רקע
רפאל אליעז
נעלה מאהבת גברים
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: ספרית פועלים; תשל"ו 1976

יָכֹלְתִּי לְחַכּוֹת לָךְ עַל הַחוֹף.

לִסְפֹּר מִנְיַן כָּל הַצְּדָפִים.

הַיָּם נוֹצַר כְּדֵי שֶׁאֲצַפֶּה לָךְ.


אֶל נְתִיבָם הַמִּשְׁתַּכְשֵׁךְ יוֹצְאִים הַדַּיָּגִים.

לָהֶם זְרוֹעוֹת מָשׁוֹט סַהֲרוּרִי

וְגֵו שֶׁל תֹּרֶן מְרַצֵּד.

לְמַעֲנָם אֲנִי טוֹוֶה תְּמוּנוֹת

וּמְשַׁטְּחָן בָּרוּחַ:

דְּגַת הַכֶּסֶף לְכוּדָה בְּמִכְמָרְתָּם

הוֹפֶכֶת לְזָהָב.

חֲלוֹם פָּשׁוּט וְאֵין אֲנִי רוֹשְׁמוֹ בְּפִנְקָסִי,

אַךְ זֶהוּ לְחַכּוֹת לָךְ עַל הַחוֹף.


סִירוֹתֵיהֶם עוֹגְנוֹת עַל קַו הָאֹפֶק

וּוֶנּוּס שֶׁנּוֹלְדָה בְּלֹא חֶבְלֵי לֵדָה,

בִּשְׁרִירֵיהֶם הַמְּשׁוּחִים בְּזֶפֶת מְצַחֶקֶת.


בִּשְׁבִיל דָּגִים נוּגִים אֲנִי כּוֹתֵב שִׁירַת בַּרְבּוּר,

שֶׁהֵמָּה יְזַמְּרוּהָ טֶרֶם נִמְשְׁתָה הָרֶשֶׁת,

וּבְעוֹדָהּ כְּבֵדָה זוֹרָה קַשְׂקַשֵּׂיהֶם

כְּדִינָרִים שֶׁל אוֹר אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם.

אֲנִי אוֹסְפָם בִּצְרוֹר נָקוּב לַתֹּהוּ,

אַךְ זֶהוּ לְחַכּוֹת לָךְ עַל הַחוֹף.


אֶת הִרְהוּרֵי לִבִּי לְשֵׁבֶט לֹא אָדוּן

עַל שֶׁכּוֹפִים אוֹתִי לִבְרֹא לִי

צְרִיחֵי שַׁעֲשׁוּעִים וּלְהָרְסָם מִיָּד.

גַּם פְּעִילוּת הַיָּם הַמְרֻסֶּנֶת

סוֹפָהּ בְּנֵטֶף מִתְאַדֶּה בְּלִי הֶגֶה.

מִכָּאן שֶׁיֵּשׁ שָׂכָר סָמוּי לָאֱמוּנָה

אֲפִלּוּ הִיא נִכְזֶבֶת…

אַךְ זֶהוּ לְחַכּוֹת לָךְ עַל הַחוֹף.


הִלָּה לַסַּהַר וְלַיָּם הַסְּעָרָה.

לַיְלָדִים עַל שְׂפַת הַיָּם מַזָּל שֶׁל דּוּגִיּוֹת.

בְּכִנּוֹרָם מֵיתָר מִזְּקַן־הַתַּיִשׁ

בְּלִי גִּנּוּנֵי נִגּוּן וּבְלִי פַלְסֶט.


רַק הֵם, רַק הֵם יָכְלוּ לִדְלוֹת אוֹתָךְ

כְּמוֹ פְּנִינָה סוֹטָה מִסְּבַךְ אַצּוֹת

שֶׁל ג’וּנְגְל־יָם סוֹבֵב עַל גַּב כְּרִישִׁים.

רַק הֵם יָכְלוּ לְפַתּוֹתֵךְ

לְמַעַן תִּחְיִי אֶת הַדְּמָמָה בִּצְעָדַיִךְ…


הִנֵּה בִּגְדֵי צַפְרִיר מְרַטְּטִים עַל גּוּף שֶׁל מַיִם!

הַדַּיָּגִים שֶׁבַּיָּם כִּבְדֵי דָּגָה וּמְצִיאוּת.

הַלַּיְלָה אֶל שֻׁלְחָן שֶׁל נְצָרִים נֵשֵׁב

מְרַק דָּגִים טְרִיִּים וְיַיִן מַר נִלְגֹּם,

הַכֹּל עָרוּךְ לְפִי פְּרָטִים וַהֲגִיגִים

שֶׁצִּפִּיָּה אַחַת רָקְמָה לִסְעֻדָּה.

וְאִם אוֹרְחִים בִּלְתִּי קְרוּאִים יָבוֹאוּ,

הֲרֵי הַתְּהוֹמוֹת אֵינָם בַּיָּם

כִּי אִם בַּזִּכְרוֹנוֹת.


לָצוּד קַרְנֵי יָרֵחַ בַּמְּצוּלוֹת

הוּא נַעֲלֶה מֵאַהֲבַת גְּבָרִים,"

כָּךְ שִׂיחָתֵךְ פּוֹתַחַת.

"הַקְּטֹרֶת הָעוֹלָה מִן הַפִּלְפֵּל וְהַבָּצָל

נִקְשֶׁרֶת לְחוּטִים רֵיחָנִיִּים

הַמִּתְפָּרְמִים לַאֲמִתּוֹת לְמַרְאִית־עַיִן…"

אַתְּ מִצְטַחֶקֶת!

כָּעֵת אַתְּ מְבִינָה מַדּוּעַ

יָכֹלְתִּי לְחַכּוֹת לָךְ אֶלֶף לַיְלָה,

לִמְנוֹת כָּל הַצְּדָפִים עַל שְׂפַת הַיָּם

וְלֹא לַחְדֹּל מִזֶּה עַד אֶתְבַּלֶּה

כְּנַעַל זוֹ הַמֻּשְׁלָכָה בַּחוֹל.

המלצות קוראים
תגיות