רקע
דן אלמגור
הקברנים העליזים
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: אור יהודה: כנרת, זמורה־ביתן, דביר; 2012

לחן: פרנק פלג

שרה: רביעיית “מועדון התיאטרון” בתכנית הסיום של “שלושה בסירה אחת” (1958)


יוּ־לָה־לָה, יוּ־לָה־לָה,

טוֹב שֶׁיֵּשׁ פֹּה עֲבוֹדָה.

יוּ־לָה־לָה, יוּ־לָה־לָה –

הַשִּׂמְחָה גְּדוֹלָה.


מִתַּחַת אֶבֶן זוֹ תִּשְׁכַּב

אִשְׁתִּי וּשְׁמָהּ פִּרְחִיָּה,

שֶׁרַק בְּטֵית לְחֹדֶשׁ אָב

סָתְמָה סוֹף־סוֹף אֶת פִּיהָ.


אֲהָהּ, אִשְׁתִּי הַמְּנוֹחָה –

מָה טוֹב הוּא מַזָּלִי!

כָּךְ אַתְּ שׁוֹכֶבֶת בִּמְנוּחָה,

וְיֵשׁ מְנוּחָה גַּם לִי.


מִתַּחַת לָאֶבֶן בְּשֶׁקֶט נָנוּם

אִשְׁתִּי וַאֲנִי, גַּב אֶל גַב.

עִם בּוֹא הַמָּשִׁיחַ, הִיא בֶּטַח תָּקוּם;

אַךְ אֲנִי אֶשָּׁאֵר אָז לִשְׁכַּב.


פֹּה קְבוּרָה הַדּוֹדָה בַּתְיָה

שֶׁהָיָה לָהּ סוֹף שָׁחֹר:

הִיא עָשְׂתָה אֶתְמוֹל אַמְבַּטְיָה

וְנָפְלָה לְתוֹךְ הַחֹר.

הִיא הֶחְלִיקָה, וְ… פַּץ! –

שָׁם, בַּבְּאֵר, הִיא שׁוֹכֶנֶת.

וְלָכֵן נֶאֱלַצְנוּ

לִקְנוֹת מְסַנֶּנֶת.


כָּאן שׁוֹכֶבֶת יוֹכֶבֶד

סוֹף־סוֹף לְבַדָּהּ.

וְאִם תִּרְצוּ – זוֹ אֵינָה אַגָּדָה.


אַךְ בַּקֶּבֶר מִמּוּל תִּמְצָא אֶת

הַבְּתוּלָה הַזְּקֵנָה חֲסִידָה,

אֲשֶׁר מֵתָה מִבְּלִי לָדַעַת

מָה הִרְוִיחָה – וּמָה הִפְסִידָה.


כָּאן סָתְמוּ הַבֹּקֶר הַגּוֹלָל

עַל רוֹפֵא שִׁנַּיִם מְהֻלָּל.

זוֹהִי, כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ,

הַסְּתִימָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁהוּא בִּצֵעַ.


כָּאן הִטְמִינוּ בְּצֵל אִילָנוֹת

אֶת חוֹקֵר הָעֵצִים, דּוֹקְטוֹר חֹרֶשׁ.

עַד עַתָּה הוּא חָקַר צַמָּרוֹת;

מֵעַכְשָׁו הוּא יַחְקֹר אֶת הַשֹּׁרֶשׁ.


שְׁלוֹשָׁה אֲנָשִׁים וְכֶלֶב נֶחְמָד

שָׁטוּ יַחְדָּו בְּסִירָה אַחַת,

בַּחַמָּה, בַּמָּטָר וּבַדֶּלֶף.

שְׁלוֹשָׁה אֲנָשִׁים נִקְבְּרוּ פֹּה כָּעֵת

כִּי אָמְרוּ לִפְעָמִים אֶת כָּל הָאֱמֶת.

נוּ, וְכָאן קָבוּר הַכֶּלֶב.

המלצות קוראים
תגיות