אסתר ראב, המשוררת הארצישראלית הראשונה, נולדה בשנת 1894 בפתח-תקוה, בתו של יהודה ראב, ממיסדי מושבה עברית ראשונה זו בשנת 1878. ילדותה ונעוריה עברו עליה בבית האב, איכר חרוץ ואדם משכיל, שאותו העריצה כל ימיה: “הוא היה לא רק אבי הביולוגי אלא גם אבי הרוחני. היינו מבינים זה את זה בשתיקה.” אסתר ראב למדה במושבה, ובשנת 1913 ברחה והצטרפה אל ראשוני דגניה וחיתה איתם, אך עם פרוץ המלחמה העולמית חזרה לבית-הוריה. תקופת זמן, ב-1915, חיתה בנס-ציונה, עם עוד שלושה פועלים, בפרדס, חיי “קבוצה”, אחר-כך עבדה כפועלת בבן-שמן; ושוב בפתח-תקוה, עד תום המלחמה, וב-1919 חזרה כמורה לבן שמן. ב-1921 הייתה עדה להתנפלות-הדמים על פתח-תקוה, ובסוף אותה שנה נסעה למצרים ונישאה שם לבן-דודתה יצחק גרין. כחמש שנים עברו עליה בקהיר, ובפריס, ואחר-כך שבה להתגורר בתל-אביב, וחווילתה נעשתה בית-ועד לסופרים ולציירים.

בזיכרונותיה על ימי כתב-העת הספרותי “הדים”, שבעריכת אשר ברש ויעקב רבינוביץ, מספרת אסתר ראב:

“ביום אביב אחד לקחתי את רבינוביץ וברש לטיול בין כרמי-שקדים פורחים – הם היו שניהם עליזים. פיטפטו; משהו מן הקסם שמסביב דבק בהם, עד כי ניטשטשו הגבולות והם נראו כחברים למרות גילם. בצחוק שלפתי מכיסי שיר ונתתי אותו לברש. הוא נעצר, קרא אותו ונעשה רציני מאד; עיניו השחורות והכבדות נחו עליי, ובקולו הבטוח והמהוקצע – פסק: “את צריכה לכתוב.””

שיריה הראשונים של אסתר ראב התפרסמו, בראשית שנות העשרים, ב“הדים”, ובהוצאת כתב-העת הזה הופיע ב-1930 ספר-שיריה הראשון “קמשונים”. בשנת 1964 הופיע קובץ-שיריה השני, “שירי אסתר ראב”, הכולל גם את “קמשונים”, וב-1972 הופיעו שיריה המאוחרים ב“תפילה אחרונה”. כן הופיעו שני מבחרים משיריה: “המיית שורשים” (1976), “ילקוט שירים” (1982) בצירוף מבוא מקיף על חייה ושירתה מאת ראובן שהם; וקובץ סיפוריה “גן שחרב” (1983), שרובם מתארים את שנות ילדותה. אחיה הצעיר, בנימין, הוא אבי, כתב בשעתו מפי אביהם יהודה ראב, את זיכרונותיו בספר “התלם הראשון” (1956), המאיר אף הוא את נוף ילדותה של אסתר בפתח-תקוה.

אסתר ראב מתה בטבעון בה' אלול תשמ"א 4.9.1981, ונקברה בעיר-מולדתה.

הכרך “אסתר ראב, כל השירים” מורכב מחמש יחידות:

א. הספר “קמשונים” (בהוצאת “הדים”, 1930), כנתינתו במקור, ובתוספת ציון מועד הופעתם-לראשונה, בפריודיקה, של חלק משיריו, החל משיריה הראשונים, שאותם כתבה בחורף ובאביב תרפ“א, 1921: “לעיניך האורות, הגדולות”, “כציפור מתה על הזרם”, ו”אני תחת האטד"; וכן קביעת תאריכי אחדים משיריו, שלא נתפרסמו בפריודיקה, על פי סדר הופעתם בכתבי-היד. הספר “קמשונים” נשא במקורו הקדשה: “לזכר ידידי יצחק גרין”, בעלה של המשוררת, שנפטר אותה שנה, 1930, לאחר ניתוח התוספתן, ונקבר בירושלים.

ב. הספר “שירי אסתר ראב” (בהוצאת “מסדה”, 1964), שכלל הדפסה מחודשת של “קמשונים”, וכן מחזורי שיריה של אסתר ראב מן השנים 1963–1930, ונוספו עליהם כאן תאריכי פרסום מרבית השירים.

ג. הספר “תפילה אחרונה” (בהוצאת “עם עובד”, 1972), הכולל בעיקר את שירי אסתר ראב מן השנים 1971–1964, שנתפרסמו כולם בפריודיקה, ותאריכיהם צוינו בו במקורו.

ד. “שירים מבין הזמנים”, שירים גנוזים-ברובם שנמצאו בעיזבונה של אסתר ראב, ונכתבו במקביל לשירים שנדפסו בספריה, מתקופת “קמשונים” ועד 1971 לערך. לא נכללה בהם מרביתה של חטיבת שירי נעורים, במחברות מן השנים 1922–1920 לערך, שמתוכם צמחו ראשוני שיריה הבשלים של אסתר ראב, שנדפסו ב“הדים” והובאו ב“קמשונים”; חטיבה זו היא עניין למחקר שירתה.

ה. “הוציאני אלוה” שירים מ-1972 לערך ועד לשירה האחרון, “נוף שלא מכאן” (מאי, 1981). חלקם פירסמה בחייה, אך טרם קובצו עד כה לספר אחד.

השירים שפוענחו מן העיזבון, ולא פורסמו בחייה, סומנו בעיגול קטן בתחתית כל שיר. כמו-כן תוקנו שגיאות, השמטות ושיבושים אחדים שנפלו בשיריה המודפסים, ונוספו הקדשות אחדות, כל אלה על-פי כתבי-היד או משלוחם.

הרישומים ל“קמשונים” הם מעשה ידי אסתר ראב, כפי שהופיעו במהדורה הראשונה משנת 1930.

ציור השער, “דרך בין זיתים”, מאת נחום גוטמן, תמונת שמן משנת 1927, צילם: י. צפריר.

אהוד בן עזר

תל-אביב, 1987