אסתר ראב
כל השירים
פרטי מהדורת מקור: מהדורת המחבר; 2019

את המהדורה הזו הקלידה לאה שורצמן לבית בן עזר, אחותו של אהוד בן עזר ואחייניתה של אסתר ראב, ואת הניקוד התקין בן בן־עזר, בנו של אהוד – וזאת לקראת שנת 2019, במלאת 125 שנה להולדתה של אסתר ראב.

חלק מהשירים הם מן העיזבון והדבר מצוין תחת השיר

קִמְּשׁוֹנִים (1922–1930)

מאת

אסתר ראב


שִׁירֵי מוֹלֶדֶת

מאת

אסתר ראב

שִׁירֵי מוֹלֶדֶת

מאת

אסתר ראב


עַל מַעֲרֻמַּיִךְ חוֹגֵג יוֹם לָבָן

מאת

אסתר ראב

עַל מַעֲרֻמַּיִךְ חוֹגֵג יוֹם לָבָן,

אַתְּ הַדַּלָּה וְהָעֲשִׁירָה כֹּה.

נֵד הָרִים קָפָא,

שָׁקוּף כַּחֲזוֹן תַּעְתּוּעִים.

אֶל הָאֹפֶק דָּבֵק.

צָהֳרָיִם. מֶרְחֲבֵי שְׂדוֹתַיִךְ מִשְׁתַּלְהֲבִים

וּלְשַׁדֵּךְ כָּלִיל מִתְלַהְלֵהַּ וְעוֹלֶה

מוּל הַשָּׁמַיִם הַלְּבָנִים,

כְּמָסָךְ לֹא יִפָּסֵק

נִמְשָׁךְ וְרוֹעֵד.

בְּתוֹךְ הַמִּישׁוֹר

גִּבְעָה תֵּרוֹם כְּשַׁד עָגֹל

וּלְרֹאשָׁהּ קֶבֶר לָבָן חוֹפֵף;

וּבַעֲזוּבַת שָׂדוֹת קְצוּרִים

אָטָד בָּדָד רוֹבֵץ.

וְהָיָה כִּי תִּיעַף הָעַיִן

מִזִּרְמֵי תַּעְתּוּעֵי-אוֹר

וְטָבְלָה בְּיֶרֶק הָאָטָד הַמַּכְחִיל,

כִּבְתוֹךְ בְּרֵכַת מַיִם צוֹנְנִים.

אַתְּ הַדַּלָּה כֹּה עַל חֲרִיצַיִךְ הַמַּאְדִּימִים

תּוֹךְ זְהַב הַמֶּרְחַקִּים

עִם קַרְקְעֵי נְחָלַיִךְ הַחֲרֵבִים, הַלְּבָנִים –

מַה יָּפִית!


פתח תקוה, סיון תרפ"ג

1923


לִבִּי עִם טְלָלַיִךְ, מוֹלֶדֶת

מאת

אסתר ראב

לִבִּי עִם טְלָלַיִךְ, מוֹלֶדֶת,

בַּלַּיְלָה עַל שְׂדוֹת חֲרֻלִּים,

וּלְרֵיחוֹת בְּרוֹשִׁים וְקִמּוֹשׁ לָח

כָּנָף חֲבוּיָה אֲנִי אֶפְרֹשׂ.

עֲרִיסוֹת-חוֹל רַכּוֹת דְּרָכַיִךְ

בֵּין גִּדְרוֹת הַשִּׁטָּה שְׁטוּחוֹת,

כְּעַל פְּנֵי מֶשִׁי צַח

לְעוֹלָם בָּם אָנוּעַ

אֲחוּזַת קֶסֶם לֹא-נִפְתָּר,

וּרְקִיעִים שְׁקוּפִים רוֹחֲשִׁים

עַל מַחֲשַׁכֵּי יָם עֵצִים שֶׁקָּפָא.


פתח תקוה, סיון תרפ"ג

1923


טְבַרְיָה

מאת

אסתר ראב

כּוּכִים כְּחֻלִּים

מְסַלְסְלִים עַצֶּבֶת,

עָקְמַת גַּג פּוֹזְלָה

בַּמַּעֲלֶה.

הוֹד זִקְנָה:

דֹּמֶן-דּוֹרוֹת

דָּשֵׁן, מָתוֹק

נִשְׁפָּךְ כִּדְבַשׁ

בְּמִטַּת-סִמְטָא.

שֶׁמֶן, עִטְרָן,

גֶּלְלֵי חֲמוֹר,

פּוֹעֵם רָחוֹק

סַנְדָּל אָדֹם

וּצְמוּק-לֶחִי, צָהֹב

מֵאִיר “בַּעַל הַנֵּס”

וְהָרַמְבַּ"ם

“חֲמִשִּׁיּוֹתֵיהֶם”1

פּוֹשְׁטִים בִּדְחִילוּ

עַל קְהַל מְזַמְּרִים

בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת;

בַּעֲרוּצִים בֵּין אֲבָנֵי-שְׁחוֹר,

כְּחוֹל וְתֹם מָשְׁחוּ

יְדֵי סַבְתּוֹת צְמוּקוֹת:

כְּבוֹד שַׁבָּת –

כְּבוֹד שַׁבָּת. –


1930


  1. צורת כף–יד פשוקת־אצבעות על פתח הבית לשם סגולה.  ↩


סַבְתּוֹת קְדוֹשׁוֹת בִּירוּשָׁלַיִם

מאת

אסתר ראב

סַבְתּוֹת קְדוֹשׁוֹת בִּירוּשָׁלַיִם

זְכוּתְכֶן תָּגֵן עָלָי:

רֵיחַ סְמָדַר וּפַרְדֵּסִים פּוֹרְחִים

עִם חֲלֵב אֵם הָשְׁקֵיתִי;

כַּפּוֹת רַגְלַיִם

רַכּוֹת כְּיָדַיִם

בְּחוֹל לוֹהֵט מְמַשְּׁשׁוֹת;

וְאֶקַלִּיפְּטִים פְּרוּעִים

טְעוּנֵי צְרָעוֹת וּדְבוֹרִים

שִׁיר עֶרֶשׂ לִי דּוֹבֵבוֹ;

שֶׁבַע אֶטְבּוֹל בְּיָם תִּיכוֹן

לִקְרַאת דָּוִד אַלּוּפִי הַמֶּלֶך

וְאַעַל אֵלָיו בְּהַרְרֵי-יְרוּשָּלַיִם

אֲיֻמָּה-הֲדוּרָה.

וְעִם דְּבוֹרָה תַּחַת הַתֹּמֶר

אֵשְׁתְּ קַהֲוָה וַאֲשׂוֹחֵחַ

עַל הֲגַנָּה וּמִלְחָמָה.

סַבְתּוֹת קְדוֹשׁוֹת בִּירוּשָלַיִם,

זְכוּתְכֶן תָּגֵן עָלָי.

עָלָה רֵיח בִּגְדֵיכֶן בְּאַפִּי

רֵיחַ נֵרוֹת-שַׁבָּת וְנַפְטָלִין.


1930


תֵּל אָבִיב

מאת

אסתר ראב

אֵיכָה אֵבְךְּ וְדִמְעָה אָיִן.

הָלוֹךְ וְטָפוֹף בְּרַגְלֵי מֶרִי

עַל חוֹל אַדְמָתֵךְ – אַתְּ.

לֹא גֹּרֶן וְלֹא זַיִת,

עֲרוּגוֹת קְלוֹקְלוֹת

תִּסְחֲטִי כָּאן,

וְאַבְנֵי-מֶלֶט

עַל חָזֵךְ הָרָזֶה.

עֲרָבַיִךְ עוֹד יִזְלְפוּ מָה

מִיץ-כּוֹכָבִים אֶל לַחְלוּחִית-יָם;

אֶדְבַּק עִם עֶרֶב אֶל שׁוּלֵי גִבְעוֹתַיִךְ,

כְּחִלְפָה צְחִיחָה מְיַבֶּבֶת.


1928


עַל הַכַּרְמֶל

מאת

אסתר ראב

כַּאֲבַטִּיחִים בַּמִּקְשָׁה יִשְׁלָיוּ

אוֹרוֹת בַּשָּׁפֶל;

בֵּין יָם לְשָׁמַיִם כּוֹכָב מְטַפֵּס;

אֳנִיּוֹת מֵתוֹת תִּצָּמַדְנָה

אֶל שֶׁמֶן הַמִּפְרָץ;

וְתִמְהוֹן רָקִיעַ מוֹחֵק-יֵשׁוּת

יִשְׁאַג בַּדְּמָמָה עַל רְכָסִים רְחוֹקִים,

מֵאֹפֶק אֶל אֹפֶק יִתְגַּלְגֵּל הֵדוֹ,

וְרוּחִי – אָבָק לְגַלְגִּלָיו,

עֲלוֹת אוֹ רֶדֶת?

רַק עוֹד אַחַת לִי

קָרוֹא בְּקוֹל:

בּוֹאָה, הָאָהוּב,

וְהַכְזֵב גַּעְגּוּעֵי אֵין-סוֹף – – –


1928


לָאָב

מאת

אסתר ראב

במלאת חמשים שנה לעלותו על אדמת פתח תקוה


בְּרוּכוֹת הַיָּדַיִם

אֲשֶׁר זָרְעוּ

בְּבָקְרֵי-חֹרֶף,

לְאִוְשַׁת זַרְזִירִים עָטִים –

שַׁדְמוֹת-חַמְרָה אֲדֻמּוֹת;

אֲשֶׁר הִבְריכוּ הַגֶּפֶן בַּעֲנָוָה

וְשָׁתְלוּ אֵקָלִיפְּטִים כְּדִגְלֵי נִיחוֹחַ

עַל מֵי יַרְקוֹן;

אֲשֶׁר רִסְּנוּ הַסּוּס

וְהִצְמִידוּ רוֹבֶה לַלֶּחִי

לְגָרֵשׁ אוֹיֵב מֵעַל סֻכָּה דַּלָּה,

סֻכַּת-שְׁלוֹמִים מוֹלֶכֶת

עֲלֵי חוֹלוֹת וְיַמבּוּט;

וּבְעַיִן יְרֻקָּה עַזָּה

יְפַקֵּחַ עַל הָאֶפְרוֹחִים:

דּוּנָמִים רַכִּים זְרוּעֵי כַּרְשִׁינָה

וּשְׁוָרִים מִסְפָּר רוֹבְצִים בְּמֵי-בִּצָּה…

חוֹרֵש הַתֶּלֶם עַל אַף הַמִּדְבָּר

בּוֹקֵעַ רִאשׁוֹן בְּאַדְמַת-בְּתוּלָה:

בְּרוּכוֹת הַיָּדַיִם!


1929


פָּרַץ קִמּוֹשׁ בַּחַמְרָה

מאת

אסתר ראב

פָּרַץ קִמּוֹשׁ בַּחַמְרָה

וַיִּשְׁתַּפֵּךְ כְּחָלָב

עַל פְּנֵי אֲדָמָה;

וּבַלֵּילוֹת יְלַקֵּק יָרֵחַ

צַלְּחוֹת חָלָב נָעוֹת

עַל גִּבְעוֹלִים דַּקִּים.

וַעֲנָנִים יִמְשְׁכוּ שֹׁבֶל-לָבְנָם,

יִטְבְּלוּ בְּקֶצֶף קִמּוֹשׁ

פּוֹרֵחַ שׁוֹטֵף,

וּשְׁרַקְרַקִּים יְרֻקִּים בַּהֲמוֹנִים

יְגַרְגְּרוּ וִילַהְלְהוּ

וִימַלְאוּ כְּרֵסָם

חֲרָקִים רוֹחֲשִׁים

בְּצַלְּחוֹת קִמּוֹשׁ לְבָנוֹת;

סָגְרוּ יַמְבּוּטִים עַל קִמּוֹשׁ

בַּל יִכָּבֵשׁ גַּם הַחוֹל;

רֵיחַ יַמְבּוּט רַךְ, נוֹזֵל

וְרֵיחַ קִמּוֹשׁ חָרִיף מִזְדַּקֵּר –

זֶה עַל זֶה בִּדְבֵקוּת מִתְרַפְּקִים

וּמִלְאוּ רַחֲבֵי חַמְרָה

שְׁטוּחָה בִּרְגָבֶיהָ.


שִׁיבָה

מאת

אסתר ראב

פָּרְשָׂה זְרוֹעוֹת-שְׁבִילֶיהָ – הַמּוֹלֶדֶת

עֲטוּרֵי “שֵׁן-אַרְיֵה” וְכַלָּנִיּוֹת

בְּשַׁלֶּכֶת-כְּרָמִים הַשִּׁקְמָה עוֹד עוֹמֶדֶת,

וְגִזְעָהּ בֶּן-דּוֹרוֹת מְכֻרְכָּם,

אֶקָלִפְּטִים, אַדִּירִים, אֲרֻכֵּי-שְׁבָטִים,

מְאַוְּשִׁים וְהוֹמִים:

“הַאַתְּ זֹאת הַבַּת?”

וְאֵי הַצַּמָּה? וְאֵי הַמַּבָּט?

שְׁתֵּי זְרוֹעוֹתַי וְרֹאשִׁי הַשָּׂב

בְּקִפּוּלֵי אַדַּרְתֵּךְ אָלִיט

אַדֶּרֶת-הָדָר: כֶּרֶם וְגַן רַךְ…

כְּאָז יִרְעֲפוּ הַשָּׁמַיִם

אֶת כּוֹכְבֵיהֶם בַּלֵּילוֹת,

וּכְאָז יִסְתַּחְרֵר הָרֹאשׁ

בֵּין רְקִיעִים רָמִים –

עַד הֱיוֹתוֹ אֲבַק-עוֹלָמוֹת.


1955


קָהִירָה, קָהִירָה

מאת

אסתר ראב

קָהִירָה, קָהִירָה!

זוֹנָה בָּלָה וּפְרוּמָה,

שָׁוְא יְקַטְּרוּ שֵׁיכַיִךְ מֹר,

וּמִמַּחֲבוֹאַיִךְ הָאֲפֵלִים

רֵיחַ הַקַּהֲוָה הַטּוֹבָה

תַּעֲלִי,

בְּצֵל מִסְגָּדַיִךְ-הוֹד

אַלְלָה עָצֵל

קְפוּל-רַגְלָיו יֵשֵׁב,

כְּתֵבַת-זִמְרָה שְׁחוּקָה

חַזָּנֵךְ מֵרָאשֵׂי מִגְדָּלִים יְגַעְגֵּעַ

וּתְפִלָּתוֹ עִם כָּרוֹזִים

בַּשּׁוּק תִּתְעָרֵב.


תַּרְבּוּשִׁים, תַּרְבּוּשִׁים,

בַּרְבָּרִים, כּוּשִׁים,

הַךְ, תַּרַרָח, לִילִי!

תֻּפִּים, חֲלִילִים

אוּלִי אוּלִי, יְלָלוֹת וּצְוָחוֹת

הַמְּקוֹנְנוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת:

הַךְ חָזֶה וִילֵל;

חֲתֻנּוֹת וּמֵתִים בַּסָּךְ יַעַבְרוּ

בְּחוּצוֹת קָהִירָה הַמְקֻשָּׁטָה,

צְוָחוֹת וְהַעֲוָיוֹת

וּשְׁלַל גְּוָנִים

וְרֵיחַ מוּשְׂקְ מַקְהֶה חוּשִׁים…

וְהָיָה כִּי יָצוּפוּ פְּנֵי אָדָם:

עֵינַיִם, מֵצַח –

וְנִשְּׂאָה הָעַיִן לֵאָה, שִׁכּוֹרָה

חוֹתֶרֶת לַשָּׁוְא בֵּין אֵדִים חַמִּים.


1926


נוֹף הַתְּמָרִים

מאת

אסתר ראב

נוֹף הַתְּמָרִים

דָּבְקוּ בּוֹ הַצְּעִיפִים

וְאַט בֵּין גְּזָעִים –

עַמּוּדֵי-הוֹד –

הֵם מִתְבַּדְּרִים.


כַּעֲנָקֵי פְּרָחִים

עֲלֵי גִּבְעוֹלִים דַּקִּים,

צָפוֹת מִמַּעַל הַצַּמָּרוֹת

כָּרֵי-דֶּשֶׁא, צִיּוּרֵי-הֲזָיָה

תּוֹךְ הָאוֹרוֹת אוֹבְדִים –

נוֹף הַחֲלוֹם לְתוֹעֵי-מִדְבָּר

יְאוֹר שָׂב כְּבַד-זְרוֹעַ,

כִּפְלָדָה יְצוּקָה,

בֵּין הַתְּמָרִים

יְלַחֵךְ שֶׁטַח, שֶׁטַח;

וּמִמַּעַל רָקִיעַ,

כְּעֵין קְלֵאוֹפַּטְרָה,

יָרֹק-כֵּהֶה עִם בּוֹא הָעֶרֶב –

זוֹמֵם.


חילואן, תרפ"ד

1924


לְעֵינֶיךָ הָאוֹרוֹת, הַמְלֵאוֹת

מאת

אסתר ראב

לְעֵינֶיךָ הָאוֹרוֹת, הַמְלֵאוֹת,

מַה טּוֹב חֲיוֹת;

לְאוֹרָן כָּל אֵבֶר מָתוּחַ

כְּאֶקָלִיפְּטוֹס אַחַר סַעַר אַתָּה:

עָיֵף, אֵיתָן וְנָע עוֹד בָּרוּחַ –

רֹאשִׁי יַגִּיעַ עַד חָזֶךָ,

וְעֵינֶיךָ מִמַּעַל

חֲמִימוּת עָלַי תִּרְעַפְנָה.


1922


תְּפִלָּה

מאת

אסתר ראב

יְקָרִים הַקְּשָׁרִים

לָשֵׂאת בָּעוֹלָם גָּמַרְנוּ,

וִיהִי אֵמוּן – אוֹר דַּרְכֵּנוּ

וְטָהֳרָה טוֹבַת-דֶּמַע

יוֹמָם עָלֵינוּ תִּזְרַח;

וְהָיוּ יְלָדֵינוּ

בְּנֵי חוֹבָה וָיֹשֶׁר

וְזָרוּ לָמוֹ סְעָרוֹת

וּדְרָכִים נְלוֹזוֹת –

נָא יְהִי כֵן, אֱלֹהַי!


1926


מֵעַל מִרְפֶּסֶת בַּיִת

מאת

אסתר ראב

מֵעַל מִרְפֶּסֶת בַּיִת

מְחַיְּכָה לִי חֶלְקַת-יָם.

יוֹם-יוֹם טוֹפֵחַ רוּחַ

עַל לְחָיַי בִּידֵי תִּינוֹק תְּפוּחוֹת –

חֶלְקַת-יָם עַל יָדִי

תָּנוּחַ כְּרֹאשׁ תִּינוֹק טָלוּל, מְסֻלְסָל

וּכְמוֹתוֹ זָר וְעוֹלֶה מִבְּשָׂרִי

לְעֻמָּתִי תְּחַיֵּךְ.


אַתָּה הָאִישׁ

מאת

אסתר ראב

אַתָּה הָאִישׁ –

גַּאֲוָתִי עֵלֶיךָ,

אֲשֶׂר יָדַעְתָּ הַדְבֵּר

כָּל הַתַּנִּינִים פָּעֲרוּ לֹעָם

לְבָלְעֵנִי;

אַתָּה הָאִישׁ אֲשֶׂר צוּקֵי-סְלָעַי

זָרַעְתָּ חִיּוּךְ,

וּבְדִידוּת כֶּלֶב תּוֹעֶה בַּחֲשֵׁכָה

אִתִּי בִּגְבוּרָה חִלַּקְתָּ.


1923


הַיּוֹם עֲנָוָה אֲנִי כְּחַיָּה

מאת

אסתר ראב

הַיּוֹם עֲנָוָה אֲנִי כְּחַיָּה,

שְׁטוּחָה כְּכָרֵי דֶּשֶׁא רְווּיִים,

בְּיָד קְטַנָּה שְׁמֵנָה אוֹבִיל חַיַּי

אֶל הָרַחֲמִים וְאֶל הַיְלָדִים.

הַיּוֹם יִקְרַב אֵלַי

כָּל זָר וְכָל כּוֹאֵב,

כְּגֶשֶׁם סְבִיבַי יִשְׁתַּקְשְׁקוּ

מַתְּנוֹת-לְבָבִי הַקְּטַנּוֹת

וְהַמָּחָר כְּבָר אֲנִי נוֹשֵׂאת –

כֹּבֶד סָגוּר

וּמְזַנֵּק שׁוּב

אֶל הַבִּלְתִּי יָדוּעַ.


כַּפַּי נְשׂוּאוֹת אֵלֶיךָ

מאת

אסתר ראב

כַּפַּי נְשׂוּאוֹת אֵלֶיךָ,

אֶל מְעַט הָאוֹרָה

אֲשֶׂר עוֹד לִי בְּעֵינֶיךָ,

וְאַתָּה – שִׁנֶּיךָ לוֹטֵשׁ

אֶל רֹךְ-בְּשָׂרִי הַצָּהֹב;

וְלוּ בָּשָׂר זֶה עַל פְנֵי שָׂדֶה יֻשְׁלַךְ

וְעַיִט חָג מִמַּעַל לוֹ –

עוֹד כַּפַּי נְשׂוּאוֹת אֵלֶיךָ,

אֶל מְעַט הָאוֹרָה

אֲשֶׂר עוֹד לִי בְּעֵינֶיךָ.


1926


לֹא אָח וְאֵשׁ כִּירַיִם

מאת

אסתר ראב

לֹא אָח וְאֵשׁ כִּירַיִם

לְךָ אֲטַפֵּחַ –

עֵינֵי חַיָּה יְרֻקּוֹת עוֹמְדוֹת,

וּבְרָקִים כְּחֻלִּים

יוֹרוּ גִּצִּים וִיגַשְּׁשׁוּ

אֶת אֲשֶׂר מֵעֵבֶר

לַבִּצּוֹת הַכְּבֵדוֹת הַחַמּוֹת –

וּבְרָאשֵׁי אֶצְבָּעוֹת תָּרֹן זֶה כְּבָר

צִנַּת-בֹּקֶר טוֹבָה

מַרְעִידָה

לִקְרַאת אוֹרוֹת לֹא הָיוּ עוֹד…


אַךְ עֵת כְּיֶלֶד מֻשְׁלָךְ

עַל בִּרְכַּי תָּנוּחַ –

וְנִצְבְּרוּ הֲמוֹן יוֹנִים לְבָנוֹת

וְרִשְׁרְשׁוּ בְּרַחֲמִים וְטָהֳרָה

סְבִיב רֹאשְׁךָ הַנּוּגֶה,

וּבָנוּ לְךָ קֵן בִּלְבָבִי –

סֻכָּה תַּמָּה, כִּירָה חַמָּה,


מֵעַל יְצוּעֲךָ רֹאשׁ כָּבֵד תָּרִים,

לִבְּךָ לֹא יֵדַע עַל מָה יַעֲגֹב,

הָהּ, כִּי בְּלִי דַּעַת כָּל הַלַּיְלָה

אַחֲרַי, בִּדְרָכַי הַקָּשׁוֹת,

בִּכְבָלִים לֹא יִנָּתֵקוּ גְּרַרְתִּיךָ.


1926


אֲנִי תַּחַת הָאָטָד

מאת

אסתר ראב

אֲנִי תַּחַת הָאָטָד

קַלָּה, זֵידוֹנָה,

קוֹצָיו צוֹחֶקֶת

לִקְרָאתְךָ זָקַפְתִּי;

אוֹר מַכֶּה עַל הַמֶּרְחָב,

כָּל קִיפּוּל בְּשִׂמְלָתִי

לִי יִלְחַשׁ:

לִקְרַאת מָוֶת

לְבָנָה וּמְחוֹלֶלֶת

אַתְּ יוֹצְאָה.

אַתָּה מוֹפִיעַ –

וַאֲנִי קַלָּה צוֹהֶלֶת

מְנִיפָה חֶרֶב נוֹצֶצֶת

וּבְעֶצֶם צָהֳרַיִם

בְּשָׂדוֹת לְבָנִים מֵאוֹר

אֶת דִּינֵנוּ גָּזַרְתִּי

בְּאֶחָת!


1922


כְּצִפּוֹר מֵתָה עַל הַזֶּרֶם

מאת

אסתר ראב

כְּצִפּוֹר מֵתָה עַל הַזֶּרֶם

צַפְתָּ אָז לִקְרָאתִי.

עֵינֶיךָ כָּבוֹת עָמְדוּ

וּמִבַּעַד לְזָהָב עָמוּם

רֶגַע עוֹד לָחָשׁוּ;

זְרוֹעוֹתֶיךָ עֲיֵפוֹת

רוֹעֲפוֹת עֶצֶב.

זַיִת דַּל עָלֵינוּ,

צְלָלִים חִוְרִים לְרַגְלֵינוּ.


1922


כָּכָה תֹּאהֲבֵנִי

מאת

אסתר ראב

כָּכָה תֹּאהֲבֵנִי

וְלִבְּךָ עָלַי יוֹם יוֹם תִּקְרַע –

יַעַן רַעְיָה לְעוֹלָם

לְךָ לֹא אֶהִי;

יַעַן רַק עַל מְרוֹמֵי-הַצַּעַר

נָנוּחָה

וּלְשֶׁפֶל סַפּוֹת בַּחֲדָרִים

לֹא נֵרֵדָה;

יַעַן עוֹד אוֹרְבָה אֲנִי

תַּחַת אֶקָלִיפְּטִים חַמִּים –

טְרוּפַת-אַהֲבָה.


1926


לֹא לָעַד זֹךְ יָמִים קָרִים

מאת

אסתר ראב

לֹא לָעַד זֹךְ יָמִים קָרִים

וְחֹם לֵילוֹת מִתְאַפְּקִים

אִתִּי בִּגְבוּרָה תְּחַלֵּק.

עוֹד יֵשׁ לַיְלָה

כְּשֶׁטֶף דְּמָעוֹת יָבוֹא,

כְּזֵר צְלִילִים מְבַעְבֵּעַ

מַעֲמַקִּים – יָם.

עוֹד לַיְלָה אֶחָד בְּגוֹרָלֵנוּ

תָּלוּי יָחִיד,

זוֹהֵר עֲלֵי תְּהוֹמוֹת.


1928


לְאַחְיוֹתַי הָעֲנִיּוֹת, הַנִּסְעָרוֹת

מאת

אסתר ראב

לשושנה ב. ולוֹרֶת פ.

אשר הלכו ללא שוב1


לְאַחְיוֹתַי הָעֲנִיּוֹת, הַנִּסְעָרוֹת,

הַצָּפוֹת עֲלֵי גַּעַשׁ הַנַּחְשׁוֹל

אֱלֵי אוֹבֵד:

יְדֵיכֶן אֵלַי נְשׂוּאוֹת, וְאֶצְבְּעוֹתֵיכֶן

מֵעַל פְּנֵי הַתְּהוֹם מְבַקְשׁוֹת אֲחִיזָה,

עֵינֵיכֶן הַפְּקוּחוֹת דְּבֵקוֹת בִּי:

עֶזְרָה!

אַךְ כַּבְלֵי הַהַצָּלָה נֻתְּקוּ

זֶה כְּבָר בְּיַד הַגּוֹרָל,

וּבְיָדַי רַק קוּרֵי עַכָּבִישׁ נוֹתָרוּ.

הִנֵּה דַּם לִבִּי לָכֵן,

הַיָּפוֹת הַנִּשָּׁאוֹת נִשָּׁאוֹת

וְעוֹבְרוֹת מֵעַל פָּנַי…


וַאֲנִי הַיּוֹשְׁבָה

עֲלֵי צוּקֵי הַסֶּלַע

חֶרֶשׂ מְכַרְסֵם הַנַּחְשׁוֹל אֶת הָאֶבֶן,

וְגִידֵי חוֹל מִתְפּוֹרֵר

בְּאֶצְבַּע תּוֹהָה

יוֹם-יוֹם אֶגְרֹר,

וְעֶרֶב אֶחָד

פֶּתַע יְנֻפַּץ הַכֹּל,

וְאָחַז הַנַּחְשׁוֹל

וְנָשָׂא אֶת אֲשֶׂר לוֹ – – –


חילואן תרפ"ד

1924


  1. שושנה בּוֹגִין וְלוֹרֶת פַּסְקַל (א.ב.ע.)  ↩


אֲהָהּ, כִּי גָּאֲתָה בִּי נַפְשִׁי הָעֶרֶב

מאת

אסתר ראב

אֲהָהּ, כִּי גָּאֲתָה בִּי נַפְשִׁי הָעֶרֶב

עַד אֶפֶס מָקוֹם,

עַל כֵּן יִקְרַן עוֹרִי

וְעֵינִי תְּלַהְלֵהַּ.

גִּדֵּם חֵלֵכָה

צָבָר, קִמּוֹשׁ,

אַשְׁקְכֶם כִּי רַב אִתִּי.

הִנֵּה תִּשְׂגְּאוּ

גִבּוֹרֵי מַדִּים אַתֶּם,

חֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיַרְכֵיכֶם

וְרֻחַב הַשִּׁרְיוֹן אַמָּתַיִם;

הִנֵּה בָּנַי בָּעֲרָבָה יִצְעָדוּ

וְלֵחִי גְבוּרָה בָּהֶם יָרֹן.


1929


עֵינַיִם כַּאֲבוּקוֹת בַּשַּׁעַר

מאת

אסתר ראב

עֵינַיִם כַּאֲבוּקוֹת בַּשַּׁעַר,

זֶה הַשַּׁעַר בּוֹ נָבוֹא,

אֵין נוֹגְנִים בְּזֶה הַשַּׁעַר,

רַק צְלִיל מְמֻשָּׂךְ הוֹמֶה

כְּזִמְזוּם חַרְגּוֹלִים

בְּצָהֳרֵי קַיִץ.

אֶטְמֹן בַּחוֹל פָּנַי,

כְּגָמָל מְחַפֵּשׂ אֳרָחוֹת אוֹבְדוֹת;

אֶשְׁלַח רֶגֶל אֲרֻכָּה

אֶל מֵעֵבֶר לִגְבוּלוֹת הַיֵּשׁ –

שְׁתֵּי אֲבוּקוֹת בַּשַּׁעַר,

וְעַל הַמֵּצַח כַּחֹק:

“בּוֹא תָּבוֹאוּ בּוֹ”.

כְּחַרְגּוֹלִים כִּבְדֵי עָסִיס

נְדַדֶּה לְתוֹךְ הַשַּׁעַר

לְאֵי זֶה כְּבָר מִתְפַּתֶּלֶת

דֶּרֶךְ לְבָנָה בּוֹדְדָה.


צוֹעֲנִים – הוּנְגָרִים

מאת

אסתר ראב

צוֹעֲנִים – הוּנְגָרִים –

מִי זֶה הָפַךְ דָּמִי לְיַיִן,

וְדֶרֶךְ לֵילוֹת

כִּבְתוֹךְ מְעָרוֹת

בְּיָד כְּבֵדָה יוֹבִילוּנִי.

כָּבְדוּ רַגְלַי נְסוּכוֹת-שֵׁנָה,

רַק קְרָבַי בִּי יָרֹנּוּ,

שׁוֹטְפִים כְּנָהָר רָחָב,

שׁוֹקְקִים מִיץ חַיִּים

וּמְגַשְּׁשִׁים כְּפִצּוּלֵי מַעְיָנוֹת

בְּאִישׁוֹן לַיִל

פְּנֵי תֵּבֵל עֲזוּבָה…


1926


רוֹנְדוֹ

מאת

אסתר ראב

יָד בְּיָד, נַעֲרוֹתַי,

יַד בְּיָד בְּמַחֲרֹזֶת מִתְנוֹעַעַת

נַעַל אֶל הַמּוֹקֵד,

מוֹקֵד: הֱיוֹת אִשָּׁה,

אֵם, אֲהוּבָה.

יַד בְּיָד נָחוּל מָחוֹל,

קְרָבֵינוּ – נַפְשֵׁנוּ.

מִנֶּסֶךְ אַהֲבָה

וְנֶסֶךְ הַדָּם

תַּדְשֵׁא אֶרֶץ,

וְכָבְדוּ וְחָזְקוּ

עָלֵיהָ הַדּוֹרוֹת.


אֲיֻמָּה! שֶׁבַע מַחֲלָפוֹת

מאת

אסתר ראב

אֲיֻמָּה! שֶׁבַע מַחֲלָפוֹת –

לָרוּחַ.

הַחֲזֵק בְּצִפָּרְנֵי-נֶשֶׁר

בְּזֶה הָרֹאשׁ

וְהַךְ בַּקִּיר.

נִתְבַּקַּע הַפֶּרִי

וּמִתּוֹכוֹ יִמָּשְׁכוּ חוּטֵי עֲשַׁן-קְטֹרֶת

דַּקִּים אֶל עָל,

יְלַחֲכוּ שְׁמֵי-נְחֹשֶׁת,

יְזַמְּרוּ בַּלָּאט: מֹחַ, דְּמָעוֹת

וְתִירוֹשׁ-דָּם.

זָנוֹק, נָפוֹל, קוּם,

וְזָנוֹק… סֹב בְּעִגּוּל

וָהָס –

כָּלְתָה הַקְּטֹרֶת

בָּרֹאשׁ.


1929


הַרֵם זְרוֹעַ – וָהָךְ

מאת

אסתר ראב

הַרֵם זְרוֹעַ – וָהָךְ,

נַפֵּץ קַעֲרַת-רָקִיעַ רֵיקָה,

הַמִּתְפַּרְכֶּסֶת מֵעָל עִם בּוֹא אָבִיב,

הָרֵם רֶגֶל – וּדְרֹס:

הַתּוֹלָעִים מְעַגְּלִים עֵינֵיהֶם,

כִּפְנִינִים קְדוֹשׁוֹת מִסָּבִיב.

עַל הָאֲדָמָה דֶּרֶךְ אֶחָת,

נַפְתּוּלֶיהָ לְךָ תַּעֲמִיק

בֵּין סַלְעֵי-מָגוֹר –

לֵךְ בָּהּ: נְפֹל וָקוּם.

וּבַאֲשֶׂר תִפֹּל

תְּהֵא שְׁלוּלִית דָּמְךָ

לְךָ שָׁלָל.

חַכְלִיל וְשָׁנִי נִקְוִים בַּמּוֹרָד –

הַרְהֵב עֵינְךָ בָּם

וּמְצֵה, מְצֵה עַד תֹּם.


1930


שְׂאוּ לִי, חֲלָלַי

מאת

אסתר ראב

שְׂאוּ לִי, חֲלָלַי,

לֹא מִיָּדִי בָּאַתְכֶם זֹאת.

פֶּלְאי נָתַן חֶרֶב בְּיָדִי

וַיְצַו עָלַי מִלְחָמָה.

כְּרוֹכֵב עִוֵּר אֶעֱבֹר שׁוּרוֹתֵיכֶם

וְסוּסִי כְּרוּב-שָׂטָן

דּוֹרֵךְ בְּסִלּוּדִים

עֲלֵי גּוּפִים צְעִירִים;

בְּגַת הַחַיִּים בַּתָּוֶךְ

עוֹמֵד מִזְבֵּחַ לִי –

אֲקַטֵּר לְאֵל אֶחָד

וּפָנָיו לֹא יֵרָאוּ…

לָכֵן אֶפְשֹׁט בָּכֶם

בְּדַהֲרוֹת-דַּהֲרוֹת סוּסַי

וּבְשַׂרְכֶם הָרַךְ

חָצִיר לְפַרְסוֹתָיו הַדּוֹלְקוֹת.


מְזַמְזְמִים, חוֹלְפִים

מאת

אסתר ראב

מְזַמְזְמִים, חוֹלְפִים

עַל רַחֲבֵי אֵין-סוֹף

יַתּוּשֵׁי-אָדָם: נוֹפְלִים חָלָל.

בָּאָרֶץ פּוֹר יִתְפּוֹרֵר

הֲדַר-גֵּו, בְּרַק-עַיִן

וְיֵין הַדָּם הַמְשֻׁמָּר

יִקְפָּא דֹּם בֶּעָפָר.

הַב יָד, אָח שַׁכּוּל,

וּסְגֹר הַשַּׁרְשֶׁרֶת

עוֹד לָחוּל כִּבְרַת חַיִּים,

עָרֵב עָרֵב הֱיוֹת יַחְדָּו,

לָשׁוֹן אֲדֻמָּה כַּזִּיק שַׁרְבֵּב

מִמְּרוֹם חַגֵּי-חַיִּים.

שְׂכֹר בְּלֹעַ אֶחָד אֶחָד

נְתָחִים עוֹדָם חַמִּים.


לַמְנַגֵּן הוּבֶּרְמַן

מאת

אסתר ראב

פַּן גָּדוֹל וְאָיֹם,

מָשְׁכֵנוּ בְּקַשְׁתְּךָ-פְּלָאִים

אֶל עֲבִי יַעֲרוֹת-עַד,

אֶל חֶבְיוֹנִים רְפוּדֵי-שָׁרָךְ

מִשְׁכַּן קִנְטַבְרִים,

בִּתְנוּעַת שָׂפָה עִקֶּשֶׁת

גַּלֵּה הַלּוֹט מֵעַל גַּלְגַּלֵּי-תֵּבֵל

יָנוּעוּ שְׁחוֹרִים

תַּחַת סַף הַכָּרָה דּוֹמֶמֶת,

קָלוֹף הַקְּרוּם הַקַּר

כַּדּוּר-אֶרֶץ עוֹמֵם,

יְלַהֲטוּ אִשֵּׁי בְּרֵאשִׁית

חֲשׂוּפִים בַּתְּהוֹמוֹת

לְקֶצֶב הַיָּד הַנָּעָה

עָלֹה וָרֶדֶת

עָלֹה וָרֶדֶת,

עֵינֶיךָ פּוֹזְלוֹת

אֶל פְּזוּרֵי עוֹלָמוֹת,

כְּגַרְגְּרִים אִלְּמִים

נֶגְדְּךָ יְמַלֵּלוּ:

אָסְפֵנוּ בְּכַף נְגִינָתֶךָ,

שָׂחֹה וְחָצֹה בִּזְרוֹעַ אַדִּירָה

יָם שָׁטוּחַ, כָּחֹל –

אָנוּ הַיָּם, וְאַתָּה הַשּׂוֹחֶה.


1929

שִׁירֵי אֶסְתֵּר רַאבּ (1930–1963)

מאת

אסתר ראב


אֳפָקִים נוּגִים

מאת

אסתר ראב

אֳפָקִים נוּגִים

מאת

אסתר ראב


אֵימַת־מָוֶת מִזֶּה

מאת

אסתר ראב

אֵימַת-מָוֶת מִזֶּה

וְאֵימַת-חַיִּים מִזֶּה

נֵד מוּל נֵד נִצָּבִים

וּבֵינוֹתָם

נַחְשׁוֹל חַיַּי חוֹתֵר

וְעֵין יָהּ טוֹבָה

עָלַי מֵעָל.

חוֹל אַרְצִי נוֹשֵׁק רַגְלַי

וּבַלֵּילוֹת כְּתָב-כּוֹכָבִים

לִי אֶפְתֹּר: לְחַיִּים אוֹ לַמָּוֶת?

יָהּ! בְּיָדְךָ אֲנִי

וְלוּ יְהִי גּוֹרָלִי גּוֹרַל גַּרְגִּיר

עַל שְׂפַת יָם בְּלִי אָפְסַיִם.


אֵי יָדֶיךָ הָאַבְהִיוֹת

הַלּוֹקְטוֹת כָּל צְרוֹר

אֲשֶׂר יִהְיֶה לִי לְמִכְשׁוֹל

עֲלֵי דַּרְכִּי;

אֵי הַיֵּשׁוּת, אֵי הַנֶּפֶשׁ?

הוֹמִיָּה וְזָרָה

אֲנִי עוֹטְיָה עַל הָאֶפֶס;

עִם עֶרֶב תֵּתַע רוּחִי אַחֲרֶיךָ

אֶל תְּכֵלֶת רָקִיעַ

וְרַחַשׁ יָם עֲלֵי חוֹפִים:

טֹל יָדַי הַמְיֻתָּמוֹת בְּיָדֶיךָ

כִּי הִנֵּה נִדְלְקוּ נֵרוֹת-נְשָׁמָה

עַל רוּם חַיַּי וְחַיֶּיךָ.


1930


אָרְחוּ לִי לְחֶבְרָה

מאת

אסתר ראב

אָרְחוּ לִי לְחֶבְרָה

קִירוֹת בֵּיתִי.

רֵעוּ לִי כִּזְרוֹעוֹת אָח –

נָחוֹת לָבֶטַח

מִיָּמִים יָמִימָה,

קְטֹרֶת-יֵשׁוּת אַחַת,

כְּעָב זְהוּבָה,

מַפְלִיגָה, מִתַּמֶּרֶת

לְצֵל קִמְרוֹנִים

וּנְמוֹגָה בֵּינוֹת לָאֲרִיחִים;

חוֹל וָשֶׁכַח חִפּוּ

שְׁבִילִים מִסָּבִיב,

וְחַלּוֹנוֹת קְרוּעִים

רַק לַיָּם,

וּמִקְצֵה גַּג

וְעַד קָצֵהוּ

יָסֹלּוּ כּוֹכָבִים

קַשְׁתָּם קְצוּבוֹת,

וּמֵטֵיאוֹרִים בּוֹזְקִים

קוּרִים בִּיעָף מִיָּדִי

אֶל הָאֵין-סוֹף.


1932


יַתְמוּת וָאֶבֶן

מאת

אסתר ראב

מֵאֵי-זֶה נִקְלַעְתִּי

וְהִנְנִי מֻנַּחַת כָּאן:

אַף אַתֶּם –

כָּאֲבָנִים, זְרוּעִים סְבִיבִי

דּוֹמְמִים – לְלֵילוֹת לֹא שַׁחַר,

לְתִפְלוּת – צֵרוּף-יָמִים,

לְאֵלֶם מַלְבִּין

בְּהִי עַרְבַּיִם;

חָלָל אֵין אֲוֵיר,

לְלֹא מַעְצוֹר – אָפְסַיִם

ונֹגַהּ – יֵשׁוּת כְּאָבָק כְּסָפֵק,

נָמוֹג בִּבְכִי –

לְלֹא שׁוּב לְלֹא שֵׁנִית

לְלֹא – –


1932


שְׁנֵי עֵיטִים וּתְאֵנָה אֶחָת

מאת

אסתר ראב

שְׁנֵי עֵיטִים –

וּתְאֵנָה אֶחָת,

תְּלוּיִים עַל בְּלִימָה

כְּדֵי סְחַרְחֹרֶת-רֹאשׁ;

פְּתָחִים – אֱלֵי יָם

וּשְׁעָרִים – אֱלֵי שָׁמַיִם,

בֵּין עָבִים וָאֳרָנִים

נִפְעָרִים;

רִשְׁרוּשׁ גַּפַּיִם,

קְהַל יְרוֹקִים,

כִּנְהָרוֹת מְאַוְּשִׁים

בַּקֹּדֶשׁ.

שְׁנֵי עֵיטִים –

וּתְאֵנָה אֶחָת

תְּלוּיִים

עַל בְּלִימָה…


1932


בְּתָרִים וַעֲלָטָה

מאת

אסתר ראב

בְּתָרִים וַעֲלָטָה,

וְגוֹרָל –

מַכֶּה כָּנָף מֵעָל:

אָח מוּל אָח,

לְבָבוֹת – בְּתָרִים,

מִתְנַשְּׂאִים זוֹנְקִים

זֶה מוּל זֶה;

מֵאָח אֶל אָח

גִּיד בֵּין בְּתָרִים

נִמְשָׁךְ,

הֹלֶם פָּעַם –

וְעָצוֹר

הֹלֶם פָּעַם –

וְאָפֵס.

בְּתָרִים וַעֲלָטָה

וְגוֹרָל מַכֶּה כָּנָף מֵעָל.


אָסְרוּ עָלַי הַחַג

מאת

אסתר ראב

אָסְרוּ עָלַי הַחַג

וַיְצַוּוּנִי חֹל,

מֵאֶפֶס-קוּרִים אָרוּג

כְּתֹנֶת-פַּסִּים לַנְּשָׁמָה;

הַמַחְגֹּרֶת-שַׂק לָהּ,

לַיְּהִירָה?

כִּסֵּא מַלְכוּת –

חַשְׁרַת-עָנָן

וַהֲדוֹם-רַגְלַיִם –

חוֹלוֹת-זָהָב.

בִּקְצֵה בֹּהֶן גַּעַת

וְלֹא גַּעַת…

הָרֹאשׁ נִרְכָּן:

וְכֶתֶר צָף מֵעָל –

גַּלְגַּל שֶׁמֶשׁ

נִצְמָד זָהוּב,

הָרֹאשׁ נִרְכָּן וּמְפַלֵּל:

“אוֹרָה קְדוֹשָׁה”…


1932


עֶרֶב

מאת

אסתר ראב

רָמוּ שַׁרְעַפִּים וַיִּגְאוּ כַּהֲמוֹת-יָם –

אֵי-לְאָן תּוֹלִיכוּ הַנּוֹעֲזִים?…


*

אֳפָקִים נוּגִים זֶה בָּזֶה נָגָעוּ

בְּהַכְנָעָה וְצִדּוּק הַדִּין;

דּוֹמֵעַ כּוֹכָב יָחִיד

וּמַרְעִיף רֵיחַ-יָם וְיַסְמִין;

וְנִכְנָפִים נְעוּרִים

וּמְצַלְצְלִים כְּהֵד

בְּרִשְׁרוּשׁ צְדָפִים

עֲלֵי חוֹף בּוֹדֵד –

וְגַל אַחֲרוֹן עוֹד מִשְׂתַּעֵר

וְנוֹפֵחַ אַט רוּחוֹ

מוּל חֶשְׁכַת-הַלֵּיל.


1934


מְזֹג הַיַּיִן

מאת

אסתר ראב

מְזֹג הַיַּיִן, –

מְלוֹא הַקֻּבַּעַת,

יֵין-הָאֱמֶת הַשָּׁחוֹר,

רַק הוּא יִמְתַּק לְחִכִּי

וּבֹשֶׂם נִיחוֹחוֹ הַיָּשָׁן הַמַּר

אֲשֶׂר יַעֲלֶה בְּאַפִּי,

יֶעֱרַב לִי גַּם כַּיּוֹם

כְּלֶחֶם חֻקִּי.

מַה לִּי מָתְקְכֶם

וּוֶרֶד מַעֲשֵׂיכֶם.

כִּסְחָבוֹת יַעַטְפוּ

גּוּף הָאֱמֶת

הַנָּאוֹר הַטּוֹב?

הָבוּ לִּי אֱמֶת מָרָה

וּגְלוּיַת עֵינַיִם

הַמּוֹלְכָה בְּגָאוֹן

עַל אַכְזַב-הַתַּעְתּוּעִים.


1935


עֵין הַגָפְרִית

מאת

אסתר ראב

עֵין הַגָפְרִית

לַשֶּׁקֶר הַמְּהַבְהֵב בָּעֵינַיִם;

עַל פְּנֵי כָּל קָרְחָה

עֲשַׁן-הַתַּרְמִית יְתַמֵּר פְּאֵר

וְנִדְנוּד הַמְּבוּכָה

יַכֶּה גַּלִּים וְיִפְזֹם:

“אוּלַי, לִכְאוֹרָה, כִּבְיָכוֹל, יִתָּכֵן!”

קְרַע הַלּוֹט,

וְנָזְלוּ מֵי-אַפְסוּת

עַל בְּלוֹאֵי-הָעֲטִיפוֹת…


וְאַתָּה, בְּשֵׁם לֹא אֶקְרָא

מאת

אסתר ראב

וְאַתָּה, בְּשֵׁם לֹא אֶקְרָא,

הֲיִשָּׂא עוֹד אִישׁ לְבָבוֹ

עֵירֹם וְגָלוּי מוּל פָּנֶיךָ?

וְשִׁמְךָ כִּי יִפֹּל לְפֶתַע

הֵן יְבֻקַּע כִּפְקַעַת-רוֹשׁ

עַל שָׂפָה זָרָה…

אָמָה אֲנִי בָּאֹהֶל,

וּבְצֵאתִי עִם בֹּקֶר מוּל רַחֲבֵי-יָם

אֶשְׁתַּחֲוְה וּפָנַי קֵדְמָה:

נְצֹר אָהֳלִי מִשֶּׁקֶר

וְעִרְבּוּל הָעִתִּים

הָעוֹלֶה אֵלַי כְּאֵד.


1935


אָנוּ פֹּה לְרַגְלַיִךְ מוֹלֶדֶת

מאת

אסתר ראב

מוקדש לעולים 1933


אָנוּ פֹּה לְרַגְלַיִךְ מוֹלֶדֶת

כְּבָר כָּרַעְנוּ בִּילֵיל

כַּעֲדַת תַּנִּים קֵרְחִים

עִם סוֹף קַיִץ,

טְרוּפֵי-לֵיל.

וּפֶתַע נִתָּז הַזִּיק,

בּוֹזֶקֶת תַּעֲלוּמַת תִּקְוָה

וַהֲמוֹנִים בַּסָּךְ יַעֲנוּ:

הַלְלוּיָהּ!


פֶּלִאי מִתְמוֹדֵד:

קוֹרֵן מִתְלַהֵט;

נוֹשֵׁף בְּגַלְגַּל הָעִתִּים,

מַסִּיעַ וּמַצְעִיד.


“תְּכֵלֶת-לָבָן” בְּאַחַת –

תּוֹךְ עוֹרְקִים הוֹלֵם

זַהֲרוּרֵי פָּרוֹכוֹת קְדוֹשׁוֹת

וְדִגְלֵי-מִשְׁכָּן

מֵעֵבֶר לִנְשִׁיַּת-דּוֹרוֹת

מְרַפְרְפִים

זָעִים בַּדָּם וְדוֹלְקִים.


שָׁמַיִם וָיָם

וִירִיעַת אַדְמָתֵךְ

וּבָנָיִךְ כְּשֵׂיוֹת שְׁטוּחוֹת

לְרַגְלַיִךְ – אֵם!


[“מכביה”, 1932]

1933


בָּרוּךְ אַתָּה לִי, הַשָּׁלוֹם הַכָּחֹל

מאת

אסתר ראב

בָּרוּךְ אַתָּה לִי, הַשָּׁלוֹם הַכָּחֹל,

הָעוֹלֶה מִן הַיָּם וּמִן הָעֵינַיִם.

יָדוֹעַ אֵדַע: עוֹד הָאָחוּ מוֹרִיק

בְּשִׁפּוּלֵי-הָר

וּבְהֵמָה שָׁם תִּמְשֹׁךְ בַּתֶּלֶם.

וּפֹה גּוֹעֲשִׁים בִּעוּתִים,

שְׂרָרָה וָהֶבֶל –

עֶדְרֵי-אָדָם

בּוֹנִים לָמוֹ בָּבֶל.

שְׁנַיִם פּוֹחֲזִים פּוֹרְקֵי-עֹל

אֶל הָאִי נִמְלָטוּ.

עַל הַמִּגְדָּל יִשְׁתּוֹלֵל הַשַּׂר:

“בְּרִית בְּנֵי-בָּגֶד!”

הַס, אָחִי,

פְּרוּסָה לִי, פְּרוּסָה לָךְ –

חֶרֶשׂ נְכַרְסֵם מֵעוּגַת הַנֵּצַח…

שְׁכוּחִים מִלֵּב, כְּחֻלֵּי עַיִן,

נִבְנֶה לָנוּ תַּנּוּרִים,

צַעֲצוּעֵי-תֹּם מְיֻתָּרִים.

הָהּ, לוּ רַק לֹא יַשִּׂיגֵנוּ

הַמְמֻנֶּה עַל מַתְכֹּנֶת-הַלְּבֵנִים,

לוּ פָּסַח עָלֵינוּ הַנּוֹגֵשׂ!


תל אביב, 1935


הַשֶּׂכְוִי הַכָּחֹל

מאת

אסתר ראב

צַלְּקוֹת-הַלֵּב, הֵן דּוֹבְבוֹת,

בְּעֹמֶק-לֵילוֹת-אָבִיב-בְּשׂוּמִים

בְּלֵילוֹת-אָבִיב דּוֹבְבוֹת הַצַּלָּקוֹת –

“כְּשִׁגְרוֹן-פְּרָקִים”

הָעוֹנֶה בְּהֵד-כְּאֵבִים

לְטַחַב וָגֶשֶׁם:

גְּבִיעִים נֻתְּצוּ

וְהֵם טֶרֶם לִשְׂפָתַיִם

הִגִּיעוּ.

הַזֵּרִים הַמִּתְנוֹסְסִים

בְּרַגְלַיִם נִרְמָסוּ

וְאוֹרוֹת-הֶחָג הַזּוֹהֲרִים

מְעַמְעֲמִים וְכָבִים;

וְשֶׂכְוִי-הַכָּחֹל

עִם שַׁחַר פָּרַח

לְחֶבְיוֹנֵי-יַעַר

לְסִתְרֵי-גַּנִּים

הַשַּׁחַר

עוֹד קְצֵה כְּנָפָיו

בְּזָהָב הִטְבִּיל

וּבְעֵינָיו

פְּנִינִים הִדְלִיק –

פָּרַשׂ הַשֶּׂכְוִי לִמְרוֹמִים

וְעַנְנֵי-בֹּקֶר נֶעֱרָמִים שְׁחוֹרִים…


חָצֵר

מאת

אסתר ראב

חָצֵר עֲמֻקָּה כִּבְאֵר אֲפֵלָה,

קִירוֹת שְׁחוֹרִים תּוֹמְכִים רָקִיעַ,

גִּזְרֵי תְּכֵלֶת בֵּין אֲרֻבּוֹת

זוֹלְפוֹת מֵעָל – אוֹרָה חוֹלָה,

גְּנוּבַת קַרְנַיִם, מִנִּי שֶׁמֶשׁ רְחוֹקָה;

כִּבְאֵר הֲפוּכָה הֶחָצֵר –

אַמַּת מַיִם בְּהִירָה – הַשָּׁמַיִם מֵעַל:

כָּל הַיּוֹם שָׁבְלֵי עָנָן

בָּהּ שׂוֹרְכִים דַּרְכָּם:

מִתְקַבְּצִים, מִתְפַּתְּלִים וְחוֹלְפִים;

וּמִכּוּךְ אֱלֵי זִיז אַנְקוֹר וָסִיס

נִתָּזִים כִּבְרָקִים, צוֹרְחִים, נִצִּים,

טוֹוִים טִיסוֹת שְׁתִי וָעֵרֶב –

כְּקוּרִים מִכּוּךְ אֱלֵי זִיז;

יוֹנִים כְּבֵדוֹת שָׁטוֹת –

כְּשִׁבּוּטוֹת שְׁמֵנוֹת מַחֲלִיקוֹת בֶּחָלָל

וּמִתּוֹךְ סִבְכֵי אֶשְׁנָב רָם

יוֹשִׁיט זְרוֹעוֹ גֵּרָנִיּוּם אָדֹם.

זוֹעֵק, מַסְמִיק כְּפֶה –

עַל פְּנֵי שְׁחוֹר הַקִּיר.

וּטְעוּנֵי כְּבָסִים נָעִים הַחֲבָלִים

וּבְכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת מְחַיְּכִים בִּגְדֵי תִּינוֹקוֹת.

מְנַפְּחוֹת חֲזֵיהֶן הַכֻּתֳּנוֹת

וּמַכּוֹת בְּשַׁרְווּלֵיהֶן עַל חֵטְא,

נַחְשׁוֹל צְלִילִים –

כְּבֵדִים עֲמוּמִים: פַּעֲמוֹנִים רְחוֹקִים

כְּמִתַּחַת לַמַּיִם – קְרֵבִים גַּלִּים גַּלִּים,

נִשָּׂאִים, גּוֹאִים, מִתְרַחֲקִים –

וְגוֹוְעִים.


1953


חֲלוֹם

מאת

אסתר ראב

יוֹנֵי הַזְּכוּכִית עַל בְּרֵכוֹת “שְׂדֵה אֱלִישָׁע”

פָּרְשׂוּ כְּנָפַיִם שְׁקוּפוֹת וְעָפוּ לַמְּרוֹמִים.

שְׂדֵרוֹת-עַרְמוֹן לַחוֹת הֶאֱפִילוּ…

וּמַחֲרֹזֶת-אוֹרוֹת הִבְהֲבָה וְכָבְתָה;

הַמֶּרְחָק הִתְעַרְטֵל עַד לְ“שַׁעַר הַנִּצָחוֹן”

שָׁטַף בְּקוֹל רָחָב כְּסִימְפוֹנְיָה לְבֶּטְהוֹבֶן

וְנִשְׁמַת מַרְקִיזָה תּוֹעָה, הִדְהֲדָה טְרוּפָה

בֵּין חוֹמוֹת שְׁחוֹרוֹת

מְיַבֶּבֶת קְטוּעוֹת כַּחֲתוּלָה עֲזוּבָה

רְחוֹבוֹת שָׁפוּ, נִמְשְׁכוּ וְנָפְלוּ –

תּוֹךְ הַ“לּוּקְסֶמְבּוּרְג”

וַעֲטֶרֶת-עֲנָנִים מְאֹד גְּבֹהָה וֶאֱלֹהִית

חָנְתָה מֵעַל לַגָּן –

צִלְצוּל פַּעֲמוֹנִים כְּזֶלֶף קָדוֹשׁ

נָשַׁר עַל שִׁטְחֵי-דַּלְיוֹת כְּפוּפוֹת-רֹאשׁ

וּמְאֹד אֲדֻמּוֹת – – –

פִּטְפּוּט אַנְקוֹרִים נָדַם בְּנוֹף הָאֲשֵׁרוֹת

וּפֶתַע צָנַח שֹׁבֶל-גֶּשֶׁם כָּחֹל עַל הָעִיר

וַתֵּעֹרְנָה כְּעוּגָּבִים הוֹגִים וַתִּבְכֶּינָה חֶרֶשׂ

כָּל הָאֲשֵׁרוֹת בָּעִיר

וַתֵּבְךְּ פָּרִיס כָּל הַלַּיְלָה בְּגֶשֶׁם לַהַט וָרֹן.


1947


נוֹפִים רוֹמִיִּים

מאת

אסתר ראב

צַמְּרוֹת אֳרָנִים כִּכְתָרִים עֲגֻלִּים

בְּרָאשֵׁי גְּבָעוֹת צָפִים –

וּבַגַּיְא קְבָרִים וָחֳרָבוֹת –

וְהוֹד עַמּוּדִים שַׁחִים;

עַל גָּבְהֵי סַן פֶּטֶר –

שָׁלוּחַ, נֵירוֹן קֵיסָר

בְּרֶכֶב אֵשׁ דּוֹהֵר;

וּבַשֵּׁפֶל – שׁוּק הָעֲבָדִים –

כַּיָּם – גּוֹעֵשׁ;

וּמֵרָעָב שׁוֹאֲגִים הַכְּפִירִים

שַׁעֲרֵי הַקּוֹלוֹסֵאוּם,

אֲדֻמִּים לַחִים:

נוֹטְפֵי יֶזַע וָדָם,

עַל פְּנֵי אֶבֶן סְתוּתָה עַתִּיקָה –

סַנְדַּל אַדְנוּת קִצְבּוֹ הוֹלֵם

לְקוֹלוֹנְיָה לִבְּרִיטַנְיָה,

לִירוּשָׁלַיִם,

אֶל עַרְבוֹת-אַפְרִיקֵי –

לִגְיוֹנוֹת רוֹמָא

דַּרְכָּם עוֹשִׂים.

וְעַל שַׁעַר טִיטוּס שֶׁבָּעֵמֶק –

מְנוֹרַת-שִׁבְעַת-הַקָּנִים –

זוֹעֶקֶת שְׁבוּיָה:

בְּשִׁבְעָה קוֹלוֹת הוֹמִיָּה

מוּל שָׁמַיִם מְשַׁוְּעָה

וְשׁוֹמְעִים בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם,

זוֹקְפִים רֹאשָׁם

מַטִּים אָזְנָם

וְעוֹטְרִים

בְּלַהַט – כְּנֵזֶר –

אֶת עִירָם,

כּוֹרְעִים נוֹפְלִים עַל לִבָּהּ –

כֹּחוֹתָם…


1960


אֳרָנִים בַּחַלּוֹן

מאת

אסתר ראב

הָאֳרָנִים הַנִּבָּטִים בַּחַלוֹן –

יְדִידַי.

עֵדָה חֲסֻנָּה פְּרוּעָה

גְּזָעִים אֵיתָנִים מְכֻרְכָּמִים

עֲנָפִים מְחֻסְפָּסִים כֵּהִים

וּפֹארוֹת כִּבְדוֹת לְשַׁד.

אֲמִירִים טְלוּלִים-בְּדוּרִים

וְזַלְזַלִּים רַכִּים כְאֶצְבָּעוֹת.

אֶצְבָּעוֹת מְגַשְּׁשׁוֹת –

בְּסִתְרֵיהֶם חוֹחִיּוֹת מִתְנַדְנְדוֹת,

מַחֲרוֹזוֹת פְּנִינִים מִדַּרְדְּרוֹת

כַּאֲפוּנִים עַל מַגַּשׁ

נְחֹשֶׁת-עַנְנֵי-הַשְּׁקִיעָה.

וּבְמַזְלֵג עָנָף גֵּאֶה –

קַן תּוֹר.

פּוֹרְחִים הַתּוֹרִים וְחָגִים

פּוֹרְשִׂים מְנִיפַת זְנָבָם

לָבָן-חוּם-שָׁחוֹר

וְרֵיחַ שׁוֹשָׁן מָהוּל פִּלְפֵּל.

שְׂרַף-לֶב-אֳרָנִים בָּרוּחַ.

יַבִּיטוּ אֳרָנִים, יְרַשְׁרְשׁוּ:

אַחַת אַתְּ… אַתְּ אַחַת…

אָנוּ אִתָּךְ… אִתָּך אָנוּ…


1959


אָרְנֵי הַכַּרְמֶל

מאת

אסתר ראב

כָּל עֲסִיס יְרַק הַעַרְמוֹנִים בַּגַּן הַלּוּקְסֶמְבּוּרְגִי

כָּל אֲשֵׁרוֹת וֶרְסַאי הַגְּזוּזוֹת, הַשְׂרוּקוֹת –

בַּעֲבוּרְכֶם אָרְנֵי הַכַּרְמֶל!

אַחַי הַיְרֻקִּים, הָרָזִים,

הַנֻּקְשִׁים, הַמְפֻתָּלִים, פְּרוּעֵי הַצַּמֶּרֶת,

לְמוּדֵי הַסַּעַר וְרוּחוֹת יָם עַזּוֹת;

תְּלוּיָה עַל בְּלִימָה

שָׁטָה צַמַּרְתְּכֶם בֵּין שָׁמַיִם לַיָּם –

כְּאַדְּרוֹת נְבִיאִים מְאַוְּשׁוֹת, מִתְעוֹפְפוֹת;

כֻּלְכֶם כּוֹרְעִים מִזְרָחָה –

עֲדַת קְדוֹשִׁים מִסְתַּגְּפִים!

וּצְמֵאִים מְגַשְּׁשִׁים שָׁרְשֵׁיכֶם וְחוֹתְרִים

אֶל לְשַׁד הָאֲדָמָה הָעַתִּיקָה

זְרוּעַת הַסֶּלַע וַחֲפוּפַת הַהוֹד;

אֶבֶן רְחוּצַת גֶּשֶׁם לְרַגְלֵיכֶם –

כְּמִזְבֵּחַ עָטוּר מַחֲטֵיכֶם הַנּוֹשְׁרִים;

עַנְפֵיכֶם – נֵרוֹת יְרֻקִּים כְּפוּפִים מֵחֹם לִבָּם –

מְקַטְּרִים מוּל שָׁמַיִם רְחָבִים

אֶת כָּפְרָם וִירָקָם הָאַפְרוּרִי הַנָּמוֹג;

אָרְנֵי הַכַּרְמֶל הַמְיַבְּבִים בָּרוּחַ,

הַמְאַוְּשִׁים, הַמְדוֹבְבִים עַל מְלָכִים וּנְבִיאִים,

אָרְנֵי הַכַּרְמֶל הַמְּפֻתָּלִים, הַשַּׁחִים –

אַחַי הָרָזִים, הַטְּהוֹרִים!


1953


שִׁירִים חֲדָשִׁים

מאת

אסתר ראב

שִׁירִים חֲדָשִׁים

מאת

אסתר ראב


כְּפֶרֶג נִשָּׂא בָּרוּחַ

מאת

אסתר ראב

אֵלִי בְּבוֹאֲךָ לְתָלְשֵׁנִי

זְרֵה אֶת עָלַי בְּכַנְפֵי הָרוּחַ

וְנִשְׁאַרְתִּי כְּפֶרֶג נְטוּל-רֹאשׁ

וְשַׁחוֹתִי אֱלֵי עֲפַר-אַרְצִי

וַאֲסָפוּנִי צְחִיחֵי-רְגָבִים – – –

יְהֵא אָז שַׁחַק אָפֹר-כָּחֹל

נִבָּט מֵעָל

וּבְדַל-עָנָן שָׁכוּחַ מֻשְׁלָךְ בְּקָצֵהוּ,

תְּהֵא שַׁרְשֶׁרֶת הָרִים מַאֲזִינָה

וְעֵיבָל וּגְרִיזִים כִּבְדֵי שַׂרְעַפִּים

יַשְׁחִירוּ מִצֵּל

בְּרוֹשִׁים כֵּהִים יָנוּעוּ בָּרוּחַ

וְשָׂדוֹת כִּבְדֵי-יֶרֶק שְׁטוּחִים עֲדֵיהֶם,

יִהְיוּ פָּשׁוֹשִׁים מְרַשְׁרְשִׁים

בְּגִדְרוֹת הַשִּׁטָּה

וּבֻלְבּוּלִים מְנַסְּרִים בְּחֶבְיוֹן-פַּרְדֵּסִים,

חַרְדָּל וּבַּבּוּנַג יִפְרְשׂוּ שְׁטִיחִים

עַל רַחֲבֵי חוֹלוֹת –

וְרוּחִי מְרַחֶפֶת עֲלֵיהֶם

כְּפֶרֶג דַּל נִשָּׂא בָּרוּחַ – – –


1947


נוֹפֵי־קַיִץ שְׁכוּחִים

מאת

אסתר ראב

בְּאֵרוֹת שֶׁרָאִיתִי

וְזָלְגוּ דְּלָיֵיהֶם טִפּוֹת בְּדֹלַח

עֲלֵי אֶבֶן שְׁחוּקָה לְבָנָה –

וּמַעֲמַקִּים שֶׁפָּגַע בָּהֶם הַדְּלִי

וְנִתֵּר עַל שֶׁטַח חָלָק וָקַר.

תְּאֵנָה אֲפֹרָה מְאֻבֶּקֶת

שֶׁהֵגִיחָה מִן הַנָּקִיק –

צְחִיחַת-עָלִים-מְקֻפָּלִים בְּצָמָא,

וּפַג צָמוּק קָשֶׁה נוֹשֵר עַל סֶלַע בַּחֲבָטָה.

סְקַבְיוֹזוֹת-קַשׁ מְזַמְזְמוֹת, שׂוֹרְטוֹת

עֲלֵי אֶבֶן בְּצִדֵּי דְּרָכִים

וְהֹלֶם-סַנְדָּל בִּשְׁבִיל אָבוּד.

וְהֵד-קְרִיאָה בֶּהָרִים רְחוֹקִים

בֵּין הָעַרְבַּיִם.

וְעֵנָב יָרֹק עוֹטֶה צְעִיף עֲרָפֶל לָבָן,

וְכַד אָדֹם לַח מָתְנַיִם

בְּחֶבְיוֹנֵי גֶּפֶן-אַדֶּרֶת.

וּבִצְלֵי-חָצָב שֶׁיָּבְשׁוּ –

לְבָנִים עֲרֻמִּים

מִתְגּוֹלְלִים וְיוֹרְדִים בֶּעָרוּץ,

וְגִיד שֶׁל יֶרֶק נִמְשָׁךְ –

תּוֹעֶה בַּגַּיְא;

מַעְיַן-יְשׁוּעָה-וְאַכְזָב-כְּאֶחָד

וְשִׁקְמָה כְּפוּפָה גָּחָה עָלָיו.

זֵיתִים מְטַפְּסִים בַּמִּדְרוֹן

אֲפֹרִים-כְּחֻלִּים נוֹסְכֵי-שַׁלְוָה

וְרָזֵי-דּוֹרוֹת עוֹלְפִים אוֹתָם,

וְקִמְרוֹנִים לְבָנִים בְּרֹאש-הָר

טוֹבְלִים בְּאַפְרוּרִית וְסֹמֶק-עָנָן.


1953


נוֹף

מאת

אסתר ראב

עַנְנַת צֶמֶר

עַל מֶשִׁי מַיִם רוֹדֶמֶת בַּצֵּל.

אֶקָלִיפְּטוֹס שָׂב, פָּרוּעַ,

וּלְמוּד אֱנוֹשׁ חֹרַךְ מֵאֵשׁ,

כְּנִצַּת שֵׂעָר נוֹשֵׁר עָלֶה בּוֹדֵד

נִשָּׂא בְּנַחְשׁוֹל יָרֹק-כָּחֹל.

גְּדַת קֶדֶם מִנֶּגֶד

שְׁטוּפַת מַיִם רַבִּים, עֲבָרוּהָ שְׁכוּחִים –

עַל פָּנֶיהָ שָׂרֶטֶת נִגְלֶדֶת.

שְׁדֵרַת קַזָּרִינוֹת קוֹרֶסֶת אֲפֹרָה,

עֲמוּמָה וּסְחוּפַת רוּחוֹת.


שִׁקְשׁוּק-הַנָּהָר – רֵיחַ-סוּף-

וְדָגָה חָמִים חָרִיף

עַל הַפָּנִים מַצְלִיף.

סְנַפִּיר מִתְלַטֵּשׁ בַּשֶּׁמֶשׁ

כְּלַהַב – וְחוֹלֵף.

וּמְעַלְּעִים זְרָמִים עָמְקָם הֶעָמוּם,

כֵּהִים, שְׁמֵנִים, פְּטוּמֵי גְּשָׁמִים,

נִשָּׂאִים כְּבֵדִים – כְּבַחֲלוֹם…

אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל וְאֶל סוֹפָם.


1952


בְּמַזַּל תַּמּוּז

מאת

אסתר ראב

בְּמַזַּל תַּמּוּז יִכְבְּשֵׁנוּ הַיָּם

וּתְכֶלְתּוֹ בָּנוּ כְּיַיִן יֶחְמַר –

יֵין-הַתְּכֵלֶת, כְּבַד-הַטַּעַם,

כְּבַד-הַצֶּבַע,

עָמוּס נִיחוֹחַ-הָאַצּוֹת,

וְיוֹרֵד כְּלָיוֹת כְּאֶבֶן.

בְּמַזַּל תַּמּוּז נָקוּם מִגְּחֹן,

נִפְרֹשׂ כָּנָף, נָשׁוּט –

אֶל אֵין-גְּבוּל,

אֶל מֵעֵבֶר לַיֵּשׁוּת.

מִמְּרוֹמֵי חוֹפָיו הַיְּרֻקִּים –

הַיָּם, בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ יַטִּילֵנוּ,

יִקְשֹׁר כָּנָף אֲרֻכָּה לְגַפֵּינוּ

וְשֶׁטַח חֲלוֹם קָפוּא

לְמַאֲוַיֵּינוּ הַצָּפִים.

בְּמַזַּל תַּמּוּז נָקוּם מִגְּחֹן,

נִפְרֹשׂ כָּנָף, נָשׁוּט –

אֶל אֵין-גְּבוּל,

אֶל מֵעֵבֶר לַיֵּשׁוּת.


1957


מַה גָּדוֹל אַתָּה לְעֵת עֶרֶב

מאת

אסתר ראב

מַה גָּדוֹל אַתָּה לְעֵת עֶרֶב

אָפֹר וְנִשְׂגָּב,

מְאַיֵּם וְשׁוֹדֵד,

מוֹחֵק וּמְיַתֵּם,

וְאֵי הַבִּקְתָה בָּהּ אֶמְצָא מִפְלָט מִמְּךָ!

אֵי הַשֶּׁכֶם יְנַחֲמֵנִי מִגָּדְלְךָ?

וְאֵי הָעַיִן בָּהּ אַשְׁלִיךְ

עֹגֶן-מַבָּטִי הַחוֹזֵר מִמֶּרְחַקֶּיךָ?

אַפְרוּרִית-עֶרֶב עוֹלָה –

אֵי הַחוֹף הַצּוֹפֶה לִי.

יְרִיעַת-אֹהֶל פְּתוּחָה

לְעָצְבִּי וּלְעָצְמָתְךָ?

כְּגַרְגִּיר אִטָּחֵן בֵּין גַּלֶּיךָ,

מֶרְחַקֵּי-גְּבוּלוֹתֶיךָ פּוֹרְצִים לְקִרְבִּי

וְהוֹרְסִים אֶל אָפְסַיִם.

שְׁעוֹתֶיךָ אָרְחוּ לִי לְחֶבְרָה

בְּמַחֲרֹזֶת גַּלִּים שׁוֹקְקִים.

וְגָבְהוּ הַשָּׁעוֹת מְאֹד.

וְלִחֲכוּ לְבָבִי.

עַד נִשְׁאַרְתִּי כְּצֶדֶף רֵיק

עַל שְׂפָתְךָ.



שִׁיר לַיָּם הַתִּיכוֹן

מאת

אסתר ראב

כָּל יְגוֹנַי נִגָּרִים

אֶל קִרְבְּךָ

כִּנְהָרוֹת אַדִּירִים

זוֹרְמִים בַּמּוֹרָד

אֵלֶיךָ – גּוֹעֵשׁ, בּוֹלֵעַ,

וְשָׁר לִי שִׁירֵי-עֶרֶשׂ

עַתִּיקִים,

הַבָּאִים מִנִּבְכֵי זְמַנִּים

אֲחֵרִים,

עֵת הָיִיתִי נֵטֶף-דִּמְעָה;

וְאוּלַי כְּאֵב-אֵם

מִתַּחַת לִבָּהּ;

עֵת הָיִיתִי קֶצֶף

דְּשָׁאִים לְבָנִים

אוֹ נֵד-מַיִם

יָרֹק גּוֹאֶה;

עֵת נָעוּ אַצּוֹת בְּרֵאשִׁית –

עֻבְּרֵי-טְרוֹם-הֱיוֹת;

וְאוּלַי הָיִיתִי אֲזַי

כּוֹכָב שֶׁכָּבָה

וְדָפְקוֹ עוֹדֶנּוּ חַי

וְהוּא נִבָּט חַם

אֶל רְאִי שִׁטְחֲךָ הַקַּר…


1960


שׁוּעָלָה

מאת

אסתר ראב

בְּשָׂדוֹת לֵילִיִּים שׁוּעָלָה רְעֵבָה

תּוֹקַעַת בָּדָד.

תְּקִיעָה אַחַת – וָדֹם.

כְּדָם נִגָּר קוֹלָהּ לְתוֹךְ הַלַּיִל.

לֹא יֵחַד כְּבוֹדָהּ בֵּין אוֹרְחִים וְתוֹבְעִים –

עֲצוּבָה הִיא תּוֹקַעַת,

רַק פַּעַם – וְהַס.

עוֹנִים לָהּ בְּאֵלֶם מֶרְחֲבֵי הַלַּיִל.

חָלָב אַחֲרוֹן יָמֹץ הַגּוּר,

תּוּגַת-עוֹלָם יִרְוֶה אָז קוֹלָהּ.

גּוּשׁ אֹרֶן זוֹמֵם, מְאַיֵּם.

גְּדֵרוֹת אָצִים זָעִים,

מֹר הַחֲרוּלִים עַל שְׂדוֹת הַבָּר

עָבֶה כַּעֲרָפֶל.

עוֹפוֹת סְפוּנִים בַּלּוּל

וַעֲדַת כְּלָבִים מִתְנַצַּחַת בֶּחָלָל –

שׁוּעָלָה רְעֵבָה נוֹשֵׂאת רֹאשׁ אֶל כִּימָה.

כּוֹכָב קַר נִשְׁקָף בְּעֵינָהּ,

אוּלַי זוֹ דִמְעָה בְּאִישׁוֹנָהּ.

יָמֹץ הַגּוּר לְשַׁד חַיִּים נוּגֶה –

יִלְלַת שׁוּעָלִים בּוֹתֶרֶת הַלַּיִל.


1955


אָסִיף

מאת

אסתר ראב

אֵי מִי הִפְקִידַנִי כָּאן

עַל שְׂדוֹת-שֶׁלֶף רְחָבִים

רָעֹה שֵׂיוֹת-עָנָן לְבָנוֹת

בִּשְׁמֵי-סְתָו מִתְקַדְּרִים

וּבְשִׂיחֵי הַגִּ’יקָרַנְדָּה עִם שְׁקִיעָה

הַקְהֵל הָאַנְקוֹרִים

לְשִׁיר הַלְלוּיָהּ אַחֲרוֹן;

נְצֹר בְּחֻבִּי אֶשְׁכְּלוֹת-כּוֹכָב

בְּלֵילוֹת-חֲלוֹם.

עַל הָגוּת יָמִים הָיוּ וְהוֹוִים –

רַחֵשׁ, פַּלֵּל,

וְאֶת הָרוּחַ

בְּנוֹף הַגּוּאַיָּוָה חָפוֹן

וְשֵׁאת בָּשְׂמוֹ – רֵיחַ אַרְצִי

בַּטֶּנֶא.

נִגְדַּשְׁתִּי רֵיחוֹת וּטְעָמִים

וַחֲלֵב-מְרוֹמִים מִתְרוֹנֵן.

אֵין זֹאת כִּי אֶשּׁוֹר הָעֶרֶב

יַעַן בָּשַׁלְתִּי מְאֹד.


1947


אֵלַיִךְ

מאת

אסתר ראב

וְשׁוּב קִבַּלְתִּנִי

וְשׁוּב פָּנַי בְּשׁוּלַיִךְ אָלִיט

סוֹד שֶׁלָּךְ וְשֶׁלִּי

רַק אַתְּ וַאֲנִי הוֹגוֹת

קַו הָרַיִךְ מִמֶּרְחַקֵי-יָם

אֵלַי קָרֵב…

וּבָקְעוּ וְעָלוּ

חֲלוֹמוֹת עַתִּיקִים

מְדוֹבְבִים לְמַעֲנִי.

וְקִמּוּרֵי שָׁמַיִךְ

שׁוּב מְחַפְּשִׂים

דְּרָכִים בְּדָמִי

וְהוּא עוֹנֶה

בְּחֻמְרַת גּוֹרָל אָרֹךְ

נָעוּץ בַּמֶּרְחַקִּים.

וְשׁוּב

זִיזִים חֲבוּיִים

לְאֹרֶךְ נְצָחִים

בַּשִּׁכָּרוֹן –

וְאֹשֶׁר פֶּלִאי.


1959


דְּבָרִים פְּשׁוּטִים

מאת

אסתר ראב

בֻּלְבּוּל אָפֹר

מִתְנַדְנֵד

עַל זַלְזַל עָרֹם

בַּאֲמִיר-עֵץ

מְרוּט-שַׁלֶּכֶת –

וְעָנָן פָּרוּעַ דּוֹלֵק מֵעֵבֶר לוֹ;

עֲרֵמַת אֲבָנִים

גְּדוֹלוֹת שְׁכוּחוֹת

עֲקוּרוֹת

מֵהָרִים רְחוֹקִים;

בַּרְקָנִים שֶׁל אֶשְׁתָּקַד

מִתְחַכְּכִים זֶה בָּזֶה

חוֹרְקִים

בְּרוּחַ טְעוּנַת-גֶּשֶׁם;

נַחֲלִיאֵלִי דַּק רֶגֶל אָץ

עַל פְּנֵי חוֹל הַוָּאדִי

נְמָלִים מְעוֹפְפוֹת שְׁקוּפוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ

חִילְפָה יְבֵשָׁה מְרַשְׁרֶשֶׁת

וְעִקְּבוֹת צַבִּים

בַּאֲדָמָה רַכָּה.


לְיוֹם הָרִאשׁוֹנִים

מאת

אסתר ראב

שְׁנֵי חֲרִיצִים בִּלְחָיַיִם

וּקְמָטִים בַּמֵּצַח

וְעִגּוּלִים כְּחֻלִּים

עוֹטְרִים הָעֵינַיִם –

וְהָעַיִן – דֵּהָה

וְדוֹמַעַת קִמְעָא – – –

בְּנֵי חֲלֹף!

בְּנֵי חֲלֹף!

תְּמוּרָה לִנְעוּרִים

אַיִן – – –

רַק זַיִת בַּצּוּק

וְעַנְוַת-כְּרָמִים

בָּעֲמָקִים

וַהֲדַר-בָּנִים

זְקוּפִים שְׁזוּפִים

וּבְנֵי-בָּנִים

כַּפְתּוֹרִים וּפְרָחִים;

הַשָּׁנִים עָטְרוּ רָאשֵׁיכֶם

לֹבֶן –

הַשָּׁנִים אֲשֶׁר עָטוּ

עֲלֵיכֶם לְבָלְעֲכֶם

עוֹד תְּזַמֵּרְנָה

שִׁירְכֶם לְדוֹרוֹת – – –


1963


אוֹכְלֵי הַוְּרָדִים

מאת

אסתר ראב

שָׂא לָנוּ “לְבִלְתִּי מוֹעִילִים” –

עַל הֱיוֹתֵנוּ מְרַחֲפִים,

בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ –

וּמְלַקְּטִים כּוֹכָבִים בַּלֵּילוֹת;

עַל אֲשֶׁר נֹאכַל

וְרָדִים בָּעֲרָבִים –

וְנָנוּעַ בְּעַרְסְלֵי נַרְקִיס

לִבְקָרִים;

וְעַל שֶׁנַּחְפֹּן בְּזָדוֹן

גַּחְלִילִיּוֹת יְרֻקּוֹת נוֹצְצוֹת –

וְנַטִּילֵן בִּיעָף

לְתוֹךְ אֲפֵר-הַמַּסֶּכֶת,

וּבְחַדְרֵי חֲדָרִים

בִּגְדֵי-מַלְכוּת כְּבֵדִים

נֶאֱרֹג לָנוּ לְתִפְאֶרֶת –

בִּגְדֵי-מַלְכוּת אֲדֻמֵּי-שׁוּלַיִם,

וּנְהַלֵּךְ בָּם עַל קַבַּיִם –

רוֹאִים וּבִלְתִּי נִרְאִים;

וְעַל נְעִיצַת-שֹׁרֶשׁ

בִּשְׂדֵה-אַכְזָב;

וְעַל תְּלִישַׁת צִיץ

בְּעָרוּץ זָר;

שָׂא לָנוּ –

עַל כִּי נִשְׁמַט הַגַּרְזֶן

וְנָפַל לַמַּיִם.


1954


שִׁיר לְיֶלֶד קָטָן

מאת

אסתר ראב

בְּכַפֶּיךָ הַקְּטַנּוֹת

נָח כַּדּוּר-מִשְׂחָק

כְּכַדּוּר הָאָרֶץ

בִּשְׁבִילְךָ בָּרָא אֱלֹהִים;

אֵגֶל-טַל דָּבֵק בַּזֶּרֶת

כְּדִמְעַת-בְּרֵאשִׁית –

בְּקָצֶהָ זוֹהֶרֶת;

עֵינֶיךָ הַפְּקוּחוֹת –

בִּי תַּבֵּטְנָה –

מֵעֵבֶר לְדוֹרוֹת –

שָׁם פֶּקַע-אָדָם

זֶה עַתָּה הִבְקִיעַ

אֶת הַקְּרוּם

אֲשֶׁר לַאֲדָמוֹת רְחוֹקוֹת.

חוֹתֵר, מְאַוֵּשׁ –

אֶל מְרוֹמִים חַמִּים;

אוֹרָה בָּעֵינַיִם –

שַׁחַר לַח עוֹלֶה מְהַבְהֵב –

שָׁם בַּשָּׂדֶה – נַרְקִיס לָבָן;

וּסְבַךְ זֵיתֵי-בָּר –

שׁוֹזֵר כְּתָב-מִסְתּוֹרִין

עַל חִוְרוֹן-אֹפֶק –

עוֹדוֹ נָם –


פְּקַעַת

מאת

אסתר ראב

סָגְרוּ עָלַי דְּרָכִים סָבִיב –

בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ גֶּשֶׁם אָפֹר תּוֹעֶה,

תֹּהוּ וָבֹהוּ וְרֵאשִׁית הֱיוֹת.

בְּדַל עָנָן רָווּי רָדוּם

חוֹזֵר לִנְבֹּט.

אֲנִי וְעַצְמִי זֶה עַל זֶה סוֹגְרִים –


פְּקַעַת עֲגֻלָּה,

זוֹהֶרֶת, לְבָנָה,

אֵין יוֹצֵא דֹּפֶן,

אֵין שְׁיָר.

בַּמַּעֲמַקִּים רַחַשׁ

וּנְבִיטָה בְּמִסְתָּרִים.

אַל יָבוֹא אִישׁ

לָאִי בּוֹ אֲנִי וְעַצְמִי חוֹנִים!

אֵלִי הַרְחִיקֵם מֵעָלַי,

שְׁלַח מַיִם רַבִּים

בֵּינִי לְבֵינָם –


וְנוֹתַרְתִּי עִם עַצְמִי

וְאוֹרְךָ עַל רֹאשִׁי יָהֵל.


1956


פּוֹרְטְרֶט שֶׁל אִשָּׁה

מאת

אסתר ראב

רֵאשִׁית חָכְמָה:

הֱיוֹת אִתְּךָ –

כַּאֲשֶׁר יְהִי

הָרוּחַ בָּאִילָן.

רֵאשִׁית חָכְמָה:

צַיֵּת לְךָ –

כְּצַיֵּת צִפּוֹר לִמְעוֹפָהּ.

רֵאשִׁית חָכְמָה:

הֱיוֹת שֶׁלְּךָ –

כַּאֲשֶׁר תְּהִי

הַגֶּפֶן לָאֲדָמָה.


1962


הֱיוֹת נָהָר שׁוֹטֵף

מאת

אסתר ראב

הֱיוֹת נָהָר שׁוֹטֵף

וְלֹא אֲגַם מַעֲלֶה יָרֶקֶת.

נָהָר עוֹקֵר מִגְּדוֹתָיו

אֲבָנִים יְשָׁנוֹת

מְכֻסּוֹת אֵזוֹב וּטְחָב.

תָּלוּשׁ בַּעֲלִיצוּת

זַלְזַלֵּי-עֲרָבָה-דַּקִּים.

שֵׂאתָם הַרְחֵק –

אֱלֵי מוֹצָא;

עַרְבֵּל כְּפִיסֵי-עֵץ

מֵתִים אֲפֹרִים

וְסָחוֹף הַיָּמָּה

וְשָׁטוֹף הָלְאָה

כִּי לֹא בָּא דָּבָר

אֶל קִרְבּוֹ

אֶלָּא מֵי-שְׁלָגִים

מִמְּרוֹמֵי-הֶהָרִים.


1962


סֶרֶנָדָה לִשְׁתֵּי צַפְצָפוֹת

מאת

אסתר ראב

הָעֶרֶב עָרַכְתִּי פְּגִישָׁה

עִם שְׁתֵּי צַפְצָפוֹת נַעֲלוֹת

וְדֶקֶל אֶחָד רָם;

גַּם מִשְׁכְּנוֹת-אָדָם

שֶׁמִּתַּחְתָּם – טוֹבִים, חַמִּים,

וּמְאַוְּשִׁים – כְּכַוָּרוֹת;

אַךְ אֲנִי –

לִי טוֹב הַלַּיְלָה

עִם שְׁתֵּי צַפְצָפוֹת

וְדֶקֶל אֶחָד רָם;

וְעָבִים קַלִּים בְּצַמַּרְתָּם;

רֵיחַ שֶׁסֶק בַּגְּדֵרוֹת –

צְלָלִים עַל הָאַסְפַלְט.


1962


עֶרֶב אֶחָד

מאת

אסתר ראב

הָלְכוּ הָלוֹךְ וְרָחֲקוּ מְאֹד

הַיָּמִים בָּהֶם אֲהַבְתִּיךָ

לֹא אֶשְׁמַע עוֹד פַּעֲמֵי-עִנְבְּלֵיהֶם –

אֹרְחָה אֲבוּדָה…

כְּצִיּוּן דֶּרֶךְ אַתָּה לִי:

יָשָׁן, אֲכוּל רוּחוֹת וְדִשְׁדּוּשׁ-זְמַנִּים,

צִיּוּן דֶּרֶךְ נוּגָה וּשְׁכוּחָה מְאֹד;

עֶרֶב יוֹרֵד שָׁלֵו

וּנְגֹהוֹת אוֹחֲזִים בְּצִיצִית רֹאשִׁי

לַהֲקַת עֲנָנִים רָמָה:

שְׁבִילֵי שׁוֹשַׁן-שָׁמַיִם

מִתְנַהֲלִים אֲחוּזֵי-חֲלוֹם

יָשָׁר אֵלַי – תְּמוּרָתְךָ;

וְהַיָּם לְלֹא גְּבוּל

מְמַלֵּא יֵשׁוּת כּוֹרַעַת

עַד אֶפֶס מָקוֹם;

הָרוּחַ הַמְּמַלְמֶלֶת –

לֹא מִשְׂדוֹתֶיךָ הִיא בָּאָה,

שָׂפָה אַחֶרֶת לָהּ

וְאַחֵר גַּם הַפֵּשֶׁר.

נִשְׁבָּר הַקֶּסֶם

וּרְסִיסָיו רַק שִׁבְרֵי זְכוּכִית דַּלָּה.


1951


שִׁיר הָאַלְמְנוּת

מאת

אסתר ראב

לֹא אוּכַל דַּבֶּרְךָ לְשָׁלוֹם –

כִּי הָאַחֵר, זֶה מֵאֶרֶץ-רְפָאִים

בָּא וְעוֹמֵד לְיָדִי,

לֹא אוּכַל לְהוֹשִׁיט לְךָ יָדִי –

כִּי קְדֻשַּׁת-הַטַּבַּעַת עַל יָדִי.

לֹא אוּכַל אַף מִצְחִי לְךָ תֵּת –

כִּי מִצְחִי מְנֻשָּׁק,

וְעֵינַי פְּתוּחוֹת אֶל מֵעֵבֶר-מִזֶּה…


צַעֲדֵי הֵלֶךְ בּוֹדֵד –

נוֹקְשִׁים כַּאֲסִימוֹנִים – נוֹשְׁרִים

עַל פְּנֵי מִדְרָכָה –

אֶחָד אֶחָד לְתוֹךְ הַדְּמָמָה;

כּוֹכָבִים מְטַפְּסִים בִּשְׁלַבֵּי-תְּרִיס

וּפוֹרְטִים בְּאֶצְבַּע מַכְסִיפָה –

מַנְגִּינָה רַק אַחַת – שֶׁלּוֹ…

שַׁעֲרֵי רַחֲמִים נִנְעָלִים

בְּזַעַף וַחֲרִיקָה;

וְשַׁעֲרֵי בְּדִידוּת נִפְעָרִים –

כְּפִתְחֵי הֵיכָלוֹת נֶעֱזָבִים…


1951


עָרַפְנוּ רָאשֵׁי שָׁנִים

מאת

אסתר ראב

עָרַפְנוּ רָאשֵׁי-שָׁנִים רַבּוֹת

וְזָרַקְנוּ אוֹתָן – לֶעָבָר;

נִיחוֹחַ שָׁנִים

מִתַּמֵּר וְעוֹלֶה…

אֶפְרָן הַיּוֹרֶה

אַט יִכְבֶּה


עַל אֶחָד נִרְקַעַת

כִּפָּה סֶקְסְטִינִית

עֲטוּרַת-מַחֲמַדִּים –

אַךְ הוּא:

חֲפַרְפֶּרֶת

חוֹתֵר בַּמַּעֲמַקִּים;

אֶחָד

אֵין גַּג לְרֹאשׁוֹ –

רַק צַמְּרוֹת-עֵצִים

שְׂכִיּוֹתָיו,

“נֹגַהּ” מְהַבְהֵב

וְשָׁמַיִם אֵין-קֵץ

לְרוּחוֹ.


בַּדֶּרֶךְ, בְּלֶכְתֵּנוּ הַמָּוְתָה

אָנוּ חוֹלְמִים –

וְחִצִּים אֶת גַּבֵּנוּ

נוֹקְבִים

אַל עָמוֹד –

רַק לֶכֶת,

אַמֵּץ הַחֲלוֹם. וְעַד הַקָּצֶה –

לֶכֶת…


1962


זֶמֶר עֲמָמִי

מאת

אסתר ראב

הַנָּמֵר הַגָּדוֹל

אֲהֵבַנִי –

וַאֲנִי אֲהַבְתִּיו;

הָיוּ לוֹ עֵינַיִם

כְּחֻלּוֹת-כְּבוּיוֹת

וְהָעוֹר תָּלוּי סְבִיבָן:

קְמָטִים, קְמָטִים…

חִפַּשְׂתִּי בֵּין הַקְּמָטִים

כַּחוֹל-עֵינָיו

כְּמַיִם קָרִים בָּעֲרָפֶל;

הָיָה לוֹ רֵיחַ-יַעַר,

רֵיחַ-צַיָּד:

צַיַּד חַיּוֹת וְנָשִׁים:

הוּא חַי

מֵעֵבֶר לַזְּמַן,

הוּא הָיָה

“הַנָּמֵר הַנִּצְחִי” –

מַעֲנִיק הַהֲזָיוֹת,

מַקְצִיב הַחֲלוֹמוֹת

וְצוֹבֵר הַכְּאֵבִים…


1962


פֶּסֶל אֶטְרוּסְקִי

מאת

אסתר ראב

עֵינֶיךָ כְּבֵדוֹת

מְחַיְּכוֹת אֵלַי

מֵעֵבֶר לְאַלְפֵי-שָׁנִים

פִּיךָ אֲשֶׁר יוֹדֵעַ

לְפַקֵּד עַל גְּיָסוֹת

וּלְנַשֵּׁק שִׂפְתֵי-נָשִׁים –

פָּתוּחַ לְמֶחֱצָה

עוֹד רֶגַע

וּפָרַץ הַדִּבֵּר

מִבֵּין שְׂפָתֶיךָ הַפְּשׁוּקוֹת

הַמְּלֵאוֹת הַנְּבוֹנוֹת –

מַה יְּהֵא הַנִּיב?

הֲיִהְיֶה בּוֹרֵק בְּרָקִים קְטוּעִים

וּמְסַמְּרֵי-שֵׂעָר

אוֹ יִזְדַּמֵּר רַכּוֹת וְנוּגוֹת –

יִפֹּל כַּעֲלֵה-סְתָו

וְיִשְׁקַע עָמֹק בַּלֵּב –

שְׂפָמְךָ מְסֹרָק לְמִשְׁעִי

וּזְקָנְךָ עָשׂוּי –

מְחֻדָּד וּקְשֵׁה-שֵׂעָר –

צַוָּארְךָ יָשָׁר וְחָזָק

וּפָנֶיךָ רָזִים וְחַיִּים –

יֵשׁוּתְךָ הָאֲצִילָה הַדְּרוּכָה

אֲנִי חָשָׁה בָּהּ כֻּלָּה –

רַק בַּל תֵּרֵד מִכַּנְּךָ הַלַּיְלָה

בֶּן-הָאֶלֶף

כִּי יָרֵאתִי מַגָּעֲךָ – – –


1963


דְּיוֹקָן עַצְמִי

מאת

אסתר ראב

אִם תִּמְצְאוּ עַצְמוֹתַי אַחַר אַלְפֵי שָׁנִים

אִם יַגִּידוּ “מִמְצָא” –

זֶה הַפִּעְנוּחַ:

עֲצָמוֹת אֲרֻכּוֹת-יְשָׁרוֹת

עֲצָמוֹת לָאֱמֶת

וְצַעַד נִרְחָב

בְּדַרְכֵי מוֹלֶדֶת טוֹבָה.

גֻּלְגֹּלֶת עֲגֻלָּה-נְקִיָּה

לְמַחְשָׁב חָלָק.

הַלֵּב תּוֹלָעִים אֲכָלוּהוּ

עִם לִבְלוּבֵי פַּרְדֵּסִים

וְכִסּוּפִים-לֹא-בָּאוּ

אוֹ אָבְדוּ.

בְּלִי אַהֲבָה…


1963


אֵלֶּה שֶׁאֵינָם

מאת

אסתר ראב

הָעֶרֶב – כַּעֲדַת כְּרוּבִים נוּגִים –

כֻּלְכֶם שַׁתֶּם עָלַי:

כָּל אֲשֶׁר יָכוֹל הָיָה הֱיוֹת

וְלֹא נִהְיָה –

נִשְׁקָף מֵעֵינַיִם אֵלֶּה, אַלְלַי;

כָּל הַגְּבִיעִים הָרֵיקִים,

זְרוּעִים לְמַעֲצֵבָה –

בְּמוֹרַד זֶה הַגַּיְא:

גְּבִיעַ אַהֲבַת-אֵם תַּמָּה,

וּגְבִיעֵי חֲבַלְבַּלִּים עֲנֻגִּים,

נוֹטְפֵי שֶׁנֶף וָטַל,

וְנָעִים לְרוּחַ-בֹּקֶר,

וּמְשִׁי-לֶחְיוֹ שֶׁל תִּינוֹק,

וְרִיסֵי אִשָּׁה מַכִּים כָּנָף –

עַל לֶחְיָהּ בְּבוֹא הַלַּיִל;

וְלֶחֶם חַם עַל הַשֻּׁלְחָן,

וְצִנַּת-כֻּתֹּנֶת לְגֵו לֵאֶה

וְקוֹל הַשְּׁרַקְרַקִּים הֶעָפִים –

בְּלֵילוֹת-אָבִיב כִּבְדֵי-כּוֹכָב;

וְגֶשֶׁם קַל פּוֹרֵט עַל אֳרָנִים…

אוֹיָה! כִּי הָעֶרֶב הַזֶּה –

נוֹשֵׁם כְּחָזֶה, וְהֶבֶל פִּיו –

פְּרָחִים לַחִים.

שׁוּלֵי רְקִיעִים מַחֲוִירִים –

הַאֵין אֵלֶּה נִשְׁמוֹתֵיכֶם

מְהַבְהֲבוֹת וְנִרְקָמוֹת

בְּרַחֲבֵי נֵצַח רָחוֹק?


1950


פִּרְחֵי־אָבִיב וְהַבֵּן הַמֵּת

מאת

אסתר ראב

הַיּוֹם הִבַּטְנוּ לְעֵינֵי כָּל הַסִּגָלִיּוֹת הַטְּלוּלוֹת

בַּעֲבוּרְךָ הַבֵּן שֶׁהָלַךְ,

לְמַעַן תֶּחֱזֵם בְּעֵינַיִם – וְלֹא רוּחַ –

אַתָּה: עוֹלַת הַגְּדִי הָרַךְ –

עַל מִזְבֵּחַ זֶה שֶׁלְּרַגְלֵינוּ

שֶׁלָּנוּ וְשֶׁלְּךָ.

אֶת הֲדַר-עֲלוּמֶיךָ

נוֹבִיל בֵּין “שְׁקֵדִיּוֹת” פּוֹרְחוֹת

לְמַעַנְךָ-תִּבְחַר:

אַחַת לְבָנָה, אַחַת זַכָּה –

כְּכַלָּה.

וְאִירִיסִים כְּחֻלִּים,

לְרַפֵּד בָּהֶם שַׁחַר-חֲלוֹמְךָ

הַבִּלְתִּי גָּמוּר – נֶאֱסֹף;

אַךְ עֵינֵינוּ לַפֶּתַע הֲלוּמוֹת מַכְאוֹב

מִסֹּמֶק כַּלָּנִיּוֹת פְּזוּרוֹת –

נִטְפֵי-דָּם!

עַל רַחֲבֵי-שָׂדוֹת מוֹרִיקִים לָעַד…


1949


לְוָיָה

מאת

אסתר ראב

בֵּין שֶׁמֶשׁ וָאָרֶץ

מָסָךְ אָפֵל גּוֹלֵשׁ –

מִצֵּל כָּנָף דְּרוּכָה

פָּנֵינוּ אַט מַכְחִילִים;

אוֹר צָהֹב מְלַהְלֵהַּ

מִמֶּרְכַּבְתּוֹ שֶׁל מַסַּע הַמָּוֶת.

וְהוֹד מוֹרָאוֹ הַמִּתְגַּלְגֵּל

מְהַבְהֵב, וְעוֹמֵם הָאוֹר,

שׁוֹלֵחַ לְשׁוֹנוֹת,

חוֹרֵשׁ כִּבְתוֹךְ חַלָּמִישׁ –

רְזוֹן לְחָיֵינוּ הַשֻּׁפּוֹת.

כָּל מֵתֵינוּ הַיְקָרִים;

הַחַיִּים וְהַמֵּתִים –

אַחֲרֵינוּ הוֹלְכִים בַּסָּךְ!

וְנֶאֱרָגִים הֵדֵי פַּעֲמֵיהֶם

בְּהֶמְיַת צְעָדֵינוּ הָרוֹטְטִים;

אָזְנֵינוּ כְּמַשְׁפְּכִים חַמִּים

פְּתוּחִים וְזָעִים

לְקוֹל צַעֲדֵיהֶם הַמְהַדְּדִים;

יָד גְּרוּמָה שְׁלוּחָה –

כְּאוֹת תְּלוּיָה מֵעָל:

וְעוֹרֵק אֶחָד, דַּק, אָדֹם

כְּזִקִּית נִפְעָמָה –

הֶאֱפִיר פִּתְאֹם

וְזָחַל אַט לְחֶבְיוֹנִים חַמִּים – – –


1948


שִׁיר אָבִיב וָמָוֶת

מאת

אסתר ראב

כָּל הָרֵיחוֹת נִתְקְעוּ בְּלִבִּי

וְעָשׂוּהוּ כִּכְבָרָה

כָּל הַחֲבַלְבַּלִּים נָעֲצוּ בִּי עֵינֵיהֶם;

וַאֲנִי תְּלוּיָה עַל בְּלִימָה

וְרֹאשִׁי סְחַרְחַר

עַד אִנָּתֵק וְאֶפְרַח כְּפַרְפַּר.


*


שְׁבִילֵי הַגַּן מוֹבִילִים אֶל אָבִיב

אֲשֶׁר תְּמוּרָה אֵין לוֹ

כְּיָרֵחַ זָקֵן מַבְטִיחַ

וּפוֹשֵׁט רַגְלוֹ.


*


גְּבִיעִים קְטַנִּים

תְּלוּיִים כִּשְׂפָתַיִם

עַל גִּבְעוֹלִים דַּקִּים.

מַה יִתְבְּעוּ לָהֶם,

מֵאֵפֶר-שָׁמַיִם,

וְחֶסֶד רוּחוֹת חַמּוֹת?

וְהוֹלְלוּת בֻּלְבּוּלִים

וְדִרְדּוּר חוֹחִיּוֹת?

הָאָבִיב שָׁכַח הֵלְבֵּש

הַצַּפְצָפוֹת –

כְּסוּפוֹת שְׂרוּגוֹת,

מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב;

גְּבוֹהוֹת נִשָּׂאוֹת

וַעֲרֻמּוֹת – כָּאֱמֶת,

גֵּאוֹת

כְּנָשִׁים שֶׁעָלוּ

מִן הַנָּהָר –

וּלְבוּשָׁן נִשְׁכַּח אֵי שָׁם…


1961


אַל תִּשְׁאֲלוּ לַמֵּת

מאת

אסתר ראב

לברוך


אַל תִּשְׁאֲלוּ לַמֵּת –

לַמֵּת בְּרָב פְּאֵר וָטֶכֶס.

שַׁאֲלוּ לֶחָי –

הַחַי-הַמֵּת שִׁבְעִים בְּיוֹם,

שַׁאֲלוּ לַבּוֹדֵד

הַהוֹלֵךְ לְאוֹר כּוֹכָב רוֹעֵד –

לָאַלְמוֹנִי.

מִצְחוֹ דָּם שׁוֹתֵת –

מִיּוֹדֵי-אֲבָנִים בְּשִׂמְחָה;

שַׁאֲלוּ לָזֶה אֲשֶׁר

לִבּוֹ אֶל שְׁבִילוֹ

וְעֵינָיו רָמוֹת

הַקְשִׁיבוּ לְמֶשֶׁךְ-שְׁבִילוֹ

כִּי נֶאֱמָן.


לִצְלֹל לְתוֹךְ הַדְּמָמָה

וּלְהַעֲלוֹת אַצּוֹת-שִׁיר

זוֹהֲרוֹת…

זֵר דְּמָעוֹת:

עַל עַנְוַת-גַּאֲוָתְךָ

עַל הֲדַר-יֵשׁוּתְךָ –

אֲשֶׁר הִכְרִיעוּ

“בַּעַל-הַחֶרְמֵשׁ”

הַמְּכֹעָר הַלָּזֶה!

אֶתְמוֹל – פָּסַח עָלַי הַמָּוֶת,

אַךְ הַיּוֹם

פָּנָיו רוֹעֲמִים

כְּחַיֵּי – יוֹם יוֹם.


1961


דֶּה פְּרוֹפוֹנְדִיס

מאת

אסתר ראב

בֹּקֶר שֶׁל דְּוַי

וּתְפִלָּה עַל שְׂפָתַי;

הָהּ, לוּ רַק פַּעַם

נָשַׁקְתָּ פִּצְעִי –

וְרָפָא לִי;

לוּ רַק פַּעַם אָמַרְתָּ לִי:

“בִּתִּי”, “בִּתִּי”.


בָּא הַכְּאֵב הַגָּדוֹל

בָּא הַנֶּאְדָּר.

אָמַרְתִּי לוֹ:

בָּרוּךְ הַבָּא –

אָמַרְתִּי לוֹ:

שְׁבָה נָא,

בְּרַגְלִי, בְּלִבִּי, בְּרֹאשִׁי

שְׁבָה, בַּאֲשֶׁר תִּרְצֶה,

אֻשְׁפִּיז נָאֶה:


“חֲבִיבִין יִסּוּרִין”

“חֲבִיבִין יִסּוּרִין”;

נַפְשִׁי מִתַּמֶּרֶת מֵאֵלֶיהָ,

אֶל אֲשֶׁר אֵינְךָ שָׁם;

נַפְשִׁי מִתַּמֶּרֶת

מֵעֵבֶר לְךָ,

טְהוֹרָה –

מִפִּצְעֵי צִפָּרְנֶיךָ.


הַדְּוַי נָח עַל עַרְשִׂי,

רֹאשׁוֹ הִטִּיל עַל כָּרִי –

שֶׁבַע מַחְלְפוֹת גְּבוּרָה לוֹ –

וְהֵן פְּזוּרוֹת עַל כָּרִי;

מַה נַּעֲלֶה אַתָּה עֲמִיתִי,

עֵינֶיךָ אֵשׁ שְׁחוֹרָה,

מְצָרְפוֹת סִיגִים,

לוֹהֲטוֹת –

מֵרֹאשׁ עַד קְצֵה אֶצְבָּעוֹת.


1962


הַמְנֻתַּחַת

מאת

אסתר ראב

רֵיחַ אֶתֶר וּבֶּנְזִין

וּלְחָיַיִךְ שָׁפוּ;

חִוָּרוֹן אָפֹר

הוּצַק בָּהֶן:

חִוְרוֹן אֲדָמָה,

כְּחוּשָׁה, מְלוּחָה…

מַלְאַךְ-חַבָּלָה

בִּלְחָיַיִךְ פּוֹסֵל

וּפְתִיל חַיַּיִךְ

מִצְטַמֵּק,

דַּק, מְרַפְרֵף

בֵּין רִיסַיִךְ –

מְהַבְהֵב,

וְאֵי שָׁם בַּמֶּרְחַקִּים,

נֶאֱחָז…

הַחֶרֶס, בְּצַלְמוֹ,

הָאֵל עָשָׂה –

בְּמִסְתָּרָיו נִסְדַּק –

וְתַמְצִית-חַיָּיו

נִגֶּרֶת, נִגֶּרֶת;

זוֹרֶמֶת בַּחֲשַׁאי,

חוֹתֶרֶת לְמַעֲמַקִּים;

אֱלֵי עָפָר,

אֱלֵי עָפָר…


1962


משירי קץ העולם

מאת

אסתר ראב

משירי קץ העולם

מאת

אסתר ראב


רֵעִי הַנָּחָשׁ

מאת

אסתר ראב

רֵעִי הַנָּחָשׁ –

גּלוּיַת עֵינַיִם אֲנִי!

קְסוּמָה מְעֻלֶּפֶת,

אֲחוּזָה לַהֲטוּטֵי-

טַבְּעוֹתֶיךָ הַמְּאִירוֹת;

פֶּתֶן עֲלֵי מְאוּרָה!

נוֹתֵן בִּי

עֵינֵי-זָהָב קָמוֹת:

יְלַהְלַהּ, יַבְרִיק,

יְפַעְפֵּעַ, יְסַנְוֵר –

וְהַחַי לֶעָפָר יִטָּחֵן;

נִצְנוּץ-טַבַּעַת,

חֶרֶב לַלֵּב נִתְקַעַת,

גִּלְגּוּל-עַיִן –

יְשַׁקַּע תִּקְווֹת יְרֻקּוֹת;

זֹהַר מְחֻלָּל –

יָמִישׁ אֶמֶשׁ!

וְנָשַׁר אֵפֶר-עוֹלָמוֹת,

מָטָר – מָוֶת –

יְמַגֵּר לָאָרֶץ –

כָּל חַיְתוֹ, כָּל צִמְחוֹ

וְתֹהוּ וָבֹהוּ – וְחֹשֶׁךְ

עַל פְנֵי מַיִם רַבִּים.


1960


נְשֹׁרֶת

מאת

אסתר ראב

נְשֹׁרֶת-כּוֹכָבִים;

אֲבַק-עוֹלָמוֹת;

שַׁלְוַת-נְצָחִים;

אוֹרוֹת-צָפוֹן קוֹסְמִים –

הֵקִיץ הַקֵּץ

עַל רוּם-רְגָעֵיכֶם:

פִּשְׁפְּשֵׁי-אָדָם

פָּשׁוּ בָּכֶם

וְאַט יְכַרְסְמוּ זְבוּלְכֶם.

וְאִם יָקוּם נִינִי

וְעָלָה פַּעַם לְקִבְרִי

וְתָמַהּ לִכְתָבְתָּהּ:

"מָתְקוּ לִי רִגְבֵי-עֲפָרֵךְ

מוֹלֶדֶת – כַּאֲשֶׁר מָתְקוּ לִי

עַנְנֵי-שָׁמַיִךְ – "

עַנְנֵי שָׁמַיִם שְׁחוֹרֵי-אֵימִים

וּמָוֶת נוֹשֵׁר מֵהֶם!

סַבְתָּא שׁוֹטָה

וַדַּאי שָׁרָה גַּם

עַל “יָרֵחַ חִוֵּר”,

וַאֲנִי רַק תְּמוֹל

חָזַרְתִּי מִיָּרֵחַ שֶׁלָּךְ

וְעִידָה סַבְתָּא,

וְעִידָה בֵּין-פְּלָנֶטָרִית,

שֶׁל קוֹסְמוֹסָאֵי-חָלָל,

סַבְתָּא שׁוֹטָה!

לֹא אֲוַתֵּר עָלֶיךָ

“נֹגַהּ” – כּוֹכַב-חַיַּי,

עוֹדְךָ יָפֶה כְּאָז

חֲזִיתִיךָ לָרִאשׁוֹנָה –

מֵעַל עַרְסַל-יַלְדוּתִי:

כְּחֹל אוֹרְךָ

בְּדָמִי אָז הוּצַק –

וְלָעַד לֹא יִכְבֶּה;

וְעִם רִדְתִּי קֶבֶר

טֹל נִשְׁמָתִי

לְחַלְלֵי-גְּבָהִים –

עִמָּהּ הִמָּלְטָה

אֶל גַּלַּקְסָה אַחֶרֶת

בָּהּ יַד-אָדָם

לֹא תַּשִּׂיגְךָ.


1961


עִיר חוֹף

מאת

אסתר ראב

מֶגָפוֹן, טֶלֶפוֹן, מֶגָטוֹן –

מֵעַל פּוֹרֵשׂ כְּנָפָיו

מַלְאַךְ הָאֲבַדּוֹן;

קֻבִּיּוֹת לְבָנוֹת,

אֲפֹרוֹת, שְׁחוֹרוֹת:

בָּתֵּי אֱנוֹשׁ חָכָם.

מֶגָפוֹן, טֶלֶפוֹן, מֶגָטוֹן,

מֵעַל פּוֹרֵשׂ כְּנָפָיו

מַלְאַךְ הָאֲבַדּוֹן;

רַק הַיָּם

בְּקַשְׁתּוֹ הַתַּמָּה

סוֹבֵב אֶת עִיר הַחוֹף –

לְעוֹלָם שָׁר לָהּ,

כִּלְאַחַר-יָד

בְּלִי כִּוּוּן, בְּלִי בַּלָּם;

הָרוּחַ עָלָיו מְגַלְגֶּלֶת

מִתְּהוֹם לִתְהוֹם

אֱלֵי תֹּהוּ

אֶת רְצוֹן הָאֱלֹהִים, –

רְצוֹן הָאֱלֹהִים:

הֱיוֹת!

“הֱיוֹת וְצָמוֹחַ” –

רְצוֹן הָאֱלֹהִים;

וֶאֱנוֹשׁ בְּאֶצְבַּע צְרֵדָה

מְגָרֵד שְׁחָקָיו –

מֶגָפוֹן, טֶלֶפוֹן, מֶגָטוֹן

בֵּין קֻבִּיּוֹת שְׁחוֹרוֹת,

אֲפֹרוֹת, לְבָנוֹת –

תִּינוֹק בּוֹדֵד

מְיַלֵּל – – –


1962


חָלַמְתִּי

מאת

אסתר ראב

חָלַמְתִּי:

תֵּבֵל מְכֻסָּה אֵפֶר –

וְשִׂנְאָה.

וְנוֹתַרְתִּי לְבַדִּי:

וְאֶזְרַע לִי שְׁנֵי גְּזָרִים

לְמַאֲכָל;

וּשְׁקֵדִיָּה לְבָנָה

לְשַׂמֵּחַ לְבָבִי;

וּבְדַל עֵשֶׂב –

לְהַנִּיחַ עָלָיו רֹאשִׁי;

וּשְׁנֵי פַּרְפָּרִים

בָּאוּ בִּיעָף

יָשָׁר מִכְּסִיל

לְלֹא דְּאָגָה –

וַדַּאי שְׁנֵיהֶם יִגְוְעוּ;

דְּבֵקִים זֶה בָּזֶה

בְּאַהֲבָה רַבָּה –

כִּי לֹא פַּסָּה הָאַהֲבָה…

“כִּי לֹא פַּסָּה הָאַהֲבָה”,

אֶפְזֹם לִי לְתוֹךְ

הֶחָלָל

וּבְדַל-הָעֵשֶׂב

יִרְעַד לְקוֹלִי – – –


חָזוּת

מאת

אסתר ראב

הַזְּמַן מְפַגֵּר אַחֲרַי –

אֲנִי יוֹדַעַת לְמֶרְחַקִּים,

אֲנִי יוֹדַעַת שַׁלְוַת-רוֹמְמוּת

וּדְמָמָה שֶׁלְּאַחַר-הַמַּבּוּל;

אֲנִי רוֹאָה תֵּבַת-נֹחַ

וְיוֹנָה צְחוֹרָה

גָּחָה מִצֹּהַר

וְעָלֶה שׂוֹחֵק בְּפִיהָ;

אֲנִי רוֹאָה בְּחוּשׁ:

יוֹנַת-שָׁלוֹם,

שַׁלְוָה עֲמֻקָּה:

רֵאשִׁית – – –

פֶּקַע-עוֹלָם נוֹבֵט – – –

אֲנִי רוֹאָה

פִּגְרֵי-שָׂרָף-מַלְאָךְ

וְשִׁלְדֵי-תַּחֲנוֹת-הַמְרָאָה –

מְפֻיָּחוֹת – – –

אֲנִי רוֹאָה

תֵּבַת-נֹחַ לְבָנָה

נָחָה עַל הַרְרֵי-יְהוּדָה;

וְעַיִן צוֹפִיָּה

עַל פִּגְרֵי-אִיקָרוֹסִים

גּוּפָם:

שָׂרָף מַלְאָךְ

וְשָׂטָן כְּאֶחָד –

אֲשֶׁר כַּנְפֵיהֶם

לַחֲרָבוֹת כִּתֵּתוּ – – –

וְהָעַיִן צוֹפִיָּה וּמְחַכָּה

לְמוֹשֵׁךְ-הַתֶּלֶם

לְנוֹטֵעַ הַכֶּרֶם – – –


1963


נוּקְטוּרְן

מאת

אסתר ראב

אוֹרוֹת דַּלִּים בְּאֹפֶל דּוֹלְקִים;

אוֹרוֹת-אֲדָמָה

עֲזוּבָה שְׁכוּחָה

תּוֹךְ לַיִל – כְּבַד-רֵיחַ וָסוֹד;

וּרְקִיעִים מֵעַל רְקִיעִים:

רְחָבִים לְאֵין-גְּבוּל –

עֲרֵמוֹת-כּוֹכָבִים תּוֹכָם לוֹחֲשׁוֹת

אֲמִיר-עֵץ אֲלֵיהֶן נִצְמָד

בּוֹחֵשׁ בָּהֶן, מְטַאטֵא כֹּה וָכֹה –

וּמִתְכַּוְּצִים וּמִתְפַּזְּרִים –

כּוֹכָבִים גַּרְעִינֵי-עוֹלָמוֹת

מְפַעְפְּעִים, מְרַשְׁרְשִׁים לְרוּחַ-לֵיל

וּפֶתַע – בֶּקַע:

קוֹל חַד כְּסַכִּין

בַּדְּמָמָה הַדְּחוּסָה

נִתְקָע וְחוֹתֵךְ –

קוֹל אָדָם אוֹ תַּן –

בֵּין שִׂיחִים

עַל גְּחוֹנוֹ זוֹחֵל?

וּמְטַר-הֵדִים מִתְנַפֵּץ, נוֹשֵׁר

מֵעֲנָפִים, מֵעָלִים

וּמִמַּחֲבוֹאִים – רִשְׁרוּשִׁים טְמִירִים…

וְשׁוּב אֵלֶם-דְּמָמָה

כְּבִמְצוּלוֹת-יָם

כְּמִתַּחַת מַיִם רַבִּים

תֵּבֵל בָּאֲפֵלָה טוֹבַעַת טוֹבַעַת…


1959


כְּמִיהָה

מאת

אסתר ראב

אֶכְמַהּ לְאַגְמֵי-יָרֵחַ

תְּכֻלִּים-קָרִים

אֶכְמְהָה אֶל אֲשֶׁר מֵעֵבֶר-לָזֶה

כֹּה לֵאָה אֲדָמָה זוֹ

יְוֵן-דָּמִים וַאֲוִיר-מָוֶת דָּחוּס,

טָעוּן, לְלֹא-זִיעַ – עוֹמֵד;

גָּמוּעַ שְׁחָקִים, כְּסִיל וְכִימָה

קַפֵּל בַּמֶּרְחַקִּים;

קָרוֹב לַשֶּׁמֶשׁ וְלוּא לְרֶגַע –

וּאִיקָרוֹס חֲרוּךְ-כָּנָף

אַרְצָה צָנוּחַ – – –

אֶכְמַהּ לְאַגְמֵי-יָרֵחַ

שְׁכוּחִים וְרוֹגְעִים…

לַעֲזוּבַת-נְצִיבֵי-מֶלַח

זוֹהֲרִים בֵּין סַלְעֵי-נְצָחִים

לֹא שְׁזָפָתַם אֶלָּא –

עֵין-בּוֹרְאָם בְּהִוָּלְדָם

לֹא זָחֲלוּ בִּמְחִלוֹתָם

מַאֲוַיֵּי-יְלוּד-עָפָר;

קֹר-שִׂיאִים וּשְׁרִיקַת-רוּחוֹת-בְּרֵאשִׁית

שַׁלְוַת-רָמוֹת אֲפֹרוֹת

וְעֶדְרֵי-עָנָן צְחוֹרִים,

נוֹפֵי-בְּתוּלִים יְרֻקִּים

בַּעֲרוּגוֹת-שָׁמַיִם,

בִּשְׁמֵי-שְׁלָגִים

וְנִיחוֹחַ מְלָחִים נִגָּרִים;

אֶכְמְהָה דְּרֹךְ עַל קַרְקַע

לֹא דָּרְכָה עוֹד רֶגֶל-אֱנוֹשׁ

עָלֶיהָ

הִטְבִּיעַ פְּעָמַי רִאשׁוֹנָה בָּהּ –

כְּפַעֲמוֹן יְצַלְצְלוּ צְעָדַי

יְזַמְּרוּ בְּטָהֳרָה

כְּהֵדִים מֵעוֹלָמוֹת לֹא שִׁעַרְנוּם

מוּלִי יַעֲנוּ – – –


1958

תְפִלָּה אַחֲרוֹנָה (1964–1971)

מאת

אסתר ראב


מִשִּׁירֵי הַגִּלְבֹּעַ

מאת

אסתר ראב

מִשִּׁירֵי הַגִּלְבֹּעַ

מאת

אסתר ראב


לכפר־יחזקאל בתודה


לַיְלָה בַּגִּלְבֹּעַ

מאת

אסתר ראב

לַיְלָה וְאֵימִים

וּפְלֶשֶׁת בְּעֵמֶק-יִזְרְעֶאל;

וְעִמּוֹ רֶכֶב-בַּרְזֶל:

רִאשׁוֹן לַמַּחֲנֶה צוֹעֵד –

אֶחָד – נָמֵר גָּמִישׁ;

מַחְלְפוֹת-שְׂעָרוֹ

מִדַּפְּקוֹת בְּקֶצֶב

עַל לֶחְיוֹ

הָרָזָה, הַקָּשָׁה,

הָרְקוּעָה כִּבְהַלְמוּת-פַּטִּישׁ;

שִׁנָּיו וְרָאשֵׁי חִצָּיו

מַבְרִיקִים כְּאֵשׁ לְבָנָה

לְאוֹר כּוֹכָבִים – – –

צְנֵפַת-סוּס בַּמֶּרְחַקִּים,

רַחַשׁ וְרִשְׁרוּשׁ:

שְׂלָמוֹת וְשׁוֹקַיִם –

בְּסִבְכֵי-הַדַּרְדַּר;

וּמוֹר-הַדַּרְדַּר זוֹלֵף

חָרִיף כְּרֵיחַ-דָּם.

קִמּוּר-הַגִּלְבֹּעַ

רוֹבֵץ מוּצָק, שָׁחוֹר

שְׁלֹשָׁה כּוֹכָבִים גְּדוֹלִים

נָחִים עָלָיו:

“הָעֲגָלָה” הֲפוּכָה

וְהַיָּצוּל מִזְדַּקֵּר לַשָּׁמַיִם – – –

צְלָלִים נָעִים

עַל הַגִּלְבֹּעַ:

שָׁאוּל וּבָנָיו

“וְהַנַּעַר הַמְמוֹתֵת”

וְרִשְׁרוּשׁ שַׂלְמוֹת הַנִּגָּפִים

בִּסְבַךְ הַדַּרְדַּר

וּמוֹר הַסְּבַךְ

חָרִיף כַּדָּם

וּצְרִיחַת עוֹף-לַיִל

לָבָן – מוּל יָרֵחַ פָּגוּם

וְהָרִים שְׁקוּפִים מִנֶּגֶד:

עֵבֶר-הַיַּרְדֵּן – – –


הַמֶּלֶךְ מִזְדַּקֵּף מוּלָם

מַבִּיט בָּהֶם מַבָּט אָרֹךְ,

מַבִּיט בַּמָּגֵן-הַנְּחֹשֶׁת –

(פָּגוּם מִצְטַלֵּל בּוֹ הַיָּרֵחַ) –

וְאַט עַל חַרְבּוֹ

הוּא נוֹפֵל – – –


1964


הָהָר

מאת

אסתר ראב

בְּקֶרֶן הַפֶּלֶד

מוֹשֵׁךְ פְּלֶשֶׁת –

רָם וְחַד הַקּוֹל,

כַּחֲנִית לְתוֹךְ הָאֹזֶן

צוֹלֵל.

וְתוֹקֵעַ שׁוֹפָר,

שׁוֹפָר עִבְרִי –

בּוֹקֵעַ שְׁחָקִים

בְּתוּגָתוֹ:

תְּקִיעָה, שְׁבָרִים,

שְׁבָרִים, תְּקִיעָה –

רוּחַ-עֵבֶר

בַּשּׁוֹפָר,

תּוֹקֵעַ בָּרָמוֹת:

אֱלֹהֵי הָרִים

אֱלֹהֵי עֵבֶר.

פְּלֶשֶׁת זוֹרְמִים

מִמֶּרְחֲבֵי יָם –

אֶל מֶרְחֲבֵי אֲדָמָה:

רִכְבָּם-בַּרְזֶל

מִתְגַּלְגֵּל;

צָהֳלַת-סוּס;

צְלִיל

בִּפְגֹעַ פַּרְסָה

בְּסֶלַע;

שׁוֹט שׁוֹרֵק;

מִתְפַּצֵּחַ

גַּלְגַּל-רֶכֶב

בָּעֵמֶק חוֹרֵק;

גּוּף-עֶשֶׁת

לַסּוּס דָּבֵק

וּרַעְמָתָם בָּרוּחַ –

מִדַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹתָיו –

עָלוּ הָעִבְרִים

הֶרָה –

וַיְהִי לָהֶם הָהָר

לְמִזְבֵּחַ –

בַּמְּרוֹמִים, בֵּין כּוֹכָבִים,

בִּסְבַךְ הָאֵלָה וְהַשַּׁיִת:

שָׁתְתָה הָאֲדָמָה

דָּמָם – חֶרֶשׁ.


1967


בְּמַעֲלֵה הַגִּלְבֹּעַ

מאת

אסתר ראב

הַלַּיְלָה –

צָנַח רֹאשִׁי

עַל כְּתֵפְךָ –

הַר-קָדוֹשׁ!

רְווּי-דָּם-עַתִּיק

וָגֵא –

אֶסְגֹּד וַאֲפַלֵּל –

כִּי בָּאתִי בְּסוֹדְךָ.

וְהַיְתָרִים – יְתָרִים

בֵּינֵי וּבֵינְךָ

כָּמוֹךָ אֲנִי

סְבַךְ וָאֶבֶן

שְׁכוֹל וָעֶצֶב:

בֹּקֶר לְשָׁרָשֶׁיךָ

אֶסְגֹּד –

וְעֶרֶב –

אַנִּיחַ רֹאשִׁי

עַל כְּתֵפְךָ…

לְשִׂיחַ-לַיְלָה.


1964


מִשִּׁירֵי הָהָר

מאת

אסתר ראב

בַּלַּיְלָה –

נֶאֱנָח הָהָר

אֲנָחָה עֲמֻקָּה

בַּת-אַלְפֵי-שָׁנָה:

מְכַרְסְמִים בּוֹ –

אָדָם

וּמְכוֹנָה טוֹחֶנֶת –

וְדָם-עִבְרִי עַתִּיק

לוֹחֵשׁ

בְּגִּיר, וּבְשִׂיחַ-קוֹרָנִית:

דָּם וְגָאוֹן –

נִשְׁחַק לֶעָפָר…


קַל-רַגְלַיִם

דּוֹרֵךְ בַּלֵּילוֹת –

עַל הַגִּיר –

יוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל

שָׁת וְתָמֵהַּ,

עַל הַבַּרְזֶל

הַמְּצַלְצֵל:

כּוֹכָבִים עוֹטְרִים

רֹאשׁוֹ –

וְהוּא עָצֵב.


1967


טַל וּמָטָר עַל הַגִּלְבֹּעַ

מאת

אסתר ראב

טַל וּמָטָר עַל הַגִּלְבֹּעַ –

שָׁחוֹר עוֹטֶה-הוֹד

וּכְבַד-שַׂרְעַף

עַל מַרְגְּלוֹתָיו-שְׂדוֹתָיו

יְרֻקִּים, חוּמִים;

נִיחוֹחַ-הַיּוֹרֶה

עַל יְרַק-הַשָּׂדוֹת

עֵדֶר-בָּקָר

מְנֻמָּר שָׁחוֹר-לָבָן

עַל קַו-הָאֹפֶק נָע

בֵּין גִּלְעָד לַגִּלְבֹּעַ,

עֵדֶר מְנֻמָּר

בְּדֶשֶׁן-שָׂדוֹת שׁוֹקֵעַ –

בֵּין יָרֹק וָחוּם

דְּמֻיּוֹת נָעוֹת:

זְרוֹעוֹת מוּרָמוֹת כְּבֵדוֹת

כִּבְפֻּלְחָן,

דְּמֻיּוֹת אַדִּירוֹת:

כֹּהֲנֵי-אֲדָמָה

מְסֻרְבָּלִים עַתִּיקִים

רוֹכְבֵי-פִּילִים סוֹאֲנִים:

מַחֲרֵשׁוֹת-עֲנָק

וְדִסְקוּסִים מְפַלְּחֵי-טְרָשִׁים;

צֶנְטוּרֵי-הַבְּרָכָה

זוֹרְעֵי-הַתְּנוּבָה

כֹּהֲנֵי-אֲדָמָה

כְּבֵדִים, אַדִּירִים:

חֲדָשִׁים, עַתִּיקִים

בְּאַדְמַת-כְּנַעַן חוֹרְשִׁים – –


1963


חֲסִידוֹת

מאת

אסתר ראב

הַשָּׁמַיִם מְלֵאִים

גַּפַּיִם לְבָנִים

שָׁטִים, אֲרֻכִּים –

זֵר – עֲדַת מַלְאָכִים:

הִלָּה לְבָנָה, עֲגֻלָּה –

עַל רֹאשׁ הַגִּלְבֹּעַ –

מְרַחֶפֶת:

מְחוֹל-כְּנָפַיִם רָם,

הוֹלֵךְ, סוֹבֵב –

עִגּוּל קָדוֹשׁ – הִלָּה

צוֹפָה מֵעָל:

כִּתְמֵי-דָּם

עַל הַגִּלְבֹּעַ…

חֲסִידוֹת צְחוֹרוֹת –

חָגוֹת בְּעִגּוּל –

אַט יוֹרְדוֹת

לַשָּׂדוֹת

שְׁתַּיִם, שְׁתַּיִם צוֹעֲדוֹת

לְלֹא קוֹל, לְלֹא הֶגֶה

זוֹ בְּזוֹ מַבִּיטוֹת:

שְׂפַת-אַהֲבָה,

שְׂפַת-אֵלֶם,

שְׂפַת-אֵלֶם,

וּדְמָמָה לְבָנָה.


1965


שִׁירִים יְשָׁנִים

מאת

אסתר ראב

שִׁירִים יְשָׁנִים

מאת

אסתר ראב


אֵלֶם־בְּרוֹשׁ

מאת

אסתר ראב

לזכר גלותמן


אֵלֶם-בְּרוֹשׁ

וְסוֹד פֹּארוֹת

וְעַל סוּס שָׁחוֹר

אֶל שְׂדֵה-תַּעֲלוּמוֹת

יָצוֹא יָצָא עֶלֶם,

יָדוֹ שְׁלוּחָה לְחֶרְמֵשׁ-יָרֵחַ

בּוֹ יִקְצֹר בִּדְמָמָה שָׂדֵהוּ,

וְהָיָה כִּי קָצַר

וְאִלֵּם אֲלֻמּוֹת –

בְּשָׂדֵהוּ לֹא עָלָה הַשַּׁחַר…

וּמִן הָאֲגוּדָל וְעַד הַזֶּרֶת

וּמִכָּל אֶצְבַּע שֶׁבָּרֶגֶל

עָלֹה עָלְתָה חֲבַצֶּלֶת:

וּבַשָּׂדֶה לֹא עָלָה בּוֹ שַׁחַר

גּוּפַת עֶלֶם פֶּתַע זוֹרַחַת.


1936


הֲנִפְתַּח צֹהַר בַּשָּׁמַיִם

מאת

אסתר ראב

הֲנִפְתַּח צֹהַר בַּשָּׁמַיִם

וְהֵרִיק עֶדְנֵי-הָרֵיחוֹת?

הֲנָשַׁר שְׁבִיל הֶחָלָב אַרְצָה

בִּמְטַר-פִּרְחֵי-כְּלוּלוֹת?

פֵיוֹת אֲרֻכּוֹת-כָּנָף

בְּאַפִּרְיוֹן לָבָן מְנַפְנְפוֹת

וְתוֹךְ הַנֵּצַח טִפּוֹת דָּם מְטַפְטְפוֹת:

וְכַלוֹת חַיּוֹת וּמֵתוֹת,

בִּנְשִׁיקָה רִאשׁוֹנָה אַחֲרוֹנָה,

אֶל שְׁמֵי הָאָבִיב

נִשְׁמָתָן הַזַּכָּה מַפְרִיחוֹת


1936


כָּעֵת אֶתֹּץ

מאת

אסתר ראב

כָּעֵת אֶתֹּץ

כָּל אֱלִילֵי-שָׁוְא –

בְּמוֹ יָדַי עִצַּבְתִּי –

הַבְרִיכִינִי, אַרְצִי,

שַׁטְּחִינִי – כִּשְׂדֵה בַּבּוֹנָג צַח

עַל עֲמָקַיִךְ

וְקִטְרִי קְרָבַי –

לַשָּׁמַיִם

עַד יִכְלֶה בֹּשֶׂם

צִמְאוֹנִי –

כְּחִטָּה הוֹמָה לְרוּחַ;

שַׁלְּחִינִי כְּאֵשֶׁל

עַל-פְּנֵי חוֹלוֹת;

עִם שְׁרַקְרַקִּים עוֹלְזִים –

אֶחֱצֶה עַנְנֵי-צְחוֹר

וְאֶהֱמֶה בְּזֵיתַיִךְ –

כְּיוֹנַת-בָּר.


1950


מִלִּים כְּצִפֳּרִים

מאת

אסתר ראב

מִלִּים כְּצִפֳּרִים

מאת

אסתר ראב


אַהֲבָה

מאת

אסתר ראב

הוּא יֶשְׁנוֹ –

כִּי הוּא הָיָה.

הוּא מַזְלִיף

בָּשְׂמֵי-שָׁמַיִם

בְּשַׂעֲרוֹתַי הַלְּבָנוֹת,

הוּא גּוֹלֵשׁ עַל כְּתֵפַי,

הוּא חוֹשֵׂף

גֻּלַּת אוֹרָה יְקָרָה –

חֶסֶד מָתוֹק-חָרִיף

נֵתַח-נְצָחִים רָחוֹק.

הוּא מִתְנוֹצֵץ בְּעֵינַי,

הוּא מַרְעִיף נְעוּרִים

לַגּוּף הַמִּסְכֵּן

הַזּוֹקֵף עַצְמוֹ

וְצוֹעֵד אַט –

הַמָּוְתָה.


לֹא עֵת דּוֹדִים לָנוּ

וְלִקְרַאת עֶרֶב –

הוּא זְקָנוֹ לֹא יַעֲשֶׂה,

כִּי עָלוּ עֲשָׂבִים, וַעֲשָׂבִים

בְּלֶחְיוֹ הַיָּפָה.

רַק שֶׁלֶג שְׂעָרִי –

לוֹ יִרְמֹז מִמֶּרְחַקִּים:

בּוֹא אָבוֹא לַפְּגִישָׁה…

בַּשִּׁמְלָה אֲשֶׁר אָהֵב –

וְהוּא אֶת פָּנָיו

בִּשְׂעָרִי יָלִיט:

רֵיחַ טוֹב שֶׁל אִשָּׁה

מִשְּׁעָרֵךְ נוֹדֵף…


1963


יֵשׁ מִלִּים כְּצִפֳּרִים נְדִירוֹת

מאת

אסתר ראב

יֵשׁ מִלִּים כְּצִפֳּרִים נְדִירוֹת

עָפוֹת אֵלַי;

בָּאוֹת מֵאֵי-שָׁם

מֵעֵבֶר לַהַכָּרָה –

שֹׁבֶל אוֹר בְּעִקְּבוֹתָן;

יֵשׁ זוֹהֲרוֹת וּמְעַמְעֲמוֹת

כְּגֶחָלִים לוֹחֲשׁוֹת;

יֵשׁ מְצַלְצְלוֹת כְּפַעֲמוֹן עָמוּם –

וְיֵשׁ שְׁחוֹרוֹת וַעֲמֻקּוֹת כְּקֶבֶר.

לֹא אֵדַע מִנַּיִן בָּאוּ.

מְרַשְׁרְשׁוֹת הֵן כַּצִּפֳּרִים

מוּזָרוֹת חַדְפַּעֲמִיּוֹת –

כְּמַגָּע לֹא מִזֶּה

עִם אֶחָד פֶּלִאי…


1964


כָּל הַכְּתָרִים אַנִּיחַ לְרַגְלֶיךָ

מאת

אסתר ראב

כָּל הַכְּתָרִים אַנִּיחַ לְרַגְלֶיךָ:

חֲתַן-שָׁמַיִם

אֲשֶׁר לֹא בָּא –

אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא.

אֲמוּלָה מִכֹּל,

אָמָה בַּפֶּתַח

אֲחַכֶּה –

לְחַסְדְּךָ הָאַחֲרוֹן.


1964


מוֹת הַצּוֹפִים

מאת

אסתר ראב

יָדַעְתִּי לֹא יַאַרְכוּ יָמַי

עַל אֲדָמָה זוֹ.

גַּם אִם תֵּחַם מְאֹד הַיָּד

וְתִיף

וְאִם גַּם יַמְתִּיק עוֹד

הַדָּם לְזַמֵּר –

שׁוֹקֵק בִּרְהָטָיו

יוֹצֵא מִגְּדֵרָיו –

זֶה הַבָּשָׂר הַנַּעֲלֶה

הֶעָצוּב –

שְׁעָתוֹ בּוֹא תָּבוֹא:

“גֵּז-הַשֵּׂיוֹת”

וְיוֹם הַגְּעִיָּה הַגְּדוֹלָה –

לֹא יִרְחַק עוֹד

בְּעֵמֶק זֶה;

אוֹדְךָ הָאֵל –

כִּי שַׂמְתַּנִי

עִם צוֹפִים

בְּרָאשֵׂי-מִגְדָּלִים;

וּבְבוֹא הָעֵת –

זֶה אֶל זֶה יִקְרָאוּ:

בְּאֵלֶם-תְּבוּנָתָם

בִּצְלִילוּת-הֲוָיָתָם

בְּהוֹד-שַׁלְוָתָם –

עַד צֵאת נִשְׁמָתָם.


1964


אָדָם יֵשׁ לוֹ הַרְבֵּה

מאת

אסתר ראב

אָדָם יֵשׁ לוֹ הַרְבֵּה

צַוָּארִים –

וְהוּא נִשְׁחָט

פְעָמִים רַבּוֹת,

אָדָם יֵשׁ לוֹ

הַרְבֵּה יְצָרִים

וְהֵם נִבְחָשִׁים

עַל-יְדֵי “הַלֹּא טוֹב”,

אָדָם יֵשׁ לוֹ

טִירוֹת מֻפְלָאוֹת

וּשְׁמֵי-שָׁמַיִם

נֶאְדְּרֵי-בַּקֹּדֶשׁ;

וּשְׁבִיל צַר –

מִן הָעֶרֶשׂ, עַד

לַקֶּבֶר – – –


1964


הַמְּטֹרָף

מאת

אסתר ראב

כְּסַלָּמַנְדְּרָה גְּדוֹלָה

צְרוּפַת-אֵשׁ

יִרְבַּץ עָרֹם

לְפִתְחֵי-בְּרֵאשִׁית:

יְנוּקָא וָשָׁב –

וְלַעַג תִּינוֹקוֹת בַּשּׁוּק

נִתַּךְ עָלָיו

כִּי מֵעֵינוֹ יָצִיץ הַיֶּלֶד

וּבְרֹאשׁוֹ הַשֵּׂיבָה פּוֹרַחַת

וּמָלֵא הָרְחוֹב חִיּוּכוֹ

מִקָּצֶה אֶל קָצֵהוּ –

סְתָמִי, תָּכֹל,

כְּרָקִיעַ-שְׁטוּף-גֶּשֶׁם.


1964


רוּחַ הִיא בֶּאֱנוֹשׁ

מאת

אסתר ראב

אָחִי כְּלָאַנִי בָּאַרְגָּז

הִצְמִיד קַסְדַּת-תֹּפֶת

לְרֹאשִׁי;

אָסַר בִּכְבָלִים יָדַי

נָתַן רַגְלַי –

בַּסַּד;

רוּחַ הִיא בֶּאֱנוֹשׁ:

לְחֹשׁ רָעוֹת –

שְׁלֹחַ לָשׁוֹן חַדָּה –

כְּשֶׁן-פְּתָנִים

אַרְסִית –

רוּחַ הִיא בֶּאֱנוֹשׁ:

תְּקֹעַ סַכִּין בְּגַבִּי –

אֲנִי הָאָח,

רוּחַ הִיא בֶּאֱנוֹשׁ:

עֲמִיתוֹ הַפָּצוּעַ –

לִמְקוֹם-מִבְטָחִים

שְׂאֵת;

קַעֵר חָזֵהוּ

מָגֵן לְבֵיתוֹ

הַמָּט,

מִשִּׂיא-מַאֲוַיָּיו –

מִבֵּין רוּם-עוֹלָמוֹת –

יִזְרַע מָוֶת עַל אָח:

רוּחַ הִיא בֶּאֱנוֹשׁ.


1964


לֵיל־כּוֹכָבִים

מאת

אסתר ראב

אַלְפֵי-שְׁנוֹת-אוֹר,

בֵּינְךָ וּבֵינֵי –

אַתָּה יוֹשֵׁב:

בְּמַאְדִּים –

בְּנֹגַהּ –

שְׁרוּיָה אֲנִי

גַּעֲשׁוּשִׁים, בַּעְבּוּעַ:

וְתוֹעוֹת הַקַּרְנַיִם

בְּמַאְפֵּלְיָה,

עָדֶיךָ –

קַרְנִי לֹא תַּגִּיעַ –

קַרְנְךָ, –

לֹא עָדַי:

אַלְפֵי-שְׁנוֹת-אוֹר

בֵּינְךָ וּבֵינֵי.


שְׁבִיל-הֶחָלָב

נִגָּר לְתוֹכִי –

וְשׁוֹקֵעַ כָּבֵד

וְהוֹמֶה:

גַּרְעִינֵי-כּוֹכָב

נוֹבְטִים,

טוֹפְחִים, מְרַשְׁרְשִׁים –

הִנֵּה אֶנָּתֵק מִשָּׁרְשִׁי –

וְאֶתְעֶה

בִּמְרוֹמִים-לֹא-לִי –


וְאֵשׁ-כּוֹכָבִים קִרְבִּי.

כְּאֶבֶן לוֹהֶטֶת,

אֶחֱצֶה הָאֹפֶק –

וְאֶשְׁקַע בִּדְמָמָה,

אַלְפֵי-שְׁנוֹת-אוֹר –

בֵּינְךָ וּבֵינִי.


רְקִיעִים אֵלֶּה –

יִהְיוּ נִבָּטִים

עֵינִי תִּרְאֶה אוֹתָם –

לָעַד:

עֵינִי קוֹלֶטֶת אוֹתָם

עַד מֵעֵבֶר…

עַד מֵעֵבֶר… עַד.


1965


הָעוֹר הַמִּסְכֵּן

מאת

אסתר ראב

הָעוֹלָם הַמְבֻתָּר

הַמְסֻכְסָךְ.

חוֹרֵק עַל צִירָיו:

בּוֹחֵשׁ בַּלֵּב הֶעָיֵף,

הַהוֹמֶה, הַקּוֹדֵחַ –

מַכֶּה בּוֹ גַּלִּים גַּלִּים…

קִפּוֹדֵי עַמִּים.

זוֹקְפִים זִיפִים,

מִתְכַּדְּרִים –

שִׁנַּיִם חוֹרְקוֹת,

אֶגְרוֹפִים נִקְפָּצִים;

קְרִיאוֹת זַעַם

צוֹלְפוֹת –

מִקְצֵה תֵּבֵל

עַד קָצֶהָ.

וּפֶתַע

מֵעַל צָף

אָדָם יָחִיד

שָׁט בּוֹדֵד

כָּעַיִט אוֹרֵב

הַלֵּב כְּעָלֶה בָּרוּחַ:

זִיזָיו מַקְרִין

לַעֲבָרִים:

מִבְּקָעוֹת רְחוֹקוֹת

אֵדִים חֲרִיפִים

מְתַמְּרִים

וְהַיְּעָרוֹת הַנָּמִים –

מַחֲבוֹאֵי הֶרֶג –

סוֹלְדִים,

מִסְתַּמְּרִים,

וְאִתָּם מַסְמִיר

הָעוֹר הַמִּסְכֵּן…


1965


שִׁיר קַיִץ יָשָׁן

מאת

אסתר ראב

הַקַּיִץ הוּא –

הַפְּרָחִים עַל שִׂמְלָתִי;

שְׂדֵה-הַשֶּׁלֶף,

הַמִּשְׂתָּרֵעַ בָּאֹפֶק,

וּשְׂפָתֶיךָ הַנָּחוֹת

עַל שְׂפָתַי;

הַקַּיִץ הוּא –

פְּרָגִים אַחֲרוֹנִים,

מַאְדִּימִים –

בִּצְהַב-שָׂדוֹת;

מַמְטֵרוֹת

קְרִירוֹת;

גְּדֵרוֹת לַחוֹת –

בַּחֲצוֹת;

עוֹר הַכָּתֵף

הַשְּׁזוּפָה –

כַּלֶּחֶם הַטּוֹב

בְּכַפּוֹת-יָדֶיךָ –

הַחֲזָקוֹת;

לְשַׁד-הַבְּקָרִים

סְפוּגֵי-טַל –

עוֹדָם דּוֹלְקִים,

מִבַּעַד עַרְפִלֵּי-זְמַן.


1965


סְפִיחַ־חַיֶּיךָ

מאת

אסתר ראב

סְפִיחַ-חַיֶּיךָ

חָרֵד, רוֹטֵט –

אֶל דָּפְנֵי-צַלְעוֹתַי

מִדַּפֵּק

כָּמֵהַּ לִפְרֹץ,

וַאֲנִי –

אֲבָנִים בּוֹ יוֹדָה:

בַּל יָרִים רֹאשׁ,

הַצֶּפַע!

וְהוּא אֵינוֹ צֶפַע –

הוּא שׁוֹשָׁן,

הוּא רָאשֵׂי-עֲשָׂבִים,

רַכִּים, בְּהִירִים,

הוּא שֵׂעַר נוֹטֵף-אוֹר

בִּקְצֵה-הָאֶצְבָּעוֹת.

הִתְגַּלּוּת –

שָׁרְשֵׁי-הַפֶּלֶא –

בִּרְכַּיִם לוֹ אֶכֹּף:

הַסָּפִיחַ

הוּא הַזֹּהַר

וְהַדְּמָעוֹת בָּעֵינַיִם –

הָעֲשֵׁשׁוֹת, הַזּוֹכְרוֹת.


1965


צְרוֹר־פְּרָחִים נָשָׂאתָ לִקְרָאתִי

מאת

אסתר ראב

צְרוֹר-פְּרָחִים נָשָׂאתָ לִקְרָאתִי:

כַּאֲבוּקַת-אֵשׁ כְּחֻלָּה

הֶעֱלֵיתָ אוֹתָהּ

אֶל מְרוֹמֵי-הַיֵּשׁוּת;

הַפְּרָחִים הִבְהֲבוּ, נָעוּ

בְּנִיד הָאֳנִיָּה:

אֲבוּקַת-פְּרָחִים –

הָאֵשׁ מְהַבְהֶבֶת

נָסְעָה עִמִּי

לַמֶּרְחַקִּים:

לְלֹא-שֹׁרֶשׁ,

לְלֹא-בַּיִת,

מְאִירָה מֶרְחֲבֵי-יָם

וְעַרְפִלֵּי-חֲלוֹם.


שׁוֹפָרוֹת בְּאֵילַת

מאת

אסתר ראב

בְּעֶצְיוֹן-גָּבֶר

תּוֹקְעִים שׁוֹפָרוֹת –

מְרִיעִים רַמְקוֹלִים:

אֲנִי בָּאָה!

אֲנִי נוֹשֵׂאת –

זְהַב אוֹפִיר

עַל מֵי יַם-סוּף

שֶׁמֶשׁ עוֹלָה:

עִבְרִים כְּבֵדִים

תּוֹקְעִים בַּשּׁוֹפָרוֹת

בְּעֶצְיוֹן-גָּבֶר

אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת –

אֲנִי בָּאָה:

בָּאֲנִי –

זְהַב-אוֹפִיר,

אַלְמֻגִּים,

שֶׁנְהָב וְתֻכִּיִּים:

בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר

אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת –

תּוֹקְעִים שׁוֹפָרוֹת.


1965


שִׁירֵי רֵיחַ מָרִיר

מאת

אסתר ראב

אֱלֹהֵי מְרוֹמִים!

כָּל הַדְּלָיִים שָׁתוּ עָלַי:

אֲדֻמִּים, כְּחֻלִּים, צְהֻבִּים –

כְּגַלְגַּל, כְּסוּפָה –

הֵם סָבִיב


וַאֲנִי – אֵי אָשִׂים רֹאשִׁי –

וְלִי דַּי בְּגֶזֶר אֶחָד

וּשְׁתֵּי רַקָּפוֹת לְנוֹי

אֵלִי, הַנּוֹטֶה שָׁמַיִם –

תֵּן שָׁלוֹם מֵעַל

לְמַעַן הַיְלָדִים וְ“הַפְּתָאִים”

אֲשֶׁר אֲהֵבוּךָ,


הַיּוֹנָה לֹא הֵבִיאָה

עֲלֵה-זַיִת

טָרָף בְּפִיהָ –

וְלָרוּחַ –

רֵיחַ-דָּם מָרִיר:

מָחָר תְּנַשֵּׁב רוּחַ-צָפוֹן

הַיּוֹם נוֹשֶׁבֶת רוּחַ-דָּרוֹם:

רֵיחַ לָהֶן לָרוּחוֹת

וְרַהֲטֵי-הַלְּשַׁד

מְשַׁוְּעִים לַעֲלֵה-זַיִת

טָרָף בְּפִיהָ –

וָאַיִן.


1965


שִׁיר הַכָּנָף הַפְּצוּעָה

מאת

אסתר ראב

הַדָּם הַנִּשְׁפָּךְ בַּמִּסְתָּרִים –

לְלֹא-קוֹל

לְלֹא-צֶבַע

לְלֹא-רֵיחַ…

צִחְצוּחַ-חֲרָבוֹת

בַּמַּעֲמַקִּים:

חֶרֶב אִישׁ בְּרֵעֵהוּ –

אָח-בְּאָח –

שְׂדוֹת-נֶפֶשׁ

מְנִיבִים –

בּוֹעֲרִים –

עוֹלִים בְּלֶהָבוֹת –

הוֹפְכִים-אֵפֶר.

הַדָּם הַנִּשְׁפָּךְ –

לְלֹא-קוֹל

לְלֹא-צֶבַע

לְלֹא-רֵיחַ…

לְלֹא-טַעַם.

זָלוֹף מַיִם זַכִּים עַל תֵּבֵל-טְרוּפָה

הָפוֹךְ –

יְרֹק-אֵיבָה

לְכָחֹל

עָמֹק רוֹגֵעַ:

הַתֵּז

“גַּז מַדְמִיעַ” –

דִּמְעוֹת-אַחֲוָה,

“נְשֹׁרֶת-הִזְדַּכְּכוּת”…

הַעֲלוֹת מַרְפֵּא

לְעוֹלָם דָּוֶה.


1965


בַּיִת זוֹעֵק

מאת

אסתר ראב

פִּילִים גּוֹעֲשִׁים,

מְנַגְּחִים קִירוֹתַי –

מְרַטְּשִׁים בִּטְנִי –

וּבְעָלַי שׁוֹתֵק, כָּפוּף –

עוֹמֵד מֵרָחוֹק – – –

הוּא בָּנַנִי!

עֲשָׂאַנִי אַבְנֵי-גָּזִית

זְהֻבּוֹת, מְסֻתָּתוֹת,

וְקָמַר עָלַי גַּג-רְעָפִים

אֲדֻמִּים-מְאִירִים –

אֵיכָה יַעֲמֹד מֵרָחוֹק?

שָׁמַעְתִּי צְפִיעַת-תִּינוֹקוֹ הָרִאשׁוֹן –

בְּעוֹדִי מֵפִיץ רֵיחַ צֶבַע טָרִי;

עַל מְזוּזָתִי חָרְתוּ

קַוֵּי-גִּדוּלָם

בָּנִים וּבָנוֹת –

מִקִּרְבִּי הִתְעוֹפְפוּ:

לְאַרְבַּע רוּחוֹת-הַשָּׁמַיִם;

בְּעָלַי דָּבַק בִּי –

כְּשַׁבְּלוּל בְּקוֹנְכִיָּה.

שָׁמַעְתִּי צְחוֹקוֹ וּבִכְיוֹ;

וְאַנְחוֹתָיו בַּלֵּילוֹת;

רָאִיתִי לֵדוֹת וּמִיתוֹת;

סָפַגְתִּי חַיִּים הַרְבֵּה –

עַד שֶׁהֵאִירוּ קִירוֹתַי

מֵרֹב יָמִים וּתְבוּנָה;

אָמַרְתִּי: הוּא יִסְּדַנִי

לוֹ וּלְבָנָיו

וְלִבְנֵי-בָּנָיו אַחֲרָיו;

וְעַתָּה נוֹגְסִים בִּי

פִּילִים גּוֹעֲשִׁים

וּפַטִּישִׁים מְרַטְּשִׁים בִּטְנִי

וַחֲבֵרַי – הָעֵצִים הָרָמִים

נִרְצָחִים בְּגַרְזִנִּים,

וּבְעָלַי עוֹמֵד מֵרָחוֹק

כָּפוּף וְשׁוֹתֵק – – –


1965


תְפִלָּה אַחֲרוֹנָה

מאת

אסתר ראב

תְפִלָּה אַחֲרוֹנָה

מאת

אסתר ראב


שִׁירֵי סוֹף

מאת

אסתר ראב

לנעמי גלבע


הָרוּחַ לוֹחֶשֶׁת מָה –

לַחַשׁ סָתוּם,

מַבְעִית…

הָעֲרָפֶל הַזֶּה

בְּצַמֶּרֶת-הָעֵץ –

מִנַּיִן?

הַעֵינַיִם?

לֹא אָהַבְתִּי עֲנָנִים,

וְכָעֵת אֲנִי אוֹסֶפֶת

חוֹפֶנֶת בְּצִמָּאוֹן

כֶּאֱסֹף –

פִּסּוֹת-בַּד

סַסְגּוֹנִי,

עֲבוּר הַבֻּבָּה הַגְּדוֹלָה –

הָאַחַת שֶׁהָיְתָה לִי –

כְּחֻלַּת-הָעֵינַיִם…

(עֵינֵי הַנֶּכֶד,

כְּחֻלּוֹת יוֹתֵר!)

וְשֶׁמֶשׁ זוֹ עַלִּיזָה –

לִוַּתְנִי –

חִיּוּכָהּ מַר-רוֹגֵעַ –

לְעֵת עֶרֶב;

שָׂדוֹת מוֹרִיקִים –

לֹא שֶׁלִּי,

שָׂדוֹת-זָרַעְתִּי –

כְּבַר רְחוֹקִים.

אֵשֵׁב תַּחַת

אִזְדָּרֶכֶת חֲשׂוּפָה –

הַחֹם עָרֵב –

לְאֵבָרִים לֵאִים

לֹא אֶשְׂמַח –

לֹא אֶתְעַצֵּב

אֲנִי בַּשַּׁלֶּכֶת –

כְּאִזְדָּרֶכֶת.


1963


הָרִים וּגְבָעוֹת

מאת

אסתר ראב

הָרִים וּגְבָעוֹת

מִתַּחַת לָעֵינַיִם –

הַפְּקוּחוֹת –

וְהַבִּלְתִּי-רוֹאוֹת:

אוֹקְיָנוֹסִים

שֶׁל-אוֹר,

וּתְהוֹמוֹת מַאְפֵּלְיָה

וְאַתְּ כְּגַרְגִּיר

בָּהֶם נָעָה –

וְחוּט-הַשַׂעֲרָה –

הֵם חַיַּיִךְ;

דַקָּה הַפְּתִילָה

נִמְתַּחַת –

אֶל הַאַיִן:

ואֵין וָו

בּוֹ לִקְשֹׁר –

הַחוּט הַנָּמוֹג;

פָּקַע הַמֵּיתָר –

מְפַרְפֵּר עַל-פְּנֵי הָאֶפֶס:

מֵאִיר וְכָבֶה

כָּבֶה וּמֵאִיר…


1966


הוּא

מאת

אסתר ראב

לד.ב.ג


הוּא אִבֵּד זֶהוּתוֹ;

בַּמְּעַרְבֹּלֶת

בְּהִתְכַּתְּשׁוּת

בַּסַּעַר:

הִיא נִשְׁמְטָה מֵעָלָיו –

זֶהוּתוֹ –

טַלִּיתוֹ הַקְּדוֹשָׁה –

עוֹרוֹ הַיָּפֶה:

וּבְתָרֶיהָ

נָפְלוּ –

בֵּין כַּפּוֹת הַדֻּבִּים

וּמַלְתְּעוֹת הַנְּמֵרִים:

הוּא שָׂרוּט,

מְכֻרְסָם,

נִטְרָף,

וּמְטֹרָף.

אֲבָל הוּא

יִתְעוֹרֵר –

לְפֶתַע:

יֶאֱסֹף בְּתָרָיו

מִבֵּין צִפָּרְנַיִם

וּמַלְתָּעוֹת.

וּמִבְּתָרָיו –

אָדָם יִבָּנֶה:

הוּא שׁוּב יִהְיֶה –

“הוּא”

רַק הוּא.


1966


שִׁירֵי יָם

מאת

אסתר ראב

שִׁירֵי יָם

מאת

אסתר ראב


דּוּמָם

מאת

אסתר ראב

מוּל שָׁמַיִם מֵעָל –

כְּצֶדֶף:

תָּקוּעַ בַּחוֹל;

מוּל הָאוֹר –

כְּגַרְגִּיר;

נִשְׁקָף אֶל הַנֵּצַח –

לְלֹא-נִיעַ,

לְלֹא-קוֹל –

כְּדוֹמֵם –

הֱיוֹת אִלֵּם,

בְּלִי-הַכָּרָה –

דּוֹמֵם.

הֱיוֹת חֵלֶק

מִיֵּשׁוּת-רְחוֹקָה –

וְלֹא-לָדַעַת זֹאת – – –


1964


סְתָו בַּיָּם

מאת

אסתר ראב

מוֹר-הָאַצָּה הֶחֱרִיף,

וּמֶדוּזוֹת מֵתוֹת

גּוּשֵׁי זְכוּכִית כְּחֻלָּה

עַל הַחוֹל הַזָּהֹב

אוֹר מְרֻכָּךְ

בְּשַׁבְרִירֵי צְדָפִים

מְלֵאֵי-מַיִם;

עָנָן רְווּי-מְטָרוֹת

יוֹצֵק

עוֹפֶרֶת חֲדָשָׁה

בַּגַּלִּים –

מַעֲמִיק תְּהוֹמוֹת:

בְּאֵימָה כֵּהָה.


1966


נִיחוֹחַ גּוֹעֵשׁ

מאת

אסתר ראב

הַבֹּקֶר

הִגִּישׁ הַיָּם

גְּבִיעַ נִיחוֹחִים:

רֵיחַ אַצָּה

וּסְנַפִּיר,

מֶלַח-יָם

וּמֶלַח-דֶּמַע,

הֵד נְהִיָּה

וְחִבּוּק מְהַבְהֵב

וְזִכָּרוֹן מוֹצֵץ

לְשַׁד עֲצָמוֹת.

הַבֹּקֶר הוּא

מִשְׁטַח מֶשִׁי

אַךְ תּוֹכוֹ

“לַבָּה” הוֹמָה;

וַעֲדַת שְׁחָפִים

סְעוּרָה

צוֹרַחַת מַר

בַּמֶּרְחָק.


1966


מַיִם גְּנוּבִים

מאת

אסתר ראב

מַיִם גְּנוּבִים –

לֹא יִמְתָּקוּ:

מָרִים הֵם

כְּלַעֲנָה

וּמְלוּחִים

כְּדִמְעָה.

וּבַמְּחִלּוֹת –

חֹשֶׁךְ.

עַל מֶרְחָבִים גְּלוּיִים

שֶׁמֶשׁ צְעִירָה

תָּנִיעַ גַּלְגַּלֵּי-עִתִּים;

וְהָרֹתֶם הַלָּבָן

אֲשֶׁר עָלָה

בָּאָבִיב,

וְאֶת הָרֹאשׁ הַצָּעִיר

לֹא עָטַר,

יֻנַּח כְּשַׁי

עַל הַגַּל –

בַּסְּתָו.


1966


לִפְנֵי תְּמוּנָה שֶׁל צַיָּר מֵת

מאת

אסתר ראב

לשמואל עובדיהו


בְּקִפּוּלֵי הֶעָלֶה הַזֶּה

אֲשֶׁר לַשּׁוֹשַׁנָּה הַלְּבָנָה,

בְּחִוְּרוֹן הַקְּמִילָה –

כָּאן נָסוּךְ עָצְבְּךָ

הָרַךְ, הַקּוֹבֵל,

וּבְשׁוֹשַׁנָּה זוֹ

הָאֲדֻמָּה:

כָּל דָּמְךָ נֶאֱגָר –

חוֹמֵר וּפִקֵּחַ,

בָּשֵׁל וְרָוֶה,

וְנִשְׁעָן עַל

שְׁנוֹת חַיֶּיךָ;

וּבְפֶקַע זֶה –

אֲשֶׁר שָׁמַט רֹאשׁוֹ –

כָּל גּוֹרָלְךָ כָּלוּל:

כָּמוֹהוּ נִכְנָע

וְשָׁר,

שָׁר וְנִכְנָע –

נוֹטְפִים חַיֶּיךָ:

טִפָּה טִפָּה –

עַל הַבַּד:

כָּאן אֲסַפְתָּם,

כַּאֲשֶׁר בִּקַּשְׁתָּ –

לָעַד.


1966


תַּנְחוּמִים

מאת

אסתר ראב

צֵל-עָלִים עַל הַקִּיר

מְנַעֲנֵעַ נִחוּמִים:

עַרְסְלֵי-תַּעְתּוּעִים –

שִׁיר-עֶרֶשׂ לַדְּוַי:

נוּם – הַנֵּצַח זוֹרֵם

בַּעֲרוּצִים קְבוּעִים –

אַל תָּנִיעַ יָד

אַל תָּעִיר:

הַקְשֵׁב, הַנֵּצַח זוֹרֵם..


1966


שִׁירִים קְצָרִים

מאת

אסתר ראב

שִׁירִים קְצָרִים

מאת

אסתר ראב


הַזִכְרוֹנוֹת

מאת

אסתר ראב

הַזִכְרוֹנוֹת –

הֵם, אֵינָם בִּרְשׁוּתֵנוּ:

כְּגַנִּים שְׁתוּלִים

הֵם בָּנוּ –

מֵאָז

פּוֹרְחִים הַרְחֵק

ואֵין יוֹדְעִים

אֵי גַּנֵּינוּ הָאֲמִתִּיִּים –

אִם לְאוֹר-הַיּוֹם –

אוֹ בְּמִכְמַנֵּי-מַחֲשַׁכִּים.


1966


הַמִּלִּים

מאת

אסתר ראב

הַמִּלִּים,

אֲשֶׁר נִתְּקוּ מִפִּי –

כְּשִׁבְטֵי-אֵשׁ –

הִכּוּ בִּי,

כִּבְרָקִים עוֹד אֶרְאֵם

בַּחֲלוֹמוֹתַי –

אַךְ אֲנִי עַצְמִי –

כְּבָר עָפָר וְאֵפֶר.


1966


כְּעָפָר וָאֵפֶר

מאת

אסתר ראב

כְּעָפָר וָאֵפֶר –

וְהַקַּיִץ לֹא לִי

וְהַמַּנְגִּינוֹת

הַנִּשָּׂאוֹת בָּרוּחַ –

נוֹשְׁרוֹת כְּמֶלַח

עַל הַצַּלָּקוֹת,

שֶׁלֹּא יַגְלִידוּ,

לְעוֹלָם.


1966


הַזָּקֵן וּבָנָיו

מאת

אסתר ראב

הֵם שְׂמֵחִים

לְאֵיד שְׂעָרִי הַלָּבָן,

חוֹמְדִים וְסוֹלְדִים –

מִפְּנֵי בָּהֳקוֹ

הַכָּסוּף;

הֵם תּוֹהִים

וּמִתְפַּיְּסִים רַכּוֹת –

עִם דֹּפֶק-לְבָבִי,

הַהוֹלֵךְ וְנָמוֹג;

מְחַיְּכִים –

לְמַרְאֶה הִלּוּכִי הַמָּהִיר;

שַׁלְוָתִי

מַעֲכִירָה רוּחָם;

בְּתוּגָה – חֲסוּדָה – רְגוּעָה –

יִשְׂאוּ אֲרוֹנִי,

אִם בּוֹא יָבוֹא

כְּבָר הַנֵּס –


וְאוֹתוֹ עֶרֶב –

הֲיִצְרַח הַנֵּץ

לְמַרְאֶה עַנְנֵי-נְחֹשֶׁת

כִּבְדֵי-שְׁקִיעָה?

כּוֹכָב גָּדוֹל

יַעֲמֹד בַּשָּׁמַיִם –

אֲפֹרִים-כְּחֻלִּים:

עֶרֶב טְעוּן-אָבִיב

וְשָׁנִים,

וְכָל הַיָּמִים

יִהְיוּ אֲבוּדִים.


1967


אָדָם וְגוּר־כְּלָבִים

מאת

אסתר ראב

“רֵאַת-בַּרְזֶל”

“לֵב מִפְּלַסְטִיק” –

“מֵעַיִם מִגּוּמִי”

נְשִׁימָה –

מִפֶּה אֶל פֶּה –

הֵפִיחוּ בּוֹ

רוּחַ-חַיִּים:

הוּא הוֹלֵךְ לָמוּת –

כְּגוּר

כְּאַנְקוֹר –

שֶׁאָכַל גַּרְגִּיר אָדֹם –

בַּשָּׂדֶה…

מֵת כְּגוּר –

וְהוּא אָדָם:

רֹאשׁוֹ –

אֲבוּקָה זוֹהֶרֶת

לִבּוֹ –

לַפִּידְיָה!

וְיָדָיו יוֹצְרוֹת

כִּידֵי אֵל –

הוּא הוֹלֵךְ

כְּצִפּוֹר מֵתָה –

אֶל גַּל אֲדָמָה –

אַמָּה עַל אַמָּה.


1967


מִשְׁאָלוֹת

מאת

אסתר ראב

אֲנִי רוֹצָה עֵצִים יָפִים –

וְלֹא מִלְחָמוֹת!

וּכְתֹנֶת־פַּסִּים

וְלֹא מַדֵּי־צָבָא

לְכָל יַקִּירַי;

אֲנִי רוֹצָה גֶּשֶׁם

וּתְלָמִים מוֹרִיקִים;

וּבָתִּים מְלֵאִים

תִּינוֹקוֹת;

לוּחַ־בְּרִיתוֹת

וְ“כִכַּר־הָאַחֲוָה”

וְרַעַם וּבָרָק –

בַּשָּׁמַיִם;

וְגִשְׁמֵי־בְּרָכָה

עַל הָאֲדָמָה

וְכַרְכֹּם וָרֹד

בַּנְּקִיקִים;

וְאִצְטְרֻבָּלִים

עַל מַצָּע רֵיחָנִי

שֶׁל מְחָטִים –

תַּחַת אֳרָנִים;

וְצָהֳלַת בֻּלְבּוּלִים

בְּעַלְוַת־פַּרְדֵּסִים

וּמִפְרְשֵׂי־שָׁלוֹם

עַל יַם־הַתִּיכוֹן;

וְ“תִמְרוֹן סְתָו”

שֶׁל כְּרִיזַנְטֵימוֹת לְבָנוֹת –

בַּגַּנִּים

וְכַדּוּרִים אֲדֻמִּים מִתְגַּלְגְּלִים

בַּשְּׁבִילִים

וְשַׁרְווּלֵי־תִּינוֹק

מְאוֹתְתִים שַׁלְוָה –

עַל הַחֶבֶל…


1967


אֲדָמָה מְדוֹבֶבֶת

מאת

אסתר ראב

אֲדָמָה מְדוֹבֶבֶת

מאת

אסתר ראב


הָאֵם

מאת

אסתר ראב

לוּ הָיוּ לִי אַלְפֵי-יָדַיִם –

הָיִיתִי שׁוֹטַחַת אוֹתָן

תַּחַת מִנְעֲלֵיכֶם הַמְסֻמָּרוֹת,

עִם גּוּפְכֶם – הִתְעַנוּת;

עַד לְגָבְהֵי-שָׁמַיִם

פַּרְפֵּר עֲלֵיכֶם – וְגוֹנֵן;

לִנְצֹר הַבֵּן –

וְהַעֲלוֹתוֹ לִמְרוֹמִים,

עוֹלָה תַּמָּה –

שְׁנֵי לְבָבוֹת בְּחֻבִּי,

אֵיכָה אֶאֱצֹר?


1968


פּוֹלִיטִיקָה בַּסְּתָו

מאת

אסתר ראב

הַנִּצְחוֹנוֹת

הַגְּוִיּוֹת הַקְּצוּרוֹת,

כִּתְמֵי-הַדָּם –

עוֹמְדִים שְׁרִירִים:

וְהַשֶּׁקֶר –

מַבְלִיעָם.

בִּמְחִי-יָד

וּבִנְשִׁימַת-הָאַף

הַבּוֹאֵשׁ;

הַזְּמַן צוֹעֵד

בְּרֶגֶל כְּבֵדָה

עַל הַפְּצָעִים,

נוֹקֵף הַזְּמַן

עַל צִדְפֵי-סְתָו –

גָּרַף הַיָּם מִמֶּרְחַקִּים;

וְהָרוּחַ קָרָה עַתָּה

בָּאִזְדָּרֶכֶת הַעֲרֻמָּה.


1968


שְׁלֹשָׁה שִׁירֵי חֹרֶף

מאת

אסתר ראב

עִיר זָרָה

בַּיִת שָׁמֵן, סָגוּר,

מֵאַחֲרָיו –

אֶחָד לָבָן מְחַיֵּךְ:

גָּבוֹהַּ וְרָזֶה,

וּבְרוֹשׁ צָעִיר דָּבֵק בּוֹ;

רְחוֹב תָּלוּל

וּבָתִּים,

נִיחוֹחַ-גֶּשֶׁם וּרְקַב-עָלִים.

וְעַל גַּגּוֹת

מַזְלְגוֹת-אַנְטֶנוֹת –

בּוֹחֲשִׁים עֲנָנִים קְרוּעִים.

שְׁלֹשָׁה יְלָדִים הוֹלְכִים לְפָנַי

כִּתְפֵיהֶם הָרָזוֹת, נוֹשְׂאוֹת-הֶעָתִיד –

עָתִיד מִלְחָמוֹת וּזְוָעוֹת.


1968


סוֹבֵב תַּחֲנַת-הַהֲזָיָה

סוֹבֵב תַּחֲנַת-הַהֲזָיָה

בַּפַּעַם הַמֵּאָה –

לְלֹא גַּרְגִּיר שֶׁל חַיֵּי-מַמָּשׁ –

בּוֹדֵד וְקָסוּם,

בַּגֶּשֶׁם, בָּרוּחַ.


1968


גּוֹלָן, בָּשָׁן

גּוֹלָן, בָּשָׁן,

חֶרְמוֹן וְכִנְּרוֹת

כָּל הַמּוֹרֶשֶׁת

חָבוֹק בְּמַבָּט:

הוֹד-הָרִים וַחֲלוֹם-יָם

וֵאלֹהֵי-אָבוֹת

בְּאֵלּוּ הַשָּׁמַיִם –

אָחִיל וְאֶרְעַד…


1968


הָיָה – וְאֵינֶנּוּ

מאת

אסתר ראב

לעדה זמורה


אֵי זֶה צָלַלְתָּ –

לְרֶגַע, לְשָׁעָה, לְתָמִיד?

בְּלָעֲךָ הַנֵּצַח –

כִּסָּה כְּמַיִם לְאֵין-צֵאת

גּוֹוְעוֹת הָעֵינַיִם,

אֶצְבָּעוֹת מַקְרִינוֹת;

גְוִיּוֹת – כְּצַנְתְּרָאוֹת-זָהָב –

מֵעֵבֶר מִזֶּה מְהַבְהֲבוֹת

וְזוֹלְפוֹת בֹּשֶׂם-הֹוֶה:

מְזַנֵּק, מְפַרְפֵּר,

רֶגַע, דַּקָּה, נֵצַח?

כָּאן אֲנִי –

רַק אֲנִי…

מֻכָּרָה וְטוֹבָה לִי –

וּשְׁסוּעָה –

עֲמוּסָה פְּקַעוֹת-עָתִיד –

מַלְכָּה וְאָמָה.


1968


בְּשׂוֹרָה

מאת

אסתר ראב

לזכר אחי בנימין


יוֹנַת-הַדָּם

שֶׁל הָאָב וְהָאֵם

לָחֲשָׁה עֲמֻקּוֹת:

הַקְּרָבַיִם נִתְכַּוְּצוּ;

הִיא חָגָה

סְבִיב רֹאשִׁי

וְהָגְתָה נוּגוֹת:

בְּקָעִים נִפְתְּחוּ בִּי

וּגְבָהִים בָּכוּ חֶרֶשׁ;

הָעִיר הַהוֹמָה:

דִּמְיוֹן שָׁוְא, הוּא –

הֲזָיָה רְחוֹקָה –

שָׁם בַּמֶּרְחָק, תַק פַּרְסָה

מִכָּאן

מִישֶׁהוּ מְחַלֵּל בֶּחָלִיל:

יֶלֶד הוּא

וְהַגִּנָּה פְּתוּחָה

לפְנֵי הַבַּיִת:

בְּקִרְבִּי הוֹמֶה,

עֲמוּמוֹת –

“שִׁיר הַצִּפֳּרִים” לְפַּבְּלוֹ קָזַלְס:

נָע, וְנֶעְלַם

וְחוֹזֵר

וְהוֹלֵךְ וְאוֹבֵד –

בְּתוּגַת-עוֹלָם:

וְחוֹזֵר

וְהוֹלֵךְ וְאוֹבֵד –

בְּתוּגַת-עוֹלָם:

יוֹנַת-הַדָּם

מַחֲלִיקָה סְבִיבִי:

“שִׂימִי יָדֵךְ עַל רֹאשׁוֹ”

כִּי הוּא הוֹלֵךְ לָמוּת

“אָנָּא – שִׂימִי” –

כִּי זֶה הַבֹּקֶר הָאַחֲרוֹן;

אוֹר בַּחוּץ –

וַאֲנִי שׁוֹמַעַת אֲפֵלָה:

“הַנְּשָׁמוֹת קְשׁוּרוֹת” –

אָמְרָה הַיּוֹנָה

וְהֵן נִפְרָדוֹת עַתָּה,

שִׂימִי לֵב לַקֶּרַע –

הוּא יִשְׁתּוֹת רַבּוֹת

שִׂימִי יָדֵךְ עַל רֹאשׁוֹ –

כִּי הוּא הוֹלֵךְ לָמוּת


וְלוּ גַּם מָלֵא הָרְחוֹב

הֶמְיַת-חַיִּים,

וְאַתְּ חוֹזָה בּוֹ

בְּלִבֵּךְ חוֹתֵךְ

אֶחָד נֶעְלָם –

לְאַט אֶת הַחוּט –

וְשׁוֹחֵט אֶת יוֹנַת-הָאַחֲוָה.


1968


תְּמוֹלִי אָרֹךְ

מאת

אסתר ראב

תְּמוֹלִי אָרֹךְ

וְכֵן גַּם שִׁלְשׁוֹמַי –

וְאִלּוּ לִי, יֵשׁ עוֹד מָחֳרָת. –

נִפִּיתִי חִטָּה בִּ“טְרִיאֶר”

וְלֹא הָיְתָה כָּמוֹנִי

יוֹדַעַת לְגַלְגֵּל

הַגַּלְגַּל –

כִּי חֲזָקוֹת הָיוּ יָדַי;

זָרַעְתִּי גַּרְעִינֵי

אֹרֶן בֵּין סְלָעִים –

וְהוֹבַלְתִּי עֵדֶר יְלָדִים,

“כְּבָשַׂי”,

אֶל נוֹפֵי-הַמּוֹלֶדֶת.

קָרָאתִי בְּשֵׁם כָּל צֶמַח וָפֶרַח

וְאֶת שָׁאוּל וְדָוִד הַמֶּלֶךְ

הִכִּירוּ מִפִּי;

לֶחֶם עֹנִי הָיוּ

רֹב נְעוּרַי;

הַשַּׂלְמָה כְּבוּסָה

וְדַלָּה.

וַאֲנִי –

“בָּרוּךְ ד' יוֹם יוֹם”.

הַ“אֲבָרֵךְ” כָּעֵת אֱלֹהִים –

וְאָמוּת?


1968


שִׁיר לָאֶקָלִיפְּטוֹס

מאת

אסתר ראב

גִּזְעֲךָ הַיָּשִׁישׁ הָרָחָב –

אוֹן עֲנָפֶיךָ –

שָׁנִים – עָמְדוּ בְּגֶשֶׁם וָסַעַר,

עָמְדוּ, וְרָאוּנִי גְּדֵלָה מִתְגַּבַּהַת,

לִקְרַאת צַמַּרְתְּךָ –

נוֹשֵׂאת רֹאשִׁי בִּכְמִיהָה

לְאִוְשַׁת עַלְוָתְךָ

שׁוֹאֶפֶת נִיחוֹחַ חַיֶּיךָ

בְּעַרְבֵי קַיִץ דּוֹמְמִים;

מְחַכָּה בַּסְּתָו,

לִנְשִׁירַת קְלִפָּתְךָ –

רֵיחָנִית כְּקִנָּמוֹן,

וְעוֹזֶרֶת לְךָ,

לְקַלְּפָהּ, לְהַשִּׁירָהּ,

לְמַעַן גַּלּוֹת עוֹרְךָ הֶחָדָשׁ –

הַיָּרֹק-לְבַנְבַּן, הָרַעֲנָן –

כְּעוֹר אָדָם;

וּבְהַעַלוֹתְךָ נִצָּהּ בַּסְּתָו

עֵת הַכֹּל יָבֵשׁ מִסָּבִיב –

נִצָּתְךָ הַלְּבָנָה הַשְּׂעִירָה

וְרֵיחָהּ הֶחָרִיף – הָאָטוּם בְּמִקְצָת

הַתְּלוּיָה אֶשְׁכּוֹלוֹת, אֶשְׁכּוֹלוֹת

עַל סַנְסִנֶּיךָ, וְנֶאֱחָזוֹת בָּהֶן

דְּבוֹרִים, וּצְרָעוֹת,

הוֹמוֹת, מְזַמְזְמוֹת,

וְרֵיחָן אַף הוּא

מִתְעָרֵב בְּרֵיחֲךָ

וְ“כוֹבְעֵי”-תִּפְרַחְתְּךָ

הוֹלְכִים וְנוֹשְׁרִים לְרַגְלֶיךָ,

עַל הַחוֹל הָרַךְ –

מְשַׁחְרְרִים אֶת הַנִּצָּה הַשְּׂעִירָה

שֶׁהָיְתָה שְׁמוּרָה וַחֲתוּמָה

תּוֹכָן –

וַאֲנִי אוֹסַפְתָּן

וְהֵן יְרֻקּוֹת בְּהִירוֹת,

וְנָאוֹת כַּחֲרוּזִים,

צוֹבֶרֶת גַּלִּים, גַּלִּים,

וְשׁוֹזֶרֶת עַל חוּט –

עֲנָק לְגַרְגֶּרֶת –

הַשְּׁחוּמָה;

וְעָלִים נוֹשְׁרִים אֲדֻמִּים,

אֲרֻכִּים וִיבֵשִׁים –

וְתַחְתָּם, מְלַבְלְבִים

רַכִּים, בְּהִירִים, דַרְכָּם מִסְתַּנֶּנֶת הַשֶּׁמֶשׁ

מִתְנוֹעֲעִים בְּחֵן

לְכָל רוּחַ קַלָּה

בָּאָה מִן הַיָּם;

וְאַנְקוֹרִים מְקַנְּנִים וְרוֹחֲשִׁים

כָּל הַיּוֹם בֵּין בַּדֶּיךָ

וְאֶפְרוֹחַ עָרֹם

נוֹפֵל בַּחֲבָטָה עַל הַחוֹל;

וּמֵעָיו כְּחֻלִּים נִשְׁקָפִים

מִבַּעַד לְעוֹרוֹ הַדַּק.

וְאֶפְרוֹחַ גָּדוֹל יוֹתֵר

אֲשֶׁר גֵּרְשַׁתְהוּ

אִמּוֹ מִן הַקֵּן –

וְהוּא – מַקּוֹרוֹ צָהֹב,

מְנַסֶּה כְּנָפָיו,

לָרִאשׁוֹנָה –

מְנַתֵּר וּמְעוֹפֵף,

וְהֶחָתוּל בְּעִקְּבוֹתָיו;

וּלְעֵת עֶרֶב

עוֹמְדִים הַנִּצִּים

מְרַחֲפִים-וְקוֹפְאִים, בָּאֲוִיר –

סוֹבְבִים אוֹתְךָ וְשׁוֹרְקִים,

וּמְחַפְּשִׂים מְעוֹן-לַיְלָה –

בְּצַמַּרְתְּךָ – גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ;

שְׁנַיִם, שְׁנַיִם הֵם בָּאִים –

לָלוּן בָּעַרְסְלֵי-עֲנָפֶיךָ

הַבְּשׂוּמִים –

וּבָא גַּם זוּג עוֹרְבִים,

מְקַרְקְרִים בְּזַעַף –

מִתְוַכְּחִים אֲרֻכּוֹת,

עַד שֶׁשִּׂיחָם –

הוֹלֵךְ וְהוֹפֵךְ

פִּטְפּוּט שָׁלֵו

שֶׁל יְצוּרִים – אֲחוּזֵי שֵׁנָה

וְאַף אַתָּה רוֹגֵעַ כָּעֵת –

זַלְזַלֶּיךָ הָאֲרֻכִּים, נָעִים לְאַט –

בַּעַלֵי הַכָּנָף יְשֵׁנִים,

יָרֵחַ גָּדוֹל וְזָהֹב,

עוֹלֶה מֵעַל הָרֵי-יְהוּדָה,

וְנוֹטֵל אַף אוֹתְךָ

בִּזְרוֹעוֹתָיו לְתַרְדֵּמַת-

לַיִל – קָסוּם –


1968


אַלּוֹן

מאת

אסתר ראב

אַלּוֹן קָדוּם

מְגַלֶּה שָׁרָשָׁיו בְּחִיּוּךְ –

כְּזָקֵן אֶת שְׁאֵרִית

שִׁנָּיו –

בַּפֶּה הָרֵיק;

עָלָיו קְלוּשִׁים –

עַל גּוּפוֹ הַשָּׁחוֹר

הַמְּצֻלָּק;

הוּא לוֹחֵשׁ

בִּשְׂפַת קְדוּמִים –

רַבִּים עָבְרוּ תַּחְתַּי:

כְּנַעֲנִי כְּבַד גֶּרֶם

תָּלָה תְּרָפִים בֵּין עֲנָפַי,

עִבְרִי מְזֻקָּן

אֲשֶׁר בִּקְצֵה כַּרְמוֹ עָמַדְתִּי

הִנִּיחַ מַכּוֹשׁוֹ בְּצִלִּי,

הִתְעַטֵּף בְּטַלִּיתוֹ

וְשָׁפַךְ שִׂיחוֹ

לְאֵל יָחִיד בַּשָּׁמַיִם;

עָלָיו רוֹעֲדִים בָּרוּחַ

וְהֵם מְמַלְמְלִים

בְּלִיל שָׂפוֹת קְדוּמוֹת:

אַבִּיר רָם וָגֵא

גָּוַע בְּצִלִּי

כְּשֶׁחֵץ תָּקוּעַ

בַּצְּלָב הָרָקוּם

שֶׁעַל גַּבּוֹ;

עַתָּה יַלְדֵי-עִבְרִים

מַקִּיפִים אוֹתִי

כְּפַקְעוֹת פְּרָחִים,

שׂוֹחֲקִים בְּצִלִּי הַדַּל –

שְׂפָתָם שָׁמַעְתִּי בִּנְעוּרַי;

שָׁחוֹר, מְצֻלָּק,

וַחֲרוּשׁ קְמָטִים

רוֹעֵד בְּרוּחַ-עֶרֶב

אַלּוֹן שָׂב וְלוֹחֵשׁ –

פֶּרֶא וְקָדוֹשׁ.


1968


סְפִיחַ־הֶמְיָה

מאת

אסתר ראב

סְפִיחַ-הֶמְיָה

מִתְנַגֵּן בְּעֶצֶב:

סוֹף-יָמִים, סוֹף-יָמִים;

מָה רְחוֹקָה הַיַּלְדוּת

וּמַה קְּרוֹבָה –

הֵן רַק שַׁעַל עָבַרְתִּי,

הַאֲנִי נָשָׂאתִי עַל גַּבִּי

מִטְעָן זֶה?

הַאַתְּ זֹאת?

אוֹ הַמְדֻבָּר בְּמִישֶׁהוּ אַחֵר?

סָפִיחַ מִתְרוֹנֵן עִם אִוְשַׁת-אַלּוֹנִים

הַדְּמוּת בָּרְאִי –

רְגוּעָה:

כִּבְתוֹךְ אֲגַם,

מְטֻשְׁטַשׁ-גְּבוּלוֹת;

אַפְלוּלִית יוֹצְקִים

עַנְנֵי-סְתָו,

מִתְמַשְּׁכִים בִּתְמִיהָה –

מִי יֹאמַר לִי:

“לַיְלָה טוֹב, נְסִיכָה קְסוּמָה”.


1968


בָּבְתָא

מאת

אסתר ראב

לאברהם הרצפלד


צָהֳרַיִם בְּעֵין-גֶּדִי:

לַהַט וְהִבְהוּבֵי-שָׁרָב

לְרַגְלֵי תְּמָרִים נִשָּׂאִים –

צֵל קָלוּשׁ רוֹעֵד,

רוּחַ-יָם מְרַשְׁרֶשֶׁת,

מְטַלְטֶלֶת סַנְסִנִּים רָמִים;

בָּבְתָא זְקוּפָה:

צְעִיף פִּשְׁתָּה לָבָן לְרֹאשָׁהּ –

אֶצְעֲדוֹת-רַגְלֶיהָ הַיָּפוֹת;

מַיִם מְקַלְּחִים בַּתְּעָלוֹת;

אֶצְעֲדוֹת-רַגְלֶיהָ

חֶרֶשׁ מְצַלְצְלוֹת –

בָּבְתָא מְהַלֶּכֶת יְחֵפָה

עַל רִגְבֵי-אַדְמָתָהּ,

הַשְּׁחוֹרָה הָרַכָּה;

עֶצֶב בְּעֵינָהּ הַיָּפָה:

מָגֵן אֵין לָהּ –

מֵת אַלּוּפָהּ;

בָּבְתָא מְחַשֶּׁבֶת חֶשְׁבּוֹנָהּ:

בְּכָךְ סְאַת-תְּמָרִים,

בְּכָךְ וכָךְ הָאֵיפָה

וְהִין הַיַּיִן בְּכַךְ:

וְנוֹגֵשׂ קָשֶׁה – גּוֹבֵה הַמִּסִּים;

סַלָּהּ הַיָּפֶה בְּיָדָהּ

וּמוֹצִיאָה הַגְבִירָה

חֶרֶס וָחֶרֶט:

כּוֹתֶבֶת, מְחַשֶּׁבֶת, מוֹחֶקֶת:

מַעֲבִירָה לְפִנְקָסָהּ:

פִּנְקַס-קְלָף –

כִּמְגִלָּה קְטַנָּה –

וְנַרְתִּיקוֹ –

כֶּסֶף טָהוֹר;

כַּפּוֹת-יָדֶיהָ

אֲרֻכּוֹת חֲזָקוֹת

שְׁזוּפוֹת-שֶׁמֶשׁ –

וַאֲבָנִים אֲדֻמּוֹת שְׁקוּפוֹת

כְּנִטְפֵי-דָּם

עַל אֶצְבְּעוֹתֶיהָ נוֹצְצוֹת:

בָּבְתָא מַבִּיטָה בַּאֲבָנִים

וְהוֹגָה בְּאַלּוּפָהּ הַמֵּת – – –

רֵיק הַבַּיִת וְקַר

וּבָבְתָא אַיֶּלֶת-אַהֲבָה

בְּעֵין-גֶּדִי בּוֹדְדָה גַּלְמוּדָה;


עֵינֶיהָ הַיָּפוֹת עַל הָאֹפֶק תָּרוֹת,

מְהַבְהֵב הַשָּׁרָב – – –

רוֹעֲדִים בְּרוּחַ סַנְסִנֵּי-תָּמָר

וּמְצַלְצְלִים צְעָדֶיהָ בְּעֶצֶב –

עַל רִגְבֵי אַדְמָתָהּ הַשְּׁחוֹרָה;

עֵינֶיהָ תָּרוֹת – – –

עַל הָאֹפֶק – עַמּוּד אָבָק – – –

גְּדוּד רוֹמָאִי צוֹעֵד בַּמֶּרְחָק –

צוֹנַחַת הִיא עַל הָאֲדָמָה –

גַּבָּהּ עַל תָּמָר נִשְׁעָן

עַל פָּנֶיהָ הַשְּׁזוּפוֹת

מְשַׂחֲקִים הַצְּלָלִים:

כָּךְ וְכָךְ דְּבֵלוֹת,

כָּךְ וְכָךְ צִמּוּקִים,

וְכָךְ וְכָךְ הִין יַיִן:

הִיא כּוֹתֶבֶת, מוֹחֶקֶת,

וְזֹאת וְזֹאת –

לַלּוֹחֲמִים בַּכּוֹבֵשׁ,

לָאֲנָשִׁים בָּהָר:

הַיְקָרִים לָהּ מִכָּל יָקָר –

לְגִבּוֹרָהּ הַנַּעֲרָץ:

עָפָר הִיא –

תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלָיו הַקְּדוֹשׁוֹת;

יֵשׁ לֵילוֹת וְהִיא קוֹרֵאת

לַנְּעָרִים, פּוֹקֶדֶת –

הֵם עוֹמְסִים

מִטּוּב גַּנֶּיהָ;

דְּבֵלִים צִמּוּקִים

יַיִן וּתְמָרִים –

שַׁיָּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל חֲמוֹרִים

בְּלֵילוֹת אֲפֵלִים –

מְשָׂרֶכֶת דַּרְכָּהּ בַּמִּדְבָּר

עוֹקֶפֶת מִשְׁמְרוֹת אוֹיֵב:

וְהִיא עַל נָאקָתָהּ הַכֵּהָה

אֲשֶׁר בָּחֲרָה בְּעֵדֶר גְּמַלֶּיהָ

עוֹטָה שְׁחוֹרִים – רְעוּלָה –

גְּלוּיוֹת רַק הָעֵינַיִם

אַחַר כָּל צֵל תָּרוֹת

כָּל נִיד כָּל זִיעַ

בְּמִדְבָּר לָהּ יָדוּעַ

בְּלֵילוֹת אֵלֶּה –

עַלִּיזָה הִיא, קַפְצָנִית,

חֲתוּלַת-בָּר,

נַעֲרָה צְעִירָה, הוֹמִיָּה –

בַּת-מִדְבָּר

יְלִידַת עֵין-גֶּדִי

עֵינֶיהָ תָּרוֹת

וְהִיא נוֹהֶגֶת בְּבִטְחָה –


חֶרֶב-אַלּוּפָהּ, הַקְּצָרָה –

קָרָה – אֶל מָתְנָהּ צְמוּדָה

נוֹהֶגֶת שַׁיָּרָתָהּ הָעֲמוּסָה.

עִם שַׁחַר –

הִיא כּוֹרַעַת לְרַגְלָיו –

יָדוֹ יוֹרֶדֶת עַל רֹאשָׁהּ:

“בְּרוּכָה אַתְּ, בִּתִּי” –

וְזֶה שְׂכָרָהּ;

עִם לַיְלָה הִיא חוֹזֶרֶת

עֲצוּבָה מְרוֹקֶנֶת

וְכִפְלַיִם בּוֹדֶדֶת – – –

בָּבְתָא הַיָּפָה,

מִמִּדְבַּר-יְהוּדָה!

בָּבְתָא מֵעֵין-גֶּדִי,

תָּמָר גָּבוֹהַּ!

מִתַּמְרֵי גַּנָּהּ –

וְעֵינֶיהָ שָׁקֵד;

בָּבְתָא גּוֹזָל נִרְעָד

אִשָּׁה גַּלְמוּדָה

בְּלֶב-מִדְבָּר:

בָּבְתָא בִּמְעָרוֹת-הַמֶּרֶד –

גָּזוּ חֲמוּדוֹת!

לֹא הוֹד וְלֹא הָדָר –

בָּבְתָא שֶׁלֶד בֵּין שְׁלָדִים

בִּמְעָרוֹת-הַמֶּרֶד הָעֲצוּבוֹת – – –

רַק סַל נָאֶה

לְסַפֵּר סִפּוּרָהּ:

סַלָּהּ שֶׁל בָּבְתָא

שָׁר שִׁיר חַיֶּיהָ –

אוֹצֵר סִפּוּר אָרֹךְ –

צְרוֹרוֹת עֲרוּכִים בְּסַלָּהּ:

בַּעַל, בֵּן, נְכָסִים –

חַיֵּי-אִשָּׁה

גֵּאָה זְקוּפָה

בָּבְתָא עִבְרִיָּה קְדוּמָה

אִשָּׁה נִצְחִית יָּפָה – – –


1968


אֲדָמָה מְדוֹבֶבֶת

מאת

אסתר ראב

אֲדָמָה שְׁחוֹרָה,

אֲדָמָה גִּירִית

אֲדָמָה סַלְעִית –

וַאֲדֻמָּה כַּדָּם:

קְרוּם נָלוֹשׁ

בְּאַלְפֵי צַעֲדֵי אָדָם,

חַיַּת-בָּר

וּבֶהֱמַת-שָׂדֶה;

אַלְפֵי שָׁנָה,

דָּרְכוּ, בּוֹסְסוּ בָּךְ

עַמִּים וּלְאֻמִּים –

וַאֲנִי שׁוֹמַעַת צַעֲדֵיהֶם – – –

רֵיחַ עַתִּיק

מְנַדֶּפֶת קוֹרָנִית,

וּמִתַּחְתָּהּ בַּסֶּלַע –

שֶׁקַע פִּלְאִי:

שָׁרוּי בְּתַרְדֵּמָה –

מִי חֲצָבוֹ?

יָד לְבָנָה-אֲדַמְדֶּמֶת

יָד שְׁזוּפָה כֵּהָה;

שְׁבִילִים, נְתִיבֵי-תַּעֲלוּמָה –

נָמִים בַּעֲבִי-צִמְחִיָּה,

רִבּוּעֵי פְּסֵיפָס אָדֹם,

יָרֹק, שָׁחוֹר;

אֶבֶן קְטַנָּה

שְׂרוּפַת-שֶׁמֶשׁ

וּשְׁטוּפַת-גֶּשֶׁם;

פְּאֵר הָרוּס

וְאָבוּד – – –

אֲדָמָה יָפָה:

זְקֵנָה וּצְעִירָה –

כָּל רָאשֵׁי-הַחֵץ

אֲשֶׁר נִתְקְעוּ

בְּלֵב כְּנַעֲנִים,

עִבְרִים פְּצוּעִים

וִיבוּסִים מוּבָסִים –

עוֹד מִתְגּוֹלְלִים

בֵּין רְגָבַיִךְ.

כָּל נֵרוֹת הַחֵמָר

אֲשֶׁר הֵאִירוּ

חֶשְׁכַת מְעָרוֹת-קְבוּרָה,

רִבּוּעֵי-בָּתִּים

וְטִירוֹת-מְלָכִים:

מְנוֹרוֹת עֲטוּרוֹת

אַשְׁכְּלוֹת עֵנָב וַעֲלֵי תְּאֵנָה –

פְּרִי אַרְצֵךְ

כָּל כְּלֵי-הַיַּיִן וְהַתִּירוֹשׁ

אֲשֶׁר פִּכּוּ כָּאן

בְּהִלּוּלוֹת:

כַּדִּים כַּרְסְתָנִים

אוּרְנוֹת דַּקּוֹת-צַוָּאר –

כַּחֲסִידוֹת –

עִקְּבוֹת-הַיָּדַיִם עוֹד בְּצַלְעוֹתָם,

וְסִימָנֵי הַשְּׂפָתַיִם

הֶעָבוֹת הַשּׁוֹקְקוֹת –

וְהַדַּקּוֹת הַמְּחַיְּכוֹת – בְּשׁוּלֵיהֶם;

תַּכְשִׁיטֵי נְשׁוֹתַיִךְ –

אַדְמָתִי –

מְתַנָּה יָפְיָן:

גְּבוֹהוֹת, עַלִּיזוֹת –

יוֹצְאוֹת בְּמָחוֹל:

אֶצְעֲדוֹת-רַגְלֵיהֶן,

זָהָב טָהוֹר –

עֲלֵי קְטִיפַת הָעוֹר

הַשָּׁחוּם,

הָעֲגִילִים מְפַזְּזִים

וּמְצַלְצְלִים

כְּפַעֲמוֹנִים

בְּאָזְנֵיהֶן הַחֲטוּבוֹת

וּרְבִיד הַכֶּסֶף הַכָּבֵד

דּוֹפֵק עַל לוּחַ-לִבָּן –

בְּקֶצֶב הַמָּחוֹל:

שׁוֹעֲטוֹת הֵן בְּמַעְגָּל –

וְהֶנֶף-הַשַּׂלְמָה

מְרַשְׁרֵשׁ

כְּכָנָף לְבָנָה.

כַּד-עֲנָק –

בִּידֵי עִבְרִי רָם

יוֹצֵק זֶרֶם אָדֹם

לְתוֹךְ פֶּה פָּעוּר.

מִי יֵדַע סוֹדוֹתַיִךְ

אֲדָמָה גִּירִית, סַלְעִית

סְלָעַיִךְ מְכֻרְכָּמִים

וּבְנַּעֲצוּצִים – רַקָּפוֹת וְרֻדּוֹת

מְחַיְּכוֹת

וּמִתַּחַת לְסֶלַע

עִבְרִי קָדוּם

קָבוּר,

הוּא מַבִּיט אֵלַי וְשׁוֹמֵעַ שְׂפָתִי.


טבעון 1969


שִׁירַת אִשָּׁה

מאת

אסתר ראב

בָּרוּךְ שֶׁעָשַׂנִי אִשָּׁה –

שֶׁאֲנִי אֲדָמָה וְאָדָם,

וְצֵלָע רַכָּה;

בָּרוּךְ שֶׁעֲשִׂיתַנִי

עִגּוּלִים עִגּוּלִים –

כְּגַלְגַּלֵּי מַזָּלוֹת

וּעִגּוּלֵי פֵּרוֹת –

שֶׁנָּתַתָּ לִי בָּשָׂר חַי

פּוֹרֵחַ,

וַעֲשִׂיתַנִי כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה –

נוֹשֵׂא פְּרִי;

שֶׁקִּרְעֵי עֲנָנֶיךָ,

מַחֲלִיקִים כְּמֶשִׁי

עַל פָּנַי וִירֵכַי;

וַאֲנִי גְּדוֹלָה

וּמְבַקֶּשֶׁת לִהְיוֹת יַלְדָּה,

בּוֹכִיָּה מִצַּעַר,

וְצוֹחֶקֶת, וְשָׁרָה בְּקוֹל,

דַּק מִן הַדַּק –

כִּצְרָצַר זָעִיר

בְּמַקְהֵלַת כְּרוּבֶיךָ

הַנַּעֲלָה –

קְטַנָּה שֶׁבִּקְטַנּוֹת –

אֲנִי מְשַׂחֶקֶת

לְרַגְלֶיךָ –

בּוֹרְאִי!


1969


בְּנִי

מאת

אסתר ראב

בְּנִי אֲשֶׁר יָלַדְתִּי –

וְהַמָּוֶת תְּלָשׁוֹ בְּאַחַת:

הוּא עַל-יָדִי.

יֵשׁ וְיָבוֹא

עִם עֶרֶב

וְיֵשֵׁב לְרַגְלַי,

עִם עֶרֶב –

יַנִּיחַ רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכַּי.

בְּנִי יָרַשׁ אֶת עֵינַי:

יְרֻקּוֹת וּמְרֻחָקוֹת

וּפוֹזְלוֹת מְעַט.

אַפּוֹ סוֹלֵד

וּמִצְחוֹ גָּבוֹהַּ

וְהוּא חוֹלֵם

חֲלוֹם-עָם

וַחֲזוֹן-תֵּבֵל –

וּכְנָפָיו חֲזָקוֹת,

תְּמִיר-גּוּף

וְקַל רַגְלַיִם,

יָדָיו מְהֻקְצָעוֹת

וְהוּא סוֹלֵל דְּרָכִים

וּבוֹנֶה גְּשָׁרִים.

בְּנִיד-עַפְעַפָּיו

אֲנִי מְפַעְנַחַת

אֶת אַכְזָבוֹתָיו,

וְסוֹד הַשְּׁתִיקָה

קָדוֹשׁ בֵּינֵינוּ;

בְּהֵט-קְוֻצּוֹתָיו

הַיְּהִירוֹת

אֶרְאֶה

אֶת נְשׁוֹתָיו –

הַנּוֹשְׁקוֹת צְעָדָיו.

בְּנִי, הוּא עַל כְּתֵפוֹ

יִשָּׂא לַקֶּבֶר אֲרוֹנִי –

יִשְׁתֹּל עָלָיו

אֶקָלִיפְּטוֹס מְאַוֵּשׁ,

יְקַנְּנוּ בּוֹ

נִצִּים הַצּוֹרְחִים

אֶת צְרִיחַת-יַלְדוּתִי;

הוּא יֹאמַר “קַדִּישׁ”

בְּבִנְיַן-גֶּשֶׁר

בֵּינִי וּבֵינוֹ –


וְיַנְחִיל

אֶת עֵינַי

לְצֶאֱצָאָיו.


1969


הַחֶרֶב וְהַקֵּן

מאת

אסתר ראב

אָנוּ חַיִּים מוּל חֻדָּהּ-שֶׁל-מַחַט

עַל עֶבְרֵי פִּי-פַּחַת;

בִּגְבוּל הַתְּהוֹם –

אָנוּ שׁוֹתְלִים גַּנִּים,

יוֹלְדִים יְלָדִים,

קוֹטְפִים פְּרִי;

שְׁבִילֵי אֲבוֹתֵינוּ

נְטוּעֵי הַשּׁוֹשָׁן

וּפְסִיעוֹת-הַשֶּׁפִי

נִטְרְפוּ זֶה כְּבָר:

בְּיָדֵינוֹ חֶרֶב

וּבְלִבֵּנוּ – עֲלֵה-זַיִת,

הֲדוּקֵי-שֵׁן

אָנוּ לוֹחֲמִים,

כָּל הַשָּׂדוֹת מְחַכִּים,

כָּל הַקִּנִּים מְלֵאִים

אֶפְרוֹחִים –

וְחֶרֶב תְּלוּיָה מֵעָל.


1969


טַיָּס בּוֹדֵד

מאת

אסתר ראב

בִּשְׂדוֹת-שָׁמַיִם-לֵילִיִּים

גּוּף-הַיֶּלֶד –

בֵּינֵינוּ וּבֵין הַמָּוֶת –

חוֹצֵץ;

בָּאֲפֵלָה, הוּא הוֹמֶה

מַחֲלִיק.

עַל-פְּנֵי – “שְׁבִיל-הֶחָלָב”:

עֵינֵי-כְּרוּבִים –

בּוֹרְקִים בּוֹ

בְּעֵינֵי שָׂרָף אָיֹם;

שָׁבְלֵי-עָנָן

לֵאִים –

נִמְשָׁכִים, נְמוֹגִים:

בִּשְׁבִיל-הֶחָלָב –

טַיָּס בּוֹדֵד תּוֹעֶה;

טַיָּס בּוֹדֵד,

אֵי הַיַּעַד?

עָנָן לָבָן בַּשָּׁמַיִם –

כְּסוּת-נֶצַח

קְרִירָה?

זְרוֹעוֹת-רַעְיָה –

קְטִיפָה חַמָּה

עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה?

טַיָּס בּוֹדֵד

הוֹמֶה בַּמֶּרְחַקִּים,

נַעַר גַּלְמוּד

בִּשְׂדוֹת-שָׁמַיִם-לֵילִיִּים

אֵי הַיַּעַד?

אֵי הַיַּעַד?


1969


שִׁיר לַלְּבָנָה

מאת

אסתר ראב

הֲתַחְפְּרִי עוֹד

בְּאֵרוֹת שֶׁל תּוּגָה

בִּלְבַב-אֱנוֹשׁ?

הֲתַחֲזִיקִי עוֹד

אֶת הַיָּם

בְּצִיצִית-רֹאשׁוֹ?

לְמָשְׁכוֹ אֵלַיִךְ,

הֲתִשְׁפְּכִי עוֹד כִּשּׁוּפַיִךְ –

הַכְּחֻלִּים הָרוֹעֲדִים

עַל גַּנִּים רְדוּמִים

וַעֲרָבוֹת לְבָנוֹת –

לְהָפְכָם לְאֵין-סוֹף

שֶׁל כְּמִיהָה?

הֲיִשָּׂא עוֹד מְאַהֵב

עֵינָיו אֵלַיִךְ –

בִּתְפִלָּה –

כְּאֶל אֲהוּבָה נוּגָה?

הֵם מְגַשְּׁשִׁים –

בִּסְלָעַיִךְ,

מְדַדִּים עַל לֹעַיִךְ

קוֹרְעִים צְעִיפִים,

דּוֹרְסִים קְסָמִים –

גּוּרִי לָךְ –

אָדָם בִּגְבוּלֵךְ:

אֶרְאֵל, שָׂטָן וּכְרוּב.


1969


מֵיתָר מָתוּחַ

מאת

אסתר ראב

מֵיתָר מָתוּחַ

עוֹצֵר-נְשִׁימָה –

מֵאֹפֶק.

אִלֵּם;

בְּמוֹרְדוֹת-הַכַּרְמֶל

עֲרָפֶל וְלֶהָבוֹת;

עַל עֶרֶשׂ עֲשֵׁנָה,

פֶּגֶר חִוֵּר מוּבָס,

מֵעֵבֶר לְהַכָּרָה

לוֹהֲטִים צִפָּרְנָיו;

דְּמָמָה –

מֵיתָר נִמְתָּח –

לְהִתְבַּקֵּעַ

אֵי-שָׁם

מִישֶׁהוּ דּוֹמֵם –

פִּלַּח כַּדּוּר מֵעָיו…

דְּמָמָה;

שְׂמָמִית מְצַיֶּצֶת

דַּקּוֹת,

מִתְפַּתֶּלֶת –

תַּנִּין זָעִיר,

עַל רֶשֶׁת הַחַלּוֹן –

עָטָה עַל טַרְפּוֹ;

חֹשֶׁךְ רוֹבֵץ

עַל כְּנָפָיו הַקְּצוּצוֹת;

לְלֹא תְּנוּעָה –

אָדָם קוֹבֵר חַיָּיו,

בְּנִיחוֹחַ גִּנּוֹת וָמַיִם…


1969


דְּרָכַיִךְ כְּאָז

מאת

אסתר ראב

דְּרָכַיִךְ כְּאָז –

מַהְבִּילִים

וּלְצִדֵּיהֶן

מִזְדַּקְּרִים –

בַּרְקָנִים גֵּאִים –

נוֹטְפֵי מוֹר,

בְּרוֹשִׁים מְאֻבָּקִים,

חַמֵּי-שְׂרָף

לְעֵת צָהֳרַיִם;

גַּנֵּי-בַּנָנוֹת

מְנַפְנְפִים יְרֻקּוֹת,

בִּכְנָפַיִם קַלּוֹת;

פַּרְדֵּסִים –

כִּבְדֵי עַלְוָה –

כְּבַהֲמוֹת בְּתוֹךְ נָהָר –

רוֹבְצִים רְווּיִים,

מוֹצְצִים מַיִם בַּחֲשַׁאי;

וְתַחַת אֶקָלִיפְּטִים,

מְדֻבְלְלֵי-שֵׁבֶט –

גַּגּוֹת עַלִּיזִים

מַאְדִּימִים;

שְׁבִילִים עוֹד מִתְפַּתְּלִים

בְּאַדְמַת-בּוּר צְחִיחָה,

וְעַל גִּבְעַת-חוֹל

לְבָנָה

אַלּוֹן בּוֹדֵד גּוֹחֵן;

רַק דְרָכַיִךְ –

סְרָטִים שְׁחוֹרִים,

עוֹצְרֵי-נְשִׁימָה –

נִבְלָעִים

תַּחַת אוֹפַן מָהִיר –

לְלֹא הֵלֶךְ,

לְלֹא סוּס וְגָמָל:

טְרָקִים טְרַקְטוֹרִים

בּוּלְדוֹזֶרִים גִּ’יפִּים וְקוֹנְטֶסוֹת

כְּעֵדֶר מְטֹרָף –

בִּדְרָכַיִךְ מִשְׁתּוֹלְלִים.


1969


הָעֵינַיִם בּוֹכוֹת

מאת

אסתר ראב

הָעֵינַיִם בּוֹכוֹת

לְלֹא-דֶּמַע

עַל רְאוֹתָן אוֹתְךָ –

בַּקֶּבֶר

עַל שֶׁאֵינְךָ שׁוֹמֵעַ

אֶת הַאֲדַגְ’יוֹ מִן הַחֲמִישִׁית

שֶׁל בֶּטְהוֹבֶן

וְאֶת קֶטַע-הֶחָלִיל

מֵ“אוֹרְפֵאוּס” שֶׁל גְּלוּק

אֲשֶׁר אָהַבְתָּ

עַל שֶׁאֵינְךָ יָכוֹל לְהָרִיחַ

עֲלֵי אֶקָלִיפְּטוֹס מְעַשְּׁנִים

בִּמְדוּרָה אִטִּית

בְּרוּחַ אַחֲרֵי-הַצָּהֳרַיִם

עַל שֶׁאֵינְךָ יָכוֹל לְהַשְׁקִיף

עַל מֶרְחֲבֵי-יֶרֶק כְּרָמִים

אֲשֶׁר פָּרַשְׂתָּ עַל גְּבָעוֹת רַבּוֹת

לְרַגְלֵי הָרֵי יְהוּדָה.

עַל רַעְמַת-הַשֵּׂעָר;

סִימַן תִּפְאֶרֶת אָבוֹת –

מְצָחִים נוֹשְׂאִים תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ –

דּוֹרוֹת רַבִּים,

וְאֶת טָהֳרַת מַחֲשַׁבְתְּךָ –

עַד הַסּוֹף.


1969


הָאִשָּׁה הַבּוֹכָה

מאת

אסתר ראב

הָאִשָּׁה הַבּוֹכָה

מאת

אסתר ראב


הָאִשָּׁה הַבּוֹכָה

מאת

אסתר ראב

בְּקִרְבִּי בּוֹכָה

אִשָּׁה זָרָה

הָיוּ לָהּ בָּנִים –

וְשִׁכְּלָה אוֹתָם;

אֶחָד בְּחֶרֶב,

אֶחָד בְּקַדַּחַת,

וְאֶחָד נָדַד וְאָבַד;

מִי הָאִשָּׁה

הַבּוֹכָה בְּקִרְבִּי?

לֹא אֲנִי –

לִי זָרוֹת דְּמָעוֹת,

אַךְ הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת

הִיא בַּכְיָנִית –

מִישֶׁהוּ הָרַג אוֹתָהּ,

וְהִיא מֵתָה

אַךְ הִיא בּוֹכָה בַּלֵּילוֹת:

עַל בָּנֶיהָ

עַל עַצְמָהּ

וְעַל אִישָּׁהּ שֶׁעֲזָבָהּ.


1970


לֹא

מאת

אסתר ראב

לֹא –

אֵין אַתָּה חָשׁוּב

אַף לֹא כִּזְבוּב יָרֹק

זֶה,

אַף לֹא כִּנְמָלָה –

שֶׁבַע עָלְתָה

עַל גַּבְשׁוּשִׁית-עָפָר

וְחָזְרָה וְנָפְלָה –

נָפְלָה וְחָזְרָה;

אַף לֹא כְּעָלֶה צָהֹב זֶה –

נָשַׁר מֵאַלּוֹן חָבוּט

לֹא –

יָבוֹאוּ עֲנָנִים חֲדָשִׁים

סְפוּגֵי-מָטָר;

אַפְרוּרִית כֵּהָה,

תִּשְׁטֹף

יַבְּלוֹת-הַכְּאֵב וְהַנּוֹי –

הִשְׁאַרְתָּ עֲלֵי אֲדָמָה

בְּזָחְלְךָ עָלֶיהָ –

הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת:

הִיא הַחֲשׁוּבָה

הִיא הַדָּנָה

הִיא הַמַּחְלִיטָה:

אַתָּה לֹא חֶרֶב –

אַתָּה צַוָּאר

וְלֵב

וּבַלֵּב מְעַט אוֹרָה

וְהַרְבֵּה כְּאֵב

חֲטוֹטָרוֹת – דְּווּיוֹת:

סָפֵק יֹפִי

סָפֵק עוֹלָם רָחוֹק –

לֹא הִתְיַשֵּׁב

עִם הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת:

נוֹבְטוֹת הַחֲטוֹטָרוֹת

וְנוֹבְלוֹת

פַּעַם בְּרוּחַ-אָבִיב,

פַּעַם בְּקֹר-קָטְבִּי

עַד בּוֹא עֵת.


1970


פֶּתַח־תִּקְוָה

מאת

אסתר ראב

אֲנִי מְלֵאָה שֵׁמוֹת

וְתַאֲרִיכִים;

אֲנִי נוֹצֶרֶת מְאֹרָעוֹת

שֶׁל יָחִיד

וְקָהָל בְּמֶרִי –

צוֹעֵד;

יָחִיד מִתְאַבֵּד –

מִמּוּעֶקֶת-אֶרֶץ רֵיקָה

וּתְסִיסַת-יְסוֹדוֹת;

וּפְצָצוֹת שׁוֹרְקוֹת

וְכַדּוּרִים מְיַלְּלִים,

וּקְרִיאָה – לְעֶזְרָה

וְשָׁמַיִם לֵילִיִּים

קֵיצִיִּים רַכִּים,

הוֹמִים מִכּוֹכָבִים

וַאֲדָמָה אֲדֻמָּה –

חוֹמֶרֶת –

מִשִּׁמְרֵי נְשָׁמוֹת:

עוֹלָה תּוֹפַחַת –

כְּעִסָּה.


1970


הֱיוֹת אֹרֶן

מאת

אסתר ראב

הֱיוֹת אֹרֶן

וְלֹא אָדָם

הַגְבִּיהַּ צֶמַח

וּשְׁלַח אוֹן עֲנָפִים

פּוֹרְשֵׂי-כַּפַּיִם

לִגְבָהִים

הִזִּיל דִּמְעוֹת-שְׂרָף

נוֹטְפוֹת בֹּשֶׂם

לְחַסְפֵּס גֶּזַע

עָמִיד

צוֹחֵק לְרוּחוֹת

לְהַכּוֹת בְּסֶלַע

לְפוֹרְרוֹ לְעָפָר מֵזִין

בְּשֵׁן שֹׁרֶשׁ אֵיתָן

לִפְרֹחַ –

עַד תִּתְעַטֵּשְׁנָה

כָּל הַגְּבִירוֹת

לְהַבְשִׁיל אִצְטְרֻבָּל;

מָלֵא זֶרַע מְעוֹפֵף;

כְּפַרְפָּרִים חַיִּים

מְחַפְּשֵׂי-רֶגֶב

לְהַשִּׁיר מְחָטִים:

שָׁטִיחַ עָבֶה

קְפִיצִי

מָלֵא, רֵיחָנִי

מַזְמִין כָּל לֵאֶה –

לִמְנוּחָה;

לִצְמֹחַ –

לְהִתְפַּלֵּל לְגֶשֶׁם,

בְּאִוְשַׁת סְתָו יְבֵשָׁה,

חֲרִיפָה,

לִצְחֹק בְּזַלְזַלִּים בְּהִירִים –

לִקְרַאת שֶׁמֶשׁ אָבִיב

לְנַצֵּחַ בְּיֶרֶק-מְחָטִים –

אֶת הָאֶפֶס,

וְלִהְיוֹת קַיָּם, קַיָּם!


1970


הַנֶּכֶד

מאת

אסתר ראב

לִשְׁמֹע אֶת הַמִּלָּה “סַבְתָּא”

מִתְנַגֶּנֶת מִפִּי פָּשׁוֹשׁ

כְּחֹל-עֵינַיִם,

“סַבְתָּא”

מִלָּה מַחֲרִידָה –

אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר נְעוּרִים

עוֹד בִּלְבָבָם –

וּמַרְנִינָה,

גְּזָעִים מָטִים –

מְבַשֶּׂרֶת קֵץ קָרוֹב,

עוֹלֶה

כְּפֶרֶץ חֹטֶר רַעֲנָן

מִתּוֹךְ גֶּזַע-נָקוּב

מַבְטִיחַ הַשְׁאָרַת הַנֶּפֶשׁ

וְהַגּוּף:

הֶמְשֵׁךְ הָעֵינַיִם הַכְּחֻלּוֹת,

הָאַף הַסּוֹלֵד

לַשּׁוֹשֶׁלֶת:

תְּבוּנַת הַכַּפַּיִם,

וְתַמְרִיץ-הַמֹּחַ

הַנֶּכֶד –

הַשְׁאָרַת הַנֶּפֶשׁ!


1970


שְׁנֵי מַלְאָכִים

מאת

אסתר ראב

הַמַּלְאָךְ עַזְרִיאֵל –

אֵינוֹ עוֹזֵר,

אֵינוֹ שׁוֹעֶה –

לְבַקָּשָׁתֵנוּ –

הוּא עָסוּק:

הוּא טוֹוֶה

אֶת הַהֹוֶה:

הַחוּטִים נִמְשָׁכִים,

מִן הָאֲדָמָה –

לַשָּׁמַיִם –

אַךְ נוֹפְלִים שׁוּב

וְנִקְבָּרִים בְּמַפֹּלֶת-

עָפָר;

הוּא שָׁקֵט,

הַמַּלְאָךְ –

אַךְ לִבּוֹ אֵינוֹ רַךְ –

הוּא עָסוּק,

הַמַּלְאָךְ

וְדוֹבֵר אֵלֵינוּ קָשׁוֹת

פָּנָיו, פְּנֵי-עַכְשָׁו,

וּפְנֵי-מָחָר,

אַךְ הֵם אֵינָם

שְׂמֵחִים,

אַף לֹא עֲצוּבִים:

הוּא עָסוּק,

הוּא טוֹוֶה מָחָר,

מָחָר שֶׁאֵינוֹ,

שֶׁל שׁוּם אָדָם –

רַק שֶׁלּוֹ:

שֶׁל הַמַּלְאָךְ עַזְרִיאֵל,

וַעֲמִיתוֹ – הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל.


1970


זוּג

מאת

אסתר ראב

נִצִּים צוֹרְחִים

עִם עֶרֶב

מִמְּרוֹמֵי אֶקָלִיפְּטוֹס;

תַּחַת הָעֵץ –

שְׁנֵי אֲנָשִׁים:

אַרְבַּע יָדַיִם –

זְקֵנוֹת, מְגֻיָּדוֹת –

זוֹ לָזוֹ

מְחַבְּקוֹת.

כְּתָמִים חוּמִים בָּעוֹר.

לָאֶצְבָּעוֹת

צִפָּרְנַיִם דַּלּוֹת:

עָלִים כְּמוּשִׁים

בְּגֶזַע נָבוּב.

שְׁנֵי פִּיּוֹת

מְחַיְּכִים,

מְלֵאֵי שִׁנַּיִם תּוֹתָבוֹת –

וּבַזִּכָּרוֹן מֵאָז

לֹבֶן-חַרְסִינָה

בּוֹהֵק.

אַרְבַּע עֵינַיִם

כָּבוֹת

תַּחַת מִשְׁקָפַיִם עָבוֹת –

וּבַזִּכָּרוֹן מֵאָז

תְּכֵלֶת-עַיִן עֲמֻקָּה,

שְׁקוּפָה,

וִירַק-יַעַר

מְאַוֵּשׁ – –


1970


הַצִּפֳּרִים אֵינָן יוֹדְעוֹת

מאת

אסתר ראב

הַצִּפֳּרִים הֵן אֵינָן יוֹדְעוֹת

הֵן אֵינָן רוֹאוֹת –

אֶת פִּשְׁעֵי-הַלַּיְלָה:

נוֹתְנוֹת רֹאשָׁן –

תַּחַת כַּנְפֵיהֶן,

וּשְׁתַּיִם, שְׁתַּיִם,

עַל עָנָף – וְחֹם גּוּפָן –

מְשֻׁתָּף –

תַּחַת מַחֲסֶה עָלֶה גָדוֹל

וְרַךְ –

לֹא טַל, לֹא קֹר

שְׁתַּיִם, שְׁתַּיִם –

זוֹ בְּצַד זוֹ,

בְּצֵל-עָלֶה רַךְ;

וּבִסְבַךְ-הָעֵץ

אָדָם בָּאֲפֵלָה –

שׁוֹלֵחַ יָד:

לְנֶפֶשׁ-רֵעוֹ, וְלִבּוֹ,

לְבֵיתוֹ –

הַצִּפֳּרִים הֵן אֵינָן יוֹדְעוֹת,

עִם בֹּקֶר מִתְעוֹרְרוֹת,

מְכַסּוֹת בִּצְלִילֵי-שִׁירָה:

אֶת הַדָּם,

הַגּוּף הַמְרֻסָּק,

הַבַּיִת הֶהָרוּס.


1970


אָבִיב תש"ל

מאת

אסתר ראב

בְּלִיל-רֵיחוֹת;

אִזְדָּרָךְ וְהָדָר,

לְשַׁד-אֹרֶן,

וּפֶקַע-שׁוֹשָׁן,

וְעַל הַכֹּל:

אֹבֶךְ מִדְבָּר

וְרֵיחַ-נֶפֶץ –

וּדְעִיכַת תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה שְׁנוֹתָיו –

עֶשְׂרִים, פָּחוֹת אַחַת!

וְכָהֵנָּה כָּפוּל וָכֶפֶל;

צוֹרֵב עַד חָרְמָה –

בְּלִיל-רֵיחוֹת:

אִזְדָּרָךְ וְהָדָר,

לְשַׁד-אֹרֶן,

וּפֶקַע-שׁוֹשָׁן –

וְדוֹעֲכוֹת תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה שְׁנוֹתָיו

וּמֵחֲלֵב-אֵם –

עוֹד לַחוֹת שְׂפָתָיו…


1970


הַמְקַדְּשִׁים עַל הַפַּכִּים

מאת

אסתר ראב

הַמְקַדְּשִׁים עַל הַפַּכִּים

וּמְרִימִים אֶת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה –

הַבְדִּילוּ! כִּי בֵּין שְׁמָשׁוֹת – בָּא.

כִּי שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ;

בַּחֹשֶׁךְ הַכּוֹס הָרִימוּ,

בַּאֲפֵלַת-גְּדֵרוֹת,

בִּסְבַךְ-עֵצִים:

וְהַפָּנִים, בַּל יֵרָאוּ –

רַק הַיָּדַיִם עוֹשׂוֹת,

(וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו?!)

יֶעֱרַב לָכֶם הַדָּם –

הַצְּמֵאִים לוֹ.

חָבוֹק כַּרְמֶל וְגִלְבֹּעַ

כְּשֵׂיָה שְׁחוּטָה

כָּרוֹעַ

לְרַגְלְכֶם הָרַי.


1970


קוֹצֵי־אֶשְׁתַּקָּד

מאת

אסתר ראב

גַּל-אֵפֶר

וְהָרוּחַ מְשַׂחֶקֶת בּוֹ;

הָרֶמֶץ כָּבָה

לֹא רֶשֶׁף,

לֹא נִיצוֹץ –

וְהַחֶרֶס אָבַד לוֹ

וְהוּא עִוֵּר –

וְסָבִיב, קוֹצֵי-אֶשְׁתַּקָּד –

תּוּגָה רְדוּמָה.


1970


יוֹם, יוֹם

מאת

אסתר ראב

יוֹם, יוֹם

נִגְדָּע עָנָף –

וְהַגֶּזַע הוֹלֵךְ

וָמָט:

אֲבָל מִן הַשֹּׁרֶשׁ –

יֵצֵא חֹטֶר –

לִקְרַאת שֶׁמֶשׁ עוֹלָה –

יִרְעַד.


1970


בִּמְבוֹאוֹת חֵיפָה

מאת

אסתר ראב

כְּבָר מַצְהִיבוֹת, חֶלְקוֹת-בּוּר,

חֲרוּכוֹת-קַיִץ,

בְּשׂוּמוֹת-דַּרְדַּר –

בְּצַד בִּנְיָנִים לְבָנִים;

צַמְּרוֹת-דְּקָלִים –

שָׁטִים עַל-פְּנֵי מֶרְחֲבֵי-יָם –

כְּאַלְבַּטְרוֹסֵי-עֲנָק –

תְּלוּשִׁים, מְרוּטִים בָּרוּחַ;

גְּבָעוֹת עַתִּיקוֹת,

דְּרוּסוֹת-רֶגֶל-זְמַנִּים,

הוֹזוֹת –

עָבָר רָחוֹק;

בְּשׁוּלֵי-דֶּרֶךְ

הַרְדּוּף וָרֹד,

שְׁרוּק תְּכֵלֶת-יָם –

מְחַיֵּךְ,

פַּעֲמוֹנִים מֵעִמְקֵי-מִנְזָרִים –

מְצַלְצְלִים:

צַלְבָּנִים עוֹטֵי-שִׁרְיוֹן,

רְכוּבֵי סוּסִים גְּדוֹלִים,

שׁוֹלְפֵי חֲרָבוֹת כְּבֵדוֹת;

וּסְנוּניּוֹת כְּנִיצוֹצוֹת

בָּאֲוִיר אוֹרְגוֹת –

שְׁתִי וָעֵרֶב שֶׁל צִיּוּצִים

רַכִּים


1970


כְּנַעַן מַזְמִינָה אֶת יוּלִי דָּנִיֵּאל

מאת

אסתר ראב

יוּלִי דָּנִיֵּאל

עִבְרִי מִן הַתַּנַ"ךְ,

שִׁמְךָ בְּאָזְנִי –

מִזְדַּמֵּר כְּאָבִיב:

צָעִיר וְטָמִיר,

וְעֵינֶיךָ –

עֵינֵי-עִבְרִי קָדוּם –

שְׁחוֹרוֹת מַרְהִיבוֹת,

יוּלִי דָּנִיֵּאל –

מֵעִמְקֵי-הַגֹּב,

שִׁיר קוֹלֵחַ בְּעוֹרְקֶיךָ –

יָשָׁר אֶל לִבִּי –

הֵדוֹ פּוֹעֵם,

מִבֵּין לֶהָבוֹת,

צִיצִית-רֹאשְׁךָ הַנּוּגָה –

לְלֶטֶף-יָדִי הַקְּרִירָה –

כְּמֵהָה

יוּלִי דָּנִיֵּאל!

בּוֹא לִכְנַעַן,

בִּכְנַעַן, עַל הַבְּאֵר,

זוֹ הָעַתִּיקָה.

כַּד מַיִם-חַיִּים,

– בַּבֹּקֶר, בַּבֹּקֶר,

עַל רֹאשִׁי –

לִקְרָאתְךָ,

בְּקֹדֶשׁ אֶשָּׂא.


1971


תְפִלָּה אַחֲרוֹנָה

מאת

אסתר ראב

אַל תַּעֲשֵׂנִי טוֹבָה כָּל כָּךְ

וְדַלָּה וּמְרֻשֶּׁשֶׁת,

וְרֵיקָה,

“וְיוֹדַעַת לִפְנֵי מִי אַתְּ עוֹמֶדֶת”

אַל תַּאֲפִיל יָמַי הָאַחֲרוֹנִים

אַל תְּרוֹמְמֵנִי,

וְאַל תַּעֲשֵׂנִי

עֲנָוָה כָּל כָּךְ,

וְאַל תִּתְּנֵנִי

לְבָרוֹת

לְכָל חֵלֵכָה,

לְכָל זָב,

הַיְשֵׁר גֵּוִי,

וְאַמֵּץ קְרָבַי;

תֵּן לִי לִתְלֹשׁ נַרְקִיסִים

בִּשְׁמוּרַת-גַּנְּךָ

הָאֲסוּרָה,

לְזָרְקָם לָרוּחַ,

וְלוּ רַק פַּעַם אַחַת

כְּאִלּוּ עוֹד מָלֵא הָאָסָם

כָּל טוּב;

תֵּן לִי לְהַרְגִּישׁ

בְּשַׂקֵּי-שְׁקֵדִים

מַזִּילֵי רֵיחַ רִכְפָּה

בַּמִּרְפֶּסֶת;

וּבְרֵיחַ-תִּירוֹשׁ,

בַּעֲגָלוֹת

מְלֵאוֹת-עֵנָב

בֶּחָצֵר.


1971


גִּיל

מאת

אסתר ראב

הַזְּקֵנָה בָּרְאִי –

מִי הִיא?

שִׁבְעִים שָׁנָה –

וְאַחַת –

שֶׁל מִי?

הִיא תּוֹלֶשֶׁת

נַרְקִיסִים

בַּבִּצָּה,

אוֹסֶפֶת פִּטְרִיּוֹת

לְאַחַר-גֶּשֶׁם,

בְּאַדְמַת-“הַשָּׁלָל”

הַדְּשֵׁנָה הַשְּׁחוֹרָה

קוֹפֶצֶת עַל “הַנְס” –

עִם שְׁקִיעָה,

לִדְהָרָה אַחֲרוֹנָה

לִפְנֵי בּוֹא הַלַּיִל;

חוֹטֶפֶת עָלִים

בִּיעָף

מוֹעֶכֶת אוֹתָם

לְהַעֲלוֹת נִיחוֹחָם

אֶלֶף קֻנְדָּסִים

וְאֶחָד

מְרַצְּדִים בְּעֵינֶיהָ,

בְּלִבָּהּ:

לַעַג, זַעַם, חִבָּה –

וְעַתָּה הִיא נִרְדֶּמֶת

בְּצַמְּרוֹת אֳרָנִים

חֲבוּקָה בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶם

הַבְּשׂוּמוֹת.

בַּת הַשִּׁבְעִים וְאַחַת – – –


1971


תְּנוּ לִי שָׁהוּת

מאת

אסתר ראב

תְּנוּ לִי שָׁהוּת לָמוּת

מִתַּחַת לְכָל הַמִּלְחָמוֹת

תְּנוּ לִי שָׁהוּת

לְעַכֵּל כָּל הָאֲסוֹנוֹת

וְלִנְצֹר מְעַט תְּכֵלֶת

מִתַּחַת לִשְׁמוּרוֹת-עֵינַי –

תְּנוּ לִי שָׁהוּת –

לָמוּת;

בִּידֵי בּוֹרְאִי –

כִּרְצוֹנוֹ

אַל תַּעַרְמוּ

סְלָעִים עַל לִבִּי

כִּי הוּא –

צְלִיל אַחֲרוֹן,

בְּיַם-הָאֵפֶר

אֲשֶׁר עֲרַמְתֶּם

עָלַי.


1971


זִקְנָה

מאת

אסתר ראב

נְכָאִים וָהִי

וְסָפֵק בְּכִי

וּבֹקֶר אֶל בֹּקֶר

נֶחֱרָז

בְּאִוְשָׁה חֲלוּשָׁה –

הַצֵּל גּוֹבֵר

וְחַיִּים נִגָּרִים

וְכָלִים קֻבַּעַת-תְּרוּפוֹת –

אֵלֶיהָ נִמְשֶׁכֶת הָעַיִן

בְּכִלְיוֹן-נֶפֶשׁ

בְּזִיק תִּקְוָה

וְיֵשׁ עַיִן בּוֹהָה

וְעוֹלָמוֹת רְחוֹקִים

בְּתוֹכָהּ

וְיֵשׁ אֹזֶן

סְתוּמָה כְּקֶבֶר

וְיֵשׁ עַיִן פְּקוּחָה

וְעִוֶּרֶת

וְאַחַת לָעַד נִסְגֶּרֶת

תַּם וְנִשְׁלַם, וְנִשְׁכַּח

וְהָיָה כְּלֹא הָיָה.


1971


לְלֵאָה גּוֹלְדְבֶּרְג

מאת

אסתר ראב

הֱיוֹת אִשָּׁה בּוֹדְדָה,

עִם שִׁירָה בְּקִרְבֵּך;

שְׂאֵת נַפְשׁוֹת-יְלָדִים –

בְּרַחֲמִים,

וֶאֱסֹף זְרוֹעַ רֵיקָה –

אֶל חָזֵךְ;

אֱהֹב אֶת יְפֵה-הָעֵינַיִם

כְּשֶׁעֵינַיִךְ דּוֹמְעוֹת-דָּם

הַעֲמֵס עַל הַגַּב הַדַּל –

צְלָב-סְלִיחָה כָּבֵד,

לְכָל צוֹלֵף

לְכָל חוֹבֵט –

וְשָׁתוֹק;

וְתוֹכֵךְ דָּלוּק –

הוֹמֶה לְאוֹר,

גּוֹעֵשׁ לְחַיִּים –

וְהוּא סוֹפֵר גַּרְגְּרֵי חוֹל יָבֵשׁ

נִגָּרִים אַט

בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת –

עַד סוֹפֵךְ, עַד סוֹפֵךְ –


1971


"הַכֹּל בְּסֵדֶר, אֵין בְּעָיוֹת"

מאת

אסתר ראב

“הַכֹּל בְּסֵדֶר, אֵין בְּעָיוֹת”

אֲנִי שׁוֹמַעַת הֵד צַעֲדֵי זְמַנִּים

נְמוֹגִים לְתוֹךְ הָאֵין סוֹף

“הַכֹּל בְּסֵדֶר”

אֵין פֶּרֶץ אֵין צְוָחָה

הַזְּרִימָה כַּדָּת,

אַלְפֵי אֲנָשִׁים מֵתִים

בְּרֶגַע זֶה –

אִישׁ אֵינוֹ זָע.

אַלְפֵי תִּינוֹקוֹת

נוֹלָדִים

וְהַמַּיִם רְגוּעִים בָּאֲגַמִּים

זַלְזַלִּים אֲרֻכִּים

שֶׁל עֲרָבוֹת.

טוֹבְלִים בִּנְהָרוֹת

כְּחֻלִּים –

וְהַזְּמַן נִגָּר

בֵּין אֶצְבָּעוֹת פְּצוּעוֹת

וְטַנְקִים לוֹהֲטִים בַּמִּדְבָּר

וְהַזְּמַן זוֹכֵר בַּדִּמְדּוּמִים

וְהוֹלֵךְ וְכָבֶה

בְּמֹחוֹת זְקֵנִים

חֲלוּשִׁים

וְהַזְּמַן רוֹקֵד

בַּשַּׁעַר – מִתְנַפְנֵף

נִדְלָק כַּבָּרָק

וְכָבֶה.


1971


חֲבַלְבַּל לָבָן, עָנֹג

מאת

אסתר ראב

חֲבַלְבַּל לָבָן, עָנֹג,

תָּלוּי בְּחוּט עַל הַגָּדֵר –

קַוִּים סְגֻלִּים יוֹרְדִים יְשִׁירוֹת

לְתוֹךְ גְּבִיעוֹ הָרַךְ:

אֶשְׁכּוֹל-חַיִּים זָעִיר

תָּלוּי עַל בְּלִימָה

רֵיחַ-שֶׁנֶף מָתוֹק

כְּעוֹרוֹ שֶׁל תִּינוֹק.

בַּבֹּקֶר

רֵיחַ חֲבַלְבַּל

נָח רַכּוֹת

עַל צַלָּקוֹת,

מַבְטִיחַ אַשְׁלָיָה לְבָנָה –

אֵין לָהּ שַׁחַר,

רֵיחַ מָתוֹק נָח עַל צַלָּקוֹת –

לוֹטֵף, מְרַפֵּא:

יָד נַעֲלָמָה שְׁלוּחָה:

חַסְדּוֹ שֶׁל חֲבַלְבַּל עָנֹג.


1971


עָלַי יִתְאַבְּלוּ

מאת

אסתר ראב

עָלַי יִתְאַבְּלוּ –

כָּל הַחֲתוּלִים מְזֵי-הָרָעָב –

שֶׁתּוּגַת-עוֹלָם נִשְׁקֶפֶת

מֵעֵינֵיהֶם הַגְּדוֹלוֹת;

עָלַי יִתְאַבְּלוּ כָּל הַתּוֹרִים,

שֶׁלָּקְטוּ גַּרְעִינִים –

מִכַּפִּי;

שְׁרַקְרַקִּים, יְפַזְּרוּ חִנָּם,

דִּרְדּוּרֵי-כֶּסֶף קוֹלָם –

לַמֶּרְחָבִים,

נוֹצַת-פָּז

מְהַבְהֶבֶת בַּשֶּׁמֶשׁ –

לְלֹא רוֹאֶה;

עָלַי יִתְאַבְּלוּ –

חֲבַלְבַּלִּים –

וּגְבִיעֵיהֶם שָׁתִיתִי

טַל וְשֶׁנֶף בַּבְּקָרִים

כָּל הַכְּלָבִים הַתּוֹעִים,

רָזִים וְצוֹלְעִים

מֵאַבְנֵי-צַלָּפִים;

וְהַיַּנְשׁוּפִים יִתְיַפְּחוּ

מִכְּאֵב – בַּלֵּילוֹת

וְאֵין שׁוֹמֵעַ לָהֶם

רַק הַנְּמָלִים הַטִּפְּשׁוֹת

תַּמְשֵׁכְנָה לָנוּעַ בַּמַּסְלוּל –

לְלֹא הֶרֶף,

וְהָעֵצִים יִצְמְחוּ

וְהַשִּׂיחִים יוֹסִיפוּ עַלְוָה

וְיַסְמִין לַח

יִזְלֹף נִיחוֹחוֹ

וְאָדָם יִתְקַע סַכִּינִים –

בִּבְשַׂר אָדָם –

הָלוֹךְ וְתָקוֹעַ הָלוֹךְ וְתָקוֹעַ

בְּלִי קֵץ – – –


1971


אֵלִי, בֵּין "טִפּוּל" לְ"טִפּוּל"

מאת

אסתר ראב

אֵלִי, בֵּין “טִפּוּל” לְ“טִפּוּל”

בִּידֵי הָעִדָּן –

תֵּן לִי לְנַשֵּׁק רַגְלֵי-הָרֶיךָ

הַיָּפִים;

בֵּין פִּרְפּוּר לְפִרְפּוּר

עַל הַבָּנִים הַמּוּבָלִים לַקְּרָב

תֵּן לִי לְהַבִּיט לְשָׁמֶיךָ הָעֲמֻקִּים;

עוֹד נְשִׁימָה אַחַת –

שֶׁל אֲוִיר צַח –

עוֹד כּוֹס מַיִם,

צְלוּלִים

בְּטֶרֶם אֵלֵךְ הַמָּוְתָה.


1971


אֲנִי נִשֵּׂאת כַּעֲלֵה סְתָו

מאת

אסתר ראב

אֲנִי נִשֵּׂאת כַּעֲלֵה סְתָו

עַל זֶרֶם הָעִדָּן הָרוֹתֵחַ

וְכָל אָשְׁרִי הָרַב – יִכְלֶה:

בִּצְבּוּץ הָעֲשָׂבִים,

לְאַחַר הַגֶּשֶׁם

רֵיחַ סַבְיוֹנִים דַּק

וְכַרְכֹּם סָגֹל – וָרֹד

לְרַגְלֵי רֶגֶב שָׁמֵן,

וְהַיָּם הַמִּשְׂתָּרֵעַ לְפָנַי –

יִכְבֶּה – בְּאַחַת.


1971


פַּרְק לֵילִי

מאת

אסתר ראב

בַּקַּנְיוֹנִים –

בִּמְחִלּוֹת בְּחֶבְיוֹנִים –

שְׁרָכִים אֲרֻכִּים גְּדֵלִים;

שַׁרְכֵי-בְּדֹלַח

שַׁרְכֵי-פֶּחָם –

מִתְפַּתְּלִים –

נָעִים לְאִטָּם בָּרוּחַ;

וְגַחְלִילִיּוֹת רוֹמְזוֹת –

נִדְלָקוֹת וְכָבוֹת:

מֵעֻמְקֵי-זְמַנִּים,

מְאוֹתְתוֹת – וְשׁוֹקְעוֹת;

גּוּשֵׁי-עָנָן

תּוֹעִים:

תְּפוּחֵי-רַעַל

וְשׁוּלֵיהֶם מַוְרִידִים

מִשְּׂרֵפָה רְחוֹקָה:

דִּינוֹזַאוּרוּס –

מַכֶּה בְּזַעַם

שֶׁצֶף, קֶצֶף,

זְנָבוֹ מְשֻׁנָּן

וְאָיֹם –

עַל יָמִין

עַל שְׂמֹאל

מַתִּיז נִיצוֹצוֹת –

מֵעֵינַיִם לוֹהֲטוֹת

מִשְׁתּוֹלֵל,

דּוֹהֵר,

שִׁכּוֹר –

יָשָׁר אֶל הַתֹּהוּ

וַאֲנָפָה-לְטָאָה

מְרַחֶפֶת מֵעָל

יָשָׁר –

עַל גַּבּוֹ שֶׁל –

דִּינוֹזַאוּרוּס –

חוֹנָה…

בֵּין קַשְׂקַשָּׂיו

הַקָּשִׁים –

מְנַקֶּרֶת פֵּרוּרִים

לְהַחֲיוֹת,

נַפְשָׁהּ.


1971



עוֹד יֵשׁ יָמִים

מאת

אסתר ראב

עוֹד יֵשׁ יָמִים

שֶׁל לַעֲנָה-וּדְבַשׁ

וּפַקְעוֹת-אָבִיב

לְבָנוֹת –

טְבוּלוֹת בְּזֶפֶת;

עוֹד יֵשׁ פִּרְפּוּרִים

שֶׁל לֵב-צוֹלֵעַ –

כְּשֶׁאַחַד הָאֲבִיבִים

מַקִּיפֵךְ בִּזְרוֹעוֹ

לְחִבּוּק-אַחֲרוֹן.


1971

שִׁירִים מִבֵּין הַזְּמַנִּים

מאת

אסתר ראב


עַל גְּחוֹנְךָ תִּזְחַל

מאת

אסתר ראב

עַל גְּחוֹנְךָ תִּזְחַל

עָפָר תְּלַחֵךְ!

שְׁתֵּי זְרוֹעוֹתֶיךָ אֵלַי פְּרוּשׂוֹת

כִּקְרִיאוֹת נִמְשָׁכוֹת

תּוֹךְ מִדְבָּר אֵין סוֹף

לְרַגְלַי! כְּנָחָשׁ

עִם יְצִירֵי גֵּוְךָ

הַדַּקִּים הַחֲטוּבִים…

בְּשׁוּלֵי שִׂמְלָתִי

בַּל תִּגַּע!

יְצִיר תֹּפֶת

גֶּבֶר שָׁחוֹר וְחַטָּא!

1923


מן העיזבון


לְלוֹרֶת

מאת

אסתר ראב

1

בֵּין סִבְכֵי יַסְמִין עוֹד עָשֵׁן הֲדַר-שְׂעָרֵךְ

עוֹד עִקְּבוֹת רַגְלַיִךְ הַזַּכּוֹת

בְּחוֹל הַגַּן לְאוֹר יָרֵחַ נָמוֹת –

כְּלֶהָבָה לְבָנָה עָלִית מֵאֹפֶל הַקַּרְקַע

כִּבְדַת-פְּלִיאָה וְגוֹרָל.

עַד כִּי סָלְדָה יַד גֶּבֶר נָגַע בָּךְ

בְּתוּלָה וָאֵם הָיִית – וְאוֹן גְּבָרִים

בִּמְנוֹף מַחֲשַׁבְתֵּךְ.

שְׁחִי עָלֵינוּ עִם עֶרֶב בַּעֲנַן שִׂמְלוֹתַיִךְ הַלְּבָנוֹת

עַל פְּנֵי כְּרָמִים אֵלֶּה…

וּפָרַשְׂנוּ יָדֵינוֹ תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ הַזַּכּוֹת.

פ“ת. אלול, תרפ”ה

1925


מן העיזבון


  1. לוֹרֶת פַּסְקַל (א.ב.ע.)  ↩


שָׂבַעְתִּי מַנְגִּינָה וּמִשְׂחֲקֵי־שָׁוְא

מאת

אסתר ראב

1

שָׂבַעְתִּי מַנְגִּינָה וּמִשְׂחֲקֵי־שָׁוְא

כָּל חַלּוֹנוֹת הָרַאֲוָה הָיוּ לִי לְזָרָא

עַתָּה תְּרִיסִי אָגִיף

וְדוּמָם תַּחְתַּי אֵשֵׁב

בַּל אֶשְׁמַע גְּעִיַּת אוֹטוֹמוֹבִּילִים

וְלַהַג מוֹכְרִים בַּשּׁוּק

תִּרְאֶה אָז זֵיתַי דַּלִּים

עַל פְּנֵי הַגִּבְעָה כּוֹרְעִים

וְנָוִי אֲשֶׁר לֹא הוּקַם

עַל רְזוֹנֵי בְּשָׂרְךָ עִמְּךָ –

יְטַפְטֵף וְיִלְחַשׁ כָּאֵשׁ.

1926


מן העיזבון


  1. לאחר השיר “קהירה, קהירה!” (א.ב.ע.)  ↩


אַל תִּירָא

מאת

אסתר ראב

1

אַל תִּירָא

עוֹד לִבִּי בְּיָדִי

אִשָּׁה הֲגוּנָה אֲנִי

עֲוִית תֹּאחֵז אֶצְבְּעוֹתַי –

וְלִבִּי בְּיָדִי

וְאֶל מְרוֹמִים עֲלֵיהֶם שָׁכַנּוּ

לֹא יַעַל לֹא יַעַל

1926


מן העיזבון


  1. לאחר השיר “כפי נשואות אליך” (א.ב.ע.)  ↩


מִמַּנְגִּינוֹת אָמָה

מאת

אסתר ראב

1

וְלַיְלָה לַיְלָה תִּגְדַּל תְּשׁוּקָתִי

אֱלֵי שׁוֹקֶיךָ הַדַּקּוֹת הַקָּשׁוֹת

וְאַתָּה גֵּא וָזָר

עֲלֵי גֵּוִי תְּהַלֵּךְ

כִּבְשָׂדֶה קָצוּר,

הַבְּרָכָה הַזְּהֻבָּה –

בְּרַגְלֶיךָ מְבוֹסֵס

1926


מן העיזבון


  1. לפני השיר “צוענים – הונגרים – ” (א.ב.ע.)  ↩


פְּקַעַת [נוסח מוקדם]

מאת

אסתר ראב

1

סָגְרוּ עָלַי דְּרָכִים מִסָּבִיב

בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ גֶּשֶׁם אָפֹר תּוֹעֶה

תֹּהוּ וָבֹהוּ וְרֵאשִׁית הֱיוֹת

בְּצֵל עָנָן רָדוּם

אֵלִי – מֵחָדָשׁ לִנְבֹּט!

אֲנִי וְעַצְמִי – זֶה עַל זֶה סוֹגְרִים

פְּקַעַת עֲגֻלָּה

זוֹהֶרֶת לְבָנָה –

תַּכְלִית-שְׁלֵמוּת

אֵין יוֹצֵא דֹּפֶן

אֵין שְׁיָר –

בַּמַּעֲמַקִּים רַחַשׁ

וּנְבִיטָה בַּמִּסְתָּרִים

אַל יָבוֹא אִישׁ

לָאִי בּוֹ אֲנִי וְעַצְמִי חוֹנִים

אֵלִי הַרְחִיקֵם מֵעָלַי

שַׁלַּח מַיִם רַבִּים –

בֵּינִי לְבֵינָם

וְאִוָּתֵר עִם עַצְמִי

וְאוֹרְךָ עַל רֹאשִׁי יָהֵל


מן העיזבון


  1. נוסח מוקדם לשיר “פקעת”, כהופעתו במחזור גנוז של שלושה שירים (א.ב.ע.)  ↩


נוֹף שָׁכוּחַ

מאת

אסתר ראב

אֵי זֶה רְאִיתִיכֶם –

עַרְבוֹת־בָּכוּת

עַל מַיִם רְכוּנוֹת

אֵי זֶה הֵרַחְתִּי מֶנְתָּה דְּרוּסָה

וְאֵזוֹב חָרִיף בְּרוּחַ עֶרֶב נִשָּׂא

אֵי זֶה הִכָּה סְנַפִּיר

אֶת בְּדֹלַח הָרְאִי וּגְבָעוֹת דָּמְמוּ סָבִיב

גְּשָׁרִים תְּלוּיִים הָיוּ עַל בְּלִימָה

מוּל שְׁקִיעָה

וַאֲנָשִׁים כִּנְמָלִים שְׁחוֹרוֹת קָצְרוּ בְּשָׂדוֹת רְחוֹקִים –

זְהַב־שָׂדוֹת – זְהַב־שְׁקִיעָה?

אֵי זֶה רְאִיתִיכֶן רַכָּבוֹת מוּאָרוֹת

כִּנְחָשִׁים מִתְפַּתְּלִים

בּוֹרְחִים לְעִמְקֵי אֳפָקִים

תּוֹךְ לַיְלָה יוֹרֵד לְאִטּוֹ.


מן העיזבון


חִילוּאַן בְּמִצְרַיִם

מאת

אסתר ראב

יוֹנֵי בָּר הוֹגוֹת עֲמוּמוֹת

בֵּין שִׂיחֵי־יַסְמִין עָבוֹת

אִוְשַׁת סַנְסִנִּים

כְּטִפּוֹת גֶּשֶׁם מְרַשְׁרְשׁוֹת מְרַצְּדוֹת

מֵעַל גִּזְעֵי דְּקָלִים מְתַמְּרִים –

שׁוּרַת עַמּוּדִים כֵּהִים;

רוּחַ מִדְבָּר שָׁטָה צְחִיחָה –

מְטַאטְאָה רְחוֹבוֹת בִּשְׁרִיקָה,

שְׁטוּחָה הָעֲיָרָה פְּתוּחָה מְבֻטָּלָה –

כֻּלָּהּ בְּלֵב מִדְבָּר נְתוּנָה

שָׁמַיִם לְאֵין סוֹף זוֹרְמִים מוֹחֲקִים

רְחוֹבוֹת, חֲצֵרוֹת

שָׁמַיִם עָטִים מֵעַל

שׁוֹטְפִים מַנְמִיכִים קוֹמַת בָּתִּים וַאֲנָשִׁים

שָׁמַיִם וְרוּחַ גָּרְפוּ כָּל חַי

וְנוֹתְרוּ לְבַדָּם, בַּמִּדְבָּר –


מן העיזבון


יַד הַגּוֹרָל

מאת

אסתר ראב

הַלְעִיטִינִי גַּרְעִינֵי לַעֲנָה

לַטְּפִינִי בְכַף־קְטִיפָה

וּזְרִי זִכְרִיּוֹת בְּתַלְמֵי לֵב שְׁכוּחִים

עִקְרִי חִרְשִׁי שְׁתִי וָעֵרֶב

כִּי נִקְבֶּרֶת בָּאֵבֶל אֲנִי

חֲלוּמָה

נְטוּשָׁה וּזְרוּעַת עִשְּׂבֵי־בָּר

וְחַרְצִיּוֹת זוֹהֲרוֹת

אֶל אֲשֶׁר יְהֵא

כֹּחֵךְ לָלֶכֶת

אֵלֵךְ עִמָּךְ

כִּי אֵין מִפְלָט מִמֵּךְ –

וַעֲקַלְקַל הַשְּׁבִיל –

וְהוּא נִמְשָׁךְ מִבְּרֵאשִׁית

וְאֵין לִנְטוֹת שְׂמֹאל וְיָמִין

כִּי הוּא – מִלִּפְנֵי הֱיוֹתִי –

וְהוּא טָבוּעַ בְּדָמִי.


מן העיזבון


עָטוּ עָלַי זִכְרוֹנוֹת

מאת

אסתר ראב

עָטוּ עָלַי זִכְרוֹנוֹת

כַּעֲדַת קַבְּצָנִים צְרוּעִים זָבִים

הָבִי הָבִי עוֹד עוֹד

בִּידֵיהֶם יְאַיְּמוּ תּוֹךְ פָנַי:

לֹא, כִּי דָּמֵךְ, כִּי סָמִיךְ

לָנוּ יְהִי;

סָגְרוּ בַּעֲדִי הַשְּׁבִיל

בְּאֶגְרוֹפֵיהֶם צְרוּעִים,

שְׁחִין־פְּנֵיהֶם

יִתְעַוֶּה

לְמַרְאֶה לְחָיַי הַפּוֹרְחוֹת

קַבְּצָנִים, הַצִּדָּה

אֲזַנְּקָה מֵעֲלֵיכֶם

אַחַת!

וּבִשְׁתֵּי רַגְלַיִם

תּוֹךְ הַבִּלְתִּי־יָדוּעַ.


מן העיזבון


אֵיכָה מִיָּדְךָ נִמְלַטְתִּי

מאת

אסתר ראב

אֵיכָה מִיָּדְךָ נִמְלַטְתִּי?

קוֹצֵר אָיֹם!

שְׁתַּיִם זְרוֹעוֹת גְּרוּמוֹת

לִי הוֹשַׁטְתָּ –

וַיָּהִימוּ בִּי דָּמַי

בְּאֵימָה;

כְּמִיצֵי־חַרְגּוֹל –

לִקְרַאת רֶגֶל הַדּוֹרֵס;

יָמִים נוֹקְפִים

תּוֹכָם הוּא אֹפֶל

מֵאֶרֶץ כּוּשׁ –

צַעֲדֵי־שָׁנִים

קוֹצֵב בַּסָּךְ;

שְׁתֵּי יָדַי,

לְמוֹ אָזְנַי אֶלְחַץ;

לֹא אֶשָּׂא תֻּפֵּי־יָמִים עוֹבְרִים

לֹא שֵׂיָה אֲנִי לֹא שֵׂיָה!

הָבוּ לִי חֲנִית וָרֹמַח –

עַל מָן־דְּהוּ הִסְתַּעֵר

עַל מָן־דְּהוּ שָׁאוֹג

וְהִתְבַּקַּע,

אַחַת וּלְתָמִיד

1940


מן העיזבון


נִיחוֹחַ יַסְמִין וָדָם

מאת

אסתר ראב

רֵיחַ יַסְמִין זוֹלֵף כַּחֲלוֹם־אֹשֶׁר

הוּא לֹא יַסְתִּיר אֶת רֵיחַ־הַדָּם

הוּא לֹא יְכַסֶּה מְזִמּוֹת

גּוֹעֲשׁוֹת בְּסֵתֶר־מֹחוֹת סְעוּרִים

מִנְּגִינַת שׁוֹפֶּן – הִיא לֹא תְּיַפֶּה

עַל יֵאוּשׁ לְלֹא־מוֹצָא.

מַחְלְצוֹת־הַחַיִּים הַנְּלוֹזִים –

רַק קוּרִים

וְאָזְלַת־יָד שֶׁל פְּגָרִים

עֲמִידָה עַל דַּם רֵעֵהוּ

כַּאֲשֶׁר יִסָּגְרוּ חַלּוֹנוֹת

וְהָאֵבֶל יִשְׁכֹּן בַּבַּיִת –

יִצְהַל כָּל לֵב מִסָּבִיב

כֵּרַת־דָּם יִזְבְּחוּ לָאֱלִיל

שְׁרִירוּת וְשֵׁפֶל

כַּאֲשֶׁר תַּעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ

וְכָל חַלּוֹנוֹת הַנֶּפֶשׁ אֲטוּמִים


מן העיזבון


גּוֹרָל

מאת

אסתר ראב

מִתַּחַת לַדְּמָמָה

פַּעֲמוֹנִים פּוֹעֲמִים

עֲמֻקּוֹת

פַּעֲמוֹנֵי־גּוֹרָל

רְחוֹקִים

מַרְאֶה נִרְמָז

וְסַחַף עָנָן

בַּמֶּרְחָק

כִּכְתָב־יָד אֱלוֹהַּ

לְרֹחַב הַשָּׁמַיִם

מְאוֹתֵת

עָתִיד פּוֹעֵם

מִתַּחַת לַדְּמָמָה –

אִוְשָׁה לֹא מִכָּאן

לְלֹא פִּעְנוּחַ

מִתַּחַת לַדְּמָמָה –

הַלְמוּת־לֵבָב

וְרַחַשׁ נְשָׁמוֹת

בַּמַּעֲמַקִּים

מִלְמוּל שְׂפָתַיִם

וּמִלְמוּל רוּחוֹת

צוֹעֵד

עַל בְּהוֹנוֹת.


מן העיזבון


לֹא דָּהַרְתִּי עַל סוּסֵי־הוֹד

מאת

אסתר ראב

לֹא דָּהַרְתִּי עַל סוּסֵי־הוֹד

פְּרוּעֵי־רַעְמָה

וְלֹא זָרַעְתִּי לָרוּחַ

קֶצֶף־מִתְגָּה

סוּס שֶׁלִּי –

נָכֶה

וְקָצוּץ –

רַק קֶשֶׁת אַחַת

לִי קָסְמָה

זוֹ – וְדַוְקָא זוֹ

הַנַּעֲלָמָה מֵעֵינֵי כֹּל

אֵלֶיהָ מָשַׁכְתִּי תֶּלֶם

בִּשְׁבִיל טָמִיר

נָפַלְתִּי – קַמְתִּי

וַאֲנִי שׁוֹתֶתֶת דָּם

יַעַן לֹא שְׁזָפַתָּה־עַיִן –

זוֹ הַדֶּרֶךְ לֹא נִטְמְאָה

וְלֹא נִדְרְסָה בְּרֶגֶל אֱנוֹשׁ –


מן העיזבון


לְאָן תִּשָּׂאִינִי

מאת

אסתר ראב

לְאָן תִּשָּׂאִינִי

רוּחִי

לְאֶחָד הַפְּחָתִים –

אוֹ לְרָמָה קָרָה

אֶרְאֶה

אֶת אֱלִילַי מְנֻתָּצִים

וְחִוְרִים

הוֹלְכִים וְנֶעְלָמִים

וְתִפָּתַח הַדֶּרֶךְ

הַשּׁוֹמֵמָה


מן העיזבון


גַּם אֲנִי יוֹדַעַת

מאת

אסתר ראב

גַּם אֲנִי יוֹדַעַת

לְחַיֵּךְ –

מָתוֹק וּשְׁמֵימִי

לִפְקֹחַ וְלַעֲצֹם

עֵינַיִם תְּמִימוֹת –

הַסְתֵּר סַכִּין

בִּלְחִיצַת־יָד –

כְּשֶׁבְּהַרְרֵי־הַלֵּב

נֶעְתָּקוֹת

אֲבָנִים כְּבֵדוֹת

מִדַּרְדְּרוֹת בְּרַעַשׁ וּבִכְאֵב

לַעֲמָקָיו הַכְּמוּסִים


מן העיזבון


כְּשֶׁאֶהְיֶה פָּשׁוֹשׁ מֵת

מאת

אסתר ראב

כְּשֶׁאֶהְיֶה פָּשׁוֹשׁ מֵת

אֲשׁוֹטֵט בְּצַמְּרוֹת הָאֳרָנִים

בְּלֵילוֹת יָרֵחַ –

אָבוֹא לְבַקֵּר אֶת הָאַלּוֹן

שֶׁלִּי

שֶׁכָּרְתוּ הַפְּרָאִים

אֶת זְרוֹעוֹ הַיְמָנִית

הַיָּפָה

אֶשַּׁק פִּצְעוֹ

אֶת קְלִפָּתוֹ

הַמְחֻסְפֶּסֶת

אֶזְרֹק אֲבָנִים

בַּחַלּוֹנוֹת

וְאַבְהִיל

אֶת הַמְּעֻלָּפִים

בִּשְׁנָתָם


מן העיזבון


אֲנִי "עֲגוּנָה"

מאת

אסתר ראב

אֲנִי “עֲגוּנָה” –

לְגֶבֶר־יֶלֶד

וְהָעֹגֶן –

זָהָב־טָהוֹר

מְשֻׁבַּץ יַהֲלוֹמִים

וְהוּא צוֹמֵחַ –

מִקִּרְבִּי

וּקְרָבַי שָׂשִׂים לוֹ

כְּאֶל חַג –

נִצְחִי פָּשׁוּט

אֲשֶׁר רַק אִוְשַׁת־עָלִים

נִשְׁמַעַת בּוֹ

וְלַחַן רָחוֹק

שֶׁל יַלְדוּת יְרֻקָּה

עוֹלָם שָׁכוּחַ

רָדוּם־לְמֶחֱצָה

תְּדוֹבֵב

כְּשִׁירַת שַׁחְרוּרִים

אַחֲרֵי גֶּשֶׁם קַל –


מן העיזבון


אֲנִי לֹא נִמְצֵאת

מאת

אסתר ראב

אֲנִי לֹא נִמְצֵאת

בְּתוֹךְ גּוּפִי

רָחַקְתִּי מֵעָלָיו זֶה כְּבָר –

מִקְצֵה הָעוֹלָם

אֲנִי חוֹזָה בּוֹ:

כֵּיצָד הוּא נִשְׂרָף –

תָּג אַחַר תָּג – לְלֹא כְּאֵב

לֹא תּוּכְלוּ לְהַעֲלוֹתֵנִי לַגַּרְדּוֹם

הַגַּרְדּוֹם הוּא זְבוּלִי –

אֲנִי שׁוֹכֶנֶת עָלָיו

וְשׁוֹתֶלֶת פְּרָחִים בַּעֲרוּצָיו

יֵשׁ מַגִּיעִים לִפְרִיחָה

וְיֵשׁ נוֹבְלִים בְּאִבָּם –


מן העיזבון


לֹא אִירָא

מאת

אסתר ראב

לֹא אִירָא

גּוּשֵׁי־עֲנָנֶיךָ

הַמִּתְגַּלְגְּלִים שְׁחוֹרִים

מֵעַל לְרֹאשִׁי –

אֶמְסֹר לָהֶם אֶת נַפְשִׁי

וְהָיְתָה כְּעָלֶה

הַנִּשָּׂא בְּרוּחַ־פִּיךָ

לֹא אִירָא חַשְׁמַל בְּרָקֶיךָ

הָאוֹחֲזִים בְּצִיצִית־לִבִּי

וּמְנַעֲרִים אוֹתוֹ

מֵאֲבַק־חֻלִּין

בְּיָדְךָ הַקְּדוֹשָׁה אֲנִי –

עֲשֵׂה בִּי כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ


מן העיזבון


אֵין בְּלַאי – לָרְגָשׁוֹת

מאת

אסתר ראב

אֵין בְּלַאי – לָרְגָשׁוֹת

כְּמוֹ יַהֲלוֹמִים –

הֵם נִשְׁלָפִים

מִקִּרְבְּךָ

וְאַתָּה אֵינְךָ

מוּדָע לָהֶם

הֵם נוֹצְצִים

וּמְאִירִים

וּמְמַלְאִים עֵינֶיךָ

דִּמְעוֹת־שִׂמְחָה

וַאֲפִלּו גַּאֲוָה.


מן העיזבון


הַבֹּקֶר מָצָאתִי

מאת

אסתר ראב

הַבֹּקֶר מָצָאתִי

אֶת חֲלוֹמִי

בְּסַל נְיָרוֹת יְשָׁנִים

הוֹצֵאתִי אוֹתוֹ

הִבְרַשְׁתִּי

אֶת זְהַב־שְׂעָרוֹ

צָבַעְתִּי אֶת כְּחוֹל־עֵינָיו

גָּהַרְתִּי עָלָיו

הֶחֱיֵיתִי אוֹתוֹ

בִּנְשִׁימַת־אַפִּי

הִקַּזְתִּי דָּמִי

וְהִשְׁקֵיתִיו –

אַךְ הוּא

נִשְׁאַר כְּעָלֶה

נוֹבֵל בְּיָדִי –


מן העיזבון


הַדְּמָמָה

מאת

אסתר ראב

מִתַּחַת לַדְּמָמָה

הַלְמוּת

פַּעֲמוֹנִים עֲמֻקִּים

מַרְאוֹת מְרֻמָּזִים

רְחוֹקִים

סַחַף-עָנָן

כִּכְתָב-אֱלוֹהַּ

מְנֵי מְנֵי –

מִקְצֵה שָׁמַיִם

עַד קְצֵיהֶם

אִוְשָׁה – לֹא מִכָּאן –

תַּעֲלוּמָה

מִתַּחַת לַדְּמָמָה

הַלְמוּת-לֵבָב

עֲצוּמָה.

רַחַשׁ תְּהוֹמוֹת –


מן העיזבון


גּוּף־נַעֲרָה פּוֹרֵחַ

מאת

אסתר ראב

גּוּף־נַעֲרָה פּוֹרֵחַ

מִתְפּוֹרֵר לְרָקָב

בַּנָּקִיק, בַּגַּיְא

עַל צֶלֶם־אֱלֹהִים

נִמְתָּח “גָּרַב” –

אֵפֶר דָּלוּחַ –

כְּסוּתוֹ;

מֹחוֹת נִדְלָקִים

כְּמַשּׂוּאוֹת־רַעַל –

מְאוֹתְתִים מָוֶת קָרוֹב;

חִנָּם צוֹבְעִים שׁוּלֵי עֲנָנִים

לֶחְיָם –

בֹּקֶר וָעֶרֶב;

וָרֹד עָנֹג וְתָם:

עוֹלָמוֹת רָמִים

נְמוֹגִים וְאוֹבְדִים –

וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְנִשְׁלָם.


מן העיזבון


אֲנִי הוֹלֶכֶת לְתֻמִּי

מאת

אסתר ראב

אֲנִי הוֹלֶכֶת לְתֻמִּי –

אֲנִי יוֹדַעַת

הַצֶּדֶק עִמִּי

לֹא עָשִׂיתִי רַע

וְאִם שָׁגִיתִי

אֵלִי סָלַח

זְאֵבֵי עֲרָבוֹת

מְרִיחִים בִּי

בּוֹדְדָה

חַיָּה נְדִירָה אֲנִי

וּלְעוֹלָם הֵם אַחֲרַי

עוֹד אֲנִי יַלְדָּה

דָּקְרוּ בְּסִכּוֹת

בְּעוֹרִי הָרַךְ –

וּמַבָּטִי הַחוֹלֵם

הִשְׁחִיז

אֶת הַדַּרְדַּר בָּהֶם

כָּל חַיַּי

הָיוּ בְּרִיחָה מֵהֶם

אַךְ אֲנִי חַיָּה נְדִירָה

וְרֵיחִי שָׂנוּא

עֲלֵיהֶם

כָּל חַיַּי הֵם נְסִיעָה –

וְהַזְּאֵבִים אַחֲרַי

מִדֵּי פַּעַם אֶזְרֹק מַשֶּׁהוּ

שֶׁיֹּאחֲזוּ בּוֹ –

וְיַרְפּוּ

אַךְ הֵם רוֹצִים אֶת כֻּלִּי

לִטְרֹף עַד חָרְמָה –

אֵלִי אַתָּה יוֹדֵעַ

אֶת הַכַּוָּנָה –

אִם אֵין אַתָּה מְגָרֵשׁ

אֶת זְאֵבֵי הָעֲרָבוֹת

מֵעָלַי

אִם זֹאת אַתָּה עוֹשֶׂה

יְהֵא כֵן –

אוּלַי רַבּוּ חֲטָאַי

וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי

הָלַכְתִּי לְּתֻמִּי –

לַשֶּׁבִי הוֹבִילוּנִי

בִּדְרָכִים נִפְלָאוֹת

לֹא נָלוֹז הָיָה הַדָּבָר

הֶגְיוֹנִי אָמַר זֹאת


רַק הַזְּאֵבִים

הֵם תָּמִיד בּוֹגְדִים

אֵין רַחֲמִים לַזְּאֵב


מן העיזבון


הִנֵּה הִיא מֻנַּחַת לְפָנֶיךָ

מאת

אסתר ראב

הִנֵּה הִיא מֻנַּחַת לְפָנֶיךָ

כְּטֶרֶף יָשָׁן אֲשֶׁר מִלֵּאתָ בּוֹ

רַעֲבוֹנְךָ הַנַּפְשִׁי

כְּשֵׂיָה שְׁסוּעָה

בְּפִי כְּפִיר צָעִיר

לֹא עוֹד תִּמְדֹּד

שׁוֹקֶיהָ הַיְשָׁרוֹת הַשְּׁזוּפוֹת

לֹא עוֹד תֹּאמַר לָהּ

“לֹא נִשְׁתַּנֵּית”

וְהִיא הִשְׁתַּנְּתָה כָּל כָּךְ – – –

כִּי מַה נִשְׁאָר מִן הַשְּׁקִיקָה

הַהוֹמִיָּה בְּעֵינֶיךָ –

דָּבָר לֹא


מן העיזבון


הִיא יוֹצֵאת עִמּוֹ קֶבַע

מאת

אסתר ראב

הִיא יוֹצֵאת עִמּוֹ קֶבַע

לָעוֹלָם הַכָּחֹל

וְאֶל אֲשֶׁר מֵעֵבֶר

לִשְׁתֵּי הַנְּשָׁמוֹת הָאֲחָיוֹת.

מְטַיְּלוֹת

וְעוֹלִים מַדְרֵגוֹת עֶרְגָּה

אֶל הַגַּנִּים

הַכְּחֻלִּים


מן העיזבון


שִׁיבָה

מאת

אסתר ראב

פָּרְשָׂה זְרוֹעוֹת-שְׁבִילֶיהָ – הַמּוֹלֶדֶת

עֲטוּרֵי “שֵׁן-אַרְיֵה” וְכַלָּנִיּוֹת

בְּשַׁלֶּכֶת-כְּרָמִים הַשִּׁקְמָה עוֹד עוֹמֶדֶת,

וְגִזְעָהּ בֶּן-דּוֹרוֹת מְכֻרְכָּם,

אֶקָלִפְּטִים, אַדִּירִים, אֲרֻכֵּי-שְׁבָטִים,

מְאַוְּשִׁים וְהוֹמִים:

“הַאַתְּ זֹאת הַבַּת?”

וְאֵי הַצַּמָּה? וְאֵי הַמַּבָּט?

שְׁתֵּי זְרוֹעוֹתַי וְרֹאשִׁי הַשָּׂב

בְּקִפּוּלֵי אַדַּרְתֵּךְ אָלִיט

אַדֶּרֶת-הָדָר: כֶּרֶם וְגַן רַךְ…

כְּאָז יִרְעֲפוּ הַשָּׁמַיִם

אֶת כּוֹכְבֵיהֶם בַּלֵּילוֹת,

וּכְאָז יִסְתַּחְרֵר הָרֹאשׁ

בֵּין רְקִיעִים רָמִים –

עַד הֱיוֹתוֹ אֲבַק-עוֹלָמוֹת.


1955


אַגָּדַת עֶרֶב

מאת

אסתר ראב

שְׁתֵּי אֲנָפוֹת לְבָנוֹת, רַגְלֵיהֶן שְׁחוֹרוֹת,

מֵאָחוֹר מוּשָׁטוֹת – עָפוֹת, מְחַפְּשׂוֹת

פָּרוֹת שְׁמֵנוֹת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה;

שְׁנֵי נִצִּים בָּאֲוִיר קוֹפְאִים:

מְרַפְרְפִים כַּנְפֵיהֶם,

רוֹעֲדִים וְעוֹמְדִים;

שְׁנֵי עוֹרְבִים בִּמְשׁוֹטִים שְׁחוֹרִים

אֶל רֹאשׁ הַבְּרוֹשׁ חוֹתְרִים;

שְׁנֵי שְׁחָפִים מַחֲלִיקִים כְּחוֹלְמִים

מוּל הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּם הָרָחוֹק.


1956


כָּבוּ פַּנָּסִים

מאת

אסתר ראב

כָּבוּ פַּנָּסִים

אֲפֵלָה יָרְדָה לָעוֹלָם

טְעוּנַת רֹךְ כָּבֵד

כָּל הַכּוֹכָבִים נִדְלְקוּ בַּשָּׁמַיִם

קְטַנִּים גְּדוֹלִים

בַּעֲרֵמוֹת וּבִשְׁבָלִים

בִּיחִידוּת מַלְכוּתִית

וּבְעַנְוַת צַוְתָּא מְהַבְהֶבֶת

כֻּלָּם לְפֶתַע מַבִּיטִים

אֶל קִרְבֵּנוּ

מוֹתְחִים מֵיתָרִים שְׁכוּחִים

בֵּינֵינוּ וּבֵינָם

שְׁכַחְנוּם לְאוֹר פַּנָּסֵי־רְחוֹב

עַתָּה הֵם חוֹפְרִים בָּנוּ

בּוֹחֲשִׁים עַד תַּשְׁתִּית הַיֵּשׁוּת

כָּכָה רָקְמוּ

פִּטְרִיַּת־הוֹד

וְשַׁלְוָה

בְּחוּטֵי נֶצַח

עַל מוֹלַדְתִּי שֶׁבַּחוֹלוֹת

שֶׁבַּסְּלָעִים

וּבַמְּחִלּוֹת –


מן העיזבון


לַיְלָה עָצוּב

מאת

אסתר ראב

חֶרְמֵשׁ יָרֵחַ

נִבָּט

אֶל עוֹלָם פָּגוּם

עֵצִים נוֹשְׁמִים

עֶצֶב

עֵצִים לְלֹא רוּחַ –

וְחַיִּים נִּמְלָטִים

וְרוֹעֲדִים

בִּמְחִלּוֹת אֲפֵלוֹת – – –

מִי טָרַף

אֶת מִי?

הָעוֹלָם אֶת יָפְיוֹ?

אוֹ הַכִּעוּר אֶת הָעוֹלָם –

מִישֶׁהוּ הָרַג

אֶת אֱלֹהָיו?

אֵי שָׁם מְשַׁסֵּעַ –

צָבוּעַ שְׁאֵרִית

הַגְּוִיָּה

אֵי שָׁם הוֹלֶכֶת וְכָבָה

בְּקִרְבְּךָ

עֵין הַבּוֹרֵא כֹּל –


לֹא כֻּלָּם נוֹשְׂאִים

כַּפֵּיהֶם לַשָּׁמַיִם

לֹא רַק מַלְאָכִים

אוֹמְרִים שִׁירָה

יֵשׁ גַּם שִׁירַת שֵׁדִים


מן העיזבון


הַפָּנִים בַּשִּׁמְשָׁה

מאת

אסתר ראב

הַפָּנִים בַּשִּׁמְשָׁה

הֵם פְּנֵי “הַקּוֹצֵר”

מֵצִיץ וְנֶעְלָם

נֶעְלָם וּמֵצִיץ

מִשְׂחַק־מַחֲבוֹאִים לוֹ

עִמָּנוּ.

יַעֲדוֹ:

הוֹד שֵׂיבָתֵנוּ

עֲטֶרֶת חַיֵּינוּ


מן העיזבון


אֲשֶׁר יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת

מאת

אסתר ראב

אֲשֶׁר יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת

וְאֵינֶנּוּ:

אֵלֶּה הֵם חַיַּי –

הַחַכָּה הִיא בְּיָדִי:

אֲחֵרִים, שׁוֹנִים.

לִי יֵשׁ צִפֳּרֵי־שָׁמַיִם

וַעֲנָנִים

מִתְלַכְּדִים וְשָׁטִים

וּנְמוֹגִים בִּן־רֶגַע


מן העיזבון


עֲלֵה בִּכְנָפֶיךָ

מאת

אסתר ראב

לנעמי גלבע


עֲלֵה בִּכְנָפֶיךָ

בַּסֻּלָּם

הַכֵּה וַחֲתֹר

חֲתֹר וַעֲלֵה

גַּם אִם

דּוֹאֶבֶת הַפְּצוּעָה

הִיא לֹא תְּשַׁקֵּר

רוּחַ מֵעַל

שׁוּרָה עָלֶיהָ

חֲתֹר הִיא

לֹא תְּשַׁקֵּר

הִיא רַק דּוֹאֶבֶת

עוֹד שְׁנִיָּה אַחַת

וַאֲוִיר מְרוֹמִים לְךָ

וְרַגְלֶיךָ מְיֻתָּרוֹת

1966


מן העיזבון


אֲנִי קוֹצֶרֶת

מאת

אסתר ראב

אֲנִי קוֹצֶרֶת

אֲשֶׁר זָרַע לִי

גּוֹרָלִי –

אֲלֻמּוֹת נוּגוֹת

וְדַרְדַּר בָּהֶן

וְקוֹצִים הַרְבֵּה –

אֶת הַכַּלָּנִיּוֹת

הַמְּאִירוֹת הָאֲדֻמּוֹת

קָבַע הָאֵל

בְּרַחֲמָיו –

בְּלִבִּי

1966


מן העיזבון


זַיִת עֵץ קָדוֹשׁ

מאת

אסתר ראב

זַיִת עֵץ קָדוֹשׁ

וּפַךְ הַשֶּׁמֶן

מֵעֵבֶר לְאַלְפֵי שָׁנָה

אֶל רֵאשִׁית

הַמֶּלֶךְ הָרָכוּן

אָחוּז בַּאֲדָמָה עַתִּיקָה

וּסְבִיבֶךָ

אָבוֹת מְזֻקָּנִים

חוֹנִים

קָדוֹשׁ וְטָבוּל –

זִכְרוֹנוֹת

אֲפֹרִים־יְרֻקִּים

גִּזְעֲךָ מְפֻצָּל:

סֵמֶל קוֹדֵר – וְקוֹרֵן

זַיִת – עֵץ קָדוֹשׁ!

1966


מן העיזבון


צַלְעוֹת הַכַּרְמֶל

מאת

אסתר ראב

צַלְעוֹת הַכַּרְמֶל

חוֹבְקִים עַרְפִלִּים

זָעִים לְאִטָּם אֲפֹרִים

נְמוֹגִים

וּמִתְכַּוְּצִים חֲלִיפוֹת

וְעַל הַפְּסָגוֹת

נָח עָנָן שָׁחוֹר

עוֹפֶרֶת עַל אֶבֶן

גּוֹחֵן –

מְאַיֵּם –

עַל הָאַלּוֹנִים

הַמְּלַבְלְבִים

בְּיָרְקָם הַבָּהִיר

קָפְאוּ וְחִיּוּכָם גָּוַע

בְּרוֹשִׁים שְׁחוֹרִים

עוֹנִים בְּהֶמְיָה עֲמֻקָּה

לֶעָנָן הַכָּבֵד מֵעַל –


מן העיזבון


אַלּוֹנֵי טִבְעוֹן

מאת

אסתר ראב

הֵם צוֹמְחִים מִתְפַּתְּלִים

כַּאֲנָשִׁים חַיִּים

נִלְחָמִים וּבוֹכִים

וְצוֹחֲקִים עַל קִיּוּמָם

קִיּוּם אַלְפֵי־שָׁנִים

הֵם צוֹחֲקִים לְגוֹרְלוֹת אֲנָשִׁים

הֵם רָאוּ עַמִּים בָּאִים

וְעַמִּים הוֹלְכִים –

וְהֵם הֶעֱמִיקוּ שָׁרָשִׁים

הֵם רָאוּ תּוּרְכִּים שְׁחוּטִים

וְעַרְבִים יְרוּיִים

וִיהוּדִים חָרְשׁוּ עַל אֲפָרָם

הֵם רָאוּ עַמִּים צְעִירִים

וְעַמִּים זְקֵנִים

מִשָּׁרְשֵׁיהֶם עָלָה רֵיחַ שְׂרֵפָה

אֲבָל לְשַׁדָּם חַי וּמְפַעְפֵּעַ

הוּא בָּא מִמֶּרְחַק דּוֹרוֹת

מֵאוֹן עֲלוּמֵי לְאֻמִּים


מן העיזבון


אֲפִיקִים בַּנֶּגֶב

מאת

אסתר ראב

אֲפִיקִים בַּנֶּגֶב

עֲנָקִים בָּעֲרָבָה

עוֹרְקֵי מַיִם

עוֹרֵק־דַּם־עֲרָבָה

צָחִיחַ

תְּעָלוֹת רְפוּדוֹת

חַלּוּקֵי אֶבֶן לְבָנָה

מַיִם! – דַּם הָעֲרָבָה

יִזְרֹם בְּגַעַשׁ

לְעֵת חֶסֶד מֵעַל –

יִגְאֶה יִשְׁתּוֹלֵל

פּוֹרֵץ מְמַלְמֵל

מוּל שְׁמֵי אֵין סוֹף

אֲפֹרֵי עָנָן

יִרְחַשׁ מוּל סְלָעִים

דִּמְיוֹן אֵל

בְּרָאָם

יָשִׂיחַ עִמָּם

שִׁירַת־מַיִם גּוֹאִים

שׁוֹטְפִים בְּרָתְחָם –

יַבִּיטוּ הָרִים מֵעַל

שְׁחוֹרִים תּוֹהִים

זוֹכְרִים עֵת־רְעָדָה;

גָּפְרִית וָאֵשׁ

הָיְתָה קִרְבָּם;

זִכָּרוֹן – עַז עַתִּיק

כֵּיצַד הוּחַם לִבָּם

וְנוּר שָׁטַף צַלְעוֹתָם

שְׁחוֹרִים מְקֻמָּטִים

הֵם זוֹכְרִים זוֹכְרִים

עֵת בָּחַשׁ הַאֵל

קִרְבֵיהֶם וְהִרְתִּיחַ דָּמָם

עַתָּה קְפוּאִים הֵם

עֲצוּבִים

מְלֵאֵי־הוֹד;

שְׁנוֹת אֶלֶף נִתַּן

לָהֶם

זָכוֹר וְשָׁמוֹר

יְמֵי־אֵשׁ לַהֶבֶתְיָה


מן העיזבון


עֲרָבָה

מאת

אסתר ראב

דִּמְיוֹן אֵל

אוֹתָךְ יָצַר

בַּגְּבָעוֹת בַּגֵּאָיוֹת

בְּסַלְעֵי מָגוֹר

בַּמַּכְתְּשִׁים

בַּבְּקָעוֹת וּבָרָמוֹת –

כְּסִימְפוֹנְיַת בֶּטְהוֹבֶן

גּוֹאָה:

כִּתְפִלָּה יֵרוֹמּוּ הָרַיִךְ

תְּפִלָּה אֲפֵלָה רוֹחֶשֶׁת

נוֹהָה אֶל כֹּחוֹת עֲנָק

הֱיוֹת דּוֹמֶה לָאֵל

וּבַחֲרִיצַיִךְ צְלִילִים רַכִּים

מְחַיְּכִים סַבְיוֹנִים חַיִּים

חִיּוּךְ צָרוּב עָמֹק

שֶׁלֹּא מִכָּאן

וְשִׁטָּה שְׁטוּחָה

מַפְתִּיעָה בְּיַרְקוּתָהּ

עֵת שֶׁבֶר עָנָן

פָּקַד אוֹתָהּ

בָּרָקִיעַ עָנָן נִצָּב

שָׁחוֹר כִּדְיוֹ

כְּרֶקַע לְחֶזְיוֹן־קְרָב

וּבְרָקִים מְצַיְּרִים

צִיּוּרֵי־אֵשׁ

בְּזָוִיּוֹת־הוֹד

כִּכְתָב אֱלוֹהַּ

מִמְּרוֹמֵי־סִינַי


מן העיזבון


שִׁיר לְאַיְכְמַן

מאת

אסתר ראב

אַתָּה אֲשֶׁר קִעְקַעְתָּ בִּבְשַׂר־אָדָם

כְּקַעְקֵעַ בִּבְשַׂר בְּהֵמָה

וְנַעַל הַיֶּלֶד אָסַפְתָּ –

אֲשֶׁר רַגְלֵי

הַפְּעוּטָה הַטְּהוֹרָה

נִקְטְעָה נִשְׂרְפָה נִמְעֲכָה;

אַתָּה אֲשֶׁר זִהַמְתָּ לָעַד

שָׁמַיִם כְּחֻלִּים

בְּעַמּוּדֵי עָשָׁן־שָׁחוֹר –

מִדֶּשֶׁן עַצְמוֹת־אָדָם;

אַתָּה אֲשֶׁר חִלַּלְתָּ מַנְגִּינוֹת –

לְקִצְבָּן שָׁחַטְתָּ חָבַטְתָּ שָׂרַפְתָּ –

אָרוּר אַתָּה!


מן העיזבון


לְיֶבְטוּשֶׁנְקוֹ

מאת

אסתר ראב

יֶבְטוּשֶׁנְקוֹ – נַעֲרִי הַתָּם וְהַנּוֹעָז –

יְפֵה-הָעֵינַיִם,

בֶּן הָאֲדָמָה הַגְּדוֹלָה –

וְהַנְּהָרוֹת הָרְחָבִים,

הַנְּחָלִים עִם גְּדוֹתֵיהֶם הָרַכּוֹת

שְׁתוּלוֹת עֲרָבוֹת בּוֹכִיּוֹת

וְלִבְנִים מַכְסִיפִים;

בֶּן הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר מַקְהֵלָתָהּ

שָׁרָה אֲחִידוּת –

כַּעֲדַת-דְּבוֹרִים מְזַמְזְמוֹת

בְּיוֹם-קַיִץ, כָּבֵד, זָהוּב;

בֶּן הַצֶּ’רְנוֹזוּמִים

וְהָעֲרָבוֹת הַמֻּשְׁלָגוֹת;

גּוּר שׁוֹצֵף,

רְחַב-כַּף

וּכְבַד-צִפֹּרֶן –

נִצַּבְתָּ מוּל עֲדַת-זְאֵבִים

פְּרוּעָה, מְיַלֶּלֶת –

לְבַד.

סוֹלוֹ שַׁרְתָּ –

רַק אֶחָד!

מוּל צוּקֵי-שִׂנְאָה רַבִּים

אֶחָד מוּל רַבִּים,

עַז וְתָמִים –

כְּנָבִיא עַל הַרְרֵי-יְרוּשָׁלַיִם

יֶבְטוּשֶׁנְקוֹ בְּנִי –

יֶלֶד מְשַׂחֵק

עַל מְאוּרַת-פְּתָנִים…


1963


אוֹפֶּנְהַיְמֶר הַיְּהוּדִי

מאת

אסתר ראב

צָרוֹת כְּתֵפֶיךָ

לָשֵׂאת אֶת כַּדּוּר הָאָרֶץ

אֵין אַתָּה אַטְלַס

יַהֲדוּתְךָ טְבוּעָה

בְּשִׁקּוּי עַצְמוֹתֶיךָ

וְאַתָּה לֹא יָדַעְתָּ

חָשַׁבְתָּ כִּי אַטְלַס אַתָּה

וְתַעֲמִיס כַּדּוּר הָאָרֶץ

עַל כְּתֵפֶיךָ הַצָּרוֹת

וְתָשׁוּב הָרוּחַ לְפָעָמְךָ –

וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָעַתִּיק

הֵחֵל מְדַבֵּר מִגְּרוֹנְךָ

כְּבַעֲלַת אוֹב –

וּבִגְרוֹנְךָ

אֲשֶׁר לוֹקֶה –

כִּי הִכָּה בְּךָ הָאֵל

עַל שֶׁרָצִיתָ לִדְמוֹת –

יְהוּדִי צַר כְּתֵפַיִם

עַל כִּי לֹא יָדַעְתָּ

כִּי מוּסַר אֱלוֹהַּ מִמָּעַל

טָבוּעַ בְּשִׁקּוּי עַצְמוֹתֶיךָ

הֻכֵּיתָ בִּגְרוֹנְךָ –

וְאוּלַי עַל אֲשֶׁר דִבַּרְתָּ

גָּבֹהַּ גָּבוֹהַּ

עַל פִּטְרִיַּת הַמָּוֶת

לְכָל חַי שֶׁעַל הָאֲדָמָה


מן העיזבון

הוֹצִיאֵנִי אֱלוֹהַּ (1972–1981)

מאת

אסתר ראב


כְּבָר פְּגַשְׁתִּיךָ פַּעַם

מאת

אסתר ראב

כְּבָר פְּגַשְׁתִּיךָ פַּעַם

מאת

אסתר ראב


לָאָדָם שׁוֹשַׁנַּת־שֶׁמֶשׁ

מאת

אסתר ראב

שׁוֹשַׁנַּת-שֶׁמֶשׁ

נִתְלֵית

בֹּקֶר, בֹּקֶר

עַל קִיר-חַדְרוֹ

שֶׁל אָדָם;

לְחִי-תִּינוֹק

קְרִירָה

מֵרוּחַ-לַיְלָה

נוֹגַעַת

בְּלֶחְיוֹ שֶׁל אָדָם;

עֵינֵי-אִשְׁתּוֹ

נִפְקָחוֹת לַחוֹת

לְעֻמָּתוֹ;

אֶת הַבּוֹדְדִים

עַל עַרְשָׂם –

חוֹבְקִים אַבְנֵי-הָהָר

מִמּוּל,

וְשׁוּלֵי-זְרִיחָה רְחוֹקָה

בְּרֹאשׁוֹ –

מַוְרִידָה יוֹמָם;

בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר

מְלַקְּקִים הֵם

דִּמְעָה יְשָׁנָה

מְלוּחָה

וְלוֹעֲסִים אוֹתָהּ –

הַטּוֹבָה.


1972


הָעִגּוּל סָבִיב

מאת

אסתר ראב

הָעִגּוּל סָבִיב

שֻׁלְחָן זֶה

רוֹטֵט עֲדַיִן

עַל הַשְּׁנַיִם –

אַךְ הַסְּפָרִים

עַל הַקִּיר –

מְיַבְּבִים חֶרֶשׁ –

אֶת הַדְּמוּת בַּלֵּילוֹת

1972


מן העיזבון


שִׁירֵי־יָם

מאת

אסתר ראב

שִׁירֵי־יָם

מאת

אסתר ראב


"אֲדֹם־הַפֵּאָה"

מאת

אסתר ראב

“אֲדֹם-הַפֵּאָה”

הוּא צֶמַח אַכְזָב –

לְפֶתַע הוּא נָע,

רוֹעֵד בַּמַּיִם,

בְּיַרְכְּתֵי-תֵּבֵל:

עַל אִי בּוֹדֵד

בְּיָם-דְּרוֹמִי

בְּיָם שֶׁאֵינוֹ יָם

לְפֶתַע –

הוּא אֹזֶן,

חֲצִי-אֹזֶן

זִיזִים,

רוֹטְטִים –

גֵאוּת שַׁבְרִירִית

שְׁקוּפָה

קָמָה

מִצְטַלְצֶלֶת בַּאֲטִימוּת –

הַלְלוּיָהּ!



הַצֶּדֶף

מאת

אסתר ראב

הַצֶּדֶף

שֶׁתָּלִיתָ בְּאָזְנָהּ

הֵכִיל פְּנִינָה

קְטַנָּה

מְזַמֶּרֶת:

בְּכָל צִבְעֵי-הַקֶּשֶׁת –

זְרוֹעֲךָ הַקָּשָׁה,

הַחַמָּה,

לָפְתָה מָתְנֶיהָ –

הַלַּחִים הַקְּרִירִים

וּפִיךָ נִמְלָא קַשְׂקַשִּׂים

יְרֻקִּים, נוֹצְצִים

מִזְּנָבָהּ הַמָּתוֹק –

אֲשֶׁר נָשַׁקְתָּ.


1972


מוֹעֲדִים לְלֹא שִׂמְחָה

מאת

אסתר ראב

מוֹעֲדִים לְלֹא שִׂמְחָה

מאת

אסתר ראב


שָׁנִים רַבּוֹת

מאת

אסתר ראב

שָׁנִים רַבּוֹת,

נָחוֹת,

בִּגְבִיעַ חַיֵּינוּ –

הַקָּטָן –

אֵין לְהֲגִיחוֹ –

בְּחִפָּזוֹן;

תֵּן לָנוּ

שְׁהוּת

לִנְצֹר גְּבִיעֵנוּ –

הַקָּטָן –

לְלֹא תַּקָּלָה:

עַד בּוֹא

הָאוֹר הַגָּדוֹל;

הַלֵּב מְפַרְפֵּר –

עַל כָּל טִפָּה –

יַיִן מְשֻׁמָּר,

חָרִיף,

נִנְסֹךְ בּוֹ

גַּם סְתָו

וְגַם אָבִיב.



הוּא הֵעִיר בִּי

מאת

אסתר ראב

הוּא הֵעִיר בִּי –

הָרוּחַ;

וְזוֹ בָּאָה

עֲטָפַתְנִי –

רַחֲמִים גְּדוֹלִים,

לִטְּפָה –

דַּבְלוּלֵי-שְׂעָרִי –

הַלַּח,

אֵין יִסּוּרִים:

הוּא שָׁלַח

אֶת הָרוּחַ –

וְהִיא בָּאָה,

צָבְעָה

הַכֹּל יָרֹק

רַךְ

עַל גַּבִּי

יָרֹק כֵּהֶה;

אוֹרוֹ בָּא מֵעִמְקֵי הָאִי

וּדְמוּתוֹ –

פֶּתַע

הִבְהֲבָה –

הִתְגַּלּוּת.


1976


אָמוֹדַאי

מאת

אסתר ראב

מוקדש לראובן


אֵינִי אוֹהֵב לִשְׂחוֹת עַל הַשֶּׁטַח

אֲנִי אוֹהֵב מַעֲמַקִּים כְּחֻלִּים

צִלְלֵי-סְלָעִים יְרֻקִּים –

כּוֹכְבֵי-יָם

זָעִים

חוֹל קַרְקַע זַךְ

וּשְׁרָכִים מִתְפַּתְּלִים;

בְּרַק-סְנַפִּיר,

קַרְנֵי-שַׁבְּלוּל

זְהֻבִּים

צְדָפוֹת מְאִירוֹת

בְּאוֹר בֵּין שְׁמָשׁוֹת;

גַּם עֻמְקֵי צַמָּרוֹת

טְלוּלוֹת עַל הָאֲדָמָה –

אֹהַב

וּגְלִילֵי-עָנָן לְבָנִים

אֲפוֹרִים, שְׁחוֹרִים –

נֶעֱרָמִים

זֶה עַל זֶה,

טָסִים בָּרוּחַ –

מִפְרָשִׂים פְּרוּעִים

בּוֹלְעִים זֶה אֶת זֶה

רוֹעֲמִים וְעוֹבְרִים


1973


בְּיַרְכָתֶיךָ בְּפִנָּה רְחוֹקָה

מאת

אסתר ראב

בְּיַרְכָתֶיךָ בְּפִנָּה רְחוֹקָה

צָצִים הַסְּפִיחִים

כְּפֵאוֹת שְׁכוּחוֹת

אֲשֶׁר הִשְׁאִיר

הַיָּם כִּמְגַלֵּחַ

בִּזְקָנְךָ

הַסְּפִיחִים

זוֹהֲרִים

בִּזְהַב שְׁקִיעָה

יָפָה שִׁבְעָתַיִם

מִזְּרִיחָה

וְנוֹשְׁבוֹת שָׁם

רוּחוֹת עַד לֹא מִכָּאן

וְקוֹשְׁרוֹת

וּמַבְטִיחוֹת

עוֹלָם שֶׁלְּאַחַר

עוֹלָם שֶׁלְּאַחַר?

רֵיחַ־עֲתִידִים

אֲשֶׁר יוּחַשׁ

בְּלִי חוּשִׁים

הַס מִלְּהַזְכִּיר

הַס מִלַּחֲלֹם

כִּי הַכֵּלִים יִוָּצְרוּ

עִם בּוֹא הָעֵת


מן העיזבון


כְּבָר פְּגַשְׁתִּיךָ פַּעַם

מאת

אסתר ראב

כְּבָר פְּגַשְׁתִּיךָ פַּעַם

לִפְנֵי זְמַנִּים

אֲשֶׁר לָעַד

כְּבָר אָחַזְתָּ בְּיָדִי

בְּמַגָּע לֹא מִכָּאן

כְּבָר נָחוּ עָלַי –

עֵינֶיךָ

מִבֵּין עַרְפִלֵּי מִשְׁקָפַיִם:

דְּמָעוֹת וּצְחוֹק –

כְּבָר תִּמֵּר

הַגּוּף הַזֶּה

בְּגַן־חַיַּי

הַטְּרוֹמִי,

לְמַעַן חֲצוֹת

בְּמַעְגְּלֵי־מַזָּלוֹת

גּוֹרָל־יִחוּדִי,

בּוֹדֵד.

1973


מן העיזבון


זְרוֹעוֹת נִסְגָּרוֹת

מאת

אסתר ראב

זְרוֹעוֹת נִסְגָּרוֹת

עַל אֶפֶס –

כֹּבֶד־שֵׂעַר

גּוֹלֵשׁ עַל כָּתֵף;

יָדְךָ רְחוֹקָה –

מְאִירָה

מְאוֹתֶתֶת

עֶרֶב, עֶרֶב.

1974


מן העיזבון


סְתָו

מאת

אסתר ראב

כַּדּוּר־אֶרֶץ

שָׁמַט שִׁכְמוֹ

וּכְרֵיזַנְטֶמוֹת –

נוֹטְפוֹת־טַל

בַּבְּקָרִים

גַּלֵּי־פִּיּוּס בָּאִים –

מִמֶּרְחַקִּים

מְיַבְּבִים חֶרֶשׁ;

כִּסּוּפִים

נָעִים –

לִקְרָאתְךָ;

מַלְאָךְ כּוֹרֵעַ –

פֶּתַע

וְרֹאשׁוֹ עַל בִּרְכֶּיךָ.

1974


מן העיזבון


אֹפִי

מאת

אסתר ראב

בָּבוּאַת־אוֹרָה

אֲצִילָה

עוֹלָה כְּסוּיָה

גּוֹן וַחֲצִי־גּוֹן

סָפֵק וּסְפֵקוֹת

רַחְשׁוּשֵׁי־שֶׁקֶר –

וְאוֹת חֲצוּבָה

בְּיָד חֲזָקָה

קְסָמִים מְהַבְהֲבִים

מִסְתּוֹדְדִים וְכָבִים


מן העיזבון


צֵל הַקִּיקָיוֹן

מאת

אסתר ראב

בְּסַעַר־זְוָעוֹת –

טוֹב לָפוּשׁ

תַּחַת הַקִּיקָיוֹן –

בְּטֶרֶם תַּעֲרִים עָלֶיךָ

נִינְוֵה;

בְּצֵל הַקִּיקָיוֹן

נוֹשֶׁבֶת רוּחַ שְׁקֵטָה;

פּוֹרֵחַ עַכְשָׁו

רוֹטֵט;

חֹסֶר הִגָּיוֹן

וְחֹסֶר כֹּל;

זִכְרִיּוֹת בְּעֵינֵי הַקִּיקָיוֹן

וְהוּא מְחַיֵּךְ


מן העיזבון


וְהָאֵל הֵעִיר

מאת

אסתר ראב

וְהָאֵל הֵעִיר

רוּחַ

בִּי מֵעַל

וְזוֹ חִבְּקַתְנִי

בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ

וְנָשְׁקָה קְצֵה

שַׂעֲרוֹתַי

וְהַיִּסוּרִים

נֶעֶלְמוּ –

הוּא

שָׁלַח לִי אוֹתָהּ

וְהִיא בָּאָה

מִמֶּנּוּ –

וְצִבְעָהּ יְרַקְרַק

בָּהִיר וִירַקְרַק כֵּהֶה

וּמִשְׂחַק שְׂעָרוֹ הָאָדֹם

בָּא

מֵעָמְקֵי הָאִי הֶעָזוּב

וּדְמוּת צְמִיחָתוֹ

הִבְהֲבָה כְּשַׁלְהֶבֶת

1974


מן העיזבון


אֲנִי כְּרָב – לְבַת־שְׂחוֹק

מאת

אסתר ראב

אֲנִי כְּרָב1 – לְבַת־שְׂחוֹק

לַ“גַּלַקְסִיָה” שֶׁלְךָ

פּוֹרֵחַ בְּאוֹר אֲדַמְדַּם

מַעֲלֶה נוּרִיּוֹת־אָבִיב

וְחַצְבֵי־סְתָו;

אָבִיב וּסְתָו

אֵין שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם;

אִם תֶּאֱסֹף אוֹרְךָ –

אֶגְוָע.


מן העיזבון


  1. אדמה חרושה בסוף החורף ומוכנה לזריעת תבואת הקיץ (א.ב.ע.)  ↩


לְאַחַר מוֹתִי

מאת

אסתר ראב

בְּשַׁלְוַת־עַרְבַּיִם,

בֵּין כַּרְמֶל וְתָבוֹר:

תְּרַחֵף כָּאן נִשְׁמָתִי –

בְּלִי גּוּף,

בְּלִי מִשְׁקָל,

תַּרְעִיף עָלֶיךָ

טַל־חִיּוּת וָרֹךְ,

תְּלַטֵּף

פָּנֶיךָ –

בְּרוּחַ־עֶרֶב

רְגוּעָה.

1974


מן העיזבון


בְּגִלְגּוּל אַחֵר

מאת

אסתר ראב

(זמר עממי)


עַלְוַת-עָלִים

בְּרִבּוּעַ-חַלּוֹן –

רוּחַ נוֹשֶׁבֶת:

עָלִים מְצַיְּרִים

יְצִירֵי-דִּמְיוֹן

אִשָּׁה –

בְּפֵאָה נָכְרִית –

לְבוּשָׁה רוֹקוֹקוֹ

וּשְׂעָרָהּ –

גּוֹלֵשׁ עַל כְּתֵפָהּ;

צִפּוֹר –

אֲרֻכַּת-כָּנָף,

שְׁחוֹרָה,

מְאַיֶּמֶת

עָלִים מְאַוְּשִׁים

וְשֵׁד קָטָן

מֵצִיץ רוֹמֵז

וְצוֹחֵק:

“עַל כְּרָעַיִךְ וּקְרָבַיִךְ” –

אֲנִי מַכִּיר אוֹתָךְ –

עוֹד טֶרֶם נוֹלַדְתִּי –

הִרְגַּשְׁתִּי בָּךְ,

בְּגִלְגּוּל אַחֵר

הוֹשַׁטְתִּי יָד לָךְ

וְלִטַּפְתִּי צַמָּתֵךְ הַיָּפָה

וְלָחַשְׁתִּי:

אַתְּ, עֲלוּלָה לְהִתָּקֵל בִּי

וְלִרְעוֹת בְּמַעְגָּלַי;

בְּגִלְגּוּל אַחֵר –

עָנִיתִי:

עָלוּל אַתָּה

לַחוּשׁ בָּאוֹר הָעוֹלֶה

מִקִּרְבִּי –

לְתָפְשׂוֹ, לְגַלְגֵּל לְךָ.

כַּדּוּר-מִשְׂחָק מִמֶּנּוּ,

עוֹד עָלוּל אַתָּה

לִתְפֹּשׂ קְצֵה צְעִיפִי הַמִּתְעוֹפֵף

וְנִשְׁמָט מִיָּדְךָ

וּלְגַמְגֵּם, בְּלָשׁוֹן כְּבֵדָה:

“כָּמוֹךְ אַיִן” – – –


וּבְרִיצַת-רַגְלַיִם קְטַנּוֹת

בִּשְׁבִילֵי-שָׁמַיִם –

לְאַבֵּד אֶת נְעָלֶיךָ

הַכְּבֵדוֹת – – –

1975


מן העיזבון


סְפִיחַ נְעוּרִים

מאת

אסתר ראב

סְפִיחַ נְעוּרִים

פָּרַץ לְפֶתַע

לִקְצֵה הָאֶצְבָּעוֹת

עֵת בָּחַשְׁתִּי בִּשְׂעַר

חָזֵהוּ הַנֶּהְדָּר –

זְרוֹעוֹ נָחָה עַל חָזִי

כְּבֵדָה וִיקָרָה

כִּמְטִיל־זָהָב

כְּמַתְּנַת־אֵל זוֹהֶרֶת –

רַק מַבָּטוֹ תָּעָה בְּמֶרְחַקִּים

לֹא יְדוּעִים לִי

כָּל תְּנוּעָה הוֹפְכָה

סֵמֶל

כָּל מִלָּה צוֹלֶלֶת מְלֵאַת

מֵאָה פַּעֲמוֹנִים נִפְלָאִים

וְהֵדִים שֶׁלֹּא מִזֶּה –


מן העיזבון


אִישׁ הַנְּחֹשֶׁת

מאת

אסתר ראב

רָאִיתִי אִישׁ בְּמוֹנִית –

אִישׁ מִנְּחֹשֶׁת קָלָל –

עֵינָיו קָמוֹת,

וְרֹאשׁוֹ לֹא לִי –

רֶגַע הִתְנוֹצֵץ –

כְּבָרָק אָדֹם

מוּל הַשְּׁקִיעָה –

וְחָלַף;

אַךְ הַנְּחֹשֶׁת –

הָלְמָה בִּי

כִּלְשׁוֹן-אֵשׁ;

עִנְבָּל הִמְטִיר

צְלִילִים

מֵעֵבֶר הָרִים

רְחוֹקִים –

הָיְתָה שְׁקִיעָה

אֲדֻמָּה

עַל פְּנֵי יָם

רָגוּעַ


1979


נְסִיעָה

מאת

אסתר ראב

הָיִיתָ כְּצֶמַח –

שֶׁלֹּא רְאִיתִיו זְמַן רַב –

וְהִבְשִׁיל בֵּינְתַיִם;

מָלֵא, שָׁקֵט – עַל יָדִי;

שְׁתֵּי הַפֵּאוֹת הָאֲדֻמּוֹת

פָּרְצוּ מִתּוֹכְךָ

לוֹהֲטוֹת וְיָפוֹת –

וְהַסִּיבִים הַלְּבָנִים –

כְּסִיבֵי־חִטָּה בְּשֵׁלָה –

בְּרַקָּתְךָ

הַפּוֹנָה אֵלַי

לָחֲשָׁה, בַּגְרוּת;

רֶגַע טָבְלָה עֵינְךָ –

בְּעֵינִי –

נַחְשׁוֹלִים;

וּפֶתַע –

סוֹף־פָּסוּק!

1977


מן העיזבון


הַחַיִּים הֵם חֲלוֹם

מאת

אסתר ראב

הַחַיִּים הֵם חֲלוֹם

אֲבָל עָלֵינוּ לְהָקִיץ

לְחַיֵּי־נֶצַח –

מַה זֶה נֶצַח?

הַכֹּל נִשָּׂא בָּרוּחַ

לְלֹא שָׁנָה –

לְחִיצַת־יָד

חַמָּה

יֵשׁ בָּהּ נֶצַח –

מַבָּט יֵשׁ בּוֹ נֶצַח –

כָּל הַשְּׁאָר

דֶּקוֹרַצְיוֹת –

הֵן מִתְחַלְּפוֹת

רַק אַחֲרֵי כֵן

תִּהְיֶה שַׁלְוָה

אָבוֹא לִרְאוֹתְךָ

אַל תִּירָא מִמֶּנִּי –

12.7.1978

בי"ח רוטשילד, הכרמל


מן העיזבון


עֲלֵה סְתָו

מאת

אסתר ראב

בתודה לראובן שהם


הוּא רוֹבֵץ לַפֶּתַח,

וַאֲנִי פּוֹגֶשֶׁת בּוֹ לָעִתִּים

הוּא אֵינוֹ מַבְעִית –

הַאֲמִינָה;

הוּא חֲוָיָה –

שְׁמוּרָה לִי

הוּא חֲוָיָה מְיֻחֶדֶת

הוּא חֲוָיָה גְּדוֹלָה

הַמַּמְתִּינָה לִי;

כְּאִלּוּ חָיִיתִי

אֶת לֵדָתִי –

שֶׁלִּי – עַצְמִי –

אֲנִי רוֹצָה

שֶׁתְּהֵא יָפָה –

שְׁזוּרָה בְּקֶצֶב-תֵּבֵל;

עַל אַלּוֹן

נִפְתָּח לַחַיִּים

עָלֶה יָרֹק, בָּהִיר וָרַךְ –

נַעֲשֶׂה לְאִטּוֹ יָרֹק כֵּהֶה:

שׁוֹתֶה טַל

וּלְשַׁד-שָׁרָשִׁים,

שַׁחְרוּרִים שָׁרִים לוֹ

בֹּקֶר וָעֶרֶב

אַהֲבָה מְסֻלְסֶלֶת

רוֹחֵץ בְּגֶשֶׁם-אָבִיב

פּוֹשֵׁר, בְּשׂוּם-הֲדָרִים;

מִתְנוֹצֵץ בַּשֶּׁמֶשׁ,

עַתָּה הֵחֵל מֵאִיר

בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ-סְתָו

מְאֻחֶרֶת

וּמַקְהֵלַת-כְּרוּבִים נִכְלָמִים –

מַסְתִּירִים פְּנֵיהֶם

וּפוֹתְחִים בְּסִימְפוֹנְיַת

“אַרְבַּע עִתּוֹת הַשָּׁנָה”

לְוִיוַלְדִי

וְשָׁמַיִם לְאֵין קֵץ

שָׁרִים אִתָּם

שַׁלְוַת-רְגִיעָה

וְעֶרְגָּה נִצְחִית


1978


עֶרְגָּה לָעֹלֶשׁ

מאת

אסתר ראב

עֶרְגָּה לָעֹלֶשׁ

מאת

אסתר ראב


שְׁבִיל הָאֵלָה וְהָאַלּוֹן

מאת

אסתר ראב

מִי שָׁפַךְ כָּאן דְּמָעוֹת?

עֲדַיִן תְּלוּיוֹת הֵן –

בֵּין הָעֲנָפִים,

הַמְשַׂחֲקִים בְּאוֹר וְצֵל נוּגֶה;

עֲדַיִן לוֹחֲשִׁים כָּאן:

אָדֹם וְזָהָב

שֶׁל עָבָר:

סְתָו – עָלִים

נָסוּךְ בַּשְּׁבִיל –

בֵּין אֵלָה וְאַלּוֹן:

עָבָר סְפוּג-דּוֹרוֹת –

שַׁלֶּכֶת –

בִּפְזֹרֶת-עָלִים

חֲלוּמָה, שְׁכוּחָה

וְעָנָף אֶחָד,

מְדֻבְלָל,

תָּלוּי בְּאֶמְצַע הַשְּׁבִיל –

כִּזְרוֹעַ שְׁבוּרָה,

עַל פְּנֵי תְּהוֹם-הָעִתִּים,

מִתְנוֹעֵעַ רוֹמֵז:

הַכֹּל עָבַר,

הַכֹּל עָבַר,

אֵין נוֹשְׁקִים כָּאן יוֹתֵר

אֵין לוֹחֲצִים יָדַיִם,

כָּל הָעֵינַיִם כָּבוּ

זֶה כְּבָר,

אֵין כָּאן אִישׁ, אֵין כָּאן אִישׁ…


1972


עֶרְגָּה לָעֹלֶשׁ

מאת

אסתר ראב

עֹלֶשׁ כָּחֹל,

עֹלֶשׁ בּוֹדֵד,

בְּשׁוּלֵי-שָׂדוֹת

בְּעֵירֹם-שְׁלָפִים;

עֹלֶשׁ בְּיַרְכְּתֵי שָׂדוֹת –

חֲרוּשִׁים, חוּמִים,

לִקְרַאת תְּבוּאוֹת-קַיִץ מְצַפִּים –

עֹלֶשׁ מְחַיֵּךְ,

מְעַפְעֵף אֶל תְּכֵלֶת

נוֹטֶפֶת מִשָּׁמַיִם,

עִטוּר אַחֲרוֹן בְּיָפְיוֹ

בְּרַחֲבֵי-שָׂדוֹת יְבֵשִׁים,

בַּשֶּׁמֶשׁ שְׁטוּחִים;

עֹלֶשׁ, עֶרְגַּת רֶגֶל-יְחֵפָה

לַאֲדָמָה עֵירֻמָּה חַיָּה.


1972


אֶפְרוֹחַ־אַנְקוֹרִים

מאת

אסתר ראב

אֶפְרוֹחַ-אַנְקוֹרִים

מְצַיֵּץ בַּעֲלוֹת-הַשַּׁחַר

רַךְ, אָבוּד, בְּתֵבֵל שֶׁטֶּרֶם הִתְעוֹרְרָה

בּוֹדֵד הַקּוֹל – כְּיִבְבַת גּוּר חֲתוּלִים נֶעֱזָב

בְּחֶבְיוֹן הַגָּדֵר

כִּפְעִיַּת תִּינוֹק חוֹלֶה בַּלַּיְלָה

אֵל הָרַחֲמִים רַחֵם עַל יְצוּרֶיךָ!


מן העיזבון


לֵילוֹת לְלֹא־שֵׁנָה

מאת

אסתר ראב

לֵילוֹת לְלֹא־שֵׁנָה

עִם שַׁחַר מִצְטָרְפִים אֵלַי – הַבֻּלְבּוּלִים

הַשַּׁחְרוּרִים וְגַם שַׁלְדָּג בּוֹדֵד –

הָאֵל יוֹדֵעַ אֵיךְ הוּא חַי כָּאן בְּלִי מַיִם – – –


מן העיזבון


בְּבוֹאֲךָ לִקְצֹר קְצִירְךָ

מאת

אסתר ראב

בְּבוֹאֲךָ לִקְצֹר קְצִירְךָ –

יְלַטְּפוּנִי זַלְזַלֵּי־עֲרָבוֹת –

טוֹבְלוֹת בְּמֵי־נָהָר

שַׁלְדָּג יִקְרַע קְרִיעָה

בְּהֵדִים אֲרֻכִּים וְנוּגִים –

בֵּין סְבַךְ־הַסּוּף,

וּבְדֹלַח־הַנָּהָר

יְהֵא חוֹלֵם וְיָרֹק – – –

1974


מן העיזבון


בַּבֹּקֶר

מאת

אסתר ראב

בַּבֹּקֶר

עִם צִפֳּרַי – אָשִׁיר

אֲתַנֶּה מַכּוֹתַי

עִם אוֹר בֹּקֶר

אֲנִי רוֹצָה

שְׁקִיעָה נוּגָה

1977


מן העיזבון


הַפֶּלֶג

מאת

אסתר ראב

הַפֶּלֶג

הוּא – עוֹרֵק סָמוּי

מְזַלֵּף חֲלוֹמוֹת –

רֹךְ וְתִקְוָה

הַפֶּלֶג הוּא –

בִּגְבוּל הַנֵּס


מן העיזבון


וְסוֹעֶרֶת מְחַפֶּשֶׂת דַּרְכֵי־אֵל

מאת

אסתר ראב

וְסוֹעֶרֶת מְחַפֶּשֶׂת דַּרְכֵי־אֵל

וְלֹא דַּרְכֵי־אֶרֶץ –

הָעַלְמָה הַזָּרָה –

אֲשֶׁר רַק מוֹרֶיהָ יְהַלְלוּהָ,

בָּנוֹת לֹא אִשְׁרוּהָ –

וּבָנִים – לֹא יָדְעוּ פִּשְׁרָהּ

וְהָלְכוּ בְּעִגּוּל סְבִיבָהּ אוֹ תְּקָפוּהָ –

וְהִיא גַּם בְּאֵלֶּה וְגַם בְּאֵלֶּה מָאֲסָה


מן העיזבון


זִמְזוּם סְבִיבִי, יוֹם כְּלוּלוֹתַי אֲלָפִים

מאת

אסתר ראב

זִמְזוּם סְבִיבִי, יוֹם כְּלוּלוֹתַי אֲלָפִים

שָׁרִים וְאָזְנַי צוֹלְלוֹת הוֹי מַה חַלָּשָׁה

אֲנִי כְּנָפַי מִתְעַלְּפוֹת עוֹד מְעַט וְאֶפֹּל

אַרְצָה אַךְ לְפֶתַע גַּפַּיִם מְחַבְּקוֹת

אוֹתִי לוֹחֲצוֹת אוֹתִי אֵלָיו וַאֲנִי שׁוֹמַעַת

אֶת דֹּפֶק לְבָבוֹ וַאֲנִי שׁוֹמַעַת הֵד דּוֹרוֹת

שֶׁאֲנִי קְשׁוּרָה אֲלֵיהֶם וְסוֹד שַּׁיָּכוּת גָּדוֹל –

עוֹטֵף אוֹתִי, אֲנִי רוֹאָה דּוֹרוֹת רַבִּים מִלְּפָנַי

וּלְכוּדָה בְּדֹפֶן הָעוֹלָם

אֲנִי וְשׁוֹמַעַת רַחַשׁ כַּוָּרוֹת, אַלְפֵי

כַּוָּרוֹת שֶׁל אִמּוֹתַי רוֹחֲשׁוֹת סְבִיבִי

וּבְלִבִּי כְּבָר שִׂמְחַת הַזֶּרַע הוֹמָה בִּמְתִיקוּת,

עַזָּה, קְהַל בֵּיצֵיהֶם כְּבָר בְּקִרְבִּי –

לַעֲתִיד צֶאֱצָאַי מְלַטְּפִים קְרָבַי

הוּא כְּבָר עוֹפֵף קַר לִי גּוּפִי

רוֹעֵד אֲבָל קְרָבַי רַנִּים בְּשִׂמְחַת עוֹלָם

אֲנִי כְּבֵדָה וּמְאֻשֶּׁרֶת תֵּכֶף אֶשֹּׁר אַרְצָה

לֹא כִּי אָשׁוּב לְכַוַּרְתִּי הַחַיָּה מְלֵאָה וּתְפוּשָׂה

עוֹד בְּחֵן גַּפָּיו הַמְּתוּקִים

אֲנִי טַבַּעַת בְּשַׁרְשֶׁרֶת –

הֲלֹא לֹא אָמַר שֶׁאֲהֵבַנִי

וַאֲנִי לֹא אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁאֲהַבְתִּיו

אֲבָל בְּמָעוֹף שֶׁל מַלְכַּת

הַכַּוֶּרֶת הָיָה הוּא

הַיָּחִיד שֶׁכְּלָאַנִי בֵּין גַּפָּיו

בַּל הִתְלַהֲבוּת –

רַק חֻקֵּי שָׁמַיִם פָּעֲלוּ בָּנוּ

1977


מן העיזבון


בָּרוּךְ יוֹצֵר חֲתַלְתּוּלִים

מאת

אסתר ראב

בָּרוּךְ יוֹצֵר חֲתַלְתּוּלִים

קְטַנִּים

וַחֲבַלְבַּלִּים תְּלוּיִים

בְּחוּט עֲלֵי גְּדֵרוֹת

שְׁלֹשֶׁת חֲתוּלִים

קְטַנִּים

אֶחָד לָבָן

אֶחָד שָׁחוֹר

אֶחָד אָפֹר

צְנֵפָה שֶׁל חֵן

גִּלְגּוּל חִיּוּכִים

מִיִּלּוּדֵי הַטַּל

צְחוֹק וְשִׂמְחָה

כְּקַרְנֵי שֶׁמֶשׁ

אַפִּים וְרֻדִּים

זְנָבוֹת זְעִירִים

מִזְדַּקְּרִים

צְנֵפָה שׁוֹבֵבָה

מְחַיֶּכֶת עוֹשָׂה

גִּנּוּנֵי חֵן –

זֶה עַתָּה

יָצְאוּ מִתַּחַת

יַד הַבּוֹרֵא

כַּפּוֹת רַגְלַיִם

זְעִירוֹת

עֵינַיִם פְּקוּחוֹת

מְלֵאוֹת שִׂמְחָה

זֶה עַתָּה יָצְאוּ

מִתַּחַת יַד הַבּוֹרֵא

צְרוֹר חִיּוּכִים חַיִּים

מָלֵא חֵן

וָתֹם

1978


מן העיזבון


עַל אָבְדַן הַחַיִּים הַמְּתוּקִים

מאת

אסתר ראב

חִסַּלְתֶּם אֶת הַשָּׂכְוִי –

בִּינָתוֹ הַנַּעֲלָה

קְרִיאַת-גֶּבֶר –

בַּחֲצוֹת:

אִיצְטַגְנִין בּוֹדֵד –

חוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים

חָשׁ אִוְשַׁת-גּוֹרָלוֹת:

צוֹפֶה, מְחוֹגִים רְחוֹקִים –

בְּדַלְתוֹת שַׁחַר מַפְצִיעַ.


גֵּרַשְׁתֶּם נְעִירַת-חֲמוֹר –

תַּמָּה וַאֲרֻכָּה –

בַּחֲצוֹתָהּ אֶת הַלֵּיל –

לִשְׁנַיִם;

עֵת תִּרְמֹז

לְכָל חֵלְכָה

וְדוֹאֵב –

לְהִתְהַפֵּךְ לְצִדּוֹ

לְיַשֵּׁר גַּבּוֹ –

הָעוֹבֵד בְּפָרֶךְ.


שִׁעְבַּדְתֶּם –

אֶת הַכְּלָבִים –

יְדִידֵינוּ,

הַנּוֹשְׂאִים צַעַר עוֹלָם

בְּקִרְבָּם,

וּכְמֵהִים לִפְתֹּחַ בִּילָלָה

עֲמֻקָּה –

עַל אָבְדַן אָדָם –

מוּל שָׁמַיִם נְעוּלִים;

דּוֹמְמִים, וּכְנוּעִים בַּלֵּילוֹת –

הֵם מְרַחְרְחִים: “מוֹרִיחַנְיָה”,

צַחֲנַת-גְּנֵבוֹת

וְרֵיחַ דָּם נָקִי

נִסְפָּג בְּעֶצֶב בָּאֲדָמָה.


גּוּרֵי-חֲתוּלִים

יָצַר הַאֵל –

בְּרֶגַע-שֶׁל-חִיּוּךְ

לְשַׂמֵּחַ בָּהֶם –

לְבַב-אֱנוֹשׁ מִסְכֵּן

וּמִלֵּא עֵינֵיהֶם

הַגְּדוֹלוֹת –

תְּמִיהָה רַבָּה

וּמְשׁוּבַת-חֵן

וְאֶת אִמּוֹתֵיהֶם

הַמְהַלְּכוֹת

כִּמְלָכוֹת גֵּאוֹת,

כְּמוֹרוֹת לִתְנוּעוֹת

אֲצִילוֹת –

הִרְעַלְתֶּם!


אֶת עוּגַב-גְּרוֹנוֹ

שֶׁל הַשַּׁחְרוּר

הַמְחַלְחֵל טָלוּל –

חֲנַקְתֶּם –

שִׁירַת-מַלְאָכִים –

לְאַחַר גֶּשֶׁם קַל,

פּוֹרֵט, עָצוּר,

עַל מַחֲטֵי-אֳרָנִים –

עִם רֶדֶת-עֶרֶב.


1978


יֶלֶד עָף מִתּוֹךְ

מאת

אסתר ראב

יֶלֶד עָף מִתּוֹךְ

חַלּוֹן –

הֶחָלָל קִבְּלוֹ

וְהוּא נָשַׁר כָּבֵד

כִּפְרִי־בֹּסֶר –

בַּחֲבָטָה לַקַּרְקַע;

יֶלֶד כּוֹאֵב. בּוֹכֶה

וְדִמְעוֹתָיו וְקוֹלוֹ:

צְלִילִים רַכִּים,

טְרִיִּים

כְּאֵב־טָרִי –

כְּאֵב־בֹּסֶר

קָשֶׁה וָרָם

וְטָהוֹר;

וְהוּא מְסַפֵּר

בִּבְכִי:

עַפְתִּי

וְנָפַלְתִּי מֵחַלּוֹן,

קַרְקַע קָשָׁה

אֲנִי חָבוּט –

כָּחֹל

טָהוֹר

כְּכַדּוּר

שֶׁנִּזְרַק

וְקָפַץ –

וְהוּא עָגֹל וְשָׁלֵם:

בָּרוּךְ הַשֵּׁם

אֵיךְ הַכְּאֵבִים? –

הָרוֹפֵא הַזָּקֵן

קוֹלוֹ עָמוּם,

חֲרוּךְ־עָשָׁן

קוֹלוֹ חוֹרֵק

כְּשִׁנֵּי־מַשּׂוֹר

עָמֹק וָרַךְ,

בַּהַפְסָקוֹת

מִקְטַרְתּוֹ בְּפִיו

אֵיךְ הַכְּאֵבִים? –

הָאִשָּׁה מְחַיֶּכֶת

וְהַפֶּה מִתְכַּוֵּץ –

בִּכְאֵב

דְּמָעוֹת זוֹהֲרוֹת

בְּמַלְכוּת־הַכְּאֵב

מֵאִישׁ לְאִישׁ

נִמְתָּח חוּט סָמוּי –


חוּט חָמִים

צָף זוֹהֵר

מַבָּט טָהוֹר תּוֹעֶה


מן העיזבון


גַּלְעִין

מאת

אסתר ראב

הִיא הָיְתָה

גַּלְעִין קָשֶׁה

כְּגַלְעִין-פְּרִי –

אֲשֶׁר אִם יִתָּקַע

בַּאֲדָמָה שְׁמֵנָה –

מִיָּד יִשְׁלַח

שָׁרָשִׁים בָּהּ,

וּשְׁנֵי פְּסִיגִים –

לַאֲוִיר-הָעוֹלָם:

הִיא הָיְתָה

אִשָּׁה,

עִם מַכְשִׁיר-לֵדָה

מְעֻלֶּה,

וְרֹאשׁ קָטָן וְנָאֶה;

הִיא נִתְקְלָה בּוֹ,

שָׁלְחָה בּוֹ שֹׁרֶשׁ –

וְהֶעֶלְתָה פְּסִיגִים,

וְהוּא גָּרַר כְּנָפָיו

אַחֲרֶיהָ –

הָלוֹךְ וְגָרוֹר,

וּבַפִּנּוֹת הַחַדּוֹת שֶׁלָּהּ

נִתְקְלוּ כְּנָפָיו –

וְנִזּוֹקוּ

הוּא הָלַךְ וְגָוַע –

מִקְּצִיצַת-כְּנָפַיִם

וּמֵת לְיַד הַגַּלְעִין הַקָּשֶׁה

הַגַּלְעִין, אֲשֶׁר שָׁתַל

זַרְעוֹ הַטּוֹב

בְּאֶרֶץ-הַחַיִּים.


1972


שְׁרַקְרַק בּוֹכֶה

מאת

אסתר ראב

גַם בֶּן-עוֹף

יוֹדֵעַ לִגְנֹחַ בַּלֵּילוֹת

וְלֹא רַק בֶּן-אָדָם –

כְּשֶׁמְּצוּקָה בָּאָה עָלָיו:

הָרְסוּ קִנּוֹ,

טָרְפוּ גּוֹזָלָיו;

עוֹד מֵרֵאשִׁית הָעֶרֶב –

שָׁמַעְתִּי קוֹלוֹ:

הֶמְיָה רַבָּה –

יְבָבָה

מְלֵאַת-יָגוֹן

שָׁטָה

בַּחֲלַל-הָעוֹלָם;

צְעִיר-שְׁרַקְרַקִּים –

טֶנוֹר רַךְ

אֲשֶׁר חָזַר מִגָּבְהֵי-שָׁמַיִם

וְעַל גַּבּוֹ זְהַב-הַשֶּׁמֶשׁ

וּכְנָפָיו –

כְּחֻלּוֹת עָמֹק –

כָּרָקִיעַ הַחָרְפִּי

הַקָּרִיר;

אֵין זוֹ שִׁמְחַת-הַצְּפִירָה

הַיּוֹצֵאת מִגְּרוֹנוֹ –

נְכָאִים הוּא הוֹגֶה

אַנְחוֹת-חַיִּים

הַהוֹלְכִים וְכָלִים –

אוּלַי עֲזָבַתְהוּ

רְעוּתוֹ

אוּלַי חָטַף

גַּרְעִין-מֻרְעָל

וְכָעֵת –

קְרָבָיו נִקְרָעִים

בְּבִטְנוֹ

וְצַעַר-עוֹלָם

זוֹרֵם

בְּתוֹךְ הַלַּיִל

עוֹמְדִים

אַלּוֹנִים יְשִׁישִׁים

מְלֻמְּדֵי-תְּלָאוֹת

מְנִיעִים חֶרֶשׁ

עַלְוַת-סְתָו

קְלוּשָׁה


וּלְפֶתַע

נוֹשֵׁר עָלֶה אֶחָד

גָּדוֹל –

בְּצִלְצוּל נוּגֶה

עַל הָאֶבֶן שֶׁלְּרַגְלֵי

הָעֵץ

הַכּוֹכָבִים מִמַּעַל

מִתְכַּסִּים לְאַט

בַּעֲנָנִים קַלִּים

וְטִפַּת גֶּשֶׁם נוֹשֶׁרֶת

וְהַשְּׁרַקְרַק בּוֹכֶה

מָרָה.


1.12.1980


חַי בִּי הַבַּיִת

מאת

אסתר ראב

חַי בִּי הַבַּיִת

מאת

אסתר ראב


מִנִּבְכֵי־הַזְּמַן

מאת

אסתר ראב

מִנִּבְכֵי־הַזְּמַן

אֲנִי שׁוֹמַעַת חוּגָה מְצַיֶּצֶת

רַכּוֹת

הוֹגָה מְנַמְנֶמֶת

בְּתוֹךְ דִּמְדּוּמֵי

שַׁחַר חָרְפִּי;

אָבִי מְהַלֵּךְ

כְּבֵדוֹת וּבַטּוּחוֹת,

מוֹצִיא מַחֲרֵשׁוֹת

מִן הַמַּחְסָן;

אֲנִי שׁוֹמַעַת

צִלְצוּל בַּרְזִלִּי

עָמוּם

וְהַחוּגָה –

קוֹלָהּ מִתְחַזֵּק וְהוֹלֵךְ

וְקוֹל הַסּוּסִים

הַנּוֹשְׁפִים לְתוֹךְ רוּחַ־הַבֹּקֶר

מַרְעִידִים אֶת

לִבִּי – – –

אָבִי –

בְּקֹר הַבֹּקֶר

בַּחֹרֶף

עִם דִּמְדּוּמֵי־שַׁחַר


מן העיזבון


אַבָּא

מאת

אסתר ראב

אַבָּא –

צֵל הַבְּרוֹשׁ

מִתְאָרֵךְ –

וְרוּחַ בָּאָה מִן

הַיָּם –

הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת –

הַפָּרוֹת גּוֹעוֹת –

בָּרֶפֶת;

רְתֹם לָנוּ

אֶת “הַנְס”

הַזָּקֵן, הַלָּבָן

וְנִסַּע לִשְׂדוֹתֶיךָ

בַּקָּרוֹן –

הַחֶרְמֵשׁ

עַל כְּתֵפְךָ הָרְחָבָה

הוֹלֶמֶת פָּנֶיךָ

הַשְּׁזוּפִים

הוּא – מַשָּׁב

מַבְטִיחַ חַיִּים בְּיָדֶיךָ

עִגּוּלִים עִגּוּלִים

קְצוּרִים לְמִשְׁעִי

מִיָּדְךָ הַבְּרוּכָה –


מן העיזבון


הַשַּׁחְרוּרִים

מאת

אסתר ראב

הַשַּׁחְרוּרִים

הוֹגִים – בֵּין הָעַרְבַּיִם

אֶת עֵינֵי־הַכְּפִיר

הֵם הוֹגִים

אֶת הֲדַר גָּבְהוֹ

אֶת מָתְנָיו הַצָּרִים

הַשְּׁלוּחִים כְּגֶזַע

אֶל מָרוֹם


מן העיזבון


אֲנִי נוֹשֵׂאת אוֹתוֹ

מאת

אסתר ראב

אֲנִי נוֹשֵׂאת אוֹתוֹ

מִתַּחַת עַפְעַפַּי

כְּקֶרֶן – אוֹר מְהַבְהֶבֶת

שֶׁנִּשְׁתַּיֵּר מִיּוֹם גָּדוֹל

אֲנִי רוֹאָה פָּנָיו

תַּחַת שְׁמוּרוֹת עֵינַי

כִּרְאוֹת עָלִים

מְאַוְּשִׁים –

אַחֲרֵי יוֹם עֲבוֹדָה

בֵּין עֵצִים יְרֻקִּים

אֲנִי חָשָׁה דְּמוּת

חֲצוּבָה כְּשַׁיִשׁ

קָשֶׁה –

וְחַמָּה

כְּאֹרֶן בַּשֶּׁמֶשׁ


מן העיזבון


בִּיּוֹגְרַפְיָה

מאת

אסתר ראב

כֵּיצַד חַי בִּי הַבַּיִת

בּוֹ עָבְרוּ נְעוּרַי;

כָּל יָמָיו עַל חוּט

חֲרוּזִים –

זֶה אַחַר זֶה:

יֵשׁ בְּהִירִים,

וְיֵשׁ טְבוּלֵי-דְּמָעוֹת.

יֵשׁ יָמִים שֶׁל בָּרָק

גִּלּוּי-מֵעַל –

וְיָמִים אֲפֹרִים שֶׁל שִׁגְרָה תְּפֵלָה;

וְצִרְצָרִים בְּלֵילוֹת-קַיִץ,

מְזַמְּרִים אֶת הֶעָתִיד

בְּהִתְלַהֲבוּת;

אֶפְרוֹחֵי-אַנְקוֹר

מְצַיְּצִים רַכּוֹת

וְחַרְדּוֹנִים מְסַפְּרִים אַגָּדוֹת

מֵעַל גַּל אֲבָנִים

וּנְחָשִׁים שְׁחוֹרִים

בְּסֵתֶר-הַמַּתְבֵּן –

גַּן-עֵדֶן שֶׁל חַוָּה אִמֵּנוּ

וְהָרוּחַ נָעָה

עַל אוֹקְיָנוֹסִים רְחוֹקִים;

וְזִיזִים פְּנִימִיִּים

מְגַשְּׁשִׁים זְמַנִּים רְחוֹקִים –

בֶּעָבָר;

וְעָתִיד מִתְגַּלֵּם

בְּתַת-הַכָּרָה;

תְּחוּשׁוֹת וְהַבְרָקוֹת

וְיָמִים תְּפֵלִים

וְזַעַם-הַלֵּב –

זְמַן אָבוּד עֲבוּרוֹ,

וּלְפֶתַע –

אַגָּדַת-חֲלוֹם:

אֲגַם –

מֻקָּף דְּקָלִים;

וִימֵי-אֹשֶׁר מֻפְלָאִים –

וְיַלְדִּי הַמֵּת

שָׂם לָהֶם קֵץ

“וְעוֹף הַחוֹל”

נִשְׂרָף בַּמִּדְבָּר

וְהֶמְיַת-אֶרֶץ שְׁקֵטָה, יָפָה,

יוֹצֶקֶת תַּנְחוּמִים –


“וְעוֹף הַחוֹל”

קָם לִתְחִיָּה.


1974


אֲנִי מְשַׂחֶקֶת בְּתַעֲלוּמוֹת

מאת

אסתר ראב

אֲנִי מְשַׂחֶקֶת בְּתַעֲלוּמוֹת

מִשְׂחַק־בֻּבּוֹת

יוֹם יוֹמִי;

הִנֵּה קָמָה אַחַת:

וַהֲלִיכָתָהּ מְדַדָּה –

אֶל גְּבוּלוֹת הָאֹפֶק;

אֲנִי נִגְרֶרֶת אַחֲרֶיהָ

בְּחַבְלֵי־קֶסֶם;

אַחַת עִוֶּרֶת –

רַק כִּתְמֵי־צֶבַע –

מִתַּחַת הַשְּׁמוּרוֹת –

עוֹלָמָהּ;

אֶחָד גֵּא

כְּחֹל־עֵינַיִם –

קוֹרֵא לִי בַּחֲלִילוֹ

וַאֲנִי –

בְּחֶבְרָה טוֹבָה;

כָּל עוֹד אֲנִי –

בַּצְּרִיחַ־הַלָּבָן

וְאִלּוּ – אַרְצִי הַבּוֹעֶרֶת

בְּהַפְסָקוֹת אֶת קִיּוּמָהּ

וְאִלּוּ מַלְכִּי

עוֹד בַּצְּרִיחַ הַלָּבָן –

שֶׁעַל הַיְאוֹר –

בַּחַיִּים, חַיָּתוֹ;

הָיִיתִי הוֹזָה

אֶת כָּל הַתַּעֲלוּמוֹת

וְהָיָה זֶה חֶלְקִי –

הַטּוֹב בַּחַיִּים;

נִסִּים, פְּלָאִים

תְּהוֹמוֹת

וְחִידוֹת לְבָנוֹת –

רוֹעוֹת בְּעֶדְרֵי צֹאנִי –

בְּלִי פַּחַד;

וַאֲנִי יוֹדַעַת –

שֶׁאֲנִי “מֵעֵבֶר לַמָּסָךְ”

וְעֶדְרֵי־הַפְּלָאִים

נִמְשָׁכִים לָנֶצַח.

1976


מן העיזבון


מֹשֶׁה שְׁטַמְפֶּר

מאת

אסתר ראב

מֹשֶׁה שְׁטַמְפֶּר

אוֹמֵר:

אֶסְתֵּרְקֶה

יָדַיִךְ חֲטוּבוֹת

יֵשׁ חָרִיץ בֵּין הַכַּף

וְהַזְּרוֹעַ

וְהָאֶצְבָּעוֹת מְתוּקוֹת

כְּמוֹ סֻכָּר טוֹב

אֲרֻכּוֹת וַעֲגֻלּוֹת

וּבִקְצֵה כָּל אֶצְבַּע

צֶבַע־קָטָן מְאִירָה

הַצִּפֹּרֶן

חֹפֶן פְּרָחִים –

וְעַל יַד כָּל

אֶצְבַּע בְּשָׁרְשָׁהּ

גֹּמַּת חֵן צוֹחֶקֶת –

קְטַנּוֹת

הֵן יָדַיִךְ

מֹשְׁקֶה שְׁטַמְפֶּר אוֹמֵר

וְהוּא בֶּן שֵׁשׁ

שְׁחוֹר שֵׂעַר

וְעֵינָיו

כְּעֵינֵי כְּלַבְלָב נֶאֱמָן


מן העיזבון


שִׁירִים לְעֵת כָּזֹאת (א)

מאת

אסתר ראב

שִׁירִים לְעֵת כָּזֹאת (א)

מאת

אסתר ראב


חֶרְמֵשׁ־יָרֵחַ

מאת

אסתר ראב

חֶרְמֵשׁ-יָרֵחַ

נִבָּט עַל עוֹלָם פָּגוּם.

עֵצִים נוֹשְׁמִים עֶצֶב;

עֵצִים, לְלֹא מַשַּׁב-רוּחַ –

וְחַיִּים,

רוֹעֲדִים

בִּמְחִלּוֹת אֲפֵלוֹת…

מִי הָרַג אֶת אֱלֹהָיו?

בַּסְּבַךְ –

מְשַׁסֵּעַ צָבוֹעַ –

שְׁאֵרִית הַגְּוִיָּה,

עֵין-אֱלֹהַּ –

זֶה עַתָּה

בְּקִרְבְּךָ כָּבְתָה – – –



הַשֹּׁרֶשׁ

מאת

אסתר ראב

לִדְבֹּק בַּשֹּׁרֶשׁ

וְלוּ – “אִינְגִ’יל” הוּא –

וְלָלֶכֶת אַחֲרָיו:

כְּמוֹ אַחֲרֵי גִּיד

בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה,

בְּתוֹךְ הַגּוּף –

לָשׁוּב אֵלַי,

מוּל שָׁמַיִם

מְכֻכָּבִים, כְּבֵדִים

וּמְזַלְּפִים

חִיּוּת עוֹלָמוֹת

רְחוֹקִים.



"גֵּיְזֶר" שֶׁל אוֹר אָדֹם

מאת

אסתר ראב

“גֵּיְזֶר” שֶׁל אוֹר אָדֹם

אוֹרוֹת לְבָנִים חִוְרִים:

אוֹרוֹת-שְׁאוֹל –

מְבַתְּרִים שָׁמַיִם:

וַאֲנִי –

כַּלָּנִיָּה וְרֻדָּה בְּיָדִי

וְאַחַת,

סְגֻלָּה כֵּהֶה;

וְגֶזֶר אֶחָד –

מִתּוֹךְ הָעֲרוּגָה;

מַמְטִירָה

מַתִּיזָה

עַל פָּנִים מְשֻׁלְהָבִים

וְכַפּוֹת-רַגְלַי בּוֹסְסוֹת

אַדְמַת-נַזַז שְׁחוֹרָה

וְרֵיחַ – גִּדְרוֹת הַשִּׁטָּה –

לַחִים מִטַּל – – –


1974


שִׁירִים לְעֵת כָּזֹאת (ב)

מאת

אסתר ראב

שִׁירִים לְעֵת כָּזֹאת (ב)

מאת

אסתר ראב


מָצָאתִי אֶת עַצְמִי

מאת

אסתר ראב

מָצָאתִי אֶת עַצְמִי –

בְּגִנָּתִי,

וְהִיא זְרוּעָה

כָּל פִּרְחֵי-הָרוֹש

הַמַּדְהִימִים בְּרֵיחָם –

מֵרֹעַ-שָׁרְשֵׁיהֶם, הַבְּצָלִיִּים;

נַרְקִיסִים, חֲבַצֶּלֶת-הַשָּׁרוֹן;

וְכֻלָּם אֶת רַעֲלָם

לְעוֹרְקַי הִזִּילוּ.


רָחָב וְטָלוּל

מאת

אסתר ראב

רָחָב וְטָלוּל

עוֹלֶה הַצְּלִיל

מִקִּרְבִּי –

הוּא מַגִּיעַ מֵאָבִי:

תּוֹרֶשֶׁת “הִתְיַשְּׂבוּת”

חֲלוֹם-נוֹעַ –

בָּרוּחַ:

בִּצּוֹת, כְּרָמִים

וְשָׂדוֹת

חֲלוֹם-כְּפָרִים-שְׁלֵוִים

נִמְסָךְ

מִמֹּחוֹ שֶׁל אָבִי

וְנִגָּר בְּדָמִי

תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלַי:

רִצְפוֹת-פְּסֵיפַס

מְזַמְּרוֹת, מִמֶּרְחַקֵּי-דּוֹרוֹת:

“שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל”

זוֹעֲקוֹת:

“שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל”.


בְּצֵל גָּלֻּיּוֹת נִדָּחוֹת

מאת

אסתר ראב

בְּצֵל גָּלֻּיּוֹת נִדָּחוֹת

קִירוֹת מְסֻיָּדִים –

סוֹלְדִים:

מֵרִבּוּעִים עֲרֻמִּים,

מְחֻסְפָּסִים:

“זֵכֶר לְחֻרְבָּן”

“אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם”…

וּבִפְּרֶסְבּוּרְג, בַּ“יְשִׁיבָה”:

נָעִים, סָבִים חִוְרִים,

עַל סֵפֶר “הַזֹּהַר”;

וְכוֹכַב-צִיּוֹן, רִאשׁוֹן,

נִדְלָק, בְּשַׁחַר-עֵינָם.


1975


לְפֶתַח תִּקְוָה

מאת

אסתר ראב

1

“טֶרְצִינָה”, “טְרוֹפִּית” וּסְתָם אַחַת

כֻּסֵּיתִי בִּפְצָעַיִךְ –

וּזְבוּבִים יְרֻקִּים רָחֲשׁוּ סְבִיבִי –

רָאִיתִי אֶת עֲלוּקוֹתַיִךְ

בְּחָבִיּוֹת מֵי הַשְׁתִיָּה

אֲבָל בַּלֵּילוֹת כְּשֶׁרָפְתָה הַקַּדַּחַת

בָּלַעְתִּי אֶת שָׂמַיִךְ הַגְּבוֹהִים הַמְדוֹבְבִים

מְלֵאִים רוּחוֹת הֶעָבָר וְהֶעָתִיד –

כּוֹכָבַיִךְ שָׁרוּ בְּאָזְנַי

עִם הֶמְיַת הַחִינִין

הִמְנוֹנִים עֲתִידִים לָבוֹא –

בָּתַּיִךְ הַפְּזוּרִים

דָּמוּ לְשִׁנַּיִם רִאשׁוֹנוֹת

בְּפִי תִּינוֹק –

אַךְ חֶסֶד נַרְקִיסִים בַּבִּצָּה

וְצִבְעוֹנַיִךְ בְּגִבְעוֹת הַבּוּר

נָטְעוּ בְּקִרְבִּי

אֹשֶׁר

שֶׁאוֹתוֹ אֶשְׁתֶּה

עַד נְשִׁימָתִי הָאַחֲרוֹנָה

1976


מן העיזבון


  1. נוסח ראשון (א.ב.ע)  ↩


מֵאָה שָׁנִים לְפֶתַח־תִּקְוָה

מאת

אסתר ראב

קָדַחְתִּי אֶת כָּל קַדְּחוֹתַיִךְ:

“טֶרְצִינָה” “טְרוֹפִּיקָה”,

וּסְתָם אַחַת –

בַּת “בְּלִי-שֵׁם”

כֻּסֵּיתִי פְּצָעַיִךְ

וּזְבוּבִים יְרֻקִּים

רָחֲשׁוּ סְבִיבִי

רָאִיתִי עֲלוּקוֹתַיִךְ

שׂוֹחוֹת –

בְּחָבִיּוֹת מֵי-הַשְּׁתִיָּה

אֲבָל בַּלֵּילוֹת –

בְּשֹׁךְ הַקַּדַּחַת –

עִלְעַלְתִּי בְּשָׁמַיִךְ הַגְּדוֹלִים,

הַמְכֻכָּבִים;

לַחַשׁ כּוֹכָבַיִךְ

וְרֶנֶן הַחִינִין בַּאָזְנַיִם1

מָתְקוּ מְאֹד.

וּמַקְהֵלַת-מַלְאָכִים

חֲבוּיִים –

שָׁרוּ מֵעָל:

“כָּל עוֹד בַּלֵּבָב”

וַאֲנִי לִקְרָאתָם –

הוֹמִיָּה


1976


  1. חינין – תרופה לקדחת, הגורמת רעש באזניים  ↩


לַיְלָה

מאת

אסתר ראב

לִדֹּם –

דּוּמִיַּת-אֶבֶן

עֲצִירַת-נְשִׁימָה;

סוֹד-שְׁתִיקַת-הַסֶּלַע –

בַּהֲרָרַיִךְ, דַּעַת;

לִשְׁמֹע:

טִפְטוּף דַּם-לִבֵּךְ –

בְּמַחֲשַׁכִּים:

כְּבֶרֶז, פְּקוּעַ-שַׁסְתּוֹם;

לְהַאֲזִין:

לְדָפְקָהּ שֶׁל מוּרְסָא

בְּפִצְעֵי-הָעִדָּן –

הַמִּתְנֵפְּחִים וְזוֹעֲקִים;

לָחוּשׁ:

פִּרְפּוּרֵי-אַרְצֵךְ, הוֹמָה –

בְּמֵיתָרִים מְתוּחִים

בֵּין שָׁמַיִם וַאֲדָמָה;

מַשַּׁק כַּנְפֵי-תּוֹר

מִתְלַבֵּט, חָרֵד –

פֶּתַע:

סִיּוּט-חֲלוֹם,

בְּעַלְוַת-הָאַלּוֹן;

חַבֵּק צַלָּקוֹת יְשָׁנוֹת

וַחֲדָשׁוֹת –

וְצַפּוֹת לְקַו-אוֹר

מֵעָל;

לְצִיּוּץ-שַׁחְרוּר –

אֲחוּז-תְּנוּמָה –

עִם בֹּקֶר.


1975


זַעֲקִי אַמְסְטֶרְדַּם

מאת

אסתר ראב

זַעֲקִי אַמְסְטֶרְדַּם

מאת

אסתר ראב


זַעֲקִי אַמְסְטֶרְדַּם

מאת

אסתר ראב

זַעֲקִי אַמְסְטֶרְדַּם

יִשְׁאַג רֶמְבְּרַנְדְט –

אֶת צָהֳלַת-חַיָּיו

וְעָצְבּוֹ הַנּוֹקֵב;

כְּנָהָר שׁוֹטֵף

לְתוֹךְ הַנֵּצַח:

קִירוֹתֶיךָ רוֹעֲדִים

“רִיקְסְמוּזֵאוּם” –

מֵהֵד פִּצּוּצִים

קְרוֹבִים

עָנָן קוֹדֵר

נָח עַל “הַפִּינַקוֹטֶק” –

מִינְכֶן הַיָּפָה,

עֵינֵי זְאֵבִים שְׁחוֹרִים

לוֹטְשִׁים לָךְ סַכִּינִים;

שַׁנְז-אֶלִיזֶה,

הַטְּוִילְרִי וְהַלוּבְר?

הוּנִים בִּשְׁעָרַיִךְ

פָּרִיז!

עוּרָה עוֹלָם, נַעֵר אָבָק

מֵעָלֶיךָ!


1972


אֵלִי יִסַּרְתַּנִי

מאת

אסתר ראב

אֵלִי יִסַּרְתַּנִי –

בַּחֹרֶף,

זֶה מְאֹד;

זִעְזַעְתָּ

הָעֹלֶשׁ

עַד שָׁרָשָׁיו;

יִסַּרְתַּנִי –

בִּיחֵפוּת־רַגְלֵיהֶם –

שֶׁל הַיְלָדִים –

בְּשֶׁלֶג הַחֶרְמוֹן,

בַּקֹּר וּבַטַּחַב,

בִּצְפִידַת־עוֹר

פְּנֵיהֶם:

אֲשֶׁר חֲלֵב־הָאֵם

עַל שִׂפְתוֹתֵיהֶם

הַסְּדוּקוֹת;

וּנְשִׁיקָה רִאשׁוֹנָה

פּוֹרַחַת כַּחוֹתָם –

עֲלֵיהֶן


מן העיזבון


עֵינֵי הַיֶּלֶד הַשְּׁמַנְמַן הַתָּם

מאת

אסתר ראב

מוקדש לרן שוחט –

שנפל בסיני


עֵינֵי הַיֶּלֶד הַשְּׁמַנְמַן הַתָּם

זוֹהֲרוֹת מִמְּרוֹמֵי-חֶרְמוֹן.

הוּא מְדוֹבֵב:

“הַחֶרְמוֹן עֵינַיִם לָאָרֶץ”;

קַוִּים יְרֻקִּים, קַוִּים סְגֻלִּים

מְבַתְּרִים בְּשָׂרִי בַּלֵּילוֹת

מְדַדִּים עַל רִצְפוֹת-פְּסֵיפָסִים:

“שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל” –

מֵאִיר לְבָתֵּי-כְּנֶסֶת

יְהוּדִיִּים –

מֵעֵבֶר לַזְּמַנִּים;

מִמְּרוֹמֵי-הַחֶרְמוֹן

הַנַּעַר מְדוֹבֵב:

“עֵינַיִם לָאָרֶץ” –

גּוֹמְעוֹת מֶרְחַקִּים –

עָבַר הֹוֶה, עָתִיד,

וְהָאֲהָבוֹת כְּרַמְזוֹרִים

מֵעַל לִזְמַנִּים וּתְלָאוֹת;

כְּרוּבִים עָטוּ עָלַי –

הֵם שׁוֹתְתִים-דָּם

וְנֵצַח נִשְׁקָף מֵעֵינֵיהֶם.


1974


סִיּוּטִים

מאת

אסתר ראב

גְּוִיַּת־נַעַר

מוּבֶסֶת, צְהֻבָּה

עָלִים גְּדוֹלִים

מְרַשְׁרְשִׁים;

מִשְׂחַק אוֹר וָצֵל –

חֲלִיפוֹת

עַל פָּנָיו הַקְּפוּאִים

וּזְבוּבִים יְרֻקִּים

יוֹצְאִים וְנִכְנָסִים

בַּנְּחִירַיִם –


יֶלֶד שָׁחוּם

עֵינוֹ גְּדוֹלָה

בּוֹלֶטֶת

תְּפוּחַ־בֶּטֶן –

שְׂפָתוֹ יְבֵשָׁה

שְׁחוֹרָה

וְגַרְגֵּר־אֹרֶז

לָבָן

דָּבֵק בְּקָצֶהָ;

פָּנָיו צְמוּקִים

נִצְמָדִים

לְעֵינַי

וּמֵעַי מִתְכַּוְּצִים –

בְּאַחַת.


שְׁנֵי נְשָׁרִים בַּשָּׁמַיִם

וְכַנְפֵיהֶם קְצוּצוֹת

וְהֵם צוֹלְלִים, צוֹלְלִים

כַּעוֹפֶרֶת

מַטָּה מַטָּה

וְכַדּוּר־הָאָרֶץ

לְלֹא־אֲוִיר

לְלֹא אֲוִיר

סָגוּר בְּחָזִי!


מן העיזבון


חַיָּל

מאת

אסתר ראב

הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ,

שֶׁהַנְּטָפִים בַּגֶּשֶׁם –

סוֹפְרִים רְגָעִים –

וּמְצָרְפָם לֶעָבָר;

הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ

שֶׁשְּׂעָרוֹ הוֹלֵךְ וּמַלְבִּין –

וְהוּא עֲדַיִן –

נַעַר;

הוּא אֵינוֹ חָשׁ,

שֶׁהַזְּמַן נָמוֹג

בְּחֹם-הָעִתִּים;

וּבְאֶצְבַּע-יֶלֶד,

הוּא בּוֹחֵשׁ

תְּקוּפוֹת –

כַּאֲסִימוֹנִים

בָּלִים

וְנוֹשֵׂא רֹאשׁוֹ הַיָּפֶה

לִקְרַאת עָתִיד

לוּט-עֲרָפֶל;

בַּלַּיְלָה

עָטִים עָלָיו

פַּרְפָּרִים כְּחֻלִּים,

וּבַיּוֹם נוֹשְׁרִים –

עָלִים יְרֻקִּים תּוֹךְ שְׂעָרוֹ.


1976


הַנֵּס

מאת

אסתר ראב

לעמי החייל


בָּנִים-יְלָדִים

עֲגֻלֵּי-אֶצְבָּעוֹת

צִפָּרְנַיִם קְסוּסוֹת –

מִבְּחִינוֹת כּוֹשְׁלוֹת:

אַנְגְלִית, מַתֶּמָטִיקָה,

וְרִנָּה –

מְדַרְדֶּרֶת צְחוֹקָהּ

בַּכִּתָּה

וְכָל הָרָאשִׁים

סוֹבְבִים לְצִדָּהּ –

וְגַם שֶׁלּוֹ;

וַחֲלֵב-הָאֵם

עַל שְׂפָתָיו

הוֹפֵךְ לְדָם –

מִנְּשִׁיכוֹת קְצָרוֹת;

הוּא קוֹפֵץ

אֶגְרוֹף קָטָן,

עַל קַת

הָ“עֻזִּי” –

וְהַקַּת

דְּבֵקָה לַיָּד;

רִנָּה נֶעֶלְמָה

וְרַק “הַמְּשִׂימָה” נוֹתְרָה;

אֶל צִבְאוֹת-יִשְׂרָאֵל

עַל עָנָן לָבָן דּוֹלֵק

וּנְעָרִים, תְּרֵיסַר

כְּרוּבִים קְטַנִּים;

סְבִיבוֹ טָסִים –


1976


הַנַּעַר הַגִּבּוֹר

מאת

אסתר ראב

הַנַּעַר הַגִּבּוֹר

שְׁחוֹר הָעֵינַיִם

לֹא יוֹדֵעַ שֶׁאַהֲבָה

גְּדוֹלָה בְּלִבּו

לַאֲדָמָה זוֹ

אַהֲבָתוֹ אֲשֶׁר יָנַק

בְּיַלְדוּתוֹ

מִתַּחַת לָאַלּוֹנִים

הַשָּׁבִים –

אֶל שָׁרְשֵׁיהֶם הִקְשִׁיבוּ

אֶת הָרַקָּפוֹת

קָטְפוּ מִבֵּין

שָׁרְשֵׁיהֶם

וְרֵיחַ הָאֲדָמָה

הַטּוֹבָה

כַּבֹּשֶׂם בְּאַפָּם הַקָּטָן


שִׁירֵי מִלְחָמָה

מאת

אסתר ראב

שִׁירֵי מִלְחָמָה

מאת

אסתר ראב


מן העיזבון


לֹא קִלְחֵי־כְּרוּב תְּמִימִים

מאת

אסתר ראב

לֹא קִלְחֵי-כְּרוּב תְּמִימִים

הֵם אֵלֶּה,

הַנָּחִים בְּשָׁלוֹם

בַּתְּלָמִים –

פְּצָצוֹת הֵן,

לֹא גַּרְעִינֵי-בָּטְנִים

הֵם אֵלֶּה

כַּדּוּרֵי-מָוֶת

הֵם;

וְשָׁמַיִם גְּבוֹהִים

וּכְחֻלִּים אֵלֶּה

אֲשֶׁר אַתָּה מִתְפַּלֵּל

אֲלֵיהֶם –

יְכוֹלִים

לִהְיוֹת חֲרוּשֵׁי-אֵשׁ

בַּלֵּילוֹת

חָרִישׁ עָמֹק

שְׁתִי וָעֵרֶב

בִּשְׁמֵי-הַלֵּיל –

עַד כִּי יַחְוְרוּ

פְּנֵי כּוֹכָבִים

וְאָבְדוּ לְאוֹר אֵשׁ

הִצִּית אָדָם


נִשְׁמוֹת־הַיְלָדִים

מאת

אסתר ראב

נִשְׁמוֹת-הַיְלָדִים

הַמֵּתִים בָּרָעָב

מְרַחֲפִים מֵעָלֵינוּ

כְּפַרְפָּרִים שְׁחוֹרִים,

תּוֹבְעִים עֶלְבּוֹנָם –

וְאָנוּ –

שְׂרוּפִים לְמֶחֱצָה

עִוְרִים וּפְצוּעִים

מְיַלְּלִים לְעֻמָּתָם –

לְלֹא-עֵזֶר

לְלֹא תּוּשִׁיָּה


הַפֶּלֶג הַזּוֹרֵם

מאת

אסתר ראב

הַפֶּלֶג הַזּוֹרֵם

בְּתוֹךְ גַּנִּי –

אֵינוֹ מַיִם;

לֹא אֵדַע

מִי צָבַע אוֹתוֹ

אָדֹם – – –


שִׁיר מִלְחָמָה

מאת

אסתר ראב

הַיּוֹם נִרְאִים לִי

כָּל הַיַּהֲלוֹמִים

שֶׁשִּׁבַּצְתִּי בְּחַיַּי –

כְּאַבְנֵי-חָצָץ:

שְׁחוּקִים,

תְּפֵלִים,

אֲפֹרִים,

מִי הֶעֱכִיר

זָהֳרָם?

מִי זָרָה כָּאן –

אֵפֶר?

רְעָמִים מִתְגַּלְגְּלִים

סַלְעֵי-שָׁמַיִם

סַלְעֵי-מָגוֹר –

סַלְעֵי אֶרֶץ מִתְדַּרְדְּרִים;

הוֹי “סִילַס”!

“סִילַס” –

וַאוֹ וַאוֹ וַאוֹ!

יִלְלַת-זְאֵבִים

בָּעֲרָבָה –

עַרְבַת-שֶׁלֶג?

עַרְבַת-חוֹל

מַסְמְרִים

הוֹלְמִים

עַל סִתְוָנִיּוֹת אַחֲרוֹנוֹת

וְרֻדּוֹת,

נִשְׁחָקוֹת

וְדָמָן-מִיצָן

רַךְ וְעָנֹג

נִסְפָּג בָּאֲדָמָה.


1974


לְזִכְרוֹ

מאת

אסתר ראב

לדוד בן גוריון


אֵי בָּזֶה הָרוֹאֶה –

הַנָּבִיא

יָבוֹא הַנָּבִיא

יִשְׁאַל לָנוּ הַנָּבִיא

בַּד':

הֲנֵצֵא לַמִּלְחָמָה?

הֲתָנוּחַ עָלָיו שּׁוּב

רוּחַ הַקֹדֶּש,

הַיְדַבֵּר נֵצַח-הָעָם

מִגְּרוֹנוֹ

וְלֹא יְשַׁקֵּר?

הַנַּעֲלֶה?

הֲיִתְנֵם הָאֵל בְּיָדֵינוּ?

הוֹי כִּי רַבִּים הֵם,

כְּחוֹל הַמִּדְבָּר

וְהַמִּדְבָּר טוֹב

לְכַף רַגְלֵיהֶם;

אֵי בָּזֶה הָרוֹאֶה?

הָרוֹאֶה לְקֵץ-הַיָּמִים

הָרוֹאֶה לְעַם עוֹלָם.


1974


צִיּוֹנִיּוּת

מאת

אסתר ראב

אֲנִי צִיּוֹנִית –

וְתִשְׁכַּח יְמִינִי אִם אֶשְׁכַּח זֹאת!


אֲנִי צִיּוֹנִית

מִיּוֹם שֶׁאֲבוֹתַי

שָׁפְכוּ דְּמָעוֹת

לְתוֹךְ נַהֲרוֹת-בָּבֶל –

וְנַפְשָׁם יָצְאָה כְּאֵד

לְמוֹלַדְתָּם;


אֲנִי צִיּוֹנִית

מִפְּנֵי שֶׁאֲבוֹתַי

הִשְׁאִירוּ מְרֻבָּע

תָּפֵל וְשָׁחוֹר

עַל קִירוֹתֵיהֶם הַלְּבָנִים

וְשָׁפְכוּ לְקִרְבּוֹ

אֶת אֶבְלָם

עַל הַמִּקְדָּשׁ

שֶׁחָרַב


אֲנִי צִיּוֹנִית

מֵאַלְפֵי-נֵרוֹת דּוֹלְקִים

בַּלֵּילוֹת –

שׁוֹקְעִים בְּגַחֶלֶת הַתּוֹרָה

וְהַכִּסּוּפִים לְמוֹלֶדֶת


אֲנִי צִיּוֹנִית שֶׁצָּמְחָה

מִתּוֹךְ פְּסֵיפָסִים

רִצְפוֹת בָּתֵּי-כְּנֶסֶת

יְהוּדִיִּים שֶׁנִּתְגַּלּוּ –

שָׂם כָּתוּב

בְּכָל צִבְעֵי-הַקֶּשֶׁת

וּמֵאִיר בְּאוֹר עוֹלָם

בְּאוֹתִיּוֹת עִבְרִיּוֹת – כְּאִלּוּ –

רַק תְּמוֹל נֶחְקְקוּ:

“שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל”


אֲנִי צִיּוֹנִית

מִמְּרוֹמֵי “מַסָּדָה”

הַמַּשְׁקִיפָה עַל

שְׁיָרֵי

הַמַּחֲנֶה הָרוֹמָאִי


אִם יִשְׁכַּח זֹאת הָעוֹלָם

תִּשְׁכַּח יְמִינוֹ מַצְפּוּנוֹ וְלִבּוֹ.


1975


שִׁירִים עֲשֵׁנִים

מאת

אסתר ראב

לזאב וילנאי


א.

לֹעוֹת כְּבוּיִים

שֶׁל הָרֵי־שְׂרֵפָה –

עֲדַיִן עֲשֵׁנִים;

בַּלֵּילוֹת

מִתַּמֵּר עֲשָׁנָם –

וּבְסִיסָם

עֲדַיִן אָדֹם:

מִדֵּי פַּעַם –

נוֹשֵׁף וְעָשֵׁן,

פּוֹלֵט לְפֶתַע

לְשׁוֹן־אֵשׁ

אֲדֻמָּה –

גּוֹנֵחַ, וְנִרְדָּם שׁוּב –

וְרֹאשׁוֹ עַל חָזֵהוּ;

הַלֹּעוֹת הַכְּבוּיִים

הָרַבִּים סְבִיבִי –

צוֹפִים בִּי – – –


ב.

הָרַיִךְ

יְעָרוֹת צְעִירִים

עֲשֵׁנִים בַּלֵּילוֹת –

וּבַיָּמִים:

מִשְׂרָפוֹת חֲדָשׁוֹת

וּבִקְעוֹתַיִךְ מְסַפְּרוֹת

עַל שְׂרֵפוֹת יְשָׁנוֹת:

בַּבְּקָעוֹת מִשְׂרְפוֹת־חֻרְבָּן:

בָּתֵּי־כְּנֶסֶת קְדוֹשִׁים –

קָמִים מֵאֶפְרָם:

הָדָר קָדוּם

קָם וְשָׁר –

חָרוּךְ וָשָׁר:

אֲרוֹנוֹת־קֹדֶשׁ –

בַּבְּקָעוֹת –

מִתְרוֹנְנִים בְּקוֹל:

“שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל”

בִּפְסֵיפָס שֶׁל זָהָב

עוֹד נָשׁוּב אֵלַיִךְ –

יָצָאנוּ רַק לְרֶגַע;

וְחוֹתְמִים

בִּזְהַב פַּרְוַיִם:

שֶׁל מְאֹהָבִים


“שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל”

מְאוֹתְתוֹת

רְצָפוֹת קְדוֹשׁוֹת;

נָעִים הַלּוּלָבִים,

וְתוֹקְעִים הַשּׁוֹפָרוֹת,

וּמִשְׁתַּחֲווֹת

כַּפּוֹת־הַתְּמָרִים

וְאֶתְרוֹגִים מִתְגּוֹלְלִים –

כְּפִצְצוֹת־זָהָב

מִתְנוֹצְצִים –

כִּי גְּדוֹלִים הַגַּעְגּוּעִים

וּפְשׁוּטִים מְאֹד –

כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים – – –


ג.

עִם בֹּקֶר

אֲנִי –

יָשָׁר

לְ“מַסָּדָה”

לִשְׁטֹף מֵעָלַי

אֶת הַחֻלִּין

יַחַד עִם בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל

הַכְּשֵׁרוֹת

אֵלֵךְ לִטְבֹּל –

הַמִּדְבָּרָה

בַּבְּרֵכָה;

לְיָדִי בָּבְתָא –

תַּרְמִילָהּ עַל שִׁכְמָהּ –

כִּי גְּדוֹלָה הַטָּהֳרָה

כָּאן –

וְאָנוּ הֲדוֹם

לְרַגְלֵי גִּבּוֹרֵנוּ

וּלְאַחַר זֶה

נִשָּׂא תְּפִלָּה:

הָאֵל!


הִנֵּה גֵּוֵנוּ הַצָּעִיר

טָהוֹר –

שָׂא קָרְבָּנֵנוּ –

וּבָבְתָא רִאשׁוֹנָה

דַּקָּה שְׁחוּמָה:

קוֹפֶצֶת

לְמֵי־הֶהָרִים הַקָּרִים

וְנֶעְלֶמֶת:

וּמַשְׁאִירָה אַחֲרֶיהָ

אֶת תִּיקָהּ

הַמָּלֵא הַבְלֵי־עוֹלָם:

וְנִשְׁמָתָהּ מִתְנַשֵּׂאת

כְּכוֹכַב־שָׁבִיט

מוּל שְׁמֵי־הַשַּׁחַר –

הַמַּפְצִיעַ – – –


1979

ד.

וּבַנְּקִיקִים

נוֹטְפִים עוֹד

שִׂיחֵי דַּם־הַמַּכַּבִּים

וְשׁוֹטְפִים לַמּוֹרָדוֹת

כְּצֶבַע־דָּם:

אַרְגָּמָן וְכַחְלִיל –

הוֹלְכִים יָמָּה

הוֹלְכִים יָמָּה – – –


מן העיזבון


בְּנוֹת חַוָּה

מאת

אסתר ראב

לגולדה מאיר


יֵשׁ נָשִׁים –

כֹּהֲנוֹת גְּדוֹלוֹת

שְׁלִיחוֹת –

רוּחַ-אֱנוֹשׁ

וּבְרוּכוֹת-אֵל

נָגַע בָּהֶן –

בְּזֶרֶת קַלָּה;

נֶסֶךְ צוּף וְלַעֲנָה

תּוֹכָן

וְרֶקַע נַפְשָׁן –

עֶשֶׁת וְחָלָב:

צֵלָע רַכָּה,

וְיַד-בַּרְזֶל –

כְּיַד-הַקֵּינִית –

עָשָׂה,

חָלַט בְּגוּפָן

מוֹר, עִשְּׂבֵי בְּרֵאשִׁית

יֵשׁ נָשִׁים כֹּהֲנוֹת גְּדוֹלוֹת

סָגְדוּ לָהֶן –

בָּנוּ לָהֶן מִזְבְּחוֹת

בְּרֹאשׁ הָרִים;

נָשִׁים בִּשְׂמָלוֹת בְּהִירוֹת

נָשִׁים בִּשְׂמָלוֹת כֵּהוֹת:

כָּנָף לָהֵן

חֲבוּיָה צְחוֹרָה

כְּנַף-פְּלוּמָה צְחוֹרָה

בֵּין זְרוֹעַ

וּמֹתֶן-צַר –

פֶּתַע נִפְרֶשֶׂת

זוֹהֶרֶת:

חֶסֶד-אֱלוֹהַּ –

מִמָּעַל:

מוֹר עִשְּׂבֵי-בְּרֵאשִׁית

נוֹשֵׁב בַּלָּאט – – –


1977


נְאוּם

מאת

אסתר ראב

יְהוּדָה וְשֹׁמְרוֹן

שְׁכֶם וְשִׁילֹה –

קוֹרְנִית-הָרִים:

בְּאַפִּי וְדָמִי;

עֵיבָל וּגְרִזִים,

עִנְבָּל וּצְלִילִים;

נִיחוֹחַ לְבוֹנָה

וּצְרִי –

בְּמִקְדָּשִׁים;

וּבָעֲמָקִים:

רִקְמַת-כַּלָּנִיּוֹת

סְגֻלּוֹת, לְבָנוֹת

וְדָּם אֲדֻמּוֹת.

פְּאֵר אֲדָמָה עַתִּיקָה,

מְתוּקָה.

וְאַלְפֵי שְׁנוֹתֶיהָ –

בְּתוֹכִי:

מִשְׁקָע כָּבֵד, תּוֹסֵס,

תּוֹפֵחַ;

פְּלִשְׁתִּים, עֲמָלֵקִים,

יבוּסִים, אֲדוֹמִים –

מִכָּל עֵבֶר!

אַךְ הָעִנְבָּל הַקָּדוֹשׁ

יְצַלְצֵל לָנוּ

בְּבִרְכַּת-יָהּ מֵעָל.


1979


שִׁיר לְאֵיבִּי נָתָן

מאת

אסתר ראב

אֵיבִּי נָתָן

אַל תִּשְׁתֶּה אֶת כּוֹס

הַתַּרְעֵלָה

אַל תִּשְׁתֶּה אֶת כּוֹסִית סוֹקְרָטֶס

שֶׁמַּגִּישׁ לְךָ עוֹלָם סוֹטֶה זֶה

אֵיבִּי נָתָן

בֶּן יִרְמְיָהוּ

מֵעִיר עֲנָתוֹת

אַל תִּשְׁתֶּה אֶת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה

אֵיבִּי נָתָן

נַעַר תָּמִים

פָּנֶיךָ מַעֲמִיקִים

חֲשֹׁב

וְהִרְגִּישׁ לִרְגָעִים

אֵיבִּי נָתָן

יִשְׁמָרְךָ הָאֱלֹהִים

בּוֹ אַתָּה מַאֲמִין

1980


מן העיזבון


נָשִׁים כְּשׁוֹשַׁנִּים

מאת

אסתר ראב

נָשִׁים כְּשׁוֹשַׁנִּים

מאת

אסתר ראב


שי לישי


בְּלִיל הָאַשְׁלָיוֹת

מאת

אסתר ראב

בְּלִיל הָאַשְׁלָיוֹת

פְּקַעַת־הַוֶּרֶד

בְּאֵפֶר־קְבָרִים –

גַּלֵּי־חַיִּים

גּוֹאִים –

לְהִבָּלַע בִּתְהוֹם צְפוּיִים –

שְׁתַּיִם נָשִׁים:

גּוֹסְסוֹת,

תְּלוּיוֹת בְּפֶקַע־וֶרֶד:

קוֹשְׁרוֹת בּוֹ מַבְּטֵי־חֲנִינָה

פֶּקַע־וֶרֶד

עַל סַף קֶבֶר

נָח –

קוֹרֵן חַיִּים

אֶל תּוֹךְ אֵפֶר־הַתְּהוֹם

סוכות, תשל"א

1970


מן העיזבון


לְיִשַׁי

מאת

אסתר ראב

לְיִשַׁי –

אֲשֶׁר עָמַד עַל דָּפְקִי

בֹּקֶר, בֹּקֶר;

אֲשֶׁר הִרְעִיף טַל־מַרְפֵּא –

לְעֵינַי הָעֲיֵפוֹת;

וּלְעֵת־עֶרֶב –

הֶעֱלָה חֲלֵב־צִפֳּרִים

אֶל מְאוּרָתִי הַדַּלָּה

תּוֹדָה!

22.11.1970

בי"ח יפה־נוף, הכרמל


מן העיזבון


סְתָו בַּגַּן

מאת

אסתר ראב

עֲשַׁן־קוֹצִים –

בָּאֲוִיר

עַנְנֵי־חַמְסִין

קְלוּשִׁים

הָעֵצִים סְחוּפִים

מֵאָבָק

מְשַׂחֲקִים בְּיָרֹק

מְדֹרָג

מִתְכּוֹנְנִים לַשַּׁלֶּכֶת –

עֶגְלוֹת־יְלָדִים

אֲדֻמּוֹת

חוֹפְזוֹת בִּידֵי

נְעָרוֹת שְׁחוֹרוֹת

וְהַחַיִּים מְגַלְגְּלִים

בְּאִחוּר זְמַן

שְׁלֹשָׁה יְשִׁישִׁים –

רְקוּבִים

עַל כָּרֵי־דֶּשֶׁא

צוֹנְנִים לַחִים –

הֵם צוֹחֲקִים

וְלוֹעֲסִים חָצָץ

שִׁנַּיִם תּוֹתָבוֹת –

בְּפִיהֶם

וְרֵיחַ־יֶזַע רַע

עוֹלֶה מֵהֶם


מן העיזבון


הַזָּקֵן

מאת

אסתר ראב

פְּתִיל הַחַיִּים דַּק

וְהֶחָזֶה לָחוּץ

וְאִשְׁתִּי שְׂנֵאתַנִי

לוּ מְעַט אַהֲבָה

לִי הִגִּישָׁה

כִּי אָז הֶחֱיַתְנִי

קֹר חוֹדֵר עַצְמוֹתַי

פְּתִיל הַחַיִּים דַּל

חֲזִיז וָרַעַם!

אֶשְׁזֹר בּוֹ חוּט בַּרְזֶל

אֶצֹּק בּוֹ הָעֶשֶׁת

לְהַכְעִיס:

אָטִּיל בַּלִיסְטְרָאוֹת

אָטוּס לַיָּרֵחַ

אַצְמִיד לְלִבִּי

נַעֲרָה רַכָּה

עַד צֵאת נִשְׁמָתָהּ


מן העיזבון


הָעִדָּן

מאת

אסתר ראב

עַל אֶדֶן־הַחַלּוֹן

שְׁתֵּי נְמָלִים מִתְלַחֲשׁוֹת:

הִנֵּה הִיא שָׁם

בַּמִּטָּה,

הַזְּקֵנָה הַמְּרוּטָה,

זוֹ שֶׁנְּעָרִים תּוֹקְעִים

סַכִּינִים

בְּצַלְעוֹתֶיהָ,

חוֹטְפִים אַרְנָקָהּ

מִיָּדֶיהָ

בְּפִנַּת הַסִּמְטָה,

– הֵיי, סַבְתָּא!

אֵיפֹה הַבָּחוּר שֶׁלָּךְ?

כְּבָר יָבְשׁוּ הָעֲשָׂבִים

בְּלִסְתוֹתָיו, –

וְאַתְּ?

שׁוֹתָה מֵימֵינוּ,

שׁוֹאֶפֶת אֲוִירֵנוּ –

הֵיי!

אָנוּ שִׁנֵּי־הַזְּמַן,

אָנוּ עֲדַת נְמָלִים

מְכַרְסְמוֹת, מְכַתְּשׁוֹת…


מן העיזבון


מוֹשַׁב זְקֵנוֹת

מאת

אסתר ראב

נָשִׁים כַּשּׁוֹשַׁנִּים –

בָּאֲגַרְטָל נִתְיַבְּשׁוּ

מַשִּׁירוֹת עָלִים נוֹבְלִים

נִמְחוּ צִבְעֵיהֶם

עַיִן נִפְקַחַת וְנִסְגֶּרֶת

בֵּין שְׁמוּרוֹת

עַפְעַפַּיִם נְפוּחוֹת

בֵּין קְמָטִים

עוֹד מְהַבְהֵב

מַוְרִיד –

כֶּתֶם זָעִיר

כְּהֵד נְשִׁיקוֹת

רְחוֹקוֹת –

גֻּמַּת־חֵן

שֶׁהִשְׁחִירָה

מְחַיֶּכֶת פֶּתַע

כִּגְבִיעַ

פֶּרַח עָמֹק

שֶׁהִשְׁחִיר –

יָדַיִם

אֲרֻכּוֹת

בְּרֶשֶׁת גִּידִים

כְּחֻלִּים

מְסַפְּרוֹת עַל

פִּנַּת פְּסַנְתֵּר

בְּצֵל וִילוֹנוֹת כְּבֵדִים

בָּאָזְנַיִם סוֹבֵב

וַלְס שׁוֹפֶּן –

סָפוּג דְּמָעוֹת וְחִיּוּכִים

צָף מִסָּבִיב –

בּוֹחֵשׁ זִכְרוֹנוֹת

סוֹבֵב בִּשְׁבִילֵי גַּן

לַחִים מִגֶּשֶׁם

בַּמּוֹלֶדֶת הַיְּשָׁנָה –

כָּאן הֵן יוֹשְׁבוֹת

וְאוֹסְפוֹת

שְׁאֵרִית שְׁנוֹתֵיהֶן

קוֹפְצוֹת אֶגְרוֹפֵיהֶן

עֲלֵיהֶן

בְּעַקְשָׁנוּת;

שְׂעָרָן הַדָּלִיל

בּוֹכֶה –

כְּקוּרֵי עַכָּבִישׁ –


בְּבֹקֶר סְתָו

לְאוֹר שֶׁמֶשׁ חִוֶּרֶת

הֵן מְלַקְּקוֹת

עַצְמוֹתֵיהֶן הַכּוֹאֲבוֹת

כַּעֲדַת חֲתוּלוֹת

צְנוּמוֹת קֵרְחוֹת

לְאַחַר לֵיל יְלָלוֹת יַחַד


מן העיזבון


טְיוּטוֹת מִבֵּית־חוֹלִים

מאת

אסתר ראב

טְיוּטוֹת מִבֵּית־חוֹלִים

מאת

אסתר ראב


נָגְעוּ בִּי גּוֹרָלוֹת

מאת

אסתר ראב

נָגְעוּ בִּי גּוֹרָלוֹת

כְּכוֹכְבֵי שָׁבִיט נִתָּזִים –

מַזָּלוֹת מִתְעוֹפְפִים

שׁוֹרְקִים –

חוֹרְתִים קַוֵּי-אֵשׁ

עַל רֶקַע שָׁחוֹר;

הַנָּבִיא הַצּוֹלֵעַ

אֲשֶׁר בִּקֵּר אֶת

הַיְשִׁישָׁה

הוּא דִבֵּר אֵלֶיהָ –

מֵעֵבֶר…

וְהִיא בִּקְצֵה גּוֹרָלָהּ:

חוֹלָה –

וְהַמַּבָּט נִבָּט אֵלֶיהָ

וְאֶל יַלְדָּהּ הַמִּתְפַּתֵּל

מִיִּסּוּרִים –

הַזְּקֵנָה הַצְּנוּמָה

הַמְסֻגֶּרֶת:

הֶחֱזִיקָה חוּט בְּיָדָהּ

וְהוּא נִמְשַׁךְ אֶל

מֵעֵבֶר

וּלְפֶתַע הוּאֲרוּ חַיֶּיהָ וְהִיא

נִצְּלָה וּבְנָהּ עִמָּהּ – –


הִיא רָצְתָה לִדְרֹס אוֹתִי

מאת

אסתר ראב

הִיא רָצְתָה לִדְרֹס אוֹתִי

כִּי הִיא שָׁטָה –

בְּמִרְכֶּבֶת נִצָּחוֹן

מְדֻמָּה…

וּסְבִיבָהּ מְרִיעִים

מַעֲרִיצִים מְחֻשְׁמָלִים

וּמְסֻכָּנִים

וְהִיא עַצְמָהּ

מְסֻכֶּנֶת:

מְלֵאַת-מַיִם

עַד הִתְבַּקֵּעַ –

וְהֵם אֵינָם נִפְלָטִים

מִגּוּפָהּ

וְנַפְשָׁהּ מַרְקִיבָה

בְּתוֹכָהּ

וּשְׁרָצִים נוֹלָדִים מִמֶּנָּה:

מִתְפַּזְּרִים לְכָל עֵבֶר,

תּוֹבְעִים מָה בְּקוֹלֵי-קוֹלוֹת –

וְהִיא שַׁלֶּטֶת עַל כָּל הַחֶדֶר

עַל כָּל בֵּית-הַחוֹלִים –

הִיא מְלֵאָה מַיִם:

חֵמֶת שֶׁל מַיִם

נוֹטֶפֶת רַעַל – – –


הִיא מַחֲלִיפָה

מאת

אסתר ראב

הִיא מַחֲלִיפָה –

שְׂמָלוֹת:

אָפְנָה אַחֲרוֹנָה,

הִיא עֲשׂוּיָה –

גִּיר לָבָן:

גּוּפָה מְגֻדֶּלֶת

נְפוּחַת-שֻׁמָּן –

וְיָפָה בְּכָל זֹאת:

כְּצֶמַח רָעִיל

שֶׁעוֹמֵד בְּשִׂיא פְּרִיחָתוֹ;

אֲבָל הִיא כּוֹרַעַת,

שׁוֹקַעַת וּפָנֶיהָ:

בָּצֵק טָפֵל,

שְׁנֵי גְּבָרִים

מְהֻקְצָעִים סְבִיבָהּ,

וְהֵם לָשִׁים

אֶת בְּשַׂר-הַגִּיר,

וּמַטְבִּיעִים בָּהּ חוֹתָמָם,

הֵם רוֹצִים לְהַבְרִיאָהּ

לְעַצְּבָהּ מֵחָדָשׁ:

לְרֶגַע הִיא מִתְעוֹרֶרֶת

וְשׁוּב מִתְפּוֹרֶרֶת –

לְגִיר לָבָן וְטָפֵל.


1980


שִׁיר הַלֵּל לְאִירֶנָה

מאת

אסתר ראב

הִנֵּה הִיא הוֹלֶכֶת הַבְּהִירָה

הַזְּהֻבָּה

כֻּלָּהּ צָפוֹן וְהִיא בְּמַעֲרָב,

הָאַף הַקָּטָן סוֹלֵד בַּפָּנִים הָעֲגֻלִּים

הַנָּאִים – הָעֵינַיִם יוֹשְׁבוֹת יָפֶה בַּמֵּצַח

וְהִלָּה שֶׁל שֵׂעַר בְּלוֹנְדִי בָּהִיר בָּהִיר

עוֹטֵר אֶת הַפָּנִים – גּוּפָהּ הַמָּלֵא

וְהַמְהֻקְצָע שָׁר עַל אֶרֶץ

רְחוֹקָה וּדְשֵׁנָה

יָפָה, וְגַם נָאֶה מְדַבֶּרֶת

וְחִין־עֶרְכָּהּ מִתְרוֹנֵן

בְּכָל אֵבָרֶיהָ

בְּרוּכָה תִּהְיִי

בַּאֲשֶׁר תֵּלְכִי!

אביב 1981 מאי


מן העיזבון


מַקְהֵלַת הָאַשְׁכָּבָה

מאת

אסתר ראב

מַקְהֵלַת הָאַשְׁכָּבָה

מאת

אסתר ראב


אַחַר הַגֶּשֶׁם

מאת

אסתר ראב

חֶסֶד חָדָשׁ

רָעֲפוּ עָלַי שָׁמַיִם –

הַרְבֵּה שָׁמַיִם:

לְלֹא־עָנָן;

עֵצִים:

עֵדוֹת שְׁלֵמוֹת –

כָּל יְדִידַי:

בְּרוֹשִׁים מְהֻרְהָרִים,

אַלּוֹנִים זְקֵנִים

בַּשַּׁלֶּכֶת

שָׁמַיִם טְהוֹרִים

שְׁטוּפֵי־גֶּשֶׁם

תְּמִימִים –

כְּעֵינֵי־תִּינוֹקוֹת

וַאֲנִי אַיָּלָה שְׁלוּחָה

עַל פְּנֵי תֵּבֵל חֲדָשָׁה;

גַּפַּיִם קַלּוֹת –

כִּכְנָפַיִם צְעִירוֹת,

אֵין מִשְׁקָל לַגּוּף

אֲנִי שָׁטָה

עַל פְּנֵי תֵּבֵל,

צָפָה לְלֹא־כֹּבֶד –

חוֹנָה עַל פִּסְגוֹת־הָרִים,

בִּמְרוֹמֵי־בְּרוֹשִׁים,

שְׁלוּחָה, דּוֹהֶרֶת,

עוֹד רֶגַע,

יִפְתַּח הַמַּלְאָךְ

זְרוֹעוֹתָיו

לִקְרָאתִי – – –

1975


מן העיזבון


הָאֲחֵרִים

מאת

אסתר ראב

קוֹרְאִים בִּי תַּאֲרִיכִים –

אֲחֵרִים

מְפַעְנְחִים בִּי –

הִרְהוּרֵי־לִבָּם

עוֹבְרִים וְשָׁבִים

לְלֹא־הִרְהוּר בִּי –

כַּאֲשֶׁר הִנֶּנִּי;

אָבַד חוּשׁ הַזְּמַן;

דָּם נִגָּר בַּמִּסְתָּרִים

חַיֵּךְ לְרוּחַ־הַזְּמַן,

חַיֵּךְ לַשֶּׁמֶשׁ

וּלְשׁוֹט־הַזְּמַן –

כְּאֶחָד;

הַחִיּוּךְ הוּא זְעָקָה –

וְהַזְּעָקָה – חִיּוּךְ;

צֵא בִּמְחוֹל־שֵׁדִים

בַּסֵּתֶר

וְעִם בֹּקֶר

בְּמַסֵּכַת־פָּנֶיךָ –

עִקְּבוֹת הַצִּפָּרְנַיִם – – –

1975


מן העיזבון


שְׂמָלוֹת נִבָּטוֹת

מאת

אסתר ראב

שְׂמָלוֹת נִבָּטוֹת

אֵלַי רֵיקוֹת

רֵיקוֹת מִגּוּפִי

כָּךְ תִּהְיֶינָה

תְּלוּיוֹת

לְמַעֲצֵבָה

וְהַגּוּף?

וְהַנֶּפֶשׁ –

לְאָן תֵּלֵךְ?

וּבֶּטְהוֹבֶן

וְהַיָּם?

וְהַשְּׁרַקְרַקִּים

וְהַצּוּפִיּוֹת

לַמַּבָּט הַנִּשָּׂא אֵלַי

1976


מן העיזבון


בַּדֶּרֶךְ אֵלֶיךָ הַיָּם

מאת

אסתר ראב

בַּדֶּרֶךְ אֵלֶיךָ הַיָּם

אֶבְכֶּה שִׁירִים בַּלֵּילוֹת

אֶחָד שָׁמֶן הֲרָגַנִי

בַּדֶּרֶךְ אֵלֶיךָ הַיָּם

אֲנִי זַ"ל וַאֲנִי בַּחַיִּים

בַּדֶּרֶךָ אֵלֶיךָ הַיָּם;

בְּכוּ שָׁמַיִם –

עַל יַלְדָּה קְטַנָּה

מְטוֹפֶפֶת יְחֵפָה –

בַּחוֹל הַחַם –

לְקִבְרָהּ;

בְּכוּ עַל

בָּקְרֵי חֹרֶף

שֶׁלֹּא יִהְיוּ עוֹד;

וְעֵשֶׂב צְהַבְהַב-יָרֹק –

פּוֹקֵחַ רִאשׁוֹן עֵינָיו –

עַל בֻּלְבּוּלִים

שֶׁסִּלְסְלוּ לָהּ,

כְּפַעֲמוֹנִים

וְעַל צוּפִיּוֹת

שֶׁרִשְׁרְשׁוּ לָהּ

וּנְשָׂאוּהָ בְּכַנְפֵיהֶן

הַדַּקּוֹת;

בְּכוּ לַיַּלְדָּה,

צוֹעֶדֶת בַּחוֹל הַחַם –

לְקִבְרָהּ

וְאֵל מָלֵא רַחֲמִים

בְּזֹהַר הָרָקִיעַ הַזֶּה –


1976


תַּחֲנוּנִים

מאת

אסתר ראב

אֵלִי אִם לְצָרְפֵנִי

אַתָּה אוֹמֵר

שְׂרֹף אֶת כָּל סִיגַי –

עַד תֹּם,

הַקְשֵׁנִי

כַּיַּהֲלוֹם

וְיִשְׁתַּקְּפוּ בּוֹ

אַלְפֵי נִצְנוּצֵי-דֶּמַע

אֱנוֹשׁ תּוֹעֶה – – –


הַתְרִיעַ בְּקִרְבִּי

תְּרוּעָה רַבָּתִי

וְהָפְכָה מְבוּכָה –

לְאוֹר-בּוֹהֵק,

תְּעִיָּה –

לְדֶרֶךְ-יְשׁוּעָה

שָׂרְפֵנִי

בְּאוֹר-חַסְדְּךָ

כְּפַרְפַּר-עָשׁ

אָפֹר;

תֵּן לִי

הֲגוֹת נִסְּךָ –

בְּגִמְגּוּם,

בְּעִלְגָּה,

בְּזִמְזוּם

כְּדַלָּה בְּדַלּוֹת

כִּצְלָצַל תָּם

וְשָׁקוּף

עַל קְצֵה

עָלֶה רוֹעֵד


1976


מְנוֹרָה לְאוֹר הַיּוֹם

מאת

אסתר ראב

ללאה גולדברג


בְּחֶשְׁכַת לַיִל –

עַל יְצוּעַ קַר

אִשָּׁה גַּלְמוּדָה;

עֶצֶב מִלִּבָּהּ מִתְאַבֵּךְ

כְּעַמּוּד-עָשָׁן;

דִּמְמַת-לַיִל:

רָהִיטִים כְּבֵדִים

שׁוֹתְקִים;

וִילוֹנוֹת נָעִים, רוֹחֲשִׁים

רֵעִים, וִילוֹן נָע,

בַּעַל? קְרוֹבִים? – – –

הַיָּם נֵעוֹר:

מְפַכִּים גַּלֵּי-בְּדִידוּתָהּ

שׁוֹטְפִים תֵּבֵל רְדוּמָה;

רוּחַ-יָם חַמָּה –

מוֹר אַצּוֹת נוֹסֵךְ;

עַל לִבָּהּ –

חֲשֵׁכָה רוֹבֶצֶת

הָאִשָּׁה –

מְנוֹרַת הַלַּיִל מַדְלִיקָה

מְנוֹרָתָהּ –

רַק הִיא לָהּ רֵעָה –

קִירוֹת חַדְרָהּ

פּוֹקְחִים עַיִן –

“הוּא” קָרֵב

הַבַּעַל הַמֵּת

יָדֶיהָ הַצְּנוּמוֹת

נוֹשֵׁק;

צְרוֹר מִכְתָּבָיו

תַּחַת הַמְּנוֹרָה

מְהַבְהֲבִים, בּוֹעֲרִים –

יָדֶיהָ בּוֹ בּוֹחֲשׁוֹת –

כְּבִבְלוֹרִית עֲבֻתָּה;

לִבָּהּ זָע,

הוֹלֵם –

כַּאֲשֶׁר לֹא הָלַם

זֶה כְּבָר;

לִבָּהּ נִמְלָט, מִתְעוֹפֵף

כְּצִפּוֹר –

בֵּין אֶצְבָּעוֹת, חֲלוּשׁוֹת,

הוּא גּוֹלֵשׁ, הַלֵּב:

הִנֵּה הוּא

בִּקְצֵה אֶצְבְּעוֹתֶיהָ –

רֶגַע, וְאֵינֶנּוּ;

מְנוֹרָה דּוֹלֶקֶת

בַּחֲשֵׁכָה –

הַלֵּב הוֹלֵם

וְנִפְסַק;

הֶלֶם וּפְסִיק –

פְּסִיק וְהֶלֶם…

כְּבֶרֶז פָּגוּם

בִּשְׁעַת לַיְלָה –

מְטַפְטֵף:

טִפָּה, טִפָּה –

וַעֲמֹד!

חִוֵּר אוֹר הַשַּׁחַר

וּמְנוֹרַת הָאִשָּׁה

לְאוֹר-יוֹם

דּוֹלֶקֶת –

נֵר-נְשָׁמָה,

עֵד אִלֵּם,

נוּגֶה

לְאוֹר-יוֹם

תּוֹהֶה.


1976


פּוֹרְטְרֶט

מאת

אסתר ראב

הוּא נִצָּב לִמְרַאֲשׁוֹתַי

עֵינָיו מַבִּיטוֹת נֶגְדָּן –

וְהוּא, אֵינוֹ רוֹאֶה

הוּא “אָסִיר” –

אָסוּר:

בַּעֲבוֹתוֹת הַנֶּצַח;

שׁוֹטִים –

יוֹרְדִים עַל גַּבִּי:

הוּא אֵינוֹ זָע –

שׁוֹמֵר נַפְשִׁי

שׁוֹמֵר גּוּפִי –

שׁוֹתֵק;

הוּא אֲשֶׁר

נְצָרַנִי, כְּאַלְמֹג

תַּת-מֵימִי,

יִבְנֶה חוֹמָה –

סְבִיבִי,

וּבְתוֹךְ הַחוֹמָה –

בַּיִת;

הוּא אֲשֶׁר נָתַן

לְכָל פֶּקַע בְּקִרְבִּי

לִנְבֹּט –

בְּפִרְאוּת וָאוֹן,

וּלְהַבְשִׁיל זֶרַע…

וְגִדּוּלֵי-חֹמֶר –

לֹא נָתַתִּי לוֹ

וּתְמוּרָה –

לֹא הָיְתָה לוֹ –

מִמֶּנִּי;

רַק נַפְשִׁי

הִצְטַלְּלָה, –

בְּחֶבְיוֹן עֲנָפֶיךָ הָעַבֻתִּים

הַמְּגִנִּים:

תְּמוּרָתְךָ הִיא:

סְבַךְ-הַפֶּלֶא –

הַמִּזְדַּמֵּר תָּמִיד,

וְעוֹלֶה לֶחָלָל –

לִקְרָאתְךָ;

עַד בּוֹאִי –

אֵלֶיךָ.


1977


נוֹף לֹא מִזֶּה

מאת

אסתר ראב

אַט אֲנִי דּוֹעֶכֶת

בֵּין עֲדַת-פַּרְפָּרִים –

מִתְעַלְּפִים;

פְּתוֹתֵי-שֶׁלֶג-שִׁכְחָה –

יוֹרֵד עָלֵינוּ

שֵׁנָה לֹא מִכָּאן –

בָּאָה מֵאֵי-שָׁם,

מֵעוֹלָמוֹת אֲחֵרִים,

נֻקְשֵׁי-סֵבֶר,

קָשִׁים כְּאַבְנֵי-צוֹר:

צַו –

קוֹל-צַו:

הִתְפָּקְדוּת

לְצָבָא לֹא מִכָּאן –

לְמָקוֹם אֵין בּוֹ עֵשֶׂב

עִשְּׂבֵי-גֶּשֶׁם-רִאשׁוֹן –

וְלֹא אַחֲרוֹן;

גּוּשֵׁי-זְמַנִּים

מִתְדַּרְדְּרִים לַמּוֹרָד

וְעַל הַשִּׂיאִים –

אֵשׁ קָרָה

דּוֹלֶקֶת –

לוּ רַק בִּכְנָפֶיךָ

תְּלִיטֵנִי

אֵלִי!

וּבְיָדִי פֶּרֶג קָטָן –

לְךָ שַׁי


1977


הוֹצִיאֵנִי אֱלוֹהַּ

מאת

אסתר ראב

הוֹצִיאֵנִי אֱלוֹהַּ –

וְהַטְבִּילֵנִי:

בִּתְכֵלֶת עֲמֻקָּה –

בֵּין שְׁנֵי עֲנָנִים,

לְבָנִים,

טַהֲרֵנִי

מֵאֲבַק-אֱנוֹשׁ

אָפֹר,

עֲשֵׂה רַגְלַי

שְׁנֵי נַרְקִיסִים,

זַכִּים לַבֹּקֶר;

וְעֵינַי –

סִגָּלִיּוֹת מְעֻרְפָּלוֹת –

בֵּין-עַרְבַּיִם;

שִׂים שׁוֹשַׁנִּים

אֲדֻמּוֹת –

עַל לֹבֶן-שְׂעָרִי –

הַמַּכְסִיף;

עַטְּרֵנִי כְּכַלָּה –

לִקְרַאת הַמָּוֶת –

בְּחִירִי.


1977


מַשּׂוֹר הוֹמֶה

מאת

אסתר ראב

מַשּׂוֹר הוֹמֶה –

כְּחַיָּה, מְיַלֵּל, טוֹרֵף

זִמְזוּם חָמוּר:

“כָּרֵת” עַל

חַיִּים רָמִים

יִלְלַת מָוֶת –

בֵּין אֲמִירִים

רַעֲנַנִּים:

רֵיחַ דָּמָם

כְּבֹשֶׂם

מִתְאַדֶּה לַשָּׁמַיִם;

זַלְזַלִּים

רוֹעֲדִים –

כְּתִינוֹקוֹת מְבֹהָלִים;

וּלְפֶתַע:

חֲרִיקָה – שְׁאָגָה!

הַבֶּקַע הַסּוֹפִי –

עֲנָק כּוֹרֵעַ

אֵין-אוֹנִים,

נוֹפֵל

לָעַד.


1977


רֶקְוִיאֶם לַנּוֹף

מאת

אסתר ראב

מִי יִשָּׂא

אֶת נוֹפֵי-הַשְּׁפֵלָה –

מִן הַיָּם בּוֹאֲכָה –

לַמִּישׁוֹר:

וְהָרֵי-יְהוּדָה –

נִשְׁקָפִים

בָּרֶקַע;

שִׁטְחֵי-תְּבוּאוֹת-קַיִץ

בְּבִקְעַת פֶּתַח תִּקְוָה;

שֻׁמְשֹׁם תִּירָס,

דּוּרָה מְאַוֶּשֶׁת –

לְמַשְּׁבֵי יָם הַתִּיכוֹן,

וּנְצוּרִים לָעַד

בְּקִרְבִּי,

בִּי הֵם חוֹנִים:

רְחָבִים,

בְּתוּלִיִּים,

עִם שְׁמֵי-הָעֶרֶב

הַוְּרֻדִּים –

עַל מֶרְחֲבֵי הַבִּצָּה,

שֶׁקַּרְקָעָהּ –

חֲלָקָה לְלֹא גַּבְשׁוּשִׁית,

עִם אַמּוֹת-מַיִם –

בְּעֶצֶם קַיִץ,

וְשִׂיחֵי “טַיוּן”

וְשִׂיחֵי סִדְרָאוֹת

בּוֹדְדוֹת

מִשְׁתַּקְּפִים בָּהֶן

וְהַיַּרְקוֹן – נְהַר-שִׁיּוּט,

כְּכֶסֶף מֻתָּךְ;

וְתוֹאִים שְׁחוֹרִים

רוֹבְצִים בִּגְדוֹתָיו בְּלֵאוּת;

הַכֹּל יִזַּל,

לְתוֹךְ הַנֵּצַח:

כִּתְמֵי-הַנּוֹף

אוֹתוֹ מָצָאנוּ

כָּאן –

אַחֲרֵי אַלְפֵי-שָׁנָה –

יָנוּחוּ אִתִּי לָעַד –

תַּחַת הַבֶּטוֹן.


1978


מִכְתָּב בְּכִוּוּן הָפוּךְ

מאת

אסתר ראב

אֶחָד מִשָּׁרָשַׁי הָרַבִּים

תָּקוּעַ בֵּין אֶצְבְּעוֹתֶיךְ –

תּוֹדָה!

זֶהוּ קְצֵה-הַקְּצָווֹת!

חַיֵּינוּ אֵינָם קְצָרִים כְּלָל –

אָנוּ חַיִּים בְּהַפְסָקוֹת:

עַל אִיֵּי-פֶּלֶא

שֶׁל אוֹקְיָנוֹסֵי-

הָעִדָּן,

אֲדָמָה מִתַּחַת לְרַגְלֵינוּ –

אָיִן!

רַק שָׁמַיִם – אֵין-סוֹף

וְנִיחוֹחַ, שְׁבִילֵי הֶחָלָב

וְגִנַּת “נֹגַהּ”

בִּקְצֵה רְחוֹב

דִּיזֶנְגּוֹף;

תְּמוֹל הָיָה לִי יוֹם-הֻלֶּדֶת

“הַמֵּאָה וְעֶשְׂרִים לְחַיַּי”

סָרַגְתִּי לְךָ סְוֶדֶר חַם

כִּי אַדְמַת יְרוּשָׁלַיִם –

קָרָה

תְּמוֹל הֵבֵאתָ לִי שַׁי

לְיוֹם הֻלַּדְתִּי

“הַמֵּאָה וְעֶשְׂרִים” –

צִפּוֹר גְּוָטֶמָלִית –

יְרֻקַּת-זָנָב

וּמְשֻׁבֶּצֶת אַבְנֵי-חֵן

זֶה עַתָּה תָּלִיתִי

אוֹתָהּ

בַּשַּׁרְשֶׁרֶת

עַל צַוָּארִי, הֶעָנוּד

בְּלָאו-הָכֵי

מְאֹד:

תַּכְשִׁיטִים,

מֵאֵלֶּה שֶׁבְּנֵי-אָדָם,

מְבַטְּאִים בָּהֶם

רְגָשִׁים.

אַךְ הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁלִּי –

קָשׁוּר הֵיטֵב לְיָדְךָ

לְיָדְךָ הַיְקָרָה, שָׁלוֹם!


1979


יוֹם הֻלֶּדֶת

מאת

אסתר ראב

לֹא נִפְנֵיתִי

לִמְנוֹת שְׁנוֹתַי –

לֹא נִפְנֵיתִי,

וְלֹא עָרַכְתִּי אוֹתָן –

לִתְקוּפוֹת!

כְּצֶמַח הָיִיתִי;

יָמִים רָדְפוּ יָמִים;

קַיִץ וְחֹרֶף,

וְעֵין אֱלוֹהַּ –

מֵעָל –

אִם לְטוֹב

וְאִם לְרַע;

וְהָרוּחַ נוֹשֵׂא אוֹתִי –

מְפַזְּרֵנִי לַמֶּרְחָבִים;

וּבְהִתְחַדֵּשׁ הַקַּיִץ –

שַׁבְתִּי לִפְרֹחַ

וְהָרוּחַ נוֹשֵׂא אוֹתִי –

כְּתָמִיד;

לֹא סָפַרְתִּי

יְצִיאוֹתַי לַיָּם הַפָּתוּחַ –

כְּסִירָה יְשָׁנָה

שְׁחוּקַת גַּלִּים

פָּרַשְׂתִּי כָּנָף:

חִבַּרְתִּי לְסַרְטָנִים זְהוּבִים

בַּחוֹל הַחַם

וּנְחִילֵי-דְּגִיגִים

שַׁיָּרוֹת, שַׁיָּרוֹת –

עָקְצוּ, נָשְׁקוּ

הִשְׁתַּקְשְׁקוּ

בֵּין רַגְלַי;

נִיחוֹחַ-אַצּוֹת –

חָרַשׁ עֲמֻקּוֹת

רֵאוֹת גְּדוֹלוֹת

וְהִצְמִיד כְּנָפַיִם

לְגַבִּי הֶחָטוּב;

וְאַט מֵאָחוֹר

אָרַב הַשָּׂטָן

כְּמוֹ זִקִּית לְפַרְפָּר,

כְּמוֹ עַכָּבִישׁ לִזְבוּב

מָשַׁךְ חוּט בְּקוּרָיו –

וְנִלְכַּדְתִּי;

וּפֶתַע יָדַעְתִּי –

אֶת יוֹם הֻלַּדְתִּי – – –


1979


בַּעַל הַחֶרְמֵשׁ

מאת

אסתר ראב

בַּעַל הַחֶרְמֵשׁ

מִתְקָרֵב אַט –

לֹא אִירָא רַע:

נַחְשׁוֹלֵי־יַרְקוֹן

זַכִּים כַּבְּדֹלַח –

יִהְיוּ סְבִיבִי

יַרְקוֹן –

בִּבְדֹלַח־מֵימָיו

כְּאָז

יַקִּיפֵנִי,

עֲרָבוֹת תְּלַטֵּפְנָה

בְּזַלְזַלִּים לַחִים –

פָּנַי הַמְּשֻׁלְהָבִים;

אֶמְסֹר כֹּחִי

לְרֵיחוֹת הַסּוּף

וְכָרֵי־דֶּשֶׁא

מִסָּבִיב –

וְאַט אֵרָדֵם

לְקוֹל דָּג

מִתְנַפֵּץ

עַל שֶׁטַח הַמַּיִם –

מְרַצֵּד

וְשׁוֹלֵחַ גַּלֵּי כֶּסֶף

רוֹטְטִים בְּעִגּוּל – – –

1972


מן העיזבון


לַיְלָה טוֹב

מאת

אסתר ראב

הַיָּד הַגֵּאָה –

אֵינָהּ רוֹצָה לָמוּת –

לַמְרוֹת גִּידֶיהָ הַכְּחֻלִּים

הַבּוֹלְטִים, מְדַבֶּרֶת

הִיא – לִפְנֵי

שֶׁתִּהְיֶה לְעָפָר וָאֵפֶר –

הַיָּד הַגֵּאָה

אֲרֻכַּת הָאֶצְבָּעוֹת –

שַׁלְטָנִית – וּמְיַבֶּבֶת שִׁירִים

הַאֻמְנָם יִתְפּוֹרֵר

כָּל זֶה?

וְהֵן בְּכָל תָּג

יֵשׁ נֶפֶשׁ

נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם –

גּוּפוֹ! נַפְשׁוֹ

הָכֵיצַד יִהְיֶה לְאֶפֶס?


שֵׂיָה כְּפוּתָה אֲנִי

מוּבָלָה לַטֶּבַח –

לַיְלָה בַּחֲצוֹת;

הוֹי אֱלֹהַי!

הָכִינָה אֶת

מַקְהֵלַת הָאַשְׁכָּבָה

אֵלֶּה:

שַׁחְרוּרִים בְּהֶמְיַת

מִינוֹר בֵּין עַרְבַּיִם

וּשְׁנֵי עוֹרְבִים עִם קִרְקוּר

עָצוּב

וּבַשֵּׂר לַשְּׁרַקְרַקִּים

אֶת מוֹתִי

וְיִתְקְעוּ נוּגוֹת

בְּלֵילוֹת־סַהַר מְלֵאִים

בְּפוּגַת יוֹם אָבִיב חַם

בַּשֵּׂר לְעוֹף שָׁמַיִם

כִּי הוֹלֶכֶת אֲנִי מֵהֶם

מִמּוֹרַי הַמְּזַמְּרִים עֲדַיִן

בְּדָמִי

לַיְלָה טוֹב! נְסִיכִי הַשְּׁמֵימִי

אֲשֶׁר הָיָה וְלֹא הָיָה

לַיְלָה טוֹב –

לְרַחֲבֵי שָׁמַיִם וַאֲדָמוֹת רְחוֹקוֹת

לִצְבָא הַאָרֶץ

וּלְבִצּוֹת שֶׁנִּתְיַבְּשׁוּ –

וְנָבְלוּ נַרְקִיסֵיהֶן –

חִנָּם

מִבְּלִי קַשֵּׁט אֶת

רֹאשׁ הַכַּלָּה

הַכַּלָּה הַלְּבָנָה

הוֹלֶכֶת הוֹלֶכֶת – – –

הַאִם עֵינַיִם יֵשׁ לָהֶן רֵיחַ?

עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת מְטַפְטְפוֹת

דְּמָעוֹת כְּחֻלּוֹת כַּשָּׁמַיִם,

וְרֵיחָן מָתוֹק –

עֵינַי מְטַפְטְפוֹת אֶת

יַרְקוּתָן עַל לְחָיַי

הַמִּתְקַמְּטוֹת – אֶת שְׁאֵרִית רֵיחִי –

אֵיזֶה רֵיחַ הָיָה לָהֶן?

רֵיחַ יָרֹק כַּעֲלֵי

אֶקָלִיפְּטוֹס

כָּעֵת רֵיחָן מָלוּחַ –

1980


מן העיזבון


אֲנִי חוֹוָה אֶת הֶחָלָל

מאת

אסתר ראב

אֲנִי חוֹוָה אֶת הֶחָלָל

אֲשֶׁר אַשְׁאִיר אַחֲרֵי הֵעָלְמִי

מַה יִשְׁתַּנֶּה? דָּבָר לֹא!

רַק אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם

יַרְגִּישׁ הֵעָלְמִי

לְאֶחָד יֶחְסַר –

חוּט דַּק כָּחֹל

בְּעֶרְגַּת-נִשְׁמָתוֹ

לַשֵּׁנִי –

נִיצוֹץ כְּבָרָק –

מְעוֹרֵר מַחֲשָׁבָה

וְלַשַּׁחְרוּרָה הָאֲפֹרָה

שֶׁבְּדַרְכִּי לַחֲדַר-הָאֹכֶל,

בֵּין בְּרוֹשִׁים –

תִקְפֹּץ אֶל שְׁבִילִי

לִתְפֹּשׂ אֶת עֵינִי

הַמְּחַפֶּשֶׂת עֵינָהּ

וְעֵינִי אֵינֶנָּה –

וְגַרְגֵּר לֶחֶם לְמַקּוֹרָהּ –

בַּגֶּשֶׁם, אַיִן – – –


1980


מְתַח מֵיתָרִים

מאת

אסתר ראב

מְתַח מֵיתָרִים –

עַד הִתְבַּקֵּעַ

עַד עֲצִירַת־הַדָּם

בִּרְהָטֶיךָ

אֱסֹף נְשִׁימָתְךָ

בַּל תַּפְלִיטֶנָּה –

אַל תִּירָא!

מְתַח עוֹרְקִים –

מִמַּעַל סוֹכְכִים עָלֶיךָ –

הַכְּרוּבִים

יְלָדִים, – זְקֵנִים –

כַּת מוֹדִיעִין

וּמַסָּדָה –

וְיֶתֶר הַטְּבוּחִים

אֵין כֹּל – רַק זֶה

אֲשֶׁר צָמַח בָּךְ.

בְּבֹקֶר־קַיִץ

בְּרוּחַ־זַלְעָפוֹת

קְפֹץ אֶגְרוֹפֶיךָ

סְגֹר אֶגְרוֹפִים

כְּכַדּוּרֵי־פְּלָדָה

בָּהֶם יִתְרַסְּקוּ –

יָמוּתוּ –

כָּל הָאֲבִיבִים

בְּעִמְקֵי־אַרְצְךָ

כָּל הַמֶּדוּזוֹת

הַשְּׁקוּפוֹת עַל הַחוֹף

שֶׁל סְתָו

וְעָנָן רִאשׁוֹן

יִשְׁפֹּךְ מִשְׁקָלְתּוֹ

לְתוֹךְ הַיָּם

וְנַפְשְׁךָ מְרַחֶפֶת

בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ

לְרַגְלֶיךָ

1981


מן העיזבון


שִׁיר לְאִישִׁי

מאת

אסתר ראב

אַתָּה שׁוֹמֵר רֹאשִׁי

הַנִּצָּב לִמְרַאֲשׁוֹתַי

הָאָסִיר, הָאָסִיר –

בִּנְחֻשְׁתֵּי־הַנֶּצַח

הַדְרָן לְךָ!

אֲשֶׁר שָׁמַרְתָּ עָלַי

כְּעַל אַלְמֹג –

תַּת־מֵימִי

וּבָנִיתָ חוֹמָה –

סְבִיבִי

וּבְתוֹךְ הַחוֹמָה –

בַּיִת

אַתָּה אִישִׁי

נָתַתָּ לְכָל פֶּקַע –

שֶׁבִּי –

לְהַבְשִׁיל

וּלִגְדֹּל בִּפְרָאוּתוֹ

וְרַק יַלְדֵי־בְּשָׂרְךָ

לֹא גִדַּלְתִּי

וּתְמוּרָה לֹא הָיְתָה לְךָ מִמֶּנִּי

רַק נַפְשִׁי הִצְטַלְּלָה

בְּצֵל־עֲנָפֶיךָ הָעַבֻתִּים

הַמְּגִנִּים –

חוֹמָה הָיִיתָ לִי

וּתְמוּרָתְךָ סְבַךְ־הַפֶּלֶא

הַמְּזַמֵּר בֶּחָלָל –

– עַד בּוֹאִי אֵלֶיךָ

1981–1977


מן העיזבון


נוֹף שֶׁלֹּא מִכָּאן

מאת

אסתר ראב

אֲנִי וְהוּא – רַק

שְׁנֵינוּ – וְעוֹלָם רֵיק לַחֲלוּטִין

רַק אֲנִי וְהוּא

וְאֵין לָנוּ דְּמוּת – –

רַק הִבְהוּב כְּחַלְחַל –

וְתַמְצִית נְשָׁמוֹת רוֹקְדוֹת

מְפַזְּזוֹת לְרֶגַע מִתְלַהֲבוֹת

מִשְׁתַּלְּבוֹת וּמַבִּיטוֹת זוֹ

בָּזוֹ שְׁתֵּי דְּמֻיּוֹת בְּרוּרוֹת

בְּכֻתֳּנוֹת שְׁקוּפוֹת, וְנוֹהוֹת

אַחַת לִזְרוֹעוֹת הַשֵּׁנִי –

וְהַזְּרוֹעוֹת – אוֹתִיּוֹת, אוֹתִיּוֹת־אוֹר

נִדְבָּקוֹת זוֹ לָזוֹ –

שְׁתֵּיהֶן מְחַיְּכוֹת –

בְּחִיּוּךְ לֹא מִכָּאן

וְהָאֳפָקִים מְאוֹתְתִים

בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת –

וְאֵין אִישׁ בָּא

רַק סַפִּיר שֶׁל עַיִן רְחוֹקָה

לְהוּבָה אֵשׁ נֵצַח.

מאי 1981


מן העיזבון

אחרית דבר

מאת

אסתר ראב


אחרית דבר [אסתר ראב / כל השירים]

מאת

אסתר ראב

אסתר ראב, המשוררת הארצישראלית הראשונה, נולדה בשנת 1894 בפתח־תקוה, בתו של יהודה ראב, ממיסדי מושבה עברית ראשונה זו בשנת 1878. ילדותה ונעוריה עברו עליה בבית האב, איכר חרוץ ואדם משכיל, שאותו העריצה כל ימיה: “הוא היה לא רק אבי הביולוגי אלא גם אבי הרוחני. היינו מבינים זה את זה בשתיקה.” אסתר ראב למדה במושבה, ובשנת 1913 ברחה והצטרפה אל ראשוני דגניה וחיתה איתם, אך עם פרוץ המלחמה העולמית חזרה לבית־הוריה. תקופת זמן, ב־1915, חיתה בנס־ציונה, עם עוד שלושה פועלים, בפרדס, חיי “קבוצה”, אחר־כך עבדה כפועלת בבן־שמן; ושוב בפתח־תקוה, עד תום המלחמה, וב־1919 חזרה כמורה לבן שמן. ב־1921 הייתה עדה להתנפלות־הדמים על פתח־תקוה, ובסוף אותה שנה נסעה למצרים ונישאה שם לבן־דודתה יצחק גרין. כחמש שנים עברו עליה בקהיר, ובפריס, ואחר־כך שבה להתגורר בתל־אביב, וחווילתה נעשתה בית־ועד לסופרים ולציירים.

בזיכרונותיה על ימי כתב־העת הספרותי “הדים”, שבעריכת אשר ברש ויעקב רבינוביץ, מספרת אסתר ראב:

“ביום אביב אחד לקחתי את רבינוביץ וברש לטיול בין כרמי־שקדים פורחים – הם היו שניהם עליזים. פיטפטו; משהו מן הקסם שמסביב דבק בהם, עד כי ניטשטשו הגבולות והם נראו כחברים למרות גילם. בצחוק שלפתי מכיסי שיר ונתתי אותו לברש. הוא נעצר, קרא אותו ונעשה רציני מאד; עיניו השחורות והכבדות נחו עליי, ובקולו הבטוח והמהוקצע – פסק: “את צריכה לכתוב.””

שיריה הראשונים של אסתר ראב התפרסמו, בראשית שנות העשרים, ב“הדים”, ובהוצאת כתב־העת הזה הופיע ב־1930 ספר־שיריה הראשון “קמשונים”. בשנת 1964 הופיע קובץ־שיריה השני, “שירי אסתר ראב”, הכולל גם את “קמשונים”, וב־1972 הופיעו שיריה המאוחרים ב“תפילה אחרונה”. כן הופיעו שני מבחרים משיריה: “המיית שורשים” (1976), “ילקוט שירים” (1982) בצירוף מבוא מקיף על חייה ושירתה מאת ראובן שהם; וקובץ סיפוריה “גן שחרב” (1983), שרובם מתארים את שנות ילדותה. אחיה הצעיר, בנימין, הוא אבי, כתב בשעתו מפי אביהם יהודה ראב, את זיכרונותיו בספר “התלם הראשון” (1956), המאיר אף הוא את נוף ילדותה של אסתר בפתח־תקוה.

אסתר ראב מתה בטבעון בה' אלול תשמ"א 4.9.1981, ונקברה בעיר־מולדתה.


הכרך “אסתר ראב, כל השירים” מורכב מחמש יחידות:

א. הספר “קמשונים” (בהוצאת “הדים”, 1930), כנתינתו במקור, ובתוספת ציון מועד הופעתם־לראשונה, בפריודיקה, של חלק משיריו, החל משיריה הראשונים, שאותם כתבה בחורף ובאביב תרפ“א, 1921: “לעיניך האורות, הגדולות”, “כציפור מתה על הזרם”, ו”אני תחת האטד"; וכן קביעת תאריכי אחדים משיריו, שלא נתפרסמו בפריודיקה, על פי סדר הופעתם בכתבי־היד. הספר “קמשונים” נשא במקורו הקדשה: “לזכר ידידי יצחק גרין”, בעלה של המשוררת, שנפטר אותה שנה, 1930, לאחר ניתוח התוספתן, ונקבר בירושלים.

ב. הספר “שירי אסתר ראב” (בהוצאת “מסדה”, 1964), שכלל הדפסה מחודשת של “קמשונים”, וכן מחזורי שיריה של אסתר ראב מן השנים 1963–1930, ונוספו עליהם כאן תאריכי פרסום מרבית השירים.

ג. הספר “תפילה אחרונה” (בהוצאת “עם עובד”, 1972), הכולל בעיקר את שירי אסתר ראב מן השנים 1971–1964, שנתפרסמו כולם בפריודיקה, ותאריכיהם צוינו בו במקורו.

ד. “שירים מבין הזמנים”, שירים גנוזים־ברובם שנמצאו בעיזבונה של אסתר ראב, ונכתבו במקביל לשירים שנדפסו בספריה, מתקופת “קמשונים” ועד 1971 לערך. לא נכללה בהם מרביתה של חטיבת שירי נעורים, במחברות מן השנים 1922–1920 לערך, שמתוכם צמחו ראשוני שיריה הבשלים של אסתר ראב, שנדפסו ב“הדים” והובאו ב“קמשונים”; חטיבה זו היא עניין למחקר שירתה.

ה. “הוציאני אלוה” שירים מ־1972 לערך ועד לשירה האחרון, “נוף שלא מכאן” (מאי, 1981). חלקם פירסמה בחייה, אך טרם קובצו עד כה לספר אחד.

השירים שפוענחו מן העיזבון, ולא פורסמו בחייה, סומנו בעיגול קטן בתחתית כל שיר. כמו־כן תוקנו שגיאות, השמטות ושיבושים אחדים שנפלו בשיריה המודפסים, ונוספו הקדשות אחדות, כל אלה על־פי כתבי־היד או משלוחם.

הרישומים ל“קמשונים” הם מעשה ידי אסתר ראב, כפי שהופיעו במהדורה הראשונה משנת 1930.

ציור השער, “דרך בין זיתים”, מאת נחום גוטמן, תמונת שמן משנת 1927, צילם: י. צפריר.


אהוד בן עזר

תל־אביב, 1987


שירים נוספים

מאת

אסתר ראב

שירים נוספים

מאת

אסתר ראב


הַחֻרְשָׁה אֲשֶׁר לָאֹפֶק דָּבְקָה

מאת

אסתר ראב

הַחֻרְשָׁה אֲשֶׁר לָאֹפֶק דָּבְקָה

חֻרְשָׁה אֲפֹרָה לְאֹפֶק הַבֹּקֶר

עֲנָנִים מִמַּעַל לָהּ בְּדַהֲרוֹת סוּסֵי פְּלָדָה

יְבוֹסְסוּ עֶדְנַת צַמְּרוֹתֶיהָ זְעִירוֹת

עָבִים חִפּוּהָ

יְנַפְנְפוּ עָלֶיהָ מְטָרוֹת –

אָפֹר וְשָׁחוֹר

וּלְפֶתַע יְגַלּוּהָ – מְזֻעְזָעָה וְחוֹלֶמֶת

כְּהַבְטָחָה לָאֳפָקִים רְחוֹקָה

זוֹהֶרֶת

עַל פְּנֵי חוֹלוֹת הַזָּהָב

בְּהִירִים כְּתַכְשִׁיט יְקַר מְצִיאוּת

כְּהַבְטָחָה עוֹמֶמֶת

בְּלֶהָבָה כְּבוּיָה –

לְיָמִים יָבוֹאוּ


מן העיזבון


יַעַן נוֹצַרְתִּי לְאַהֲבָה אוֹתְךָ

מאת

אסתר ראב

יַעַן נוֹצַרְתִּי לְאַהֲבָה אוֹתְךָ

לִכְרֹעַ בֶּרֶךְ לְהַעֲרִיצְךָ

וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לְפָנֶיךָ – כָּל הֵיכְלֵי קָדְשְׁךָ –

אֲשֶׁר זָרַעְתָּ עַל תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ –

יַעַן לֹא אוּכַל שְׂנוֹא – לֹא אוּכַל –

מִבְּלִי הַרְעִיל כָּל תָּא בִּי –

יַעַן – מִתַּחַת שָׁמַיִם טְהוֹרִים אֵלֶּה

עַל אֲדָמָה זוֹ מְלוּחַת הַדָּם –

יַעֲלֶה אֵד מִן הָאֲדָמָה הָרְווּיָה דָּם

וְהֶחְשִׁיךְ אֶת עֵינַי

לָכֵן אֶשָּׂא כַּפַּיִם אֵלֶיךָ מִמַּעֲמַקִּים –

רְפָא לִי

אֱסֹף אֶת יְצוּרְךָ

כִּנְמָלִים נְטוּשׁוֹת – עַל פָּנֶיךָ

טוֹעוֹת וְלוֹחֲמוֹת לְלֹא טַעַם

בִּשְׁבִילִים נְלוֹזִים –


לֹא כָּחָל וְלֹא שָׂרָק

רַק עֶצֶם הֱיוֹתְךָ

הֱיוֹתְךָ מְצִיאוּת

וְלֹא חֲלוֹם

רַק עֶצֶם הֱיוֹתְךָ –

מְלַבֵּב אֶת חַיַּי


מן העיזבון


אַלְכִימְיָה

מאת

אסתר ראב

עֲשַׁן הָעֵשֶׂב הֶחָרוּךְ מְמַלֵּא לְאִטּוֹ הַחֲדָרִים

בְּטַעְמוֹ הַחֲמַצְמַץ הַנּוּגֶה

אוֹתְךָ קֵיצִי עַל הַמּוֹקֵד אֲנִי מַעֲלָה, אֲהָהּ קַיִץ שֶׁל אֵפֶר

הַאֶפְגָּשְׁךָ בְּאֵיזֶה תֹּפֶת חֲבוּיָה

אוֹ עַל מִזְבֵּחַ חָרֵב, נְטוּל אֱמוּנָה

נְטוּל הִתְלַהֲבוּת?

חֲבָטוֹת אֲטוּמוֹת יְרִיּוֹת הֵן עַל פְּנֵי זְהַב־הַבְּקָעוֹת

הֵד הַמָּוֶת הוּא, הַטֶּבַח אַכְזָרִי

אֲדֻמָּה הַגֶּפֶן, וְעַל קַרְקַע הַשְּׂדֵרוֹת

נָגֹל שָׁטִיחַ וְעָלִים שׁוֹפְעִים חוּמִים

רַגְלִי בָּהֶן בּוֹסֶסֶת

אֵבֶל הַפָּרוּשׂ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ

תֶּעֱמַק עַצְבוּתוֹ כִּפְלַיִם

רַק עָשָׁן מִתַּמֵּר מְסַלְסֵל בְּלִי הֶרֶף

בְּטַבְּעוֹתָיו הַכְּחֻלּוֹת

הוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה תְּקוּפַת קִפְאוֹנֵךְ

יִסְגֹּר עָלַיִךְ הַחֹרֶף בִּתְרִיסִים מוּגָפִים

וַחֲדָרִים קָרִים

מִזֶּה וָהָלְאָה אֵלְכָה בְּדֶרֶךְ גַּעְגּוּעַי


מן העיזבון


הוֹוֶה

מאת

אסתר ראב

יָבוֹא יוֹם וְאֶצְבְּעוֹתֶיךָ הַגְּדוֹלוֹת

הַמְהֻקְצָעוֹת תִּהְיֶינָה אַךְ זִכָּרוֹן – – – זִכָּרוֹן

לוּ רַק אֲנִי אֶרְאֶה אוֹתָן בְּדִמְיוֹנִי –

וּמִכָּל זְמַן שֶׁאֶחְיֶה תִּחְיֶינָה אִתִּי –

וְאֶצְבְּעוֹתַי?

מִי יִחְיֶה אִתָּן כְּשֶׁלֹּא אֶהְיֶה?


מן העיזבון


בֵּין הָעַרְבַּיִם

מאת

אסתר ראב

א.

בְּהֵחָבֵא חוֹמָרִים בִּי –

בְּשָׁמֶיךָ…

שִׁמְךָ מַגִּיהַּ אֶת הַחֲשֵׁכָה

הַיּוֹרֶדֶת;

אֲנִי מוּכָנָה לַדֶּרֶךְ

מִנַּיִן בָּאתִי

יָדוּעַ לִי, כִּמְעַט

אֲבָל אָנָה אֵלֵךְ?

מַה יֹּאמַר לִי בּוֹרְאִי

זֶה שֶׁאֲנִי מְחַכָּה לוֹ.

גּוּפִי, מֵכִין אוֹתִי –

לְדֶרֶךְ-הַמֶּלֶךְ –

אַךְ לֹא בָּרֶגֶל –

אֵלֵךְ בָּהּ…


ב.

נַפְשִׁי עוֹד לֹא גָּמְרָה

הַלְמוּת-הַצְּמִיחָה,

דָּפְקָהּ עֵר, וּלְעִתִּים,

מִתְרַתֵּחַ – בְּאֵשׁ-צְעִירָה –

הַגּוּף לֹא עוֹנֶה –

בְּהֵד, הוּא כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו –

בִּפְנֵי הַנֵּצַח;

רַק הָאֵל יָכֹף גַּבִּי

וְיִשְׁבְּרֵנִי – כְּגִבְעוֹל

רְוֵה-עָסִיס –

יִזְּלוּ דָּמַי – הַיְרֻקִּים

וְיִסָּפְגוּ בְּרִגְבֵי-אַדְמָתִי


ג.

“וַתִּכְהֶינָה עֵינָיו מֵרְאוֹת”

וְלֶחְיוֹ עֲדַיִן וְרֻדָּה

וְאֵין כָּל דִּמְעָה

מִתְגַּלְגֶּלֶת עָלֶיהָ

רַק טִפּוֹת טַל מְאֻחָרוֹת

שֶׁל סְתָו הוֹמֶה…


טבעון, סתיו 1979


אֲנִי רַק גִּלְגּוּל

מאת

אסתר ראב

אֲנִי רַק גִּלְגּוּל

שֶׁל אִשָּׁה

נוֹלַדְתִּי עַל מַדְרֵגוֹת

הַר צִיּוֹן מוּל יְרוּשָׁלַיִם

וְהַמִּקְדָּשׁ נִבָּט

אֵלַי בְּכָל הֲדָרוֹ

כִּפַּת-הַזָּהָב

הֵאִירָה אֶת חַיַּי –

נְזִירָה הָיִיתִי –

בַּת כֹּהֲנִים

עַל יַרְכְּתֵי הָהָר

בֵּין הַמַּדְרֵגוֹת הַגּוֹלְשׁוֹת

לְעֵמֶק יְהוֹשָׁפָט –

שָׁם בָּנִיתִי לִי בִּקְתָּה

בְּמוֹ יָדַי

מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם

בְּמוֹ יָדַי הַקָּשׁוֹת

וְהַמְהֻקְצָעוֹת

בְּכַפּוֹת רַגְלַי

הַנֻּקְשׁוּת הַיְחֵפוֹת

יָרַדְתִּי כְּיָעֵל בֵּין

בַּרְקָנִים וְהֵם

מְנַשְּׁקִים שׁוּלֵי צְעִיפִי

הַנִּשְׂרָךְ עֲלֵיהֶם וּמַשְׁהִים

בּוֹ אֶת רֵיחָם הֶחָרִיף

וַאֲנִי פֶּרַח בֵּין פִּרְחֵי הַכְּהֻנָּה

הַצְּעִירִים מְסֻלְסְלֵי הַפֵּאוֹת

הַנּוֹצְצוֹת מִשְּׁיָרֵי הַשֶּׁמֶן

אֲשֶׁר לַחֲצַר הַמִּקְדָּשׁ

וַאֲנִי יַלְדָּה נַעֲרָה

בֵּין הַרְבֵּה בָּנִים

פְּרִי כְּהֻנָּה – רַכֵּי עֵינַיִם

כְּאַיָּלוֹת

מְסֻלְסְלֵי פֵּאוֹת

זְהֻבִּיּוֹת שְׁחוֹרוֹת וַאֲדֻמּוֹת

וַאֲנִי נַעֲרָה כְּחוּשָׁה

בְּבִקְתָּה בְּמַדְרֵגוֹת יְרוּשָׁלַיִם

לִי חֶלְקָה חָמֵשׁ אַמּוֹת

עַל חָמֵשׁ מְגַדֶּלֶת אֶתְרוֹג לַמִּקְדָּשׁ

וְקִשּׂוּא לְמַאֲכָל –

כָּל מַאֲכָלִי אֲפוּנִים וְקִשּׁוּאִים

וּפַת-קִבָּר וּגְרִיסֵי חִטָּה

אֲשֶׁר אֲנִי טוֹחֶנֶת עַל הָרֵחַיִם

שֶׁנָּתַן לִי אָבִי –


וְהוּא אֲשֶׁר אִשֵּׁר נְזִירוּתִי

כִּי כֹּהֵן הוּא בַּמִּקְדָּשׁ –

וַאֲנִי בִּתּוֹ הַיְחִידָה

הִקְדַּשְׁתִּי עַצְמִי לִמְרִיטַת הַמְּנוֹרוֹת

עֲשָׂבִים יֵשׁ לְיַד בִּקְתָּתִי אוֹתָם אֶקַּח

בֹּקֶר בֹּקֶר וְאֶעֱלֶה

בַּמַּדְרֵגוֹת עַד לַמִּקְדָּשׁ

הַזּוֹהֵר לִקְרָאתִי בְּאֵשׁ קֹדֶשׁ

אֲנִי לַזֹּהַר הַזֶּה וְאֵלֶּה הֵם חַיַּי

וְרֵיחַ הָעֲשָׂבִים הַנִּסְפָּג

בִּבְגָדַי

וְנִסְפָּג גַם בְּנַפְשִׁי –

וְאָבִי שׁוֹמֵר עָלַי מִפְּנֵי נַעֲרֵי הֶחָצֵר

שֶׁלֹּא תִּפָּגַע נְזִירוּתִי הַקְּדוֹשָׁה

וַאֲנִי כְּבֵן לוֹ –

וְסָבִיב יִפְעַת אֵל שׁוֹפַעַת

מִן הֶהָרִים וְהַסְּבַךְ וְהַפְּרָחִים

שׁוֹבִים אֶת נַפְשִׁי וּמְמַלְאִים

אוֹתָהּ גִּיל עֶלְיוֹן –

אֲנִי פֶּרַח כֹּהֲנִים

עַל מַדְרֵגוֹת הָהָר בִּירוּשָׁלַיִם

וַאֲנִי זוֹרַעַת אֶת חֶלְקָתִי

הַגְּדוֹלָה כְּסָדִין –

חִטָּה זְהֻבָּה קוֹצֶרֶת

בְּמַגָּל קָטָן אֲשֶׁר נָתַן לִי

אָבִי –

וַעֲרוּגָה שֶׁל אָפוּן וַעֲדָשָׁה

יֵשׁ בָּהּ

וְאוֹתָם אֲנִי מְבַשֶּׁלֶת עַל מְדוּרַת

קוֹצִים קְטַנָּה בֵּין שָׁלֹשׁ אֲבָנִים

וְעֵץ אֶתְרוֹג בַּחֶלְקָה

וְזַיִת אֶחָד עַתִּיק יוֹמִין

וַאֲנִי קוֹטֶפֶת זֵיתָיו

וְכוֹתֶשֶׁת לְמַאֲכָל –

וְאֵלֶּה הֵם חַיַּי –

נְזִירָה בּוֹדְדָה –

מוֹרֶטֶת מְנוֹרוֹת קֹדֶשׁ –

בְּעִשְּׂבֵי הָרִים וְאֵפֶר מְדוּרוֹת

וְזֶה חֶלְקִי בְּתֵבֵל זוֹ

בֵּין הָרִים וּסְבַךְ רֵיחָנִי

אֲנִי נוֹלַדְתִּי לִפְנֵי שְׁלֹשֶׁת

אַלְפֵי שָׁנָה – כָּאן חָיִיתִי

רָאִיתִי אוֹר

וְנָשַׁמְתִּי אֲוִיר הָרִים

מִבְּלִי דַּעַת שֶׁיֵּשׁ יָם

בַּמֶּרְחַקִּים שֶׁבְּגִלְגּוּל אַחֵר

יַעֲשֵׂנִי לִנְזִירָה


טבעון, סתיו 1979


הַשַּׁחְרוּרִים הוֹגִים רַכּוֹת

מאת

אסתר ראב

הַשַּׁחְרוּרִים הוֹגִים רַכּוֹת

בֵּין הָעַרְבַּיִם

אֶת עֵינֵי־הַסַּפִּיר

הֵם הוֹגִים

אֶת הֲדַר קוֹמָתוֹ

אֶת מָתְנָיו הַצָּרִים

הַשְּׁלוּחִים כְּגֶזַע

אֶל מָרוֹם


אֲנִי נוֹשֵׂאת אוֹתוֹ

מִתַּחַת עַפְעַפַּי –

כְּקֶרֶן אוֹר מְהַבְהֶבֶת

שֶּׁנִּשְׁתַּיְּרָה

מִיּוֹם שֶׁמֶשׁ אָרֹךְ,

אֲנִי רוֹאָה אֶת פָּנָיו

תַּחַת שְׁמוּרוֹת עֵינַי –

כִּרְאוֹת עָלִים

מְאַוְּשִׁים –

אַחֲרֵי יוֹם עֲבוֹדָה

בֵּין עֵצִים יְרֻקִּים;

אֲנִי חָשָׁה דְּמוּת

חֲצוּבָה בְּשַׁיִשׁ,

קָשָׁה,

חַמָּה,

כְּאֹרֶן בַּשֶּׁמֶשׁ.


מן העיזבון


אֲנִי

מאת

אסתר ראב

בְּעֶצֶם לֹא הִגַּעְתִּי אַף פַּעַם

לְדַרְכִּי

דֶּרֶךְ רְחָבָה זְרוּעַת אוֹר וּשְׁתוּלָה עֵצִים

בְּיַרְכָתֶיהָ

תָּמִיד הִשְׁתַּלְשַׁלְתִּי בְּיִסּוּרִים גְּדוֹלִים

בִּדְרָכִים צְדָדִיּוֹת לֹא שְׁלֵמוֹת, טְבוּלָה בְּצַעַר

לֹא הִגַּעְתִּי לִכְלָל פְּרִיחָתִי הַטָּבוּעַ בִּי

אוּלַי הָיוּ אֵלֶּה עַשֶׂרֶת בָּנַי הָאֵיתָנִים כְּאַלּוֹנִים

שֶׁלֹּא יָצְאוּ מִמֵּעַי

אוּלַי אֲנִי אֵם שֵׁבֶט שֶׁאִבֵּד דַרְכּוֹ בַּמִּדְבָּר

אוֹ צוּפִית נַעֲלָה כְּחֻלָּה וְאֶלֶגַנְטִית

וְאוּלַי אֲנִי נִיצוֹץ מִכּוֹכַב אָבוּד בֶּחָלָל


מן העיזבון


חוּגָה

מאת

אסתר ראב

מִנִּבְכֵי־הַזְּמַן

הִיא עוֹלָה

אֲנִי שׁוֹמַעַת אוֹתָהּ:

חוּגָה מְצַיֶּצֶת:

רַכּוֹת –

בְּהַפְסָקוֹת

מְנַמְנֶמֶת:

תּוֹךְ דִּמְדּוּמֵי־שַׁחַר

חָרְפִּי;

אָבִי מְהַלֵּךְ כְּבֵדוֹת

וּבַטּוּחוֹת:

מוֹצִיא מַחֲרֵשׁוֹת,

גּוֹרֵר מִן הַמַּחְסָן:

צְלִיל־בַּרְזֶל עָמוּם –

חֲבָטָה בַּקַּרְקַע

הַחוּגָה –

קוֹלָהּ הוֹלֵךְ וְחָזֵק;

וְחִרְחוּר־הַסּוּסִים

הַנּוֹשְׁפִים לְתוֹךְ צִנַּת־הַבֹּקֶר –

מַרְעִידִים אֶת כֻּלִּי –

אָבִי –

בְּקֹר־הַבֹּקֶר

בַּחֹרֶף –

עִם דִּמְדּוּמֵי־שַׁחַר


מן העיזבון


הערות ל“שירים נוספים”

מאת

אסתר ראב

הערות ל“שירים נוספים”

מאת

אסתר ראב


הערות ל"שירים נוספים"

מאת

אסתר ראב

השיר “החורשה” הוא מסוף שנות ה-30 לערך.

השיר “יען נוצרתי לאהבה” הוא מראשית שנות ה-40.

השיר “אלכימיה” נכתב בסוף שנות ה-50 או ראשית ה-60. הנוסח המובא כאן הוא המילים והשורות שלא נמחקו, בטיוטה היחידה של השיר שנתגלתה בעזבונה של אסתר ראב, טיוטה קשה לפיענוח.

השיר “הווה” נמצא במחברת פרוזה משנת 1969 לערך, בין הסיפורים “שנים יפות” ו“משפחת סלומון”.

את השירים “בין הערביים” ו“אני רק גלגול” שלחה לי אסתר ראב בנובמבר 1979, בצירוף מכתב המבקשני להעתיק במכונת-כתיבה שירים אלה, ש“נכתבו זה עתה”, ולשלוח אותם לפרסום לאחר זמן. הם נשכחו ממני באחד מתיקי המכתבים. רק בעת סידור עזבונה מצאתי אותם יחד עם המכתב. דומני שיש להתייחס אליהם לא כאל שירים מן העזבון (המסומנים בעיגול קטן בתחתית כל שיר) אלא כאל שירים שהיו מתפרסמים על דעתה בעודה בחייה. השיר “בין הערביים” שייך על פי נושאו למחזור “מקהלת האשכבה”, ומקומו אולי אחרי השיר “יום הולדת”, עמ' 364. השיר “אני רק גלגול”, מקומו אולי אחרי “שירים עשנים”, עמ' 330.

השיר “השחרורים הוגים רכות” נמצא בעזבונה של אסתר ראב, חבוי בצרור מכתבים של ראובן שהם אליה. לפי מיקומו בין המכתבים נכתב השיר בשלהי 1971 או בראשית 1972, הוקדש לראובן שהם, אך לא נשלח אליו ולא פורסם. השיר שייך למחזור “כבר פגשתיך פעם”, אולי אחרי השיר “לאדם שושנת-שמש”, עמ' 253.

השיר “אני” נמצא בעמוד ראשון של בלוק מכתבים כחול, שזמנו כנראה קיץ 1977.

השיר “חוגה” הוא נוסח שונה של שיר ללא כותרת – “מנבכי-הזמן”, עמ' 296, שהובא במחזור “חי בי הבית”. שני הנוסחים הם מן העזבון.


אהוד בן עזר

תל-אביב, 1994

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!