סִפְּרוּ שֶׁשִּׁבְעָה מִן הַגַּנָּבִים יָצְאוּ בְאוֹתוֹ יוֹם לִגְנֹב כְּמִנְהָגָם. עָבְרוּ עַל פְּנֵי גַן שֶׁאֱגוֹזֵי פֶרֶךְ טְרִיִּים בּוֹ. נִכְנְסוּ לְאוֹתוֹ גַן, וְהִנֵּה לִפְנֵיהֶם נַעַר קָטָן עוֹמֵד בֵּינֵיהֶם. אָמְרוּ לוֹ: “הַנַּעַר, רְצוֹנְךָ שֶׁתִּכָּנֵס עִמָּנוּ לְגַן זֶה וְתַעֲלֶה עַל עֵץ זֶה שֶׁתֹּאכַל מֵאֱגוֹזָיו כַּאֲוַת נַפְשֶׁךָ וְתַשִּׁיל לָנוּ מִמֶּנּוּ אֱגוֹזִים?” נַעֲנָה לָהֶם הַנַּעַר לְכָךְ וְנִכְנַס עִמָּהֶם. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעַר הִסְכִּים עִמָּם וְנִכְנַס אִתָּם. אָמְרוּ זֶה לֶָזה: “רְאוּ מִי הוּא הַקַּל בָּנוּ וְהַקָּטָן, שֶׁיְּטַפֵּס עַל הָעֵץ”. הוֹסִיפוּ וְאָמְרוּ: “אֵין אָנוּ מוֹצְאִים בְּתוֹכֵנוּ צָנוּם יוֹתֵר מִנַּעַר זֶה”. אַחֲרֵי שֶׁהֶעֱלוּ אוֹתוֹ עַל הָעֵץ אָמְרוּ לוֹ: “אַל תִּגַּע בִּמְאוּמָה מִמֶּנּוּ, שֶׁלֹּא יִרְאֶה אוֹתְךָ אָדָם וְיַזִּיקְךָ”. אָמַר לָהֶם הַנַּעַר: “וְכֵיצַד אֶעֱשֶׂה?” אָמְרוּ לוֹ: “שֵׁב בְּאֶמְצָעוֹ וְטַלְטֵל כָּל עָנָף מִמֶּנּוּ טַלְטֵלָה חֲזָקָה, עַד שֶׁיִּשֹּׁר מַה שֶּׁעָלָיו וְנִלְקְטֶנּוּ. וּכְשֶׁיִּכְלֶה מַה שֶּׁעָלָיו וְתֵרֵד אֵלֵינוּ, קַח חֶלְקְךָ מִמַּה שֶּׁאָסַפְנוּ”. הִתְחִיל הַנַּעַר, שֶׁטִּפֵּס עַל הָעֵץ מְטַלְטֵל כָּל עָנָף בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהָאֱגוֹזִים נוֹשְׁרִים, וְהַגַּנָּבִים מְאַסְפִים אוֹתָם. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ כְּשֶׁבַּעַל הַגַּן עוֹמֵד אֶצְלָם כְּשֶׁהֵם בְּאוֹתוֹ מַצָּב. אָמַר לָהֶם: “מַה לָּכֶם וּלְאִילָן זֶה?” אָמְרוּ לוֹ: “לֹא נָטַלְנוּ כְלוּם מִמֶּנּוּ, אֶלָּא שֶׁעָבַרְנוּ עָלָיו וְרָאִינוּ נַעַר זֶה עָלָיו, וְהֶאֱמַנּוּ שֶׁהוּא בְעָלָיו, וּבִקַּשְׁנוּ מֵאִתּוֹ לְהַאֲכִילוֹ מִמֶּנּוּ. טִלְטֵל אַחַד הָעֲנָפִים עַד שֶׁנָּשְׁרוּ מֵעָלָיו הָאֱגוֹזִים, וְאֵין כָּל עָוֹן בָּנוּ”. אָמַר בַּעַל־הָעֵץ לַנַּעַר: “וּמָה אַתָּה אוֹמֵר?” אָמַר לוֹ: “שֶׁקֶר דִּבְּרוּ אֵלֶּה. וְאוּלָם אֲנִי מַגִּיד לְךָ אֶת הָאֱמֶת, וְהִיא שֶׁבָּאנוּ יַחְדָּו לְכָאן, וְצִוּוּ עָלַי לְטַפֵּס עַל עֵץ זֶה שֶׁאֲטַלְטֵל אֶת הָעֲנָפִים שֶׁיִּשְׁרוּ מֵעֲלֵיהֶם הָאֱגוֹזִים, וּמִלֵּאתִי אַחֲרֵי דִבְרֵיהֶם”. אָמַר לוֹ בַּעַל־הָעֵץ: “כְּבָר הִפַּלְתָּ עַצְמְךָ לְתוֹךְ צָרָה גְדוֹלָה, וּכְלוּם הָיְתָה לְךָ תּוֹעֶלֶת מַשֶּׁהוּ מִזֶה?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “לֹא אָכַלְתִּי מֵהֶם כְּלוּם”. אָמַר לוֹ בַּעַל־הָעֵץ: “מֵעַכְשָׁו יוֹדֵעַ אֲנִי אֶת טִפְּשׁוּתְךָ וּבַעֲרוּתְךָ, הַיְנוּ שֶׁאַצְתָּ לְהַשְׁמִיד עַצְמְךָ לְתַקָּנַת זוּלָתְךָ”. אָמַר לָהֶם לַגַּנָּבִים: “אֵין לִי דֶרֶךְ לְהַאֲשִׁימְכֶם, לְכוּ לְדַרְכְּכֶם”. וְתָפַס אֶת הַנַּעַר וְהֶעֱנִישׁוֹ". “וְכָךְ הֵם מִשְׁנֶיךָ וְאַנְשֵׁי מֶמְשַׁלְתְּךָ, מְבַקְּשִׁים הֵם לְהַשְׁמִידְךָ לְתַקָּנַת עִנְיָנָם, וְעוֹשִׂים בְּךָ כְּשֵׁם שֶׁעָשׂוּ הַגַּנָּבִים בַּנַּעַר”. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “אֱמֶת הִיא מַה שֶּׁאָמַרְתְּ, וְצָדַקְתְּ בִּדְבָרַיִךְ. וַהֲרֵי אֵין אֲנִי יוֹצֵא אֲלֵיהֶם וְאֵינִי מַנִּיחַ תַּעֲנוּגוֹתַי”. לָן עִם אִשְׁתּוֹ בַּתַּעֲנוּגוֹת שֶׁבַּחַיִּים. כְּשֶּׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר. קָם הַמִּשְׁנֶה וְאָסַף אֶת רַבֵּי הַמֶּמְשָׁלָה יַחַד עִם כָּל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ אִתָּם מִן הַנְּתִינִים. בָּאוּ אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים. אַךְ הַשַּׁעַר לֹא נִפְתַּח לִפְנֵיהֶם וְלֹא יָצָא אֲלֵיהֶם, וְלֹא נָתַן לָהֶם רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֵלָיו. כְּשֶׁהִתְיָאֲשׁוּ מִזֶּה אָמְרוּ לְשִׁמָאס: “הַמִשְׁנֶּה הַנַּעֲלֶה וְהֶחָכָם הַשָּׁלֵם, כְּלוּם אִי אַתָּה רוֹאֶה מַצָּבוֹ שֶׁל נַעַר זֶה הַצָּעִיר לְשָׁנִים וּמְעוּט הַשֵׂכֶל שֶׁהוֹסִיף עַל חֲטָאָיו גַּם אֶת הַשֶּׁקֶר. רְאֵה כֵּיצַד הֵפֵר מַה שֶּׁהִבְטִיחַ לְךָ, וְלֹא קִיֵּם הַבְטָחָתוֹ. וְיֵשׁ לְצָרֵף חֵטְא זֶה לְחֲטָאָיו. וְאוּלָם מְבַקְּשִׁים אָנוּ שֶׁתִּכָּנֵס אֵלָיו שֵׁנִית, וְתִרְאֶה מַה הַסִּבָּה לִדְחִיָּתוֹ וְהִמָּנְעוֹ מִצֵּאת. אָכֵן לֹא בִלְתִּי מַכִּירִים אָנוּ אֶת תְּכוּנָתוֹ הַמְגֻנָּה בְּהַנְהָגָה מֵעֵין זוֹ. הֲרֵי הִגִּיעַ לְתַכְלִית הַקְּשִׁיחוּת”. שָׂם שִׁמָאס פָּנָיו וְנִכְנַס אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ, הַמֶּלֶךְ. מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ פוֹנֶה אֶל דָבָר פָּעוּט מִן הַתַּעֲנוּג וְעוֹזֵב אֶת הָעִנְיָן הַגָּדוֹל, שֶׁיָּאֶה לְךָ לַעֲסֹק בּוֹ? הֲרֵי דוֹמֶה אַתָּה לְזֶה שֵׁיֵּשׁ לוֹ גְמַלָּה, וְהוּא לָהוּט אַחֲרֵי חֲלָבָהּ וְהִשִּׂיאוֹ מְתִיקוּת חֲלָבָהּ מִלְּהַחֲזִיק בְּאַפְסָרָהּ. יוֹם אֶחָד נִגַּשׁ לְחָלְבָהּ וְלֹא נָתַן דַּעְתוֹ עַל אַפְסָרָהּ. כְּשֶׁהִרְגִּישָׁה הַגְּמַלָּה שֶׁעָזְבוּ אֶת הָאַפְסָר, מָשְׁכָה עַצְמָהּ וּבִקְשָׁה לָהּ אֶת הַמֶּרְחָב, וְאִבֵּד הָאִישׁ אֶת הֶחָלָב וְאֶת הַגְּמַלָּה. וְהָיָה הַנֵּזֶק שֶׁמָּצָא רַב מִן הַתּוֹעֶלֶת. הִתְבּוֹנֵן אֵפוֹא הַמֶּלֶךְ לְמַה שֶּׁהוּא תַקָּנַת עַצְמְךָ וּנְתִינֶיךָ, שֶׁכֵּן לֹא יֵאוֹת לְאָדָם שֶׁיְּהֵא נִשְׁאָר יוֹשֵׁב תָּמִיד עַל דֶּלֶת הַמִּטְבָּח, מִהְיוֹתוֹ זָקוּק לְמַאֲכָל. וְלֹא יֵאוֹת לוֹ שֶׁיְּהֵא מַרְבֶּה יְשִׁיבָה עִם הַנָּשִׁים בִּגְלַל נְטִיָּתוֹ אֲלֵיהֶן. וּכְשֵׁם שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לוֹ מִן הַמַּאֲכָל מַה שֶׁיָּסִיר מֵעָלָיו צַעַר הָרָעָב וּמִן הַמַּשְׁקֶה מַה שֶׁיָּסִיר מֵעָלָיו צַעַר הַצָּמָא, כָּךְ צָרִיךְ לוֹ לְאָדָם בַּר־שֵׂכֶל שֶׁיִּסְתַּפֵּק מֵאֵלֶּה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע הַשָּׁעוֹת בִּשְׁעָתַיִם עִם הַנָּשִׁים בְּכָל יוֹם, וְיוֹצִיא אֶת הַשְּׁאָר לְתַקָּנַת עַצְמוֹ וּלְתַקָּנַת נְתִינָיו, וְלֹא יַאֲרִיךְ שְׁהִיָּתוֹ עִם הַנָּשִׁים וְלֹא יִחוּדוֹ אִתָּן יוֹתֵר מִשְּׁתֵּי שָׁעוֹת, שֶׁכֵּן נֵזֶק בָּזֶה לְשִׂכְלוֹ וּלְגוּפוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאֵין הֵן מְצַוּוֹת עַל הַטּוֹב, וְאֵין הֵן מַדְרִיכוֹת בְּדֶרֶךְ־הַיָּשָׁר. וְלֹא צָרִיךְ שֶׁיְּקַבֵּל מֵהֶן לֹא דְבָרִים וְלֹא מַעֲשִׂים. וּכְבָר שָׁמַעְתִּי שֶׁאֲנָשִׁים רַבִּים נִשְׁמְדוּ בִּגְלַל נְשֵׁיהֶם, וּבְתוֹכָם אָדָם שֶׁאָבַד עֵקֶב חֶבְרָתוֹ עִם אִשְׁתּוֹ, בִּהְיוֹתוֹ מְצַיֵּת לָהּ בְּכָל מַה שֶׁצִּוְּתָה אוֹתוֹ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד הָיָה זֶה?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס: