חוברת א ו־ב    🔗

בשעריך ירושלם: ירושלים הבנויה

הישוב החדש מחוץ לחומת העיר    🔗

מגרשי השכונות והמוסדות, זמן קנייתם, על ידי מי, ומחירם.

משנת תרט"ז עד היום הזה.

נאספו ממקורות נאמנים

על ידי

פנחס בן צבי גראייבסקי

מילידי ירושלים ומתושביה

שנת תרצ"ז לפ"ק

– – – – – – – –

דפוס צוקרמן

מוקדש ומוגש

ללוחם האמיץ על זכויות האומה במולדתה

לגואל הארץ משממון הדורות אין ספורות

עטרת תפארת לכל אחיו בתפוצות ישראל

ופאר הישוב העברי בציון

המנהיג הנערץ והיקר נשיא וראש ל“קרן קימת לישראל”

ר' מנחם ב“ר משה צבי אוסישקין הי”ו

קרנו תרום בכבוד!

ירושלים הבנויה    🔗

פרזות תשב ירושלם ( זכריה ב, ט)

מגרשי השכונות והמוסדות מחוץ לחומת העיר

זמן קנייתם על ידי־מי, ומחירם.

– תרט“ז – תר”ץ –

א) מגרש “כרם משה ויהודית”, הוא מגרש “שכונת שאננים” ושכונת “ימין משה” לעדת הספרדים והאשכנזים, נקנה בשנת תרט“ז, מכסף עזבון מר יהודא טורא מניוארלינס, ע”י האפוטרופסים השר משה מונטיפיורי ומר גרשון קורסיט, בסך אלף לירא שטרלינג. שטח המגרש: 66,225 אמות מרובעות.

ב) מגרש “מחנה ישראל” לעדת המערבים, אצל ברכת מאמילא, נקנה בשנת תרכ“ח על ידי הרב דב”ש ר' דוד בן שמעון ז"ל.

ג) המגרש הראשון משכונת “נחלת שבעה” נקנה בשנת תרכ“ט על ידי שבעת החברים הראשונים: ר' מיכל כהן, ר' יוסף ריבלין, ר' חיים הלוי, ר' בייניש סלאנט, ר' ליב הורביץ, ר' יואל משה בהר”מ (סלומון), ור' יהושע ילין, מחיר כל אמה 25 פרוטות. ובהיותם כולם נתיני־חוץ רשמו את המגרש ע“ש אשתו של ר' ליב הורביץ שהיתה נתינת הארץ, מרת אלטושה (אסתר), בת הרה”ג רבי אלי' יוסף זצ"ל.

ד) המגרש הראשון משכונת “מאה שערים”, במערבה צפונה הנקרא “כרם כדכוד”, נקנה ונבנה בשנת תרל“ד ע”י הרה"ג הרב שלמה זלמן לעווי, ומר בן ציון ליאון וחבריהם. הכיל 25,000 אמות מרובעות במחיר 29,608 גרוש.

השכונה הזאת שכונת “מאה שערים” נבנתה מהחברה הראשונה “בוני ירושלם” לבנות בתים מחוץ לחומת העיר בתשלומים למנויות. – הודות להעסקן הצבורי, בעל העצה ובעל התושיה, הר"ר יוסף ריבלין, דור רביעי בארץ, שהיה המעורר הראשון לזה, ורוח החיה בבנינה ובכל השכונות החדשות שנבנו אחרי כן.

ה) המגרש משכונת “אבן ישראל” נקנה בשנת תרל“ה במחיר שלשה גרוש האמה בהשתתפות 53 חברים כמספר “אבן” ישראל ע”י ר' יוסף ריבלין הר' משה פיזיצר ר' בנימין בייניש סלאנט ר' אברהם אלקנה זקש, ר' משה גראף ר' יהושע ילין, ר' יהודה ברגמן, ור' מאיר מייזיל הסוכן.

ו) המגרש משכונת “בית יעקב” – השכונה הזאת, היתה בשנת הוסדה, שנת תרל“ז, רחוקה יותר מן העיר. מדבר שממה, סלעי מגור ושיני סלעים. הבאים מיפו עברו בה ברכב חמור, סוס ופרד. עוד טרם נראו קרונות ועגלות על דבשת גמלים הביאו אז מרכולתם וסחורתם, וגם בני אדם נשים וילדים ישבו אחוזים וקשורים בשלחן הפוך מזה ומזה. הנסיעה ה”מהירה" הזאת היתה נמשכת שנים שלשה ימים, ודוקא במקום הזה, מקום שמיר ושית, מקום צורי היעלים, אמרו הבונים, החובבים הראשונים, לסלול דרך לכל עובר ושב ולבנות בו שכונת יהודים, ואגודת “הרחבת הבונים” קראו לה “בית יעקב” – על שם שבעים הבתים שעלה בדעת מיסדיה לבנות. –

והאחד מן ה“בונים הראשונים” שירה אבן פינת השכונה הזאת, ועמל בכל כחו בבנינה, ובהרחבת הישוב במקום השמם הזה היה ר' משה גראף ז“ל מבריינסק. אחד הממונים של כוללות הפרושים בעת ההיא, כולל הורדנא. הוא לא קבל שום חלוקה. והתפרנס מתבואת כספו שהביא אתו אל הקודש. הוא היה, גם חבר הועד במאה שערים, נלב”ע י“ב איר תרמ”ד.

בספרי הזכרונות המונחים לפנינו, רואים אנו כי הוא קנה אז את המגרש 44,000 אמות, במחיר 500 נאפ“ז. ועשר שנים אחרי כן קנה את ה”כרם" מאבדול קאדור איל חאלילי, 40,000 אמות, במחיר 600 נאפ“ז, וימכרהו לר”מ וויטנברג וזה האחרון לכולל וילנא והורדנא ופליטי רוסיא, ועל הטוב יזכר הר“ר אליעזר ליפמן קמניץ ז”ל (בעל המלון הגדול “מלון קמניץ”, שלצערנו נחרב ונהרס בשנות המלחמה) שהיה עוזרו ויד ימינו בכל פעולותיו.

במסירות ובסכנת נפשות באו אחינו לגור בבתים הבודדים האלה.

זקני ירושלים מספרים לנו: תכף בתחלת הלילה היו צריכם לסגור הבתים וגם החלונות עד אור הבוקר מפחד הנחשים והעקרבים ומאימת הזאבים, זאבי ערב וחיתי טרף, ועוד יותר מחיתי אדם: השודדים והרוצחים.

וכמה קרבנות נפלו על מזבח הישוב החדש מחוץ לחומת ירושלם!

הרב והעסקן הגדול ר' ישראל הורביץ ז“ל, אחד מגרי השכונה הזאת, גם הוא נפל לקרבן במקום הזה, וזה היה כבר בשנת תרמ”ט:

ויהי באחד הלילות התפרצו בביתו גנבים, ערבים שודדים ורוצחים, ובהיותו גבור, אמיץ לב, ויאחז באחד מהם וקרא לעזרה. אבל אחד השודדים הכהו על ראשו במוט ברזל ויפול מתבוסס בדמו. וימת בליל ד' כ“ח איר תרמ”ט.

ז) המגרש משכונת “משכנות ישראל” נקנה ונבנה בשנת תרל“ו במחיר הנז'. ע”י ר“י ריבלין ר' בייניש סלנט, ר' יעקב מן, ר' אברהם זכס, רי”מ סלומון, רנ“צ המבורגר, ר”מ מינסקי.

ח) המגרש הראשון משכונת “מזכרת משה” ו“אהל משה” נקנה בשנת תרמ“ב במחיר 3 גרוש האמה ע”י הנז' עם חברי הועד מ“מכון מזכרת משה” ובראשו הרה“ג ר' יחיאל מיכל פינס ז”ל. ובש' תרמ"ה – שכונ' התימנים שמה.

ט) המגרש משכונת “בית דוד” נקנה על ידי ר' דוד רייס מיאניווע בשנת תרל"ז והקדיש אותו ואת עשרת הבתים שבנה עליו לטובת עניים.

י) המגרש של בית הספר לח' “כל ישראל חברים” עם כל הבתים שבו, שנבנו בש' תרל“ז ע”י סי' משה פרץ, נקנה בש' תר"מ בסך אלף ושש מאות נאפוליון זהב ונועדו לבית ספר לנערי בני ישראל. בשטר המקנה נכתב חצי ממנו על שם סיר נתנאל די רוטשילד בלונדון, וחצי על שם שמואל מונטאגו.

יא) המגרש משכונת “קריה נאמנה” על יד שער שכם, הנקראת בפי ההמון על שם מיסדה: “בתי ניסן בק”, נקנה בשנת תרל"ט מחברת הרחבת הבנינים. אך לא יכלה לגמור את כל מספר הבתים, ובהקרקע הנשארת נוסדה שכונה מבני ארם צובא, בבל ופרס, ויבנו להם בתים קטנים ודלים, בה 3

ביהכ“נ. לפי רשימת הרא”מ לונץ בשנת תרנ"ז היו אז מספר בתיה מאה ועשרים.

ועל ידה שכונת “אשל אברהם” שנוסדה מאת אחינו הגורגסטאנים, מספר בתיה, לפי הרשימה הנזכרת, מאה בתים.

יב) המגרש של בית היתומים הפרנקפורטי (כעת בית הספר לבנים העברי) עם כל הבתים שבו נקנה בשנת תרמ“ב מטעם הועד הפרנקפורטי, ע”י המנהל המקומי ד“ר הרצברג, בסך שנים ושלשים אלף פר', – בשנת תרנ”ט נתוספו בו הבתים העליונים מכסף נדבת הברונה די הירש.

יג) המגרש הראשון משכונת “חברת בית ישראל” – חמשים אלף אמות מרובעות במחירים שונים: מן 30 פרוטות עד שלשה גרוש שורוק – נקנה בחדש אדר שנת תרמ“ו ע”י הרב ר' אריה ליב ד"צ הרשלר ר' שמואל צוקרמן ור' יחזקאל מנדילבוים. מספר הבתים כעת: 200.

יד) מהגרש “משכונת וויטנברג” נקנה בשנת תרמ“ה ע”י ר' משה וויטנברג בעצמו לקנין צבור.

טו) המגרש משכונת “שערי פינה” (בין מאה שערים ובין בית ישראל) נקנה בשנת תרמ“ח על ידי חברי הרחבת הבנינים ר' אליהו גדל, ר' זאב ספיר, ר' מאיר שמעון ליבריכט ור' בצלאל הכהן לאפין הי”ו.

טז) המגרש הראשון משכונת “מחנה יהודה” (ע"ש יהודה נבון) נקנה מאת הבנקיר פרוטיגר בשנת תרמ“ז, ע”י האדון יוסף נבון ביי ושותפיו במחיר פרנק האמה.

יז) המגרש משכונת “סכת שלום” (ע"ש ה' שלום קנסטרוס) נקנה בשנת הנז' ע"י הנז' ומר שלום קנסטורס.

יח) המגרש משכונת “עיר שלום” (בתי פרילמן) נקנה בשנה הנז' ע"י הנז'.

יט) המגרש משכונת בית יוסף" (ע"ש מר יוסף נבון) נקנה בשנת הנ“ז ע”י הנ"ז.

כ) המגרש משכונת “שערי צדק” נקנה בשנת תרמ“ח ע”י חברת הרחבת הבנינים, ובראשם הר' יוסף ריבלין.

כא) המגרש הראשון משכונת “בתי עזרת נדחים”, על יד מי השלח בעד עניי התימנים, נקנה בשנת

תרמ“ט ע”י הר“ר ישראל דב פורמקין מו”ל החבצלת ומר יוסף נבון ביי, שגם הוא נדב שמה בית.

כב) המגרש משכונת “זכרון טוביה” נקנה בשנת תר“נ ע”י ר' יוסף ריבלין ורנ"צ המבורגר.

כג) המגרש הראשון משכונת “כנסת ישראל” נקנה בשנת תרנ“א – 7000 אמות במחיר פרנק וחצי האמה – ע”י מנהלי הועד הכללי: הרב ר' שמואל מוני זילברמן, ר' אלימלך פרילמן ור' יוסף ריבלין. מספר הבתים כעת 140.

בשנת תרס"ח קנו עוד כר נרחב של 7500 אמות מרובעות ויבנו עליו בתים לעניי כל מקהלות האשכנזים לגור בהם מספר שנים חליפות חנם.

כד) המגרש מ“חצר שטרויס” עם כל הבתים שבו נקנה בש' תרנ"ה בסך 28000 פר' מנדבת הר' שמואל שטרויס מקרלסרוהי להושיב שמה תלמידי חכמים עניים אשר תורתם אומנתם. –

כה) המגרש של בית הספר לבנות “אווילינה די רוטשילד” עם הבנין הגדול שבו נקנה בשנת תרנ“ו, ע”י חברת “אגודת אחים” בלונדון, במחיר 120000 פרנק.

כו) המגרש משכונת “נחלת יעקב” (בתי כולל וארשא) נקנה בשנת תרנ“א ע”י ר' יהושע שהתחיל לבנות שכונת “אבן יהושע” אך לא עלה בידו לבצע את מחשבתו ויקם למקנה בשנת תרנ“ז להגביר ר' יעקב טאנינווארציל שבא באותה שנה לירושלים, וינדב גם 55000 רו”כ לבנין הבתים בעד עניי כולל ווארשא לשבת בהם מספר שנים חליפות חנם.

כז) המגרש משכונת “בתי הורדנא” (דמשק אליעזר) – 3000 אמות במחיר שני פרנק וחצי האמה – נקנה בשנת תרנ“ב ע”י הממונה הרש“א כהנא ז”ל.

כח) המגרש משכונת “אגודת שלמה” (בתי שלמה מילנר) נקנה בשנת תרנ“ב ע”י ר' שלמה מילנר.

כט) המגרש משכונת “בתי פליטי רוסיא” (אהל שמחה) ו“בתי כולל ווילנא” (בית אברהם) נקנה בשנת תרנ“ג ע”י הר"ר יעקב בלומנטל.

ל) המגרש משכונת “בתי כולל מינסק” (על יד כנסת ישראל) נקנה בשנת תרנ“ז במחיר 6 גרוש האמה, ע”י הרב הגאון רבי אפרים בנימין הויכשטין רב דקאמינקא הר' אריה ליב הכהן, והר' שלמה זלמן פרוש, ממוני כולל מינסק.

לא) המגרש של לשכת בני ברית, 2500 אמות, נקנה בש' תר“ס ע”י נשיאי הלשכה במחיר 10000

פר' לשם בנין הספריה “בית המדרש אברבנאל וגנזי יוסף”.

לב) המגרש של שכונת “בתי ברוידא” – 5000 אמות במחיר שני פרנק האמה – נקנה בשנת תרס“ב מכסף נדבת הר”ר יעקב ברוידא מווארשא, ע“י הר”ר שרגא פייביל יעקבזון ז“ל ויבדל לחיים הר”ר נפתלי צבי פרוש נ"י.

לג) מגרש שכונת “נחלת צדוק” נקנה בשנת תרס“ח ע”י מר אלברט ענתבי בשם חברת יק"א בפאריז, שטח הקרקע 30,000 אמות מרובעות.

לד) המגרש משכונת “שערי חסד” 75,000 אמות, במחיר 1 פרנק האמה – נקנה בש' תרס“ט ע”י מנהלי “שכונת שערי חסד וגמילות חסדים הכללי”: הרב הגאון רבי יוסף חיים זוננפלר, הרב ר' אריה ליב דץ, הר“ר יואל משה סלמן הר”ר דוב אפשטיין ז“ל ויבדלו לחיים הר”ר שמואל זאוויל שפיצר, והר“ר נפתלי צבי פרוש הי”ו. מספר הבתים כעת 150 ומגרשים לבנין.

לה) המגרש הראשון משכונת “זכרון משה” – 48,426 אמות, מששה עד ארבעה עשר גרוש האמה – נקנה בשנת תרס“ה ע”י הועד למזכרת השר משה מונטיפיורי ביד בא כחו מר דוד ילין, ובאמצעות ועד חברת זכרון משה אז: רבי יחיאל מיכל פינס, מר יוסף אלישר, מר נחום נתינזון, מר מלכיאל מני, מר ישעיה פרס, ר' נחום לעווי, ור' יוסף זיוו ז"ל.

לו) המגרש הראשון משכונת “בתי אורנשטיין” – 9000 אמות במחיר 6 פראנק האמה – נקנה מכסף הנדיב ר' דב ארינשטיין שבנה גם הבתים לטובת עניי כולל וואהלין ע“י הממונים ר' דוד פיינשטיין ור' נחום יפה הי”ו.

לז) המגרש של בית החולים רוטהשילד (כעת הדסה) נקנה בשנת תרמ“ו ע”י רופא הבית ד"ר שווארץ.

לח) המגרש הראשון משכונת “נחלת צבי” (בתי כולל אונגארן) שנים עשר אלף אמות במחיר תשעה ועשרים אלף פרנק – נקנה בחדש סיון תרנ“א ע”י מר יצחק צבי רטצרסדורפר מאנטוורפן, שבא לבקר את ירושלם וכל קדשיה, והתנדב לבנות גם מספר בתים לדור בהם עניים חליפות אחת לשלש שנים מספר הבתים כעת: 306 ומגרשים לבנין.

לט) המגרש הראשון של בית “מושב זקנים וזקנות המאוחד”. – 11,450 אמות, במחיר 9,500 פרנק, – נקנה בחדש אייר תרנ“א מכסף נדבת ר' משה אריה ליב פרידלאנד מפב', ע”י ר' יצחק אייזיק בן טובים ז"ל.

מ) המגרש הראשון משכונת אחינו הבוכרים “רחבות” – מאת אלף ושלשת אלפים אמות במחיר שני גרוש וחצי כל אמה – נקנה בשנת תרנ“ג עפ”י הרב הגאון רבי יעקב מאיר נ“י, ע”י הרב נסים אלישר ור' ישראל חפץ.

מא) המגרש משכונת “עזרת ישראל” – למעלה מחמשת אלפים אמה במחיר 10 פ' כל אמה – נקנה בשנת תרנ“ד ע”י הרה“ג הרב ר' יעקב מאיר הי”ו, והרב ר' נסים אלישר ר' יוסף רבלין ור' משה מלצר ז"ל.

מב) המגרש הראשון של בית החולים הגדול “שערי צדק” נקנה בשנת תרנ“ד מאת הבנק של פרוטיגר ע”י ר' משה יצחק גולדשמיד וחבריו.

מג) המגרש הראשון מ“בית חולי הרוח וחשוכי מרפא” לחברת “עזרת נשים” – עשרת אלפים אמות מרובעות במחיר 35–50 סענטים כל אמה – נקנה בשנת תרנ“ח ע”י הגבאיות חיה ציפא פינס ורייזא פיינשטיין.

מד) המגרש הראשון של בית החולים הצבורי “בקור חולים החדש” נקנה בשנת תרס“ג במחיר 15 פראנק כל אמה, ע”י המנהלים ובראשם הרי“מ סלומון ז”ל.

מה) המגרש מ“בית חנוך יתומים” לעדת הספרדים בירושלם, נקנה בשנת תרס“ג ע”י הרב הגאון רבי יעקב מאיר הי“ו בסך אלף וחמש מאות נאפ”ז מנדבת האחים המבורכים: אברהם, יצחק, יעקב ומשיח ברוכוף הי"ו.

מו) המגרש הראשון משכונת “אחוה” – 12,000 אמות, במחיר 2 פרנק כל אמה נקנה בשנת תרס“ז ע”י ר' חיים יעקב מרגובסקי, ר' זלמן סאלאווייציק, ר' אלטר ווישנאצקי, ור' יעקב מאשייוף.

מז) המגרש מסניף ת“ת הצבורית עץ חיים – 12,500 אמות מרובעות נקנה בשנת תר”ע ע"י הגבאים של בית תלמוד וישיבת עץ חיים.

מח) המגרש מ“בית יתומים דיסקין” – 36,000 אמות, כל אמה שבעה גרוש וחצי – נקנה בחדש טבת תרפ“א ע”י הרב הגאון ר' יצחק ירוחם דיסקין ז"ל.

מט) המגרש משכונת “כפר עברי – 1000 דונם, כל דונם חמש לא”י – נקנה בשנת תרפ“ב ע”י “מזרחי הצעיר”.

נ) המגרש של חברת “חבת ירושלם” – אצל מקור חיים 120,000 אמות במחיר חצי שילינג כל אמה – נקנה בשנת תרפ“ו ע”י כולל חבת ירושלם.

נא) המגרש משכונת “בתי זיבנבירגן וסילאדי” – 3450 אמות במחיר שני פרנק כל אמה נקנה בשנת תרס“ח ע”י הר“ר נחמן גרינבוים ור’ש כהנא נ”י.

נב) המגרש מ“בית יתומות הכללי” על יד קרית משה 55,000 אמות מחיר כל אמה שני שילינג – נקנה בשנת תרפ“ח ע”י המנהל הר“ר דוד ווינגרטן נ”י.

נג) המגרש משכונת “גבעת שאול” נקנה בש' תרס"ה. לכל חבר ניתן שטח של 1400 אמות למען תהיה לו היכולת לעשות מסביב ביתו גן ירק גדול.

נד) המגרש משכונת “רוחמה” – בש' 1912 קנה המנהל מר אפרים כהן בפקודת חברת “העזרה” בברלין שטח של 14,000 אמה בערך במחירים שונים לשם בנין בית מדרש לרבנים ומוסדות אחרים, המלחמה העולמית ותוצאותיה עשו את כל התכנית לאל, בש' 1921 נתבקש מר י. פרס מאת החברה למכור את הקרקע ולשלם את חובותיה כאן בזמן המלחמה ופצויים למורים לאחר שבתי הספר שלה נסגרו. במשך שתי שנים נמכרו המגרשים במחיר של 35–90 גרוש האמה ניטו. הבית הראשון שנבנה על אדמה זו הוא בית מנגופלי, שבו נמצא מאז ביה"ס לבנות של המזרחי.

נה) המגרשים “הכשרת הישוב” – משכונת “נחלת שבעה” עד סוף שכונת “רחביה” – נקנו בשנת התרע“ט, ע”י הדרי"ם: רופין וטהון וחבריהם בארץ ובחוצה לה, במחיר ארבעה שילינג האמה.

החכם הירושלמי מר יצחק יחזקאל יהודא הי“ו מספר לנו מה ששמע מאת מר אביו הרב ר' בנימין זצ”ל כי המנוח ר' אליהו נבון (אבי מר יוסף נבון ביי) הציע לפניו למכור לו המגרש אשר למערבה של נחלת שבעה במחיר ששה אלפים גרוש (55 נפוליון) ובעודו נמלך במקנתו הלך הכומר אנטמוס ויקן אותו ויטע בו גן נאה להלל וגם בית בנה לו שם. ואחרי מותו נפל בירושה להמנזר היוני וזה מכר אותו, אחרי הכבוש האנגלי, לחברת “הכשרת הישוב”, והיא חלקתו למגרשים ותמכרם לאחינו בני ישראל. –

נו) המגרש משכונת רוממה – 46 דונם. נקנה בשנת תרפ“א ע”י העו“ד מר אהרן מני ומר ישראל מרדכי טנינבוים, במחיר 229 לי”מ לדונם, ברוטו. – מספר הבתים כעת: 16.

נו)¹ המגרש משכונת “בית וגן”, 400 דונם, נקנה בשנת תרפ“א ע”י מר ירחמיאל אמדורסקי, הרב יוסף לוי, העו“ד מר אהרן מני, הרא”ה צוובנר ומר קוקיא.

נז) המגרש “חרשת שנלר” 21,000 אמות, נקנה בשנת תרפ“ג ע”י מר ירחמיאל אמדורסקי, מר טודרוס ורשבסקי, מר ישעי' סלמן ומר שלמה אלפרט במחיר 5 שילינג האמה.

נח) מהמגרש “גבעה הירוקה” מאת אלף אמה שנקנה בשנת תרפ“ה, מאת הארמנים, ע”י השותפים מר ירחמיאל אמדורסקי הרא' עטינגר מר שמואל סלונים ומר י' רבינוביץ נקנה במחיר 13 גרוש וחצי האמה נמכרו ממנו חלקים חלקים: א) “לבית חנוך עורים”, ב) “למרכז הרב”, ג) “להסימינר המזרחי”, ד) לבית היתומות וינגרטן.

נט) המגרש משכונת “מקור ברוך” קנה בעצמו מר ירחמיאל אמדורסקי מאת ה' שנלר, בשנת תרפ"ו, 47000 אמות ברוטו, במחיר חמשה שילינג וחצי ונמכר לבעליהם.

ס) המגרש משכונת “גאולה” 64,000 אמות ברוטו, נקנה מאת ה' שנלר בשנת תרפ“ו ע”י מר ירחמיאל אמדורסקי מר טודרוס וורשבסקי, מר יעקב מלומד ומר שלוש במחיר ארבעה שילינג האמה, ונמכר לבעליהם.

השמטות.

שכונת “מזכרת צבי” לעדת התימנים, נוסדה בשנת תרמ"ח. (ע“ש הברון משה די הירש שבנה בה שלשים בתים, ויתר הבתים נבנו אח”כ מהתושבים בעצמם).

שכונת “בני משה” נוסדה בש' תר“ן – המגרש נקנה ע”י ועד הכללי של אשכנזים –

שכונת “שבת צדק” נוסדה בש' תר“ן – המגרש נקנה ע”י ועד הכללי של הספרדים –

שכונת “שמעון הצדיק” נוסדה בש' תר“ן, ושכונת “נחלת שמעון” בש' תרנ”א

שכונת “אהל משה” נוסדה בש' תרנ"א, וכמו כן שכונת “כרם שלמה”.

שכונת “נחלת ציון” נוסדה בש' תרנ“ג, ושכונת ג’ראת אלאנאבי בשנת תרנ”ה.

שכונת בתי “אהלי משה אלכסנדר” (בפי ההמון “בתי וורנר”) נבנו בשנת תרס"ב ונרשמו בערכאות להקדש.

שכונת “בתי נייטין” נוסדה בשנת תרס“ב ע”י הרב ר' זאוויל שפיצר נ"י

המגרש נקנה ע"י מר נייטין בעצמו, בהיותו בירושלים, במחיר שני פר' האמה. מספר הבתים כעת: 62.

המגרש משכונת “בתי ראנד” נקנה ונבנה בשנת העת"ר בתור הקדש לעניים.

שכונת “תלפיות” בדרומה של ירושלם. – המגרש הראשון 1960.000 אמות מרובעות, נקנה בשנת תרע“א ע”י מנהלי הבנק העברי אפ“ק מאת טמפלר בנק במחיר 23 מא”י האמה. מספר הבתים כעת: מאה ועשרים.

מגרש נחלת ישראל – רמה.

הרא“מ לונץ בלוח א”י שנה א', התרנ“ו: עוד לפני עשר שנים (תרמ"ו) קנו אחדים מיושבי ירושלים (בהשתדלות הגאון החובב רבי יצחק צבי ריבלין יחד עם טובים השנים: ר“א קורפו ור”מ לוינזון ז"ל) אחוזת אדמה גדולה בסביבות העיר העתיקה רמה או כאשר תקרא היום, “נבי סמואל” (ע"ש הנביא שמואל) והחברה הזאת נקראת בשם “נחלת ישראל”, (ע"ש ר' ישראל רובינשטיין) אך מסבות ומכשולים שונים לא נתאחזו אחינו בהאחוזה הזאת (ועפ"י חוקי הממשלה הקונה אדמת מירי ואיננו עובד אותה עשר שנים רצופות תשוב להממשלה). אולם בחרף הזה יצאו כשלש עשרה משפחות מאחינו התימנים אשר גם הם נמנו בחברי החברה הנזכרת ויחרשוה וישדדוה ויזרעוה תבואה וגם גפנים וגפני “ראשון לציון” נטעו בה במספר לא מעט, והמה יושבים בבית שבור בהכפר הסמוך”. –

* * *

המשך הרשימה הזאת, ו“הערות ומלואים”; מספר הבתים מכל שכונה ושכונה, והמגרשים שעוד טרם נבנו – יבאו בחוברת הבאה.

מ.ד. גאון

שכונת “בית הכרם”    🔗

(קוים לתולדותיה)

השאיפה לשיכון עירוני ולהרחבת גבולות ירושלים מערבה, עוררה לארגון בראשית שנת תרפ“א שתי אגודות שמטרתן היתה יצירה ובנין, אחת של מורים ואחת של פקידים, שאח”כ התמזגו ויקבעו תכנית לפעולה, ואז קראו לארגונם המשותף בשם “בוני בית”.

הוגי הרעיון ומחפשי הדרך לגשומו יצאו לשוח באחת השבתות במרחק שני קילומטר מירושלים, בסביבה הקרוחה מכל ישוב, ותוך כדי הליכה והתבוננות בחרו בגבעה נאה, שעליה נבנה כעבור זמן ביהמ“ד למורים העברי, ויגזרו אמר, לתקוע בה יתד, אם רק התנאים ירשו. מיד פתחו במו”מ עם בעל הקרקע, כומר ארמני ידוע, אשר הוכתר בהצלחה, וכך עבר עד מהרה שטח של שלש מאות דונם אדמה לרשות האגודה הנ“ל. בין הזמנים נרכש ע”י אגודת בוני בית, שטח נוסף של חמשים דונם, ועליו נבנתה השכונה העברית הראשונה במערב העיר.

ביום ו' תמוז תרפ“ב, הונחו היסודות לבתיה הראשונים. בעת ההיא לא נראה לאורך הדרך מ”מושב זקנים וזקנות הכללי" עד המקום הנזכר כל בית יהודי או ערבי, כי אימת תושבי הסביבה היתה על כלם. ששים הבתים הראשונים נבנו ע“י חלוצים במקצוע הבניה, חברי המשרד לעבודות צבוריות ובנין, שמקץ זמן קצר הפך שמו ל”סולל בונה“. מר שמואל שלאיין, כיום עו”ד וחבר הנהלת ועד הקהלה שנכנס לביתו בפסח תרפ"ג, מתוך היותו המתישב הראשון במקום, זכה לבקורו של הנציב העליון סיר הרברט סמואל, אשר הואיל לנטוע ארז בגנו לזכר.

סבל רב נפל בחלקם של חלוצי ההתישבות בפנת חמד זו, העוטה כיום ירק ועצים רעננים מכל עבריה. לא בנקל השלימו השכנים בני הכפרים שמסביב, עין כרים, ליפתא, שיך באדר, בית צפפא, דיר יאסין ועוד, לישוב היהודים. מרצם המפליא הדהימם, וינסו לעתים קרובות להניף גרזן רשע וחמס על עמלם המבורך. בעקב זה היה על התושבים לעמוד על המשמר באין הרף, ולהוכיח בעליל כי ידעו להגן על חייהם ורכושם.

לאט התפתחה השכונה, ועסקניה החרוצים עשו לילות כימים להקלת חיי התושבים בה. בינתים נסולו כבישים אשר עלו בעשרות אלפי לירות, וזה השקיע את חברי האגודה בעול של תשלום מסים כבדים זמן ממושך. הובאו מים חיים למקום, נבנה שוק, סודר בית כנסת, הותקן מאור, והונהגה שמירה שיטתית בלילות. במיוחד יצוין, קביעות שירות מכוניות בין העיר והשכונה, אשר היה השירות הראשון מסוג זה מהעיר אל פרבריה השונים.

תושבי השכונה הזאת, שהם רובם ככלם, מורים, סופרים, עתונאים, רופאים, עורכי דין, אגרונומים, מהנדסים, ופקידים, מהרו לקבוע למקום שם הולם, ויבחרו בשם ההיסטורי “בית הכרם” (ירמיה, ו. א.) מתוך הנחה שבסביבה זו בודאי השתרעו גבולותיה של העיר הנ"ל בימי קדם.

ליד ביה“ס שנבנה במרכז השכונה ובית הועד, נטעו שדרות אילנות, וממולו הוקצה שטח רחב ידים לגן צבורי. מגמת מיסדיה, לעשות את שכונתם למרכז תרבותי, הביאתם להפריש שטח של י”ד דונם מקרקע בית הכרם, אשר נמסר במתנה לביהמ“ד למורים העברי, שעליו הוקם אח”כ הבנין הכביר הזה. כן נמסר במתנה שטח הוגן לקהק“ל, המשמש למגרש ספורטיבי, ובו נערכות מדי שנה נטיעות ע”י תלמידי בתי הספר בירושלים.

בין חברי השכונה היה גם המשורר הלאומי, ח.נ. ביאליק, וחורשתו הרעננה שנטע על מגרשו הגדול, תופשת מקום כבוד ברחוב הנושא את שמו. בזמן האחרון קנתה קבוצת יהודים מבגדד מאת ועד השכונה שלשים דונם קרקע, ועליהם נבנו לע"ע בתים אחדים.

ואלה שמות רחובותיה:

רחוב החלוץ, רחוב ביאליק, רחוב המעלות, מעלה הברושים, דרך הארזים, הרחוב הראשי, החוצה את השכונה.

מספר בתי השכונה כיום מאה, חבריה 151, ותושביה 160 משפחה, המכילות כדי שש מאות נפש לערך. בימות החמה, הומה “בית הכרם” מרוב אורחיה הקייטנים, הבאים לשאוף את אוירה הצח.

השכונה מתנהלת ע“י ועד ומועצה, הנבחרים ע”י חברי האגודה אחת לשנה, באספה כללית. ליד שני המוסדות הללו קימות ועדות: לתרבות, לבריאות, לשמירה, ועדה טכנית, וכן לעניני בית הכנסת.

בין מיסדי השכונה יצוינו עסקניה הותיקים, שעמדו בראש הועד מזמן הבנותה ועד היום, והם: ד“ר אריה ביהם, יעקב האפט, שמואל שלאין, בנימין פ’ישמאן, ויצחק יעקבי, האחרון יו”ר ועד השכונה עתה מסור ראשו ורובו לעניניה בכל התנאים ובכל הזמנים.

“בית הכרם” משמשת כיום הזה צומת הקשר לכמה שכונות עבריות במערב ירושלים, שהודות לה הוקמו אחריה והן: בית וגן, בני ברית, יפה נוף, שכונת הפועלים, ובזמן הקרוב עומדות להבנות שכונת תמוה, ושכונת חברי ההסתדרות על הריה המזרחיים.

השמטות

המגרש “שמעון הצדיק” והמערה אשר בו, (סמוך למערת כלבא שבוע), 28,000 אמות מרובעות, נקנה בשנת תרל“ח לשם עדת היהודים בירושלם ע”י ראשי הרבנים לעדת הספרדים והאשכנזים: רבי אברהם אשכנזי ורבי מאיר אוירבוך במחיר 15000 פרנק.

החכם־הירושלמי ח“ר יצחק יחזקאל יהודה הי”ו, היודע פרק חשוב בהיסטוריה הירושלמית וספוג בזכרונות קדומים, מספר לנו כי לפי זכרונו המגרש שמעון הצדיק והמערה אשר בו קנתה בתקופה הראשונה “יהודיה” אחת מעדת הספרדים וגם חיג’ה רשמית היו לה על זה, ואולי על שם היהודיה הזאת קראו הערבים את המגרש הזה בשם “אל יהודיה”. וזה ששלמו הסך הנז' בשנת תרל"ח הנז' לא היה זה מחיר המגרש כי אם בתור כסף משנה למחזיק המגרש. –

המגרש על יד “קבר רחל אמנו” נקנה מאת ר' יהודה ליב קאלישר מהכסף אשר נקבץ ע“י אביו הרב צבי קאלישר, בהשתדלות ה' זליג הויזדורף ור' מרדכי יפה. והקדיש מחציתו ל”עדת הספרדים" ומחציתו לחברת " עזרת נדחים" לבנות עליו בתים. עוד נשוב לדבר בו. –

המגרש משכונת “קרן שמואל” 90,000 אמות נקנה בש' תרס“ו ע”י ועד הכללי לעדת האשכנזים לזכרון הגאון רבי שמואל סלאנט זצ"ל, נתחלק למאה עשרים וארבעה מגרשים קטנים בני 700 אמות בערך. לבד שלשה מגרשים צבורים: בית כנסת, תלמוד תורה, שוק וגן צבורי בהלואות של אלף דולר לכל אחד מהבונים שתשתלם בשעורים שנתיים במשך 20 שנה.

המגרש “בצלאל” עם הבית הגדול שבו, נקנה בשנת תרס“ה במחיר – 20,000 פרנק, ונכתב בערכאות הממשלה ע”ש הפרופ' וורבורג מברלין.

הערה לסעיף כ“ה: בית־ספר לבנות אולינה די רוטשילד שמקומו על דרך מאה שערים, נוסד בש' תרכ”ד מאת הברון ליאופלד די רוטשילד בלונדון. ונמסר בש' תרמ"ה לח' “אגודת אחים” בלונדון.