רקע
אהרן אמיר
"אתם תהיו כאן!"
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: כרמל; תשס"א 2001

עוֹד יוֹם-יוֹמַיִם, וּבְצָהֳרֵי-חַמָּה אָנוּ עוֹמְדִים –

חָלִים וְסָלִים בּוּ-מְרַאד, גְּבָרִים מוּצָקִים,

רַחֲבֵי-גָּרֶם, לֹא חֲטוּבִים דַּוְקָה אַךְ חֲצוּבִים,

וַאֲנִי הַנַּעַר עִמָּהֶם, מְמֻנֶּה וְרוֹשֵׁם וּמְדַוֵּחַ,

עַל גִּבְעָה בּוֹדְדָה, שַׁלֶּטֶת, לִקְרַאת פִּצּוּצֵי בָּרוּד.

הַגִּבְעָה צוֹפָה דָּרוֹמָה, אֶל עֵמֶק הַחוּלָה,

וְחָלִים (אוֹ סָלִים) מִתְבּוֹנֵן, מְעַשֵּׁן, וּמְהַרְהֵר, וְשׁוֹתֵק,

עַד שֶׁהוּא מַפְטִיר כְּמוֹ לֹא לָעִנְיָן:

“אַתֶּם תִּהְיוּ כָּאן”. – תָּמִים, אוֹ מִתַּמֵּם,

אֲנִי מֵשִׁיב: “מַה קָּרָה לְךָ, חָלַמְתָּ חֲלוֹם?”

וְאִישׁ-שִׂיחִי מַרְחִיב פִּשּׂוּק רַגְלָיו, מוֹרֶה בְּאֶצְבָּעוֹ:

"אַתָּה רוֹאֶה שָׁם לְמַטָּה? לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים

הָיְתָה רַק קַדַּחַת. עַכְשָׁו הִנֵּה שָׂדוֹת, עֵצִים, בָּתִּים.

פּוֹרֵחַ… בְּעַד זֶה אֲנִי אוֹמֵר, בְּעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים…"

וַאֲנִי, אָמוּן עַל כָּל שֶׁלִּמְּדוּנוּ: "מָה אַתָּה מְדַבֵּר?!

אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנַחְנוּ רַק שְׁלִישׁ מֵהַתּוֹשָׁבִים אֶצְלֵנוּ,

וְרַק שִׁשָּׁה אֲחוּזִים מֵהָאֲדָמָה הֵם שֶׁלָּנוּ.

וּבִכְלָל, הָאַנְגְּלִי הוּא הַשּׁוֹלֵט, לֹא אֲנַחְנוּ".

  • “תִּסְלַח לִי”, הוּא מֵשִׁיב, "אַתָּה עֲדַיִן יֶלֶד,

אֲבָל אֲנִי בֶּן-אָדָם מְבֻגָּר, רָאָה מַשֶּׁהוּ בַּחַיִּים…

אָז אֲנִי אוֹמֵר לְךָ: הָיוּ פֹּה תֻּרְכִּים, וְעַכְשָׁו

יֵשׁ אַנְגְּלִים וְצָרְפָתִים. הַתֻּרְכִּים אֵינָם, וּמִי שֶׁבָּא אַחֲרֵיהֶם

יֵלֵךְ גַּם כֵּן, וּבְקָרוֹב. אֲבָל אַתֶּם נִשְׁאָרִים…

וּבְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אַתֶּם תִּהְיוּ כָּאן.

תִּזְכֹּר מָה אֲנִי אוֹמֵר לְךָ… וְעוֹד אַגִּיד לְךָ:

הָאֲנָשִׁים פֹּה כֻּלָּם יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת,

לָמָּה נִמְאַס לָהֶם מֵאַחְמֶד בֶּךְּ, שֶׁמַּחֲזִיק הָאֲדָמוֹת

וּמוֹצֵץ לָהֶם הַדָּם שֶׁלָּהֶם בְּלִי לָתֵת שׁוּם-כְּלוּם.

אַתֶּם תָּבִיאוּ לָהֶם חַשְׁמַל וּכְבִישִׁים וּמַיִם בְּצִנּוֹר…"


הַפִּצּוּצִים עָמְדוּ לְהַתְחִיל, וְצָרִיךְ הָיָה לְהִתְרַחֵק,

וַאֲנִי מִמֵּילָא לֹא יָדַעְתִּי מָה אָשִׁיב עַל כָּל זֶה.

אֲבָל – מִשֶּׁעָבְרוּ לֹא חָמֵשׁ שָׁנִים אֶלָּא שֵׁשׁ וָחֵצִי

וּשְׁנֵים-עָשָׂר כְּפָרִים מֵעֵבֶר לִגְבוּל הַצָּפוֹן הָיוּ

בִּידֵי צַהַ"ל, לֹא יָכֹלְתִּי שֶׁלֹּא לִזְכֹּר אוֹתָהּ נְבוּאָה

שֶׁזָּרַק סָלִים (אוֹ חָלִים), לְבָנוֹנִי פָּשׁוּט מִנַּבָּטִיֶּה:

קַבְּלַן-פִּצּוּצִים בִּלְתִּי-מְדֻפְּלָם, בַּעַל חוּשׁ לְהִיסְטוֹרְיָה.

לֹא מְדֻפְּלָם.


המלצות קוראים
תגיות