רקע
אהרן אמיר
מִכָּאן וָהָלְאָה
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים, תל אביב: מוסד ביאליק, זמורה ביתן; 1991

– אַחֲרֵי שֶׁרִחַפְתִּי, עִמָּם,

מֶרְחַק כָּך־וְכָךְ אַפְסֵי־קִילוֹמֶטְרִים בְּתוֹךְ הָאֵינְסוֹף

וְשָׁלַחְתִּי נְשִׁיקוֹת־אֲוִיר לְכָל הַכּוֹכָבִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ

בְּגֹבַהּ כָּזֶה־וְכָזֶה מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת הָאַפְסוֹפִית:

הַאִם אוּכַל לָשׁוּב עוֹד וּלְדַשְׁדֵּשׁ,

כִּתְמוֹל וּתְמוֹל־שִׁלְשׁוֹם,

בְּרַגְלַי הַמַּזִּיעוֹת בֶּעָפָר:

לִטְחֹן אֶת הַטָּחוּן

לִשְׁגֹּר אֶת הַשָּׁגוּר

וּלְגָרֵס תִּירָס עַל חוֹף־הַיָּם בְּעַרְבֵי־קַיִץ?


– אָמְנָם רַגְלַי הֵן שׁוּב בָּאֲדָמָה

אֲבָל עֵינַי, שֶׁכְּבָר הָיוּ בַּדֶּרֶךְ לַיָּרֵחַ,

וּכְבָר רָאוּ יַבֶּשֶׁת מֻנָּחָה כְּעַל כַּף־יָד,

וְגַם חִפְּשׂוּ, לַשָּׁוְא, צֵל חֲמַקְמַק שֶׁל אֱלֹהִים בְּלֹא־מָקוֹם,

הַאִם תִּרְאֶינָה עוֹד טַבּוּר שָׁכֵן וְרַעְיָה?

וּבְדִידוּתִי, שֶׁכְּבָר הָיְתָה צָפָה בַּחֲלָלִית,

הַאִם תַּסְכִּין לְהִתְחַכֵּךְ בִּבְדִידֻיּוֹת שֶׁל עִיר־וּמְתִים?


– אָמְנָם רֹאשִׁי נָטוּי בִּשְׁמֵי־שָׁמַיִם

וָאֳפָקִים בֵּין־פְּלָנֵטָרִיִּים

אֲנִי חוֹבֵק

בִּזְרוֹעוֹתַי:

אֲבָל רַגְלַי עוֹדָן בָּאֲדָמָה

וּבֵין בְּהוֹנוֹתַי, הַמְיֻזָּעוֹת,

שָׁף אָנֹכִי, בְּתַאֲוָה לַחָה,

גַּרְגְּרִים מֵעֲפָרָהּ

הַחַם:

בְּעוֹד עֵינַי, רָמוֹת

צוֹפוֹת מִכָּאן

וָהָלְאָה:

טִיּוּל


אֲנִי צוֹעֵד מָתוּן בְּאַפְלוּלִית הַחֹרֶשׁ שֶׁל חַיַּי.

רוֹמֵס עָלִים כָּמְשׁוּ. שׁוֹאֵף אֶל נְחִירַי,

אֵי־פֹּה אֵי־שָׁם, סַלְסַל־עָשָׁן נִסְרָח מֵרֶמֶץ חַם.

רוֹכֵן אֶל מְדוּרוֹת שֶׁלֹּא תִּבְעַרְנָה עוֹד.

שׁוֹחֶה־מֵרִים אִצְטְרֻבָּל פָּקוּעַ וְנִחָר.

תּוֹעֶה בָּעֲזוּבָה הַשְּׁרוּבָה, נִסְמָךְ בַּלָּאט

אֶל גֶּזַע מְסֻקָּס וְגַבְנוּנִי. חוֹבֵק עָנָף

רָצוּץ, גּוֹשֵׁשׁ בְּאֶצְבָּעִי עַל חוּט שָׂרָף נִקְרָשׁ.

פּוֹרֵם בִּבְלִי־מֵשִׂים מַטְוֵה־קוּרִים עָבֵש. נִגָּף

בְּאֶבֶן מוֹשָׁבִי־מִכְּבָר. שׁוֹמֵעַ בְּפִתְאֹם

אֶת קְרִיאַת הַקּוּקִיָּה הַיְתוֹמָה. נִרְעָשׁ.

קוֹרֵא בְּקוֹל: “אוּהוּ”. אַחַת וְעוֹד אַחַת. קוֹלֵט

הַהֵד הַשָּׁב. קוֹלִי כְּלֹא קוֹלִי. יוֹדֵעַ כִּי אֵין עוֹד.

צוֹעֵד בְּמֹרֶך־לֵב… חַרְדּוֹן עוֹבֵר גַּלְמוּד. וְרַעַד

יַעַבְרֵנִי… אֲנִי גּוֹהֵר, שׁוֹכֵב, נוֹשֵׁם עָלִים, שָׂרָף,

קוּרִים, עָפָר. שְׂחוֹק נוֹאָל נִקְשָׁר עַל שִׂפְתוֹתַי.

נְמָלִים מִתְרוֹצְצוֹת עַל זְרוֹעִי. אֲנִי אוֹמֵר נוֹאָשׁ.

אוֹמֵר “בָּלָשׁ”. זוֹחֵל בְּהִתְאַמֵּץ. שׁוֹאֵל נַפְשִׁי

לָמוּת. נִכְנָס לְתוֹךְ הָעֵץ. יוֹרֵד לִשְׁכֹּן עָפָר.

נִשְׁחָל אֶל שָׁרָשִׁים. נִכְרָךְ עַל הַיּוֹנְקוֹת. מוֹצֵץ עִמָּן

אֶת שִׁיּוּרֵי לֵחַת הַחֹרֶשׁ שֶׁל חַיַּי.

המלצות קוראים
תגיות