רקע
פנחס מרדכי בן צבי גריבסקי
בשעריך ירושלם: ירושלים הבנויה
mנחלת הכלל [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: דפוס צוקרמן, תרצ"ז

 

חוברת א' ו-ב'

בשעריך ירושלם

ירושלים הבנויה

הישוב החדש מחוץ לחומת העיר

מגרשי השכונות והמוסדות, זמן קנייתם, על ידי מי, ומחירם משנת תרט"ז עד היום הזה.

נאספו ממקורות נאמנים על ידי פנחס בן צבי גראייבסקי מילידי ירושלים ומתושביה

שנת תרצ“ז לפ”ק


מוקדש ומוגש ללוחם האמיץ על זכויות האומה במולדתה, לגואל הארץ משממון הדורות אין ספורות, עטרת תפארת לכל אחיו בתפוצות ישראל ופאר הישוב העברי בציון

המנהיג הנערץ והיקר נשיא וראש ל“קרן קימת לישראל” ר' מנחם ב“ר משה צבי אוסישקין הי”ו קרנו תרום בכבוד!

 

ירושלים הבנויה

פרזות תשב ירושלם ( זכריה ב, ט)

מגרשי השכונות והמוסדות מחוץ לחומת העיר

זמן קנייתם על ידי-מי, ומחירם

-תרט“ז – תר”ץ-

א) מגרש “כרם משה ויהודית”, הוא מגרש “שכונת שאננים” ושכונת “ימין משה” לעדת הספרדים והאשכנזים, נקנה בשנת1 תרט“ז, מכסף עזבון מר יהודא טורא מניוארלינס, ע”י האפוטרופסים השר משה מונטיפיורי ומר גרשון קורסיט, בסך אלף לירא שטרלינג. שטח המגרש: 66,225 אמות מרובעות.

ב) מגרש “מחנה ישראל” לעדת המערבים, אצל ברכת מאמילא, נקנה בשנת תרכ“ח על ידי הרב דב”ש ר' דוד בן שמעון ז"ל.

ג) המגרש הראשון משכונת “נחלת שבעה” נקנה בשנת תרכ“ט על ידי שבעת החברים הראשונים: ר' מיכל כהן, ר' יוסף ריבלין, ר' חיים הלוי, ר' בייניש סלאנט, ר' ליב הורביץ, ר' יואל משה בהר”מ (סלומון), ור' יהושע ילין, מחיר כל אמה 25 פרוטות. ובהיותם כולם נתיני-חוץ רשמו את המגרש ע“ש אשתו של ר' ליב הורביץ שהיתה נתינת הארץ, מרת אלטושה (אסתר) בת הרה”ג רבי אלי' יוסף זצ"ל.

ד) המגרש הראשון משכונת “מאה שערים”, במערבה צפונה הנקרא “כרם כדכוד”, נקנה ונבנה בשנת תרל“ד ע”י הרה"ג הרב שלמה זלמן לעווי, ומר בן ציון ליאון וחבריהם. הכיל 25,000 אמות מרובעות במחיר 29,608 גרוש.

השכונה הזאת שכונת “מאה שערים” נבנתה מהחברה הראשונה “בוני ירושלם” לבנות בתים מחוץ לחומת העיר בתשלומים למנויות. – הודות להעסקן הצבורי, בעל העצה ובעל התושיה, הר"ר יוסף ריבלין, דור רביעי בארץ, שהיה המעורר הראשון לזה, ורוח החיה בבנינה ובכל השכונות החדשות שנבנו אחרי כן.

ה) המגרש משכונת “אבן ישראל” נקנה בשנת תרל“ה במחיר שלשה גרוש האמה בהשתתפות 53 חברים כמספר “אבן” ישראל ע”י ר' יוסף ריבלין הר' משה פיזיצר ר' בנימין בייניש סלאנט ר' אברהם אלקנה זקש, ר' משה גראף ר' יהושע ילין, ר' יהודה ברגמן, ור' מאיר מייזיל הסוכן.

ו) המגרש משכונת “בית יעקב” – השכונה הזאת היתה בשנת הוסדה, שנת תרל“ז, רחוקה יותר מן העיר. מדבר שממה, סלעי מגור ושיני סלעים. הבאים מיפו עברו בה ברכב חמור, סוס ופרד. עוד טרם נראו קרונות ועגלות על דבשת גמלים הביאו אז מרכולתם וסחורתם, וגם בני אדם נשים וילדים ישבו אחוזים וקשורים בשלחן הפוך מזה ומזה. הנסיעה ה”מהירה" הזאת היתה נמשכת שנים שלשה ימים, ודוקא במקום הזה, מקום שמיר ושית, מקום צורי היעלים, אמרו הבונים, החובבים הראשונים, לסלול דרך לכל עובר ושב ולבנות בו שכונת יהודים, ואגודת “הרחבת הבונים” קראו לה “בית יעקב” – על שם שבעים הבתים שעלה בדעת מיסדיה לבנות.-

והאחד מן ה“בונים הראשונים” שירה אבן פינת השכונה הזאת, ועמל בכל כחו בנינה, ובהרחבת הישוב במקום השמם הזה היה ר' משה גראף ז“ל מבריינסק. אחד הממונים של כוללות הפרושים בעת ההיא, כולל הורדנא, הוא לא קבל שום חלוקה. והתפרנס מתבואת כספו שהביא אתו אל הקודש. הוא היה, גם חבר הועד במאה שערים, נלב”ע י“ב איר תרמ”ד.

בספרי הזכרונות המונחים לפנינו, רואים אנו כי הוא קנה אז את המגרש 44,000 אמות, במחיר 500 נאפ“ז, ועשר שנים אחרי כן קנה את ה”כרם" מאבדול קאדור איל חאלילי, 40,000 אמות, במחיר 600 נאפ“ז, וימכרהו לר”מ וויטנברג וזה האחרון לכולל וילנא והורדנא ופליטי רוסיא, ועל הטוב יזכר הר“ר אליעזר ליפמן קמניץ ז”ל (בעל המלון הגדול “מלון קמניץ”, שלצערנו נחרב2 ונהרס בשנות המלחמה) שהיה עוזרו ויד ימינו בכל פעולותיו.

במסירות ובסכנת נפשות באו אחינו לגור בבתים הבודדים האלה.

זקני ירושלים מספרים לנו: תכף בתחלת הלילה היו צריכם לסגור הבתים וגם החלונות עד אור הבוקר מפחד הנחשים והעקרבים ומאימת הזאבים, זאבי ערב וחיתי טרף, ועוד יותר מחיתי אדם: השודדים והרוצחים.

וכמה קרבנות נפלו על מזבח הישוב החדש מחוץ לחומת ירושלם!

הרב והעסקן הגדול ר' ישראל הורביץ ז“ל, אחד מגרי השכונה הזאת, גם הוא נפל לקרבן במקום הזה, וזה היה כבר בשנת תרמ”ט:

ויהי באחד הלילות התפרצו בביתו גנבים, ערבים שודדים ורוצחים, ובהיותו גבור, אמיץ לב, ויאחז באחד מהם וקרא לעזרה. אבל אחד השודדים הכהו על ראשו במוט ברזל ויפול מתבוסס בדמו, וימת בליל ד' כ“ח איר תרמ”ט.

ז) המגרש משכונת “משכנות ישראל” נקנה ונבנה בשנת תרל“ו במחיר הנז'. ע”י ר“י ריבלין ר' בייניש סלנט, ר' יעקב מן, ר' אברהם זכס, רי”מ סלומון, רנ“צ המבורגר, ר”מ מינסקי.

ח) המגרש הראשון משכונת “מזכרת משה” ו“אהל משה” נקנה בשנת תרמ“ב במחיר 3 גרוש האמה ע”י הנז' עם חברי הועד מ“מכון מזכרת משה” ובראשו הרה“ג ר' יחיאל מיכל פינס ז”ל. ובש' תרמ"ה – שכונ' התימנים שמה.

ט) המגרש משכונת “בית דוד” נקנה על ידי ר' דוד רייס מיאניווע בשנת תרל"ז והקדיש אותו ואת עשרת הבתים שבנה עליו לטובת עניים.

י) המגרש של בית הספר לח' “כל ישראל חברים” עם כל הבתים שבו, שנבנו בש' תרל“ז ע”י סי' משה פרץ, נקנה בש' תר"מ בסך אלף ושש מאות נאפוליון זהב ונועדו לבית ספר לנערי בני3 ישראל. בשטר המקנה נכתב חצי ממנו על שם סיר נתנאל די רוטשילד בלונדון, וחצי על שם שמואל מונטאגו.

יא) המגרש משכונת “קריה נאמנה” על יד שער שכם, הנקראת בפי ההון על שם מיסדה: “בתי ניסן בק”, נקנה בשנת תרל"ט מחברת הרחבת הבנינים, אך לא יכלה לגמור את כל מספר הבתים, ובהקרקע הנשארת נוסדה שכונה מבני ארם צובא, בבל ופרס, ויבנו להם בתים קטנים ודלים, בה 3

ביהכ“נ. לפי רשימת הרא”מ לונץ בשנת תרנ"ז היו אז בתיה מאה ועשרים.

ועל ידה שכונת “אשל אברהם” שנוסדה מאת אחינו הגורגסטאנים, מספר בתיה, לפי הרשימה הנזכרת, מאה בתים.

יב) המגרש של בית היתומים הפרנקפורטי (כעת בית הספר לבנים העברי) עם כל הבתים שבו נקנה בשנת תרמ“ב מטעם הועד הפרנקפורטי, ע”י המנהל המקומי ד“ר הרצברג, בסך שנים ושלשים אלף פר' – בשנת תרנ”ט נתוספו בו הבתים העליונים מכסף נדבת הברונה די הירש.

יג) המגרש הראשון משכונת “חברת בית ישראל” – חמשים אלף אמות מרובעות במחירים שונים: מן 30 פרוטות ועד שלשה גרוש שורוק – נקנה בחדש אדר שנת תרמ“ו ע”י הרב ר' אריה ליב ד"צ הרשלר ר' שמואל צוקרמן ור' יחזקאל מגדילבוים. מספר הבתים כעת: 200.

יד) מהגרש “משכונת וויטנברג” נקנה בשנת תרמ“ה ע”י ר' משה וויטנברג בעצמו לקנין צבור.

טו) המגרש משכונת “שערי פינה” (בין מאה שערים ובין בית ישראל ) נקנה בשנת תרמ“ח על ידי חברי הרחבת הבנינים ר' אליהו גדל, ר' זאב ספיר, ר' מאיר שמעון ליבריכט ור' בצלאל הכהן לאפין הי”ו.

טז) המגרש הראשון משכונת “מחנה יהודה” (ע"ש יהודה נבון) נקנה מאת הבנקיר פרוטיגר בשנת תרמ“ז, ע”י האדון יוסף נבון ביי ושותפיו במחיר פרנק האמה.

יז) המגרש משכונת “סכת שלום” (ע"ש ה' שלום קנסטרוס) נקנה בשנת הנז' ע"י הנז' ומר שלום קנסטורס.

יח) המגרש משכונת “עיר שלום” (בתי פרילמן) נקנה בשנה הנז' ע"י הנז'.

יט) המגרש משכונת בית יוסף" (ע"ש מר יוסף נבון) נקנה בשנת הנ“ז ע”י הנ"ז.

כ) המגרש משכונת “שערי צדק” נקנה בשנת תרמ“ח ע”י חברת הרחבת הבנינים, ובראשם הר' יוסף ריבלין.

כא) המגרש הראשון משכונת “בתי עזרת נדחים” על יד מי השלח בעד עניי התימנים, נקנה בשנת

תרמ“ט ע”י הר“ר ישראל דב פורמקין מו”ל החבצלת ומר יוסף נבון ביי, שגם הוא נדב שמה בית.

כב) המגרש משכונת “זכרון טוביה” נקנה בשנת תר“נ ע”י ר' יוסף ריבלין ורנ"צ המבורגר

כג) המגרש הראשון משכונת “כנסת ישראל” נקנה בשנת תרנ“א – 7000 אמות במחיר פרנק וחצי האמה – ע”י מנהלי הועד הכללי: הרב ר' שמואל מוני זילברמן, ר' אלימלך פרילמן ור' יוסף ריבלין. מספר הבתים כעת 140.

בשנת תרס"ח קנו עוד כר נרחב של 7500 אמות מרובעות ויבנו עליו בתים לעניי כל מקהלות האשכנזים לגור בהם מספר שנים חליפות חנם.

כד) המגרש מ“חצר שטרויס” עם כל הבתים שבו נקנה בש' תרנ"ה בסך 28000 פר' מנדבת הר' שמואל שטרויס מקרלסרוהי להושיב שמה תלמידי חכמים עניים אשר תורתם אומנתם.-

כה) המגרש של בית הספר לבנות “אווילינה די רוטשילד” עם הבנין הגדול שבו נקנה בשנת תרנ“ו, ע”י חברת “אגודת אחים” בלונדון, במחיר 120000 פרנק.

כו) המגרש משכונת “נחלת יעקב” (בתי כולל וארשא) נקנה בשנת תרנ“א ע”י ר' יהושע שהתחיל לבנות שכונת “אבן יהושע” אך לא עלה בידו לבצע את מחשבתו ויקם למקנה בשנת תרנ“ז להגביר ק' יעקב טאנינווארציל שבא באותה שנה לירושלים, וינדב גם 55000 רו”כ לבנין הבתים בעד עניי כולל ווארשא לשבת בהם מספר שנים חליפות חנם.

כז) המגרש משכונת “בתי הורדנא” (דמשק אליעזר) – 3000 אמות במחיר שני פרנק וחצי האמה – נקנה בשנת תרנ“ב ע”י הממונה הרש“א כהנא ז”ל.

כח) המגרש משכונת “אגודת שלמה” (בתי שלמה מילנר) נקנה בשנת תרנ“ב ע”י ר' שלמה מילנר.

כט) המגרש משכונת “בתי פליטי רוסיא” (אהל שמחה) ו“בתי כולל ווילנא” (בית אברהם ) נקנה בשנת תרנ“ג ע”י הר"ר יעקב בלומנטל.

ל) המגרש משכונת “בתי כולל מינסק” (על יד כנסת ישראל) נקנה בשנת תרנ“ז במחיר 6 גרוש האמה, ע”י הרב הגאון רבי אפרים בנימין הויכשטין רב דקאמינקא הר' אריה ליב הכהן, והר' שלמה זלמן פרוש, ממוני כולל מינסק.

לא) המגרש של לשכת בני ברית, 2500 אמות, נקנה בש' תר“ס ע”י נשיאי הלשכה במחיר 10000

פר' לשם בנין הספריה “בית המדרש אברבנאל וגנזי יוסף”.

לב) המגרש של שכונת “בתי ברוידא” – 5000 אמות במחיר שני פרנק האמה – נקנה בשנת תרס“ב מכסף נדבת הר”ר יעקב ברוידא מווארשא, ע“י הר”ר שרגא פייביל יעקבזון ז“ל ויבדל לחיים הר”ר נפתלי צבי פרוש נ"י.

לג) מגרש שכונת “נחלת צדוק” נקנה בשנת תרס“ח ע”י מר אלברט ענתבי בשם חברת יק"א בפאריז, שטח הקרקע 30.000 אמות מרובעות.

לד) המגרש משכונת “שערי חסד” 75,000 אמות, במחיר 1 פרנק האמה – נקנה בש' תרס“ט ע”י מנהלי “שכונת שערי חסד וגמילות חסדים הכללי”: הרב הגאון רבי יוסף חיים זוננפלר, הרב ר' אריה ליב דץ, הר“ר יואל משה סלמן הר”ר דוב אפשטיין ז“ל ויבדלו לחיים הר”ר שמואל זאוויל שפיצר, והר“ר נפתלי צבי פרוש הי”ו. מספר הבתים כעת 150 ומגרשים לבנין.

לה) מהגרש הראשון משכונת “זכרון משה” – 48,426 אמות, מששה עד4 ארבעה עשר גרוש האמה – נקנה בשנת תרס“ה ע”י הועד למזכרת השר משה מונטיפיורי ביד בא כחו מר דוד ילין, ובאמצעות ועד חברת זכרון משה אז: רבי יחיאל מיכל פינס, מר יוסף אלישר, מר נחום נתינזון, מר מלכיאל מני, מר ישעיה פרס, ר' נחום לעווי, ור' יוסף זיוו ז"ל.

לו) המגרש הראשון משכונת “בתי אורנשטיין” – 9000 אמות במחיר 6 פראנק האמה – נקנה מכסף הנדיב ר' דב ארינשטיין שבנה גם הבתים לטובת עניי כולל וואהלין ע“י הממונים ר' דוד פיינשטיין ור' נחום יפה הי”ו.

לז) המגרש של בית החולים רוטהשילד (כעת הדסה) נקנה בשנת תרמ“ו ע”י רופא הבית ד"ר שווארץ.

לח) המגרש הראשון משכונת “נחלת צבי” ( בתי כולל אנוגארן) שנים עשר אלף אמות במחיר תשעה ועשרים אלף פרנק – נקנה בחדש סיון תרנ“א ע”י מר יצחק צבי רטצרסדורפר מאנטוורפן, שבא לבקר את ירושלם וכל קדשיה, והתנדב לבנות גם מספר בתים לדור בהם עניים חליפות אחת לשלש שנים מספר הבתים כעת: 306 ומגרשים לבנין.

לט) המגרש הראשון של בית “מושב זקנים וזקנות המאוחד”. – 11,450 אמות, במחיר 9,500 פרנק, - נקנה בחדש אייר תרנ“א מכסף נדבת ר' משה אריה ליב פרידלאנד מפב', ע”י ר' יצחק אייזיק בן טובים ז"ל.

מ) המגרש הראשון משכונת אחינו הבוכרים “רחבות” – מאת אלף ושלשת אלפים אמות במחיר שני גרוש וחצי כל אמה – נקנה בשנת תרנ“ג עפ”י הרב הגאון רבי יעקב מאיר ג“י, ע”י הרב נסים אלישר ור' ישראל חפץ.

מא) המגרש משכונת “עזרת ישראל” – למעלה מחמשת אלפים אמה במחיר 10 פ' כל אמה – נקנה בשנת תרנ“ד ע”י הרה“ג הרב ר' יעקב מאיר הי”ו, והרב ר' נסים אלישר ר' יוסף רבלין ור' משה מלצר ז"ל.

מב) המגרש הראשון של בית החולים הגדול “שערי צדק” נקנה בשנת תרנ“ד מאת הבנק של פרוטיגר ע”י ר' משה יצחק גולדשמיד וחבריו.

מג) המגרש הראשון מ“בית חולי הרוח וחשוכי מרפא” לחברת “עזרת נשים” – עשרת אלפים אמות מרובעות במחיר 35 – 50 סענטים כל אמה – נקנה בשנת תרנ“ח ע”י הגבאיות חיה ציפא פינס ורייזא פיינשטיין.

מד) המגרש הראשון של בית החולים הצבורי “בקור חולים החדש” נקנה בשנת תרס“ג במחיר 15 פראנק כל אמה, ע”י המנהלים ובראשם הרי“מ סלומון ז”ל.

מה) המגרש מ“בית חנוך יתומים” לעדת הספרדים בירושלם, נקנה בשנת תרס“ג ע”י הרב הגאון רבי יעקב מאיר הי“ו בסך אלף וחמש מאות נאפ”ז מנדבת האחים המבורכים אברהם, יצחק, יעקב ומשיח ברוכוף הי"ו.

מו) המגרש הראשון משכונת “אחוה” – 12,000 אמות, במחיר 2 פרנק כל אמה נקנה בשנת תרס“ז ע”י ר' חיים יעקב מרגובסקי, ר' זלמן סאלאווייציק, ר' אלטר ווישנאצקי, ור' יעקב מאשייוף.

מז) המגרש מסניף ת“ת הצבורית עץ חיים - 12,500 אמות מרובעות נקנה בשנת תר”ע ע" הגבאים של בית תלמוד וישיבת עץ חיים.

מח) המגרש מ“בית יתומים דיסקין” – 36,000 אמות, כל אמה שבעה גרוש וחצי – נקנה בחדש טבת תרפ“א ע”י הרב בגאון ר' יצחק ירוחם דיסקין ז"ל.

מט) המגרש משכונת “כפר עברי – 1000 דונם, כל דונם חמש לא”י – נקנה בשנת תרפ“ב ע”י “מזרחי הצעיר”.

נ) המגרש של חברת “חבת ירושלם” – אצל מקור חיים 120,000 אמות במחיר חצי שילינג כל אמה – נקנה בשנת תרפ“ו ע”י כולל חבת ירושלם.

נא) המגרש משכונת “בתי זיבנבירגן וסילאדי” – 3450 אמות במחיר שני פרנק כל אמה נקנה בשנת תרס“ח ע”י הר“ר נחמן גרינבוים ור’ש כהנא נ”י.

נב) המגרש מ“בית יתומות הכללי” על יד קרית משה 55,000 אמות מחיר כל אמה שני שילינג - נקנה בשנת תרפ“ח ע”י המנהל הר“ר דוד ווינגרטן5 נ”י.

נג) המגרש משכונת “גבעת שאול” נקנה בש' תרס"ה. לכל חבר ניתן שטח של 1400 אמות למען תהיה לו היכולת לעשות מסביב ביתו גן ירק גדול.

נד) המגרש משכונת “רוחמה” – בש' 1912 קנה המנהל מר אפרים כהן בפקודת חברת “העזרה” בברלין שטח של 14,000 אמה בערך במחירים שונים לשם בנין בית מדרש לרבנים ומוסדות אחרים, המלחמה העולמית ותוצאותיה עשו את כל התכנית לאל, בש' 1921 נתבקש מר י. פרס מאת החברה למכור את הקרקע ולשלם את חובותיה כאן בזמן המלחמה ופצויים למורים לאחר שבתי הספר שלה נסגרו. במשך שתי שנים נמכרו המגרשים במחיר של 35 – 90 גרוש האמה ניטו. הבית הראשון שנבנה על אדמה זו הוא בית מנגופלי, שבו נמצא מאז ביה"ס לבנות של המזרחי.

נה) המגרשים “הכשרת הישוב” – משכונת “נחלת שבעה” עד סוף שכונת “רחביה” – נקנו בשנת התרע“ט, ע”י הדרי"ם: רופין וטהון וחבריהם בארץ ובחוצה לה, במחיר ארבעה שילינג האמה.

החכם6 הירושלמי מר יצחק יחזקאל יהודא הי“ו מספר לנו מה ששמע מאת מר אביו הרב ר' בנימין זצ”ל כי המנוח ר' אליהו נבון (אבי מר יוסף נבון ביי) הציע לפניו למכור לו המגרש אשר למערבה של נחלת שבעה במחיר7 ששה אלפים גרוש ( 55 נפוליון) ובעודו נמלך במקנתו הלך הכומר אנטמוס ויקן אותו ויטע בו גן נאה להלל וגם בית בנה לו שם. ואחרי מותו נפל בירושה להמנזר היוני וזה מכר אותו, אחרי הכבוש האנגלי, לחברת “הכשרת הישוב”, והיא חלקתו למגרשים ותמכרם לאחינו בני ישראל. –

נו) המגרש משכונת רוממה – 46 דונם. נקנה בשנת תרפ“א ע”י העו“ד מר אהרן מני ומר ישראל מרדכי טנינבוים, במחיר 229 לי”מ לדונם, ברוטו.- מספר הבתים כעת: 16

נו)8 המגרש משכונת “בית וגן”, 400 דונם, נקנה בשנת תרפ“א ע”י מר ירחמיאל אמדורסקי, הרב יוסף לוי, העו“ד מר אהרן מני, הרא”ה צוובנר ומר קוקיא.

נז) המגרש “חרשת שנלר” 21,000 אמות, נקנה בשנת תרפ“ג ע”י מר ירחמיאל אמדורסקי, מר טודרוס ורשבסקי, מר ישעי' סלמן ומר שלמה אלפרט במחיר 5 שילינג האמה.

נח) המגרש “גבעה הירוקה” מאת אלף אמה שנקנה בשנת תרפ“ה, מאת הארמנים, ע”י השותפים מר ירחמיאל אמדורסקי הרא' עטינגר מר שמואל סלונים ומר י' רבינוביץ נקנה במחיר 13 גרוש וחצי האמה נמכרו ממנו חלקים חלקים: א) “לבית חנוך עורים”, ב) “למרכז הרב”, ג) “להסימינר המזרחי”, ד) לבית היתומות וינגרטן.

נט) המגרש משכונת “מקור ברוך” קנה בעצמו מר ירחמיאל אמדורסקי מאת ה' שנלר, בשנת תרפ"ו, 47000 אמות ברוטו, במחיר חמשה שילינג וחצי ונמכר לבעליהם.

ס) המגרש משכונת “גאולה” 64,000 אמות ברוטו, נקנה מאת ה' שנלר בשנת תרפ“ו ע”י מר ירחמיאל אמדורסקי מר טודרוס וורשבסקי, מר יעקב מלומד ומר שלוש במחיר ארבעה שילינג האמה, ונמכר לבעליהם.

 

השמטות

שכונת “מזכרת צבי” לעדת התימנים, נוסדה בשנת תרמ"ח.(ע“ש הברון משה די הירש שבנה בה שלשים בתים, ויתר הבתים נבנו אח”כ התושבים בעצמם).

שכונת “בני משה " נוסדה בשנת תר”ן – המגרש נקנה ע"י ועד הכללי של אשכנזים-

שכונת “שבת צדק” נוסדה בש' תר"ן – המגרש נקנה ועד הכללי של הספרדים-

שכונת “שמעון הצדיק” נוסדה בש' תר“ן, ושכונת “נחלת שמעון” בש' תרנ”א

שכונת “אהל משה” נוסדה בש' תרנ"א, וכמו כן שכונת “כרם שלמה”.

שכונת “נחלת ציון” נוסדה בש' תרנ“ג, ושכונת ג’ארת אלאנאב” בשנת תרנ"ה.

שכונת בתי “אהלי משה אלכסנדר” (בפי ההמון “בתי וורנר”) נבנו בשנת תרס"ב ונרשמו בערכאות להקדש.

שכונת “בתי נייטין” נוסדה בשנת תרס“ב ע”י הרב ר' זאוויל שפיצר נ"י המגרש נקנה בידי מר נייטין בעצמו, בהיותו בירושלים, במחיר שני פר' האמה. מספר הבתים כעת 62.

המגרש משכונת “בתי ראנד” נקנה ונבנה בשנת העת"ר בתור הקדש לעניים.

שכונת “תלפיות” בדרומה של ירושלם. – המגרש הראשון 1960.000 אמות מרובעות, נקנה בשנת תרע“א ע”י מנהלי הבנק העברי אפ“ק מאת טמפלר בנק במחיר 23 מא”י האמה. מספר הבתים כעת: מאה ועשרים.

מגרש נחלת ישראל – רמה

הרא“מ לונץ בלוח א”י שנה א', התרנ"ו: עוד לפני עשר שנים (תרמ"ו) קנו אחדים מיושבי ירושלים (בהשתדלות הגאון החובב רבי יצחק צבי ריבלין יחד עם טובים השנים: ר“א קורפו ור”מ לוינזון ז"ל ) אחוזת אדמה גדולה בסביבות העיר העתיקה רמה או כאשר תקרא היום “נבי סמואל” ( ע"ש הנביא שמואל) והחברה הזאת נקראת בשם “נחלת ישראל”, (ע"ש ר' ישראל רובינשטיין ) אך מסבות ומכשולים שונים לא נתאחזו אחינו בהאחוזה הזאת (ועפ"י חוקי הממשלה הקונה אדמת מירי ואיננו עובד אותה עשר שנים רצופות תשוב להממשלה). אולם בחרף הזה יצאו כשלש עשרה משפחות מאחינו התימנים אשר גם הם נמנו בחברי החברה הנזכרת ויחרשוה וישדדוה ויזרעוה תבואה וגם גפנים וגפני “ראשון לציון” נטעו בה במספר לא מעט, והמה יושבים בבית שבור בהכפר הסמוך ".-


המשך הרשימה הזאת, ו“הערות ומלואים”; מספר הבתים מכל שכונה ושכונה, והמגרשים שעוד טרם נבנו – יבאו בחוברת הבאה.

 

שכונת “בית הכרם” / מ.ד. גאון

(קוים לתולדותיה)

השאיפה לשיכון עירוני ולהרחבת גבולות ירושלים מערבה, עוררה לארגון בראשית שנת תרפ“א שתי אגודות שמטרתן היתה יצירה ובנין, אחת של מורים ואחת של פקידים, שאח”כ התמזגו ויקבעו תכנית לפעולה, ואז קראו לארגונם המשותף בשם “בוני בית”.

הוגי הרעיון ומחפשי הדרך לגשומו יצאו לשוח באחת השבתות במרחק שני קילומטר מירושלים, בסביבה הקרוחה מכל ישוב, תוך כדי הליכה והתבוננות בחרו בגבעה נאה, שעליה נבנה כעבור זמן ביהמ“ד למורים העברי, ויגזרו אמר, לתקוע בה יתד, אם רק התנאים ירשו. מיד פתחו במו”מ עם בעל הקרקע, כומר ארמני ידוע, אשר הוכתר בהצלחה, וכך עבר עד מהרה שטח של שלש מאות דונם אדמה לרשות האגודה הנ“ל. בין הזמנים נרכש ע”י אגודת בוני בית, שטח נוסף של חמשים דונם, ועליו נבנתה השכונה העברית הראשונה במערב העיר.

ביום ו' תמוז תרפ“ב, הונחו היסודות לבתיה הראשונים. בעת ההיא לא נראה לאורך הדרך מ”מושב זקנים וזקנות הכללי" עד המקום הנזכר כל בית יהודי או ערבי, כי אימת תושבי הסביבה היתה על כלם. ששים הבתים הראשונים נבנו ע“י חלוצים במקצוע הבניה. חברי המשרד לעבודות צבוריות ובנין, שמקץ זמן קצר הפך שמו ל”סולל בונה“. מר שמואל שלאיין, כיום עו”ד וחבר הנהלת ועד הקהלה שנכנס לביתו בפסח תרפ"ג, מתוך היותו המתישב הראשון במקום, זכה לבקורו של הנציב העליון סיר הרברט סמואל, אשר הואיל לנטוע ארז בגנו לזכר.

סבל רב נפל בחלקם של חלוצי ההתישבות בפנת חמד זו, העוטה כיום ירק ועצים רעננים מכל עבריה. לא בנקל השלימו השכנים בני הכפרים שמסביב, עין כרים, ליפתא, שיך באדר, בית צפפא, דיר יאסין ועוד, לישוב היהודים. מרצם המפליא הדהימם, וינסו לעתים קרובות להניף גרזן רשע וחמס על עמלם המבורך. בעקב זה היה על התושבים לעמוד על המשמר באין הרף, ולהוכיח בעליל כי ידעו להגן על חייהם ורוכשם.

לאט התפתחה השכונה, ועסקניה החרוצים עשו לילות כימים להקלת חיי התושבים בה. בינתים נסולו כבישים אשר עלו בעשרות אלפי לירות, וזה השקיע את חברי האגודה בעול של תשלום מסים כבדים זמן ממושך. הובאו מים חיים למקום, נבנה שוק, סודר בית כנסת, הותקן מאור, והונהגה שמירה שיטתית בלילות. במיוחד יצוין, קביעות שירות מכוניות בין העיר והשכונה, אשר היה השירות הראשון מסוג זה מהעיר אל פרבריה השונים.

תושבי השכונה הזאת, שהם רובם ככלם, מורים, סופרים, עתונאים, רופאים, עורכי דין, אגרונומים, מהנדסים, ופקידים, מהרו לקבוע למקום שם הולם, ויבחרו בשם ההיסטורי “בית הכרם” (ירמיה, ו. א. ) מתוך הנחה שבסביבה זו בודאי השתרעו גבולותיה של העיר הנ"ל בימי קדם.

ליד ביה“ס שנבנה במרכז השכונה ובית הועד, נטעו שדרות אילנות, וממולו הוקצה שטח רחב ידים לגן צבורי. מגמת מיסדיה, לעשות את שכונתם למרכז תרבותי, הביאם להפריש שטח של י”ד דונם מקרקע בית הכרם, אשר נמסר במתנה לביהמ“ד למורים העברי, שעליו הוקם אח”כ הבנין הכביר הזה. כן נמסר במתנה שטח הוגן לקהק“ל, המשמש למגרש ספורטיבי, ובו נערכות מדי שנה נטיעות ע”י תלמידי בתי הספר בירושלים.

בין חברי השכונה היה גם המשורר הלאומי, ח.נ. ביאליק, וחורשתו הרעננה שנטע על מגרשו הגדול, תופשת מקום כבוד ברחוב הנושא את שמו בזמן האחרון קנתה קבוצת יהודים מבגדד מאת ועד השכונה שלשים דונם קרקע, ועליהם נבנו לע"ע בתים אחדים.

ואלה שמות רחובותיה:

רחוב החלוץ, רחוב ביאליק, רחוב המעלות, מעלה הברושים, דרך הארזים, הרחוב הראשי, החוצה את השכונה.

מספר בתי השכונה כיום מאה, חבריה 151, ותושביה 160 משפחה, המכילות כדי שש מאות נפש לערך. בימות החמה, הומה “בית הכרם” מרוב אורחיה הקייטנים, הבאים לשאוף את אוירה הצח.

השכונה מתנהלת ע“י ועד ומועצה, הנבחרים ע”י חברי האגודה אחת לשנה, באספה כללית. ליד שני המוסדות הללו קימות ועדות: לתרבות, לבריאות לשמירה, ועדה טכנית, וכן לעניני בית הכנסת.

בין מיסדי השכונה יצוינו עסקניה הותיקים, שעמדו בראש הועד מזמן הבנותה ועד היום, והם: ד“ר אריה ביהם, יעקב האפט, שמואל שלאין, בנימין פ’ישמאן, ויצחק יעקבי, האחרון יו”ר ועד השכונה עתה מסור ראשו ורובו לעניניה בכל התנאים ובכל הזמנים.

“בית הכרם” משמשת כיום הזה צומת הקשר לכמה שכונות עבריות במערב ירושלים, שהודות לה הוקמו אחריה והן: בית וגן, בני ברית, יפה נוף, שכונת הפועלים, ובזמן הקרוב עומדות להבנות שכונת תמוה, ושכונת חברי ההסתדרות על הריה המזרחיים.


 

חוברת ג'

הישוב החדש מחוץ לחומת העיר


מגרשי השכונות והמוסדות, זמן קנייתם, על ידי מי, ומחירם.

משנת תרט"ז עד היום הזה.


נאספו ממקורות נאמנים

על ידי

פנחס בן צבי גראייבסקי

מילידי ירושלים ומתושביה

שנת תרצ"ז לפ"ק

_______________


מוקדש ומוגש ברוב כבוד ויקר

לכבוד העסקן הצבורי הנעלה, איש ירושלם

מר דוב רוזנשטיין הי"ו

רואה חשבון ומבקר מוסמך ע"י ממשלת ארץ ישראל

חבר אגודת מבקרי החשבונות באנגליה

מנהל ראשי של “בית התבשיל הכללי שטרויס”

סגן מנהל מנהל בנק “מלוה” לפנים ועוד כמה מוסדות בירושלים

סגן מנהל מנהל בנק “מלוה” לפנים ועוד כמה מוסדות בירושלם

מיסד ומנהל בנק שלמה המלך כיום הזה

לאות הוקרה על פעולותיו החשובות בישוב

מאת המו"ל.


מכתב אל המו"ל


ירושלם, בית המעלות9, כ“ט שבט תרצ”ז

יישר כחך על החוברת “בשעריך ירושלם” שכבדתני בה, שהעלתה בי זכרונות נעורים ועלומים – זכרונות של ארבעים וחמש שנות גידולה ופריחתה של עיר חמדתנו, שזכיתי להיות עד ראיה לכך. החיית בזכרוני את בוני ירושלם התמימים והישרים שזכיתי עוד להכירם בחייהם – רובם ככולם עסקו בגאולת הארץ ובבנינה מתוך התלהבות וחבה ובכפם לא דבק מאום וחיו ומתו מתוך דחקות ועוני ואין איש מזכיר אפילו את שמם.

מי מבני דורנו יודע למשל את ר' זלמן ר' נחומ’ס (ר' שלמה זלמן לעווי בלשונך), שהיה נחשב בעיני השלטונות לבעל הנכסים הכי עשיר בירושלם, מפני שרב שכונות העיר נרשמו על שמו, והוא חי כל ימיו בדחקות וגם בדירת חנם בבתי מחסה, וכשהציעו לו חברי “מאה שערים” “בית” (בן חדר אחד) במתנה כגמול על עמלו ומסירות נפשו ביסוד החברה ובנין השכונה – כעס על המציעים ואים בהתפטרות אם יזכירו לו עוד פעם ע"ד הצעה כזאת.

י. בן אמוץ


צודקים מאד דברי סופרנו הנכבד הזה. אמנם עוד לא יצאנו ידי חובתנו לגבי החובבים הותיקים “הבונים הראשונים” להציב להם יד ושם ברחובותנו בספרותנו. – מי יתנני “הספר הזהב” כי אז הייתי מקדיש להם ולפעולותיהם דפים, דפים שלמים. על “ר' זלמן ר' נחומ’ס” אמנם פרסמנו פרק חשוב בספרנו “זכרון לחובבים הראשונים” חוברות ב-ו.

__________

האדריכל מר מאיר רובין כבר זכה להקים בנינים גדולים ויפים כמו בירושלים החדשה כן גם בתל אביב, ביניהם מתנוססים לתפארה: בנין בית הכנסת הגדול “ישרון” על יד שכונת רחביה, ובנין בית החולים החדש “בקור חולים” ברחוב המלך ג’ורג'. תחזקנה ידיו להמשיך עבודתו לתפארת עמנו בארצנו.

המו"ל

שכונת כרם אברהם 10

לכבוד האדון הנעלה הרב פנחס גראייבסקי

ירושלים

בתשובה למכתבו מיום א' אדר הנני ממציא לו להלן את הפרטים לשאלותיו:

א) מתי נקנה המגרש – בשנת 1931

ב) על ידי מי – ע"י חי אלישר

ג) ממי – מ“נאמני החברה לעזרת היהודים הנרדפים” מלונדון

ד) גדלו במספר אמות – 100.000 אמות מרובעות

ה) מחיר כל אמה – 250 מיל א"י האמה ברוטו

ו) כמה בתים כבר נבנו – מאה בנינים (100)

ז) שמות הרחובות העברים: רח' צפניה, רח' עמוס, רח' מלאכי, רח' נחום רח' יונה, רח' ירמיהו, רח' עובדיה.

בכל הכבוד

חי. אלישר


 

השכונות שנבנו מחוץ לחומת העיר

משכנות שאננים – תר“כ מזכרת משה – תרמ”ב נחלת יעקב – תרנ"א

מחנה ישראל – תרכ“ח שער הפנה – תרמ”ה בתי אונגארן – תרנ"א

נחלת שבעה – תרכ“ט שער משה – תרמ”ה עזרת ישראל – תרנ"א

מאה שערים – תרל“ד בית ישראל – תרמ”ו דמשק אליעזר – תרנ"ב

אבן ישראל – תרל“ה מחנה יהודה – תרמ”ז אגודת שלמה – תרנ"ב

משכנות ישראל – תרל“ו שערי צדק – תרמ”ה אהל שמחה – תרנ’ג

בית יעקב – תרל“ז התימנים – תרמ”ט רחבות – תרנ"ג

בית דוד – תרל“ז זכרון טוביה – תר”ן בתי מינסק – תרנ"ז

קריה נאמנה – תרל“ט כנסת ישראל – תרנ”א המשך יבוא.

___________

המו"ל


 

שכונת ימין משה

(נוסדה בשנת תרנ"ד)

עוד בשנת תרי"ז, כאשר עלה ר' משה מונטיפיורי, בפעם החמישית לבקר את ירושלים משאת רוחו ונפשו, קנה מגרש גדול 70,000 אמות על דרך חברון, מול הר ציון, ויקרא את שמו “כרם משה ויהודית”.

בחלק מהמגרש הזה נבנתה, בשנת תר"כ שכונת “משכנות שאננים” (בתי יהודה טורא) עשרים וארבעה בתים האלה הכילו רק חלק שלישי מהמגרש הזה והחלק הגדול נשאר שמם ונעזב. –

ויהי דבר היורש מר יוסף סבג מונטיפיורי עם שמואל מונטגו ארטהור כהן והנרי הריס לתת מהכסף הנועד לזכרון מונטיפיורי לבנות בתים במגרש הזה לטובת עניי ירושלים וייטב בעיניהם, ויעשו חוזים עם אנשים מנכבדי ירושלים: הר“ר11 יוסף ריבלין הר”ר נטע צבי המבורגער והר“ר דוד פיינשטיין מצד עדת האשכנזים, והרב יעקב מאיר ח”ר שמואל מיוחס, ח“ר יצחק אשכנזי, ח”ר אליהו פאניזיל וח“ר מורנו בר אדון מצד הספרדים, להלוות להם 5200 ליט”ש (לכ“א 2600 ליט”ש) לבנות בכל חלקה של שתי העדות במשך שלש שנים 75 בתי מעון, בתשלומין של עשר שנים.

מר יוסף סבג מונטיפיורי בעל המגרש הזה בתור יורש, כתב וחתם בערכאות תעודת כח הרשאה על חלק האשכנזים להר“ר יוסף ריבלין, ועל חלק הספרדים להר”ר שמואל מיוחס.

השכונה מסודרת יפה, ושני רחובות לה, האחד לאשכנזים בשם “רחוב נתן” (ע"ש הרב נתן אדלר) והשני לספרדים בשם “רחוב יהודית” (ע"ש אשת השר מונטיפיורי).

מספר הבתים: מאה וחמשים, לבד שלשה בתי כנסיות אחד לעדת הספרדים, ושנים לעדת האשכנזים, פרושים וחסידים. –

____________

ירושלים כ“ז שבט תרצ”ז

לכבוד מר פנחס גראייבסקי,

כאן

א.נ.

בקשר עם בקשתו להמציא לו חמר על קניותינו בירושלם הננו מתכבדים להודיעו, כי מקוים אנו שבקרוב יהיה לנו חמר מסוכם ואז נמציאו לו.

בכבוד רב

חברת הכשרת הישוב בארץ ישראל


 

בית וגן בהתפתחותה

נעים לציין את התפתחותן של שכונות ירושלים. הפעם תצוין התקדמותה של “בית וגן”, שעליה מספר מזכיר השכונה, הסופר והעסקן החרוץ מר ש. יעקבסון בחוברת החדשה, הי“ג. הקרקע לשכונה נקנתה בשנת תרפ”א, וכל השטח הוא 400 דונם, שמהם הוקצו 50 דונם לשם בנין שכונת-משנה “אחוזת בני ברית” (עיין “בשעריך ירושלים”, חוברת א' וב‘, מאת ר’ פנחס גראייבסקי). בראש בית וגן עומדים טובי העסקנים של הישוב הישן, שתפסו יפה את רוח העת החדשה.

למדים אנו מן הדוה“ח הכספי שהשכונה הוציאה עד סוף ספטמבר 1936 על דרכים 6838 לירות, על המכון להספקת מים 2425 ל. על בית הכנסת והמקוה 2371 ל. על נטיעות 285 ל. ערך המגרשים הצבוריים שבשכונה הוא 2055 לירות. יש לשכונות קרנות מיוחדות לעבודות צבוריות, למגרשים צבוריים, לנטיעות ועוד. השנה האחרונה נגמרה בריוח נקי לשכונה בסך 135 לא”י.

אם כי השכונה נועדה לכתחילה לשמש מעין “עיר גנים” קטנה, הרי ממהלך הענינים הביא לידי יצירת מפעלי תעשיה ומשקים חקלאיים בתוכה. בזמן האחרון נוסדו בה, בין השאר, בית חרושת לרפואות “טבע”, מפעל-חצץ ומשק חדש של פרות ועופות. יש בשכונה גם בתי חרושת לשיש, לסוכריות, לביסקויט, לאריגה ומפעלים כלכליים אחרים, בתוכם מאפיה גדולה המספקת כשלושים אחוז של כל תצרוכת הלחם בירושלים. “אין הענפים החדשים האלה – מעיר מר יעקבסון – דוחקים כלל וכלל או מעכבים במה שהוא את מקצוע הקייטנות והמרגוע. שהולך ומתפתח יפה בשכונה הודות לסגולות המצוינות של ההר הרם אשר עליו היא בנויה”.

אין כל ספק שעתיד גדול צפון לבית וגן בחיק-הזמן, הקרוב והרחוק כאחד.

“הבקר” ש.ש.

חברת בנין הישוב בירושלם

החברה הזאת שנוסדה בשנת תרפ“ו– תרפ”ז, קנתה מאת ערבים שונים שטחי אדמה גדולים, בקושאנים רשמים, בגבעת קטומון על יד שכונת ”מקור חיים" בירושלם. – הרכבת עוברת בין השטחים, המכילים בערך ארבע מאות אלף אמות ונחלקו למגרשים, מגרשים. כל מגרש מכיל אלף אמות. המקום יפה ונהדר, נשקף על פני ככר הירדן,

ראשי החברים העקרים: ר' אליהו י. ריבלין, ר' חיים מיכל מיכלין, ר' ירחמיאל אמדורסקי, ר' זלמן ריבלין, ר' בנימין קוקיא, ר' יעקב הרלינג, ר' ישראל רבינוביץ, בסיוע ר שמואל סלונים.


 

תלפיות– ה“גרוניוואלד” של ירושלים

שנה זו שנת “יובל” היא לתלפיות. 25 שנים מלאו מיום שנרכשו מידי “טמפלר באנק” 1960,000 האמות המרובעות הראשונות, במחיר 23 מא“י האמה, לבנין מושב גנים תלפיות, לעתיד לבוא. מיום הקניה ועד יום הנחת אבן הפנה לבית הראשון עברה תקופה ממושכה: 11 שנים – מ-1911 עד 1922. בינתיים התחוללה מלחמה בעולם. וגם לאחר השלום, לאחר כבוש ירושלים, לאחר הכרזת באלפור עברו, כפי שאנו רואים, כמה שנים עד שמנהלה לשעבר של אפ”ק הניח את אבן הפנה לביתו בין הסלעים שבדרומה של ירושלים, שעכשיו מתנוסס שם מושב גנים, או עיר גנים ככינוי התואר שבפי בני תלפיות.

עכשיו הרי זו באמת כמין עיר בזעיר אנפין, למעלה מ-100 בתים. אוכלוסיה בת 120 משפחות. גן נפלא, גינה על שמו של בן-יהודה, כבישים טובים, בתי ספר, בנין מפואר לבית הכנסת, שאפילו ירושלים האם יכולה להתקנא בו, שפע של ירק, אור חשמל, מפעל מים, – הכלל מעין גרוניוואלד דירושלים.

מ.כספי, הקונסול הלטבי הוא מראשוני הבונים כאן. לפי המנין הסדורי ביתו הוא השביעי. כשהוצרך כספי לקרוא לשכנו גורדון מבנק “מרקנטיל” לאסיפה או לבקור סתם היה יוצא אל מרפסת ביתו ו…תוקע בשופר. היה גורדון שומע את התקיעה, מבין לרמז ובא לאסיפה. טלפונים לא היו עדיין בנמצא, בין שני הבתים השכנים הפסיקו סלעים חשופים – והעצה היתה: תקיעת שופר. עכשיו יש כבר טלפונים והסלעים מכוסים משכבר ירק רב ובנינים נאים.

*

ובאמת, קשה למצוא מקום נאה מזה ל“עיר גנים”. היהודים הם בטבעם בני-כרך. נצמדים הם לעיר דווקא ועדין לא נתפתחו די צרכם החוש והנטיה לגנים, אילנות, שדרות מצלות, אפרים אידיליים. וכאן נתיחדה חבורה של משכילים ואנשי עסק שעדיין לא ניטל מהם חוש היופי שבטבע. וודאי נהדר הוא מראה ירושלים העתיקה הנשקפת כאן מהר הצופים. אבל בכל לבי מייעץ הייתי לבני ירושלים, לא כל שכן לאושפיזין ולתיירים שיעלו לגבעת שטראוס שבתלפיות וישקיפו משם על ירושלים העתיקה. אתה רואה משם את הר הצופים והר הבית במראית אחרת לגמרי. זהו מראה שכל הרואה אותו פעם ימשך אחריו תמיד,

והאויר! אויר נשמות! בני תלפיות רוצים ששכונתם תהא מתפשטת והולכת. ורצונם זה הוא מובן מאד. אבל “חבל” על האידליה שתתאבד ולא תשתכח. אף על פי שכבר עכשיו יש אניני הדעת המתאוננים, כי תלפיות היא12 “רעשנית” בשבילם יותר מדי. *

את גרוניואלד שעל יד ברלין יסדו העשירים. מאילי הכסף והחרושת. תעשינים, בנקאים, גדולי הסוחרים, עורכי הדין העשירים, מנהלי קונצרנים אדירים, פקידים גבוהים, סגני מיניסטרים, מנהלי דפרטמנטים וכדו'.

בתלפיות אין בנקאים וחרשתנים. זוהי שכונה של משכילים. ההנהלה היא בידי הועד. ראש הועד, מ. כספי, הוא מעין ראש-עיריה בלתי רשמי בתלפיות. ובועד עוד – אלישר, אליצור, בן דוב ורוזנפלד. רחוב (יחידי בכל ירושלים) על שמו של הרצל הוא בתלפיות. שמות הרחובות בשכונה זו נבחרו בכלל בהבנה ובטוב טעם: דרך אפרתה, עין גדי, רחוב יחזקאל הנביא, מצדה, גלעדי וכדו'.

גאות תלפיות היא הגן של השכונה. והוא, באמת, נפלא. ד"ר ראובני מבקש לעשותו גן בוטאני על שמו של ביאליק. ויש לשער, כי המחשבה הטובה תצא אל הפועל. *

וגם על בית הכנסת גאותם של בני תלפיות. והוא בנין מפואר שאפילו מרכזים גדולים ביותר לא יתביישו בו. בית שנבנה בחוש דק של תתאומת, ברחבות ובקוים ארכיטקטוניים נאים. לפי שעה אין הבית מלא יותר מבנין “ישורון” שברחוב המלך ג’ורג' שבירושלים. אך משיושלם בנינו והיה זה אחד משכיות החמדה של א"י החדשה. אגב: נקטו כאן בפרינציפיון שנקבע בבית הכנסת הברליני החדש שבפרינץ-רגנטן-שטראסה. לפני ארון הקודש והעמוד נקבע מסך המכסה את כל מזרחו של בית הכנסת ונותן את האפשרות לכנס כאן אסיפות חילוניות, לערוך הרצאות וכד'…

כבר נזדמן לי לכתוב על בנינינו הצבוריים הנבנים על פי הצרכים וקנה המדה של המצב הקיים. וכי בן כמה הוא בנינה של הסוכנות? בן שנים מעטות וכבר הוא קטן וצר מלהכיל. האולם שבבית הסוכנות יכשר איך שהוא למסיבות ואזכרות, ואלו האולם של הועד הפועל, למשל, צר וקטן הוא מלספק את הצרכים היום

כאן, בתלפיות, בנו מתוך חשבון לעתיד לבוא. לא לפי ההצטרכות ביום הבניה, אלא לפי הסיכויים להבא. היום יכול בית כנסת זה להכיל את כל בני תלפיות כולם, אנשים, נשים וטף, ועוד יהא מקום גם לאחרים. אך מי יודע אם לא יהא הבנין לאחר כמה שנים צר מלמלא את צרכיה של תלפיות? מסביב לתלפיות יש כבר שכונות קטנות: ארנונה, בנין ומלאכה וכדו'. ברבות הימים יהיו כל השכונות הנפרדות הללו לחטיבה אחת. היא יכולה ובודאי גם עתידה להיפך לכרך.

אך לפי שעה עדיין אידיליה כאן, ואוהבי אידיליה בודאי מתפללים בנפשם: יהי רצון שתמשך שלות השקט זו ימים רבים.

“הארץ” ח.ס.


 

אישי ירושלים לפנים.

עסקני הצבור, מיסדי המוסדות ובוני הישוב בקודש.

א: הרב ר' שלמה זלמן לעווי זצ’ל

בהרב הגאון הצדיק, ראש “המקובלים” בישיבת “בית-אל”, כקש“ת מוהר”ר יעקב ליב לעווי זצ“ל ראב”ד בעיה"ק ירושלים במשך ארבעים שנה; מנהיג ודבר לעדת כולל ווארשא וראש וראשון בכל דבר שבקדושה.

וחתנו של הרה“ג המפורסם לתהלה, הרב ר' משה ריבלין זצ”ל הנודע בשם המגיד משקלוב, אחד ממיסדי הישוב האשכנזי בירושלים.

נפטר בשם טוב במבחר שנותיו, בעצם ימי עבודתו, עבודת הקודש ביום ז' ניסן תרמ"ד ומנוחתו כבוד במרום הר הזיתים בחלקת הרבנים.

בשעה שהספידו שב' הרב ר' שלמה זלמן13 בהר“ן זצ”ל גלה סוד בשם אביו הגאון הצדיק רבי נחום זצ"ל על שורש נשמתו של המנוח, ונזדעזע הקהל. –

הוא היה אחד מגדולי התורה והיראה, מגדולי היחס ובעלי הותיקין בירושלים; ראשון בקודש בכל דבר טוב ומועיל ובכל ענין צבורי לתורה ולתעודה, לעבודה וגמ"ח.

אחד הראשונים העקרים ליסודה ובנינה של השכונה הראשונה בכרם כדכד, שכונת “מאה שערים” לפאת צפונית מערבית להר בית מקדשנו.

מתעסק וגבאי קדש בשנת תרכ“ב בבית תלמוד התורה “עץ חיים” המיסד העיקרי וגבאי ראשי בבית החולים הצבורי “בקור חולים”, ובחברת גחש”א לעדת האשכנזים, פרושים וחסידים בעיה“ק ירושלים ת”ו, אחד מהמיסדים הראשונים של בית היתומים דיסקין, מרציא “שעורים” לתלמידים מובהקים, מרנין את לבות השומעים בתפלותיו הנלהבות; חבר פעיל בחברת לינה ודואג לאלמנות ויתומים, איש האשכולות, איש צבורי לעצה ותושיה.

כל דבר ענין צבורי לא היה קשה בשבילו, בכל שאלת-צבורית התגבר כארי לפעול ולעשות. הר“ז בן טובים בלוח א”י מספר לנו: בשנת התרל“ג כשבאה שאלת העזבון של הקאיד נסים שמאמא לטובת אה”ק, התנדב לנסוע לעיר ליווארנא יחד עם הרי“מ סלומון, ובהיותם בחו”ל השתמשו בעת הכשר להציע לפני הרב שלמה דב הלוי במברגר ז“ל אב”ד דווירצבורג את כל התלאה שעיר קדשנו סובלת מהמיסיאן הבריטית שפרשה מצודתה בעיר הקדש, ותשתמש בכל האמצעים למשך אחריה את לבות העניים ודלת העם בהמציאה להם רופא ורפואות חנם, ויבקשו את הרב כי יעורר את אחינו הנדיבים באשכנז לשים לב אל המכשלה הגדולה הזאת ולהשתדל להגדיל את חוג פעולותיו של ביה“ח בקו”ח שכבר נוסד והתקים אז בעיר הקדש למען לא יצטרכו העניים לדרוך לסף בית החולים ובית הרפואות של המיסיאן, וייטב הדבר בעיניו, ויבטיח להם לתמוך את הרעיון הזה, ולהשתדל בהצאתו לפעולות ומווירצבורג נסעו לפראנקפורט דמיין להציע את רעיונם לפני הרב שמשון רפאל הירש ז“ל ותהי פעולתו הראשונה להציגם לפני הברון השר הצדיק מר שמעון וואלף ראטשילד ז”ל והוא הבטיחם לתמך את הדבר כי יצא לפעולה, ויוסד ועד בפרנקפורט דמיין, וזה הביא גם כן ליסוד מוסד בית החולים “שערי צדק” ברוב הימים. –



תמיד עמד על המשמר – תמיד חשש על קדושת ירושלים וטהרתה, על הלמודים הצרופים והטהורים.

בעל גמ“ח בגופו ובממונו, על כל צרה שלא תבוא, היה ר' זלמן מן הראשונים להציל, לרחם ולהושיע, – מעט כלי הכסף שלו לא היה נמצאים אף פעם בביתו, תמיד היו שאולים לאנשים שונים להשיג עליהם גמ”ח.

בעל-תפלה נלהב היה, בימים הנוראים היה עובר לפני התיבה בבית המדרש אהלי יעקב בחצר הרב מקאליש. ותפלותיו – הוי תפלותיו! תפלת-אדם כשר וירא-שמים תפלות חמות, נלהבות מפנימיות הלב והנפש.

כל יודעיו ומכיריו כבדוהו והוקירוהו, גם הישמעאלים העריצוהו הרכינו ראשם לפני “רובי זלמן”.

כשהגיעו לשנת החמשים – אותה שנה שנסתלק בה – לחש באזני חתנו יבדל לחיים טובים, הרב צבי הכהן שפירא שליט"א: “שנת השמיטה שנת החמשים”, צריכים לפשפש במעשים –

משפחת לעווי עתיקה היא בירושלים, יד ושם לה בתורה עבודה וגמ“ח ובכל דבר טוב ומועיל; בישובה של העיר, ובהתפתחותה בחמריותה וברוחניותה, בזמנה עלתה כבוד התורה ולומדיה מעלה מעלה, עד המדרגה היותר עליונה, ורבים נאותו לאורה, וענפיה: גדולי התורה והיראה, מרביצי תורה ברבים, בעלי גמ”ח בגופם ובממונם, אנשי אמנה, עסקני הצבור, ובוני הישוב בקודש.

גולת הכותרת של המשפחה היפה הזאת היו האחים הצדיקים לבית לעוי בעיה“ק ירושלים ת”ו: א) הגאון רבי אשר למיל זצ“ל רב דגאלין ואבד”צ פעיה“ק. ב) הגאון רבי נחום זצ”ל רב דשאדיק, ג) הגאון רבי יעקב ליב זצ”ל רב דסלשין ואבד“צ פעיה”ק – לבד האחים בחו“ל – כלם המה בני הרב הגאון מ' אברהם זצ”ל, שלשה אלה עלו לאה“ק בשנת תר”ה, כל אחד מהם שאף לקדושת הארץ ולחונן את עפרה, מעט מהרבה מתולדותיהם ופעולותיהם בקדש פרסמנו בספרנו “זכרון לחובבים הראשונים”.

ואמו של הרב ר' שלמה זלמן לעווי ז“ל היתה הרבנית הצדיקת, אחת הנשים המצוינות מרת רחל ז”ל המיוחסת בישראל מצד אביה ומצד אמה קדושי עליון שנהרגו על קדוש השם, שנפטרה בירושלים ח' תשרי תרנ"ד.

כשנסתלקו שני בניה היקרים, שני צנתרות דדהבא, בחייה, בשבוע אחד: הר“ר מרדכי והר”ר אהרן ז“ל קם האי ספדנא דירושלים, הרב ר' יוסף ריבלין ז”ל, ויצעק מנהמת לבו: רחל מבכה על בניה, ויגוע כל העם בבכיה.

הרב ר' שלמה זלמן ז“ל היה אחד “מששה קני המנורה” – ששה האחים המצוינים בני הגאון רבי יעקב ליב זצ”ל.

אשתו היקרה מרת ראשע דרויזא בתו של הרב14 המגיד משקלוב הנז' ילדה לו ארבע בנות: בנות ציון המצוינות: מרת אסתר לעווי ז“ל, מרת חיה שפירה ז”ל מרת גיטל לעווי ז"ל ותבדל לחיים מרת מינה רבלין תחיה. השאיר אחריו בכתובים הרבה חדושי תורה, יהי זכרו ברוך.

 

זכרון משה מונטיפיורי ז"ל בירושלים הבנויה

ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם

שם עולם אתן לו. –

זכרה ירושלים את מטיבה ואיש חסדה, את ר' משה מונטיפיורי ז“ל שכל כך טרח, כל כך דאג בשבילה, ב”שבע מסעותיו" וברוב נדבותיו ופעולותיו, ותקבע לו יד ושם בשכונות, שם עולם לדור דור.

חמש שכונות גדולות נקראות על שמו:

א) מזכרת משה נוסדה בשנת תרמ"ב. 130 דירות

ב) אהל משה ” " " 110 ”

ג) ימין משה " " תרנ"ד. 150 "

ד) זכרון משה " " תרס"ה. 100 "

ה) קרית משה " " תרפ"ד. 59 "

הודות לראשי המתעסקים והכי פעילים: הר' יוסף ריבלין ז“ל, רוח החיה בבנין השכונות מחוץ לחומת העיר, הרי”מ פינס ז“ל בא-כח “קרן מזכרת משה מונטיפיורי15” ויבדל לחיים הפרופ' דר' דוד ילין היו”ו.


  1. במקור כתוב בטעות כך: ‘בשגת’. הערת פרויקט בן יהודה  ↩

  2. במקור כתוב בטעות כך: ‘גחרב’. הערת פרויקט בן יהודה  ↩

  3. במקור נדפס בטעות כך: ‘בגי’. הערת פרויקט בן יהודה  ↩

  4. במקור נכתב בטעות כך: ‘עד עד ’. הערת פרויקט בן יהודה  ↩

  5. במקור נכתב – כנראה בטעות – ‘ון ינגרטן’. הערת פרויקט בן יהודה  ↩

  6. כל הקטע מ‘החכם’ ועד סוף סעיף נה) נראה הן בעינינו והן בגודל הגופן כהערת שוליים בגוף הטקסט הראשי. הערת פרויקט בן יהודה  ↩

  7. במקור נכתב בטעות כך: ‘כמחיר’. הערת פרויקט בן יהודה  ↩

  8. הסיעוף נ"ו מופיע פעם שניה. הערת פרויקט בן יהודה.  ↩

  9. הבנין הגדול הזה, הנבנה ע“י האדריכל המצוין מר מאיר רובין נ”י, בהשתתפות מר סעדיה מנגופלי, מתנוסס ביפיו, בהודו והדרו בין רחוב מלך ג‘ורג’ ובין רחוב בצלאל. מכיל בו 76 דירות.  ↩

  10. המגרש ה“הסטורי” הזה נקנה עוד בשנת תרי“ב ע”י הג' פין, אשתו של הקונסול האנגלי, הראשון בירושלם, עין מה שדובר בו בספרנו “מגנזי ירושלם” חוברת י"א.  ↩

  11. “דר”ר“ במקור המודפס, צ”ל: הר“ר – הערת פב”י.  ↩

  12. “הוא” במקור המודפס, צ“ל: היא – הערת פב”י.  ↩

  13. שני ר' “שלמה זלמן” היו אז בירושלים, שני צנתרא דדהבא, קרובים זה לזה בני משפחת לעווי, שניהם האירו פני ירושלים, בתורתם וצדקתם, – עיין ספרנו “זכרון לחובבים הראשונים” חוברות ב. ו. י“ז, י”ח –  ↩

  14. “תרב” במקור המודפס, צ“ל: הרב – הערת פב”י.  ↩

  15. “מנוטיפיורי” במקור המודפס, צ“ל: מונטיפיורי – הערת פב”י.  ↩

המלצות קוראים
תגיות