רקע
אהרן אמיר
אִגֶּרֶת עֵשָׂו
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים, תל אביב: מוסד ביאליק, זמורה ביתן; 1991

וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכוֹרָה (בראשית כה, 34)


אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים הוּא קוֹרֵא לְעַצְמוֹ,

לֹא כָּךְ? הֶעָקֹב, הֶעָקֹב הַזֶּה!

יְהִי כֵן. אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ. מַה בֶּצַע לִי שֶׁאַתְרִיס כְּנֶגְדּוֹ.

הֲרֵי אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ, עַל חֶלְקַת צַוָּארָיו וּלְשׁוֹנוֹ,

כְּאֶת גְּדָיֵי עִזַּי. יָשָׁר וְהָפוּךְ.

מַכִּיר גַּם אֶת תָּם תּוּשִׁיָּתוֹ בְּיַחֲסֵי־צִבּוּר,

וְאֶת חֶרְדָּתָם הַכְּפִיָּתִית שֶׁל מִיתוֹמָנִים מִסּוּגוֹ

לִמְקוֹמָם בַּכְּתוּבִים, בְּדִבְרֵי הַיָּמִים. מַכִּיר, וְנֶהֱנֶה לִרְגָעִים

(לָמָּה לֹא?) עַל־פִּי דַּרְכִּי. בְּרִחוּק־הַדַּעַת.


אֲנִי לְעֻמָּתוֹ, אַף גַם לְעֻמָּתָם — בְּלִי רוּם־עֵינַיִם — קוֹלִי וְיָדַי שָׁוִים.

אָדָם בֵּינוֹנִי, אוּלַי, שֶׁאֵינוֹ מִתְיַמֵּר לִשְׂרוֹת עִם מַלְאָכִים,

שֶׁאֵין לוֹ רֹאשׁ לְחַזֵּר אַחֲרֵי אֱלֹהִים וּלְהַצִּיב לָהֶם מִזְבְּחוֹת

חֲדָשׁוֹת לַבְּקָרִים — אֲבָל שָׁלֵם, נִדְמֶה לִי, עִם אָפְיוֹ, שֶׁהוּא גַּם

גּוֹרָלוֹ, וּמְנוּחַת מַצְפּוּנוֹ (אִם יֵשׁ דָּבָר כָּזֶה) נִבְחֲרָה לוֹ מִפְּנִינִים.

חַיַי, עֵינִי אֵינָה צָרָה בּוֹ. הֲלֹא הֶרְאֵנִי אֶת הַחַיִל שֶׁעָשָׂה לְהִתְפָּאֵר.

יְהִי לוֹ אֲשֶׁר לוֹ, הַבְּכוֹרָה עִם הַבְּרָכָה.

כְּמִי שֶׁחָזָה מִבְּשָׂרוֹ בִּמְחִירָן, אֵין לִי חֵפֶץ בָּהֶן, תּוֹדָה רַבָּה.

יִשְׂמְחוּ בָּן הוּא וּבָנָיו, וְתִשְׂמַח בּוֹ כָּל הַמִּשְׁפָּחָה

הָאוּטוֹפִּית הַמַּחְלִיאָה. יִשְׂמַח בּוֹ לֵב אָבִינוּ, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ

בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, תָּגֵל אִמּוֹ הַחֲסוּדָה, שֶׁמֶן זַיִת זַךְ.


אֲשֶׁר לִי, טוֹב לִי פֹּה בִּשְׂדֵה אֱדוֹם,

בָּהָר הַטּוֹב הַזֶּה, הַר־שֵׂעִיר,

עִם צֵידִי וְצַיָּדַי וְעִם רוֹעֵי צֹאנִי —

וְטוֹבוּ לִי נָשַׁי, בְּנוֹת יִשְׁמָעֵאל וְהַחִוִּי וְהַחִתִּי,

מִבְּנוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי וְשִׁפְחוֹתֵיהֶנָה —


וְטוֹב לִי נְזִיד הָעֲדָשִׁים

שֶׁמִּמֶּנּוּ יַלְעִיטוּנִי הַלְעֵט

בְּכָל עֵת —

הוֹי הָאָדֹם

הוֹי הָאָדֹם הָאָדֹם

הַזֶּה — —


טבריה, נובמבר 1986

המלצות קוראים
תגיות