רקע
יהודה ליב גורדון
חֹמֶר לְשִׁיר חִזָּיוֹן ׁ(מעלאדראמא)

בּכרְמֵי עֵין גֶּדִי

הכרם עשוי מדרגות מדרגות, בנות ישראל מטילות בכרם זוגות זוגות, עולות ויורדות על המדרגות. שורות בחורים עומדים ומסתכלים בהן ומתלחשים יחדו. על גבעת לבונה יושב זקן ועור, מנגן בכנור ומזמר בפה:

מַדּוּעַ, בַּת צִיּוֹן הַחֲמוּדָה,

יוֹשֶבֶת אַתְּ סוּרָה וְגַלְמוּדָה,

הֲמִבְּלִי אֵין חֲתָנִים

בִּבְנֵי צִיּוֹן הַמְצֻיָּנִים

נֶחְמָדִים וְנָאִים

כַּאֲיָלִים, כִּצְבָאִים?

וָאַתְּ – הֲלֹא שַׂמְתְּ עָלַיִךְ אֲזַנַיִךְ,

חִצִּים שְׁנוּנִים עִינַיִךְ.

קֶסֶם עַל שִׂפְתֹתַיִךְ,

לָמָּה תַעַמְדִי גַלְמוּדָה,

אֲחוֹתִי בַת יְהוּדָה.

עֲשִׂי הָרַתּוֹק, קוּמִי וּשְׁבִי

אַיָּל אוֹ צְבִי –

“לֹא תֹהוּ בְּרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ”!

_________________

על מגדל עץ עשוי לדבר בין ערוגות הבשם אשה פורטת על פי הנבל ומזמרת:

בָּחוּר, אַל תְּהִי בֵן סוֹרֵר,

רְאֵה מָה אַתָּה בוֹרֵר,

אַל תַּבֵּט בִּיפִי פָנִים,

כִי לֹא לְעוֹלָם הַיֹּפִי,

בַּקֵּשׁ מִשְׁפָּחָה בְּלִי דֹפִי,

כִּי אֵין אִשָּׁה אֶלָּא לְבָנִים.


בֵּין הַמְחוֹלְלוֹת בַּכְּרָמִים הוּא

הִנֵּה כֹּה מַבָּטֵךְ כִּי תִפְקְחִי עֵינַיִךְ

לָאוֹר יֹאמַר: הָאֵר אֶרֶץ, לַבָּרָק – בְּרוֹק;

וְיֵין חִכֵּךְ כִּי אֶטְעַם, אֶרְוֶה דוֹדַיִךְ

לִבִּי מֵת בִּנְשִׁיקָה, חוּשַׁי טֹבְעִים בְּרֹק.


כָּל בִּגְדוֹתַיִךְ חֲטוּבוֹת וּקְצִיעוֹת1

מֹר נֵרְדְּ וַאֲהָלוֹת כַּרְכֹּם וּקְצִיעוֹת.

מִפִּיךְ תֹּאכַל אֵשׁ וּנְהַר דִּינוּר נָגִיד

אִמְרִי לִי: אֹהַבְךָ וּתְצַוִּינִי נָגִיד.


היא:

יָדֹע יָדַעְנוּ נֶפֶשׁ הַבַּחוּרִים

הַבֹּדְקִים בַּאֲבוּקָה בִּסְדָקִים, בְּחוּרִים,

אִם יֵשׁ מַלְבּוּשׁ כּחֹמֶר, כֶּסֶף כְּאַשְׁפָּה –

חֵץ בָּרוּר אַתְּ לוֹ יַסְתִּירֵךְ בְּאַשְׁפָּה.

וְאִם יִמְעַט הוֹן בֵּיתֵךְ מִהְיוֹת לִנְדָן –

הָשִׁיבִי, עֲנִיָּה, אֶת חַרְבֵּךְ לִנְדָן.

כִּי אָז עַד בֹּא תִשְׁבִּי

נֶפֶשׁ יְקָרָה זֹאת לֹא תִשְׁבִּי.


הוא:

דִּבַּרְתִּי אַהֲבָה וְהִיא – אֵינֶנָּה עוֹנָה…


היא:

דַּבֵּר תְּדַבֵּר אַף הִיא כִּי תָבֹא עוֹנָה,

גַּם יוֹנַת אֵלֶם הוֹמִיָה אֶל תּוֹרָהּ,

גַּם יוֹנָתְךָ תֶּאֱהַב בְּהַגִּיעַ תּוֹרָהּ,

כִּי זֹאת הַתּוֹרָה הַבְּרִיאָה תּוֹרָהּ.


הוא

הֲתֵדְעִי לִרְקֹחַ קִנָּמוֹן עִם קִדָּה,

לָמֹץ עֲסִיס רִמוֹנִים וָיַיִן בַּנֶּבֶל,

לְנַגֵּן בְּכִנּוֹר לִפְרֹט עַל פִּי הַנֶּבֶל,

לָחוֹל בִּמְחֹלוֹת וּלְהַחֲוָיָה קִידָה?


האב

אַל לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל עֻגָּב וּמִנִּים,

אַל לְשׁוֹן לַעַז, אַל סִפְרֵי מִינִים,

לֹא בְנֵי מְלָכִים הֵם, לֹא שָׂרֵי פָלֶךְ.

אַשְׁרֵי הָאָב אֲשֶׁר לִבְנוֹתָיו יוֹרֶה

לִשְׁפּוֹת הַקְּדֵרָה וּלְהַעֲמִיד הַיּוֹרָה,

גַּם לִשְׁמֹר חֻקּוֹת קָצִיר מַלְקוֹשׁ וְיוֹרֶה,

לִשְׁלֹחַ יָד בַּכִּישׁוֹר לִתְמֹךְ פָּלֶךְ.



  1. מהוקצעות לד"ק  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37268 יצירות מאת 1930 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13597 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!