רקע
דן אלמגור
מכתב לרבי

בעקבות שיר־עם ביידיש

שר: לוליק בהצגה “איש חסיד היה” (1968)


"לְפֶלֶךְ מוֹגִילוֹב, פְּסִיק.

לָעִיר לָאדִי, פְּסִיק.

לָרַבִּי הַקָּדוֹשׁ, רֶבּ שְׁנֵיאוּר־זַלְמָן –

נְקֻדָּה.

הִנְנִי לְהוֹדִיעְךָ, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ,

שֶׁהַפַּרְנָסָה אֶצְלִי בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן

הִיא לֹא כָּל כָּךְ אַי־אַי־אַי־אַי.

וְגַם הַבְּרִיאוּת אֶצְלִי בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן,

גַּם הִיא לֹא כָּל כָּךְ אַי־אַי־אַי־אַי.

וְאִשְׁתִּי – הֲרֵי אַף פַּעַם לֹא הָיְתָה אַי־אַי־אַי־אַי.

וְאַתָּה הֲרֵי הָאַי־אַי־אַי־אַי!

עָזֹר נָא לִי, רַבִּי."


אִם הַמַּצָּב קָשֶׁה,

אִם הַמַּצָּב לֹא טוֹב –

נִכְתֹּב מִכְתָּב לָרַבִּי שֶׁ־

בְּפֶלֶךְ מוֹגִילוֹב.


עָבְרוּ שָׁנִים.

הִשְׁתַּנוּ הַזְּמַנִּים,

וּמַזָּלוֹ שֶׁל הֶחָסִיד הוּטַב

(כַּנִּרְאֶה בִּזְכוּת אוֹתוֹ הַמִּכְתָּב. )

וְעַכְשָׁו

הוּא יוֹשֵׁב בְּגַרְבַּיִם

בְּכֻרְסָה רְחָבָה שֶׁל בַּעַל בַּיִת

וְכוֹתֵב שׁוּב מִכְתָּב

לָרַבִּי.


"לְפֶלֶךְ מוֹגִילוֹב, פְּסִיק.

לָעִיר לָאדִי, פְּסִיק.

לָרַבִּי הַקָּדוֹשׁ, רֶבּ שְׁנֵיאוּר־זַלְמָן –

נְקֻדָּה.

הִנְנִי לְהוֹדִיעְךָ, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ,

שֶׁהַפַּרְנָסָה אֶצְלִי בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן

הִיא קְצָת יוֹתֵר אַי־אַי־אַי־אַי־אַי.

וְגַם הַבְּרִיאוּת, בָּרוּךְ הַשֵּׁם,

גַּם הִיא הַרְבֵּה יוֹתֵר אַי־אַי־אַי־אַי־אַי.

וְאַרְבַּעַת הַיְּלָדִים שֶׁלִּי –

כָּל אֶחָד הוּא אַי־אַי־אַי־אַי־אַי.

וְאַתָּה הֲרֵי הָאַי־אַי־אַי־אַי־אַי!

תּוֹדָה לְךָ, רַבִּי."


אִם הַמַּצָּב קָשֶׁה,

אִם הַמַּצָּב לֹא טוֹב

נִכְתֹּב מִכְתָּב לָרַבִּי שֶׁ־

בְּפֶלֶךְ מוֹגִילוֹב.

אִם הַמַּצָּב הוּטַב,

אִם הַמַּצָּב כְּבָר טוֹב –

נוֹדֶה לָרַבִּי הַקָּדוֹשׁ

בְּפֶלֶךְ מוֹגִילוֹב.


"עִקָּר שָׁכַחְתִּי, רַבִּי:

נִדְמֶה לִי שֶׁאִשְׁתִּי בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן

הִיא כָּכָה, שׁוּב, אַי־אַי־אַי־אַי".

(רמז להריון נוסף.)

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות