רקע
דן אלמגור
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: אור יהודה: כנרת, זמורה־ביתן, דביר; 2012

פרודיה בסגנון שירי אברהם שלונסקי


שׁוּשַׁן אֲחַשְׁוֵרִית. הִלּוּלָא מְפֻלְגֶּשֶׁת.

יֶרַח אֲחַשְׁדַרְפָּן, כָּרוּת כַּסָּרִיסִים,

וּוַשְׁתִּי פַּרְתְמִית בְּאֵין-אוֹנִים דּוֹרֶשֶׁת:

“הוֹ! הַלְבִּישׁוּנִי כְּתֹנֶת הַפַּסִּים!”


יָרֵחַ שַׁעַשְׁגַז. פַּתְשֶׁגֶן שֶׁל אֱלֹהַּ.

וַשְׁתִּי לָבְשָׁה הַשַּׂק. הֵילִילָה, עֲזָאזֵל!

כִּי בִּלְבוּשׁ הַשַּׂק גַּם הַרְרֵי גִּלְבּוֹעַ

הוֹפְכִים שְׁטוּחִים

כְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל.


וּכְמוֹ תָּבוֹר, אֵלִי,1 לַשַּׂק הוּטְלָה הִיא פְּנִימָה,

כִּי הֶעָגֹב הָפַךְ מִישׁוֹר. הַדִּין נֶחְתַּם.

עַל כֵּן יָגוּן שִׁירִי, פַּיְטָן שֶׁל אַבָּא-אִמָּא.

וַשְׁתִּי.

אִשְׁתִּי.

אִשְׁתּוֹ.

אִישׁ טוֹב.

אִישׁ תָּם.

תָּם.

סְתָם.


  1. רמז לסיפור חטיפתו של העיתונאי אלי תבור (“העולם הזה”) אז.  ↩

המלצות קוראים
תגיות