

ע"פ כל השירים, אהוד בן עזר, 2019
את המהדורה הזו הקלידה לאה שורצמן לבית בן עזר,
אחותו של אהוד בן עזר ואחייניתה של אסתר ראב,
ואת הניקוד התקין בן בן-עזר, בנו של אהוד – וזאת לקראת שנת 2019,
במלאת 125 שנה להולדתה של אסתר ראב. השירים מן העיזבון מסומנים בנקודה שחורה.
שִׁירֵי מוֹלֶדֶת
מאתאסתר ראב
עַל מַעֲרֻמַּיִךְ חוֹגֵג יוֹם לָבָן
מאתאסתר ראב
עַל מַעֲרֻמַּיִךְ חוֹגֵג יוֹם לָבָן,
אַתְּ הַדַּלָּה וְהָעֲשִׁירָה כֹּה.
נֵד הָרִים קָפָא,
שָׁקוּף כַּחֲזוֹן תַּעְתּוּעִים.
אֶל הָאֹפֶק דָּבֵק.
צָהֳרָיִם. מֶרְחֲבֵי שְׂדוֹתַיִךְ מִשְׁתַּלְהֲבִים
וּלְשַׁדֵּךְ כָּלִיל מִתְלַהְלֵהַּ וְעוֹלֶה
מוּל הַשָּׁמַיִם הַלְּבָנִים,
כְּמָסָךְ לֹא יִפָּסֵק
נִמְשָׁךְ וְרוֹעֵד.
בְּתוֹךְ הַמִּישׁוֹר
גִּבְעָה תֵּרוֹם כְּשַׁד עָגֹל
וּלְרֹאשָׁהּ קֶבֶר לָבָן חוֹפֵף;
וּבַעֲזוּבַת שָׂדוֹת קְצוּרִים
אָטָד בָּדָד רוֹבֵץ.
וְהָיָה כִּי תִּיעַף הָעַיִן
מִזִּרְמֵי תַּעְתּוּעֵי-אוֹר
וְטָבְלָה בְּיֶרֶק הָאָטָד הַמַּכְחִיל,
כִּבְתוֹךְ בְּרֵכַת מַיִם צוֹנְנִים.
אַתְּ הַדַּלָּה כֹּה עַל חֲרִיצַיִךְ הַמַּאְדִּימִים
תּוֹךְ זְהַב הַמֶּרְחַקִּים
עִם קַרְקְעֵי נְחָלַיִךְ הַחֲרֵבִים, הַלְּבָנִים –
מַה יָּפִית!
פתח תקוה, סיון תרפ"ג
1923
לִבִּי עִם טְלָלַיִךְ, מוֹלֶדֶת
מאתאסתר ראב
לִבִּי עִם טְלָלַיִךְ, מוֹלֶדֶת,
בַּלַּיְלָה עַל שְׂדוֹת חֲרֻלִּים,
וּלְרֵיחוֹת בְּרוֹשִׁים וְקִמּוֹשׁ לָח
כָּנָף חֲבוּיָה אֲנִי אֶפְרֹשׂ.
עֲרִיסוֹת-חוֹל רַכּוֹת דְּרָכַיִךְ
בֵּין גִּדְרוֹת הַשִּׁטָּה שְׁטוּחוֹת,
כְּעַל פְּנֵי מֶשִׁי צַח
לְעוֹלָם בָּם אָנוּעַ
אֲחוּזַת קֶסֶם לֹא-נִפְתָּר,
וּרְקִיעִים שְׁקוּפִים רוֹחֲשִׁים
עַל מַחֲשַׁכֵּי יָם עֵצִים שֶׁקָּפָא.
פתח תקוה, סיון תרפ"ג
1923
טְבַרְיָה
מאתאסתר ראב
כּוּכִים כְּחֻלִּים
מְסַלְסְלִים עַצֶּבֶת,
עָקְמַת גַּג פּוֹזְלָה
בַּמַּעֲלֶה.
הוֹד זִקְנָה:
דֹּמֶן-דּוֹרוֹת
דָּשֵׁן, מָתוֹק
נִשְׁפָּךְ כִּדְבַשׁ
בְּמִטַּת-סִמְטָא.
שֶׁמֶן, עִטְרָן,
גֶּלְלֵי חֲמוֹר,
פּוֹעֵם רָחוֹק
סַנְדָּל אָדֹם
וּצְמוּק-לֶחִי, צָהֹב
מֵאִיר “בַּעַל הַנֵּס”
וְהָרַמְבַּ"ם
“חֲמִשִּׁיּוֹתֵיהֶם”1
פּוֹשְׁטִים בִּדְחִילוּ
עַל קְהַל מְזַמְּרִים
בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת;
בַּעֲרוּצִים בֵּין אֲבָנֵי-שְׁחוֹר,
כְּחוֹל וְתֹם מָשְׁחוּ
יְדֵי סַבְתּוֹת צְמוּקוֹת:
כְּבוֹד שַׁבָּת –
כְּבוֹד שַׁבָּת. –
1930
-
צורת כף–יד פשוקת־אצבעות על פתח הבית לשם סגולה. ↩
סַבְתּוֹת קְדוֹשׁוֹת בִּירוּשָׁלַיִם
מאתאסתר ראב
סַבְתּוֹת קְדוֹשׁוֹת בִּירוּשָׁלַיִם
זְכוּתְכֶן תָּגֵן עָלָי:
רֵיחַ סְמָדַר וּפַרְדֵּסִים פּוֹרְחִים
עִם חֲלֵב אֵם הָשְׁקֵיתִי;
כַּפּוֹת רַגְלַיִם
רַכּוֹת כְּיָדַיִם
בְּחוֹל לוֹהֵט מְמַשְּׁשׁוֹת;
וְאֶקַלִּיפְּטִים פְּרוּעִים
טְעוּנֵי צְרָעוֹת וּדְבוֹרִים
שִׁיר עֶרֶשׂ לִי דּוֹבֵבוֹ;
שֶׁבַע אֶטְבּוֹל בְּיָם תִּיכוֹן
לִקְרַאת דָּוִד אַלּוּפִי הַמֶּלֶך
וְאַעַל אֵלָיו בְּהַרְרֵי-יְרוּשָּלַיִם
אֲיֻמָּה-הֲדוּרָה.
וְעִם דְּבוֹרָה תַּחַת הַתֹּמֶר
אֵשְׁתְּ קַהֲוָה וַאֲשׂוֹחֵחַ
עַל הֲגַנָּה וּמִלְחָמָה.
סַבְתּוֹת קְדוֹשׁוֹת בִּירוּשָלַיִם,
זְכוּתְכֶן תָּגֵן עָלָי.
עָלָה רֵיח בִּגְדֵיכֶן בְּאַפִּי
רֵיחַ נֵרוֹת-שַׁבָּת וְנַפְטָלִין.
1930
תֵּל אָבִיב
מאתאסתר ראב
אֵיכָה אֵבְךְּ וְדִמְעָה אָיִן.
הָלוֹךְ וְטָפוֹף בְּרַגְלֵי מֶרִי
עַל חוֹל אַדְמָתֵךְ – אַתְּ.
לֹא גֹּרֶן וְלֹא זַיִת,
עֲרוּגוֹת קְלוֹקְלוֹת
תִּסְחֲטִי כָּאן,
וְאַבְנֵי-מֶלֶט
עַל חָזֵךְ הָרָזֶה.
עֲרָבַיִךְ עוֹד יִזְלְפוּ מָה
מִיץ-כּוֹכָבִים אֶל לַחְלוּחִית-יָם;
אֶדְבַּק עִם עֶרֶב אֶל שׁוּלֵי גִבְעוֹתַיִךְ,
כְּחִלְפָה צְחִיחָה מְיַבֶּבֶת.
1928
עַל הַכַּרְמֶל
מאתאסתר ראב
כַּאֲבַטִּיחִים בַּמִּקְשָׁה יִשְׁלָיוּ
אוֹרוֹת בַּשָּׁפֶל;
בֵּין יָם לְשָׁמַיִם כּוֹכָב מְטַפֵּס;
אֳנִיּוֹת מֵתוֹת תִּצָּמַדְנָה
אֶל שֶׁמֶן הַמִּפְרָץ;
וְתִמְהוֹן רָקִיעַ מוֹחֵק-יֵשׁוּת
יִשְׁאַג בַּדְּמָמָה עַל רְכָסִים רְחוֹקִים,
מֵאֹפֶק אֶל אֹפֶק יִתְגַּלְגֵּל הֵדוֹ,
וְרוּחִי – אָבָק לְגַלְגִּלָיו,
עֲלוֹת אוֹ רֶדֶת?
רַק עוֹד אַחַת לִי
קָרוֹא בְּקוֹל:
בּוֹאָה, הָאָהוּב,
וְהַכְזֵב גַּעְגּוּעֵי אֵין-סוֹף – – –
1928
לָאָב
מאתאסתר ראב
במלאת חמשים שנה לעלותו על אדמת פתח תקוה
בְּרוּכוֹת הַיָּדַיִם
אֲשֶׁר זָרְעוּ
בְּבָקְרֵי-חֹרֶף,
לְאִוְשַׁת זַרְזִירִים עָטִים –
שַׁדְמוֹת-חַמְרָה אֲדֻמּוֹת;
אֲשֶׁר הִבְריכוּ הַגֶּפֶן בַּעֲנָוָה
וְשָׁתְלוּ אֵקָלִיפְּטִים כְּדִגְלֵי נִיחוֹחַ
עַל מֵי יַרְקוֹן;
אֲשֶׁר רִסְּנוּ הַסּוּס
וְהִצְמִידוּ רוֹבֶה לַלֶּחִי
לְגָרֵשׁ אוֹיֵב מֵעַל סֻכָּה דַּלָּה,
סֻכַּת-שְׁלוֹמִים מוֹלֶכֶת
עֲלֵי חוֹלוֹת וְיַמבּוּט;
וּבְעַיִן יְרֻקָּה עַזָּה
יְפַקֵּחַ עַל הָאֶפְרוֹחִים:
דּוּנָמִים רַכִּים זְרוּעֵי כַּרְשִׁינָה
וּשְׁוָרִים מִסְפָּר רוֹבְצִים בְּמֵי-בִּצָּה…
חוֹרֵש הַתֶּלֶם עַל אַף הַמִּדְבָּר
בּוֹקֵעַ רִאשׁוֹן בְּאַדְמַת-בְּתוּלָה:
בְּרוּכוֹת הַיָּדַיִם!
1929
פָּרַץ קִמּוֹשׁ בַּחַמְרָה
מאתאסתר ראב
פָּרַץ קִמּוֹשׁ בַּחַמְרָה
וַיִּשְׁתַּפֵּךְ כְּחָלָב
עַל פְּנֵי אֲדָמָה;
וּבַלֵּילוֹת יְלַקֵּק יָרֵחַ
צַלְּחוֹת חָלָב נָעוֹת
עַל גִּבְעוֹלִים דַּקִּים.
וַעֲנָנִים יִמְשְׁכוּ שֹׁבֶל-לָבְנָם,
יִטְבְּלוּ בְּקֶצֶף קִמּוֹשׁ
פּוֹרֵחַ שׁוֹטֵף,
וּשְׁרַקְרַקִּים יְרֻקִּים בַּהֲמוֹנִים
יְגַרְגְּרוּ וִילַהְלְהוּ
וִימַלְאוּ כְּרֵסָם
חֲרָקִים רוֹחֲשִׁים
בְּצַלְּחוֹת קִמּוֹשׁ לְבָנוֹת;
סָגְרוּ יַמְבּוּטִים עַל קִמּוֹשׁ
בַּל יִכָּבֵשׁ גַּם הַחוֹל;
רֵיחַ יַמְבּוּט רַךְ, נוֹזֵל
וְרֵיחַ קִמּוֹשׁ חָרִיף מִזְדַּקֵּר –
זֶה עַל זֶה בִּדְבֵקוּת מִתְרַפְּקִים
וּמִלְאוּ רַחֲבֵי חַמְרָה
שְׁטוּחָה בִּרְגָבֶיהָ.
שִׁיבָה
מאתאסתר ראב
פָּרְשָׂה זְרוֹעוֹת-שְׁבִילֶיהָ – הַמּוֹלֶדֶת
עֲטוּרֵי “שֵׁן-אַרְיֵה” וְכַלָּנִיּוֹת
בְּשַׁלֶּכֶת-כְּרָמִים הַשִּׁקְמָה עוֹד עוֹמֶדֶת,
וְגִזְעָהּ בֶּן-דּוֹרוֹת מְכֻרְכָּם,
אֶקָלִפְּטִים, אַדִּירִים, אֲרֻכֵּי-שְׁבָטִים,
מְאַוְּשִׁים וְהוֹמִים:
“הַאַתְּ זֹאת הַבַּת?”
וְאֵי הַצַּמָּה? וְאֵי הַמַּבָּט?
שְׁתֵּי זְרוֹעוֹתַי וְרֹאשִׁי הַשָּׂב
בְּקִפּוּלֵי אַדַּרְתֵּךְ אָלִיט
אַדֶּרֶת-הָדָר: כֶּרֶם וְגַן רַךְ…
כְּאָז יִרְעֲפוּ הַשָּׁמַיִם
אֶת כּוֹכְבֵיהֶם בַּלֵּילוֹת,
וּכְאָז יִסְתַּחְרֵר הָרֹאשׁ
בֵּין רְקִיעִים רָמִים –
עַד הֱיוֹתוֹ אֲבַק-עוֹלָמוֹת.
1955
קָהִירָה, קָהִירָה
מאתאסתר ראב
קָהִירָה, קָהִירָה!
זוֹנָה בָּלָה וּפְרוּמָה,
שָׁוְא יְקַטְּרוּ שֵׁיכַיִךְ מֹר,
וּמִמַּחֲבוֹאַיִךְ הָאֲפֵלִים
רֵיחַ הַקַּהֲוָה הַטּוֹבָה
תַּעֲלִי,
בְּצֵל מִסְגָּדַיִךְ-הוֹד
אַלְלָה עָצֵל
קְפוּל-רַגְלָיו יֵשֵׁב,
כְּתֵבַת-זִמְרָה שְׁחוּקָה
חַזָּנֵךְ מֵרָאשֵׂי מִגְדָּלִים יְגַעְגֵּעַ
וּתְפִלָּתוֹ עִם כָּרוֹזִים
בַּשּׁוּק תִּתְעָרֵב.
תַּרְבּוּשִׁים, תַּרְבּוּשִׁים,
בַּרְבָּרִים, כּוּשִׁים,
הַךְ, תַּרַרָח, לִילִי!
תֻּפִּים, חֲלִילִים
אוּלִי אוּלִי, יְלָלוֹת וּצְוָחוֹת
הַמְּקוֹנְנוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת:
הַךְ חָזֶה וִילֵל;
חֲתֻנּוֹת וּמֵתִים בַּסָּךְ יַעַבְרוּ
בְּחוּצוֹת קָהִירָה הַמְקֻשָּׁטָה,
צְוָחוֹת וְהַעֲוָיוֹת
וּשְׁלַל גְּוָנִים
וְרֵיחַ מוּשְׂקְ מַקְהֶה חוּשִׁים…
וְהָיָה כִּי יָצוּפוּ פְּנֵי אָדָם:
עֵינַיִם, מֵצַח –
וְנִשְּׂאָה הָעַיִן לֵאָה, שִׁכּוֹרָה
חוֹתֶרֶת לַשָּׁוְא בֵּין אֵדִים חַמִּים.
1926
נוֹף הַתְּמָרִים
מאתאסתר ראב
נוֹף הַתְּמָרִים
דָּבְקוּ בּוֹ הַצְּעִיפִים
וְאַט בֵּין גְּזָעִים –
עַמּוּדֵי-הוֹד –
הֵם מִתְבַּדְּרִים.
כַּעֲנָקֵי פְּרָחִים
עֲלֵי גִּבְעוֹלִים דַּקִּים,
צָפוֹת מִמַּעַל הַצַּמָּרוֹת
כָּרֵי-דֶּשֶׁא, צִיּוּרֵי-הֲזָיָה
תּוֹךְ הָאוֹרוֹת אוֹבְדִים –
נוֹף הַחֲלוֹם לְתוֹעֵי-מִדְבָּר
יְאוֹר שָׂב כְּבַד-זְרוֹעַ,
כִּפְלָדָה יְצוּקָה,
בֵּין הַתְּמָרִים
יְלַחֵךְ שֶׁטַח, שֶׁטַח;
וּמִמַּעַל רָקִיעַ,
כְּעֵין קְלֵאוֹפַּטְרָה,
יָרֹק-כֵּהֶה עִם בּוֹא הָעֶרֶב –
זוֹמֵם.
חילואן, תרפ"ד
1924
לְעֵינֶיךָ הָאוֹרוֹת, הַמְלֵאוֹת
מאתאסתר ראב
לְעֵינֶיךָ הָאוֹרוֹת, הַמְלֵאוֹת,
מַה טּוֹב חֲיוֹת;
לְאוֹרָן כָּל אֵבֶר מָתוּחַ
כְּאֶקָלִיפְּטוֹס אַחַר סַעַר אַתָּה:
עָיֵף, אֵיתָן וְנָע עוֹד בָּרוּחַ –
רֹאשִׁי יַגִּיעַ עַד חָזֶךָ,
וְעֵינֶיךָ מִמַּעַל
חֲמִימוּת עָלַי תִּרְעַפְנָה.
1922
תְּפִלָּה
מאתאסתר ראב
יְקָרִים הַקְּשָׁרִים
לָשֵׂאת בָּעוֹלָם גָּמַרְנוּ,
וִיהִי אֵמוּן – אוֹר דַּרְכֵּנוּ
וְטָהֳרָה טוֹבַת-דֶּמַע
יוֹמָם עָלֵינוּ תִּזְרַח;
וְהָיוּ יְלָדֵינוּ
בְּנֵי חוֹבָה וָיֹשֶׁר
וְזָרוּ לָמוֹ סְעָרוֹת
וּדְרָכִים נְלוֹזוֹת –
נָא יְהִי כֵן, אֱלֹהַי!
1926
מֵעַל מִרְפֶּסֶת בַּיִת
מאתאסתר ראב
מֵעַל מִרְפֶּסֶת בַּיִת
מְחַיְּכָה לִי חֶלְקַת-יָם.
יוֹם-יוֹם טוֹפֵחַ רוּחַ
עַל לְחָיַי בִּידֵי תִּינוֹק תְּפוּחוֹת –
חֶלְקַת-יָם עַל יָדִי
תָּנוּחַ כְּרֹאשׁ תִּינוֹק טָלוּל, מְסֻלְסָל
וּכְמוֹתוֹ זָר וְעוֹלֶה מִבְּשָׂרִי
לְעֻמָּתִי תְּחַיֵּךְ.
אַתָּה הָאִישׁ
מאתאסתר ראב
אַתָּה הָאִישׁ –
גַּאֲוָתִי עֵלֶיךָ,
אֲשֶׂר יָדַעְתָּ הַדְבֵּר
כָּל הַתַּנִּינִים פָּעֲרוּ לֹעָם
לְבָלְעֵנִי;
אַתָּה הָאִישׁ אֲשֶׂר צוּקֵי-סְלָעַי
זָרַעְתָּ חִיּוּךְ,
וּבְדִידוּת כֶּלֶב תּוֹעֶה בַּחֲשֵׁכָה
אִתִּי בִּגְבוּרָה חִלַּקְתָּ.
1923
הַיּוֹם עֲנָוָה אֲנִי כְּחַיָּה
מאתאסתר ראב
הַיּוֹם עֲנָוָה אֲנִי כְּחַיָּה,
שְׁטוּחָה כְּכָרֵי דֶּשֶׁא רְווּיִים,
בְּיָד קְטַנָּה שְׁמֵנָה אוֹבִיל חַיַּי
אֶל הָרַחֲמִים וְאֶל הַיְלָדִים.
הַיּוֹם יִקְרַב אֵלַי
כָּל זָר וְכָל כּוֹאֵב,
כְּגֶשֶׁם סְבִיבַי יִשְׁתַּקְשְׁקוּ
מַתְּנוֹת-לְבָבִי הַקְּטַנּוֹת
וְהַמָּחָר כְּבָר אֲנִי נוֹשֵׂאת –
כֹּבֶד סָגוּר
וּמְזַנֵּק שׁוּב
אֶל הַבִּלְתִּי יָדוּעַ.
כַּפַּי נְשׂוּאוֹת אֵלֶיךָ
מאתאסתר ראב
כַּפַּי נְשׂוּאוֹת אֵלֶיךָ,
אֶל מְעַט הָאוֹרָה
אֲשֶׂר עוֹד לִי בְּעֵינֶיךָ,
וְאַתָּה – שִׁנֶּיךָ לוֹטֵשׁ
אֶל רֹךְ-בְּשָׂרִי הַצָּהֹב;
וְלוּ בָּשָׂר זֶה עַל פְנֵי שָׂדֶה יֻשְׁלַךְ
וְעַיִט חָג מִמַּעַל לוֹ –
עוֹד כַּפַּי נְשׂוּאוֹת אֵלֶיךָ,
אֶל מְעַט הָאוֹרָה
אֲשֶׂר עוֹד לִי בְּעֵינֶיךָ.
1926
לֹא אָח וְאֵשׁ כִּירַיִם
מאתאסתר ראב
לֹא אָח וְאֵשׁ כִּירַיִם
לְךָ אֲטַפֵּחַ –
עֵינֵי חַיָּה יְרֻקּוֹת עוֹמְדוֹת,
וּבְרָקִים כְּחֻלִּים
יוֹרוּ גִּצִּים וִיגַשְּׁשׁוּ
אֶת אֲשֶׂר מֵעֵבֶר
לַבִּצּוֹת הַכְּבֵדוֹת הַחַמּוֹת –
וּבְרָאשֵׁי אֶצְבָּעוֹת תָּרֹן זֶה כְּבָר
צִנַּת-בֹּקֶר טוֹבָה
מַרְעִידָה
לִקְרַאת אוֹרוֹת לֹא הָיוּ עוֹד…
אַךְ עֵת כְּיֶלֶד מֻשְׁלָךְ
עַל בִּרְכַּי תָּנוּחַ –
וְנִצְבְּרוּ הֲמוֹן יוֹנִים לְבָנוֹת
וְרִשְׁרְשׁוּ בְּרַחֲמִים וְטָהֳרָה
סְבִיב רֹאשְׁךָ הַנּוּגֶה,
וּבָנוּ לְךָ קֵן בִּלְבָבִי –
סֻכָּה תַּמָּה, כִּירָה חַמָּה,
מֵעַל יְצוּעֲךָ רֹאשׁ כָּבֵד תָּרִים,
לִבְּךָ לֹא יֵדַע עַל מָה יַעֲגֹב,
הָהּ, כִּי בְּלִי דַּעַת כָּל הַלַּיְלָה
אַחֲרַי, בִּדְרָכַי הַקָּשׁוֹת,
בִּכְבָלִים לֹא יִנָּתֵקוּ גְּרַרְתִּיךָ.
1926
אֲנִי תַּחַת הָאָטָד
מאתאסתר ראב
אֲנִי תַּחַת הָאָטָד
קַלָּה, זֵידוֹנָה,
קוֹצָיו צוֹחֶקֶת
לִקְרָאתְךָ זָקַפְתִּי;
אוֹר מַכֶּה עַל הַמֶּרְחָב,
כָּל קִיפּוּל בְּשִׂמְלָתִי
לִי יִלְחַשׁ:
לִקְרַאת מָוֶת
לְבָנָה וּמְחוֹלֶלֶת
אַתְּ יוֹצְאָה.
אַתָּה מוֹפִיעַ –
וַאֲנִי קַלָּה צוֹהֶלֶת
מְנִיפָה חֶרֶב נוֹצֶצֶת
וּבְעֶצֶם צָהֳרַיִם
בְּשָׂדוֹת לְבָנִים מֵאוֹר
אֶת דִּינֵנוּ גָּזַרְתִּי
בְּאֶחָת!
1922
כְּצִפּוֹר מֵתָה עַל הַזֶּרֶם
מאתאסתר ראב
כְּצִפּוֹר מֵתָה עַל הַזֶּרֶם
צַפְתָּ אָז לִקְרָאתִי.
עֵינֶיךָ כָּבוֹת עָמְדוּ
וּמִבַּעַד לְזָהָב עָמוּם
רֶגַע עוֹד לָחָשׁוּ;
זְרוֹעוֹתֶיךָ עֲיֵפוֹת
רוֹעֲפוֹת עֶצֶב.
זַיִת דַּל עָלֵינוּ,
צְלָלִים חִוְרִים לְרַגְלֵינוּ.
1922
כָּכָה תֹּאהֲבֵנִי
מאתאסתר ראב
כָּכָה תֹּאהֲבֵנִי
וְלִבְּךָ עָלַי יוֹם יוֹם תִּקְרַע –
יַעַן רַעְיָה לְעוֹלָם
לְךָ לֹא אֶהִי;
יַעַן רַק עַל מְרוֹמֵי-הַצַּעַר
נָנוּחָה
וּלְשֶׁפֶל סַפּוֹת בַּחֲדָרִים
לֹא נֵרֵדָה;
יַעַן עוֹד אוֹרְבָה אֲנִי
תַּחַת אֶקָלִיפְּטִים חַמִּים –
טְרוּפַת-אַהֲבָה.
1926
לֹא לָעַד זֹךְ יָמִים קָרִים
מאתאסתר ראב
לֹא לָעַד זֹךְ יָמִים קָרִים
וְחֹם לֵילוֹת מִתְאַפְּקִים
אִתִּי בִּגְבוּרָה תְּחַלֵּק.
עוֹד יֵשׁ לַיְלָה
כְּשֶׁטֶף דְּמָעוֹת יָבוֹא,
כְּזֵר צְלִילִים מְבַעְבֵּעַ
מַעֲמַקִּים – יָם.
עוֹד לַיְלָה אֶחָד בְּגוֹרָלֵנוּ
תָּלוּי יָחִיד,
זוֹהֵר עֲלֵי תְּהוֹמוֹת.
1928
לְאַחְיוֹתַי הָעֲנִיּוֹת, הַנִּסְעָרוֹת
מאתאסתר ראב
לשושנה ב. ולוֹרֶת פ.
אשר הלכו ללא שוב1
לְאַחְיוֹתַי הָעֲנִיּוֹת, הַנִּסְעָרוֹת,
הַצָּפוֹת עֲלֵי גַּעַשׁ הַנַּחְשׁוֹל
אֱלֵי אוֹבֵד:
יְדֵיכֶן אֵלַי נְשׂוּאוֹת, וְאֶצְבְּעוֹתֵיכֶן
מֵעַל פְּנֵי הַתְּהוֹם מְבַקְשׁוֹת אֲחִיזָה,
עֵינֵיכֶן הַפְּקוּחוֹת דְּבֵקוֹת בִּי:
עֶזְרָה!
אַךְ כַּבְלֵי הַהַצָּלָה נֻתְּקוּ
זֶה כְּבָר בְּיַד הַגּוֹרָל,
וּבְיָדַי רַק קוּרֵי עַכָּבִישׁ נוֹתָרוּ.
הִנֵּה דַּם לִבִּי לָכֵן,
הַיָּפוֹת הַנִּשָּׁאוֹת נִשָּׁאוֹת
וְעוֹבְרוֹת מֵעַל פָּנַי…
וַאֲנִי הַיּוֹשְׁבָה
עֲלֵי צוּקֵי הַסֶּלַע
חֶרֶשׂ מְכַרְסֵם הַנַּחְשׁוֹל אֶת הָאֶבֶן,
וְגִידֵי חוֹל מִתְפּוֹרֵר
בְּאֶצְבַּע תּוֹהָה
יוֹם-יוֹם אֶגְרֹר,
וְעֶרֶב אֶחָד
פֶּתַע יְנֻפַּץ הַכֹּל,
וְאָחַז הַנַּחְשׁוֹל
וְנָשָׂא אֶת אֲשֶׂר לוֹ – – –
חילואן תרפ"ד
1924
-
שושנה בּוֹגִין וְלוֹרֶת פַּסְקַל (א.ב.ע.) ↩
אֲהָהּ, כִּי גָּאֲתָה בִּי נַפְשִׁי הָעֶרֶב
מאתאסתר ראב
אֲהָהּ, כִּי גָּאֲתָה בִּי נַפְשִׁי הָעֶרֶב
עַד אֶפֶס מָקוֹם,
עַל כֵּן יִקְרַן עוֹרִי
וְעֵינִי תְּלַהְלֵהַּ.
גִּדֵּם חֵלֵכָה
צָבָר, קִמּוֹשׁ,
אַשְׁקְכֶם כִּי רַב אִתִּי.
הִנֵּה תִּשְׂגְּאוּ
גִבּוֹרֵי מַדִּים אַתֶּם,
חֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיַרְכֵיכֶם
וְרֻחַב הַשִּׁרְיוֹן אַמָּתַיִם;
הִנֵּה בָּנַי בָּעֲרָבָה יִצְעָדוּ
וְלֵחִי גְבוּרָה בָּהֶם יָרֹן.
1929
עֵינַיִם כַּאֲבוּקוֹת בַּשַּׁעַר
מאתאסתר ראב
עֵינַיִם כַּאֲבוּקוֹת בַּשַּׁעַר,
זֶה הַשַּׁעַר בּוֹ נָבוֹא,
אֵין נוֹגְנִים בְּזֶה הַשַּׁעַר,
רַק צְלִיל מְמֻשָּׂךְ הוֹמֶה
כְּזִמְזוּם חַרְגּוֹלִים
בְּצָהֳרֵי קַיִץ.
אֶטְמֹן בַּחוֹל פָּנַי,
כְּגָמָל מְחַפֵּשׂ אֳרָחוֹת אוֹבְדוֹת;
אֶשְׁלַח רֶגֶל אֲרֻכָּה
אֶל מֵעֵבֶר לִגְבוּלוֹת הַיֵּשׁ –
שְׁתֵּי אֲבוּקוֹת בַּשַּׁעַר,
וְעַל הַמֵּצַח כַּחֹק:
“בּוֹא תָּבוֹאוּ בּוֹ”.
כְּחַרְגּוֹלִים כִּבְדֵי עָסִיס
נְדַדֶּה לְתוֹךְ הַשַּׁעַר
לְאֵי זֶה כְּבָר מִתְפַּתֶּלֶת
דֶּרֶךְ לְבָנָה בּוֹדְדָה.
צוֹעֲנִים – הוּנְגָרִים
מאתאסתר ראב
צוֹעֲנִים – הוּנְגָרִים –
מִי זֶה הָפַךְ דָּמִי לְיַיִן,
וְדֶרֶךְ לֵילוֹת
כִּבְתוֹךְ מְעָרוֹת
בְּיָד כְּבֵדָה יוֹבִילוּנִי.
כָּבְדוּ רַגְלַי נְסוּכוֹת-שֵׁנָה,
רַק קְרָבַי בִּי יָרֹנּוּ,
שׁוֹטְפִים כְּנָהָר רָחָב,
שׁוֹקְקִים מִיץ חַיִּים
וּמְגַשְּׁשִׁים כְּפִצּוּלֵי מַעְיָנוֹת
בְּאִישׁוֹן לַיִל
פְּנֵי תֵּבֵל עֲזוּבָה…
1926
רוֹנְדוֹ
מאתאסתר ראב
יָד בְּיָד, נַעֲרוֹתַי,
יַד בְּיָד בְּמַחֲרֹזֶת מִתְנוֹעַעַת
נַעַל אֶל הַמּוֹקֵד,
מוֹקֵד: הֱיוֹת אִשָּׁה,
אֵם, אֲהוּבָה.
יַד בְּיָד נָחוּל מָחוֹל,
קְרָבֵינוּ – נַפְשֵׁנוּ.
מִנֶּסֶךְ אַהֲבָה
וְנֶסֶךְ הַדָּם
תַּדְשֵׁא אֶרֶץ,
וְכָבְדוּ וְחָזְקוּ
עָלֵיהָ הַדּוֹרוֹת.
אֲיֻמָּה! שֶׁבַע מַחֲלָפוֹת
מאתאסתר ראב
אֲיֻמָּה! שֶׁבַע מַחֲלָפוֹת –
לָרוּחַ.
הַחֲזֵק בְּצִפָּרְנֵי-נֶשֶׁר
בְּזֶה הָרֹאשׁ
וְהַךְ בַּקִּיר.
נִתְבַּקַּע הַפֶּרִי
וּמִתּוֹכוֹ יִמָּשְׁכוּ חוּטֵי עֲשַׁן-קְטֹרֶת
דַּקִּים אֶל עָל,
יְלַחֲכוּ שְׁמֵי-נְחֹשֶׁת,
יְזַמְּרוּ בַּלָּאט: מֹחַ, דְּמָעוֹת
וְתִירוֹשׁ-דָּם.
זָנוֹק, נָפוֹל, קוּם,
וְזָנוֹק… סֹב בְּעִגּוּל
וָהָס –
כָּלְתָה הַקְּטֹרֶת
בָּרֹאשׁ.
1929
הַרֵם זְרוֹעַ – וָהָךְ
מאתאסתר ראב
הַרֵם זְרוֹעַ – וָהָךְ,
נַפֵּץ קַעֲרַת-רָקִיעַ רֵיקָה,
הַמִּתְפַּרְכֶּסֶת מֵעָל עִם בּוֹא אָבִיב,
הָרֵם רֶגֶל – וּדְרֹס:
הַתּוֹלָעִים מְעַגְּלִים עֵינֵיהֶם,
כִּפְנִינִים קְדוֹשׁוֹת מִסָּבִיב.
עַל הָאֲדָמָה דֶּרֶךְ אֶחָת,
נַפְתּוּלֶיהָ לְךָ תַּעֲמִיק
בֵּין סַלְעֵי-מָגוֹר –
לֵךְ בָּהּ: נְפֹל וָקוּם.
וּבַאֲשֶׂר תִפֹּל
תְּהֵא שְׁלוּלִית דָּמְךָ
לְךָ שָׁלָל.
חַכְלִיל וְשָׁנִי נִקְוִים בַּמּוֹרָד –
הַרְהֵב עֵינְךָ בָּם
וּמְצֵה, מְצֵה עַד תֹּם.
1930
שְׂאוּ לִי, חֲלָלַי
מאתאסתר ראב
שְׂאוּ לִי, חֲלָלַי,
לֹא מִיָּדִי בָּאַתְכֶם זֹאת.
פֶּלְאי נָתַן חֶרֶב בְּיָדִי
וַיְצַו עָלַי מִלְחָמָה.
כְּרוֹכֵב עִוֵּר אֶעֱבֹר שׁוּרוֹתֵיכֶם
וְסוּסִי כְּרוּב-שָׂטָן
דּוֹרֵךְ בְּסִלּוּדִים
עֲלֵי גּוּפִים צְעִירִים;
בְּגַת הַחַיִּים בַּתָּוֶךְ
עוֹמֵד מִזְבֵּחַ לִי –
אֲקַטֵּר לְאֵל אֶחָד
וּפָנָיו לֹא יֵרָאוּ…
לָכֵן אֶפְשֹׁט בָּכֶם
בְּדַהֲרוֹת-דַּהֲרוֹת סוּסַי
וּבְשַׂרְכֶם הָרַךְ
חָצִיר לְפַרְסוֹתָיו הַדּוֹלְקוֹת.
מְזַמְזְמִים, חוֹלְפִים
מאתאסתר ראב
מְזַמְזְמִים, חוֹלְפִים
עַל רַחֲבֵי אֵין-סוֹף
יַתּוּשֵׁי-אָדָם: נוֹפְלִים חָלָל.
בָּאָרֶץ פּוֹר יִתְפּוֹרֵר
הֲדַר-גֵּו, בְּרַק-עַיִן
וְיֵין הַדָּם הַמְשֻׁמָּר
יִקְפָּא דֹּם בֶּעָפָר.
הַב יָד, אָח שַׁכּוּל,
וּסְגֹר הַשַּׁרְשֶׁרֶת
עוֹד לָחוּל כִּבְרַת חַיִּים,
עָרֵב עָרֵב הֱיוֹת יַחְדָּו,
לָשׁוֹן אֲדֻמָּה כַּזִּיק שַׁרְבֵּב
מִמְּרוֹם חַגֵּי-חַיִּים.
שְׂכֹר בְּלֹעַ אֶחָד אֶחָד
נְתָחִים עוֹדָם חַמִּים.
לַמְנַגֵּן הוּבֶּרְמַן
מאתאסתר ראב
פַּן גָּדוֹל וְאָיֹם,
מָשְׁכֵנוּ בְּקַשְׁתְּךָ-פְּלָאִים
אֶל עֲבִי יַעֲרוֹת-עַד,
אֶל חֶבְיוֹנִים רְפוּדֵי-שָׁרָךְ
מִשְׁכַּן קִנְטַבְרִים,
בִּתְנוּעַת שָׂפָה עִקֶּשֶׁת
גַּלֵּה הַלּוֹט מֵעַל גַּלְגַּלֵּי-תֵּבֵל
יָנוּעוּ שְׁחוֹרִים
תַּחַת סַף הַכָּרָה דּוֹמֶמֶת,
קָלוֹף הַקְּרוּם הַקַּר
כַּדּוּר-אֶרֶץ עוֹמֵם,
יְלַהֲטוּ אִשֵּׁי בְּרֵאשִׁית
חֲשׂוּפִים בַּתְּהוֹמוֹת
לְקֶצֶב הַיָּד הַנָּעָה
עָלֹה וָרֶדֶת
עָלֹה וָרֶדֶת,
עֵינֶיךָ פּוֹזְלוֹת
אֶל פְּזוּרֵי עוֹלָמוֹת,
כְּגַרְגְּרִים אִלְּמִים
נֶגְדְּךָ יְמַלֵּלוּ:
אָסְפֵנוּ בְּכַף נְגִינָתֶךָ,
שָׂחֹה וְחָצֹה בִּזְרוֹעַ אַדִּירָה
יָם שָׁטוּחַ, כָּחֹל –
אָנוּ הַיָּם, וְאַתָּה הַשּׂוֹחֶה.
1929
לפריט זה טרם הוצעו תגיות
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.