רקע
דן אלמגור

פרודיה בסגנון שירי אברהם שלונסקי


שׁוּשַׁן אֲחַשְׁוֵרִית. הִלּוּלָא מְפֻלְגֶּשֶׁת.

יֶרַח אֲחַשְׁדַרְפָּן, כָּרוּת כַּסָּרִיסִים,

וּוַשְׁתִּי פַּרְתְמִית בְּאֵין-אוֹנִים דּוֹרֶשֶׁת:

“הוֹ! הַלְבִּישׁוּנִי כְּתֹנֶת הַפַּסִּים!”


יָרֵחַ שַׁעַשְׁגַז. פַּתְשֶׁגֶן שֶׁל אֱלֹהַּ.

וַשְׁתִּי לָבְשָׁה הַשַּׂק. הֵילִילָה, עֲזָאזֵל!

כִּי בִּלְבוּשׁ הַשַּׂק גַּם הַרְרֵי גִּלְבּוֹעַ

הוֹפְכִים שְׁטוּחִים

כְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל.


וּכְמוֹ תָּבוֹר, אֵלִי,1 לַשַּׂק הוּטְלָה הִיא פְּנִימָה,

כִּי הֶעָגֹב הָפַךְ מִישׁוֹר. הַדִּין נֶחְתַּם.

עַל כֵּן יָגוּן שִׁירִי, פַּיְטָן שֶׁל אַבָּא-אִמָּא.

וַשְׁתִּי.

אִשְׁתִּי.

אִשְׁתּוֹ.

אִישׁ טוֹב.

אִישׁ תָּם.

תָּם.

סְתָם.


  1. רמז לסיפור חטיפתו של העיתונאי אלי תבור (“העולם הזה”) אז.  ↩

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות