מחזור שני
“אמר להם הקב”ה למלאכי השרת: בואו ונבקר את החולה"
א 🔗
הָאוֹר מִתְקַלֵּף וְנוֹשֵׁר.
הַלַּיְלָה הַזֶּה נִשְׁתַּנָּה.
חַשְׁכוּת, וַאֲנִי נִדּוֹנָהּ.
הַעוֹד אֶהְיֶה פַּיְטָנָהּ?
הַמּוּבָן מִתְמַעֵט – וְחָדֵל.
עַזְפָּן, מִזְדַּקֵּף הַתָּמוּהַּ.
עַל מִטַּת הַשָּׁכֵן, עַל פָּנָיו,
פִּסַּת אוֹר מְצֻמְצֶמֶת תָּנוּעַ.
בַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה –
צְחוֹרֵי-הֶחָלוּק בִּמְכֻנָּס.
כִּכְנֻפְיָה, כְּלִסְטִים, כְּמַחְתֶּרֶת.
רְעוּלִים. בְּעִגּוּל שֶׁל פַּנָּס.
נִתְלֶשֶׁת מִטַּת הַשָּׁכֵן – –
הוּטַל הָאִפּוּל בַּתָּמוּהַּ.
בִּשְׁכֵנוּת מִזְדַּקֵּר חָלָל רֵיק:
כָּלוּא בְּדָלֶת קְצוֹת רִבּוּעַ – –
ב 🔗
"יַא חַבִּיבְּתִּי, אֵיפֹה אָתְּ?
יַא רוּחִי, אֵיפֹה אָתְּ?" –
בְּפֶתַח שֶׁל לַיְלָה קָשׁוּחַ, יוֹשֶׁבֶת אִשָּׁה,
מִן הַכְּפָר, מִמְרָר,
וְקוֹלָהּ מְהַלֵּךְ.
מְאוֹר עֵינֶיהָ חָבוּשׁ, מֵאַחֲרֵי סוֹרַג תַּחְבָּשׁוֹת,
וְקוֹלָהּ הַסּוּמִי מְנַסֵּר אֶת הַלֵּב, אֶת הַלַּיְלָה:
“יַא חַבִּיבְּתִּי, יַא רוּחִי” –
וְעוֹד לֹא גָמְרָה לְנַסֵּר – –
הַקּוֹל – תַּרְנְגֹלִי, מְגֻחָךְ, קוֹל גֶּבֶר בְּאִשָּׁה,
וְהוּא אֱנוֹשִׁי כָּל-כָּךְ, וְאֻמְלָל, אֻמְלָלוּת עֲנוּשָׁה.
ג 🔗
יוֹם-יוֹם הַשֵּׁם נֶחְרָב –
וְלֹא בַּקְּרָב.
יוֹם-יוֹם הַשֵּׁם מֵאֵפֶר קָם –
מֻשְׁלָךְ לַטֶּרֶף, לַנָּקָם.
לֹא חֶרֶב – וְחָרְבָּן;
לֹא אֵשׁ מִזְבֵּחַ – וְקָרְבָּן.
“הַיָּם יִגְבַּהּ”, נְאוּם הַחֲזַאי,
סוֹפְךָ חַיָּב – כֻּלְּךָ זַכַּאי – –
ד 🔗
לָמָּה מֵרְעוּת-עֵינַיִם נִזַּרְתַּנִי?
לָמָּה מִן הַיַּיִן צִעַרְתַּנִי?
לִרְאוּת הָאַיִן לָמָּה חִבַּרְתַּנִי?
לָמָּה קֶשֶׁב יִחוּלִים בַּגּוּף קָטַלְתָּ,
לָמָּה כֶּשֶׁף שֶׁל עֻלִּים מִן הֶחָצוּף הֶחְדַּלְתָּ,
זֶרַע אֲבַדּוֹן לָמָּה בוֹ שָׁתַלְתָּ!
ה 🔗
הוּא בָּא הֶחָכָם אֶל חָלְיִי וְכִלְאִי,
רָאָה צַעֲרִי וְאוֹתִי –
וְהֶחֱרַשְׁנוּ שְׁלשְׁתֵּנוּ יַחְדָּו.
"כָּךְ-כָּךְ – נַעֲנָה לְבַסּוֹף לַשַׁקְלָא-וְטַרְיָא
שֶׁהָיְתָה לוֹ בֵּינוֹ לְבֵין שְׁתִיקָתֵנוּ –
אֵין יִסּוּרִין עָלֶיךָ חֲבִיבִין? – אֶפְשָׁר לְהָבִין.
וַדַּאי כְּבָר אָמַרְתָּ: הָיְתָה בִּי יַד מִדַּת הַדִּין – –
רְאֵה אֶת הָהָר, הִתְבּוֹנֵן בַּנָּהָר, הִסְתַּכֵּל בָּהּ בָּרוּחַ,
שְׁרָבִית אִם עַרְבִית –
הַאֵין הֵם יוֹדְעִים חֳלָיִים, בַּגּוּף, בְּפַשְׁטוּת?
כְּלוּם הֵם לֹא נֻסּוּ בְּמַדְוִים, בְּרִסּוּק שֶׁל רַמַּח וְשַׁסָּה?
וְהָהָר – אֶל שִׂיאָיו, הַנָּהָר – אֶל יַמּוֹ, וְהָרוּחַ – הִיא בְּשֶׁלָּהּ, בַּמֻּפְלָא.
הֲרֵי הֵם עַצְמֵנוּ-בְּשָׂרֵנוּ. הֲרֵי הֵם: אֲנָן.
וַדַּאי: לֹא עֲנָוָה יְתֵרָה בִּפְנֵי הָרוֹדָן:
יִסּוּרִים,
וְלֹא הִתְנַשְּׂאוּת: לִבְעוֹט בָּם בְּעִיטָה
שֶׁלֹּא בְּעִתָּהּ.
אִתָּם בַּכְּפִיפָה הָאֶחָת. בְּדוּ-קִיּוּם הֱוֵה מִתְיַסֵּר – וְקַיָּם.
לֹא כְּנִיעָה – לֹא נָקָם.
זוֹ מַעֲלַת הֶחָכָם".
ו 🔗
גֶּשֶם בַּלַּיְלָה: גָּבֹהַּ, כְּבַד-רֹאשׁ, מְצֻמְצָם תּוֹךְ עַצְמוֹ וְנָדִיב.
גֶּשֶׁם בַּלַּיְלָה: הִתְעוֹרְרוּת צִנּוֹרוֹת הַשֶּׁפַע, הִתְקַשְּׁרוּת הֶעָנָן לִקְרַאת אֲדָמָה;
שְׁלִיחָה וּלְקִיחָה שֶׁבָּאוֹת מִתְנַשְּׁמוֹת, נִכְנָסוֹת זוֹ תוֹךְ זוֹ,
וְרֵאשִׁית לֹא תֻּכַּר מֵאַחְרִית בָּעִגּוּל הָאֶחָד הַזּוֹרֵם, הַזּוֹרֵם – –
גֶּשֶם בַּלַּיְלָה: קוֹל הַבְטָחָה: כְּבָר בָּא הַדָּבָר, נִהְיָה,
וְרַב מִזֶּה עָתִיד שֶׁיְּקֻיַּם. – –
גֶּשֶם בַּלַּיְלָה: כְּתָב בָּהִיר וְצָלוּל וְקָרִיא בִּמְרוֹמָיו;
כְּתָב קַדְמוֹן – וּמְפֻעְנָח בְּנָפְלוֹ, בְּחִנּוּן וְרִחוּם – –
גֶּשֶׁם בַּלַּיְלָה: עַל גַּג בֵּית-הַחֹלִי קְהוּלִים לָמֶד-וָו,
מִדַּת הָרַחֲמִים עָלַי מִתְגַּלְגֶּלֶת,
הִנֵה הִיא בָּזֶה, בִּטְפִיפָה מִמִּטָּה לְמִטָּה:
אָחוֹת לָנוּ, בַּת-תֵּימָן קְטַנָּה,
מַבְהִיקָה מִסּוֹף הָאֹפֶל עַד סוֹפוֹ –
בְּאֵין-סוֹף שֶׁל שְׁתֵּי עֵינַיִם,
שְׁחוֹרוֹת, כַּמוּבָן, וְלֹא בִּמְכֻוָּן –
ביה“ח פוריה תשכ”א
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.