רקע
יצחק ליבוש פרץ

סמרטוטי ערפל, כבדים ואמוצים, התנגשו והתלכּדו וַיהיו לענן עלטה אחד. האוויר כבד וחם, עוד מעט וירד הגשם, כבר יצא החלוץ לפניו: רסיסים ונטפים בודדים.

לרגלי הר תלול עומד בית קטן; וראשו חבוש גג-קש קרוע – מי יתקן אותו?

הענן הכבד מכסה את השמש כליל. חיש עבר גם “בין השמשות” …בבית חשיכה; בפינת הארובה שמעל לכירים עומדת עששית, אך ריקה היא בלי נפט, והזכוכית שבורה – מי יקנה זכוכית חדשה, מי יביא נפט?

ובחדר מחנק נפש.

והכירים אינן ריקות; איזה קדרות של חרס; מעט אפר, לבינה מתפוררת, מגרפת ברזל …אך זיק אש אין …על יד הדלת גזרי עץ – אך מי יחטבם לעצי-דלק?

בעל-הבית חלה כשנה תמימה את חוליו, אשר מת בו. ה“צרור” אשר נצבר במשך ימים רבים ובעמל רב, כלה ואיננו …

– אאסוף מעט כסף, ואתן אותו ברבית … – אמר בלבו – כי אשתי הרתה ובלי ספק תלד בן, ויהיה שכר לימוד!

ה' נתן בת; גם זו לטובה, והיה לה הכסף לנדוניא …

אך המחלה באה כשואה…

לאט נתמעט הכסף מן הצרור והכוחות מן הגוף …לאט לאט יצאו גם כלי הבית בלחם, ברפאוּת-תעלה ללא הועיל …לאחרונה יצאה מכונת התפירה …גם היא נמכרה, ויחד עם השקל האחרון יצאה גם הנשמה מן הגוף ….

חתיכת הבד, אשר נצרר בה הכסף, תלויה עתה על-יד נר-הנשמה …

ארגז מפורזל עומד אצל הדלת – הוא ארגז המשרתת האחרונה אשר יצאה לבקש לה “מקום” אחר.

הצללים בחדר הצר מתעבים מרגע לרגע; על הרצפה מעט קש מפוזר, עליו שכב המת …

הכתלים מביטים בעינים קטנות ושחורות – הם המסמרים, שהיו תלויים עליהם כלי-בית ומלבושים, מראָה ( טוב מאד, כי נלקחה; לוּ ראתה האלמנה את פניה!), מנורת חנוכה (בשביל מי? למה?) ובגדים רבים …המראה והמנורה נמכרו, את הבגדים חטפו בעלי-חובותיהם בשעת יציאת הנשמה ….

ובפינה – ערשׂ, והילד השוכב בו ישן ….

ועל הרצפה יושבת האלמנה, וראשה נשען על ערשׂ הילד, וידיה הרזות רועדות …עיניה היבשות והאדומות מביטות אל התקרה, בלי ראות מאומה.

וכך היא יושבת בלי נוע, בלי רגש, כמעט בלי דופק …

אך במוחה, בלי חפצה וידיעתה, מתגלגלת מחשבה עצלה, זכרון איזה דבר:

– “הנה, – אמר אליה פעם אחת, – הושיטי לי את המספּרים …” והמספּרים לא נצרכו לו כלל!

וצחוק של עורמה קלה הופיע אז על פניו …

“הוא חפץ, שאקרב אליו”.

“ואני קלפתי אז תפוחי אדמה” ….

“והאם נתתי לו אז את המספרים?”

"לא, לא נתתי – באותו הרגע בא איזה איש הביתה … "

“מי בא אז?”

ואת האיש אשר בא, ואשר הפריע אותה מלהושיט לו את המספּרים, לא תוכל להעלות על לב …

והיא חושבת בעצלתים, והילד ישן, וצחוק-קל מרחף על פני החולם הקט.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37199 יצירות מאת 1909 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13505 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!