רקע
שולמית הראבן
מטבעות עתיקות
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: מרחביה: ספרית פועלים; 1962

לַסַּבָּא־שֶׁבָּהָר הָיוּ יָדַיִם עַתִּיקוֹת,

לַסַּבָּא בַּשְּׁפֵלָה הָיוּ עֵינַיִם־אֲלַכְסוֹן.


סָבִי הָיָה חָכָם: עָשָׂה כַּדִים, נִתֵּץ כַּדִים,

לִפְעָמִים הֵרִיחַ רֵיחַ־נְבוּאָה חָרִיף,

הִפְנָה לָהּ גַב זוֹעֵם וְאֶל כַּדָּיו חָזַר.


הַסַּבָּא הַשֵּׁנִי הָיָה צְהֹב־עֵינַיִם;

כְּמוֹ נָמֵר הִבִּיט בָּאֳנִיּוֹת־מַלְכוּת,

וְקֶצֶף־יָם נִסְתַּר בֵּין אֶצְבְּעוֹת יָדָיו,

וְהֵן דַּקּוֹת מְאֹד – כַּחֲלִילֵי זָהָב.


וְזֶה הָיָה הַסָּב אֲשֶׁר דָּרַשׁ לָדַעַת

קוֹלוֹת זָרִים בָּעֲרָפֶל, זְמַנֵּי הַהַפְלָגוֹת.


אֶחָד כִּסָּה עֵינָיו בִּנְקִיק־עַפְעַף כְּסֶלַע.

שֵׁנִי – עֵינָיו שְׁקֵדִים קְלוּפִים וּמְהִירִים כְּמֶלַח.


כְּשֶׁמֵּת סָבִי בָּהָר, אִישׁ לֹא יָדַע לִקְבּוֹעַ

הֵיכָן נִגְמָר גּוּפוֹ וּמַתְחִילִים טְרָשִׁים;

לָכֵן אָמְרוּ – יָשָׁר הָיָה הָאִישׁ כְּצַוְּארֵי חִטָּה.

אַךְ סָבָא־הַשְּׁפֵלָה עֶרֶב אֶחָד הִבְהִיק,

וְנֶעֱלַם בְּסִירָתוֹ, שָׁזוּף כִּכְלִי מַתֶּכֶת;

וְנִתְיָרְאוּ בָּנָיו, צוֹפִים בַּחֲשָׁד הַיָּמָה,

כְּאִלּוּ הָאֲוִיר נֶחְתַּךְ, וְהֶעָתִיד קָרוֹב מְאֹד.


סָבִי־פַּלָּח הִטְמִין בַּכַּד מַטְבֵּעַ לְמַטְבֵּעַ.

סָבִי־מַלָּח צִיֵּר בַּחוֹל, וְלֹא הֵבִין מַדּוּעַ.

המלצות קוראים
תגיות