רקע
יצחק לופבן
דָּוִד יֶלִין

כאשר לוינו, לוית-חפזון, בערב שבת סמוך לבין השמשות, את דוד ילין בדרכו האחרונה למנוחתו העולמי, במעלה הר-הזיתים, עלה בלי משים בזכרון חרוז אלגי אחד מאותה שירת הזהב, שהיתה שעשועיו של המנוח כל ימיו: “כאילו הזמן נוקד, ומות כמאכלת, וכל היקום כשֵיות!” בתקופה קצרה כל כך שכלה היהדות, שכל הישוב, שכלה הציונות, בזה אחרי זה, אנשים דגולים, אנשי מדות ובעלי צורה, עד שנדמה לנו כאילו “הזמן הנוקד” שם בנו עיניו בצדיה לשדוד את תפארתה של האומה ולהרחיב את קרחת אֶבלה.

עתה נגדע גם האילן הזה, האילן מגזע יוחסין, רב שרשים ויפה נוף, אשר צמח וגדל מתוך חיק המיתוס של א“י החדשה. בטרם היתה ציונות, בטרם היה ישוב, בטרם הפיחה הרוח מן החוץ, נתרקם בירושלים עצמה, הישנה והעזובה, גרעין קטן של אנשים, אנשי-בשורה ואנשי-מעשה, שהיו לחוליה מקשרת בין העבר לבין הבאות, וקרעו חלונות בחומת העיר שחוברו לה יחדיו התנונות רוחנית ודלות כלכלית, לקראת הצעדים הראשונים של ישוב חדש ותרבות לאומית מתחדשת. מתוך הגרעין הזה עלתה כפורחת אישיותו של דוד ילין. שתי התקופות, התקופה ההיסטורית והתקופה המיתית בציונות נתמזגו בו לדמות אצילה, אבהית, שכאילו נועדה ע”י שר האומה לסמל את שלשלת הדורות ואת שילוב הזמנים בפרשה זו רבת התכונה ורבת הלבטים של יקיצת עם ובנין מולדת.

בזכרון רבים מאתנו שמורה עוד דמותו של ילין, שהיו ניכרים בו עדיין היטב היטב עלי-הנביטה שלו, אשר לא פרשו ממנו זמן רב למדי בדרך חייו; זכור עדיין האיש בגיל העמידה זקוף הקומה וחבוש התרבוש, בעל הזקן הגזוז והיפה העוטר את לחייו הקורנות כאילו מזיו ירושלים הקדומה, שכולו אומר פטריארכליות ונציגות של כבוד, שנגד עיניו תמיד המקום, שעליו דורכות רגליו וקורות הימים בעבר ורחשי הימים בהווה שהוא בא כוחם, ששמו והכרת-פניו עונים בו תמיד: הנה איש ירושלים, יקיר קרתא, הנושא על שכמו את ההתחלה הזעירה והדלה מאד של ההווה לקראת מרחבי עתיד!

פרשת חייו עשירת-עלילה: סופר, מקיץ נרדמי השירה העברית של ימי הביניים, אחד המצויינים ביותר ממחיי הלשון ומחדשיה, מורה, אבי המורים, בעל הצבת הראשונה לכלי היוצר של החינוך העברי, מארגן הישוב ונציגו הנבחר והבלתי נבחר במשך שנים רבות. פרשה זו עוד תכָתב ותוערך. במותו לא הוספד ולא הוערך כהלכה. ערב שבת היה, יום הששי הקצר שאין עורכים בו בירושלים הספדים לאחר חצות היום. אבל ההרגשה שעם מותו נסתיים פרק נכבד מאוד בחיי הישוב הארץ-ישראלי, אשר מי יודע אם יש לו המשך ואם יתחדש עלינו שוב, השרתה אבל כבוש על קהל מלויו ועל מכיריו ומוקיריו של המנוח.

וכשנפרדנו מהקבר החדש, לאחר סתימת הגולל, ולעינינו נתגלה שדה הקברים הרחב במורד הר הזיתים, שבו תקופות בתקופות נוגעות ודורות על דורות נערמים, מהימים הקדומים ביותר עד ימינו אנו, היה זה שוב בית אחד מאותה שירה נפלאה שהגה בה דוד ילין ביקר ובחיבה, אשר לווה אותנו:

"קֶבֶר נֶחְצַב עַל גַּב קֶבֶר, רוֹדֵם הֻשְכַּב עַל גַּב רוֹדֵם,

חוֹרֵי עָפָר יַחַד שָׁכְנוּ – אַבְנֵי גִיר עִם אַבְנֵי אֹדֶם".

(הפוה״צ, תש״ב, גליון 13)

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35587 יצירות מאת 1816 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12120 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!