רקע
איתמר בן-אב"י
איגרת לרוטנברג
mנחלת הכלל [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: הועד הצבורי להוצאת כתבי איתמר בן אב“י; תשל”ח

אדוני וידידי הגדול,

אתמול פניתי, מעל דפי “דואר־היום”, לדעת הקהל היהודאית בקריאה לאחדות כל מפלגות עמנו. הצעתי להטיל על סוקולוב וחבריו בהנהלה הציונית החדשה להקים מאחדה (־ קואליציה) לאומית עברית, דוגמת המאחדה הלאומית האנגלית, אשר הורכבה רק לפני ימים מעטים בלונדון. אם יישמע קול זה מציון ברגע ובמקום הרצויים, ואם תוחזר אלינו מגדות ה“תמזה” בת־קול ציונית נאותה־ שאלה היא שלא אמהר לענות עליה, אם בחיוב ואם בשלילה. הן פלאים ירדה הציונות העולמית בשנים האחרונות, ומריבות מפלגותיה קרעוה לקרעים במידה כה מדאיגה עד שגובר החשש להמשכת הריקנות העכשוית לשנה, לשנתיים, ויותר מכן אולי. הנה מדוע מרהיב אני עוז לפנות ישר אליך, פנחס רוטנברג, במכתבי זה.

אני, היודע את אשר עשית לעמך למחרת אותו אב תרפ"ט בארצנו זאת; אני, שהייתי עד שמיעה וראיה גם בלונדון לאותו מאמץ נפלא מצדך להצלת ביתנו הלאומי ברגעי שקיעתו המבהילה; אני, שבאזני הודו מנהיגינו הגדולים גם בפאריז, שאלמלא השפעתך האישית על הגדולים ביהודי אנגליה – לורד מלצ’ט המנוח, וייבדלו לחיים ארוכים – סר הרברט סמואל ולורד רדינג, כי עתה לא היה עוד מנוס ומפלט לתנועה המוליכה ציונה. הרשות בידי, כמדומני, לפנות אליך בשם אלפי קוראיו של עתון זה, כדי להביע לפניך את משאלתם בשעת חירום זו לביתנו הלאומי על אדמת האבות, והוא – שעם אחת הספינות הראשונות המפליגות אנגליתה – בספינת־האויר אפילו, אם גם תוכל, לשם קיצור הדרך – תשים את פעמיך לבירת הקיסרות הבריטית – לעמוד בה על משמר עמך וארצך.

הזדמנות יוצאת מן הכלל ניתנת לנו עם הקמת המאחדה הלאומית הגדולה בלונדון; הזדמנות, שרק אחת לדור או למאון זוכים לה העמים הקטנים והרצוצים במלחמתם לתחייתם ולהתבססותם; הזדמנות, שלכמותה זכינו אמנם בימי המלחמה העולמית, עם השני לנובמבר 1917, ולא ידענו למצות הימנה את מרבית זכויותינו הדוריות; הזדמנות, שאם לא נדע להיאחז בה הפעם עם גל ההתלהבות הבריטית, נחמיצנה אולי לנצחים…

פאספילד, האיש אשר אותו כינה וייצמן בכינוי הכבוד “פרעה זמננו” – איננו עוד, ויחד עמו יורחק מבמת המדיניות העויינת גם שילס הצורר, שעוד הספיק לקלוע בנו בועדת המנדטים בז’ניבה את חיציו המורעלים. במקומם נתמנה למשרת וזיר המושבות, אמנם איש ה“לייבור” אף הוא, אך מהטובים והנאצלים שאינם יודעים משוא־פנים ושהבטחות אנגליה בעיניו אינן “סמרטוטים נייריים” – תומאס האדיב, אשר ידענוהו עוד מתמול שלשום באהדתו לעם ישראל ולשאיפותיו הציוניות.

יחד אתו יעמוד בראש עניני הפנים סר הרברט סמואל, נציבנו הראשון, ובראש עניני החוץ לורד רידינג, משנה המלך בהודו לשעבר – שניהם ידידיך ותומכיך ברגעים היותר קשים לקורותינו האחרונים. בולדווין, שני הצ’מברליינים, לורד היילשם, סנאודן, מקדונלד גם הוא, ומאחורי הפרגוד אותו ה“וולשי הקטן”, אותו לויד ג’ורג', נותן ההצהרה הבלפורית, המנצח האמיתי בכל המהפכה האנגלית מגבוה. הן לנצח לא נשכח את מלחמתם של כל אלה לטובתנו למחרת המאורעות הדמיים, וביחוד אחר פירסום “הספר־הלבן” של לורד פאספילד. מיהו אשר יכחיש כי לפנחס רוטנברג עם וייצמן גם הוא, היה חלק־הארי במלחמת איתנים זאת – להצלת עמנו בארצנו?

השתקע־נא איפוא בלונדון לכמה ירחים, לכמה שנים אם צריך, להיותך יושב בקרבת אותה הממשלה הגדולה והאדירה, שאחד ממתנגדינו כאן כינה אותה בכינוי המוצלח “הווזרה הציונית” – ועזור־נא ליצור בקרבתה ומסביבה אותה המאחדה העברית אשר בה דברתי במאמרי, ואשר ישתתפו בה בהכרח גם וייצמן וגם ז’בוטינסקי ה“אויבים”, כי רק לך המרץ, הרוח והמסכות למימוש רעיון גדול זה.

ואל־נא תטען, כטענתך תמיד, כי דרוש אתה כאן, על גדות ירדננו הקדמון.

עבודתך בגולה קרבה לקיצה. בכוח כשרונך ורצונך הקימות מפעל שאינו תלוי עוד באיש אחד, ולו גם ביוצרו הכביר. המיפקדה אשר עמדת בראשה רבת־נסיון היא כבר ויכולה, אם רק תרצה בכך, לנהל את הענינים להבא בכל הזהירות והיכלנות הרצויות.

תן־נא לה להמשיך את מבצעך הענקי עם פקודותיך ממרחקים.

מקומך, רוטנברג, בשעות אלה – לא בנהריים.

מקומך בחזית הציונית המשותפה – בלונדון הקיסרית, שממנה הפתעות לא נעימות אולי, אם לא יהיו שומרים להטותן לצינורות הנכונים.

מציון ילווך כל הברכות וכל התקוות. כאיש אחד נעמוד לצדך.

והיית אתה, פנחס רוטנברג, המחזיר ליהודה השלישית את אמונתה בעצמה.


ד“ה, ג' בטבת תרצ”ב – 13.12.1931

המלצות קוראים
תגיות