רקע
דוד בן־גוריון
לקראת הכרעה גדולה
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: מהד' ג, תל אביב: הוצאת מפלגת פועלי ארץ-ישראל; תשי"א 1950

בכינוס לקראת המילוה הלאומי, 9 במאי 1948


אנו עומדים לפני ימים גדולים וגם לפני סכנות חמורות. אמנם ניצחנו עד עכשיו בכל החזיתות, ואנו עומדים מעודדים אחרי חמשה חדשי התקפות־הדים זדוניות מצד כנופיות ערביות בארץ ומחוצה לה. אנו עומדים אולי גם לפני כיבושים פוליטיים. ידענו שמדינת ישראל לא תינתן על־ידי הצהרות פוליטיות בלבד, אלא תוקם בכוחנו אנו. עתה נוכחנו שגם מדינה אדירה, שנסוגה פעם מהחלטתה החיובית בעצרת או״מ, נסוגה שוב. ונציג מדינה אחרת, שעשתה הכל להכשיל את הקמת המדינה, מוכרח היה להודיע שהחלוקה היא עובדה קיימת.

בראש וראשונה חייבים אנו להודות לחילות־המגן ולנהגים האמיצים. הוכחנו שיכולים אנו לעמוד נגד תוקפים העולים עלינו במספרם פי עשרה והמצוידים במיטב הציוד ומסתייעים במאמנים ובמדריכים זרים. שום נקודה המבודדת והנידחת ביותר לא נעזבה על ידינו. ולא רק משום שהיה לנו נשק. עמדה לנו גם גבורת המתישבים, שבלבם פעמו השליחות ההיסטורית של האומה הדוויה והחזון הגדול של תקומת ישראל בארצו. עמוק הוא הקשר הבלתי־מנותק בין היהודי ובין האדמה שעליה דרך מחדש אחרי כאלפּיים שנה.

שליחות־הדורות, שהתבטאה במפעל היצירה והבנין, וגבורת אנשי־המגן — הן שעמדו לנו הביאונו עד הלום.

 

אל ירום לבנו

אולם דוקא עכשיו בעמדנו על סף יום גדול, שלו ציפו עשרות דורות מאז בר־כוכבא, עלינו, לראות בעין פקוחה את העומד לפנינו. בעוד ששה ימים תיפול כל האחריות על שכמנו. עלינו לדעת להשליט סדר ומשטר בתוכנו. עמדנו נגד כנופיות מזוינות של ערבי הארץ והארצות השכנות. ובימים אלה מאיימים בפלישה צבאות סדירים לא של מדינה ערבית אחת, אלא של שורת מדינות המקיפות את ארצנו מצפון, מדרום וממזרח. ובים התיכון אנו רואים לא רק אניות־סוחר אלא גם אניות־משחית בריטיות השטות לאורך החופים. הן נשלחו לא כדי להגן על עולים יהודים החוזרים למולדת, לא כדי להקל עלינו להשיג מעבר לים ציוד הדרוש לנו. אולי להיפך. ואם כי ניצחנו עד עכשיו, ואולי דוקא משום שניצחנו, אל ירום לבנו ואל נזלזל בסכנות. אל נחשוב שאין בקרב ערבי הארץ כוחות הרוצים, המסוגלים והמוכנים לקום נגדנו. ויש כוחות במדינות הערביות השכנות, המצוידות ביד רחבה על־ידי האימפריה הבריטית.

המאמץ הנדרש מאתנו עכשיו גדול מזה שנדרש היה מאתנו עד עתה. המאמץ חל עד עכשיו על חלק של הישוב — על הנוער ואנשי־השורה. אך הם לבדם לא יעמדו בכוחם בלבד במערכה. מתקרבים ימי הכרעה גדולים, פוליטיים וצבאיים. ומכל אחד מאתנו ידָרש מאמץ גדול יותר. המלחמה, מלבד היותה דבר ארור, הריהי גם דבר יקר מאוד.

בכוחנו המוסרי והפיסי היינו מוכרחים להילחם על קיום החלטת האו״מ של 29 בנובמבר. אולם, גם ההכרזה שלנו על הקמת המדינה היהודית, וגם הכתרת מספר אנשים בשם מיניסטרים יהודים ובשם המפורש מדינת ישראל לא יעמדו לנו, אם לא נעשה כולנו את המאמץ הגדול והמלוכד כדי שנוכל לעמוד שוב במבחן צבאי, שאם יבוא — יעלה על כל המבחנים הקודמים; מאמץ בשטח התעשיה, התחבורה, המלאכה ושאר השטחים. התאספנו הערב לבצע אקט ממלכתי — מילוה לאומי ראשון של המדינה היהודית.

המלצות קוראים
תגיות