁ.
ג 🔗
בְּשַׁבָּת אַחֲרֵי־הַצָּהֳרַיִם בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַבֵּן הִתְאַסָּפוּ
הַשְּׁכֵנִים, גַּם אִשָּׁה וְגַם גֶּבֶר, שֶׁמִּכָּל הַשָּׁבוּעַ עָיָפוּ,
וְיָשְׁבוּ בַּאֲשֶׁר שָׁם מָצָאוּ, מִסָּבִיב לַקּוֹרֵא נִצְטוֹפָפוּ.
וְקָרָא הַקּוֹרֵא מִן הַסֵּפֶר בְּקוֹל רָם בְּאָזְנֵי כָּל הַחֶדֶר
עַל אַמְנוֹן וְתָמָר שֶׁאָהָבוּ, נִשְׁבְּעוּ וְקִיְּמוּ אֶת הַנֵּדֶר,
וְעַל הוֹד הַבִּירָה יְרוּשָׁלַיִם, בְּעוֹדָהּ בְּנוּיָה בְּכָל הֶדֶר.
כָּךְ שַׁבָּת וְשַׁבָּת עוֹד אַחֶרֶת. כִּי שָׁמְעוּ יְדִידִים וְהֵם בָּאוּ,
שֶׁגַּם הֵמָּה לִשְׁמוֹעַ רוֹצִים הֵם – וְגַם הֵם אֶת הַסֵּפֶר שָׁמָעוּ.
כָּל שַׁבָּת הַשּׁוֹמְעִים נִתְחַלָּפוּ וּדְמָעוֹת חֲדָשׁוֹת שָׁם נָבָעוּ.
כִּי הָיוּ הַיָּמִים יְמֵי בַּלְפוּר וְהָיָה זֶה הַזְּמָן זְמַן־סַן־רֶמוֹ
וְהָיְתָה מְרוֹמֶמֶת הַנֶּפֶשׁ. "וְכִי מָה, אֵין סְבוּרִים גַּם אַתֵּמָה,
שֶׁעָתִיד כָּל הַנּוֹי הַמְתֹאָר כָּאן עוֹד לָשׁוּב וְלִהְיוֹת עוֹד? וְשֶׁמָּא?
כֵּן, וְשֶׁמָּא כְּדַאי לְכֻלָּנוּ יוֹם אֶחָד לְהַחֲלִיט, וּבְכֹחַ,
בְּחָזְקָה, לַעֲקוֹר אֶת עַצְמֵנוּ וְלָקוּם וְלִבְרוֹחַ, לִבְרוֹחַ,
וְאֶת זֹאת הַגָּלוּת הַמְאֹרֶרֶת, הַנִּמְשֶׁכֶת אַלְפַּיִם, לִשְׁכּוֹחַ?
וְלַעֲלוֹת וְלִבְנוֹת לָנוּ מֶשֶׁק… כָּל אֶחָד עִם חָצֵר מְרֻבַּעַת…
צַד אֶחָד לְשָׁכוֹת, דִּיר וָרֶפֶת… צַד אֶחָד הַקַּרְקַע מִתְגַּבַּהַת
וְעוֹלָה לַפַּרְדֵּס הַפּוֹרֵחַ, נוֹתֵן רֵיחַ וְצֵל בְּיוֹם־לַהַט…
צַד אֶחָד הַמִּקְשָׁה, גִּנַּת־יֶרֶק, בְּיָדֵינוּ מַמָּשׁ מְעֻבֶּדֶת…
וְהַצַּד הָרְבִיעִי – שָׁם הַבַּיִת עִם רִצְפַּת אֲבָנִים מְכֻבֶּדֶת…
וְחוֹזְרִים עִם הָאֵת לִפְנוֹת עֶרֶב, בֶּן חוֹרִין מְאֻשָּׁר בַּמּוֹלֶדֶת…
שֶׁמָּא כָּךְ עֲתִידִים עוֹד אֲנַחְנוּ בְּשַׁלְוָה בְּאַרְצֵנוּ לָשֶׁבֶת,
בְּאַרְצָם שֶׁל אַמְנוֹן בֶּן־הַחֶמֶד, שֶׁל תָּמָר הַיָּפָה, הַנֶּאֱהֶבֶת?!…"
כָּךְ הָיְתָה הָאַהֲבָה לְאַרְצֵנוּ בְּשַׁבָּת מִתְלַקְּחָה, מִשְׁתַּלְהֶבֶת.
אַךְ הִנֵּה פָּנָה יוֹם וּבָא עֶרֶב וְחָלְפָה הַשַּׁבָּת וְעָבָרָה,
וְכָבְתָה זוֹ הָאֵשׁ שֶׁנִּדְלָקָה וְקָפְצָה דַאֲגַת־חֹל וְחָזָרָה,
וְהָיְתָה שְׁכוּחָה יְרוּשָׁלַיִם – בְּבִרְכַּת־הַמָּזוֹן רַק נִזְכָּרָה…
וְהָיָה רַק אֶחָד שָׁם שׁוֹמֵעַ אֶת סִפּוּר אֲמִינוֹן וְהַתֹּמֶר,
שֶׁהִקְשִׁיב כָּל שַׁבָּת בְּלִי הֶרֶף וְחָשַׁב בָּם, חָשַׁב בְּלִי גֹמֶר,
וְנַפְשׁוֹ בּוֹ עוֹבְרָה גְּדוֹתֶיהָ וְאִלְּמוֹת שִׂפְתוֹתָיו בְּלִי אֹמֶר.
וּבִמְקוֹם שָׁם אֵין עַיִן מַבֶּטֶת, וּבִמְקוֹם שָׁם אֵין אֹזֶן שׁוֹמַעַת,
הוּא בַּסֵּתֶר קָרָא בִּימוֹת־חֹל גַּם בְּלֵב חַם וּבְעַיִן דּוֹמַעַת,
וְלִבּוֹ מִשְׁתַּפֵּךְ בּוֹ מִמֶּתֶק, נִשְׁמָתוֹ בּוֹ נִדְלֶקֶת בְּלַהַט…
הוּא בִּקֵּשׁ גַּם קִבֵּל אֶת הַסֵּפֶר בִּמְקוֹרוֹ, בִּמְלִיצַת לְשׁוֹן־קֹדֶשׁ,
וּפְסוּקֵי הַנְּבִיאִים מִן הַחֶדֶר, שֶׁהָיוּ צְבוּרִים בּוֹ בְּגֹדֶשׁ,
נִדְלְקוּ וְהָיוּ לְשַׁלְהֶבֶת, וְהָיְתָה הַשַּׁלְהֶבֶת לִיקוֹד־אֵשׁ…
שִׁלְהֲבָה אֶת הָאֵשׁ עוֹד אִגֶּרֶת כְּתוּבָה בְּלָשׁוֹן רַבַּת־הֶדֶר:
הַמְחֻתָּן גָּמַר אֹמֶר בְּתֹקֶף וְהֶחְלִיט בְּלִבּוֹ, בְּלִי נֵדֶר,
רַק בְּזֹאת הַשָּׁנָה עוֹד בַּפֶּסַח בַּגּוֹלָה לַעֲרוֹךְ אֶת הַסֵּדֶר…
הוּא יָכוֹל יוֹם אֶחָד בִּשְׁעַת בֹּקֶר כָּךְ לְפֶתַע־פִּתְאֹם לְהוֹפִיעַ,
עִם בִּתּוֹ וְאִשְׁתּוֹ הַמְחֻתֶּנֶת, וּבְלָשׁוֹן קְצָרָה לְהוֹדִיעַ:
הִנֵּה אָנוּ פָּנֵינוּ צִיּוֹנָה, כִּי שָׁמַעְנוּ פַּעֲמֵי הַמּוֹשִׁיעַ…
וְכָל מִי שֶׁנָּגְעָה בּוֹ הָרוּחַ, וְכָל מִי שֶׁלִּבּוֹ אֵין בּוֹ פַּחַד,
וְכָל מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ חַיֵּי־טַעַם וּמְקַוֶּה עוֹד לִזְכּוֹת בִּמְעַט נַחַת,
הוּא יָקוּם וְיַעֲלֶה לְאַרְצֵנוּ, הוּא יָקוּם וְיַעֲלֶה עִמִּי יַחַד!…
כִּי עֵינוֹ אֵין סָפֵק שֶׁחַדָּה הִיא, וְרוֹאָה הִיא אֶת לַהַט הַחֶרֶב,
שֶׁתָּדִיר בָּאֲוִיר מִתְהַפֶּכֶת וּמְאַיֶּמֶת תָּמִיד, בְּלִי הֶרֶף,
וְאוֹכְלָה בְּכָל פֶּה בִּבְשָׂרֵנוּ וְנוֹתֶנֶת אוֹתָנוּ לְטֶרֶף…
וּמִיָּד יִלָּווּ לוֹ לַדֶּרֶךְ, לִגְאֻלָּה מִגָּלוּת וּמִצַּעַר,
גַּם בְּנוֹ, כַּלָּתוֹ (אֲחוֹתִי הִיא), וְיִקְחוּ עִמָּהֶם אֶת הַנַּעַר
הִתְיַשְּׁרִי, הִתְיַשְּׁרִי נָא, הַדֶּרֶךְ! הִפָּתַח, הִפָּתַח נָא, הַשַּׁעַר!
הִבָּנֵה, הִבָּנֵה נָא, הַמֶּשֶׁק! הִסָּגְרִי, הֶחָצֵר הַמְרֻבַּעַת!
שָׁם נֵשֵׁב בְּיוֹם־חֹם לִפְנוֹת עֶרֶב, לְאַחַר עֲבוֹדָה בְּרֹב לַהַט,
וְנִלְמַד בְּצֵל עֵץ עַל גַּב אֶבֶן תּוֹרַת־אֵל בְּחָכְמָה וּבְדַעַת!
ד 🔗
וְהוּא בָּא, הַמְחֻתָּן, וְהִגִּיעַ. הוּא עָזַב אֶת הַכְּפָר וְהַמֶּשֶׁק,
הוּא מָכַר אֶת הַכֹּל בְּלֹא מֶקַח, כִּי נֶחְפַּז, כִּי גָבַר בּוֹ הַחֵשֶׁק.
וְהוּא בָּא רַק לִטְלוּסְט הָעֲיֶרֶת אֶת בִּרְכַּת הַפְּרִידָה עוֹד לָקַחַת.
לוּ רָצָה וְעָשָׂה גַּם בְּנוֹ כָּךְ, וְגַם הוּא לוּ עָלָה עִמּוֹ יַחַד…
וְהַבֵּן – הוּא רוֹצֶה, מַה שְּׁאֵלָה הִיא! וְאוּלָם אֵיךְ יוּכַל לְהַנִּיחַ
הַחֲנוּת הַמְּלֵאָה וְהַבַּיִת? מְתוּנִים צַעֲדֵי הַמָּשִׁיחַ!
הוּא יִמְכֹּר אֶת הַכֹּל – וּבְנַחַת, בְּשָׁעָה שֶׁיַּרְבּוּ לוֹ הַשַּׁעַר:
הַסְּחוֹרָה, הַמַּחְסָן וְכָל עֵסֶק, הָעֵצִים לְרַבּוֹת שִׁטְחֵי יַעַר.
וְעַד אָז – יְחַכֶּה נָא לוֹ אַבָּא, עַד שֶׁהוּא יִתְכּוֹנֵן אֶל הַדֶּרֶךְ…
בְּגָלוּת שֶׁאָרְכָה כְּאַלְפַּיִם – עוֹד שָׁנָה הַאִם רַב בָּהּ הָעֵרֶךְ?
בֵּינָתַיִם, בִּשְׁבִיל שֶׁהַכֶּסֶף לֹא יֵרֵד מֵעֶרְכּוֹ מַטָּה־מַטָּה,
אוֹ שֶׁלֹּא יִתְמוֹגֵג כְּמוֹ שֶׁלֶג, מַחְשָׁבָה בְּרִיאָה בּוֹ עָלָתָה:
יְחַפֵּשׂ וְיִמְצָא לוֹ לְאַבָּא, לֹא בָּעִיר, רַק דַּוְקָא בְּקָצֶהָ,
אֵיזֶה בַּיִת כַּפְרִי וְצָנוּעַ, עִם חָצֵר מְסֻמֶּכֶת אֵלֶיהָ,
וְעִם גַּן לְגַדֵּל מְעַט יֶרֶק, וְיַשִּׂיג אֶת הַשְּׁנַיִם גַּם יַחַד:
חַיֵּי־עִיר שֶׁיֵּשׁ גַּם מִן הַכְּפָר בָּם, אַךְ בְּלֹא הַבְּדִידוּת וְהַפַּחַד;
מְזִיגָה שֶׁל מִנְיָן וּבֵית־כְּנֶסֶת, עֲבוֹדַת אֲדָמָה וִיפִי־טֶבַע…
כַּמּוּבָן – כְּמַעֲבָר לְאַרְצֵנוּ, כַּמּוּבָן – לַעֲרַאי, לֹא לְקֶבַע.
וְאָכֵן, הוּא נִמְצָא, זֶה הַבַּיִת, עִם חָצֵר וְעִם גַּן גַּם, וָגֹמֶר;
לֹא בְּאֶמְצַע הָעִיר – בְּקָצֶהָ, בְּדִיּוּק מוּל בֵּיתוֹ שֶׁל הַכֹּמֶר.
וְהָיְתָה הֶחָצֵר מְרֻבַּעַת: צַד אֶחָד לְשָׁכוֹת, דִּיר וָרֶפֶת,
וְאוּלָם אֵין פָּרָה וְאֵין עֵגֶל, תַּרְנְגֹלֶת רַק עוֹד מִתְכַּנֶּפֶת;
צַד אֶחָד גַּן גָּדוֹל מִשְׂתָּרֵעַ, מִן הַבַּיִת וְעַד אֶל הַפֶּלֶג,
וְאוּלָם מְעֻבָּד עַד הַחֵצִי וּמַצְמִיחַ מִמֶּנּוּ רַק חֵלֶק;
צַד אֶחָד חֲזִיתוֹ שֶׁל הַבַּיִת, סַךְ־הַכֹּל הַמִּטְבָּח וְעוֹד חֶדֶר,
וּבַחֶדֶר עוֹמְדִים גַּם הַפַּעַם אֲרוֹנוֹת־הַסְּפָרִים בְּרֹב הֶדֶר.
בֵּינָתַיִם נִמְצָא גַם הַבַּעַל, הָרָאוּי לְרָחֵל הַנֶּאֱהֶבֶת;
הוּא לַמְדָן, הוּא יַדְעָן וְחָרִיף הוּא, הַתּוֹרָה אֻמְּנוּתוֹ, לָהּ הוּא עֶבֶד.
הוּא יוֹשֵׁב לוֹ בַּקְּלַיְזֶל דְּוִיזְשְׁנִיץ, וְעִמּוֹ חֲבוּרָה מְצֻמְצֶמֶת,
וְלוֹמְדִים כָּל הַיּוֹם רַק בְּגֶפֶ"ת, בְּאַהֲבָה, בְּתַאֲוָה וּבְחֶמֶד.
וּבַלֵּיל הוּא חוֹזֵר לוֹ הַבַּיְתָה, וְאוֹכֵל וְיָשֵׁן בּוֹ בַּחֶדֶר.
הוּא אֵינֶנּוּ חוֹשֵׁשׁ לְכָל שֶׁפַע הַסְּפָרִים הָעוֹמְדִים בּוֹ בְּסֵדֶר.
מַחְצִיתָם הָאַחַת הֵן מַכִּיר הוּא, אֶת הַשַּׁ"ס, הַפּוֹסְקִים, סִפְרֵי־קֹדֶשׁ;
מַחְצִיתָם הָאַחֶרֶת פּוֹסֵל הוּא, סִפְרֵי־חֹל מַה חָכְמָה בָּם וְהוֹד יֵשׁ?
לוּ רָצָה לְהַפְסִיק לִמּוּדוֹ רַק לְכַמָּה חֳדָשִׁים, הוּא יוֹדֵעַ,
וְהָיָה מְדַפְדֵּף בְּכָל אֵלֶּה וְקוֹרֵא אֶת כֻּלָּם וּבוֹלֵעַ.
וְאוּלָם הוּא אֵינֶנּוּ רוֹצֶה כְּלָל. הֲיֶחְדַּל מִתּוֹרָה וְיָנוּעַ
עַל סְפָרִים, סִפְרָרִים, מִינֵי בִּיכְלֶע"ךְ? לְשֵׁם מָה יַעֲשֶׂה זֹאת, מַדּוּעַ?
וְאַגַּב, זֶה הַשַּׁ“ס, שַׁ”ס הַחֵצִי, שֶׁל חוֹתְנוֹ, לֹא מִין שַׁ"ס שֶׁל מַמָּשׁ הוּא,
לֹא דַּף־דַּף, רַק עַמּוּד בְּכָל דַּף בּוֹ, מִין שַׁ"ס־זוּטָא, וְזֶה הֵן “חָדָשׁ” הוּא!
וְחָדָשׁ בְּעֵינֵהוּ שֶׁל יִידִיל לֹא בִּלְבַד שֶׁמּוּזָר הוּא, תָּמוּהַּ,
אֶלָּא גַּם בְּמִקְצָת הוּא חָשׁוּד לוֹ… בֶּאֱמֶת, מִשּׁוּם מָה וּמַדּוּעַ
יְהוּדִי בֶּן־תּוֹרָה, יְרֵא שָׁמַיִם, הַמַּכְנִיס אֶת הַשַּׁ"ס אֶל הַבַּיִת,
מְחַדֵּשׁ וּמְבַקֵּשׁ לוֹ שַׁ"ס־חֵצִי? וְסִפְרֵי הַחֲקִירָה וְהַפַּיִט?
לוּ בִּקֵּשׁ, לוּ פִּשְׁפֵּשׁ בְּכָל אֵלֶּה, לוּ נָתַן אֶת עֵינוֹ הַמְּהִירָה בָּם,
אֵין סָפֵק שֶׁהָיָה מְגַלֶּה שָׁם וּמוֹצֵא גַם מִינוּת וּכְפִירָה בָּם.
וְאוּלָם הוּא אֵינֶנּוּ רוֹצֶה עוֹד. הוּא עַצְמוֹ הֵן יָרֵא וְשָׁלֵם הוּא,
מִלְּבִיאֵי אֲגֻדַּת־יִשְׂרָאֵל הוּא, שֶׁבְּאוֹתָם צִיּוֹנִים יִלָּחֵמוּ.
וּבְלִבּוֹ מְקַוֶּה הוּא: חוֹתְנוֹ זֶה, שֶׁעַל כָּל קְלוֹיְז־דְּטשׁוֹרְטְקוּב חָבִיב הוּא,
עוֹד לִמְשׁוֹךְ אֲלֵיהֶם הֵם יַצְלִיחוּ וּמִדֶּרֶךְ צִיּוֹן עוֹד יָשִׁיבוּ.
לְאִטּוֹ־לְאִטּוֹ יִמְשְׁכֵהוּ. בְּוַדַּאי, לֹא עַסְקָן, לֹא מַנְהִיג הוּא,
וְאוּלָם תִּמָּצֵא בּוֹ תּוֹעֶלֶת… בְּקָרוֹב דַּף יוֹמִי הֵן יַנְהִיגוּ,
מִי יָבוֹא לַשֻּׁלְחָן שָׁם לָשֶׁבֶת, אִם יֹאמְרוּ בַּקָּהָל וְיַכְרִיזוּ,
כִּי זֶה יִידִיל יִהְיֶה הַקּוֹרֵא שָׁם? אֵיךְ לַחְדּוֹר לִקְלוֹיְז־טשׁוֹרְטְקוּב יָעִזּוּ?
אַךְ מִי לֹא יָבוֹא שָׁם בְּרֹב חֵשֶׁק, אִם יִשְׁמַע: הַקּוֹרֵא שְׂרֻאלִי גְלִיק הוּא?
וְאָז הֵם, בְּחָכְמָה וּבַסֵּתֶר, אֶת מוֹשְׁכוֹת הַפּוֹלִיטִיק יַחְזִיקוּ!
ה 🔗
הַמְחֻתָּן שְׂרֻאלִי גְלִיק בְּכָל בֹּקֶר מִזְדָּרֵז לִקְלוֹיְז־טשׁוֹרְטְקוּב לָלֶכֶת;
בַּעֲנָוָה, בְּקוֹל רַךְ וְצָנוּעַ, הוּא יוֹם־יוֹם קוֹרֵא דַף מִמַּסֶּכֶת,
וְיוֹשְׁבִים מִסָּבִיב לוֹ לִשְׁמוֹעַ אֶחָד אָב, אֶחָד בֵּן, אֶחָד נֶכֶד.
וְתוֹרָה שֶׁהָיְתָה כְּמֻנַּחַת בְּתוֹךְ קֶרֶן־זָוִית וְנִרְדֶּמֶת,
וְנִדְמָה עוֹד מְעַט וְנִשְׁכַּחַת, וְנִדְמָה עוֹד מְעַט וְנֶעְלֶמֶת,
כָּאן הִתְחִילָה פִּתְאֹם מִתְעוֹרֶרֶת וְהִתְחִילָה בְּכֹחַ נוֹשֶׁמֶת.
תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמִּקֹּדֶם הִתְהַלְּכוּ בּוֹדְדִים בָּעֲיֶרֶת,
תּוֹרָתָם שְׁמוּרָה בַּמֵּעַיִם, רַק לְנוֹי לְעַצְמָם וּלְתִפְאֶרֶת,
מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן הִתְאַסָּפוּ וְהָיְתָה תּוֹרָתָם שָׁם מַזְהֶרֶת.
וְהָיְתָה תּוֹרָתָם מִתְחַמֶּמֶת, מִתְלַקַּחַת אַט־אַט, מִשְׁתַּלְהֶבֶת…
אֵימָתַי זֶה רָאוּ כָּאן עֵדָה כָּךְ, מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן מִתְיַשֶּׁבֶת,
וְלוֹמֶדֶת יַחְדָּו, בְּחַבְרוּתָא, וּלְרַבָּהּ בְּכָל הֶגֶה מַקְשֶׁבֶת?
הוּא פָּתַח לַתּוֹרָה אֶת הַשַּׁעַר וְהוֹלִיךְ תַּלְמִידָיו צַעַד־צַעַד;
הוּא יִשֵּׁר כָּל עָקֹב שֶׁבַּדֶּרֶךְ וְהִתִּיר כָּל תִּסְבֹּכֶת וּפְקַעַת;
וְהַכֹּל לֹא בְּקוֹל, לֹא בְּרַעַשׁ, רַק בְּנַחַת וּבְיִשּׁוּב־הַדַּעַת.
וּבְנַחַת וּבְיִשּׁוּב־הַדַּעַת כָּךְ דִּבֵּר גַּם אַחַר־הַצָּהֳרַיִם
לַתַּלְמִיד הַיָּחִיד, הוּא הַנַּעַר; וְהַנַּעַר פָּקַח הָעֵינַיִם,
וּפָתַח אֶת הַלֵּב וְהָאֹזֶן וְשָׁתָה דְּבָרָיו כְּמוֹ מַיִם.
אֵין הֶבְדֵּל כְּלָל בַּמֶּה שָׁם עָסַקְנוּ. אִם פְּסָחִים הַלִּמּוּד, פֶּרֶק אָלֶ"ף,
הַוִּכּוּחַ עַל אוֹר אִם הוּא אוּרְתָּא, הֲכִי לֹא אָז בְּטַעַם וּבְשָׁלֶו
בְּסוֹדָהּ שֶׁל לָשׁוֹן הֱבִיאָנִי, אֵיךְ הַשֵּׁם בַּנִּרְדָּף בָּהּ יִתְחָלֶּף?
וְכִי לֹא אָז שָׁמַעְתִּי מִפִּיהוּ, בְּמָשָׁל וּבְדֻגְמָה מְבָאֶרֶת,
כִּי דִבְּרָה הַתּוֹרָה לְמַעֲנֵנוּ בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה וּמְטַהֶרֶת,
וְאִם כִּי הָאָדָם רַק אָדָם הוּא, חַיָּב הוּא גַּם לַעֲשׂוֹת לֹא אַחֶרֶת?
וְהַכֹּל לֹא מוּסָר וְתוֹכַחַת, לֹא דִבְרֵי כִּבּוּשִׁין, חַס־חָלִילָה,
רַק שִׂיחָה, כְּשֶׁל אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, הַרְחָבַת הַמָּשָׁל שֶׁהִמְשִׁילָה
הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בִּדְבָרֶיהָ וּבָזֶה לְלַמְּדֵנוּ הִשְׂכִּילָה…
אִם בַּגָּן נִתְגַּלְּתָה חֲפַרְפֶּרֶת, מְבַצְבֶּצֶת מִתַּחַת לָרֶגֶב,
אִם לֹא “סֵפֶר הַבְּרִית” נִתְגַּלָּה לִי, הַמְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן רַבַּת־שֶׂגֶב
עַל כּוֹכְבֵי הַשָּׁבִיט וְהַשֶּׁבֶת וְעַל קְטֹן־הָרְמָשִׂים שֶׁבַּחֶגֶו?
הוֹ, זֶה “סֵפֶר הַבְּרִית” רַב־הַפֶּלֶא, שֶׁהַכֹּל מְפֹרָט בּוֹ בַּשַּׁעַר,
וְרַק שֵׁם מְחַבְּרֵהוּ נֶעְדָּר בּוֹ, זֶה הָרַב שֶׁרָאָה הַרְבֵּה צַעַר
הוּא הִרְחִיב אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, הוּא הִרְהִיב אֶת לִבּוֹ שֶׁל הַנַּעַר.
הוּא הוּבָא כִּרְאָיָה הַנִּצַּחַת, כִּי אֶפְשָׁר וְאֶפְשָׁר שֶׁיָּגוּרוּ
בַּכְּפִיפָה הָאַחַת גַּם הַדַּעַת וְיִרְאַת־הַשָּׁמַיִם, וּבוּר הוּא
הַסָּבוּר כִּי הַדַּעַת “טְרֵפָה” הִיא וְדָבָר־שֶׁל־מַדָּע כִּי אָסוּר הוּא.
הוּא הוּבָא כְּדֻגְמָה הַחוֹתֶכֶת, כִּי מַטְּרַת הָאָדָם עֲלֵי חֶלֶד
הִיא הַדַּעַת לְמַעַן הַדַּעַת, לֹא חָלִילָה וָחַס הַתּוֹעֶלֶת,
וְכָל מִי שֶׁדַּעְתּוֹ הִיא אַחֶרֶת, רַק טָעוּת בְּיָדוֹ וְאִוֶּלֶת.
וְהַיֶּלֶד קִבֵּל בְּתֹם־נֶפֶשׁ; בְּוַדַּאי שֶׁדַּעְתּוֹ לֹא אַחֶרֶת!
הַיָּמִים אָז הָיוּ יְמֵי קַיִץ, הַחַמָּה הַשּׁוֹקַעַת זוֹהֶרֶת,
וַאֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בִּפְאַת־חֶמֶד, בְּצֵל שִׂיחַ־שׁוֹשָׁן מִשֶּׁל וֶרֶד!
בַּגִּנָּה בַּפִּנָּה, עִם הַבַּיִת, הוּא צָמַח כְּמוֹ פֶּלֶא, הַשִּׂיחַ.
עוֹד עַכְשָׁו, בְּמֶרְחָק־לֹא־יֻגְשַׁר עוֹד, אֶת רֵיחוֹ הַמְשַׁכֵּר עוֹד אָרִיחַ,
וְעֵינַי עַל גַּוְנוֹ שֶׁל הַוֶּרֶד הַדָּמוּי, הַנִּכְסָף, עוֹד אַנִּיחַ.
הוּא פָּרַח בִּפְרִיחָה רַבַּת־שֶׁפַע! אִם קָטְפוּ כָּל עֲתֶרֶת־הַוֶּרֶד
מֵעָלָיו יוֹם אֶחָד לִפְנוֹת עֶרֶב – וְהָיְתָה לַמָּחֳרָת הָאַחֶרֶת
עִם זְרִיחַת הַחַמָּה מִתְפַּקַּעַת, מִשְׁתַּלְהֶבֶת בְּיֶתֶר תִּפְאֶרֶת.
הוּא הוֹסִיף בִּטָּחוֹן, זֶה הַשִּׂיחַ, וְנָטַע בַּלְּבָבוֹת הַתּוֹחֶלֶת,
הוּא חִזֵּק הַדֵּעָה הַמּוּכַחַת וְהוֹסִיף תֹּם־תִּקְוָה לוֹ לַיֶּלֶד,
כִּי אָמְנָם הַתּוֹרָה וְהַדַּעַת מַסְפִּיקוֹת לַעֲבוֹר בָּן הַחֶלֶד…
וְאוּלָם עֵת־הַסְּתָו גַּם הִגִּיעָה, וְהָעֶצֶב, הַגֶּשֶׁם, הַדֶּלֶף.
וְהַשִּׂיחַ עוֹמֵד בַּשַּׁלֶּכֶת, וּבַגָּן הַקְּלָחִים וְהַשֶּׁלֶף.
וְהָרוּחַ חוֹבֶטֶת כָּל זֶרֶד, מְיַבֶּבֶת בְּבֶכִי, כַּכֶּלֶב.
ו 🔗
וְהִנֵּה גַם הִגִּיעַ הַחֹרֶף; וְנִשְׁקָף בָּאֶשְׁנָב רַק הַשֶּׁלֶג,
וְעָלָיו מִתְקַשֶּׁרֶת שַׁרְשֶׁרֶת שֶׁל עוֹרְבִים הָעוֹבְרִים בּוֹ בְּדֶלֶג.
וְשׁוֹכֵב הַמְחֻתָּן, כִּי חוֹלֶה הוּא, וְעַצְבוּת בְּפָנָיו וְרֹב צַעַר,
וְקוֹרֵא לְפָנָיו מִן הַסֵּפֶר בִּנְעִימָה מִשְׁתַּתֶּפֶת הַנַּעַר.
וּבַחֶדֶר הַזֶּה, שֶׁמִּטְבָּח הוּא, מִתְהַלֶּכֶת בַּחֲשַׁאי הַמְחֻתֶּנֶת,
מִתְעַסֶּקֶת בִּמְלֶאכֶת הַבַּיִת בִּתְנוּעָה זְהִירָה, מְמֻתֶּנֶת,
מְכִינָה כָּלְשֶׁהוּ לְפַת־עֶרֶב. כִּי טַלִּית הָאוֹרָה מִתְקַפֶּלֶת,
וּמֵרֶגַע לְרֶגַע גּוֹבֶרֶת הָעוֹפֶרֶת בִּרְקִיעַ הַכְּחֵלֶת.
לִמְרַאֲשׁוֹת הַמִּטָּה, מֵעָלֶיהָ, סְדוּרָה עַל־גַּבֵּי הָאִצְטֶבֶת,
חֲבוּרָה שֶׁל סְפָרִים, מְבֻדֶּדֶת, מְבֻיֶּשֶׁת, בְּעֶצֶב נִצֶּבֶת.
הִיא לֻקְּחָה מֵאָרוֹן שֶׁבַּחֶדֶר, מִן הַחֶדֶר שֶׁל יִידִיל, שֶׁקַּר בּוֹ
(יִידִיל זֶה, שֶׁלַּמְדָן וְחָרִיף הוּא – אַךְ מוּטָב שֶׁלֹּא עוֹד יְהֻרְהַר בּוֹ!),
וְאֶל זֹאת הָאִצְטֶבֶת מוּשֶׁבֶת הַגְּמָרָא הַקְּטַנָּה הַנִּסְגֶּרֶת;
כִּי מֵרֶגַע לְרֶגַע נִמְסֶכֶת בָּרָקִיעַ תּוֹסֶפֶת עוֹפֶרֶת,
וְהַזְּמַן שֶׁל מִנְחָה בָּא־הִגִּיעַ. הַמְחֻתָּן מִתְפַּלֵּל בְּקוֹל־לַחַשׁ,
בִּשְׁכִיבָה, בַּעֲצִימַת הָעֵינַיִם, שִׂפְתוֹתָיו רַק תָּנַעְנָה בְּרַחַשׁ.
בַּפִּנָּה מִתְפַּלֵּל גַּם הַנַּעַר; וְאוּלָם תְּפִלָּתוֹ מִטָּרֶפֶת,
הַשְּׂפָתַיִם נָעוֹת רַק בְּמֶלֶל, אֲבָל אֵין כַּוָּנָה מִצְטָרֶפֶת.
מִפְּנֵי מָה מַחְשַׁבְתּוֹ מְפֻזֶּרֶת, מִפְּנֵי מָה לְבָבוֹ לֹא יִשָּׁלֶו
בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה וּבַקְּטֹרֶת, בְּמִנְיַן סַמָּנֶיהָ יוּ“ד אָלֶ”ף?
בַּפִּנָּה הָאַחֶרֶת בָּאֹפֶל, מִתְכּוֹפֶפֶת עַל עֶרֶשׂ הַיֶּלֶד,
שָׁם יוֹשֶׁבֶת רָחֵל הַנֶּעְצֶבֶת, וְדוֹמֶה כִּי גַּם הִיא מִתְפַּלֶּלֶת.
בִּנְעִימָה דַקִּיקָה, מִתְחַנֶּנֶת, שֶׁמֵּעֹמֶק הַלֵּב הִיא נוֹבַעַת,
הִיא שָׁרָה וּלְאַט וּבְקֶצֶב עֲרִיסַת הַתִּינוֹק מְנַעֲנַעַת.
שְׁכַב הֵרָדֵם, בֵּן לִי יַקִּיר, שְׁמַע אֲדַבְּרָה שִׁיר:
בִּימֵי קֶדֶם בַּמֶּרְחַקִּים הָיֹה הָיְתָה עִיר.
אֲבוֹתֶיךָ הַקַּדְמוֹנִים לְפָנִים גָּרוּ שָׁם,
אֲזַי חָיוּ חַיֵּי אשֶׁר, אֲזַי הָיוּ עָם – –
כָּךְ רָחֵל אֶת שִׁירָהּ מְסַלְסֶלֶת, כָּךְ רָחֵל בְּקוֹל דַּק מְזַמֶּרֶת.
הוֹי צִיּוֹן וְהָעִיר יְרוּשָׁלַיִם! הִיא לָהֶן כָּל נַפְשָׁהּ הִיא מוֹסֶרֶת!
לִקְרָאתָן רַק לִבָּהּ מִתְרוֹנֵן בָּהּ, אֲלֵיהֶן נִשְׁמָתָהּ מְצַעֶקֶת!
וְהַנַּעַר לוֹעֵס פַּת־הָעֶרֶב וְדִמְעָה בִּגְרוֹנוֹ מְחַנֶּקֶת.
הָהּ אָבְדָה לָךְ, רָחֵל, יְרוּשָׁלַיִם! הָהּ נָפְלָה לָךְ צִיּוֹן, לֹא־רֻחָמָה!
כִּי זֶה יִידִיל אִישֵׁךְ לֹא יֵלֵךְ שָׁם, רַק מָשִׁיחַ יוֹלִיךְ אוֹתוֹ שָׁמָּה…
פַּת־הָעֶרֶב הִנֵּה הִיא נִגְמָרָה, מְבָרְכִים בִּלְחִישָׁה וּבְנַחַת,
וּלְמִשְׁמַע הַ“בְּנֵה יְרוּשָׁלַיִם” הַמְחֻתֶּנֶת בְּשֶׁקֶט נֶאֱנַחַת.
הָיָה זְמַן, הִיא חָשְׁבָה כִּי קְרוֹבָה הִיא, יְרוּשָׁלַיִם, בַּיָּד לְהַגִּיעַ,
וְעַתָּה, מִשּׁוּם־מָה, כָּךְ נִדְמֶה לָהּ, רְחוֹקָה הִיא מֶרְחָק אֵין־הַבִּיעַ…
רְחוֹקָה הִיא מֶרְחָק אֵין שִׁעוּר־לוֹ… וַהֲרֵי הֵם הָיוּ כְּבָר בַּדֶּרֶךְ!
הֵם מָכְרוּ הַנַּחֲלָה וְהַבַּיִת, וְכָל חֵפֶץ וְכָל דְּבַר־עֵרֶךְ,
וּבְכָאן הֵם לַבֵּן רַק הִמְתִּינוּ… אַךְ הַבֵּן מַה־מְּאֹד מִתְמַהְמֵהַּ…
וְנִדְמֶה לָהּ, מֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ הוּא יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִשְׁתַּקֵּעַ.
עוֹד מִסְחָר, עוֹד מִסְחָר וְעוֹד עֵסֶק, שֻׁתָּפִים וּפְרִיצִים, עִסְקֵי־יַעַר,
וּמַרְבֶּה מִסְחָרִים – מַרְבֶּה טֹרַח, וּמַרְבֶּה עֲסָקִים – מַרְבֶּה צַעַר.
הוּא יָבוֹא עוֹד מְעַט, הַבֵּן, הֵנָּה… וְאוּלָם הִיא גַם לֹא תִשְׁאָלֶנּוּ.
הֲרֵי הִיא מַכִּירָה אֶת הַיֶּלֶד… כְּלוֹמַר, מִיַּלְדוּת תַּכִּירֶנּוּ…
הִיא יוֹדַעַת הֵיטֵב, הִיא יוֹדַעַת… הַמִּסְחָר, הַמִּסְחָר – כָּל חַיָּיו הוּא!
זֶה טִבְעוֹ מֵעוֹלָם, עוֹדוֹ נַעַר… הֵן גַּם הֵם הַמִּסְחָר הֵם אָהָבוּ,
הַחֲנוּת הַקְּטַנָּה שֶׁבַּחֶדֶר, שָׁם בַּכְּפָר, פִּרְנְסָה וְהֵזִינָה,
אֲבָל הוּא – בִּגְדוֹלוֹת! הִיא זוֹכֶרֶת, מִשְׁלוֹחֵי־הַתְּבוּאָה לְעִיר וִינָה!
בַּמִּסְחָר הִתְנַכֵּר לָהּ הַנַּעַר, בַּמִּסְחָר הִתְנַכֵּר לָהּ הַגֶּבֶר…
לוּ יָדְעָה לְפָחוֹת עוֹד לָבֶטַח, כִּי נָכוֹן בְּאַרְצֵנוּ לָהּ קֶבֶר!…
כָּךְ חוֹשְׁבָה בִּלְבָבָהּ הַמְחֻתֶּנֶת, וְשֵׁנִית בַּחֲשַׁאי נֶאֱנַחַת.
בְּעוֹפֶרֶת רְקִיעַ־הַחֹרֶף הַיָּרֵחַ מַלְבִּין כְּצַלַּחַת,
וְהַיֶּלֶד שׁוֹעֵט עַל הַשֶּׁלֶג וּבְלִבּוֹ מַבְשִׁילָה הַמַּחְשֶׁבֶת:
הוּא יֵצֵא בְּעַצְמוֹ לְחַפֵּשׂ לוֹ אֶת דַּרְכּוֹ אֶל אַרְצוֹ הַנֶּאֱהֶבֶת!
ז 🔗
וְהַדֶּרֶךְ אֶל אֶרֶץ־הַקֹּדֶשׁ, אֱלֵי אֶרֶץ־אָבוֹת הַנֶּאֱהֶבֶת,
הִיא תִהְיֶה, וְיָדַע זֹאת הַנַּעַר, אֲרֻכָּה, מְסֻכָּה וּמְעֻכֶּבֶת;
וְאוּלָם הוּא הַגֵּעַ יַגִּיעַ, יִתְגַּבֵּר עַל כָּל קשִׁי וָכֶבֶד.
קֹדֶם־כֹּל הוּא יַתְחִיל, אִם בַּסֵּתֶר, וְאִם בְּגָלוּי וּבְמֶרֶד,
הִתְחַבֵּר עִם אוֹתָהּ הַחַבְרַיָּא, שֶׁעִבְרִית סְפָרַדִּית הִיא דוֹבֶרֶת
(הַאֻמְנָם לְשׁוֹנָם לְשׁוֹן־עֵבֶר, אוֹ אוּלַי כֹּל־וָכֹל הִיא אַחֶרֶת?).
וְשֵׁנִית (הַשֵּׁנִית מַה־קָּשֶׁה לוֹ, וְאוּלָם גַּם אוֹתוֹ יַעֲשֶׂנּוּ!)
הוּא יֵלֵךְ לְמוֹרֵה בֵּית־הַסֵּפֶר הָעִבְרִי וּבַקֵּשׁ יְבַקְשֶׁנּוּ,
שֶׁיְּלַמֵּד גַּם אוֹתוֹ, אֶת הַנַּעַר, אֶת בַּחוּר־הַגְּמָרָא, יַשְׂכִּילֶנּוּ.
וְאוֹתָהּ חֲבֵרוּת נְעִימָה הִיא, נַעֲרָה וְגַם נַעַר בַּחֶבֶר;
מְכִינִים הַצָּגָה, “חֲזָרוֹת” יֵשׁ, וּמְקַבְּלִים אֶת הַנַּעַר בְּסֵבֶר.
הָעִבְרִית, וְאִם גַּם “סְפָרַדִּית” הִיא, הִיא אוֹתָהּ הַלָּשׁוֹן, לְשׁוֹן־עֵבֶר.
הַמּוֹרֶה, מָרְדְּכַי סְפֶּקְטוֹר – רוּסִי הוּא, שֶׁנִּקְלַע בְּמִקְרֶה לָעֲיֶרֶת,
מְדַבֵּר “סְפָרַדִּית” רַבַּת־פַּתָּח, בִּרְהִיטוּת, בִּמְהִירוּת מְסַחְרֶרֶת.
כָּל עִנְיָן וְעִנְיָן הוּא “מִקְצוֹעַ” וְנִרְשָׁם בִּמְיֻחָד בְּמַחְבֶּרֶת:
יֵשׁ “דִּקְדּוּק”, “הַסִּגְנוֹן” מִשֶּׁל קְרִינְסְקִי (חֵלֶק א', אוּלָם יֵשׁ עוֹד חֵלֶק),
וּנְבִיאִים רִאשׁוֹנִים, וּרְאֵה פֶּלֶא! – עִם בֵּאוּר מְנֻקָּד, מִשֶּׁל שֶׁלֶ"ג…
וְ“עוֹבְרִים” כָּל שָׁבוּעַ עַל סֵפֶר וְלוֹמְדִים בִּקְפִיצָה וּבְדֶלֶג.
וּבְשֶׁלֶ"ג הָעַיִן נִתְקֶלֶת תְּכוּפוֹת־תְּכוּפוֹת בִּשְׁמוֹת־לַעַז,
וְכֻלָּם נִסְפָּגִים בְּרֹב חֵשֶׁק – הֲלֹא הֵם “הַחָכְמָה וְהַדַּעַס”!
רַק אֶחָד לֹא נָתַן לִי מָנוֹחַ וְהַרְבֵּה כִּעֲסַנִי גַּם־כַּעַס:
“סִינְקְרֵטִיזְמוּס”! פֵּרוּשׁ (אוֹי אֲבוֹי לִי!) – עֲבוֹדַת אֱלֹהִים וְהַבַּעַל…
מִין עֵרוּב־רָשֻׁיּוֹת חֲסַר־שַׁחַר וְטָעוּת עַל כָּל צַעַד וָשַׁעַל;
אִלְמָלֵא הַבַּעֲרוּת הַמְּזוּגָה לוֹ, וְהָיָה פָּשׁוּט בֶּגֶד וָמַעַל;
כְּנֶגְדּוֹ הוּא נִלְחַם, אֵלִיָּהוּ, וְשָׁחַט כֹּהֲנִים עַל מִזְבֵּחַ…
אַף אֲנִי, אַף אֲנִי, זֹאת יָדַעְתִּי, סִינְקְרֵטִיזְמוּס אֲנִי מְטַפֵּחַ,
מִשְׁתַּחְוֶה גַּם לְיָהּ גַּם לַבַּעַל, גַּם לָזֶה גַּם לָזֶה מְשַׁבֵּחַ…
כִּי אַחַר הַשִּׁעוּר הַקָּבוּעַ (בְּשָׂכָר הַקָּבוּעַ, כָּל חֹדֶשׁ),
בּוֹ יוֹשֵׁב הַתַּלְמִיד, כְּמוֹרֵהוּ, גְּלוּי־רֹאשׁ מֵעַל סִפְרֵי־הַקֹּדֶשׁ
וְסוֹפֵג בּוֹ כִּסְפוֹג הַ“בִּקֹּרֶת” וְ“דֵעוֹת חָפְשִׁיּוֹת” בְּרֹב־גֹּדֶשׁ,
הֵן הָיִיתִי הוֹלֵךְ וְלוֹמֵד עוֹד, מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ כְּמִקֹּדֶם,
כַּתַּלְמִיד־הַיָּחִיד שֶׁל ר' שְׂרֻאלִי… וְלֹא פַּעַם כִּסַּנִי הָאֹדֶם,
שֶׁהֲרֵי בְּלִבִּי כְּבָר יָדַעְתִּי, כִּי נִגְדַּעְתִּי כָּעֵץ מִן הַגֹּדֶם…
כִּי פִּתְאֹם, בְּלִי דַעַת מַדּוּעַ, גַּם הִתְחַלְתִּי נוֹהֵג קַלּוּת־דַּעַת
בִּדְבָרִים שֶׁהָיִיתִי נוֹהֵג בָּם בַּתְּחִלָּה זְהִירוּת וְרֹב־לַהַט,
חֲמוּרוֹת נַעֲשׂוּ כְּקַלּוֹת לִי, וְקַלּוֹת כְּמוֹ דַיִשׁ לַצַּעַד…
לְמָשָׁל, תְּפִלָּה מְכֻוֶּנֶת בַּמִּנְיָן הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּעֶשֶׂר…
נִתְגַּמְּדָה גַּם תְּפִלָּה שֶׁבַּבַּיִת וְלָקְתָה בְּרָזוֹן וּבְחֶסֶר,
וּבְתוֹךְ הַשְּׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה פֶּתַע – שַׁלְמַנְאֶסֶר וְתִגְלַת פִּלְאֶסֶר…
כִּי עָמַדְנוּ אֲזַי בְּתוֹךְ שֶׁלֶ"ג בַּמָּבוֹא לְמַחְצִית יְשַׁעְיָהוּ.
כֵּן, הִזְמַנְתִּי אֲנִי אֶת הַסֵּפֶר, וְאוּלָם מַחְצִיתוֹ אֵלַי בָּא הוּא:
אַךְ הַחֵצִי, עַד סוֹף לָמֶ“ד־טֵי”ת רַק – וּמִמֵּ"ם יַתְחִיל עוֹד יְשַׁעְיָהוּ!
“יְשַׁעְיָהוּ שֵׁנִי”… אֵי שָׁמַיִם! אִלּוּ חַס וְחָלִילָה שָׁמַעְתִּי
כִּי נִבְרָא הָעוֹלָם בִּידֵי שְׁנַיִם – בְּוַדַּאי לֹא כָּל־כָּךְ נִזְדַּעְזַעְתִּי,
כִּלְמִשְׁמַע תּוֹרַת־שְׁנֵי־יְשַׁעְיָהוּ, כֻּלֵּי הַאי אָז מִמֶּנָּה נִפְגַּעְתִּי!
מַה יֹּאמַר, מַה יַּגִּיד עַל הַסֵּפֶר הַלָּזֶה הַמְחֻתָּן רַב יִשְׂרֻאלִי?
הוּא רוֹצֶה לִרְאוֹתוֹ, אוֹתוֹ שֶׁלֶ"ג… “הַפֵּרוּשׁ פֵּרוּשׁ טוֹב, כָּךְ אָמְרוּ לִי”.
וּבְיָד מַרְעִידָה הִגַּשְׁתִּיהוּ, וּבִרְכַּי דָּא לְדָא הֵן נָקְשׁוּ לִי.
“רַק עַד מֵ”ם…" הוּא מֵעִיר, וּבְלַחַשׁ. לֹא כּוֹעֵס, לֹא רוֹגֵז, לֹא בְּזַעַם.
הוּא שָׁמַע עַל אוֹתָהּ הַ“מַּחְלֹקֶת” וְאֵינֶנּוּ מֻפְתָּע כְּלָל הַפַּעַם…
הוּא שׁוֹאֵל רַק וְהוּא רַק תָּמֵהַּ: "הָא כֵיצַד, נְבִיאִים וּבְלִי טַעַם?
טַעֲמֵי־הַמִּקְרָא הֵם הֵיכָן הֵם?" וְאַגַּב הַפְּלִיאָה אָז שָׁמַעְתָּ,
כִּי אוֹתָם טְעָמִים שֶׁמִּלְמַעְלָה וְאוֹתָם טְעָמִים שֶׁמִּלְּמַטָּה
הֵם לֹא רַק טַעֲמֵי־נְגִינָה הֵם, אַךְ פֵּרוּשׁ שֶׁאַתָּה לֹא יָדַעְתָּ!
ח 🔗
בָּא הַקַּיִץ וְשׁוּב שָׁם יָשַׁבְנוּ, בְּצֵל שִׂיחַ־שׁוֹשָׁן מִשֶּׁל וֶרֶד…
הוּא יָדַע כִּי נִבְעָה בּוֹ הַפֶּרֶץ וְיָדַע כִּי דַֹרְכּוֹ הִיא אַחֶרֶת,
וְרָאָה: מִתְרַחֵק זֶה הַנַּעַר – אַךְ בִּקֵּשׁ לְצַיְּדוֹ עוֹד לַדֶּרֶךְ,
בַּל יָטִיל אֶת הַכֹּל כְּמוֹ נֵטֶל עֵת יִיעַף בְּדַרְכּוֹ, תִּכְשַׁל בֶּרֶךְ.
אָז הֻזְעַק וְנִקְרָא לוֹ לְעֵזֶר הַמּוֹרֶה הַגָּדוֹל, הוּא הַנֶּשֶׁר.
לֹא הִרְגַּשְׁתִּי כֵּיצַד וְאֵיכָה זֶה, מֶה הָיָה הַמַּעֲבָר וְהַקֶּשֶׁר,
אַךְ הִתְחַלְנוּ מִיָּד בִּ“פְּרוֹבְּלֵימָה” (כִּלְשׁוֹנָם שֶׁל מוֹרִי וְשֶׁל שֶׁלֶ"ג):
מַה טִּיבוֹ שֶׁל אוֹתוֹ עוֹלָם־הַבָּא, שֶׁלְּכָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בּוֹ חֵלֶק?
הוּא מַקְדִּים וּמוֹדִיעַ שָׁם תֵּכֶף, וּדְבָרָיו הוּא אֵינֶנּוּ מַבְלִיעַ,
שֶׁיְּדַבֵּר נִכְבָּדוֹת כָּאן בַּפֶּרֶק: עַל טוֹבָה אוֹ רָעָה שֶׁתַּגִּיעַ
לָאָדָם הַמְקַיֵּם תּוֹרָתֵנוּ, אוֹ אֶל מִי שֶׁבּוֹעֵט בָּהּ חָלִילָה –
וְחָמֵשׁ הַכִּתּוֹת בַּמַּחְלֹקֶת, אַךְ אַחַת גַּם מֵהֶן לֹא הִשְׂכִּילָה…
רִאשׁוֹנָה בַּכִּתּוֹת מַה סּוֹבֶרֶת? הַשָּׂכָר, הַטּוֹבָה הַמֻּבְטַחַת
לַצַּדִּיק – הֲלֹא הוּא הַגַּן־עֵדֶן, הוּא מָקוֹם שֶׁכֻּלּוֹ הוּא אַךְ נַחַת,
אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בְּלֹא יֶגַע, וּבָתִּים וּמִטָּה הַמֻּצַּעַת,
וּלְהֶפֶךְ, הָרַע – גֵּיהִנּוֹם הוּא, עִם הָאֵשׁ וְהַשְּׁאָר, כַּמּוּדַעַת.
וְהַכַּת הַשְּׁנִיָּה מָה אוֹמֶרֶת? הַתַּשְׁלוּם, הַטּוֹבָה הַמְיֻחֶלֶת
הֲלֹא הֵמָּה יְמוֹת־הַמָּשִׁיחַ, בִּמְהֵרָה יִגָּלֶה, וּבַחֶלֶד
אָז יִחְיֶה הָאָדָם חַיֵּי־נֶצַח, וְיִגְדַּל וְיֶחְזַק וְיַגְבִּיהַּ,
וְיָדוֹ כִּי יוֹשִׁיט רַק לְמַעְלָה – אֶל עוּגָה עַל עָנָף הִיא תַגִּיעַ…
וְהַהֶפֶךְ מִזֶּה הוּא הָעֹנֶשׁ הַצָּפוּי לַחוֹטֵא אִישׁ־הָרֶשַׁע;
לֹא יִהְיֶה בְּכָל אֵלֶּה לוֹ חֵלֶק, לֹא יִזְכֶּה וּבִכְלָל לֹא יִהְיֶה שָׁם…
וְהַכַּת הַשְּׁלִישִׁית מַה סּוֹבֶרֶת? הַטּוֹבָה הַגְּדוֹלָה הַמֻּבְטַחַת
הֲלֹא הִיא תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הִיא: שֶׁיָּקוּמוּ מֵתִים כֻּלָּם יַחַד,
וְיַחְזֹר כָּל אֶחָד אֶל נָוֵהוּ, בֵּין תִּינוֹק, בֵּין אִשָּׁה וּבֵין גֶּבֶר,
וְהַהֶפֶךְ מִזֶּה – אִישׁ־הָרֶשַׁע, לֹא יֵעוֹר, לֹא יָקוּם מִן הַקֶּבֶר…
וְהַכַּת הָרְבִיעִית מָה חוֹשֶׁבֶת? הוֹ, הַכַּת הָרְבִיעִית הִיא הִבִּיעָה,
כִּי אוֹתָהּ הַטּוֹבָה הַמְזֻמֶּנֶת, הָרְאוּיָה לַצַּדִּיק שֶׁתַּגִּיעַ,
הֲלֹא הִיא הַטּוֹבָה הַמַּגַּעַת לָאָדָם בַּאֲשֶׁר אַךְ אָדָם הוּא,
הַתַּאֲווֹת שֶׁבְּזֶה עוֹלָמֵנוּ מִתְאַוֶּה בָּן כָּל עַם אֲשֶׁר עַם הוּא:
אֲרָצוֹת וּנְכָסִים וְרֹב שֶׁפַע, בִּטָּחוֹן וְשִׁלְטוֹן וְגַם מֶלֶךְ…
וְהֶפְכּוֹ: “כְּהוּ־מָה שֶׁאֲנַחְנוּ פֹּה הַיּוֹם בַּגָּלוּת”, כְּעַם־הֵלֶךְ…
וְכִתָּה חֲמִישִׁית אֶת כָּל אֵלֶּה הַטּוֹבוֹת הִיא יַחְדָּו מְחַבֶּרֶת:
הַגַּן־עֵדֶן, וִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וּתְחִיָּה, וְחַיִּים שֶׁל תִּפְאֶרֶת…
וְכָאן בָּא מְשָׁלוֹ שֶׁל הַנַּעַר, הַתַּלְמִיד הַקָּטָן שֶׁבַּ“חֶדֶר”;
אֶל חֲדַר הַמְלַמֵּד הֱבִיאוּהוּ, שֶׁיְּלַמְּדוֹ הַתּוֹרָה עַל הַסֵּדֶר,
וְאֵינֶנּוּ רוֹצֶה שָׁם לָשֶׁבֶת! מָה אוֹמֵר הַמְלַמֵּד? בּוֹא נָא הֵנָּה!
תְּאֵנִים, אֱגוֹזִים בְּכָאן יֵשׁ לִי, מְעַט דְּבַשׁ לִלְקִיקָה לָךְ אֶתֵּנָה…
הוּא לוֹקֵק – וְלוֹמֵד גַּם. וְאֶפֶס, לְאַחַר שֶׁגָּדַל זֶה הַנַּעַר,
הוּא בּוֹחֵל בַּלְּקִיקָה וּבַלֶּמֶד… וּבִשְׁבִיל שֶׁהוּא לֹא יִהְיֶה בַּעַר,
הַמְלַמֵּד שׁוּב הוֹלֵךְ וּמְפַתֵּהוּ, וּמַבְטִיחַ לוֹ בֶּגֶד וָנַעַל…
אַחַר־כָּךְ, עֵת יִגְדַּל עוֹד הַנַּעַר וְתִגְדַּל תַּאֲוָתוֹ בּוֹ וְתַעַל,
יִתְחַכֵּם הַמְלַמֵּד וִיפַתֵּהוּ בְּדִינָר אוֹ יוֹתֵר שֶׁיַּבְטִיחַ,
וּבִלְבַד שֶׁיִּלְמַד בְּרֹב חֵשֶׁק וְתוֹרַת אֵל־חַיִּים לֹא יַנִּיחַ…
וּלְבַסּוֹף, כִּי יִגְדַּל עוֹד הַנַּעַר וְהָיָה לְבָחוּר וּלְעֶלֶם,
וְנִקְלָה בְּעֵינָיו זֶה הַכֶּסֶף, לֹא יִרְצֶה עוֹד לִלְמוֹד בְּעַד שֶׁלֶם.
אָז יֹאמַר לוֹ רַבּוֹ: בַּר־בַּר־מֶשִׁי! אִם תִּלְמַד – תִּהְיֶה רַב וִיכַבְּדוּךָ!
וּפִתְאֹם וְנִדְמָה לוֹ לַנַּעַר שֶׁעוֹשִׂים בּוֹ אִטְלוּלָא וְחוּכָא…
הַאֻמְנָם אֵין שָׂכָר וְאֵין עֹנֶשׁ, הַאֻמְנָם אֵין תַּשְׁלוּם וְאֵין גֶּמֶל,
וְהַכֹּל רַק מָשָׁל וְדִמְיוֹן הוּא, וְהַכֹּל אַךְ דֻּגְמָה וְרַק סֵמֶל?
הוֹ מוֹרִי וְרַבִּי, רַבִּי שְׂרֻאלִי! הוֹ רַבֵּנוּ משֶׁה, הוֹ הַנֶּשֶׁר!
מַה נֶּעֱצַב לְבָבוֹ שֶׁל הַנַּעַר! כִּי אַחֵר אָז נִרְמַז לוֹ הַפֶּשֶׁר…
הוּא נָטָה אָז בְּסֵתֶר לִבֵּהוּ אֶל הַכַּת הָרְבִיעִית… הָאוֹמֶרֶת:
בִּטָּחוֹן, וְשִׁלְטוֹן! בְּאַרְצֵנוּ – בָּהּ בִּלְבַד, לֹא בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת…
וְנָשִׂיא, לְפָחוֹת, אִם לֹא מֶלֶךְ, אַךְ מִמְּךָ וּמִקֶּרֶב אַחֶיךָ –
וְרַק לֹא “כְּהוּ־מָה שֶׁאֲנַחְנוּ פֹּה הַיּוֹם בַּגָּלוּת”, עַם חֵלֵכָה!
ט 🔗
צַדִּיקִים, קַבָּלָה בְּיָדֵינוּ, מִיתָתָם בָּחֳלִי־הַמֵּעַיִם.
יוֹם אֶחָד, בְּשַׁבָּת בְּעוֹד בֹּקֶר, יוֹם אָבִיב וּתְכֻלִּים הַשָּׁמַיִם,
עֵת לִמֵּד דַּף־הַיּוֹם אֶת הַחֶבֶר וְהִטָּה הַקָּהָל לוֹ אָזְנַיִם,
תְּקָפוֹ, הַמְחֻתָּן, כְּאֵב־פֶּתַע וּפָנָיו נִשְׁתַּנּוּ וְחָוָרוּ.
מִהֲרוּ, הֱבִיאוּהוּ הַבַּיְתָה אֶל בְּנוֹ, כַּלָּתוֹ, שֶׁהֵם גָּרוּ
בְּקִרְבַת הַמָּקוֹם לִקְלוֹיְז־טשׁוֹרְטְקוּב – וִיסוּרָיו בְּכָל רֶגַע גָּבָרוּ.
בָּא רוֹפֵא, בְּדָקוֹ וְהוֹדִיעַ: יֵשׁ מִיָּד לְעִיר טשׁוֹרְטְקוּב לִבְרוֹחַ
וְאֶל בֵּית־הַחוֹלִים לְהַגִּיעַ, וְאוּלַי עוֹד יַסְפִּיקוּ לִנְתּוֹחַ,
אִם יוּכַל לַעֲמוֹד בַּנִּתּוּחַ וְהַלֵּב יַעֲמֹד לוֹ הַכֹּחַ – – –
וּבָרְחוּ, בְּשַׁבָּת בַּצָּהֳרַיִם, עַל גַּבֵּי כִּרְכָּרָה מְמַהֶרֶת,
שֶׁהִשְׁאִיל גְּבִיר־הָעִיר רַב־הַיַּחַס, מְשׁוּכָה זוּג סוּסִים וּמְטַרְטֶרֶת –
הַמְחֻתָּן עִם הַבֵּן כָּךְ יָצָאוּ. וְעָמְדוּ הָעֲיָרָה הַנִּשְׁאֶרֶת,
וּמַלְכָּה הַכַּלָּה (אֲחוֹתִי הִיא) וְרָחֵל, הִיא הַבַּת, וְהַנַּעַר,
מַבִּיטִים אַחֲרֵיהֶם מִן הַפֶּתַח בִּרְעָדָה, בִּדְאָגָה וּבְצַעַר,
וְרוֹאִים: הָעֲגָלָה מִתְרַחֶקֶת וְרָצִים הַסּוּסִים רִיצַת־דַּהַר.
בַּסִּבּוּב הַנּוֹסְעִים נֶעֱלָמוּ, אַךְ הָעַיִן עֲדַיִן מַבֶּטֶת,
וְהַלֵּב מִתְחַבֵּט מֵרֹב פַּחַד, הַשָּׂפָה מִתְעַקֶּמֶת בְּרֶטֶט…
וְלַמָּחֳרָת, לַ"ג בָּעֹמֶר עִם שַׁחַר, הַבְּשׂוֹרָה הַשְּׁחוֹרָה מִתְפַּשֶּׁטֶת:
הוּא נִפְטַר, הַמְחֻתָּן, ר' יִשְׂרֻאלִי! שְׂרֻאלִי גְלִיק, הוֹי וָהִי, כְּבָר אֵינֶנּוּ!
לְאַחַר שֶׁהִגִּיעוּ לְטשׁוֹרְטְקוּב וְקִבְּלוֹ הָרוֹפֵא לְבָדְקֶנּוּ,
הוּא צִוָּה לְמַהֵר וְלִנְסוֹעַ לִפְּרוֹפֵיסוֹר בִּלְבוּב שֶׁיְּנַתְּחֶנּוּ.
וּבְנָסְעָם לַתַּחֲנָה, בְּמִרְכֶּבֶת מִתְגַּלְגֶּלֶת מַהֵר וּמְטַרְטֶרֶת,
הוּא הוֹצִיא נִשְׁמָתוֹ, ר' יִשְׂרֻאלִי, נִשְׁמָתוֹ הַזַּכָּה, הַזּוֹהֶרֶת,
וְהֻפְנָה הָרַכָּב אֶל הַדֶּרֶךְ הַיּוֹרֶדֶת לִטְלוּסְט הָעֲיֶרֶת.
וְעַל מָה הֵם דִּבְּרוּ אָז בַּדֶּרֶךְ, אוֹתוֹ לַיְלָה בִּזְמַן שֶׁיָּשָׁבוּ
סְמוּכִים זֶה לָזֶה בַּמִּרְכֶּבֶת וְאֶל טְלוּסְט הָעֲיֶרֶת הֵם שָׁבוּ,
זֶה הַבֵּן הַיָּחִיד וְאָבִיהוּ, שֶׁכָּל־כָּךְ זֶה אֶת זֶה הֵם אָהָבוּ?
בְּוַדַּאי, מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת, שֶׁשְּׁנֵיהֶם הֵם נָסְעוּ וְשָׁתָקוּ.
אַף־עַל־פִּי שֶׁבַּמֵּת הָעֵינַיִם עֲצוּמוֹת־גַּם דִּבְּרוּ וְנָאָקוּ,
אַף־עַל־פִּי שֶׁבַּחַי גַּם בָּאֵלֶם כִּלְיוֹתָיו נִתְיַסְּרוּ וְזָעָקוּ.
אַךְ אֲנִי בְּתֻמִּי אָז נִדְמָה לִי, וּבָטוּחַ אֲנִי בָּזֶה עָתָּה,
כִּי שִׂיחָה חֲרִישִׁית וְאִלֶּמֶת בֵּין הָאָב וְהַבֵּן שָׁם הָיָתָה,
בְּשָׁעָה שֶׁחָזְרָה הַמִּרְכֶּבֶת וְהַדֶּרֶךְ לִטְלוּסְטֶה יָרָטָה.
“מַה הֶחְזַרְתָּ אוֹתִי מִן הַדֶּרֶךְ?” כָּךְ בְּעֵרֶךְ הָיְתָה מְלַחֶשֶׁת
טַעֲנָתוֹ שֶׁל הַמֵּת. “לֹא זָכִיתִי דַּל אַמּוֹת בְּאַרְצֵנוּ לָרֶשֶׁת…”
וְהַחַי רַק נִשֵּׁךְ הַשְּׂפָתַיִם וְדָמַם בִּשְׁתִיקָה מְעֻקֶּשֶׁת.
“וְיָדַעְתָּ”, הוֹסִיף וְלִחֵשׁ לוֹ, "גַּם בַּקֶּבֶר יִהְיֶה לִי עוֹד צַעַר,
אִם עָלֹה לֹא תַעֲלֶה אֶל אַרְצֵנוּ וְתִשְׁקַע בַּמִּסְחָר וּבַיַּעַר…
וּזְכֹר, בַּעֲלוֹתְכֶם אֶל הָאָרֶץ, וְעָלָה עִמָּכֶם גַּם הַנַּעַר".
וְהַחַי, הוּא הַבֵּן, רֹאשׁ הֵנִיעַ: מְקַבֵּל, גַּם דַּעְתּוֹ כָּךְ הִסְכִּימָה.
הוּא יָבוֹא וְיַגִּיעַ לָאָרֶץ. וּמוּבָן, יַעֲלוּ עִמּוֹ אִמָּא,
וּמַלְכָּה וְאָחִיהָ הַנַּעַר, שֶׁנַּפְשָׁהּ בְּנַפְשׁוֹ הִיא הֵשִׂימָה
לַמָּחֳרָת, בְּיוֹם אָלֶ"ף בַּבֹּקֶר, אַךְ הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה וְעָלָתָה,
כָּל הָעִיר הִתְיַצְּבָה עַל רַגְלֶיהָ וְיָרְדוּ בֵּית־הַמֵּת שֶׁמִּלְּמַטָּה,
וּלְוָיָה נֶעֶרְכָה, שֶׁכָּמוֹהָ הָעֲיֶרֶת עֲדֶן לֹא רָאָתָה.
וְהַקֶּבֶר נִכְרָה בִּמְקוֹם יַחַשׂ. בַּ“קַּרְקַע” הַיְחִידָה הָעוֹדֶפֶת,
שֶׁהָיְתָה שְׁמוּרָה עִם הָ“אֹהֶל” וּנְטוּרָה בַּפִּנְקָס כְּטֹטֶפֶת;
וּבָכְתָה כָּל הָעִיר הַרְבֵּה בֶּכֶה וְסָפְדוּ הַסּוֹפְדִים הַרְבֵּה סֶפֶד
עַל מְאוֹר הַתּוֹרָה שֶׁהוֹפִיעַ וְכָבָה בִּמְהֵרָה וְאֵינֶנּוּ – –
וּבְשָׁעָה שֶׁאִישׁ חֶבְרָה־קַדִּישָׁא הִתְכּוֹפֵף אֶל הַמֵּת וַיְבַקְּשֶׁנּוּ
מְחִילָה בַּנֻּסָּח הַקָּבוּעַ, שֶׁהָיָה מְקֻבָּל שָׁם אֶצְלֵנוּ –
זֶה הַנַּעַר עָמַד מִצְטַדֵּד לוֹ, וְהִקְשִׁיב וְהִקְשִׁיב רַק מִנֶּגֶד,
דִּמְעָתוֹ בְּלִי הֶרֶף נִגֶּרֶת וּלְבָבוֹ מִתְיַפֵּחַ בְּשֶׁקֶט:
הוּא יָדַע כִּי חָטָא אֶל מוֹרֵהוּ, עֲזָבוֹ וּבָגַד בּוֹ גַּם בֶּגֶד.
י 🔗
"אִם תַּסְכִּים וְתִסַּע אֶל פְּרוֹבּוּזְשְׁנָה, אֶל הָרַב הַגָּאוֹן הַיָּדוּעַ,
לֹא תֶחְסַר שָׁם לֹא לֶחֶם, לֹא בֶּגֶד… לְשֵׁם מַה זֶּה לְבוּבָה תָּנוּעַ?"
כָּךְ טוֹעֵן הוּא, הַבֵּן, אֶל הַנַּעַר. אַךְ הַנַּעַר אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ;
הוּא יֵלֵךְ בְּדַרְכּוֹ וְיַגִּיעַ. וְהַנַּעַר לְבוּבָה נוֹסֵעַ.
וּבִלְבוּב מִשְׁתַּכֵּחַ הַגֶּפֶ"ת. הוּא נִכְנָס וְלוֹמֵד בְּאַסְכּוֹלָא.
הִיא נָתְנָה בְּחִבָּה וּבְחֶסֶד אֶת כָּל מַה שֶּׁלָּתֵת הִיא יָכוֹלָה,
וְהַנַּעַר שָׁאַב בְּחָפְנַיִם וְהִרְוָה אֶת נַפְשׁוֹ רַבַּת־לַהַט –
מֵחָכְמַת הַלָּשׁוֹן וְהַטֶּבַע, מֵרֵאשִׁית כָּל מַדָּע וְכָל דַּעַת.
אַךְ בַּלַּיְלָה, בַּלֵּיל רַב־הַנֶּכֶר, הַתּוּגָה אֶל לִבֵּהוּ יָרָדָה,
וּמֵעַל עַפְעַפָּיו שֶׁעָיָפוּ נֶעֶלְמָה הַשֵּׁנָה וְנָדָדָה – – –
הוּא לוֹמֵד, הוּא לוֹמֵד כָּאן, אַשְׁרֵהוּ; הֵן לְכָךְ הוּא שָׁאַף בָּעֲיֶרֶת!
וְאוּלָם הוּא תֵּאֵר לוֹ כָּל אֵלֶּה, מִשּׁוּם־מָה, כְּלָל לֹא כָּךְ, רַק אַחֶרֶת.
מִי פִּלֵּל כִּי יִלְמַד בְּאַסְכּוֹלָא (וַהֲרֵי לְסַפֵּר זֹאת בּוּשָׁה הִיא!)
שֶׁרֻבָּהּ נְעָרוֹת, וּכְאִלּוּ לַנְּעָרוֹת הַתּוֹרָה יְרֻשָּׁה הִיא…
הִנֵּה פֶלְד “בְּרֵאשִׁית” מְלַמֵּד שָׁם, וְעוֹמֵד וּמַסְבִּיר בְּטוּב טַעַם,
וְחוֹזֵר וְשׁוֹאֵל; אַךְ אוֹתָמוֹ, אֶת “עֶזְרַת הַגְּבָרִים”, הוּא אַף פַּעַם
לֹא יִשְׁאַל שְׁאֵלָה… "הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיּוֹדְעִים הֵם כֻּלָּם, וּמַדּוּעַ
הוּא יִשְׁאַל הַבָּחוּר וִיבַיְּשֶׁנּוּ? הֵן יַרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ כְּפָגוּעַ…"
הוּא קוֹרֵא, הַבָּחוּר, כָּל הָעֶרֶב, וּסְפָרִים בְּצָמָא הוּא בּוֹלֵעַ.
וּבַלַּיְלָה, בַּשְּׁנָת הַנּוֹדֶדֶת, אֶת קוֹלוֹ שֶׁל רַבּוֹ הוּא שׁוֹמֵעַ;
הוּא רוֹאֶה אֶת פָּנָיו רַבֵּי־צַעַר וּמַקְשֶׁבֶת נַפְשׁוֹ בּוֹ בְּרַעַד:
"הֵן יָדַעְתָּ, בְּנִי, כִּי אָהַבְתִּי גַּם אֲנִי הַמַּדָּע וְהַדַּעַת…
וְאוּלָם הַתּוֹרָה, תּוֹרָתֵנוּ, הַתּוֹרָה מִסִּינַי, הָעֲקֶרֶת,
הַאֻמְנָם שְׁכַחְתָּהּ, תַּעַזְבֶנָּה, וְתִירַשׁ הָאָמָה אֶת הַגְּבֶרֶת?"
כָּךְ בַּלַּיְלָה־בַּלַּיְלָה בָּאֹפֶל הוּא נִצָּב וּמַבִּיט בּוֹ בְּאֵלֶם,
בְּעֵינָיו הַיָּגוֹן וְהַצַּעַר – וּשְׁטוּפִים דְּמָעוֹת פְּנֵי הָעֶלֶם
הוּא נוֹסֵעַ הַבַּיְתָה לְפֶסַח וּמֵסֵב עִם גִּיסוֹ אֶל הַסֵּדֶר.
“לַשָּׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלַיִם”, אַךְ בְּלִי מַסְקָנָה וּבְלִי נֵדֶר…
וּבְחֹל־הַמּוֹעֵד הוּא יוֹרֵד לוֹ אֶל הַבַּיִת, אֶל בֵּית הַמְחֻתֶּנֶת.
הִיא כֻּלָּהּ כְּמוֹ צֵל מְהַלֶּכֶת וּכְמוֹ צֵל אַוְרִירִית, מְעֻדֶּנֶת.
וְרָחֵל, עוֹד בַּחֶדֶר שֶׁל אִמָּא, מְיַשְּׁנָה אֶת בְּנָהּ בְּשִׁיר־זֶמֶר,
בְּסִלְסוּל רְווּי צַעַר וָאֵבֶל, בְּנִגּוּן הַחוֹזֵר בְּלִי גֶמֶר.
וּבַחֶדֶר הַהוּא, זֶה שֶׁל יִידִיל, שָׁם לִפְנֵי הָאָרוֹן הַגָּבוֹהַּ,
זֶה הָעֶלֶם עוֹמֵד וְתָמֵהַּ וְאֵינֶנּוּ חָדֵל מִלִּתְמוֹהַּ.
הוּא בּוֹדֵק הָאָרוֹן וּמִלְמַעְלָה מִתְכּוֹפֵף וְיוֹרֵד עַד לְמַטָּה,
וְאוֹתָהּ הַחֶמְדָּה הַגְּנוּזָה בּוֹ מִתְגַּלָּה לוֹ לְפֶתַע רַק עָתָּה:
הַנְדָּסָה… וּתְכוּנָה… וְתִשְׁבֹּרֶת… “הַמַּסְלוּל”… וְ“דִקְדּוּק לְשׁוֹן־עֵבֶר”…
וְ“שִׁירֵי הַתִּפְאֶרֶת” שֶׁל וַיְזֶל… וְגַם גְּרֶץ הָעִבְרִי נֻסַּח־שֶׁפֶ"ר…
וְהִנֵּה “מִגְדַּל עֹז” שֶׁל לוּצַאטוֹ… הִנֵּה זֶה… הִנֵּה זֶה… פִּלְאֵי פֶּלֶא!
מִי יִקְרָא אֶת כָּל אֵלֶּה מֵעָתָּה? מִי צָרִיךְ מֵעַתָּה לְכָל אֵלֶּה,
כָּל אוֹתָם הַסְּפָרִים שֶׁמִּלְמַעְלָה, הַכְּרָכִים הֶעָבִים שֶׁל הַגֶּפֶ"ת,
עַד אוֹתָם הַקְּטַנִּים שֶׁמִּלְּמַטָּה, אֲחָדִים בִּכְרִיכָה מְשֻׁתֶּפֶת?
שֶׁמָּא יִידִיל יֵשֵׁב וְיִלְמַד בָּם? לְקוֹרֵא שֶׁכְּמוֹתוֹ יִתְפַּלָּלוּ!
וְאוּלָם הוּא אֵינֶנּוּ רוֹצֶה בָּם, הוּא אֵינֶנּוּ מַחְשִׁיב אֶת הַלָּלוּ.
מַחְצִיתָם הָאַחַת הֵן מַכִּיר הוּא, אֶת הַשַּׁ"ס, הַפּוֹסְקִים, סִפְרֵי־קֹדֶשׁ,
מַחְצִיתָם הָאַחֶרֶת פּוֹסֵל הוּא, סִפְרֵי־חֹל מַה חָכְמָה בָּם וָהוֹד יֵשׁ?
וְהַבֵּן, שֶׁמָּא הוּא יְעַיֵּן בָּם? הוּא אוֹהֵב־קְרִיאָה וּבַר־מֹחַ!
אָמְנָם כֵּן, לְאַחַר יוֹם שֶׁל עֵסֶק, הוּא אֵינֶנּוּ שׁוֹכֵחַ לִפְתּוֹחַ
אֶת אַחַד הַסְּפָרִים שֶׁהֵכִין לוֹ בְּסָמוּךְ לַמִּטָּה לְעַיֵּן בּוֹ.
אַךְ מַמָּשׁ לַעֲסוֹק בְּכָל סֵפֶר – סַבְלָנוּת מַסְפִּיקָה וַדַּאי אֵין בּוֹ.
לוּ זָכָה לְקַבֵּל אֶת כָּל אֵלֶּה וְהָיָה מִתְעַסֵּק בָּם – הָעֶלֶם.
וְאוּלָם לֹא חָתָן וְלֹא בֵּן הוּא… הוּא עוֹמֵד וּמַבִּיט בָּם בְּאֵלֶם,
בַּסְּפָרִים הָרַבִּים שֶׁיֻּתָּמוּ וְדוֹמְמִים בָּאָרוֹן הַגָּבוֹהַּ…
עֵת יִזְכֶּה לַעֲלוֹת לְאַרְצֵנוּ – הוּא יִקַּח עִמּוֹ סֵפֶר, לִנְטוֹעַ,
כְּיִחוּר מִשּׁוֹשָׁן זֶה שֶׁל וֶרֶד, בְּאַדְמַת אֲבוֹתֵינוּ בִּדְחִילוּ…
וְיוֹדֵעַ הוּא כְּבָר אֵיזֶה סֵפֶר: הֲלֹא הַקּוֹנְקוֹרְדַנְצְיָה שֶׁל שְׁבִי"ל הוּא!
יא 🔗
הוּא חוֹזֵר לְאַחַר חַג הַפֶּסַח וְהוּא שָׁב אֶל הַכְּרָךְ, אֶל הַלֶּמֶד,
וּמוֹצֵא בְּאוֹתָהּ הָאַסְכּוֹלָא, בֵּין קְהַל נַעֲרוֹתֶיהָ, בַּת־חֶמֶד,
וּשְׁנֵיהֶם בְּכָל עֹז וּבְכָל תֹּקֶף לְצִיּוֹן בָּם נַפְשָׁם מְנַהֶמֶת.
הֵם גּוֹמְרִים לִמּוּדָם וּבְיַחַד, לְאַחַר גִּלְגּוּלִים רַבֵּי־צַעַר,
הַזְּכוּרִים לְדוֹפְקֵי עַל הַפֶּתַח שֶׁל מִשְׂרַד עֲלִיָּה וְעַל שַׁעַר,
הֵם עוֹלִים סוֹף כָּל סוֹף לְאַרְצֵנוּ – עוֹלִים זוּג, לֹא נַעֲרָה עוֹד וָנַעַר.
בְּתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת בִּטְלוּסְטֶה לְאָרְכָּהּ שֶׁל רַחֲבָה, בְּקָצֶהָ,
כָּל קְהַל הַמְלַוִּים הִתְיַצָּבוּ בְּשׁוּרָה נֶעֶרְכָה מֵאֵלֶיהָ,
וְלִוּוּ בְּעֵינָם הָרַכֶּבֶת – עַד כֻּלָּם נֶעֶלְמוּ מֵאַחֲרֶיהָ…
הֶעָשָׁן, הַקִּיטוֹר הָרוֹתֵחַ – הֵם הִפְרִידוּ בֵּינָם, וְלָנֶצַח – – –
“הַכָּתוּב לַחַיִּים – בִּירוּשָׁלַיִם”… הַנִּשְׁאָר – לַאֲבַדּוֹן וּלְרֶצַח.
הוּא הִרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ כְּבוֹרֵחַ, כְּפוֹשֵׁעַ עִם אוֹת עַל הַמֵּצַח;
וְרָצָה לְתַקֵּן אֶת חֶטְאוֹ זֶה, וּבִקֵּשׁ לְמָרֵק אֶת הַפֶּשַׁע…
אֵיךְ יוּכַל לֵהָנוֹת מִן הַחֹפֶשׁ, אֵיךְ יִרְוֶה בְּעַצְמוֹ מִן הַיֶּשַׁע,
אִם אוֹתָם לֹא יַצִּיל מִן הַמָּוֶת, מֵאָבְדָן בְּיָדוֹ שֶׁל עַם־רֶשַׁע?
וּבְבוֹאוֹ לְאַרְצֵנוּ וּבְעוֹד הוּא מִתְרוֹצֵץ לְהָבִיא בַּיְתָה טֶרֶף,
לֹא פָּסַק מִלְּזָכְרָם יוֹם וָלָיְלָה וְכָתַב מִכְתָּבִים בְּלִי הֶרֶף
וְתֵאֵר אֶת יָפְיָהּ שֶׁל אַרְצֵנוּ מוּל גּוֹלָה, סַכָּנָה, אִבְחַת חֶרֶב.
"הוֹי, גִּיסִי יַקִּירִי, אֵימָתַי זֶה שְׁתֵּי עֵינֶיךָ לִרְאוֹת תִּפָּקַחְנָה,
כִּי אַתֶּם שָׁם יוֹשְׁבִים עַל פִּי פַּחַת? עוֹד מְעַט הַסְּעָרוֹת שָׁם תָּגַחְנָה,
מִלְחָמָה אוֹ מְרִידָה אוֹ מַהְפֶּכֶת, וּפְרָעוֹת וּשְׁחִיטוֹת תֵּעָרַכְנָה…"
"כֵּן, גִּיסִי יַקִּירִי, מַה צָּדַקְתָּ! גַּם עֵינֵינוּ כָּל אֵלֶּה תֶּחֱזֶינָה…
וְיָדַעְתָּ מֵאָז וּמִקֶּדֶם כִּי עֵינֵינוּ צִיּוֹנָה תִּפְנֶינָה…
וְאוּלָם נְצַפֶּה לִשְׁעַת־כּשֶׁר – הַשָּׁעָה שְׁעַת־כּשֶׁר אֵינֶנָּה…"
"הוֹי, גִּיסִי יַקִּירִי, שְׁעַת־כּשֶׁר לֹא שָׁעָה הִיא שֶׁהִיא מְשַׂחֶקֶת,
רַק שָׁעָה שֶׁמְּשַׂחֵק הָאָדָם לָהּ… זֶה הַיּוֹם, כָּל זְמַן שֶׁעוֹד שֶׁקֶט,
הִזְדָּרֵז וַעֲלֵה לְאַרְצֵנוּ, לְעוֹלִים כְּמוֹתְךָ הִיא נִזְקֶקֶת".
"הוֹדִיעֵנִי, גִּיסִי, וְאֵדָעָה, אִם יַסְפִּיק כָּל אַשִּׂיג בָּזֶה חֵלֶף
חֲנוּתִי וּבֵיתִי וְהַיֶּתֶר, הֵן חָסֵר הֵן יַתִּיר כְּיוּ"ד אֶלֶף,
שֶׁאוּכַל לְיַסֵּד לִי שָׁם בַּיִת וְלִחְיוֹת בִּמְנוּחָה וּבְשֶׁלֶו?"
"הוֹי, גִּיסִי יַקִּירִי, הֵם יַסְפִּיקוּ, לִיטְרָאוֹת אֲלָפִים הָעֲשֶׂרֶת,
וְתוּכַל לַעֲלוֹת וּלְהַעֲלוֹת גַּם עִמָּכֶם מִשְׁפָּחָה עוֹד אַחֶרֶת.
אַךְ מַהֵר, יַקִּירִי, הִזְדָּרֵזָה, הַקַּרְקַע תַּחְתֵּיכֶם שָׁם בּוֹעֶרֶת".
"כֵּן, גִּיסִי, הִיא בּוֹעֶרֶת, בּוֹעֶרֶת… מְבַקְשִׁים כָּאן אוֹתָנוּ לָרֶשֶׁת…
לוֹחֲצִים, מַחְנִיקִים… וְהֶחְלַטְתִּי לְחִסּוּל כָּל־הַיֶּשׁ־לִי לָגֶשֶׁת…
הַמְּחִירִים יְרוּדִים… הַאוּכַל עוֹד שָׁם לִחְיוֹת בַּאֲלָפִים בַּחֲמֵשֶׁת?"
"הוֹי, גִּיסִי יַקִּירִי, בְּוַדַּאי כָּךְ… בְּוַדַּאי שֶׁלִּחְיוֹת כָּאן תּוּכָלָה…
הִזְדָּרֵז רַק וְקוּם וַעֲשֵׂה נָא… אַל תַּחְקֹר, אַל תַּרְבֶּה עוֹד שְׁאָלָה!
הֵן תִּרְאֶה, כִּי יוֹרֵד אַתָּה שָׁמָּה, וְתָבִין מַה יִּקְרֶה לְךָ הָלְאָה…"
"כֵּן, גִּיסִי יַקִּירִי, כְּבָר הִתְחַלְתִּי מְחַסֵּל הַחֲנוּת וְהַיַּעַר.
בַּחֲצִי הַמְּחִיר כֹּל אֶמְכֹּרָה, כִּי יוֹרֵד הָרְכוּשׁ, גַּם הַשַּׁעַר.
וְהַלְוַאי שֶׁאַשִּׂיג עוֹד אַלְפַּיִם בְּכָל רֹב הַטִּרְחָה וְהַצַּעַר…"
"הוֹי, גִּיסִי יַקִּירִי, הֵן גַּם אֵלֶּה עוֹד רְכוּשׁ לֹא־קָטָן הֵם, אַלְפַּיִם…
בַּעַל אֶלֶף הוּא ‘קַפִּיטַלִיסְט’ עוֹד, וּבְאַלְפַּיִם יַעֲלוּ עוֹד הַשְּׁנַיִם!
קַח וּבְרַח! כָּל עוֹד יֵשׁ לְךָ אֶלֶף, עַד צַוָּאר לֹא הִגִּיעוּ הַמַּיִם…
וְעוֹד זֹאת, לֶהֱוֵי לָךְ יָדוּעַ, כִּי גַם כָּאן לְךָ מַשֶּׁהוּ עוֹד יֵשׁ…
זֶה רְכוּשׁ לֹא גָדוֹל, אַךְ שֶׁלְּךָ הוּא, וּמַמְתִּין כָּאן לֹא יוֹם וְלֹא חֹדֶשׁ…
קוֹנְקוֹרְדַנְצְיָה גְּדוֹלָה לִי קָנִיתִי, מִשֶּׁל מַנְדֶּלְקֶרְן ‘הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ’;
וְאוֹתָהּ קוֹנְקוֹרְדַנְצְיָה קְטַנְטֹנֶת, שֶׁעָבְיָהּ כְּרָחְבּוֹ שֶׁל הַכֶּרֶךְ,
מֵאוֹצַר הַסְּפָרִים שֶׁל אָבִיךָ, שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לָתֵת לִי לַדֶּרֶךְ,
זֶה הַשְּׁבִי"ל – בִּשְׁבִילְךָ לְקַחְתִּיהוּ, לְהוֹרוֹת לְךָ שְׁבִיל רַב הָעֵרֶךְ…
הוּא יוֹם־יוֹם מְצַפֶּה לְבוֹאֶךָ… הוּא יִפְתַּח לְפָנֶיךָ הַשַּׁעַר
לַפַּרְדֵּס הַיָּפֶה שֶׁל אַרְצֵנוּ, שֶׁנּוֹפוֹ מְרַשְׁרֵשׁ כְּמוֹ יַעַר…
בֵּין עָלָיו תִּמְצָא צֵל וּמַרְגּוֹעַ וְתַשְׁלוּם וְתַנְחוּם עַל כָּל צַעַר".
יב 🔗
הוּא עָמַד לַעֲלוֹת אֶל הָאָרֶץ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלוֹשִׁים וְהַתֵּשַׁע.
וְאוּלָם הִקְדִּימוֹ וְהִגִּיעַ הַחֻרְבָּן בְּיָדוֹ שֶׁל עַם־רֶשַׁע.
אַךְ תָּמִיד זֹאת יָדַעְתִּי יָדוֹעַ: אִם נוֹתַר מִישֶׁהוּ בַּחַיִּים עוֹד,
אִם אֶזְכֶּה וְרָאֹה עוֹד אֶרְאֶנּוּ וְאַבִּיט בּוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים עוֹד –
יִהְיֶה הוּא זֶה, גִּיסִי, בֶּן ר' שְׂרֻאלִי… הוּא עָתִיד יוֹם אֶחָד בְּמַפְתִּיעַ,
בְּפִתְאֹם, אֶת הַדֶּלֶת לִפְתּוֹחַ וְהַבַּיְתָה יָשָׁר לְהַגִּיעַ…
וְאָמְנָם, וְאָמְנָם, הוּא הִגִּיעַ. וְאִם כִּי בְּאִחוּר שֶׁל שְׁנוֹת עֶשֶׂר,
וְאִם כִּי לֹא בִּרְכוּשׁ, לֹא בְּעשֶׁר, רַק בִּמְעַט מִסְכֵּנוּת וּבְרֹב חֶסֶר.
יוֹם אֶחָד, וְהָיָה זֶה יוֹם חֹרֶף וְיוֹם עֶרֶב־שַׁבָּת לִפְנוֹת עֶרֶב,
נִפְתְּחָה כָּךְ לְפֶתַע הַדֶּלֶת, וְהוּא בָּא, וְהוּא בָּא, פְּלִיט הַחֶרֶב.
וְאָפֹר מִן הַדֶּרֶךְ, מִזֹּקֶן, עָמַד הוּא, הֶחָזָק כְּמוֹ פֶּלֶד,
וְהֵשִׂים זְרוֹעָיו עַל צַוָּאר לִי – וּבָכָה, וּבָכָה כְּמוֹ יֶלֶד.
וְהָיְתָה הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת, וְהַשֶּׁמֶשׁ יוֹרֵד בַּשִּׁפּוּעַ,
לֹא שָׁאַלְתִּי, אֵפוֹא, מָה וְלָמָּה, מִי וָמִי וּמָתַי וּמַדּוּעַ.
הֵן הָיָה הַכֹּל־כֹּל לִי יָדוּעַ וּבָרוּר בְּבֵרוּר שֶׁכָּךְ מַר הוּא:
לֹא שָׂרַד שׁוּם אָדָם מִכָּל אֵלֶּה שֶׁבְּזֹאת הַשִּׁירָה הֵם הֻזְכָּרוּ!
הַמְחֻתֶּנֶת, רַק הִיא יְחִידָה עוֹד, נִקְבְּרָה בְּכָבוֹד כָּרָאוּי לָהּ.
וְרָחֵל, הַנְּעִימָה־הַנֶּאֱהֶבֶת, אוּלַי הִיא גַם בְּקֶבֶר כָּרוּי לָהּ;
וְאוּלַי מִלָּשִׁיר לֹא פָּסָקָה גַּם בַּקֶּבֶר, בַּקֶּבֶר פְּנִימָה,
אוֹתוֹ שִׁיר רַב־תּוּגָה, שִׁיר־הָעֶרֶשׂ, כְּשׁוֹרְרָהּ אָז בַּחֹרֶף, בֵּית־אִמָּא,
לְאִטָּהּ־לְאִטָּהּ וּבְקֶצֶב, בִּנְעִימָה דַּקִּיקָה, מִתְחַנֶּנֶת…
הוֹי צִיּוֹן וְהָעִיר יְרוּשָׁלַיִם! הִיא לָהֶן כָּל נַפְשָׁהּ הִיא נוֹתֶנֶת!
וְגַם יִידִיל, קַנַּאי רַב־הַלַּהַט (עוֹד הַפַּעַם בָּזֶה יְסֻפַּר בּוֹ) –
הָהּ, הוּא מֵת מוֹת־קָדוֹשׁ, וּמוֹתוֹ זֶה תְּשׁוּבָתוֹ הוּא וְגַם יְכֻפַּר בּוֹ!
הוּא הוּצָא בְּעָרְמָה מִן הַבּוּנְקֶר וְנוֹרָה בֶּחָצֵר הַמְרֻבַּעַת…
וְאֶחָיו, קַנָּאִים הֵם גַּם הֵמָּה, אִתּוֹ יַחַד מָצוּ הַקֻּבַּעַת.
וְאוּלָם עֵת לַבּוּנְקֶר יָרָדוּ – אֶת סִפְרֵי שְׂרֻאלִי גְלִיק שָׁם הוֹרִידוּ,
וְאֶפְשָׁר שֶׁבֵּין חֹל וּבֵין קֹדֶשׁ בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה לֹא הִפְרִידוּ…
וּמַלְכָּה הַכַּלָּה, אֲחוֹתִי הִיא – הָהּ יָדַעְתִּי, הַכֹּל כְּבָר יָדַעְתִּי – –
וּמִהַרְתִּי עַל־כֵּן וְהִכְנַסְתִּי אֶת אוֹרְחִי הַיָּקָר לָאַמְבָּטִי,
וּפָשַׁטְתִּי מִמֶּנּוּ הַנֵּכֶר, וְרָחַצְתִּי אוֹתוֹ וְשָׁטַפְתִּי,
וּכְמוֹ בְּעוֹדֶנִּי תִּינוֹק עוֹד – אֶת גִּיסִי הַגָּדוֹל שׁוּב אָהַבְתִּי,
וּכְמוֹ לְפָנִים, עוֹדִי יֶלֶד, אֶת מוֹרִי־לְצִיּוֹן הֶעֱרַצְתִּי…
וּמִפְּנֵי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ יָרָדָה – לְהַכְנִיס הַשַּׁבָּת בּוֹ הֵאַצְתִּי.
לֹא הוֹסַפְנוּ, אֵפוֹא, לְדַבֵּר עוֹד עַל כָּל מַה שֶּׁמְּעוֹרֵר אֶת הַבֶּכִי.
גְּזֵרָה עַל הַמֵּת, כַּיָּדוּעַ. וְהַחַי אֶת חַיָּיו לוּ עוֹד יֶחִי.
כִּי מַה בֶּצַע בְּחֶתֶךְ־הַחֶרֶב וּבְפֶצַע שׁוֹתֵת כִּי יֵחָשֶׂף?
לֹא עָשִׂינוּ חֶשְׁבּוֹן שֶׁל הַנֶּפֶשׁ, לֹא עָשִׂינוּ חֶשְׁבּוֹן שֶׁל הַכָּסֶף.
כִּי יוֹתֵר מֵעֲשֶׂרֶת הָאֶלֶף וְיוֹתֵר מִזָּהָב וּדְבַר־עֵרֶךְ
הוּא הוֹצִיא בְּבָרְחוֹ מִן הַתֹּפֶת וְהֵבִיא בְּבוֹאוֹ מִן הַדֶּרֶךְ:
אֶת בְּנֵי אֲחוֹתִי פֵיגָה־רֶחֶל – – לְאַחַר הַפְצָצָה שֶׁהִדְהִימָה,
הִצִּילָם מִן הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת וְהָיָה לָהֶם אַבָּא וְאִמָּא.
וּנְשָׂאָם בְּחֵיקוֹ כְּאוֹמֶנֶת, וְגִדְּלָם וְטִפְּחָם בְּרֹב צַעַר,
וְעַתָּה הֱבִיאָם עִמּוֹ הֵנָּה, אֶחָד יֶלֶד עוֹדוֹ, אֶחָד נַעַר.
הִנֵּה כָּךְ הוּא קִיֵּם אֵת צִוָּה לוֹ אוֹתוֹ לַיְלָה בַּדֶּרֶךְ אָבִיהוּ:
“וּזְכֹר, בַּעֲלוֹתְכֶם אֶל הָאָרֶץ, עִמָּכֶם גַּם הַנַּעַר תָּבִיאוּ” –
לֹא צִיּוֹן, לֹא הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם, לֹא פַּרְדֵּס, לֹא חָצֵר מְרֻבַּעַת.
וְרַק חֶדֶר אֶחָד דַּל־עַל־דָּלֶת, וּמִרְפֶּסֶת גָּדְלָהּ כְּמוֹ צַעַד.
בַּמִּפְרָץ, בַּקִּרְיָה, בְּקָצֶהָ, וּתְכֶלְתּוֹ שֶׁל הַיָּם לוֹ מִנֶּגֶד.
וְהַחוֹל הַלָּבָן מִשְׂתָּרֵעַ מִסָּבִיב בְּרַכּוּת וּבְשֶׁקֶט.
וְעָלָיו, עַל הַחוֹל הַשָּׁטוּחַ, הַפָּרוּשׂ כְּמַרְבָד אֶל הַתְּכֵלֶת,
הַתַּרְדַּיְקִי הַהִיא מְהַלֶּכֶת… לְאִטָּהּ וְרֵיקָה מִתְגַּלְגֶּלֶת…
מִן הַכְּפָר הַקָּטָן, מִוְּיֶזְשְׁבּוֹבְצֶה, דֶּרֶךְ טְלוּסְט הַקְּטַנָּה, הָעֲיֶרֶת,
דֶּרֶךְ יַעַר וְסַעַר וָשֶׁלֶג, מִתְנוֹדֶדֶת, נוֹדֶדֶת, עוֹבֶרֶת…
וּלְכָאן, לַמִּפְרָץ הִיא מַגַּעַת… אַרְגְּוַן הַשְּׁקִיעָה הִיא עוֹטֶפֶת…
וְיוֹרֶדֶת דִּמְעָה מִן הַלֶּחִי וְלַחוֹל הַלָּבָן הִיא נוֹטֶפֶת.
קריית מאיר, תש"י
הערות וביאורי המשורר 🔗
קַלְמוֹטִי – קִצּוּר וְשִׁבּוּשׁ מִן הַשֵּׁם קַלְמָן־מָרְדְּכַי; תַּרְדַּיְקִי – דּוּאוֹפַנִּית; הַקְּלַיזֶל דְּוִיזְשְׁנִיץ – מִתְפַּלְּלָיו הָיוּ כִּמְעַט כֻּלָּם אַנְשֵׁי אֲגֻדַּת יִשְׂרָאֵל; הַקְּלוֹיְז דְּטשׁוֹרְטְקוּב – מִתְפַּלְּלָיו הָיוּ גַּם אַנְשֵׁי הַמִּזְרָחִי וְצִיּוֹנִים סְתָם; הַמּוֹרֶה הַגָּדוֹל – הָרַמְבָּ“ם; וּמוֹדִיעַ שָׁם – בְּפֵרוּשׁוֹ לַמִּשְׁנָה “כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק”; וְיִסַּע לִפְּרוֹבּוּזְשְׁנָא – אֶל הָרַב יַעֲקֹב הַלֵּוִי הוֹרְבִיץ זַ”ל, גָּדוֹל בְּתוֹרָה וּבְיִרְאָה, בַּעַל־מְחַבֵּר סֵפֶר “קוֹל יַעֲקֹב”; וְיֶזְשְׁבּוֹבְצֶה – הוּא הַכְּפָר הַנִּזְכָּר בְּרֹאשׁ פֶּרֶק ב' שֶׁל הַשִּׁיר הַזֶּה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות