רקע
דן אלמגור
נקבת השילוח
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: אור יהודה: כנרת, זמורה־ביתן, דביר; 2012

נכתב להצגה “ירושלים שלי” (“החאן”, 1969. לא הולחן)


סָבִיב לַחוֹמָה – מַחֲנוֹת אוֹיְבִים,

וְכָבֵד הַמָּצוֹר עַל יְרוּשָׁלַיִם.

וּבְבֶטֶן הָהָר – שְׁתֵּי קְבוּצוֹת חוֹצְבִים

הַקּוֹדְחוֹת בּוֹ נִקְבָּה, לְהוֹבִיל בָּהּ מַיִם.

הָאַחַת מִזֶּה – הַשְּׁנִיָּה מִזֶּה,

מְנִיפוֹת גַּרְזִנִּים וּמַכּוֹת בְּכוֹחַ.

כִּי כָּבֵד הַמָּצוֹר, וְהָעָם צָמֵא,

וְהָעִיר מַמְתִּינָה לְמֵימֵי-הַשִּׁילוֹחַ.

לְמֵימֵי-הַשִּׁילוֹחַ הַהוֹלְכִים לְאַט.


סָבִיב לַחוֹמוֹת – חֵיל אַשּׁוּר מַמְתִּין.

אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא לִירוּשָׁלַיִם.

וּבְבֶטֶן הָהָר שְׁתֵּי קְבוּצוֹת חוֹצְבִים:

זוֹ מִכָּאן, זוֹ מִכָּאן. הֲתִפָּגֵשְׁנָה הַשְּׁתַּיִם?

כְּבָר יָמִים וְלֵילוֹת הֵם חוֹצְבִים בָּהָר,

וְהַסֶּלַע עַקְשָׁן, וְקָשֶׁה בּוֹ לִקְדֹּחַ.

אַךְ פִּתְאוֹם הִזְדַּקֵּף הָאֶחָד וְאָמַר:

"קוֹל עָמוּם… מֵרָחוֹק… מִכִּוּוּן הַשִּׁילוֹחַ,

קוֹל מֵימֵי-הַשִּׁילוֹחַ הַהוֹלְכִים לְאַט."


סָבִיב לַחוֹמוֹת – הָאוֹיֵב אוֹרֵב,

וְכָבֵד הָרָעָב, וְכָבֵד הַמֶּתַח.

עוֹד שָׁלשׁ אַמּוֹת לְהִנָּקֵב.

עוֹד מַכָּה – וּלְפֶתַע… נִפְעַר הַפֶּתַח.

וְנוֹפְלִים הַחוֹצְבִים אִישׁ עַל צַוַּאר אָחִיו

וְנוֹשְׁקִים זֶה אֶת זֶה, כִּי רָאוּי לִשְׂמֹחַ:

נִשְׁלְמָה הַנִּקְבָּה וְנִצְּלָה הָעִיר –

וְהִנֵּה כְּבָר זוֹרְמִים מֵימֵי-הַשִּׁילוֹחַ,

מֵימֵי-הַשִּׁילוֹחַ הַהוֹלְכִים מַהֵר.


וּבְעוֹד הַחוֹצְבִים נֶחְפָּזִים לָעִיר

לְבַשֵּׂר כִּי הִנֵּה, יְשׁוּעָה הֵחֵלָּה,

נוֹתַר בַּנִּקְבָּה רַק חוֹצֵב צָעִיר

וְהֵחֵל לַחְקֹק בְּגַרְזֶן בַּסֶּלַע.

הוּא בַּסֶּלַע חָצַב אֶת סִפּוּר הַנִּקְבָּה,

כִּי יָדַע: עַד עוֹלָם לֹא יוּכַל לִשְׁכֹּחַ

אֶת הַיּוֹם בּוֹ גַּרְזֶן בְּגַרְזֶן הִכָּה

וּבִשֵּׂר כִּי פְּתוּחָה הִיא, נִקְבַּת-הַשִּׁילוֹחַ,

נִקְבַּת-הַשִּׁילוֹחַ שֶׁהִצִּילָה עִיר.


וְזֶה הָיָה

דְּבַר הַנִּקְבָּה:

"בְּעוֹד הַחוֹצְבִים מְנִיפִים אֶת הַגַּרְזֶן

וּבְעוֹד שָׁלוֹשׁ אַמּוֹת לְהִנָּקֵב

נִשְׁמַע קוֹל אִישׁ קוֹרֵא אֶל רֵעֵהוּ.

הִכּוּ הַחוֹצְבִים אִישׁ לִקְרַאת רֵעוֹ –

גַּרְזֶן עַל גַּרְזֶן.

וַיֵּלֵכוּ הַמַּיִם מִן הַמּוֹצָא

אֶל הַבְּרֵכָה,

כְּמָאתַיִם וְאֶלֶף אַמָּה,

וּמֵאָה אַמָּה

הָיָה גֹּבַהּ הַצּוּר עַל רֹאשׁ הַחוֹצְבִים –

הַחוֹצְבִים אֶת נִקְבַּת-הַשִּׁילוֹחַ.

המלצות קוראים
תגיות