רקע
דוד בן־גוריון
להתגוננות ולעצמאות
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: מהד' ג, תל אביב: הוצאת מפלגת פועלי ארץ-ישראל; תשי"א 1950

בנעילת מושב הועד הפועל הציוני, 12 באפריל 1948


לא היה עוד כינוס ציוני, אפילו קונגרס, אשר הטיל אחריות איומה כזאת על התנועה. הפעם הזאת עמדנו לפני המבחן העליון. עמדה התנועה, עמדו נציגיה, עמד כל אחד בישוב. והפעם כל אחד פירושו: איש ואשה.

עד עכשיו, עם האבידות היקרות שהיו לנו, יצאנו מהמבחן הזה שלמים. היו לנו כשלונות, נעשו שגיאות. אבל עד עכשיו לא נפגע אפילו הישוב הקטן ביותר. אבל למרות ההישג הגדול והיקר הזה, שאחראים לו המגינים, הנהגים, הנוטרים והמתישבים, בל נשלה את העם. נראה את המצב בכל חומרתו ואת האפשרויות של כשלונות גדולים, ואולי גם אסונות קשים. ראיה זו הכרחית לא רק למען התכונן בחומר ובגוף למבחן העליון, אלא גם כדי שנחשל את רוחנו, כי בו אולי יותר מכל — יותר מכל תכנון, ארגון וציוד — תלוי גורל המבחן העליון הזה.

אינני יודע אם כל אחד מאתנו מאושר מכל החלטה שנתקבלה כאן. הדבר הזה טבעי הוא. גם מושב זה של הועד הפועל, אשר נתכנס בשעה הגדולה והאיומה שלא היתה כמותה לאומה שלנו מאות בשנים, לא יכול להימנע מחילוקי דעות פנימיים. אולם נדמה לי שיש שני דברים, והם העיקריים, שבהם כל אחד מאתנו בארץ, וכמעט כל אחד בעם היהודי ברחבי הגולה, מאוחדים בלב שלם, והם:

א) התגוננות. לא יתכן הבדל או מחיצה בין מפלגות, מעמדות וזרמים בשטח זה. פה אנחנו יכולים ומחויבים להופיע אך ורק כיהודים, כי אך ורק כיהודים אנחנו נתקפים. בשטח ההתגוננות, ארגונה ומרוּתה, מוכרח להיות שויון מלא בזכויות ובחובות. מובטחני שצרכי ההתגוננות יביאו את כולם לידי הכרה מלאה ונאמנה בצורך ההתלכדות המלאה ללא כל פגם, כי כל פגם מהוה סכנה. גם בלי פגמים הסכנה גדולה.

העמידה שלנו עד עכשיו היא מעודדת. לא קל למצוא דוגמתה. אנו עומדים כאומה קטנה, שאין לה מדינה ושלא יכלה להתכונן, באשר השליט הזר והעוין מפריע, כשהיא נתקפת על־ידי מרובים.

הסכנה גדולה מאוד, והיא תלך ותגדל. אני אומר זאת בימים אלה, כשיש לנו הישגים לא קטנים בשתי החזיתות שאנחנו עומדים בהם כיום: בחזית הרי ירושלים והשפלה ובחזית המערבית־דרומית של העמק. בשתי החזיתות האלה אנו התוקפים. אבל גם במצב מעודד זה, אסור שתקטן בעינינו חומרתה של הסכנה. עד עכשיו ראינו רק חלק קטן של כוחות האויב ורק חלק קטן מיכלתו כוּון נגדנו. עוד איננו יודעים, מי יעמוד מחר נגדנו. לא יתכן שיהיה איזה פגם שהוא בהתלכדות היהודית שלנו ובהתגוננותנו.

והדבר השני, שגם בו אנחנו מאוחדים כולנו בלי יוצא מן הכלל: במלחמתנו על עצמאותנו. כי עצמאותנו מתנה את קיומנו ואת הציונות ואת העליה ואת התישבותנו ואת האפשרות להפריח את ארצנו השוממה. בעצמאותנו יש כליל השאיפות שלנו, כליל הצרכים והמאויים המשותפים לכולנו.

עם הסידורים שעשינו למען הגביר את יכולת עמידתנו, נביא אה ההרגשה הזאת של התלכדות יהודית שלמה ללא כל מחיצות וללא כל פגמים לשורה, לישוב ולעם היהודי בכל התפוצות, למען התגוננות ולמען עצמאות— אם זאת נעשה, יעשה המושב הזה את שליחותו.

המלצות קוראים
תגיות