תֵּבַת הָעֲדָיִים

מאת

רפאל אליעז

---

תיבת העדיים

מאת

רפאל אליעז

הָיֹה הָיְתָה תֵּבָה קְטַנָּה מְשֻׁבָּצָה אַבְנֵי-עוֹלָם: סַפִּיר

בָּרֶקֶת

לֶשֶׁם

אִזְמָרַגְּדִּ.

הַיָּד

אֲשֶׁר צֵרְפָה אוֹתָן לְכֶתֶר

בַּסֵּדֶר הַמַּשְׁלִים בֵּין רַחַשׁ הַיָּגוֹן וְהַנִּגּוּן,

קִפְּחָה דָמָהּ הַחַם תּוֹךְ מַעֲשֶׂה.

לַיָּד עָזְרָה הָעַיִן,

שֶׁמַּבָּטָהּ שָׁנוּן וּמְדֻיָּק כְּחֵץ,

שִׁמֵּשׁ לָהּ אַרְדִּיכָל.

הַלָּה אֶת חִשּׁוּבָיו חָתַךְ כְּתַעַר,

הֵפִיחַ נֶפֶשׁ בַּמִּבְנֶה בְּפֶלֶס,

הִשְׁתִּית כָּל אֶבֶן עַל יְסוֹד אֵיתָן

וְכַאֲשֶׁר הַתֹּאַם נֶהְפַּךְ לְכֹחַ,

נָמוֹג הַחֹמֶר לְצוּרוֹת שָׁרוֹת

וְהַגִּבּוּב נִכְלָם.

הִשְׁגִּיחַ הַבּוֹרֵא בִּכְלִי נָדִיר זֶה,

מָצָא בּוֹ, כִּי צְנִיעוּת וְיֹפִי,

קַמְּצָנוּת וְעֹשֶׁר,

מִשְׂחָק וְכֹבֶד-רֹאשׁ

רֻתְּקוּ יַחְדָּו לְחֵפֶץ-חֲמוּדוֹת.

תָּמַהּ בּוֹנֵה-עוֹלָם וַיֹּאמֶר:

שְׁמַע בְּנִי, אֲשֶׁר תֵּבַת-הָעֲדָיִים הִצַּבְתָּ!

אִם אַהֲבָה כָּזֹאת עַל אֲבָנַי הִשְׁפַּעְתָּ

בְּאֹרֶךְ-רוּחַ,

בְּתַחְבּוּלוֹת-דִּמְיוֹן,

בְּהַשְׁרָאָה,

קוּם וַעֲשֵׂה-נָא חֶסֶד לִבְרוּאַי

תּוֹעֵי-הַטַּעַם וְזוֹנֵי הַיֹּפִי:

שַׁבְּצֵם בְּכִפָּתִי הָרוֹמֵמָה,

לַמְּדֵם לְהִתְנוֹצֵץ כְּאוֹר-כּוֹכָב,

לְהִדֹּם כְּרַחַשׁ הַתְּפִלָּה,

לְהִתְפַּלֵּל כְּמוֹ מָחוֹל קוֹפֵא עַל פְּנֵי הַמַּיִם!

בִּזְכוּת יָדְךָ וּמַבָּטְךָ

שָׁרְתָה הָאֲצִילוּת עַל אֲבָנִים חֵרְשׁוֹת

עַד אִם הָיוּ לְאִזְמָרַגְדְּ

סַפִּיר

בָּרֶקֶת

לֶשֶׁם,

כְּשֵׁם שֶׁבְּחַסְדִּי

גָּאוֹן וְתֹאַר סוּס-הָעֲרָבָה לָבַשׁ וְהָאַבִּיר – גְּבוּרָה.

---

דו־שיח

מאת

רפאל אליעז

בִּי רוֹעֶמֶת שְׁתִיקַת הַפְּלָדָה,

אָמַר הַפִּגְיוֹן.

אַלְבִּישְׁךָ אַרְגָּמָן,

עָנָהוּ הָדָּם.

אַל תִּגַּע בִּי,

קָרְאָה הָעַלְמָה,

אֲנִי הַמֵּיתָר שֶׁעָלָיו

פּוֹרֶטֶת הָרוּחַ!

---

עשיר כקורח

מאת

רפאל אליעז

מַגַּע-כָּנָף שֶׁל אֵשׁ בְּכַף יָדִי:

זוֹ יָדֵךְ הַנּוֹשֶׁמֶת!

כָּל עוֹד לֹא אָבְדָה לִי מוֹרֶשֶׁת-הַשֶּׁמֶשׁ,

עוֹדֶנִּי עָשִׁיר כְּקֹרַח.

צְעָדִים, שֶׁחָרְשׁוּ דוּמִיַּת-הַלַּיְלָה,

בֵּין צְעָדַי נֶאֱלָמוּ:

כָּל עוֹד נִשְׁמָעִים הֵדִים בַּחֹשֶׁךְ,

עוֹדֶנִּי עָשִׁיר כְּקֹרַח.

כִּנּוֹרוֹ שֶׁל יָם מְקוֹנֵן עַל כַּנָּר

שֶׁהִטְבִּיעַ עַצְמוֹ, כִּי אָבְדָה לוֹ בֹּהֶן.

עֲצָמַי רוֹעֲדוֹת מִתְּהוֹם… הָהּ אֵלִי, עוֹדֶנִּי עָשִׁיר כְּקֹרַח!

---

אולי

מאת

רפאל אליעז

הֲיִתָּכֵן חֲלוֹם מַחֲלִיף עוֹרוֹ

וּמְשַׁנֶּה פָּנָיו שֶׁל הַחוֹלֵם?

הֲיִתָּכֵן חֲלוֹם מַלְעִיג עַל יְצִירָיו,

שֶׁקָּמוּ מִן הַתֹּהוּ הַפּוֹרֶה?

אֶת הַחֲלוֹם הַזֶּה, אוּלַי, אֲנִי חָלַמְתִּי.

הֲיִתָּכֵן חָלָל דּוֹהֵר וּמִתְנַשֵּׁם?

כּוֹתֵשׁ וּמְלַטֵּף?

סוֹגֵר עָלֶיךָ כְּכִפָּה מוּאֶרֶת

וּמַלְבִּישְׁךָ אַדֶּרֶת לַיְלָה?

אֶת הֶחָלָל הַזֶּה, אוּלַי, אֲנִי חוֹלַלְתִּי.

הֲיִתָּכֵן כִּי בְּטֶרֶם תַּעֲנִיק לְנַעֲרָה נִיצוֹץ,

שֶׁהִיא תִּשָּׂא בְּאִישׁוֹנֶיהָ

עַד יְכַבֵּהוּ שַׂר הַמָּוֶת,

וְהִיא בָּגְדָה?

הַנַּעֲרָה הַזֹּאת, אוּלַי, אֲנִי אָהַבְתִּי.

הַצִּפִּיָּה לְאוֹר חָדָשׁ, אוּלַי, הִיא אוֹר חָדָשׁ.

הַכִּסּוּפִים לְבֶגֶד חָג, אוּלַי הֵם בֶּגֶד-חָג.

אוֹשִׁיט יָדִי לָגַעַת בַּדְּבָרִים

לְמַעַן יָכְתְּרוּ בָּאַהֲבָה

וּבַל יָגּוֹזוּ.

אֲצַפֶּה אוּלַי בְּצִפִּיַּת-אֵין-סוֹף,

שֶׁבִּלְעָדֶיהָ מִתְפּוֹרֵר הַגּוּף.

הֲיִתָּכֵן, כִּי הַמַּרְאוֹת הַלָּלוּ

יָשׁוּבוּ לְצוּרָה, לְנֶפֶשׁ, לְגוֹרָל,

שֶׁהֵם נָשְׂאוּ בִּימֵי חֶלְדָּם,

בְּאוֹר חָדָשׁ?

---

גשם בשדרה

מאת

רפאל אליעז

צְרוֹר-חֲזִיזִים הִבְהִיק בַּשְּׂדֵרָה.

עֵדָה שֶׁל נְחָשִׁים תְּכֻלִּים

הִתְרוֹצְצָה כְּהֶרֶף-עַיִן

וְגָזָה בֵּין שִׂיחֵי הַהֲדַסִּים

וְהֵם נָתְנוּ רֵיחָם.

אֲבַק-עָלִים דְּאֶשְׁתָּקַד הִבְלִיחַ

וְשׁוּב דְּמָמָה שְׁחוֹרָה נָגְעָה בְּעַפְעַפַּי.

הַגֶּשֶׁם בְּנַפְשִׁי צִלְצֵל.

אֵלִי, הֱיֵה רַחוּם הַלַּיְלָה,

כְּרֹךְ גְּלִימָתְךָ הָרְטֻבָּה עָלַי

וְאַל תֶּחֱצֶה אֶת עוֹלָמִי כְּמוֹ תַּפּוּחַ

שֶׁבְּלִבּוֹ לוּטָה תּוֹלַעַת-צִפִּיָּה!

---

אילן-כוזב

מאת

רפאל אליעז

עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים אִילָן זוֹרֵחַ.

בְּצַמַּרְתּוֹ עֲטֶרֶת-אִזְמָרַגְדְּ נוֹצֶצֶת.

אֲנִי וְהוּא מְיֻדָּעִים זֶה כְּבָר,

אַךְ רִיב קָשֶׁה חוֹצֵץ בֵּינֵינוּ:

אִילָן בָּדִיתִי מִלִּבִּי, טוֹעֵן אֲנִי.

אָדָם חָקַקְתִּי בְּגִזְעִי, טוֹעֵן לוֹ הָאִילָן.

כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹטֵחַ תַּחְנוּנַי

וּמְבַקְשׁוֹ לִזְכֹּר יִחוּשׂ וְכוּר-מַחְצֶבֶת,

הוּא מְנַעֵר אֶת פַּרְוָתוֹ

וּצְחוֹק יָרֹק

מַמְטִיר לִי גֶשֶׁם שֶׁל עָלִים.

יֵשׁ וְעוֹקֵר הוּא מִמְּקוֹמוֹ

וְאַחֲרָיו נִשְׂרָךְ אֲנִי אָבֵל.

וְשׁוּב נִצָּב אֲנִי עַל פָּרָשַׁת-שָׂדוֹת

אוֹבֵד-יָדַיִם וְנָבוֹךְ.

בַּלַּיְלָה, בַּחֲשַׁאי,

מוֹסִיף צִלִּי לָנוּעַ אֶל צִלּוֹ,

אַךְ גַּם בַּחֲלוֹמוֹ יִרְחַק מִמֶּנִּי

וְעַל פָּנַי יָטִיחַ תַּפּוּחִים שֶׁל בֹּסֶר.

---

מוסר ללא השכל

מאת

רפאל אליעז

עַל עֶרֶשׂ יַלְדוּתְךָ לֹא קִנְּנוּ יוֹנִים.

לֹא מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם דּוֹבְבוּ אֶת חֲלוֹמְךָ.

אִבְחַת-בָּרָק בִּתְּרָה אֶת שְׁתֵּי עֵינֶיךָ.

יִמְתַּק לְךָ אוֹרְךָ,

יִמְתַּק לְךָ אוֹרְךָ

כְּנֹגַהּ סַנְוֵרִים,

כָּעֹנִי!

בְּדִידוּת עוֹלָם תָּשִׂים מָצוֹר עָלֶיךָ.

עֲלֵה וּבְנֵה סָבִיב לָהּ מְצוּדָה.

טַפַּח בָּהּ עֲרוּגוֹת.

אֲוִיר פְּסָגוֹת יָרוּץ בֵּין חוֹמוֹתֶיהָ

וְרָדִים – בֵּין חֲרִיצֵי הַנִּדְבָּכִים.

תִּחְיֶה!

וְאִם שְׁמָמָה תִּפֹּל בְּחֶלְקְךָ

גְּמַע רִחוּשֶׁיהָ כְּמֵימֵי-תְּהוֹם זַכִּים!

גַּשֵּׁשׁ כַּחֲפַרְפֶּרֶת,

אַמֵּץ לְךָ כֹּחוֹ שֶׁל רֶמֶשׂ

אֲשֶׁר יוֹנֵק עָפָר, טְלָלִים וָשֶׁמֶשׁ!

הַפַּחַד יַחֲרִידְךָ מִשְּׁנָת.

הַפַּחַד הוּא הַסּוּס גַּם פָּרָשׁוֹ.

עֲלֵה וּדְהַר,

עֲלֵה וּלְמַד מִנֵּץ

לִזְנֹק אֶל לֹעַ הָאֲרִי

לְהַחְנִיקוֹ!

---

הבישנית

מאת

רפאל אליעז

בִּמְקוֹם לְגַדֵּל שׁוֹשַׁנִּים

הִיא שָׁתְקָה שָׁנִים עַל שָׁנִים,

עַד שֶׁקָּמוּ גַנָּן וְנַעַר

וְשָׁתְלוּ שׁוֹשַׁנָּה בַּסַּעַר.

מִשִּׂמְחָה שֶׁהַקֶּרַח הִפְשִׁיר

הָאַלְמֹג לָאַלְמֹג דִּבֵּר שִׁיר,

וּבִמְקוֹם הַשְּׁתִיקָה, כְּקֹדֶם,

דּוֹבְבוּ שִׂפְתוֹתֶיהָ אֹדֶם.

---

הנזירה

מאת

רפאל אליעז

תַּחַת גַּבּוֹת עֵינַיִךְ שְׁתֵּי בְּרֵכוֹת כְּחֻלּוֹת.

חִיּוּךְ עוֹפֶרֶת מַרְעִידָן.

אַלְפֵי כְּנָפַיִם מֵאַרְצוֹת הַחֹרֶף

מְפַזְּזוֹת כְּעַל רְאִי שֶׁל תֹּם וָקֶרַח.

(״עַכְשָׁיו אֲנִי הָאֹשֶׁר״ – תִּלְחַשׁ הַנְּזִירָה.)

תַּחַת גַּבּוֹת עֵינַיִךְ שְׁתֵּי בְּרֵכוֹת סְגֻלּוֹת

דֹּק שֶׁל דִּמְעָה וְשֶׁלֶג מַצְעִיפָן.

בֵּינוֹת קִמְטֵי קְטִיפָה שְׁחוֹרָה נִסְגָּר הַבֶּכִי.

בִּשְׂדֵה-הָעֶרֶב שְׁנֵי צְלָלִים וָאֶבֶן.

(״עַכְשָׁו אֲנִי הַשֶּׁקֶט״ – תִּלְחַשׁ הַנְּזִירָה.)

תַּחַת גַּבּוֹת עֵינַיִךְ שְׁתֵּי בְּרֵכוֹת שְׁחוֹרוֹת.

בֵּית-הַמִּנְזָר הֵגִיף אֶת שְׁעָרָיו.

בִּצְלָב שֶׁל עֵץ פָּשׁוּט הֵמַרְתְּ חַיַּיִךְ.

שְׁתֵּי נְזִירוֹת זְקֵנוֹת יִתְפַּלְּלוּ עָלַיִךְ.

(״עַכְשָׁו אֲנִי הַנֹּגַהּ״ – תִּלְחַשׁ הַנְּזִירָה.)

---

רועה בין קברים

מאת

רפאל אליעז

כָּל יוֹם נוֹטֵף מִכַּד כָּחֹל

מַשְׁקֶה שֶׁל תַּפּוּחִים לָאָרֶץ.

כָּל יוֹם פּוֹעֶה שָׁם גְּדִי קָטֹן

וְטַל גּוֹמֵעַ נֶטֶף-נֶטֶף.

כָּל יוֹם יוֹשֵׁב רוֹעֵה-זָהָב

עַל אֶבֶן מַכְנִיסַת-אוֹרֵחַ.

חָלִיל צוֹנֵחַ עַל בִּרְכָּיו

וְהַדְּמָמָה, פְּצוּעָה, שׁוֹאֶלֶת:

הַגִּידָה, אַבָּא, עַד מָתַי

אֶרְעֶה בֵּין הַקְּבָרִים הָאֵלֶּה?

בְּאֵין תְּשׁוּבָה רוֹעֶה וּגְדִי

נֶעְלָמִים יַחְדָּו בַּשֶּׁמֶשׁ…

---

הנער, הזקן והרוח

מאת

רפאל אליעז

עִם דִּמְדּוּמֵי שַׁחֲרִית

הָלַךְ הַנַּעַר.

הִבִּיט: פָּנָה הַיּוֹם.

– אַיֵּה, אַיֵּה הַסַּעַר?

עִם דִּמְדּוּמֵי עַרְבִית

הָלַךְ זָקֵן.

הִבִּיט: הֵאִיר הַיּוֹם.

– אַיֵּה הַבַּיִת וְהַקֵּן?

מִפָּרָשַׁת דְּרָכִים

יָצְאוּ פְּקוּחֵי עֵינַיִם

זָקֵן וְנַעַר

וְשָׁמַיִם.

עָבְרָה מִשָּׁם הָרוּחַ

וְעָמְדָה לִשְׁאֹל:

– מַדּוּעַ רַק לִי אַיִן

פֶּלֶס וּמִשְׁעוֹל?

---

הזקן

מאת

רפאל אליעז

> מַלְאָךְ עִוֵּר לְרַגְלֶיךָ.

פְּתַח אֶת לִבְּךָ, זָקֵן!

נֵצָח כָּחֹל מֵעָלֶיךָ.

פְּתַח אֶת לִבְּךָ, זָקֵן!

רַק בְּדִידוּתְךָ צְעִירָה הִיא.

חַיֵּךְ אֶל הָעֵץ, זָקֵן!

עַל שֵׂיבָתְךָ הִיא נוֹצֶצֶת.

חַיֵּךְ אֶל הָעֵץ, זָקֵן!

כְּלֵילְךָ הֶחָכָם כֵּן עֵינֶיךָ.

בָּרֵךְ עֲפָרְךָ, זָקֵן!

אֵפֶר יוֹרֵד עַל רִיסֶיךָ.

בָּרֵךְ עֲפָרְךָ, זָקֵן!

---

טעות

מאת

רפאל אליעז

הָיָה חִיּוּךְ שֶׁקָּם מִתּוֹךְ טָעוּת

וְהַטָּעוּת זוֹרַחַת.

נוֹעַד לְהִנָּעֵץ בָּאֶבֶן

וְהוּא נִנְעַץ בַּלֵּב.

הַאִם יִשְׁהֶה בּוֹ עוֹד כְּהֶרֶף-עַיִן?

יַתְמִיד לִזְרֹחַ בְּחֶשְׁכַת סִיּוּט?

הֲיִכָּתֵב עַל קְלָף כְּסוֹד קָמֵעַ?

אֶפְשָׁר לָדַעַת פֵּשֶׁר נִצְנוּצֵי הַכּוֹכָבִים.

חֶרְדַּת עַלְוַת-הַיַּעַר הַקּוֹרַעַת אֶת עַצְמָהּ.

הָרֶמֶז בְּכָל תָּג עַל מַפָּתָהּ שֶׁל הַבְּרִיאָה.

הֻלֶּדֶת קֶמֶט בְּמִצְחוֹ שֶׁל סֶלַע.

הָגוּת הָהָר עָיֵף מִבַּגְרוּתוֹ הַמַּעְפֶּלֶת.

אֲבָל חִיּוּךְ שֶׁקָּם מִתּוֹךְ טָעוּת

וְהַטָּעוּת זוֹרַחַת?

---

תקוה

מאת

רפאל אליעז

בָּקְרִי נוֹלַד בְּתַכְרִיכִים שֶׁל צֶדֶף.

אַחֲרַי הָלְכוּ בְּרוֹשִׁים כֵּהִים בִּצְעָדִים שֶׁל אֵבֶל.

עַל אַף קַרְנֵי-הַדְּבַשׁ אֲשֶׁר אֲזָרוּנִי כֹּחַ,

עַל אַף גְּמִישׁוּת-גּוּפִי הַמִּשְׁתַּכְשֵׁךְ בַּשֶּׁמֶשׁ,

נִתְפַּסְתִּי בְּרִשְׁתּוֹ שֶׁל עַכְבִישׁ-עוֹפֶרֶת.

צִלִּי יָרַד אֶל בוֹר לָבָן

וּבוֹ הִנִּיחַ זֵר וְאוֹתִיּוֹת שֶׁל כֶּסֶף.

הִכַּרְתִּי אֶת פָּנֶיהָ הַחִוְּרוֹת

שֶׁל תִּקְוָתִי הָאֲהוּבָה:

תִּקְוַת אֱנוֹשׁ לָשׁוּב אֶל רֶחֶם-אֵם,

לְהֵעָלֵם בְּבֹשֶׂם הַבְּרִיאָה כְּמוֹ עֻבָּר הוֹלֵךְ וּמִתְמַעֵט

עַד הֱיוֹתוֹ לְהֶבֶל-נְשִׁיקָה שֶׁל שְׁנֵי פִּיּוֹת תְּמִימִים.

---

הנר

מאת

רפאל אליעז

צִלִּי מַרְתִּית עַל קִיר לָבָן.

זְרוֹעוֹת דַּקּוֹת שֶׁלִּי

חֲבַצָּלוֹת שְׁחוֹרוֹת בְּלִבְלוּבָן.

פְּתִילֵי מֵיתָר שֶׁלֹּא נָדַם.

בְּרַקּוֹתַי מַכֶּה חֲלִיל הַדָּם.

אֵי-מִי מֵאֲחוֹרֵי הַסַּף נוֹשֵׁם וּמְצַפֶּה

אַךְ לֹא יָעֵז לִנְשֹׁף בִּי מְלוֹא הַפֶּה.

צִלִּי נָמוֹג עַל קִיר לָבָן,

זְרוֹעוֹת דַּקּוֹת שֶׁלִּי

חוֹבְקוֹת עַצְמָן שְׂרוּפוֹת לִפְנֵי מוֹתָן.

---

כשהגוף חולם

מאת

רפאל אליעז

כְּשֶׁהַגּוּף חוֹלֵם –

הַיָּם מַרְגּוֹעַ לֹא יֵדַע.

שְׁחָפִים נוֹשְׂאִים עַד דַּל-כְּנָפָם

כְּמִיהָה וַאֲפֵלָה.

כְּשֶׁהַגּוּף חוֹלֵם –

גַּנִּים כּוֹרְעִים תַּחַת כֹּבֶד פִּרְיָם.

וְשׁוּעָלִים קְטַנִּים פּוֹקְחִים

עֵינֵי-יַהֲלוֹמִים.

כְּשֶׁהַגּוּף חוֹלֵם

חוֹמֵר הַיַּיִן בְּחָבִית-נִיחוֹחַ

וְעַל סַלֵּי הָעֲנָבִים מֵתוֹת דְּבוֹרִים.

כְּשֶׁהַגּוּף חוֹלֵם –

וְרִידָיו חוֹתֵךְ הַנַּעַר

כִּי אֵין בּוֹ כֹּחַ עוֹד לַחֲלֹם.

---

פיזור נפש

מאת

רפאל אליעז

בְּדַבְּרוֹ אֵלַי

אָחִי הַמֶּרְחָב

לֹא שָׁמְעוּ אָזְנַי

כִּי אִם קוֹל הָרוּחַ.

וְהָיָה לִי הָרוּחַ לְאָח

וָאֶשְׁכַּח

אֶת אָחִי הַמֶּרְחָב.

בְּדַבְּרוֹ אֵלַי

אָחִי הָרוּחַ

בְּחָזִי שָׁמַעְתִּי כּוֹכָב

וְהָיָה לִי לְאָח

הַכּוֹכָב

וָאֶשְׁכַּח

מָה אָמַר לִי הָרוּחַ.

הוֹ, מַה טּוֹב שֶׁאֵין

לַשִּׁכְחָה אַחִים,

פֶּן הָיוּ בְּלִבִּי נִשְׁכָּחִים!

---

הנכרי

מאת

רפאל אליעז

מֵאֲבָנִים,

שֶׁהִצְהִיבוּ מִפַּחַד וְצַעַר,

עִיר תִּבָּנֶה.

עַל מִגְדָּלָהּ

יוֹנָה שֶׁל אָרָד

גּוֹמַעַת שֶׁמֶשׁ.

יָבוֹא נָכְרִי אֶל הָעִיר –

קִמּוּרֵי לְבָבְךָ אֲדֻמִּים יִשְׁתּוֹחָחוּ.

יֵשֵׁב לוֹ בַּצֵּל כְּמַלְאָךְ שָׁחוּם

חָקוּק בַּבַּזֶּלֶת.

עַד יוֹם יָאִיר

תַּנִּיחַ לְרַגְלָיו רַעְמָתְךָ הַחַמָּה.

אֱמֹר לוֹ: צִפִּיתִי.

כְּכָל שֶׁהַבֹּקֶר יַעֲטֶה תִּפְאָרָה

כֵּן תֶּחְשַׁךְ בִּינָתְךָ מֵהָבִין

מַה פֵּשֶׁר הַחֶמְלָה, שֶׁאַתָּה עוֹטֵף בָּהּ

אוֹרֵחַ, הַבָּא לְעִירְךָ

וְאֵין בְּשׂוֹרָה בְּפִיו

זוּלָתִי זָרוּתוֹ בְּעֵינֶיךָ.

מֵאֲבָנִים,

שֶׁהִצְהִיבוּ מִפַּחַד וְצַעַר,

עִיר תִּבָּנֶה.

עַל מִגְדָּלָהּ

יוֹנָה שֶׁל זָהָב

גּוֹמַעַת לַיְלָה.

הָאוֹרֵחַ בֵּרַךְ וְהָלַךְ לוֹ.

בְּצֵל קִמּוּרֵי לְבָבְךָ

כַּלַּת נְעוּרֶיךָ שׁוֹתֶקֶת.

---

שיר ערש

מאת

רפאל אליעז

אֶל בֵּיתֵנוּ הַשָּׁלֵו

הִתְגַּנֵּב לוֹ עֲטַלֵּף.

הוּא צִיֵּץ וְהִתְעוֹפֵף,

נוּמָה!

הַמְּנוֹרָה כָּתְבָה דוּמָם

בַּחַלּוֹן רִבּוּעַ-דָּם.

הַסַּכִּין גַּם הוּא נִרְדַּם,

נוּמָה!

בַּתִּקְרָה רוֹעֵד כּוֹכָב.

אִם תַּחֲלֹם תּוּכְלוּ יַחְדָּו

לְשַׂחֵק, אֲבָל עַכְשָׁו

נוּמָה!

מַה נִּבְהַלְתָּ, בְּנִי הָרַךְ?

עֵץ נָפַל וְנֶאֱנַח!

הוּא יָקוּם וְשׁוּב יִצְמַח,

נוּמָה!

---

הנחבא אל הכלים

מאת

רפאל אליעז

בִּתְפִלָּתִי נִכְשַׁלְתִּי וָאֶפֹּל

כְּיֶלֶד עַל בִּרְכָּיו.

פָּצַעְתִּי אֶת קוֹלִי

וַיִּבָּקַע כְּמוֹ חָלִיל אָדֹם.

לְאָן אֶשָּׂא רַגְלַי הַנִּכְלָמוֹת?

חוֹפוֹ שֶׁל יָם נָגַעְתִּי.

כֻּתָּנְתִּי עָלָיו קְרוּעָה.

אַדְוָה דוֹבֶרֶת מִגְּרוֹנִי

מִלִּים שֶׁל מֶלַח.

יָדַי – גְּרוּטוֹת פְּלוּטוֹת

בְּסַעֲרַת הַלַּיְלָה.

אֲנִי נִזּוֹן מִמָּוֶת רַעֲנָן,

שֶׁהֵן מָשׁוּ מִמֶּרְחָקִים.

לִפְנֵי הַסַּעַר הוּא הָיָה

סְפִינָה, חַרְטוֹם, מִגְבַּעַת.

לִפְנֵי הַסַּעַר הוּא הָיָה

אַרְגַּז-פֵּרוֹת, תִּקְוָה, דִּמְעָה.

שִׁכְרוּת שֶׁל קִפָּאוֹן

נוֹסֶכֶת בִּי הָרוּחַ,

אֲשֶׁר אֵינֶנָּה מַבְדִּילָה

בֵּין תַּעֲנוּג לְהֶרֶס.

הִיא גָרְרָה אוֹתִי לַמַּיִם.

מָצַאתִי לִי מִפְלָט בְּקוֹנְכִיָּה.

כַּמָּה דוֹרוֹת אַמְתִּין בָּהּ?

הַאִם יָבוֹא דַיָּג עָנִי אֵי-פַּעַם

לָצוּד אוֹתִי כְּדַג-זָהָב?

הַאִם אֲשַׁעֲשַׁע נְעָרִים קְטַנִּים

מִתּוֹךְ אַגַּן-זְכוּכִית?

---

רוח קלה מים

מאת

רפאל אליעז

רוּחַ קַלָּה מִיָּם –

מִנַּיִן לָהּ הַכֹּחַ לְהָנִיף דְּגָלִים?

לָשֵׂאת מַרְאוֹת שֶׁל נוֹף

מְגֻלָּפִים בַּמַּיִם?

רוֹצָה – הֵם נִדְלָקִים.

רוֹצָה – הֵם מִשְׁתַּתְּקִים.

רוּחַ קַלָּה מִיָּם.

הִיא מְעַרְעֶרֶת יַצִּיבוּת

כֵּפֵי-הַמְּצוּלוֹת.

חוֹפֶרֶת מִנְהָרוֹת כְּחֻלּוֹת

עַד אֹפֶק.

רוֹקַעַת מִרְפָּסוֹת מְעוֹפְפוֹת,

שׁוֹטַחַת מַרְבַדִּים לְצַדִּיקִים

וּלְחַיּוֹת טוֹרְפוֹת.

רוֹצָה – הֵם מִתְלַקְּחִים.

רוֹצָה – הֵם דּוֹעֲכִים.

רוּחַ קַלָּה מִיָּם.

אוֹרֶגֶת רְשָׁתוֹת שֶׁל צֵל,

רוֹקֶמֶת כֶּסֶף אַוְרִירִי

עַל דֹּק הָעֲנָנִים

וְנֶעְלֶמֶת חִישׁ

כְּלֹא הָיְתָה.

לְאָן?

רוּחַ קַלָּה מִיָּם.

---

כל יום נולד בי

מאת

רפאל אליעז

כָּל יוֹם נוֹלָד בִּי אֵל חָדָשׁ.

הוּא מְחוֹקֵק לִי מְסִלּוֹת לִסְהָרַי

וּמוֹעֲדִים לְדַעַךְ כּוֹכָבַי.

אֶחֱטָא –

לָאֵל שֶׁלִּי אֶחֱטָא.

יִמְחַל –

אֵלִי שֶׁלִּי יִמְחַל.

כָּל יוֹם נוֹלָד בִּי אֵל חָדָשׁ

לְמַעַן בּוֹא עִמּוֹ בְּסוֹד,

לְמַעַן מוּת עִמּוֹ

וְהִתְחַיּוֹת עִמּוֹ בָּהִיר, עַזִּיז

יוֹרֶה חִצִּים לָרוּחַ.

לְרִחוּשָׁיו הִקְשַׁבְתִּי זֶה עַתָּה

שׁוֹטֵף, מַפְצִיעַ, מְפַרְפֵּר.

הִנֵּה עוֹלֶה הוּא לְעֵינַי

מִסֵּפֶר הַיָּרֹק שֶׁלָּעַלְוָה

זוֹהֵר, שָׁרִיר, מוּחָשׁ.

כָּל יוֹם נוֹלָד בִּי אֵל חָדָשׁ.

---

עצה

מאת

רפאל אליעז

טְרַקְלִין לְךָ הֵקַמְתִּי אֶבֶן-אֶבֶן.

מַרְאוֹת שְׁבוּרוֹת יַבִּיעוּ אֶת פָּנֶיךָ.

אֲנִי אֵלָיו מִקֶּבֶר

וְהוּא אֵלַי מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְפֶּה.

בְּלֶכְתְּךָ לְשָׁם שְׁכַח לְבָבְךָ

וּשְׁמֹר עַל שְׁתֵּי רַגְלֶיךָ

מֵרְסִיסִים דּוֹרְשֵׁי דָמְךָ הָרַךְ.

שָׂא דִמְעָתְךָ בַּחֹשֶׁךְ

וִיהִי נָא חֲלוֹמְךָ שָׁלֵם.

הוֹ, אַל תִּשְׁאַל!

נִקְרֵאתָ לְהַקְשִׁיב וְלֹא – לִסְלֹחַ.

---

ודוי

מאת

רפאל אליעז

לאהרון מגד

כּוֹכָבִים רְחוֹקִים וְשָׁמַיִם שֶׁל דְּיוֹ.

אֵיזֶה נַעַר כּוֹתֵב וִדּוּיוֹ.

הַדְּבָרִים – הוּא כָּתַב –

הַדְּבָרִים נְבוּכִים מִלֵּדָה,

וַאֲנִי מְנַסֶּה לַשָּׁוְא

לָשִׂים חַיִץ בֵּינָם

לְבֵין אַגָּדָה.

הַדְּבָרִים נְבוּכִים מִלֵּדָה.

כָּךְ הַנַּעַר כָּתַב

וְיָדוֹ בְּמִקְצָת רָעֲדָה.

כּוֹכָבִים רְחוֹקִים וְשָׁמַיִם שֶׁל דְּיוֹ.

אֵיזֶה נַעַר כּוֹתֵב וִדּוּיוֹ.

הַדְּבָרִים – הוּא כָּתַב –

הַדְּבָרִים נְבוּכִים מִלֵּדָה,

וַאֲנִי מְנַסֶּה לַשָּׁוְא

לִרְדֹּף בְּעִקְּבֵי עֲנָנִים

לְמַעַן אֵדַע

לְהֵיכָן מַפְלִיגִים וְהֵיכָן הֵם עוֹגְנִים.

כָּךְ הַנַּעַר כָּתַב

וְיָדוֹ שֶׁל הַנַּעַר כְּבֵדָה.

כּוֹכָבִים רְחוֹקִים וְשָׁמַיִם שֶׁל דְּיוֹ.

אֵיזֶה נַעַר הִשְׁלִים וִדּוּיוֹ.

אָז הוּא קָם וְנִצַּב קְרוּעַ-עַיִן-וָלֵב

וְנָשָׂא אֶת נַפְשׁוֹ מִפָּנָס אֶל מַרְזֵב

וְהִבִּיט וְהִבִּיט לִבְלִי לְהַכִּיר

אֶת צִלּוֹ הַדּוֹמֵעַ בַּקִּיר.

---

הנעלב

מאת

רפאל אליעז

מִי שֶׁיִּרְאֶה שְׂפָתָיו מְאֻגְרָפוֹת –

עֵינָיו קְרוּעוֹת

כְּשׁוֹשַׁנִּים בָּלוֹת –

כָּמוֹנִי יִתְיַפַּח

בַּלֵּילוֹת.

כָּל הַדְּלָתוֹת הוּגְפוּ –

הוּא עַל כֻּלָּן הָלַם

בְּאֶצְבָּעוֹת שֶׁל קֶרַח.

נַפְשׁוֹ עוֹד נְקִיָּה מִדָּם –

לְתִקְוָתוֹ לֹא עֲדָיִים,

לֹא פֶּרַח.

מִי שֶׁיִּרְאֵהוּ מִתְלַבֵּט

כְּפַרְפַּר-עֲנָק

עִוֵּר,

לַבֹּקֶר יִתְעוֹרֵר

וְלֹא יֵדַע מַדּוּעַ

כָּל הַצְּבָעִים דָּהוּ

וְכָל מַבָּט חִוֵּר.

---

חלום שנפסק

מאת

רפאל אליעז

הֹלֶם שֶׁל צְלִיל שָׁעוֹן –

כִּרְסִיס-רִמּוֹן שׁוֹחֵר רָעָה,

אֶת חֲלוֹמוֹ הִבְקִיעַ.

שׁוּב וַעֲצֹם עֵינֶיךָ, נַעַר!

עוֹד לַיְלָה.

בֵּין חֲמִימוּת הַכַּר וְקֶרַח הַסָּפֵק

בַּקֵּשׁ לְךָ מִסְתּוֹר עַד בֹּקֶר!

פִּצְעֵי חֲלוֹם

לָנֶצַח לֹא יַגְלִידוּ.

גַּם אִם יָנֵצוּ כִּפְרָחִים שֶׁל דָּם.

גַּם אִם יָאִירוּ דֶּרֶךְ לַכּוֹשְׁלִים בְּתֹם,

הֵם לֹא יַגְלִידוּ.

אוּלַי, יַמְתִּינוּ בְּעֶרְגָּה אִלֶּמֶת,

שֶׁנַּעַל אֲהוּבָה תִּדְרֹךְ עַל צַלַּקְתָּם

אוֹ יִתְכַּוְּצוּ בַּעֲנָוָה שְׁחוֹרָה

כִּנְזִירוֹת קְטַנּוֹת שֶׁלֹּא זָכוּ

לִפְתֹּר חִידַת כִּסּוּפֵיהֶן לַשֶּׁמֶשׁ.

---

הנודד וכלבו

מאת

רפאל אליעז

שְׁתֵּי יָדַיִם מֵתוֹת

מִשְׁתַּלְּפוֹת מִן הַכִּיס הַבָּלוּי

לְהַחֲלִיק עַל גַּב כֶּלֶב זָקֵן.

שְׁתֵּי יָדַיִם שֶׁל גֶּבֶר פּוֹרְסוֹת

אַהֲבָה לָאַחֲרוֹן בָּעוֹלָם

שֶׁעֲדַיִן זָקוּק לָהּ.

שִׂפְתֵי כֶּלֶב שְׁחוֹרוֹת

לְטִיפָה לַחְלַחָה מַחֲזִירוֹת.

שְׁתֵּי יָדַיִם מֵתוֹת

זִיק שֶׁל קֶרַח בָּהֶן

מִתְהַבְהֵב.

בִּפְסִיעוֹת עֲקֻמּוֹת

אַשְׁמֹרֶת הַלַּיְלָה חוֹלֶפֶת,

וְשַׁחַר לָבָן מְרַחְרֵחַ

גַּבּוֹ הֶחָמִים שֶׁל הַכֶּלֶב.

אֶל כִּיסָן הַבָּלוּי

שְׁתֵּי יָדַיִם שֶׁל גֶּבֶר שָׁבוֹת.

בָּרוּךְ בּוֹרֵא אוֹר,

מְנַע מַכְאוֹב

מֵעֵינָיו הַכָּבוֹת!

---

המסתפק במועט

מאת

רפאל אליעז

אַל תִּתְּנוּ לִי סוּפָה וְרַעַם.

אַל תִּתְּנוּ לִי פְּנִינָה בּוֹרֶקֶת.

תְּנוּ לִי קַנְקַן שֶׁל יַיִן

וְנַעֲרָה שׁוֹתֶקֶת.

אַל תִּרְאוּנִי דַּג-פֶּרַח זוֹרֵחַ

וְלֹא סוּס יְרַקְרַק בַּיָּרֵחַ.

תְּנוּ לִי לִפְרֹק לֵאוּתִי הַמְּתוּקָה

עַל סַפָּה פְּשׁוּטָה וְרַכָּה.

אַל תִּבְנוּ לִי טִירָה שֶׁל אֶבֶן חַכְלִילִית,

אַל תַּחְצְבוּ לִי קֶבֶר כָּרָאוּי לְשַׁלִּיט.

הַגִּישׁוּ לִי עוּגָה וְקָפֶה

בְּחִיּוּךְ יָפֶה

וּבְדִיחָה מְצַלְצֶלֶת

וַאֲפִלּוּ הִיא קְצָת מְפֻלְפֶּלֶת!

---

בהוולד הזמר

מאת

רפאל אליעז

בְּהִוָּלֵד הַזֶּמֶר

הָאֲבָנִים נוֹשְׁמוֹת.

הַזְּמָן לוֹבֵשׁ קַשְׁיוּת שֶׁל חֹמֶר

וְהוּא דְּמָמָה וְקֶשֶׁב-סֶלַע,

וְהוּא צוּרוֹת חַדּוֹת-חִתּוּךְ,

אֲשֶׁר בָּהֶן כִּבְיַהֲלוֹם

יוֹקְדִים צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת

וְדוֹעֲכוֹת פְּנִינֵי-עָנָן.

לְעֵת כָּזֹאת, אִם יוֹם אִם לַיְלָה,

הַשּׁוֹשַׁנִּים עוֹטְפוֹת סָגֹל,

הַשַּׁיִשׁ מְלַבְלֵב,

כְּאֵב הָאוֹהֲבִים דּוֹלֵחַ

עַד יִצְטַלֵּל בְּדֶמַע.

לְעֵת כָּזֹאת לֹא יִתְעַלְּסוּ עַל עֶרֶשׂ

הָעֲיֵפוּת וְהַמְּנוּחָה.

שְׁנֵי נִגּוּנִים שְׁלוּבִים חוֹזְרִים הַבַּיְתָה:

אֶחָד מִגֵּיא הַמָּוֶת,

וּמִמִּשְׂחָק – מִשְׁנֵהוּ.

וַעֲלֵיהֶם פְּרוּשָׂה עַנְוַת-הָאֹשֶׁר,

הַשְּׁזוּרָה בְּחוּט שֶׁל עֶצֶב בּוֹ נִרְקָמִים בִּגְדֵי הֶחָג.

בְּהִוָּלֵד הַזֶּמֶר.

---

ברית

מאת

רפאל אליעז

יָדִי כָּרְתָה בַּחֲלוֹמִי

עֵץ.

רָאִיתִי שָׁרָשָׁיו שְׁרוּיִים בְּדָם נוֹצֵץ

נוֹבֵעַ מִדָּמִי.

יָדִי כִּנְבוּכָה דִּבְּרָה וְהַמִּלִּים נָשְׁרוּ עָלָיו

כְּמוֹ עָלִים זַכִּים שֶׁל סְתָו

וְאָז כְּעֵץ צָמַחְתִּי אֶל עַצְמִי.

פְּלָגִים טְמִירִים פִּכּוּ בְּתוֹךְ גִּזְעִי

וּבְקוֹלוֹת כְּסוּפִים קָרְאוּ:

הִתְפָּעֲמִי, נַפְשִׁי, הִתְפָּעֲמִי!

הֲלֹא זוֹ הָעֵדוּת כִּי לְעוֹלָם תִּחְיִי

בִּוְרִיד-עָלֶה מָתוֹק,

בְּנֵטֶף טַל יָרֹק

וְאֶל סוֹדוֹת דָּמֵךְ

תֵּרְדִי לִצְמֹחַ אֶל עַצְמֵךְ.

---

טיול שקט

מאת

רפאל אליעז

אִוְשַׁת הַיָּם נָשָׂאנוּ עַל כָּתֵף.

נָשַׁמְנוּ שִׁיר וָמֶלַח וְנוֹצוֹת.

כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה חֵרוּת וְעִלָּפוֹן

לֹא טָעֲמוּ הַקֵּיסָרִים שֶׁל רוֹמִי

וְלֹא חוֹלֵי הָרוּחַ בְּיַפַּן.

הָיִית כֹּה נַעֲלָה בְּהֵעָדְרֵךְ,

שֶׁהָגוּתֵךְ נָדַמָּה וְלִבֵּךְ צִפְצֵף.

רַק לְדָגִים הַזְּכוּת לִשְׁפֹּט.

רַק לִשְׁחָפִים הַזְּכוּת לִצְרֹחַ.

נִשְׂגָּב וְנֶהְדָּר מִזֶּה

הוּא הַבּוֹרֵא לוֹ כּוֹכָבִים,

מְשַׁעְבְּדָם לְמִשְׂחָקוֹ בָּעֶרֶב

וּמִתְעַלֵּם מִקִּיּוּמָם עִם שַׁחַר.

כאב

מאת

רפאל אליעז

---

כְּאֵב

מאת

רפאל אליעז

אֶקְרָא לְאֵשֶׁת-נְעוּרִים.

דִּמְעָה כְּחֻלָּה אֶקְטֹף

מִבֵּין עַנְפֵי רִיסֶיהָ הַפּוֹרְחִים.

אֲנִי סְחַרְחַר, אִשְׁתִּי,

מִמַּיִם רוֹעֲדִים עַל-פִּי בְּאֵר,

שֶׁנֶּחְצְבָה בִּגְוִיָּתֵךְ הָעֲצוּבָה.

בִּפְרֹס הֶחָג לֹא בִּשְׁחוֹרִים תָּבוֹאִי,

כִּי אִם לוֹבֶשֶׁת אֱמוּנִים.

הֲנַעֲבֹר כַּאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוּמִים

בְּשַׁעֲרֵי הָאֶבֶן הַגְּבוֹהִים

לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ לַדָּמִים?

הַאִם נִרְכַּב עַל אֲתוֹנוֹת רָזוֹת,

שֶׁצָּעֲדוּ אֶל אֶרֶץ-הַבְּחִירָה

כְּעַל שָׁטִיחַ שֶל קוֹצִים,

וְשָׁם תֵּינִיקִי עוֹלָלֵךְ

בְּטַל-שָׁדַיִךְ הָרִאשׁוֹן?

---

קפיצה לחושך

מאת

רפאל אליעז

לֹא הַמִּלָּה תִּגְאַל,

לֹא הַבָּרָק יִשָּׁמַע לָךְ בְּטוּסוֹ תְּהוֹמָה:

אֲנִי נוֹשֵׂא אֶת טֵרוּפִי כְּזֵר-כְּלוּלוֹת.

אַהֲבָתֵךְ חָשְׁכָה מִנֹּגַהּ תְּבוּנָתֵךְ.

הִיא לֹא תֵּלֵךְ אַחֲרֵי תְּזָזִית-הַלֵּב

אֲפִלּוּ הִיא אָשְׁרֵךְ.

יִרְאַת-גְּבָהִים שֶׁבָּךְ

הִיא שֶׁמָּנְעָה מִשְּׁנֵינוּ

הַרְבֵּה חֶדְוָה נִסְכֶּלֶת.

וְרַק עַתָּה, מִשֶּׁהָלַכְתְּ,

יָכוֹלְנִי לְטַפֵּס עַל מַנְגִּינוֹת,

אֲשֶׁר סוֹלְדוֹת מִקּוֹל.

---

סיוט במראה

מאת

רפאל אליעז

כְּשֶׁלִּבֵּךְ עַלִּיז

עֵינַיִךְ הֵן פְּנִינִים שְׁחוֹרוֹת,

אֲשֶׁר עוֹרְבִים צְחוֹרִים

אוֹסְפִים אֶל מַקּוֹרָם.

כְּשֶׁלִּבֵּךְ עָצֵב,

גֶּשֶׁם סִגָּלִים יוֹרֵד עָלַיִךְ.

אַל תִּסְתַּכְּלִי בַּמַּרְאָה

פֶּן תִּרְאִי בַּלָּהוֹת:

קוֹמָתֵךְ הַקְּטַנָּה

לִפְתוֹתִים מִתְפּוֹרֶרֶת,

מַפְשִׁירָה

וְאֵינָהּ מוֹתִירָה זֵכֶר.

מוּטָב שֶׁלֹּא תְּהִי צוֹפָה עַד שַׁחַר:

שֶׁמֶשׁ-אַיָּלָה

תָּלֹק פְּצָעַיִךְ

כַּטַּל.

---

פרידה

מאת

רפאל אליעז

כְּיַיִן קַל הַמְבַזְבֵּז מְשׁוּבוֹתָיו לָרוּחַ

הִתְנוֹצְצוּ גְּבִישֵׁי עֵינַיִךְ וְכָבוּ.

מֵאֲחוֹרֵי הַחֹשֶׁךְ הָאָדֹם

אִגְּרוֹת חַמּוֹת כָּתַבְתְּ

בְּאוֹתִיּוֹת הַנֶּחְרָתוֹת

עַל טְרַף-שׁוֹשָׁן,

עַל דֹּק-עָשָׁן,

עַל חַמּוּקֵי הַחוֹל

וּנְמוֹגוֹת בְּהִלּוּכָהּ שֶׁל עָב.

מִשְׁגֶּה הָיָה הֱיוֹת מֻשְׁלֶמֶת.

אַתְּ לֹא בָּכִית,

מִפְּנֵי שֶׁהַדְּמָעוֹת כּוֹפְרוֹת בָּאֹשֶׁר?

אַתְּ לֹא צָחַקְתְּ,

מִפַּחַד פֶּן תִּמְחִי אֶת שֶׁבָּדִית בְּאֹמֶץ?

כְּשֶׁרָצִיתִי לְהָשִׁיב עַל גִּמְגּוּמֵךְ

צִיַּרְתִּי עַל פָּנַיִךְ יָם.

כַּמָּה כְּבֵדִים הָיוּ פִּרְחֵי-הָאֶבֶן

זְרוּעִים בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה!

---

חורף בהרים

מאת

רפאל אליעז

שְׁתִיקָתֵךְ מוֹקֵד.

עָפָר חוֹנֵק פְּרָחָיו בַּשֹּׁרֶשׁ.

אִם נַעַל לַפִּסְגָּה

תִּכְבַּד רַגְלֵךְ בַּאֲזִקֵּי-הַכְּפוֹר.

אִם נַעֲמֹד מִלֶּכֶת, סֶלַע יַפִּילֵנוּ

אֶל תְּהוֹם תְּמִימָה

בְּלִי דַּעַת כִּי חַיִּים חָפַצְנוּ.

כִּנּוֹר הָרוּחַ, שֶׁמָּצָאנוּ בֶּהָרִים,

הַאִם יוּשַׂם כְּזֵר שֶׁל מַנְגִּינוֹת עַל קֶבֶר?

גַּאֲוָתֵךְ הִיא צוּק חוֹשֵׂף זִיזִים:

צִפּוֹר – לֹא קֵן תִּבְנֶה עָלָיו

וְלֹא בִּנְקִיקָיו תָּנוּחַ אֲסוּפַת-כָּנָף.

---

פנס בגשם

מאת

רפאל אליעז

צְלָלִית-עוֹטָה-בְּלוֹאִים-שֶׁל-עֲרָפֶל

נִסְּתָה לַתֹּהוּ לְהַצִּית

מִקְטֶרֶת מַרְטִיטָה.

סוּפָה קְרוֹבָה נָשְׁפָה בָּעֲנָפִים

וְאַגָּדַת-צָפוֹן שָׁרְקָה בְּשׂוֹא-צַמֶּרֶת:

נָסִיךְ שָׂרוּעַ

תַּחַת גּוּפַת סוּסוֹ בַּשֶּׁלֶג

עַד בֹּקֶר עוֹד יִחְיֶה…

דְּמוּתֵךְ נוֹהֶרֶת בַּשְּׁלוּלִית.

הַזִּכְרוֹנוֹת הוֹפְכִים יָפְיֵךְ לְנֵטֶל.

---

מקרים

מאת

רפאל אליעז

אַתָּה מִקְרֶה,

לִבְּךָ מִקְרֶה,

אַךְ לֹא מִקְרֶה הוּא,

שֶׁהַכֹּל מִקְרֶה.

יָדְךָ מַחֲתָה סָפֵק סָמוּי

מֵעַל מִצְחִי.

נִכְלֶמֶת וְזָרָה חָזְרָה אֵלֶיךָ

בְּמִקְרֶה.

גַּם הַשִּׂיחָה הַנְּעִימָה

הִגִּיעָה לְאֶפְרָהּ הַקַּר אִלֶּמֶת

בְּמִקְרֶה.

הַפֶּרַח שֶׁעָנַדְתָּ עַל חָזִי

שִׁוָּה קֻרְטוֹב שֶׁל חֵן לָאַהֲבָה,

אֲשֶׁר הִנֵּה חָלְפָה לָהּ

בְּמִקְרֶה.

בְּטֶרֶם עוֹד מִכּוֹס אַחַת לָגַמְנוּ

יָדַעְתִּי כִּי אָשְׁרִי הוּא רֵיק,

כִּי לְאִשָּׁה הָיִיתִי רַק בִּזְכוּת עֵינֶיךָ,

אֲשֶׁר חֲלוֹם בִּקְשׁוּ בִּי,

שֶׁלֹּא יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת

כִּי אִם מִקְרֶה.

צִלְּךָ נִכְלָא כְּמוֹ נִדּוֹן לְחֹשֶׁךְ.

וּבְחֶדְרִי, עַל פְּנֵי שָׁטִיחַ מֵת,

נָטוּעַ הַשֻּׁלְחָן,

וְהוּא כְּמוֹ רִבּוּעַ שִׁמָּמוֹן צוֹפֶה בִּי,

וּלְוַאי הָיָה מִקְרֶה!

---

אהבה ילדותית

מאת

רפאל אליעז

בִּפְגִישָׁה לְלֹא-פֶּתַע

בְּטֶרֶם אֶגַּע בָּךְ

עוֹרֵךְ נִתְקַלֵּף כִּנְצִיץ הַנָּחָשׁ.

״בּוֹא – אָמַרְתְּ – נֹאהַב אֲבָנִים וָחוֹל.

אֲנִי טְהוֹרָה.״

הָיִיתִי כְּרוּחַ הַיָּם,

שֶׁחָזַר וְחִפֵּשׂ אֶת הַדְּמוּת,

שֶׁשָּׁכַח עַל הַחוֹף.

לֹא שָׁאַלְתִּי לְאָן צְעָדַיִךְ

מְתוּנִים-מְתוּנִים.

לָבַשְׁתִּי עוֹר-נְחָשִׁים חָדָשׁ,

עַל גְּחוֹנִי זָחַלְתִּי,

בַּיוֹם –

רַגְלֵי זְמִירִים צִיְּרוּ

סַרְטָנִים עַל הַחוֹל עַד שֶׁהַגַּל שְׁטָפָם.

בַּלַּיְלָה, –

הִדְהֲדוּ נִגּוּנִים שְׁחוֹרִים

בְּחַדְרֵי קוֹנְכִיּוֹת.

אֲהַבְתִּיךְ מֵעַרְפִלֵּי הַלֵּב.

---

אהבת נער

מאת

רפאל אליעז

תְּרָזוֹת אָהַב הַנַּעַר

בְּהִלּוּכָן.

גּוּפוֹ כְּעֵץ מִיַּעַר

שָׁאַף רֵיחָן.

תְּרָזוֹת אָהַב הַנַּעַר

בְּדָעֳכָן.

הִבְהִיק עָלָיו הַתַּעַר.

הוּא לֹא גָּחַן.

הִיא תַּעֲבֹר כְּנַעַל

עַל סַף עַל סַף.

תְּרָזוֹת אָהַב הַנַּעַר.

טְחָבִים וּשְׂרָף.

לִבּוֹ עָמַד מִדַּהַר.

חִכָּה לַשָּׁוְא.

תְּרָזוֹת אָהַב הַנַּעַר.

הַבַּיְתָה שָׁב.

מֵיתָר הִכָּה בַּשַּׁעַר.

עָנְתָה דְּמָמָה.

גַּרְזֶן הוּנַף בַּיַּעַר.

תִּרְזָה תְּמִימָה!

גַּרְזֶן נָדַם בַּיַּעַר.

נָשַׁק הַכְּפוֹר.

בְּכֻתָּנְתּוֹ שֶׁל נַעַר

בּוֹכָה צִפּוֹר.

---

אהבה בעד החלון

מאת

רפאל אליעז

חַלּוֹן כִּי פָּתַחְתִּי לַבֹּקֶר

חַמָּה עַל צַמֶּרֶת נִצֶּתֶת.

עַלְמָה בַּשְּׂדֵרָה מְהַלֶּכֶת,

שְׂרִידֵי חֲלוֹמִי בְּעֵינֶיהָ.

מֵעַנְפֵי הַזַּ’קָרַנְדָּה

עָטִים נְחָשִׁים עָלֶיהָ.

עוֹד מְעַט וְאַגִּיד: מַה יָּקַרְתְּ לִי!

חַלּוֹן כִּי פָּתַחְתִּי לָעֶרֶב

הָרָקִיעַ גְּבִיעוֹ פּוֹקֵחַ.

נֵטֶף יַיִן כָּחֹל גָּמַעְתִּי.

טַעְמוֹ לֹא עָמַד כִּי אִם רֶגַע.

אֶל חֵיקָהּ שֶׁל אִמִּי חָזַרְתִּי:

הָעַלְמָה חֲרוּתָה עַל כַּפֶּיהָ.

עוֹד מְעַט וְאֶלְחַשׁ: אָהַבְתִּי.

חַלּוֹן כִּי פָּתַחְתִּי לַחשֶׁךְ,

בִּבְלוֹאָיו שֶׁל גַּנָּב נָגַעְתִּי.

טַל זְכוּכִית שֶׁבִּצְבֵּץ לוֹ בַּמֵּצַח

נִדַּרְדֵּר וְכָבָה לָאָרֶץ.

בְּרָכוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת הֶחֱלַפְנוּ

וְקֶרַח מוּל קֶרַח נִצַּבְנוּ.

כְּרוּחַ כֵּהָה הִסְתַּלֵּק לוֹ

וְהִשְׁאִיר לִי זֵעָה שֶׁל פַּחַד.

עוֹד מְעַט וְאֶצְעַק: אַל תִּגַּע בָּהּ!

חַלּוֹן כִּי הֵגַפְתִּי לַלַּיְלָה

פְּסִיעוֹתַי בַּחוּץ שָׁכַחְתִּי.

כּוֹכָבִים, בַּדְּמָמָה הַנּוֹבֶטֶת,

לֹא הֵעֵזּוּ לִפְרֹץ אֶת הַדֶּלֶת.

בְּחֶדְרִי הַגּוֹוֵעַ שָׁכַבְתִּי

כְּמוֹ אֶבֶן־רְחוֹב מִתְפּוֹרֶרֶת.

עוֹד מְעַט וְאָמַרְתִּי: אֵינֶנִּי…

---

אהבה סוטה

מאת

רפאל אליעז

דְּמוּתֵךְ הִבְהוּב־גַּפְרוּר

בֵּין שִׁבֳּלֵי הַגֶּשֶׁם.

נִשְׁמַת־בָּרָק לְהֶרֶף עַיִן.

תַּמָּה כְּלִכְלוּכִית

וַעֲנִיָּה כָּמוֹהָ –

זוּג נַעֲלַיִם חֲדָשׁוֹת

פָּקְדוּ חֲלוֹמוֹתַיִךְ.

רָצָה הָאֵל לָתֵת לָךְ אַהֲבָה:

קָטַפְתְּ הַגֶּבֶר הָרִאשׁוֹן

אֲשֶׁר חִיֵּךְ לָךְ מִן הַחשֶׁךְ.

כְּשֶׁנִּפְקַחַתְּ מֵאֹשֶׁר

הָיָה אֲהוּב חֵיקֵךְ

רַק כֶּתֶם עַל סְדִינֵי הַשַּׁחַר.

בְּעוֹד הַבֵּן צוֹפֶה

אֶל עֲתִידוֹ מֵרֶחֶם,

טָרַחַתְּ לִמְצֹא לוֹ שֵׁם נָאֶה.

אַךְ עַל כְּתֵפַיִךְ נָחָה יָד גְּדוֹלָה:

לְמַעַן כִּי יִחְיֶה

נִקַּח אוֹתוֹ מִמֵּךְ.

רָצָה הָאֵל לָתֵת לָךְ כֹּחַ עֲלוּמִים

פַּלְגֵי שַׁלְוָה הִבְקִיעוּ מִמָּתְנַיִךְ.

אוֹרֵחַ כִּי יָבוֹא חֶדְרֵךְ

חַיִּים קְצָרִים קָמִים עַל שִׂפְתוֹתַיִךְ

עִם צְחוֹק שָׁנִי.

בְּתִמָּהוֹן תַּבִּיטִי בָּאֶשְׁנָב:

כָּל גֶּבֶר נֶאֱהָב

בִּצְעָדִים זְרִיזִים מַרְחִיק

כְּכֶתֶם עַל סְדִינֵי הַשַּׁחַר.

עִם עֶרֶב פְּסִיעָתֵךְ קַלָּה

לְבַל יִפְגַּע מִדְרַךְ־רַגְלֵךְ

בַּנְּמָלָה.

---

אהבת זקנים

מאת

רפאל אליעז

הַזָּקֵן:

כְּנַעַל בּוֹסְסָה בַּגֶּשֶׁם נֶאֱמַנְתְּ לִי.

הַזְּקֵנָה:

הִגַּשְׁתָּ פֵּרוּרִים לִי – לֶחֶם־קֹדֶשׁ.

מַיִם שָׁתִינוּ מִבְּאֵר־הָרוּחַ.

הַזָּקֵן:

אַתְּ כֹּה אָהַבְתְּ אֶת אֲחוֹתֵךְ,

שֶׁלֹּא הִבְדַּלְתְּ בֵּינָהּ לְפֶרַח הַשָּׂדֶה.

הַזְּקֵנָה:

הַאִם תִּזְכֹּר אֶת צַוָּארָהּ הָרָם?

הוּא לֹא הִבְדִּיל בֵּין גַּאֲוָה לְעֹנִי.

הַזָּקֵן:

בַּהֲבִיאִי הַכּוֹס אֶל פִּי רָגְשָׁה יָדִי

כְּמוֹ פְּצוּעָה.

הַזְּקֵנָה:

כִּי אֲחוֹתִי מָזְגָה לְךָ הַיַּיִן.

הַזָּקֵן:

סֵפֶל הָעֵץ לָפוּת בֵּין אֶצְבָּעַיִךְ,

אֵין חִזָּיוֹן מֻפְלָא מִמֶּנּוּ.

יַעַר קְדוּמִים רָאִיתִי בּוֹ.

עַל דֹּפֶן הַקְּלִפָּה הַמְגֻלֶּפֶת

דְּמוּת גֶּבֶר וְאִשָּׁה וְנַעַר…

הַזְּקֵנָה:

גַּם כֶּלֶב. מַעֲשֵׂה־יָדֶיהָ הַיָּפוֹת

שֶׁל אֲחוֹתִי.

הַזָּקֵן:

הָיְתָה צְנוּעָה וְשַׁתְקָנִית.

אִתָּהּ דְּמָמָה סָעַדְנוּ.

הַזְּקֵנָה:

הָיָה זֶה אֹשֶׁר הַנִּקְנֶה בְּלִי חֵטְא.

הַזָּקֵן:

רוּחוֹת הַסְּתָו פָּרְטוּ עַל עֵץ אַשּׁוּחַ.

הַזְּקֵנָה:

וַאֲחוֹתִי עַל נֵבֶל. וְקִנְאָתִי שֶׁלִּי –

עַל אֶצְבָּעוֹת דַּקּוֹת שֶׁלָּהּ.

הַזָּקֵן:

אַחֲרֵי הַנְּגִינָה הָיִית צוֹחֶקֶת.

הַזְּקֵנָה:

וַאֲחוֹתִי שׁוֹתֶקֶת.

הַזָּקֵן:

כְּשֶׁהָיְתָה פּוֹרֶשֶׁת מֵעָלֵינוּ,

צֵל־צִפֳּרִים חָלַף מֵעַל פָּנַיִךְ.

שָׁמַעְתִּי אֶת רִנַּת־לִבֵּךְ נִפְחֶדֶת.

הַזְּקֵנָה:

אָהֲבָתִי, אוּלַי, הָיְתָה גְּדוֹלָה מֵאֲחוֹתִי,

אוֹ שֶׁמָּא כֹּה אָהַבְתִּי אֶת מִלֶּיךָ,

נֶאֱמָרוֹת מִפֶּה לָאֹזֶן…

הַזָּקֵן:

וּמָה אָמַרְתִּי לָךְ? הֲתִזְכְּרִי?

הַזְּקֵנָה:

"כְּשֶׁאֶמְצָא מַטְבֵּעַ שֶׁל נְחשֶׁת

אֶקְנֶה לָךְ קְעָרָה מְנֻמָּרָה שֶׁל חֶרֶס.

וְאִם צִנָּה מִמֶּנָּה תַּעֲלֶה

אֲחַמְּמָהּ לְמַעֲנֵךְ בְּבֵית שֶׁחְיִי."

הַזָּקֵן:

“כְּשֶׁנַּזְקִין נָשִׂיחַ וְנִזְכֹּר,” עָנִית לִי.

הַזְּקֵנָה:

בַּיּוֹם הַהוּא הַשֶּׁמֶשׁ רָעֲשָׁה

כְּמוֹ שִׂמְלַת הַמֶּשִׁי עַל גּוּפָהּ שֶׁל אֲחוֹתִי.

הַזָּקֵן: בַּיּוֹם הַהוּא שְׁטוּפָה הָיִית בַּחֲלוֹמוֹת

כְּמוֹ עִוֶּרֶת.

הַזְּקֵנָה:

עַל אַף הַחֹם רָעַדְתִּי.

הַזָּקֵן:

גִּצִּים רָקְדוּ בְּכַעַס עַל פָּנַיִךְ.

הַזְּקֵנָה:

כִּי אֲחוֹתִי עָבְרָה לְפֶתַע.

הִשְׁפַּלְתָּ אֶת עֵינֶיךָ וְאוֹתִי שָׁכַחְתָּ.

הַזָּקֵן:

אַךְ הִיא לֹא שָׁבָה עוֹד.

הַזְּקֵנָה:

הִיא תִּשָּׁאֵר בְּזִכְרוֹנֵנוּ צְעִירָה.

הַזָּקֵן:

קֶבֶר־תָּמִיד־פּוֹרֵחַ…

שֶׁקֶט אָרֹךְ שֶׁל קַיִץ וְצַמּוֹת זָהָב…

הַזְּקֵנָה:

בְּהַזְכִּירְךָ אוֹתָהּ שְׁמָהּ מִתְאַפְלֵל בְּפִיךָ.

הַזָּקֵן:

כְּשֶׁיָּדֵךְ נִפְרֶשֶׂת עַל הָאֶבֶן –

לִבִּי בּוֹכֶה.

הַזְּקֵנָה:

וּכְשֶׁבָּכִינוּ יַחַד בְּמוֹתָהּ

יָפִים הָיִינוּ כְּתִקְוָה.

הַזָּקֵן:

בְּדִמְעָתִי רָאִיתִי אֶת דְּמוּתֵךְ…

הַזְּקֵנָה:

הִגַּשְׁתָּ פֵּרוּרִים לִי – לֶחֶם־קֹדֶשׁ…

---

אהבה לאחר המוות

מאת

רפאל אליעז

בֵּין גַּנִּים יְרֻקֵּי־תְּהוֹם הָלַכְתִּי.

אִוְשַׁת הָעַלְוָה בְּחָזִי.

לֹא רֵיחַ שֶׁל פְּרִי. לֹא רֵיחַ אָדָם.

רַק זֵכֶר אִשָּׁה רוֹמֵמָה עַל הַמָּוֶת.

רָעָב הֱצִיקַנִי אַכְזָר.

וָאָכֹף עַל רְגָבִים נוֹשְׂאֵי זֶרַע וָסַם.

מִכֹּחַ הָרַעַל אֶשְׁאַב לִי תִּקְוָה.

וָאֶבְצַע עוֹד בַּלֶּחֶם הַמַּר.

וָאֶרְאֵךְ סוֹכֶכֶת עַל בְּנֵךְ בְּקִרְבֵּךְ.

רוֹמֵמָה עַל הַמָּוֶת.

וָאֶרְאֵךְ זוֹהֲרָה וּמֻשְׁפֶּלֶת.

בְּחַדְרֵי חֲדָרִים מוֹלֶכֶת.

בְּלִי יִמּוֹג חִיּוּכֵךְ בַּחשֶׁךְ.

בְּלִי תִּיבַשׁ בִּטְנֵךְ בַּשָׁרָב.

שְׁמַעְתִּיךְ קוֹרֵאת מִדָּמַיִךְ

וָאָרוּץ בְּחֶדְוָה אֶל נַפְשֵׁךְ,

הַנּוֹבֶטֶת מִקֶּבֶר פּוֹרֵחַ,

רוֹמֵמָה עַל הַמָּוֶת.

כַּעֲנַף אַדִּירִים אֲחַבְּקֵךְ

וְלִבִּי לְלִבֵּךְ יַעֲנֶה

כְּהֹלֶם הָרַעַם בַּגֶּזַע.

הַהֵד יִתְגַּלְגֵּל מִמֵּצַח אֶל מֵצַח.

אָז אָשׁוּב לַמִּדְבָּר, שֶׁהוֹרַשְׁתְּ לִי עַד מָוֶת,

רוֹמֵמָה עַל הַמָּוֶת.

---

אהבת מתים

מאת

רפאל אליעז

הוּא: מֵעֲנֶנֶת סִגָּלִים

קְרֵבָה אַתְּ אֶל קִבְרִי

גַּלִּים־גַּלִּים.

הִיא: אֲנִי קַלָּה כְּאֵפֶר.

אַל תֵּרָתַע מִמַּגָּעִי הָרַךְ!

אֲנִי נוֹשֶׁמֶת עוֹד

קְרוּעָה כְּדַף מִסֵּפֶר –

הָרוּחַ יְשַׂחֵק בּוֹ וְיִבְרַח.

הוּא: מֵעֲנֶנֶת סִגָּלִים

אַתְּ מְבִיאָה בָּשְׂמֵךְ

גַּלִּים־גַּלִּים.

הִיא: הַמֶּרְחַקִּים כִּנְמוֹגִים

עַל כַּף־יָדִי.

בַּחשֶׁךְ מִתְיַפְּחִים זוֹגִים

וְסוֹעֲדִים אוֹתִי,

שָׁמַעְתִּי גְּוִיָּתְךָ הוֹמָה

מִלֵּיל הָאֲדָמָה.

הוּא: לְבֶגֶד הִיא הָיְתָה לִי

וּנְשָׁמָה.

קִרְבִי אֵפוֹא וּשְׁבִי עַל זוֹ הָאֶבֶן.

מְסֻתָּתָה בִּידֵי הַגֶּשֶׁם הַלַּחוֹת.

פִּסַּת־בָּשָׂר כּוֹאֶבֶת

הֵן לֹא נוֹתְרָה בִּי עוֹד.

אֲנִי נָקִי מִדָּם.

חֲלַל חָזִי הוּא שֶׁקֶט שֶׁל אֲגַם.

וְגֻלְגָּלְתִּי לָךְ שָׁרָה שִׁיר שֶׁל נַחַל.

אֲהוּבָתִי, אֲנִי נָקִי מֵאַהֲבָה.

הִיא: אַתָּה רַק רֶמֶז וְתִקְוָה

לְאֵלֶּה שֶׁנָּפְלוּ עִם שַׁחַר.

הוּא: מֵעֲנֶנֶת סִגָּלִים…

הִיא: אֵלֶיךָ בָּאתִי, אֲהוּבִי…

הוּא: גַּלִּים־גַּלִּים…

הִיא:… כּוֹשֶׁלֶת

הוּא: הַשּׁוֹשַׁנִּים אֲשֶׁר הֵבֵאת לִי…

הִיא: הָיוּ לְפֶתַע. בְּיָדַי לְשֶׁלֶג…

---

אהבה של עובדי אלילים

מאת

רפאל אליעז

עַל תֵּל שֶׁל חוֹל אָצִיל רוֹבֶצֶת נַעֲרָה.

זְרוֹעוֹת שֶׁל גֶּבֶר מִתְפַּתְּלוֹת אֵלֶיהָ

כְּצֶמֶד נַחֲשֵׁי־קָלָל.

בְּהִתְרוֹמֵם גּוּפָהּ לָאשֶׁר הִיא נִכְנַעַת.

בִּשְׂדֵה־חֲלוֹם רֵיק מֵאָדָם וְעַיִט

פּוֹסְעִים יַחְדָּו וְעֵינֵיהֶם צָפוֹת.

מִנְחַת־צִפּוֹר עָלְתָה עַל הַמִּזְבֵּחַ.

נוֹצוֹת־זָהָב־רוֹתֵחַ עֲקֻבּוֹת מִדָּם

כָּבוּ בְּהִתָּקְלָן בַּגַּל

וְנֶפֶשׁ הַצִּפּוֹר הָפְכָה לְקֶצֶף־יָם.

עוֹטָה צָעִיף שֶׁל חוֹל שׁוֹעֶטֶת נַעֲרָה.

עִקְּבוֹת הַגֶּבֶר צוֹפִיּוֹת

כְּמוֹ דְּמָעוֹת אַחֲרֵי פְּרִידָה אִלֶּמֶת.

"הָלַךְ לוֹ כִּזְאֵב שָׂבֵעַ.

הָהּ, לוּ זָעַק כְּחֵץ פּוֹלֵחַ בְּחָזִי!.."

עַל שְׁבִיל הַכְּפָר מֵאִיר כּוֹכַב הָעֶרֶב.

בַּיִת לָבָן וְחַלּוֹנוֹת כְּחֻלִּים.

הָאֵם עוֹמֶדֶת עַל הַסַּף צוֹהֶלֶת:

"בָּרְכוּהָ, נְבִיאֵי בַּרְזֶל וָאֶבֶן!

בִּתִּי מְלֵאָה כְּשׁוֹשַׁנַּת טְלָלִים…"

---

אהבת מלך ומלכת קלפים

מאת

רפאל אליעז

אַתְּ תִּהְיִי הַמַּלְכָּה בִּקְלָפַי

וְהַמֶּלֶךְ אֲנִי, בַּעַל שְׁתֵּי הַפְּרוֹטוֹמוֹת.

לָךְ אַרְבַּע גֻּמּוֹת־חֵן בִּלְחָיַיִךְ

לִי שְׁנֵי שַׁרְבִיטֵי־שְׂרָרָה: רוּחַ וָחֹמֶר.

עֲטֶרֶת אִילָן תַּעֲדֶה רֹאשֵׁךְ.

רַגְלַי: שָׁרָשִׁים הַלּוֹפְתִים גִּזְרָתֵךְ.

מַיִם אֶשְׁתֶּה מִבְּאֵר עֲמֻקָּה.

פְּרִי תֹּאכְלִי מִבְּשָׂרִי פֶּלַח־פֶּלַח.

אַתְּ הֲלֹא הַמַּלְכָּה

וַאֲנִי הַמֶּלֶךְ.

סְתָו כִּי יָבוֹא – יְגַדְּמֵךְ רַעַם.

חֲשֵׁכָה תֵּרְדִי חֲסוֹת בֵּין סְעִיפַי

וְלָנוּם מוּל אוּדִים לוֹחֲשִׁים.

הֲתִזְכְּרִי, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים,

שֶׁהָיִית אֵי־פַּעַם

הַמַּלְכָּה בִּקְלָפַי?

חֹרֶף כִּי יָבוֹא – יְשַׁסְּעֵנִי סַעַר.

עַל סַדָּנִי הַכָּרוּת

יִלְעֲסוּ אֶת פִּתָּם בְּשֶׁקֶט

נַעֲרָה וְנַעַר,

בְּלִי דַּעַת כִּי בַּעֲבִי־הַיַּעַר

מַלְכָּתִי הַפְּצוּעָה שׁוֹתֶקֶת.

הֵם לֹא יֵדְעוּ מִי הֶאִירָם פָּנִים,

מִי אֵרְחָם כְּצֶמֶד צִפֳּרִים.

הֵם יִפְרְטוּ אַהֲבָתָם עַל מֵיתָרִים

וּבְלִבֵּנוּ הַסָּמוּי יִבְנוּ קִנָּם.

אָז הַמַּלְכָּה תֹּאמַר:

חַיֵּינוּ לֹא הָיוּ חִנָּם.

וּבְצֵאת תְּמִימוּתָם מִן הַחֹרֶשׁ

יִנְבְּטוּ נְצָרִים בְּרוּכֵי־שֹׁרֶשׁ,

שֶׁיִּהְיוּ מְזַלְּפִים אַחֲרֵיהֶם

אֶת בָּשְׂמָם הַיָּרֹק

וִילַוּוּם עַד רֹאשׁ־דֶּרֶךְ.

בְּהֵעָלְמָם הַרְחֵק־הַרְחֵק מֵעַיִן

אֲנִי גִּזְעִי אֶמְצָא

וְאַתְּ – הַצַּמֶּרֶת.

שׁוּב תִּהְיִי הַמַּלְכָּה בִּקְלָפַי

וְהַמֶּלֶךְ אֲנִי, בַּעַל שְׁתֵּי הַפְּרוֹטוֹמוֹת.

לָךְ אַרְבַּע גּוּמּוֹת־חֵן בִּלְחָיַיִךְ,

לִי שְׁנֵי שַׁרְבִיטֵי־שְׂרָרָה:

רוּחַ וַחֹמֶר.

---

אהבת־פרא

מאת

רפאל אליעז

כּוֹכְבֵי אֶרֶס דּוֹרְכִים בִּבְשָׂרִי,

בְּעַרְשִׂי נִפְקְחוּ דַּרְדָּרִים,

אִשָּׁה!

חִצֵּי קֶרַח פּוֹלְחִים אֶת שְׁנָתִי,

עוֹרְבֵי טֶרֶף צוֹפִים אֶל מוֹתִי!

אָהֳלֵי לַעֲנָה וּפְרָגִים,

שֶׁבֶר יָם וְשִׁירַת דָּגִים,

רָשָׁע!

מִקּוֹלֵךְ דּוֹבֶרֶת צִנָּה,

זְרוֹעוֹתַיִךְ פַּלְגֵי קִנְאָה!

עַל גּוּפִי חַיִים רִמּוֹן וְזַיִת,

יְרֵכַיִךְ מָלְאוּ תֹּפֶת־קַיִץ,

אִשָּׁה!

בְּאֵרֵךְ לִי מוֹקֵד וּכְוִיָּה

וְגַנֵּךְ לִי כִּמְרִיר וְצִיָּה!

פַּרְסוֹת סוּס הוֹלְמוֹת בְּכַרְמִי,

סוּפַת חוֹל מְכַלָּה אֶת דָּמִי,

רָשָׁע!

לָךְ זַרְעִי וְאוֹנִי כְּדֹמֶן,

בֵּין בְּתָרִים כָּרַתְנוּ בְּרִית אֹמֶן,

אִשָּׁה!

מִי יִתֵּן פִּצְעֵי אוֹהֵב

מִי יִתֵּן פִּצְעֵי אוֹהֵב

בְּלִבּוֹ שֶׁל אָרוּר וְאוֹיֵב,

רָשָׁע!

אָהֳלִי אָחֲזָה בּוֹ אֵשׁ־סַעַר

וּבָאֹהֶל אִשָּׁה וְאֵם נַעַר!

יְבֻלַּע לוֹ לְרִים מֵעֵינֵךְ

לְצִפֹּרֶן מִזֶּרֶת בְּנֵךְ,

אַלְלַי!

בִּכְנַף מֶלֶךְ חוֹסֶה צִלִּי,

בּוֹא וּשְׁכַח, בַּעֲלִי־עוֹלָלִי,

בֵּין שָׁדַי!

---

אהבת בת מדבר והלך

מאת

רפאל אליעז

הוּא יִזְכְּרֵךְ תָּמִיד:

אִשָּׁה גְּדוֹלָה לֵאלֹהִים, רַבַּת־שָׁדַיִם.

אֵלָה שֶׁנֶּחְקְקָה בַּסֶּלַע.

חֲלוֹם הָרִים שְׁטוּפֵי פְּרָאוּת וְרַחֲמִים.

הוּא יִזְכְּרֵךְ תָּמִיד:

גּוֹרֶרֶת חֵן וַעֲלוּמִים בְּשֹׁבֶל שִׂמְלָתֵךְ.

נוֹהֶגֶת עֵדֶר שֶׁל בְּכָרוֹת לַוָּדִי

וַעֲנָנִים שְׁחוּנִים שֶׁל בֹּקֶר.

הוּא יִזְכְּרֵךְ תָּמִיד:

יוֹרֶדֶת בְּסֻלְמֵי הַדִּמְדּוּמִים

כִּנְזִירוּת הַמְהַלֶּכֶת יְחֵפָה.

פּוֹרֶסֶת לוֹ צֵידָה לַדֶּרֶךְ

בְּיָד פְּתוּחָה כְּשֶׁל כַּפַּת־הַתֹּמֶר.

הוּא יִזְכְּרֵךְ תָּמִיד:

לוֹחֶשֶׁת בְּאָזְנֵי הַכֶּלֶב סוֹד שָׁכִיחַ

כְּמִין וִדּוּי אֲשֶׁר יָפֶה לוֹ הַגִּמְגּוּם

וּלְשׁוֹנוֹ נִדְבֶּקֶת לְחִכּוֹ.

כְּשֶׁעָשָׂה דַּרְכּוֹ אֶל הַגְּבָעוֹת

בֶּדְוִי אָפֵל דָּהַר בְּעִקְּבוֹתָיו.

יָרֵחַ־חֶרֶב אֲרֻכּוֹת גִּחֵךְ.

---

אהבת הדינוזאור

מאת

רפאל אליעז

אַפְלוּלִית וְרֵיחַ יָם.

כּוֹכָב

וְאֶלֶף דּוֹר שֶׁל טַל וְאֵלֶם.

הַדִּינוֹזָאוּר פֹּה אָהַב

לְהִתְחַכֵּךְ בַּסֶּלַע.

עִם בַּת־זוּגוֹ הוּא הִתְעַלֵּס:

אֲהוּבָתִי נַשְּׁקִינִי פֶּרַע!

אֶת מְלוֹא הָאָרֶץ נְאַכְלֵס

אִם לֹא נַשְׁחִית הַזֶּרַע.

מִגִּפּוּפִים עָיֵף וָשָׁב

רָבַץ הַדִּינוֹזָאוּר

כַּעֲרֵמָה בַּגֹּרֶן.

וּבַת־זוּגוֹ מָשְׁחָה אֶת קַשְׂקַשָּׂיו

בְּנֵרְדְּ, שִׁבֹּלֶת וְצִפֹּרֶן.

הַדִּינוֹזָאוּר פֹּה אָהַב

וָמֵת בֵּין יָם וָסֶלַע.

רַק אֵשֶׁת־נְעוּרָיו

בָּכְתָה אַחֲרָיו.

עֵינֶיהָ חוֹל וָמֶלַח.

---

אהבה שחורה

מאת

רפאל אליעז

לֹא אֵדַע אֵיךְ אָבוֹאָה אֵלַיִךְ,

כַּלָּתִי הַקְּטַנָּה.

כְּבָר הָלַכְתִּי בַּיַּעַר הַלַּיְלָה,

וְהַלַּיְלָה כְּאֶלֶף שָׁנָה,

יוֹנָה פְּצוּעָה עִוֶּרֶת.

כְּנָפֶיהָ לוֹחֲמוֹת עִם רוּחַ.

לֹא אֵדַע אֵיךְ אָשִׂיחָה אֵלַיִךְ,

כַּלָּתִי הַקְּטַנָּה.

כְּבָר בִּקַּשְׁתִּי לִמְנוֹת לָךְ שְׁבָחַיִךְ.

אַךְ שְׂפָתַי קָפְאוּ בַּצִּנָּה.

יוֹנָה פְּצוּעָה חִוֶּרֶת.

מַלְאֲכֵי הָרָקִיעַ, שִׁמְרוּהָ!

לֹא אֵדַע אֵיךְ אֶסְגֹּדָה אֵלַיִךְ,

כַּלָּתִי הַקְּטַנָּה.

כְּבָר הִרְכַּנְתִּי לִבִּי לְרַגְלַיִךְ,

אַךְ לִבִּי שָׁב אֵלַי כַּסְפִינָה.

יוֹנָה פְּצוּעָה עִוֶּרֶת.

כְּנָפֶיהָ לוֹחֲמוֹת עִם רוּחַ.

לֹא אֵדַע אֵיךְ אֶחְלֹמָה עָלַיִךְ,

כַּלָּתִי הַקְּטַנָּה.

כְּבָר עָצַמְתִּי עֵינַי מוּל עֵינַיִךְ,

אַךְ עֵינַי נִפְקְחוּ כַּלְּבָנָה.

יוֹנָה פְּצוּעָה חִוֶּרֶת.

מַלְאֲכֵי הָרָקִיעַ, שִׁמְרוּהָ!

לֹא אֵדַע אֵיךְ אֶשְׁכְּחָה מַרְאַיִךְ,

כַּלָּתִי הַקְּטַנָּה.

כְּבָר שָׁתִיתִי גָּבִיעַ שֶׁל יַיִן,

אַךְ בְּפִי רַק עֲלֵי לַעֲנָה.

יוֹנָה פְּצוּעָה עִוֶּרֶת.

כְּנָפֶיהָ לוֹחֲמוֹת עִם רוּחַ.

לֹא אֵדַע אֵיךְ אָבוֹאָה אֵלַיִךְ,

רַק אֵדַע כִּי קָרָאת.

אוֹיָה לָךְ אִם אֶמְצָא מַחֲבוֹאַיִךְ,

וּמַפְתֵּחַ דְּלָתַיִךְ אָבַד!

יוֹנָה פְּצוּעָה חִוֶּרֶת.

מַלְאֲכֵי הָרָקִיעַ, שִׁמְרוּהָ!

---

אהבת שרב

מאת

רפאל אליעז

הַשֶּׁמֶשׁ אוֹתוֹ יוֹם הָיָה לְטַעְמֵךְ,

נֵזֶר־בַּרְזֶל לָבָן וּמַנְגִּינָה יוֹקֶדֶת.

גּוּפֵךְ נָמוֹג לִנְשָׁמָה

וּבְלֶכְתֵּךְ רָתְחוּ הָאֲבָנִים.

יָפְיֵךְ הִכְאִיב בְּשַׁלְוָתוֹ

וְלֵב הַצִּפֳּרִים רָגַשׁ.

רַק עוֹר־בְּשָׂרֵךְ הַמַּהְבִּיל

דּוֹבֵב שִׂפְתֵי־הַסֶּלַע.

מָה עֵרֶךְ עוֹד לַחֲלוֹמוֹת

אִם הֶרֶף־עַיִן שֶׁל מַגָּע

מֵפִיחַ רוּחַ אֱלֹהִית

בְּכָל דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ?

נִזְכֹּר הַשִּׂיחַ הַנִּפְלָא

שֶׁלֹּא נִקְשַׁר בֵּינֵינוּ:

הִקְשַׁבְנוּ לְעַצְמֵנוּ אִישׁ לְפִי חֶפְצוֹ,

מִלּוֹת־סַגְרִיר לָחַשְׁנוּ בְּלִבֵּנוּ

וְאֶת פִּשְׁרָן שָׁכַחְנוּ,

אַךְ הַטּוֹבָה בָּהֶן הָיְתָה מִלַּת־כָּזָב,

אֲשֶׁר בָּדִיתִי לָךְ מִתּוֹךְ הַעֲרָצָה

לִשְׁלַח־צְדָפַיִךְ, שֶׁאָסַפְתְּ בַּחוֹף

בְּמִין חִבָּה שֶׁאֵין אָחוֹת לָהּ.

כְּשֶׁעָיַפְנוּ מִמִּשְׂחַק אַדְווֹת וָאוֹר

וְהַשָּׁרָב הֵמֵס פִּרְחֵי־הַקֶּצֶף בַּגַּלִּים,

הָיָה הַקַּיִץ רָם וּכְלִיל־מַלְכוּת. הַנּוֹף הַמְשֻׁלְהָב דָּהַר בְּלִי־רֶסֶן

וְהִשְׁתּוֹלֵל כְּגֶשֶׁם־סַכִּינִים צָעִיר.

---

אהבה בערב גשום

מאת

רפאל אליעז

רֹאשִׁי קַשּׁוּב לִירֵכֵךְ.

נַחַל חַם שָׁר תַּחַת עוֹרֵךְ.

אַל תִּרְקְמִי נָא אַגָּדוֹת

שֶׁמֵּיטִיבָה אַתְּ לְסַפֵּר

בְּעֶרֶב גָּשׁוּם!

הָנִיחִינִי לַעֲגֹן בְּעֵינַיִךְ.

לֵחָן הוּא לִי כְּגַל פָּתוּחַ.

פַּנָּסֵי דַּיָּגִים מַתִּיכִים שָׁם

מַטְבְּעוֹת בַּמַּיִם.

אַל תְּנַסִּי לִנְטֹעַ בִּי אֵמוּן בַּחִדָּלוֹן.

בְּשָׂרִי עוֹרֵג לְלַהַט מְשַׁחְרֵר

מִמֻּסְכָּמוֹת הַמָּוֶת.

מַתְּנוֹת הַטֶּבַע בָּךְ רוֹמְזוֹת עַל עֲרָפֶל שָׂמֵחַ

הַמְפַכֶּה בְּתוֹךְ וְרִידַיִךְ.

הֲשׁוּב תַּחֲזִיקִי בְּיָדֵךְ זְאֵב

וּבַשְּׁנִיָּה יַלְדָּה תּוֹעָה בַּיַּעַר?

אֲנִי מוֹנֶה הַמֶּרְחַקִּים הַדּוֹהֲרִים

בֵּינִי לְבֵין שְׂפָתַיִךְ

וּמְהַסִּים נִגּוּן גּוּפֵךְ,

הַמִּתְפָּרֵט לְרֶצֶף שֶׁל צְלִילִים צוֹרְמִים:

"הָלְכוּ בַּשָּׂדֶה שְׁתֵּי שִׁבֳּלִים.

שְׁתֵּי שִׁבֳּלִים.

עָמְדוּ תּוֹהוֹת מוּל פֶּלֶג־כֶּסֶף.

פֶּלֶג־כֶּסֶף.

אֵיךְ יַעַבְרוּ לַחוֹף מִנֶּגֶד.

לַחוֹף מִנֶּגֶד.

בָּא עַכָּבִישׁ, אָרַג שָׁם גֶּשֶׁר.

אָרַג שָׁם גֶּשֶׁר.

בָּאָה יַלְדָּה וְחֶרְמֵשׁ בְּיָדָהּ.

וְחֶרְמֵשׁ בְּיָדָהּ.

גָּנְחוּ שִׁבֳּלִים צַוָּאר הוֹשִׁיטוּ.

צַוָּאר הוֹשִׁיטוּ…"

רֹאשִׁי קַשּׁוּב לִירֵכֵךְ.

בְּדִמְעָתֵךְ הַיְחִידָה רָחַצְתִּי.

יָפְיֵךְ שׁוֹתֵק צָלוּל.

בְּעֶרֶב גָּשׁוּם.

---

נעלה מאהבת גברים

מאת

רפאל אליעז

יָכֹלְתִּי לְחַכּוֹת לָךְ עַל הַחוֹף.

לִסְפֹּר מִנְיַן כָּל הַצְּדָפִים.

הַיָּם נוֹצַר כְּדֵי שֶׁאֲצַפֶּה לָךְ.

אֶל נְתִיבָם הַמִּשְׁתַּכְשֵׁךְ יוֹצְאִים הַדַּיָּגִים.

לָהֶם זְרוֹעוֹת מָשׁוֹט סַהֲרוּרִי

וְגֵו שֶׁל תֹּרֶן מְרַצֵּד.

לְמַעֲנָם אֲנִי טוֹוֶה תְּמוּנוֹת

וּמְשַׁטְּחָן בָּרוּחַ:

דְּגַת הַכֶּסֶף לְכוּדָה בְּמִכְמָרְתָּם

הוֹפֶכֶת לְזָהָב.

חֲלוֹם פָּשׁוּט וְאֵין אֲנִי רוֹשְׁמוֹ בְּפִנְקָסִי,

אַךְ זֶהוּ לְחַכּוֹת לָךְ עַל הַחוֹף.

סִירוֹתֵיהֶם עוֹגְנוֹת עַל קַו הָאֹפֶק

וּוֶנּוּס שֶׁנּוֹלְדָה בְּלֹא חֶבְלֵי לֵדָה,

בִּשְׁרִירֵיהֶם הַמְּשׁוּחִים בְּזֶפֶת מְצַחֶקֶת.

בִּשְׁבִיל דָּגִים נוּגִים אֲנִי כּוֹתֵב שִׁירַת בַּרְבּוּר,

שֶׁהֵמָּה יְזַמְּרוּהָ טֶרֶם נִמְשְׁתָה הָרֶשֶׁת,

וּבְעוֹדָהּ כְּבֵדָה זוֹרָה קַשְׂקַשֵּׂיהֶם

כְּדִינָרִים שֶׁל אוֹר אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם.

אֲנִי אוֹסְפָם בִּצְרוֹר נָקוּב לַתֹּהוּ,

אַךְ זֶהוּ לְחַכּוֹת לָךְ עַל הַחוֹף.

אֶת הִרְהוּרֵי לִבִּי לְשֵׁבֶט לֹא אָדוּן

עַל שֶׁכּוֹפִים אוֹתִי לִבְרֹא לִי

צְרִיחֵי שַׁעֲשׁוּעִים וּלְהָרְסָם מִיָּד.

גַּם פְּעִילוּת הַיָּם הַמְרֻסֶּנֶת

סוֹפָהּ בְּנֵטֶף מִתְאַדֶּה בְּלִי הֶגֶה.

מִכָּאן שֶׁיֵּשׁ שָׂכָר סָמוּי לָאֱמוּנָה

אֲפִלּוּ הִיא נִכְזֶבֶת…

אַךְ זֶהוּ לְחַכּוֹת לָךְ עַל הַחוֹף.

הִלָּה לַסַּהַר וְלַיָּם הַסְּעָרָה.

לַיְלָדִים עַל שְׂפַת הַיָּם מַזָּל שֶׁל דּוּגִיּוֹת.

בְּכִנּוֹרָם מֵיתָר מִזְּקַן־הַתַּיִשׁ

בְּלִי גִּנּוּנֵי נִגּוּן וּבְלִי פַלְסֶט.

רַק הֵם, רַק הֵם יָכְלוּ לִדְלוֹת אוֹתָךְ

כְּמוֹ פְּנִינָה סוֹטָה מִסְּבַךְ אַצּוֹת

שֶׁל ג’וּנְגְל־יָם סוֹבֵב עַל גַּב כְּרִישִׁים.

רַק הֵם יָכְלוּ לְפַתּוֹתֵךְ

לְמַעַן תִּחְיִי אֶת הַדְּמָמָה בִּצְעָדַיִךְ…

הִנֵּה בִּגְדֵי צַפְרִיר מְרַטְּטִים עַל גּוּף שֶׁל מַיִם!

הַדַּיָּגִים שֶׁבַּיָּם כִּבְדֵי דָּגָה וּמְצִיאוּת.

הַלַּיְלָה אֶל שֻׁלְחָן שֶׁל נְצָרִים נֵשֵׁב

מְרַק דָּגִים טְרִיִּים וְיַיִן מַר נִלְגֹּם,

הַכֹּל עָרוּךְ לְפִי פְּרָטִים וַהֲגִיגִים

שֶׁצִּפִּיָּה אַחַת רָקְמָה לִסְעֻדָּה.

וְאִם אוֹרְחִים בִּלְתִּי קְרוּאִים יָבוֹאוּ,

הֲרֵי הַתְּהוֹמוֹת אֵינָם בַּיָּם

כִּי אִם בַּזִּכְרוֹנוֹת.

לָצוּד קַרְנֵי יָרֵחַ בַּמְּצוּלוֹת

הוּא נַעֲלֶה מֵאַהֲבַת גְּבָרִים,"

כָּךְ שִׂיחָתֵךְ פּוֹתַחַת.

"הַקְּטֹרֶת הָעוֹלָה מִן הַפִּלְפֵּל וְהַבָּצָל

נִקְשֶׁרֶת לְחוּטִים רֵיחָנִיִּים

הַמִּתְפָּרְמִים לַאֲמִתּוֹת לְמַרְאִית־עַיִן…"

אַתְּ מִצְטַחֶקֶת!

כָּעֵת אַתְּ מְבִינָה מַדּוּעַ

יָכֹלְתִּי לְחַכּוֹת לָךְ אֶלֶף לַיְלָה,

לִמְנוֹת כָּל הַצְּדָפִים עַל שְׂפַת הַיָּם

וְלֹא לַחְדֹּל מִזֶּה עַד אֶתְבַּלֶּה

כְּנַעַל זוֹ הַמֻּשְׁלָכָה בַּחוֹל.

---

אהבה עיוורת

מאת

רפאל אליעז

הִיא לֹא הָיְתָה

הַיָּפָה בַּנָּשִׁים.

הוּא לֹא הָיָה

הַנָּאֶה בַּגְּבָרִים.

הֵם הָיוּ דַּרְדָּרִים

יְבֵשִׁים.

אַהֲבָה עִוֶּרֶת

פִּתְרוֹנֶיהָ פּוֹתֶרֶת.

הוּא אָהַב בָּהּ עַלְמַת הַשַּׁיִשׁ

בְּמִזְרֶקֶת הַגָּן בַּקַּיִץ

שֶׁהִזְלִיפָה צְחוֹקִים שֶׁל מַיִם.

הִיא רָאֲתָה בּוֹ תַּיִשׁ

שֶׁל חַרְסִינָה קָטָן

הַמִּזְדַּנֵּב אַחֲרֵי עֵז קְטַנָּה

שֶׁל חַרְסִינָה.

כִּמְצֹא הַסּוּמָא רֹאשׁ קֵיסָר

חָקוּק בִּפְרוּטַת הַנְּחשֶׁת

כֵּן מָצְאוּ הֵם בַּחשֶׁךְ

שְׁבִיל נִסְתָּר

אֶל הָאשֶׁר.

אַהֲבָה עִוֶּרֶת

פִּתְרוֹנֶיהָ פּוֹתֶרֶת.

וְרַק לְעֵת זִקְנָה

נֻפַּץ הַשַּׁיִשׁ

וְנֻתְּצָה הַחַרְסִינָה

וְלִרְסִיסִים הָיוּ הָעַלְמָה וְהַתַּיִשׁ:

כִּי בַּעֲרֹב יוֹמָם הָרָם

עָמְדוּ עַל גֹּדֶל כִּעוּרָם.

אָמַר הַבַּעַל הַנִּדְהָם

אֶל אִשְׁתּוֹ הַנִּדְהֶמֶת:

"אֲבוֹי, לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ

גִּלִּיתִי עַל פָּנַיִךְ קֶמֶט".

עָנְתָה הָאִשָּׁה כְּחוֹלֶמֶת:

"לְקוֹמָתְךָ הָיִיתִי סוֹגֶדֶת.

הַתִתְבַּלֶּה עֶדְנַת אִשָּׁה

כְּנַעַל וּכְבֶגֶד?

אֲבוֹי לִי, מַחְמַדִּי,

אָשְׁרִי הָיָה בִּכְדִי!"

אַהֲבָה עִוֶּרֶת

פִּתְרוֹנֶיהָ פּוֹתֶרֶת.

וַיַּחְוִירוּ פְּנֵי הַבַּעַל כְּסִיד

וַיֵּאַלְּמוּ לָנֶצַח.

לְיַד הַבּוֹר שָׁתְקוּ חַכְמֵי הָעֶצֶב

וְלֹא נִמְצָא חָסִיד

אֲשֶׁר יִקְשֹׁר הֶסְפֵּד

לָכֵן הִסְפִּיד

הַמֵּת

אֶת הַמֵּת.

"אִשְׁתִּי הַנֶּהְדֶּרֶת

אֵיכָה הִסְתַּרְתְּ מֵעֵינֵי עָפָר

הַחוֹחַ שֶׁבַּוֶּרֶד?

מִין פֶּצַע בְּלִבִּי נִפְעַר

אֲשֶׁר אִם גַּם יַגְלִיד

יִכְאַב תָּמִיד!"

עוֹד הוֹסִיף הָאֻמְלָל:

"יִנְקְפוּ שָׁנִים גַּם יוֹבְלוֹת

וְהָעוֹלָם יִשְׁאַל:

הַאִם הָיוּ עוֹד אֲהָבוֹת גְּדוֹלוֹת?

שֶׁלָּנוּ לֹא הָיְתָה כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה

וּפַת בְּמֶלַח וְחֶמְאָה אָכְלָה

אֲבָל גַּם כַּד־הַמַּיִם מַגָּעָהּ יִזְכֹּר

בִּזְכֹר הַקֶּבֶר אֶת הָאוֹר."

לְאַט לְאַט צָנַח הַגֶּבֶר אֶל קִבְרוֹ

וְהִיא אַחֲרָיו נָפְלָה עַל צַוָּארוֹ.

אַהֲבָה עִוֶּרֶת

פִּתְרוֹנֶיהָ פּוֹתֶרֶת.

---

קנטורי אהבה

מאת

רפאל אליעז

הוּא: חֶסֶד מָשׁוּךְ עַל פָּנַיִךְ

עִם כֶּתֶם צְבִיעוּת מְלַבֶּבֶת.

בִּצְחוֹקֵךְ מִשְׁאַלְתֵּךְ נֶחְשֶׂפֶת:

יֶחֱטָא אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא – כָּךְ אָמַרְתְּ.

הִיא: מַלְכָּה אֶהְיֶה לְךָ אוֹ אֵם חוֹרֶגֶת.

דְּמוּת עֲקֻבָּה מִדָּם וְזֹהַר

מִתּוֹךְ רוֹמַנְסָה עַתִּיקָה.

הוּא: זָר לֹא יָבִין אַהֲבָתֵךְ.

נָחָשׁ זָקוּק לְחֻמִּי, לֹא יַכִּישֵׁנִי נֵצַח.

לִבֵּךְ לֹא יַכֶּה עַל לִבִּי.

הַאֲלַטֵּף זְרוֹעוֹתַיִךְ

כְּלַטֵּף שֶׁנְהָב שֶׁבָּרָק לוֹ צוֹנֵן?

הִיא: שִׂים אוֹתִי בֵּין חֶפְצֵי הַמַּשְׂכִּית

כְּשָׁעוֹן נוֹשָׁן הַמּוֹרֶה עַל שָׁעָה יְחִידָה:

הַשָּׁעָה בָּהּ תַּחֲלֹם עָלַי.

הוּא: דְּגָנִיּוֹת שֶׁל קֶרַח בְּעֵינַיִךְ.

עַל רֹאשִׁי שֶׁלֶג אַחֲרוֹן.

מַה יִּצְמַח מִזִּוּוּג אֲהָבוֹת,

שֶׁיָּרְדוּ מִן הַזְּבוּל בְּהִינוֹמַת־עֲרָפֶל?

הִיא: יֶלֶד־עֲרָפֶל שֶׁיִּתְבַּהֵר עִם שַׁחַר.

רוּחַ תְּנַדְנֵד גּוּפוֹ הַפְּנִינִי

עַל עֶרֶשׂ עָלִים צְהֻבִּים.

יִגְדַּל. יָרוּץ אַחֲרֵי צִפֳּרִים…

הוּא: עַד יִפֹּל וְיִפְצַע בִּרְכָּיו הַוְּרֻדּוֹת.

הַכְּאֵב שֶׁיַּחֲרֹץ אֶת בְּשָׂרִי וּבְשָׂרֵךְ

בִּרְאוֹתֵנוּ דָמוֹ בַתָּמִים –

הוּא יִהְיֶה כָּל גְּמוּלֵנוּ…

---

פיוסי אהבה

מאת

רפאל אליעז

צִנַּת אָבִיב חָדָשׁ פָּלְחָה וְרִידֵינוּ

וְשׁוּב מִשִּׁכָּחוֹן יָצָאנוּ יַחַד

לְהִוָּלֵד לֵדָה לָהּ הִתְפַּלַּלְנוּ:

אוֹר הַגַּנִּים רָאִינוּ תְּאוֹמִים.

לֹא עוֹד זְגוּגִית קָרָה חוֹצֶצֶת

בֵּין לֵב וּדְמוּת כְּמוֹ אֶתְנַחְתָּא.

לֹא עוֹד אֲנִי שָׁבוּי בְּיַד נוֹכְחוּתֵךְ,

אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַדְּבָרִים.

שְׁמֵךְ לֹא אֶשְׁכַּח עוֹד. מֵעַתָּה

מְרֻתֶּקֶת תִּהְיִי אֵלַי כְּשֵׁם שֶׁלְּפָנִים

הָיָה מִצְחִי רָתוּק אֶל הַחַלּוֹן.

הַהֲוָיָה תִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי חֻלִּין.

עַל שֻׁלְחָנֵנוּ יַעֲלוּ פֵּרוֹת

וְלֹא גְבִישִׁים וַאֲבָנִים יָפוֹת.

פָּנַיִךְ לֹא יִהְיוּ יָרֵחַ

וְלַיְלָה־לַיְלָה לֹא תָּצוּפִי כִּטְבוּעָה

עַל פְּנֵי הַמַּיִם הַשְּׁחוֹרִים בַּחֲלוֹמִי.

הַזְּמַן עַל אֶלֶף מִקְצָבָיו הַמִּצְטַלְּבִים

יִהְיֶה בֶּן־בַּיִת וְיָדִיד.

כַּפּוֹת יָדֵינוּ יִתְאַחוּ

כְּחֶבֶל מְשֻׁזָּר בְּחוּט שֶׁל אשֶׁר־יְלָדִים.

וְעַל הַדֶּשֶׁא – מִשְׁכָּן לַנְּחָשִׁים –

לֹא יַעֲלוּ פִּרְחֵי אַלְמֹג וָמֶשִׁי

כִּי אִם רִקְמָה פְּשׁוּטָה כְּמוֹ עַל מִטְפַּחְתֵּךְ

אֲשֶׁר הֵבֵאתִי לָךְ מִן הַיָּרִיד.

---

אהבת הרים

מאת

רפאל אליעז

נִשְׁתֶּה עוֹד כּוֹס קְטַנָּה.

עוֹד לֹא יָצְאָה שְׁעַת הַנְּעִילָה:

מֻתָּר לְהִתְבּוֹנֵן –

הַחַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים אֶל הֶהָרִים.

הַזִּכְרוֹנוֹת נִמְנֶה בְּלֹא דְבֵקוּת

כִּנְזִירִים מַחֲרֹזֶת שֶׁל תְּפִלּוֹת מֵתוֹת.

מֵעַל כִּפַּת־נָצִיץ שֶׁבַּטַבּוּר הַכְּפָר

שְׁמוּטָה מִגִּבְעַת־שֶׁלֶג מְסַמְּאָה:

הִיא מַסְבִּירָה פָּנִים קָרוֹת.

סֵפֶל קָפֶה וּמְעַט חֹם

הָיוּ עוֹשִׂים שַׁמּוֹת בַּנּוֹף.

הָרִים מְהֻרְהָרִים – לִבָּם אֵלֵינוּ.

כְּשֶׁנֵּלֵךְ מִפֹּה יֹאבְדוּ לָהֶם רֵעִים.

הָאִכָּרִים, מְכֻנָּסִים בְּבַרְדָּסִים,

עוֹבְרִים בְּלִי יְבָרְכוּנוּ לְשָׁלוֹם.

הַכְּפוֹר הָאֱנוֹשִׁי מַקְפִּיא אֶת כְּפוֹר הַחֹרֶף.

לָמַדְנוּ לְהַבִּיט אֵלָיו

וְלֹא לְהֵרָתַע מִצְּלָב שֶׁל כְּנֵסִיָּה

נָעוּץ בָּעֲרָפֶל הַזָּר.

נֵשֵׁב. שֻׁלְחַן הָעֵץ יוֹדֵעַ:

אֵין טַעַם לְהַמְתִּיק אִתָּנוּ סוֹד.

פֹּה בְּשִׁקְלֵי זָהָב נִמְכָּר הַשֶּׁקֶט

וְאַתְּ מוֹכֶרֶת לִי שְׁתִיקָה חִנָּם אֶין כֶּסֶף.

אֲבָל הַשֶּׁקֶט יֵשׁ בּוֹ מִתְּחוּשַׁת הַגֹּבַהּ

וַאֲצִילוּת עֲקֶרֶת־עֲנָוָה.

רַק כּוֹס קְטַנָּה בִּקַּשְׁתִּי

כְּדֵי לִרְאוֹת פָּנַיִךְ מִתְאַדִּים כְּהֶבֶל.

הָהּ, לוּ יָדַעְתִּי לָמָּה הַצִּפּוֹר נוֹקֶרֶת

קְלִפַּת הָאֹרֶן הַמְּרִירִית!

שׁוּב מִתְרַחֲשִׁים דְּבָרִים

אֲשֶׁר עָבְרוּ מִן הָעוֹלָם:

עַל הַגָּדֵר הַקּוֹצָנִית

שׁוּלֵי הַבֹּקֶר נֶאֱחָזוּ!

אֵין זוֹ תִּקְוָה מֻצְנַעַת

בְּדוּמִיַּת מַכְאוֹב שְׁקוּפָה

כִּי אִם אוֹתוֹת בְּרוּרִים לְמַעֲשִׂים.

אָמַרְתְּ בַּחֲצִי פֶּה:

"אֵינֶנּוּ מֻשְׁפָּלִים

מֵאֱמוּנָה בַּמֶּה שֶׁלֹּא יִקְרֶה.

נָחוּשׁ, אֵפוֹא, בְּטַעַם הַחֶדְוָה,

שֶׁהִיא נַחֲלַת הַיְלָדִים

אֲשֶׁר שָׂשִׂים לְסַכָּנוֹת.

הַכֹּל טָהוֹר כְּמוֹ אַחֲרֵי הַמָּוֶת.

גּוּשֵׁי עָפָר הָיוּ לְאֶשְׁכְּלוֹת־גָּבִישׁ.

נָקִיץ לַבֹּקֶר בְּלִי נִישַׁן בַּלַּיְלָה.

סֵפֶל חָלָב יִרְעַד עַל כַּף הַיָּד.

נָקִיץ וּבְדַרְכֵּנוּ אֶל פִּסְגַּת הָהָר

נֵדַע מֵרֹאשׁ כִּי לֹא נַגִּיעַ,

שֶׁקּוֹל־רוֹעִים נִשְׁמַע בְּלֹא רוֹעִים

וְסִלְסוּלֵי חָלִיל בְּלֹא חָלִיל…"

---

אגרת אהבה

מאת

רפאל אליעז

לַיְלָה אֶחָד בְּשׁוּבִי מִן הַחשֶׁךְ

בָּרָק פָּתַח לִי הַשַּׁעַר.

יְדֵי גֶּשֶׁם קָרוֹת דְּחָפוּנִי פְּנִימָה.

שָׁטִיחַ פִּנֵּק כַּפּוֹת רַגְלַי

בְּאֶצְבָּעוֹת חֲמִימוֹת שֶׁל צֶמֶר.

פִּרְחֵי לַעֲנָה וּמִנְתָּה

שֶׁשִּׂפְתֵי אֲהוּבָה נָעֲצוּ בִּי

פָּרַקְתִּי עָלָיו.

בַּתַּנּוּר אֵשׁ וְרֻדָּה פִּטְּטָה,

לִחֲכָה אֶת הַשֶּׁקֶט.

מֵאִגֶּרֶת חֲתוּמָה הִבִּיט בִּי

בּוּל שֶׁמִּבְצָר לוֹ וְכֶתֶר.

הִקְשַׁבְתִּי לְקוֹלָהּ הָעִוֵּר

וְיָדַעְתִּי: כֹּחַ הַלֵּב לֹא יִשָּׂאֵנִי

עַד חֲצִי הַדֶּרֶךְ לַשִּׂמְחָה.

הֵטַלְתִּיהָ לָאֵשׁ

וְטַרְפֵּי פְּצָעִים בְּשֵׁלִים

נָפְלוּ עַל הָאָרֶץ.

חֲפָצִים, שֶׁאָרְחָם תֹּם וְאֹרֶךְ־רוּחַ,

נִתְלַקְּטוּ בַּאֲרֻבּוֹת עֵינַי

וְשׂרְפוּ לְאֵפֶר.

נִכְנַס מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים

וּבָכָה עִמָּדִי,

שֶׁדְּבָרִים חַסְרֵי־עֵרֶךְ כָּל כָּךְ

אוֹרְגִים גְּלִימַת חַיֵּינוּ הַנּוֹצֶצֶת.

---

שתי אגרות אהבה שלא הגיעו

מאת

רפאל אליעז

א

לִהְיוֹת גַּן־עֵדֶן שֶׁל תּוּגָה

שׁוֹפֵעַ קֹר וְאַהֲבָה

כְּפִי שֶׁעַל עַצְמֵךְ לָעַגְתְּ?

עַכְשָׁו אֲנִי כָּזֶה.

מֹחִי רוֹקֵחַ מַחֲשָׁבוֹת יָפוֹת.

לֹא תַּעֲבֹר דַּקָּה יֹאכְלֵן הַכְּפוֹר.

אָמַרְתְּ כִּי לְבָבִי סוּמָא הַמְגַשֵּׁשׁ

בְּמַחֲשַׁכֵּי הָאֹשֶׁר וּמוֹצֵא שְׁחוּקוֹת?

אָכֵן, יָדִי תִּקְצַר מִלְּהַגִּיעַ

עַד נִשְׁמָתֵךְ הַלְּבָנָה.

תָּמִיד הַגַּאֲוָה הֵעִירָה בִּי תְּשׁוּקָה

לְהַאֲמִין בִּזְכוּת הִתְבַּדְּלוּתָהּ.

קְשִׁיחוּת שֶׁלָּהּ הִקִּיזָה דָּם מִסֶּלַע.

מַדּוּעַ תַּעַמְדִי לִי לְשָׂטָן

בְּעוֹד עָלַי מַשָּׂא נִפְלָא

וְאֵין אֲנִי חוֹשֵׁשׁ מִפְּנֵי כָּבְדּוֹ?

אַתְּ שֶׁנּוֹצַרְתְּ לָשֵׂאת אִתִּי

סוֹדֵנוּ הַקָּטָן כְּמוֹ תִּינוֹק בַּסַּל,

לְאָן פָּנִית?

הָרְחוֹב טָרַף אֲצִילוּתֵךְ

כְּדֵי לְהַצִּיגֵךְ בַּשֶּׁמֶשׁ

בְּלֹא נוֹצָה וְתֹאַר.

לְמִי דָּרוּשׁ הָיָה הַלַּעַג

עֵת צִפּוּ לָךְ כּוֹכָבִים וַאֲנָשִׁים?

ב

אַךְ לֹא לָנֶצַח לַעַג.

גַּם חֲלוֹמוֹת רָעִים גָּזִים בְּטֶרֶם אוֹר.

וְהַדְּמָמָה חוֹזֶרֶת אַרְמוֹנָהּ כְּמוֹ מַלְכָּה מֵאֵבֶל:

עֵינֶיהָ רַק רִיסִים וְלַיְלָה.

בְּשׂוֹרַת־חֵרוּת לֹא אַתְּ הֵבֵאת לִי,

כִּי אַתְּ הָיִית זוֹ הַבְּשׂוֹרָה: בְּהֵעָלְמֵךְ.

חֹמֶר חָדָשׁ נוֹצַק בַּעֲצָמַי –

כֹּה אַוְרִירִי וְכֹה מוּחָשׁ;

נוֹגֵעַ בִּי מִבְּלִי אוּכַל לָגַעַת בּוֹ,

וְהוּא אֲשֶׁר הִצְמִיחַ לִי כְּנָפַיִם וּפִרְחֵי עָנָן.

אֵיךְ לְהַסְבִּיר לָךְ?

כֹּל שֶׁהָיָה בִּי נָע בְּפַחַז הַכַּסְפִּית,

תּוֹסֵס וּמְפַזֵּז כִּנְחִיל דְּבוֹרִים בְּתוֹךְ דָּמִי,

כֹּל שֶׁהָיָה בִּי –

כֹּל שֶׁהִנּוֹ בִּי –

אַתְּ!

מִין צֶלֶם לֹא־נִתְפָּשׂ

עִם זֹאת צָמוּד אֵלַי,

נִשְׁקָף בְּעַד בְּשָׂרִי כְּמוֹ בְּעַד

זְגוּגִית שֶׁל צִפִּיָּה לְמִי שֶׁלֹּא יָבוֹא…

זוֹעֵק מִכַּד שָׁבוּר…

מִצְּעָדִים הַמִּתְדַּפְּקִים עַל הָרִצְפָּה

בְּלֹא רַגְלַיִם…

---

שלש אהבות

מאת

רפאל אליעז

יֵשׁ אֲהָבוֹת גֵּאוֹת –

כְּזוֹ שֶׁלָּנוּ.

פִּסְלֵי חַיּוֹת

מִנְּבוּאוֹת קְדוּמוֹת:

רוֹבְצוֹת וְלֵב עַצְמָן

מְכַרְסְמוֹת –

לֵב־יַהֲלוֹם קִשֵּׁחַ.

יֵשׁ אַהֲבוֹת חוֹלְמוֹת –

כְּזוֹ שֶׁלָּנוּ.

קוֹסְמוֹת

הֵן זוֹ לָזוֹ.

מְשׁוֹטְטוֹת בַּיַּעַר

כִּשְׁנֵי הֵדִים

חוֹצִים

אִישׁ לְעֶבְרוֹ.

אִם תִּפָּגַשְׁנָה לְעוֹלָם,

הַשֶּׁמֶשׁ תִּתְרַסֵּק בֵּין עֲנָפִים

שׁוֹתֶתֶת דָּם.

יֵשׁ אֲהָבוֹת מֵתוֹת –

כְּזוֹ שֶׁלָּנוּ.

שְׁתֵּי אֲחָיוֹת

עִם תְּאוֹמֵי־עֵינַיִם.

צְמֵאוֹת

אֶל זֶרֶם זַךְ תִּצְפֶּינָה

בְּלִי תִּטְבֹּלְנָה

שִׂפְתֵיהֶן בַּפֶּלֶג.

---

שלש אהבות

מאת

רפאל אליעז

יֵשׁ אֲהָבוֹת גֵּאוֹת –

כְּזוֹ שֶׁלָּנוּ.

פִּסְלֵי חַיּוֹת

מִנְּבוּאוֹת קְדוּמוֹת:

רוֹבְצוֹת וְלֵב עַצְמָן

מְכַרְסְמוֹת –

לֵב־יַהֲלוֹם קִשֵּׁחַ.

יֵשׁ אַהֲבוֹת חוֹלְמוֹת –

כְּזוֹ שֶׁלָּנוּ.

קוֹסְמוֹת

הֵן זוֹ לָזוֹ.

מְשׁוֹטְטוֹת בַּיַּעַר

כִּשְׁנֵי הֵדִים

חוֹצִים

אִישׁ לְעֶבְרוֹ.

אִם תִּפָּגַשְׁנָה לְעוֹלָם,

הַשֶּׁמֶשׁ תִּתְרַסֵּק בֵּין עֲנָפִים

שׁוֹתֶתֶת דָּם.

יֵשׁ אֲהָבוֹת מֵתוֹת –

כְּזוֹ שֶׁלָּנוּ.

שְׁתֵּי אֲחָיוֹת

עִם תְּאוֹמֵי־עֵינַיִם.

צְמֵאוֹת

אֶל זֶרֶם זַךְ תִּצְפֶּינָה

בְּלִי תִּטְבֹּלְנָה

שִׂפְתֵיהֶן בַּפֶּלֶג.

---

אהבה נוסח ישן

מאת

רפאל אליעז

כְּהַבֵּט זָר אֶל זָר הִבַּטְנוּ:

מָה אֵרַע, חֲתוּלָה בְּתוּלָה?

הַקַּיִץ קָרַע סַנְדָּלָיו וְהָלַךְ לוֹ.

עֵינַיִךְ בּוֹזְקוֹת בִּכְמִיהָה

אֶל גַּן־עֵדֶן שֶׁאֵין בּוֹ אַף כֶּלֶב נוֹבֵחַ.

הַחֹרֶף הוּא לִי.

עַל פֵּרוֹת שֶׁהִבְשִׁילוּ

וְאָבַד סֻכָּרָם לְבַדִּי אֶתְאַבֵּל.

לָךְ מֻבְטַחַת פְּרוּסַת הַכָּבֵד,

קַעֲרַת הֶחָלָב וּמַבָּט חַשְׁדָנִי –

כְּתָמִיד.

וְהַגֶּשֶׁם הַחַם?

בִּזְכוּתוֹ רָהִיטִים אֲטוּמִים

נִתְכַּסּוּ עַלְעָלִים וְהָיוּ לִצְמָחִים

וְכָל צֶמַח לְנֶפֶשׁ.

וְדִינָהּ שֶׁל כָּל נֶפֶשׁ?

לֹא קְמִילָה מְהַלֶּכֶת עַל חֶבֶל?

אַתְּ שָׁמַרְתְּ אֱמוּנִים לַתַּנּוּר,

חֲתוּלָה בְּתוּלָה,

וְעַתָּה יוֹשִׁיעֵךְ מִקָּרַת הַבְּדִידוּת.

וְאוֹתִי לֹא יוֹשִׁיעַ דָּבָר זוּלָתִי

רוּחַ חָכְמָה וְאַתְּ, מַלְכָּתִי,

הַחָכְמָה בְּכִתְרֵךְ.

סַלְּקִי נָא טְלָפַיִךְ מֵעַל שִׂמְלָתָהּ.

חִדְלִי מֵרִחְרוּחַ אַחַר נִיחוֹחָהּ הֶחָלוּם.

הִיא הָלְכָה, יַקִּירָה.

הִיא הָלְכָה, יַקִּירָה.

פִּקָּחוֹן שֶׁהִקְפִּיא זוּטוֹת שֶׁאָהַבְנוּ

טָח פָּנֶיהָ בְּסִיד.

לִי יָאָה הַיַּתְמוּת,

לָךְ הַתֹּם, קֵיסָרִית.

עֲשִׂי חֶסֶד עִמִּי וְחַפְּשִׂי לָךְ קֵיסָר

אוֹ עַכְבָּר כִּלְבָבֵךְ!

עַל בִּטְנֵךְ הִיא בָּכְתָה.

צִפָּרְנַיִךְ לִטְּפָה.

רְגוּעָה מִמַּגָּע בְחֶמְדַּת פַּרְוָתֵךְ

עִמָּדִי הִתְהַלְּכָה שְׁזוּפָה מִיָּפְיָהּ.

בְּלִבְנַת עִיר קֵיצִית כִּצְלָלִים טִיַּלְנוּ.

זֶה לָזֶה בְּדוּתוֹת־חֵן בָּדִינוּ.

הִיא הָגְתָה בָּךְ.

מַתָּנוֹת קָנְתָה לָךְ.

אִישׁוֹן לַיְלָה.

עַל גַּגּוֹת הַבָּתִּים פִּרְפְּרָה.

לֹא שָׂבְעָה מֵרְאוֹת בַּלְהוֹת־קֶסֶם.

בְּשׁוּק הַדָּגִים עָלַיִךְ גָּנְחָה וְשָׂמְחָה.

עִם תֵּשַׁע נַפְשׁוֹתַיִךְ הֵשִׂיחָה לִבָּהּ.

אֶת צֹאן סַהֲרוּרֶיהָ שָׁלְחָה לַיָּרֵחַ.

בְּשׁוּבֵנוּ הַבַּיְתָה רָעֲדָה כְּצַמֶּרֶת,

שֶׁשָּׁכְלָה גּוֹזָלִים עַל קִנָּם.

בְּשָׁכְבָהּ עַל עֶרֶשׂ דּוֹדִים

בֵּין שָׁדֶיהָ פִּנְּקָה

אוֹתָךְ.

אַל תִּישְׁנִי, חֲתוּלָה בְּתוּלָה!

מְלוֹא הַיַּעַר עֵצִים אוֹסִיף לַתַּנּוּר

אִם תּוֹסִיפִי לִשְׁמֹר וְלִפְקֹחַ.

אֶת מַקֵּל הַסּוּמִים שֶׁל סָבִי אֶתֵּן בּוֹ.

אֶת טַבַּעַת הַנֵּדֶר.

אַל תִּישְׁנִי!

אַתְּ שְׁלֵמָה בַּחֲלוֹם.

נְעִימָה בַּתְּנוּמָה.

רִנּוּנֵךְ מַפְקִירֵנִי לָרוּחַ

הַשּׁוֹרֵק בַּסְּדָקִים.

הֲתַעַצְמִי יַהֲלוֹמַיִךְ?

לֹא אָעֵז לְהַחֲרִיד מֵרִבְצָהּ

חֲתוּלָה בְּתוּלָה וּבַת מֶלֶךְ מִצְרִית.

בֵּינִי לְבֵינֵךְ גְּוִיָּה טְהוֹרָה מוּטֶלֶת.

מִי יָגִיף עַפְעַפֶּיהָ?

קַר לִי.

---

ונציה בחורף

מאת

רפאל אליעז

מִמֶּרְחַקִּים שֶׁל חוֹל לוֹהֵט

עַל כַּף יָדִי הֵבֵאתִי

חֲלוֹם עַל עִיר בָּנוּהָ יוֹרְדֵי־יָם

וַעֲנִיִּים רוֹקְדִים.

הֵבֵאתִי שַׁי שֶׁל אַהֲבָה־מֵרֹאשׁ:

לַפִּיד שֶׁגֶּשֶׁם זָר כִּבָּהוּ.

חַלּוֹן עָגֹל שֶׁבְּמִגְדָּל עַתִּיק נִתַּץ

וּבַעֲדוֹ עָף מַבָּטֵךְ כְּמוֹ זָמִיר אִלֵּם.

כָּל מִי שֶׁלֹּא אָהַב אִשָּׁה

מִבְּלִי יִרְאֶה פָּנֶיהָ מֵעוֹלָם,

מִבְּלִי יִשְׁמַע קוֹלָהּ מֵחֲלִילִים שֶׁל חֶרֶס רוֹעֲדִים,

מִבְּלִי יָרִיחַ אֲבִיבִים בְּהֶבֶל פִּיהָ,

סִימָן שֶׁאֵין לוֹ לֵב.

אִם חֹם־כְּאֵב, שֶׁאֵין לוֹ גְּמוּל וְכֹפֶר,

מֵצִיף אוֹתְךָ כִּנְשִׁיקָה־בָּרוּחַ,

סִימָן שֶׁהַנֵּכָר הִפְשִׁיר

וְאֵין לְךָ תִּקְוָה לְאשֶׁר פִּתְאֹמִי.

מִי יַחֲזִירְךָ לְמִשְׂחֲקֵי הַמַּחֲבוֹאִים

עִם הַיַּלְדָּה הָרִאשׁוֹנָה

אֲשֶׁר פָּצְעָה אֶת לֵילוֹתֶיךָ,

אִם לֹא אִיִּים הַלָּלוּ,

מָקוֹם לַעֲלִילָה בָּדוּהָ יְלָדִים

בְּהִתְרַשֵּׁל אִמָּם מִלְּנַשְּׁקָם בַּלֶּחִי?

סִימָן נוֹסַף, שֶׁהַנֵּכָר חָדַל,

אֶפְשָׁר לִמְצֹא בָּאֱמוּנָה, שֶׁפֹּה

בֵּין קִמְרוֹנִים שׁוֹמְרֵי תַּעֲלוּמוֹת

גַּם “לָאו” שֶׁלְךָ זוֹרֵם כְּשִׁיר בִּשְׂדוֹת הַקַּיִץ,

כִּי אֵין הָאַהֲבָה אוֹמֶרֶת לָאו

לְנַעַר פֶּתִי וַאֲהוּב־הָאֵל.

כִּכַּר סַן־מַרְקוֹ טְהוֹרַת־דְּמָמָה,

הַיּוֹם יוֹדַעַת לְהַקְשִׁיב בְּרִבְבוֹת גְּוָנִים.

גְּשָׁמִים שֶׁלָּהּ פּוֹרְטִים

עַל עוּגָבִים עִם מֵיתָרִים שֶׁל מַיִם,

גַּגּוֹת שֶׁלָּהּ דּוֹלְפֵי צְלִילִים.

יוֹנִים שֶׁלָּהּ מְפֻטָּמוֹת

לוֹבְשׁוֹת עִם בֹּקֶר צֶלֶם־סוֹחֲרִים.

כַּנְפֵי עוֹפֶרֶת שֶׁלָּהֶן

וְרִחוּפָן חֲסַר הַחֵן יָעִירוּ בִּי סְלִידָה.

מָתַי יֶחְדַּל נִקּוּשׁ הַמַּקּוֹרִים עַל הָרָצִיף?

יוֹנֵי שָׁלוֹם שֶׁכָּל הָעֵת רָבוֹת עַל גַּרְגְּרֵי־אֶתְנָן

וּמַגְנִיבוֹת מַבָּט אֶל פַּבְלוֹ הַגָּדוֹל

בְּהִתְפַּנְּקוּת נִזְעֶפֶת.

לְהִנָּפֵשׁ מִכִּעוּרָן הַקְּלַסִּי

אֲנִי עוֹצֵם עֵינַי וּמַאֲזִין

לִצְעָדִים מְדַנְדְּנִים שֶׁל צַיָּרִים קְדוּמִים,

שֶׁבָּאוּ לְמַלֵּא אֶת הַכִּכָּר צְבָעִים רוֹחֲשֵׁי חִיּוּת,

עַד אֶפְקָחֵן לְשֵׁמַע קוֹל תַּיָּר זָקֵן אוֹהֵב־שִׂיחָה:

"תִּקְוָה לָמוּת אַף הִיא תִּקְוָה, סֶנְיוֹר,

זוֹ שְׁבִיל אָרֹךְ שֶׁבְּקָצֵהוּ לַיְלָה.

לִפְנֵי שְׁלשִׁים שָׁנָה פִּטְּמָה אַהֲבָתִי

אֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶן שֶׁל הַיּוֹנִים הַלָּלוּ.

מוּזָר, סֶנְיוֹר, שֶׁעוֹד אֶזְכֹּר דְּבָרִים

כֹּה אֲהוּבִים עָלַי בַּאֲדִישׁוּת כָּזֹאת…"

אַיֶּלֶת נַיְלוֹן זְהוּרִית

נוֹגַעַת קַלִּילָה בִּמְעִילִי הַלַּח.

"פַּרְדּוֹן מֶסְיֶה!… וְגַל שֶׁל רֹךְ נָשִׁי

נִבְלַע בֵּין פַּנָּסִים קוֹלְחֵי עֶגְמָה וּקְטֹרֶת גַּז.

מִרְפֶּסֶת הַמָּלוֹן פְּתוּחָה אֶל נוֹף הַתַּיָּרִים

וְשׁוּב זָרוּת גּוֹאֶלֶת מְצִיפָה צִי שֶׁל סִירוֹת רָדוּם,

חַרְטוֹמֵיהֶן נָעִים וּמַעֲלִים סְחַרְחֹרֶת.

רִבּוֹן עוֹלָם, הַב לִי שִׁוּוּי מִשְׁקָל!

תֵּן לִי לַחֲזוֹת בְּעִיר בָּנוּהָ יוֹרְדֵי יָם

וַעֲנִיִּים רוֹקְדִים!

וָלֹא – כָּל הַכִּכָּר תִּשְׁמֹט תַּחַת רַגְלַי

וְשֶׁלֶד הַהֵיכַל סַן־מַרְקוֹ יִתְמוֹטֵט

עַל מְגְדָּלָיו וְזַעֲקַת קְדוֹשָׁיו!

סְפִינַת קִיטוֹר קְטַנָּה צוֹפֶרֶת.

אֲנִי אוֹחֵז בְּדַרְכּוֹנִי

וּבְתַאֲוַת נָקָם גּוֹרֵר מֵעַפְעַפַּי

נְסֹרֶת אוֹר־פִּלְפֵּל שֶׁל יוֹם חָדָשׁ.

---

אהבת קיץ

מאת

רפאל אליעז

בְּרוּכָה הָאֵשׁ הַבָּאָה מֵחֵיקֵךְ –

מֵעַרְמוֹנִים קְלוּיִים בִּגְוִיָּתֵךְ:

תְּמִימָה וְאַמִּיצָה

אוֹכֶלֶת אֶת אוּדֶיהָ עֲדֵי אֵפֶר.

אֵיכָה מֵחֲבַצֶּלֶת־גּוּף

נִפְצַל גּוּפָם שֶׁל יְלָדַי

וַיַּעַמְדוּ זְקוּפִים וּמַחֲצִיפֵי־פַּרְצוּף

עַל שְׂפַת הַיָּם!

שָׂרוּעַ עַל הַחוֹף כְּאָב קַדְמוֹן

אֲנִי מֵאִיץ בְּדִמְיוֹנִי

לִבְרֹא מִלִּים שֶׁל צֶדֶף,

קְרִיאוֹת שֶׁל מַיִם עַלִּיזִים,

לִפְעֹם בִּדְכִי שֶׁל עֲנָנִים רוֹתְחִים,

הַכֹּל לְמַעַן אֲצָרֵף מִשְׁפָּט שֶׁל שֶׁבַח

וְרַעַם הוֹדָיָה לִנְדִיבוּת רַחְמֵךְ!

אֲבוֹי קִנְאַת הַגֶּבֶר!

הֲתִנָּתֵן לוֹ זְכוּת הֱיוֹת כָּמוֹךְ אַךְ רֶגַע:

לָלֶדֶת בְּחֶבְלֵי שְׁאוֹל בָּנִים וְכוֹכָבִים?!

מֵחֻלְשָׁתֵךְ הָאֱלֹהִית כֹּחִי צוֹמֵחַ.

מִשִּׁזָּפוֹן זוֹהֵר עַל לֶחְיֵי צֶאֱצָאַי.

חַיַּי מַשְּׁבֵי סוּפָה נִסְתֶּרֶת,

חַיַּי תְּסִיסַת חֹמֶר פּוֹרֶה

הַמְּנִיבִים תִּקְוָה וְעוֹד תִּקְוָה לְעוֹד תִּקְוָה

וְעַד בִּלְתִּי שָׁמַיִם!

אֲבָל בְּהִטָּרֵף בְּשָׂרֵךְ בִּמְעַרְבֹּלֶת,

כָּל יְהָבִי לָאֹפֶק!

בְּהֵעָדְרֵךְ הַפִּתְאֹמִי עֵינַי נֶעֱצָמוֹת

מִפַּחַד פֶּן אֶרְאֶה, שֶׁאֵין עוֹד מַה לִּרְאוֹת!

בְּהֵעָדְרֵךְ לְהֶרֶף־עַיִן אֵינְסוֹפִי

אֲנִי נִרְצָע לְפִתּוּיֵי הַמָּוֶת

וְחֵשֶׁק לִי לְהַעֲרוֹת נַפְשִׁי

כְּמוֹ דִמְעַת־מַבּוּל עַד כְּלוֹת עוֹלָם!

אַךְ לֹא!

לֹא כְּנָזִיר סוּמָא טוֹמֵן רֹאשׁוֹ בַּחוֹל

אֶשָּׂא תְּפִלָּה כְּהֵד שֶׁאֵין לוֹ הֵד,

כִּי אִם אֶשְׂחֶה בָּאֲפֵלָה הָאֲדֻמָּה

עַד בְּהוֹנוֹת רַגְלַיִךְ הָעוֹגְנוֹת בַּסֶּלַע.

בַּסַּנְוֵרִים אֶלְפֹּת בִּרְכֵּךְ הָאַדִּירָה

אֵלֶיהָ נִצְמְדוּ בָּנַיִךְ

כְּמוֹ יוֹנְקִים שֶׁל יָם חֲמַקְמַקִּים.

הַאִם אֶקְרַע עֵינַי עַד סְגוֹר הַלֵּב?

מַחֲרִיד וְנֶהְדָּר צְחוֹק הַגּוּרִים שֶׁלָּנוּ!

זְרוֹעִי אוֹבֶדֶת בִּזְרוֹעָם.

"אָבִינוּ פֶּרֶא יְשִׁימוֹן שֶׁל מַיִם.

אָנוּ גֵאִים.

שֶׁמֶץ עָפָר בִּסְנַפִּירֶיךָ לֹא דָּבַק…"

רוּחַ עַרְבִית כְּלוּאָה בְּכֻתָּנְתִּי.

רֹאשֵׁךְ כָּבֵד מִמֶּלַח וְאַצּוֹת.

צֶמֶד סְיָחִים שֶׁלִּי מוֹשְׁכִים אוֹתָךְ הַבַּיְתָה.

אַתְּ סָכָה שְׁרִירֵיהֶם בְּשֶׁמֶן הַתְּנוּמָה הָרַךְ

כְּדֵי לַהֲטִילָם פְּרוּעִים לַעֲיֵפָה

אֶל עֶרֶשׂ מִתְנַדְנֵד עַל חֲלוֹמוֹת.

הִנֵּה הַיּוֹם, שֶׁכֹּה אָהַבְתִּי לֶאֱהֹב,

כּוֹנֵס עַצְמוֹ עָנָו וְשַׁאֲנָן

בְּתוֹךְ תֵּבַת מַרְאוֹת

אֲשֶׁר נִפְתַּחַת וְנִסְגֶּרֶת כְּחֶפְצֵךְ…

---

הברקן

מאת

רפאל אליעז

הַיּוֹם אֵינֵךְ מַאֲמִינָה שֶׁזֶּה לָזֶה הִשְׁתַּעְבַּדְנוּ

כְּצֶמֶד אֲסִירִים בְּגוּף אֶחָד,

אַךְ אָז דִּמִּית כִּי הָעֵצִים כִּבְדֵי פְּרִיחָה

הִשְׁפִּילוּ לְרַגְלַיִךְ בְּלוֹרִיּוֹת שֶׁל חֹפֶשׁ.

הַיּוֹם זְמַנֵּךְ סָגוּר.

תָּאֵי־תָּאִים עוֹצְרֵי אַבְקַת רוֹכֵל עֲקָרָה.

וְאָז הִשְׁהֵית מַבָּט אֶל מְעוּפָן שֶׁל צִפֳּרִים

כְּמִתְנַכֶּלֶת לְצוּדָן לַהֲנָאָה פִּרְאִית.

שָׁעוֹת יָכֹלְתְּ לְהִתְבּוֹנֵן בְּשִׂמְלָתָהּ שֶׁל פַּרְפָּרִית

מְשֻׁבָּצָה אַבְנֵי חֶמְדָּה קְטַנּוֹת

כְּמִתְאַוָּה לִרְקֹם גְּלִימַת שַׁבָּת

לְסַבָּא אֱלֹהִים עַל מַעֲשֵׂי יָדָיו הַמֻּפְלָאִים.

הַיּוֹם לָטֹרַח לָךְ לָשׁוּט עַד הַמִּרְפֶּסֶת.

וְאָז מְלוֹא אֶרֶץ חֲלוּמָה

מָדַדְתְּ בְּסַנְדָּלַיִךְ הַקְּרוּעִים.

בְּעוֹד הַכּוֹכָבִים רַעֲנַנִּים

נִע‏ַרְתְּ אֲפֻדָּתֵךְ כְּעָב קַלָּה

וְקִפּוּלֶיהָ נִפְתְּחוּ כְּמוֹ פְּרִיסַת שָׁלוֹם לַנּוֹדְדִים.

הַיּוֹם הַמֶּשִׁי עַל בְּשָׂרֵךְ מַטְוֵה סִרְפָּד.

הֲתִזְכְּרִי אֶת שְׁמֵי־הַכֶּסֶף בַּשָּׂדֶה?

בְּאַנְדַּרְטָתוֹ שֶׁל הַבַּרְקָן נִתְקַלְנוּ.

אַבִּיר רַב חֲנִיתוֹת, אָצִיל כִּבְדֹלַח מֵת,

הִקְשִׁיב לְפִרְכּוּסֵי גְּרוֹנֵךְ רַב קֶשֶׁב:

בַּרְקָן יָקָר, כַּמָּה בְּדִידוּת וְגַאֲוָה בָּנוּ אֶת מִבְצָרְךָ!

גִּידֵי הַבְּדִיל שֶׁלְּךָ כְּמֵיתְרֵי זַכְרוּת נוֹגֶנֶת

כּוֹפִים הַעֲרָצָה הַמְהַלֶּכֶת אַחֲרֶיךָ.

מֵחֲרָבוֹת שְׁלוּבוֹת קְלוּעִים כְּתָרֶיךָ

וְעֹנִי רָם נָסוּךְ עַל נְתִינֶיךָ.

בַּרְקָן יָקָר, נִטְפֵי הַדָּם עַל גִּזְעֲךָ רוֹמְזִים

עַל אֶצְבָּעוֹת שֶׁנֶּאֶבְקוּ בְּאַהֲבָה נוֹאֶשֶׁת.

הַאִם בִּזְכוּת אֱמוּנָתְךָ, אַבִּיר נוֹדֵד,

יוֹקְדִים בְּמֶרְחָבְךָ זִיזֵי סְלָעִים

וְהַטְּרָשִׁים הָיוּ לְגַן נָדִיב?

פְּשֹׁט צַוָּארְךָ, חָבִיב,

וּלְקָדְקֳדֶיךָ הַדּוֹקְרִים נָשַׁקְתִּי!..

---

ריב פרחים

מאת

רפאל אליעז

אַחֲרוֹן אוּדֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת

אֻכַּל.

רַק הַדְּמָמָה הִבְחִינָה בְּדָמָהּ הַקַּל,

צוֹבֵעַ בְּדַל־עָנָן כְּחַלְחַל

אֲשֶׁר נִפְקַח אַדִּיר תְּנוּפָה,

פָּרַשׂ אַדֶּרֶת

יְפֵיפָה.

הָיָה זֶה וֶרֶד.

בְּקוֹל תְּלוּנָה

קָרְאָה הַשּׁוֹשַׁנָּה

אֵלַי חִוֶּרֶת:

"מַדּוּעַ וֶרֶד?

הָלַכְתִּי אַחֲרֶיךָ כָּל עוֹנָה

לְכָל מִשְׁתֶּה וַחֲתֻנָּה.

אַתָּה בְּנִיחוֹחַי פָּרַחְתָּ,

אֲנִי לִבְּךָ הֵרַחְתִּי.

אַתָּה כַּלֵּיל חָשַׁכְתָּ,

אֲנִי עַל דַּל מְעִיל שֶׁלְּךָ זָרַחְתִּי.

הַיּוֹם נִקְשַׁרְתָּ לְאַחֶרֶת

אַתָּה קוֹרֵא לָהּ וֶרֶד!

אַל תִּצְטַדֵּק לִי: שׁוֹשַׁנָּה,

הֲלֹא אַתְּ מְבִינָה:

אַהֲבָתִי הָיִית לִי רִאשׁוֹנָה!

מַהֵר הַחְזֵר עֲטֶרֶת לְיָשְׁנָהּ

וְתֵן לַשּׁוֹשַׁנָּה

אֲשֶׁר לַשּׁוֹשַׁנָּה!"

אַחֲרוֹן אוּדֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת

אֻכַּל.

אֶל נַחַל דִּמְדּוּמִים כְּחַלְחַל

קָפְצָה הַשּׁוֹשַׁנָּה.

לְאָן, לְאָן סְחָפָהּ הַזֶּרֶם?

תְּלוּשׁ־עַלְעָלִים וּנְטוּל־כּוֹתֶרֶת

כְּמוֹ יַלְדָּה קְטַנָּה

בָּכָה בַּטַּל

הַוֶּרֶד…

---

זמר אהבה

מאת

רפאל אליעז

צֵל אֶחָד לִשְׁנַיִם,

אוֹר לִרְבָבָה,

אֵי, כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם,

אֵין לִי אַהֲבָה!

בְּכִי אֶחָד לִשְׁנַיִם

צְחוֹק לִרְבָבָה.

אַי, כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם,

אֵין לִי אַהֲבָה!

סוּס יָחִיד הָיָה לִי.

בַּנָּהָר טָבַע.

בִּלְעָדָיו, שָׁמַיִם,

מַה לִּי אַהֲבָה!

גְּלוּיוֺת מִסְּפָרַד

מאת

רפאל אליעז

---

גְּלוּיוֺת מְצֻיָּרוֺת מִגְרָנַדָּה

מאת

רפאל אליעז

גְּלוּיוֺת מְצֻיָּרוֺת מִגְרָנַדָּה

מאת

רפאל אליעז

---

שׁוּק הַפְּרָחִים

מאת

רפאל אליעז

שָׁב הַנָּהָר אֶל אֲפִיקָיו, בְּזַעַף.

אַךְ בְּשָׁטְפוֹ אֶל מוּל חוֹמוֹת אַלְהַמְבְּרָה

נִהְיֶה הוּא לְעוּגָב

הַמְשַׁלֵּחַ נַחֲשֵׁי קוֹלוֹת עֲגַלְגַּלִּים.

הַרְחֵק מִכָּאן שׁוּק הַפְּרָחִים תּוֹסֵס

וּמַבָּטִי נִלְכַּד

בִּמְעַרְבֹּלֶת סַסְגּוֹנִית שֶׁל חַג.

מַנְטִילְיוֹת, פֶינְטַס, מְנִיפוֹת

עָמְדוּ מִמַּסָּעָן הַמְפֹאָר.

מִתּוֹךְ קְטִיפָה וַעֲרָפֶל

נָשִׁים הִבִּיטוּ בִּי,

“לֹא זָר אַתָּה” – לוֹחֲשׁוֹת לִי הַשְּׁתִיקוֹת –

"אוּלַי אָחִינוּ הָאוֹבֵד אַתָּה

אוֹ אֲהוּבֵנוּ הַבּוֹגֵד

אוֹ הַנּוֹקֵם אֲשֶׁר חָזַר בּוֹ מִשְּׁבוּעַת נָקַם…"

בְּעוֹד זִמֵּר בִּי דַּם גְּרָנַדָּה הַשָּׁפוּי

יָרַדְתִּי בַּגִּבְעָה

אֶל חשֶׁךְ מְעָרָה בְּסַקְרוֹמוֹנְטֶה¹

---

אַנְטוֹנְיוֹ

מאת

רפאל אליעז

"נִזְרֹם יַחְדָּו סֶנְיוֹר, " –

אוֹמֵר לִי צוֹעֲנִי זָקֵן, –

"אַנְטוֹנְיוֹ בְּנִי צוֹלֵל אִתְּךָ

אֶל נִשְׁמָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ גֶּבֶס.

בַּפֶּתַח הוּא עוֹמֵד מֵאָז הוּבָא

מֵאֶרֶץ זֶמֶר עַל כַּנְפֵי פְלַמֶנְקוֹ.

שְׁנֵי רִקוּדִים, סֶנְיוֹר, בְּדוֹלַר…"

אַנְטוֹנְיוֹ רוֹקֵד.

קְצוּבָה וְחַדְקוֹלִית מַכָּה בִּי הַדְּמָמָה.

יָדַי הִפְשַׁלְתִּי בְּתִקְוָה לִשְׁאֹף

אֶת בֹּשֶׂם עֲלוּמָיו הַפִּתְאֹמִי.

בְּפִתּוּלֵי גּוּפוֹ הָרוֹתְתִים

כִּסַּנִי עַד אָבְדַן הַגְּבוּל

בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי.

“נִזְרֹם יַחְדָּו סֶנְיוֹר,” –

אוֹמֵר לִי הַזָּקֵן, –

"נֵרֵד מֵרוֹם שִׁלְגֵי הַסְּיֶרָה

וּכְתֹנֶת בְּנִי תֵּרֵד אִתָּנוּ אֲדֻמָּה

כְּמוֹ צִפֹּרֶן־טַל בְּטֶרֶם בֹּקֶר.

שְׁנֵי רִקוּדִים, סֶנְיוֹר, בְּדוֹלַר."

"אַנְטוֹנְיוֹ, מֵעַתָּה נָהִיר לִי סוֹד גּוּפְךָ

הַמִּתְהַפֵּךְ כְּסַיִף מְנַגֵּן.

מָתְנֶיךָ עֲטוּפִים שְׂרֵפָה לֵילִית

וְצַוָּארְךָ זָרוּי כּוֹכְבֵי־זֵעָה שְׁחוּמִים."

אַנְטוֹנְיוֹ רוֹקֵד.

לְקוֹל הַטַּנְבּוּרִים רוֹשְׁפִים וְרִידֵי עֵינָיו

וְהַצְּלָלִים סְבִיבוֹ

כִּמְחִיאוֹת כָּנָף דְּמוּמוֹת

שֶׁל צִפֳּרֵי סֻכָּר שָׂרוּף.

אַנְטוֹנְיוֹ נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן זְקוּף רֹאשׁ

שֶׁחֵץ שֶׁל דָּם פּוֹרֵחַ עַל שְׂפָתָיו.

אַנְטוֹנְיוֹ מָה עוֹלַלְתָּ?

בְּנַעֲלֵי הַלַּכָּה סוֹעֲרָה

דִּינְךָ אַתָּה חוֹרֵץ עַל מַרְצְפוֹת הַסֶּלַע.

חַיֶּיךָ נֶחְתָּכִים

וְגֶשֶׁם יַהֲלוֹם נִתָּךְ עָלֵינוּ.

אַנְטוֹנְיוֹ, חֲדַל!

גְּבוּרָה? תְּשׁוּקָה לָמוּת? אוֹ תֹּם שֶׁל קֶצֶב?

הֲיֵשׁ שִׂמְחָה חוֹצֶבֶת סַכִּינִים?

הֲיֵשׁ עַצֶּבֶת מְחוֹלֶלֶת נֵס?

הַמְחוֹלֵל אַנְטוֹנְיוֹ?

מְנוֹרָה גְּרוּמָה שֶׁל מְעָרָה

הֵאִירָה פֶּתַע כִּעוּרֵנוּ.

אַנְטוֹנְיוֹ פֶּסֶל קֶרַח חֲגִיגִי

נִצָּב בְּלִי נִיעַ. תַּם הַנֵּס.

פִּרְחָח שְׁחַרְחַר שׁוֹלֵף לִבּוֹ מִמָּתְנִיָּה קְרוּעָה

וּבְחֵיקָה שֶׁל בַּת צָרְפַת יָפָה תּוֹלֵהוּ.

---

מָרִיָּה דּוֹלוֹרֶס

מאת

רפאל אליעז

דְּיוֹקַן צוֹעֲנִיָּה גְּלוּם־שַׁחַם מְלֻטָּשׁ

"אַנְטוֹנְיוֹ, נֶפֶשׁ קַלִּילָה!

נַפְשִׁי פּוֹטְרָה אוֹתְךָ מִנֵּדֶר.

וְכִי לִילָךְ כָּמוּשׁ תָּבִיא אֶל מִטָּתִי הַלַּיְלָה?

בְּאַלְמֻגֵּי־זְכוּכִית תָּלִיט עֶרְגַּת צַוָּאר גֵּאֶה?

פִּגְיוֹן שֶׁל צוֹעֲנִים יִשְׁפֹּט בֵּינֵינוּ אֲהוּבִי!

יָבוֹא הַמָּוֶת,

דִּמְעָתִי יִגְמַע."

"אֵי עַצְמוֹתַיִךְ הַכְּשׁוּפוֹת מָרִיָּה?

אֵי זָוִיּוֹת הַחֵן?

אוֹרְחִים רָמִים תְּכֻלֵּי צָפוֹן הִגִּיעוּ.

רִקְדִי, רִקְדִי דּוֹלוֹרֶס

עַד תִּתְמַלֵּא פִּנְכַּת הַחֶרֶס

כִּתְרֵי נוֹרוּאֶגָה וְהוֹלַנְדָה!

רִקְדִי וְאַחַר־כָּךְ כָּל נַהֲרוֹת סְפָרַד

שִׁפְכִי עַל קָדְקֳדִי!"

הַשֶּׁקֶט כְּמוֹ הוּעַם בְּתַדְהֵמָה.

פָּנֶיהָ הַקְּטַנּוֹת קְטַנּוֹת מִשֶּׁהָיוּ.

וּשְׂחוֹק כִּרְקִיקָה שֶׁל כְּפוֹר

הִבְהִיק עַל פְּנֵי אַנְטוֹנְיוֹ.

מָרִיָּה כִּסְנוּנִית־נְיָר הִתְעוֹפְפָה בַּחֶדֶר.

שְׁלשָׁה אַנְגְּלִים דַּקֵּי־בָּשָׂר וְגִנּוּנִים

בָּלְעוּ אֶת לֵב עַצְמָם

מִקֹּצֶר נְשִׁימָה וְהִשְׁתָּאוּת

הֲיִתָּכֵן?

זָמִיר יָרֹק עַל בַּד נְחשֶׁת מְפַרְפֵּר.

כִּסְנַפִּירֵי שֶׁנְהָב צוֹלְפוֹת הַקַּסְטַנְיֵטָס.

סָפֵק חֶדְוָה סָפֵק חָרוֹן.

שָׁדֶיהָ זוֹהֲרִים כְּלִימוֹנֵי עִנְבָּר.

יְגוֹן פִּרְחֵי גְּרָנַדָּה בְּעֵינֶיהָ.

"אֲנִי אָדוּשׁ בְּשָׂרְךָ – קוֹרֵאת דּוֹלוֹרֶס, –

שֵׁדִים בְּחוּם וּפָז אֶרְקֹם עָלָיו!"

רַגְלָיו בְּעָשָׁן כְּחַלְחַל מְחוֹלְלוֹת,

וְעַל רִצְפַּת הָעֵץ יוֹנָה שְׁחוּמָה נוֹפֶלֶת.

בְּחֶרֶט הַפִּנְכָּה נוֹקְשׁוֹת

מָעוֹת מִכָּל קָצְוֵי תֵּבֵל.

חשֶׁךְ עַתִּיק לוֹחֵךְ מִצְחִי הֶחָם.

חֵיקָהּ הָאֲוְרִירִי חָשְׂפָה גְּרָנַדָּה.

עַל חַלּוּקֵי הַשְּׁבִיל מְהַדְהֲדוֹת פְּסִיעוֹת.

פַּס הַנָּהָר כָּסוּף.

צוֹעֲנִיָּה זוֹעֶפֶת, אָן פָּנַיִךְ?

מַשַּׁב כְּנָפַיִם שֶׁל סְנוּנִית בּוֹעֶרֶת

בִּסְבַךְ שֶׁל צְלָלִיּוֹת אֲנִי שׁוֹמֵעַ.

רִצְפַּת הַמְּעָרָה עוֹקֶרֶת בִּתְשׁוּקָה

אִלֶּמֶת אַחֲרֵינוּ.

מָרִיָּה שָׁטָה עַל גִּשְׁרֵי הַסַּהַר

וְצוֹעֲנִי שָׂרוּג בְּצַמּוֹתֶיהָ.

מַה שּׁוֹמֵמָה כִּכַּר גְּרָנַדָּה!

מַגְּפֵי שׁוֹטְרִים הוֹרְסִים

פִּרְחֵי הַשּׁוּק הָאַחֲרוֹנִים.

דּוֹלוֹרֶס, הָא, דּוֹלוֹרֶס.

"קְנֵה פֶּרַח לִי נָבוּל, סֶנְיוֹר!

אַנְטוֹנְיוֹ הָלַךְ לוֹ עִם גּוֹנְבֵי סוּסִים

וְנֶעְלַם בֵּין חֲלִילֵי־הַגֹּמֶא.

קְנֵה פֶּרַח לִי נָבוּל, סֶנְיוֹר!

בְּרַקּוֹתַי אֶתְּנֵהוּ

שְׂפָתַי מֵתוֹת אֵלֶיךָ!

בִּמְחִיר מִלַּת נִחוּם אֶלֶף תְּהוֹם אֶפְסַח…"

---

אידיליה קסטילית

מאת

רפאל אליעז

בִּכְפָר קַסְטִילִי אַפְרוּרִי

יוֹשְׁבִים עַל סַף בֵּיתָם בַּפַּטְיוֹ

שְׁנֵי יְשִׁישִׁים צְחֹרֵי גַּבּוֹת

וִישִׁישָׁה כְּסוּפַת־עֵינַיִם.

שְׁרַפְרַף אַלּוֹן אֲכוּל רִמָּה,

קַנְקַן שֶׁל חַרְסִינָה סְדוּקָה,

שְׁלשָׁה סְפָלִים גְּרוּסֵי שָׂפָה

וְהָעִקָּר: שְׁלשָׁה זְקֵנִים

לוֹגְמֵי שְׁתִיקַת הַסְּיֶסְטָה.

עוֹבֵר־אֹרַח בָּא מֵאֲרָצוֹת,

לִרְאוֹת הַתַּרְנְגוֹל הַסְּפָרַדִּי –

אַבִּיר הַנֶּאֱבָק בַּשַּׁחַר.

לִרְאוֹת מַרְבָד מֻצָּב עַל חֲרָבוֹת,

שֶׁחָרָשֵׁי טוֹלֶדוֹ יַבַּלְתָּם חִשְּׁלָה.

הוֹ, הוֹ, חַרְבוֹת־פְּלָדָה הַמִּתְיַפְּחוֹת כְּעוּגָבִים!

הַתּוֹסְסוֹת מִכֹּחַ גַּבְרָא וּתְשׁוּקָה לְצֶדֶק.

שֶׁבְּצֵאתָן לַקְּרָב יוּנְפוּ עַל טַחֲנוֹת הָרוּחַ!

אֲבָל הַבָּא מֵאֲרָצוֹת יִתְעֶה בַּדֶּרֶךְ,

יַגִּיעַ לְלֵדֶסְמָה,

כְּפָר אַפְרוּרִי עִם יְשִׁישִׁים שְׁלשָׁה

לוֹגְמֵי שְׁתִיקַת הַמַּנְסָנִיָּה¹

מִתּוֹךְ סְפָלִים גְּרוּסֵי שָׂפָה.

"אִישׁ זָר – אוֹמֶרֶת הַזְּקֵנָה –

טוֹב לְהָשִׂיחַ לֵב עִם זָר,

אוּלַי אַתָּה הוּא גַּבְרִיאֵל,

מַלְאָךְ חוֹגֵר פִּגְיוֹן שֶׁל אַלְמֻגִּים,

שׁוֹחֵר טוֹבָה לַטּוֹב גַּם לָרָשָׁע

עַל סוּס לָבָן?

עוֹנֶה לָהּ קוֹל נִקּוּשׁ צָרוּד:

זֶה סֵפֶל חַרְסִינָה בְּסֵפֶל חַרְסִינָה!

שֵׁשׁ אֶצְבָּעוֹת, שֵׁשׁ קְנוֹקָנוֹת כְּמוּשׁוֹת,

צוֹבְתוֹת גְּבִינָה וָזַיִת.

מִשְּׁלשֶׁת הַפִּיּוֹת הַיְתוֹמִים מִשֵּׁן

עוֹלָה תְּפִלָּה עִלֶּגֶת אֶל בּוֹרֵא הַלֶּחֶם

וּמִכִּכַּר הַכְּפָר שְׁטוּפָה בְּצֵל

הֵד פַּעֲמוֹן צָעִיר עוֹנֶה אָמֵן, אָמֵן.

"אִישׁ זָר – אוֹמֶרֶת הַזְּקֵנָה –

טוֹב לְהָשִׂיחַ לֵב עִם זָר.

אוּלַי אַתָּה הוּא רְפָאֵל,

מַלְאָךְ מַקְשִׁיב לְפִטְפּוּטֵי זְקֵנִים,

שֶׁעֲזָבָם הַלֵּחַ.

הַמֹּחַ חִלָּזוֹן זוֹחֵל זוֹחֵל.

חוּטֵי הַדָּם עַכְבִישִׁים תְּשׁוּשִׁים,

הַמֵּצַח אֶבֶן שַׁחַם עַל בְּאֵר סְתוּמָה."

יָשִׁישׁ אֶחָד פּוֹתֵחַ פִּיו:

"אִישׁ זָר יִרְאֶה לְהִרְהוּרֵי הַלֵּב,

אַךְ סוֹד יִשְׁמֹר בְּכִלְיוֹתָיו.

אִישׁ זָר יִלְטֹף כִּבְשָׂה זָרָה,

אַךְ לֹא יַחְמֹד צַמְרָהּ.

אִישׁ זָר יַחֲלִיק בְּכַף יָדוֹ

עַל קֶרֶן שׁוֹר, אַךְ לֹא יִתְקַע בָּהּ

הַזְעֵק כַּלְבֵי הַצַּיִד.

אִישׁ זָר יִשְׁאַל:

מַדּוּעַ הָרוֹעֶה עָטוּף בְּלוֹאִים?

מַדּוּעַ חֲלִילוֹ שָׂמֵחַ בְּלִי יִשְׁתֶּה?"

"אִישׁ זָר – אוֹמֶרֶת הַזְּקֵנָה –

הוּא וְרֵעוֹ רֵעַי מִנְּעוּרִים שֶׁל פָּז הֵם.

אֲנִי אַחֲרֵי הַצֹּאן וְהֵם אַחֲרַי.

בְּאֹרֶךְ יְדֵיהֶם עַד לְחָזִי יָרְדוּ,

כִּי בְּחָזִי הָמוּ שְׁתַּיִם יוֹנִים שֶׁל שֶׁמֶשׁ.

אַךְ אֵלֶּה אֵין יוֹדְעִים מַה לְּהַסְתִּיר מִזָּר.

"שְׂפָתַי, סֶנְיוֹר, לֹא תּוּת שָׂדֶה,

אַךְ מָתְנֵיהֶם גַּבְשׁוּשִׁיּוֹת שֶׁל רֶמֶץ מֵת.

אֲפִלּוּ הַמִּלָּה תָּגִיחַ מִפִּיהֶם בְּתַכְרִיכִים!

אַךְ הָאֱמֶת אֱמֶת! זְקֵנִים אֲבָל גְּבָרִים!

אֵין הֵם מוֹנִים מִסְפַּר הַלְּגִימוֹת.

אֵין הֵם מוֹנִים מִסְפַּר הָאֲנָחוֹת.

אַהֲבָתָם רוֹבֶצֶת

כַּעֲרוּגָה עִם חֲבַצֶּלֶת יְחִידָה

עַל שְׂפַת הַטּוֹרְמֶס."²

וְהַזָּקֵן אֲשֶׁר פָּנָיו כְּטִיחַ מִתְקַלֵּף:

"דּוֹלוֹרֶס הַיָּפָה כִּבְּסָה בַּטּוֹרְמֶס,

אַיָּל שֶׁלִּי נָעַץ קַרְנוֹ בַּמַּיִם,

שֶׁהִסְתַּבְּכָה בַּמַּלְמָלָה הַמְרַפְרֶפֶת בֵּין רַגְלֶיהָ.

מָה הַחַיִּים סֶנְיוֹר?

חֲלוֹם שֶׁנֶּאֱחַז בַּבַּרְקָנִים!"

"רֵעַי שֶׁלִּי, סֶנְיוֹר, אַרְבַּע עוֹנוֹת אִלְּמִים הֵם,

אַרְבַּע עוֹנוֹת חֵרְשִׁים הֵם,

אַךְ פֶּתַע הֵם קָמִים בְּשְׁנוֹת הַכֹּחַ,

לֹא רַעַד בְּקוֹלָם וְלֹא מַסּוֹר.

אֲנִי שׁוֹמַעַת וּפָנַי שָׁנִי,

(יֵשׁ בַּכְּלִמָּה קֻרְטוֹב שֶׁל תַּעֲנוּג!)

בִּמְקוֹם אִישׁוֹנֵיהֶם שְׁנֵי יַנְשׁוּפִים שֶׁל אוֹר.

פִּתָּם שְׁרוּיָה בְּיֵין תַּפּוּחַ,

שֶׁבְּעָקְצוֹ יַצְמִיחַ דַּרְדָּרֵי שָׂפָם."

אֲדוֹן עוֹלָם צִוָּנוּ כִּי נִסְלַח.

עַתָּה הַכֶּתֶר בְּיָדִי וְאָנֹכִי סוֹלַחַת.

פֶּפֶּה קוֹלֵט צִלְצוּל שֶׁל חֲתֻנָּה

וּשְׂחוֹק שֶׁל נוֹאֲפִים פּוֹרֵשׂ לִי.

פַּבְּלוֹ קוֹלֵט צִלְצוּל שֶׁל לְוָיָה,

אוֹטֵם אָזְנָיו וְלַחֻרְשָׁה מוֹשְׁכֵנִי.

יִסְלַח לִי אֵל גָּבוֹהַּ: גַּם אֲנִי חוֹטֵאת!

נֶכְדָּה לִי שֶׁהֲדַר פָּנַי גָּנְבָה מִמֶּנִּי.

זֶה חֵטְא, סֶנְיוֹר.

הָיוּ לִי שְׁזִיפֵי עֵינַיִם

וְיֵשׁ לִי פֶּחָמִים כְּבוּיִים.

שְׁאַל־נָא אֶת רֵעַי כַּמָּה וְרָדִים שׁוֹטִים

פִּזְּרוּ הֵם עַל דַּרְכִּי בְּעַד קְרִיצָה!

עַכְשָׁו אֲנִי רַק פִּטְרִיָּה צְחִיחָה,

אֲבָל הַשֶּׁבַח לְמָרִיָּה:

שְׁנֵיהֶם רוֹאִים אוֹתִי יוֹרֶדֶת אֶל קִבְרִי

כְּמוֹ כַּלָּה שֶׁלֹּא עָלְתָה עַל עֶרֶשׂ חֲתָנִים…"

בִּכְפָר קַסְטִילִי אַפְרוּרִי

לֵדֶסְמָה שְׁמוֹ…

---

סיפורו של ג'ו בסביליה

מאת

רפאל אליעז

אֶתְמוֹל שְׁפוּיִים בְּלִבְנָתָם

הָיוּ צַוְּארֵי הָאֶבֶן שֶׁל סֶבִילִיָּה.

בֹּהַק־נַחַשׁ רִצֵּד עַל כִּפּוֹתֶיהָ.

הַקַּיִץ בְּרָכְבוֹ מֵעַל צְרִיחִים

אַלִּים הָיַה וּשְׁלוּחַ רֶסֶן

וּפֶסֶל סַנְטִיָּגוֹ מִכַּנּוֹ יָרַד לָפוּשׁ בְּצֵל הַדֹּלֶב.

הַיּוֹם גַּגּוֹת סֶבִילִיָּה מִתְיַפְּחִים כְּמוֹ כָּרְעוּ לָלֶדֶת.

עֲנַף עוֹפֶרֶת מְקַרְצֵף רַעֲפֵיהֶם בְּרַעַם

וְהַנָּהָר בּוֹלֵעַ סַחַף אֲדַמְדַּם, טַרְפֵּי זֵיתִים וְקֶצֶף…

עִיר מוּזָרָה, לֹא כֵן? – שׁוֹאֵל הַסְּקוֹטִי ג’וֹ.

הוֹ, לֹא כָּל־כָּךְ, עוֹנָה בַּת־קוֹל.

בִּסְקוֹטְלַנְד נוֹף שֶׁל מַיִם וּסְלָעִים

יַבִּיעַ אַהֲבָה־וָפַחַד בִּשְׁבוּעָה וָנֶדֶר,

שֶׁמִּלּוֹתָיו נוֹפְלוֹת עַל קוֹנְכִיּוֹת הָאֹזֶן

כְּגרְגְּרֵי חִטָּה בְּשֵׁלָה.

לֹא כֵן הַמַּיִם בְּסֶבִילִיָּה. רִנָּתָם

עוֹטֶפֶת אֵלֶם וּכְמִיהָה לַמָּוֶת.

גַּם הַנָּהָר נִמְתָּח כְּגוּף עַלְמָה חוֹלֶמֶת

שֶׁצַּמּוֹתֶיהָ מִשְׁתַּלְּחוֹת עַד אֹפֶק.

אֶתְמוֹל עוֹד רְאִיתִיהָ יְחֵפָה עַל סוּס

שֶׁצּוֹעֲנִים הִדְהִירוּ בְּלִי אֻכָּף וָמֶתֶג…

נָהָר מוּזָר, לֹא כֵן? – שׁוֹאֵל הַסְּקוֹטִי ג’וֹ.

הוֹ, לֹא כָּל־כָּךְ, עוֹנָה בַּת־קוֹל.

רְאֵה בַּרְנָשׁ זֶה בִּגְלִימַת טְלָלִים!

שָׁלֵו וַחֲגִיגִי פּוֹשֵׁט לִי יָד דּוֹלֶפֶת

וּמְגָרֶה נִדְבַת יָדִי לְנֹגַהּ הַבָּרָק.

בְּמוֹלַדְתִּי הַגֶּשֶׁם מִצְטַלֵּל

כְּמוֹ הָיָה אַלְמֹג שֶׁל וִיסְקִי

וְקַבְּצָנִים שֶׁלָּנוּ מְלַטְּפִים זְקָנָם,

מְפַהֲקִים מוּל אָח שֶׁל בֵּית־מַרְזֵחַ.

וְזֶה כְּאֵל קַדְמוֹן מָשׁוּי מִן הַמְּצוּלָה

שׁוֹלֵחַ בִּרְכוֹתָיו עַל־פְּנֵי הַמַיִם

וּבֹהֶן סַקְרָנִית מִנְּעָלָיו קוֹרֶצֶת…

זֶה עַם מוּזָר, לֹא כֵן? – שׁוֹאֵל הַסְּקוֹטִי ג’וֹ.

הוֹ, לֹא כָּל־כָּךְ, עוֹנָה בַּת־קוֹל.

שׁוּב אֲגַמִּים שֶׁל אוֹר מֵעַל סֶבִילִיָּה!

יוֹנִים סְגֻלּוֹת־נוֹצָה עַל גַּג הַקָּתֶדְרָלָה.

בֵּין דַּרְגָּשִׁים שֶׁל קַשׁ וְסַפְסָלִים לַחִים

מַבְקִיעַ קַרְנָבָל־נֵרוֹת־וְדוּמִיּוֹת.

נַחְשׁוֹל שָׁחֹר שֶׁל מְנִיפוֹת, כְּפָפוֹת, שְׁבִיסֵי־מִגְדָּל

עוֹלָה וּמִתַּמֵּר אֶל יֵשׁוּ־חַרְסִינָה.

מֵאַפִּרְיוֹן שֶׁל עֵץ הוּא נָד בְּלִי חֵפֶץ

אֶל צֹאן מַעֲרִיצָיו וְשָׁט לוֹ הָלְאָה.

זֶה חַג מוּזָר, לֹא כֵן? – שׁוֹאֵל הַסְּקוֹטִי ג’וֹ.

הוֹ, לֹא כָּל־כָּךְ, עוֹנָה בַּת־קוֹל.

מִבַּעַד עַפְעָפָּיו שֶׁל סְפָרַדִּי הוֹגֵן

אוֹרְבוֹת דִּמְעוֹת־חֲלוֹם, וּלְעֵת מְצֹא

בְּעֹנֶג הֵן פּוֹרְצוֹת מְסַךְ הָעַיִן.

אִם חֲרָטוֹת קָשׁוֹת וְהִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה

נוֹהִים אַחֲרֵי קָדוֹשׁ מוּקָע עַל צְלָב,

סִימָן הוּא, כִּי לַחֵטְא יֵשׁ הוֹד וָכֹחַ

שֶׁבִּפְנֵיהֶם לֹא יַעֲמֹד עֲפַר־אָדָם.

כְּלוּם לֹא עַל כֵּן נִכְנָע גּוּפֵנוּ כְּאַגְמוֹן?

שֶׁאִם לֹא כֵן מַה מַּעֲשִׂים לִי בְּסֶבִילִיָּה?

הָגוּת זָרָה, לֹא כֵן? – שׁוֹאֵל הַסְּקוֹטִי ג’וֹ.

הוֹ, לֹא כָּל־כָּךְ, עוֹנָה בַּת־קוֹל.

בְּעִיר מוֹלַדְתִּי, בִּסְקוֹטְלַנְד הַנָּאוָה,

אָחִי הַבְּכוֹר הָיָה אֲהוּב לִבִּי

וְגַאֲוַת אָבִי הָיִיתִי אָנֹכִי.

אָחִי הַטּוֹב כָּלְתָה נַפְשׁוֹ לְיַיִן,

אֲנִי נַפְשִׁי לְכַלָּתִי נָתַתִּי.

גֶּבֶר נָאֶה הָיָה אָחִי, אַמִּיץ וְצַח,

אַךְ לַמּוֹזֵג מָכַר כְּתֹנֶת אָבִינוּ.

וְיוֹם אֶחָד בְּהִכָּנְסִי אֶל בֵּית הַיַּיִן

יָשְׁבָה לָהּ כַּלָּתִי לְיַד אָחִי הַטּוֹב

וְכוֹס־חִבּוֹת הִקִּישׁוּ זֶה עִם זֶה.

הִיא לְאָחִי נָשְׁקָה, אֲנִי יָרַקְתִּי.

מֵאָז שָׁכַחְתִּי אֶת צְלָלִית פָּנֶיהָ…

גּוֹרָל מוּזָר, לֹא כֵן? – שׁוֹאֵל הַסְּקוֹטִי ג’וֹ.

הוֹ, כְּבָר הָיוּ דְּבָרִים, עוֹנָה בַּת־קוֹל.

אָבִי הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ מִצַּעַר.

הוּא לֹא הִשְׁאִיר כָּל צַוָּאָה אוֹ פֶּתֶק.

לְקֶבֶר אֲבוֹתָיו הוּבָא כַּנֹּהַג,

וּלְמָחֳרַת הַיּוֹם נִפְטַר אָחִי הַטּוֹב.

הוּא לֹא מָחָה דִּמְעַת עֵינִי וְלֹא לָקַח חֶלְקוֹ

וְכַלָּתִי הָאֲהוּבָה בְּשִׂמְלַת מֶשִׁי רוֹעֲשָׁה

הִפְסִיעָה בְּרֹב חֵן עַל־פְּנֵי הַדֶּשֶׁא

וּבְעֵינֵי בְּתוּלָה הִבִּיטָה אֶל הַקֶּבֶר…

סִפּוּר מוּזָר, לֹא כֵן? – שׁוֹאֵל הַסְּקוֹטִי ג’וֹ.

הוֹ, לֹא כָּל־כָּךְ, עוֹנָה בַּת־קוֹל.

בְּעִיר קְטַנָּה שֶׁלִּי, אֲשֶׁר גַּנִּים סָבִיב לָהּ,

הִשְׁחִירוּ הַפְּרָחִים אוֹתוֹ הַלַּיְלָה.

אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה אַפְלִיג, אָמַרְתִּי,

אֶל אֶרֶץ שֶׁמֶשׁ וְיִרְאַת שָׁמַיִם.

מֵעִיר אֶל עִיר הִגַּעְתִּי לְסֶבִילִיָּה

אֲבָל גַּם בָּהּ אֵינִי מוֹצֵא מָנוֹחַ:

פְּסִיעוֹת אֲנִי שׁוֹמֵעַ עַל הַדֶּשֶׁא –

בְּשִׂמְלַת אֵבֶל רוֹעֲשָׁה הִיא מְהַלֶּכֶת…

זֶה בֶּאֱמֶת מוּזָר, לֹא כֵן? – שׁוֹאֵל הַסְּקוֹטִי ג’וֹ.

מוּזָר מְאֹד! – עוֹנָה בַּת־קוֹל –

אֲנִי הִיא הַהוֹלֶכֶת אַחֲרֶיךָ.

---

הגשר העתיק בסלמנקה

מאת

רפאל אליעז

בֵּין קִמּוּרֵי הַגֶּשֶׁר הָעַתִּיק

בּוֺכוֺת הַנְּשָׁמוֺת אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.

לַמַּיִם אֵין תִּקְוָה לָשׁוּב אֶל הַמַּבּוּעַ,

לְךָ – אֶל שֶׁמֶשׁ הַיַּלְדוּת.

הַדֶּרֶךְ, שֶׁסּוֺפָה עִיִּים שֶׁל בַּיִת,

שֹׁבֶל-עָלִים וַאֲנָחוֺת מוֺשֶׁכֶת.

בֵּין קִמּוּרֵי הַגֶּשֶׁר הָעַתִּיק

שׁוֺתְקוֺת הַנְּשָׁמוֺת אֲשֶׁר אָהַבְתָּ

הָאֶבֶן, שֶׁהָיוּ לָהּ פְּנֵי אֱנוֺשׁ וָסֵבֶר,

עֵת כִּי הֻנְּחוּ עָלֶיהָ עַמּוּדֵי הַגֶּשֶׁר,

כֹּחָה עוֺד בְּמָתְנֶיהָ וְגַבָּהּ לַסֵּבֶל

שֶׁלֹּא כְּאַחְיוֺתֶיהָ בְּהֵיכְלֵי הַקֹּדֶשׁ

אֲשֶׁר קָרְסוּ וְנִטְחֲנוּ לְאֵפֶר.

כְּשֶׁיָּרַדְתִּי מִתַּחְתָּיו אוֺתוֺ הַלַּיְלָה,

תָּמַךְ בִּי הַנָּזִיר הַיְּהוּדִי וְהוֺלִיכַנִי

בִּצְעָדִים בּוֺטְחִים וּמְתוּנִים

וְאֶל קִרְבּוֺ שָׁאַף עִמִּי נִיחוֺחַ,

הַנֶּאֱצָל מֵאֲזוֺבִים קְדוּמִים,

שֶׁנֶּחֶרְתוּ בַּזִּכָּרוֺן

כְּנוֺף שֶׁל אֶרֶץ-גַּמָּדִים

וְרַק הָאַגָּדָה הִשְׂגִּיאָתַם כַּלְּבָנוֺן.

פְרֵאֵי¹ לוּאִיס דֶּה לֶאוֺן מָצָא אֶת אֱלֹהָיו

בְּהִרְהוּרֵי לִבּוֺ הַפּוֺעֲמִים בְּאֶפֶס-קוֺל,

שֶׁשְּׁבִילֵיהֶם זוֺרְמִים אֶל תֹּם שַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ:

"הַטּוֺרְמֶס, הַנּוֺשֵׁק לָעַמּוּדִים הַלָּלוּ

וְהַמַּפְרֶה אֶת כָּל הָעֵמֶק הַחוֺלֵם,

בֶּן-לְוָיָה רוֺנֵן וְנֶאֱמָן הָיָה לִי

כְּשֶׁרָקַמְתִּי חֲרוּזִים לַבֶּגֶד הֶחָדָשׁ

בּוֺ הִתְעַטֵּף שִׁיר הַשִּׁירִים בִּשְׂפַת קַסְטִילִיָּה

אָכֵן, מֵימֵי הַטּוֺרְמֶס הַשּׁוֺטְפִים מַעֲדַנּוֺת

וְלֹא שְׂדוֺת-יְהוּדָה הַלּוֺהֲטִים בַּשֶּׁמֶשׁ,

כָּתְבוּ אֶת הַמְּגִלָה הַנִּפְלָאָה…

אֲבָל נַנִּיחַ לַשִּׁירָה, סֶנְיוֺר. יֵשׁ נַעֲלָה מִמֶּנָּה,

וְהִיא, אוּלַי, הָאֱמוּנָה שֶׁמִּשְׁכָּנָה בַּכּל,

שֶׁיֵּשׁ בּוֺ מִמַּגַּע יָדָיו שֶׁל הַבּוֺרֵא…

רְאֵה, סֶנְיוֺר, בָּאַפְלוּלִית הַחֳצוּבָה

עוֺמֶמֶת אֵשׁ דַּלָּה שֶׁל גֶּלְלֵי בָּקָר.

כֶּתֶר עָשָׁן עוֺטֵר אֶת רָאשֵׁיהֶם

שֶׁל גֶּבֶר וְאִשָּׁה וְנַעֲרָה.

חֲמוֺר כָּחוּשׁ לְסַלָּמֶנְקָה הֱבִיאָם

וּלְפִי פַּרְצוּפֵיהֶם הַחֲדוּרִים

וַדַּאי הֵם בְּנֵי רוֺדְרִיגֵס הַסְּמוּכָה…"

הַנַּעֲרָה לְאוֺר כּוֺכְבֵי הַלַּיְלָה,

עוֺרָה שָׁדוּף הָיָה, פָּנֶיהָ רֶמֶץ.

זָקְפָה קוֺמָה כְּמוֺ גִּבְעוֺל עָקָר

אַךְ בְּקוֺלָה הִתְרוֺנְנוּ זוּגִים:

לֹא יָד לִנְדָבָה פָּשְׁטָה כִּי אִם

חָלִיל שֶׁל חֵן צָרוּד:

"לְשֵׁם בִּקּוּר חוֺלִים וְאִחוּלִים

טְרִיִּים כְּאַוְזֵי אֲגַם הִגַּעְנוּ,

אַךְ עֵדֶר חֲזִירִים חָסַם דַּרְכֵּנוּ,

וְהֶעֱלָה עָלֵינוּ מַסֵּכוֺת-עָפָר.

בְּנֵי סַלָּמֶנְקָה צָחֲקוּ לְרֹעַ מַזָּלֵנוּ

וְלָנוּ אֵין פַּת לֶחֶם."

פְּרוּטוֺת שֶׁשַּׂמְתִּי בְּיָדָה בָּרְקוּ.

בְּגַלְגַּלֵּי עֵינֶיהָ כְּזִיקֵי זָהָב.

"גַּם הַחֲמוֺר רָעֵב, סֶנְיוֺר.

תֵּן עוֺד אַחַת…"

יָשְׁבָה מְכֻרְבָּלָה בִּסְמַרְטוּטֶיהָ.

רֹאשָׁה רָכוּן עַל רֹאשׁ הַבְּהֵמָה.

מֵחֹם אֲשֶׁר נִפְלַט מִפַּרְוָתָה הַמְרֻפֶּשֶׁת

הִלַּת הַנְּעוּרִים הַנְּבוּלָה

הִתְהַבְהֲבָה עַל לְחָיֶיהָ וְכָבְתָה.

---

עלמה קבצנית צועניה

מאת

רפאל אליעז

לִבֵּךְ –

בֻּבָּה שֶׁל חַרְסִינָה חוֺנֶפֶת –

אַיֵּהוּ?

עִירֵךְ –

אַרְמוֺן שֶׁל קוֺנְכִיּוֺת

חַיָּיו פָּחוֺת מִקְּרִיצַת עַיִן –

אַיֵּהִי?

חֲלוֺמֵךְ –

שׁוֺדֵד צָעִיר הַמִּשְׁתַּזֵּף עַל סֶלַע –

הֲבָגַד בָּךְ?

אַף-עַל-פִּי-כֵן, עַלְמָה, שְׁחוּמָה,

מֵיתְרֵי קוֺלִי קָרַעַתְּ

בִּשְׁתִיקָתֵךְ.

יָפְיֵךְ גָּנַבְתְּ מֵחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר –

הַאִם כּוֺזֵב יָפְיֵךְ?

גְּמִישׁוּת גּוּפֵךְ כִּיַּרְתְּ

מֵחוֺל הַמִּתְאַבֵּךְ בָּרוּחַ –

הַאִם יִקְפָּא גּוּפֵךְ?

וּמֵעֵינַי לָקַחַתְּ כְּמִיהָה לְמֶרְחַקִּים –

זוֺ הַכְּמִיהָה מַדּוּעַ מִתְנַכֶּרֶת?

אַף-עַל-פִּי-כֵן, עַלְמָה שְׁחוּמָה,

עַל כַּף יָדִי טָבוּעַ גּוֺרָלֵךְ

וְצוּרָתוֺ מַטְבֵּעַ כֶּסֶף.

---

חתן איש אנדלוס

מאת

רפאל אליעז

צְלִילֵי עוּגָב מְנַדְנְדִים קְדוֺשִׁים עַל הַכְּתָלִים.

יֵשׁוּעַ הֶעָנָו צָלוּב צְלִיבוֺת הַרְבֵּה,

יֵשׁוּעַ הֶעָנָו עוֺטֶה הִלַּת זָהָב וּתְכֵלֶת.

אֵין הוּא מוֺצֵא לִבּוֺ לִשְׁפֹּךְ אֶת דִּמְעָתוֺ הָעֲצוּרָה.

הוּא בָּא אֵלַי מִן הַמִּזְבֵּחַ.

מֵעַל פָּנָיו מָחָה צְלָלִים וְאוֺר נֵרוֺת נִיחוֺחַ.

"– הַאִם תֵּלֵךְ עִמִּי כִּבְרַת עָפָר?

חָשְׁקָה נַפְשִׁי מְעַט אֲוִיר וָשִׂיחַ."

יֵשׁוּעַ הֶעָנָו כִּבָּה אֶת הָאוֺרוֺת.

אֶת נֵזֶר הַקּוֺצִים הֵסִיר מֵעַל מִצְחוֺ.

יָצָאנוּ בְּחֶדְוָה שֶׁל נְעָרִים.

יָשַׁבְנוּ אֶל שֻׁלְחָן שֶׁל בֵּית-מַרְזֵחַ.

"הַלָּלוּ שִׁכּוֺרִים שֶׁלִּי.

נִיצוֺץ הָאֱמוּנָה בְּעֵינֵיהֶם

עוֺזְרֵנִי לְהוֺלִיךְ הַצְּלָב מִדּוֺר אֶל דּוֺר.

הַדֶּרֶךְ לָעוֺלָם קְצָרָה כִּי שִׁפּוּעָהּ

פְּתַלְתֹּל וְהַמַּרְאוֺת רַבֵּי פָּנִים."

צָעִיר וַחֲגִיגִי נִגַּשׁ שִׁכּוֺר אֶחָד.

עֲקַלְקַלּוֺת עֲקַלְקַלּוֺת

צוֺעֵד עִמּוֺ הָאֹשֶׁר כְּמוֺ שָׁמַע שִׂיחוֺ שֶׁל יֵשׁוּ.

מִשְׁתַּחֲוֶה.

כִּמְעַט נוֺשֵׁק לְפֶצַע הַמָּשִׁיחַ.

"בְּשֵׁם הַבֵּן, בְּשֵׁם מָרִיָּה, הָבוּ אֹזֶן!

אֶהְיֶה בְּחֶבְרָתָם הָרוֺמֵמָה.

כֹּהֵן לָבָן יִפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשְּׁמַנְמַנּוֺת עַל כַּלָּתִי.

בְּאֶצְבָּעָהּ אֶתֵּן טַבַּעַת.

כּוֺס יַיִן תַּעֲלֵינִי עַד בִּרְכַּת שָׁמַיִם."

יֵשׁוּעַ הֶעָנָו בְּקֹרַת רוּחַ:

“נִשְׁתֶּה וְיִתְחַזְּקוּ מָתְנֶיךָ.”

"חֵי אֲתוֺנוֺ הַלְּבָנָה,

תֵּן אֹמֶץ לְחָתָן וְעֹז בִּזְרוֺעוֺתָיו.

יְדֵי נַעֲרָתִי חַמּוֺת.

וּמִשֶּׁנֶּיהָ שֶׁמֶשׁ בֹּקֶר צַחְקָנִית נוֺטֶפֶת.

"עוֺלֶה אֲנִי בְּמַדְרֵגוֺת גִּבְעָה.

כִּנּוֺר הַכֶּרֶם אֶל נַפְשִׁי יוֺרֵד.

מַדּוּעַ כֹּה נוּגָה הַמַּנְגִּינָה.

בְּיוֺם שִׂמְחַת הַלֵּב?

תָּמִיד הָיִיתִי גֶּבֶר."

תְּמִיהַת שִׁכּוֺר נָשְׁרָה אֶל כּוֺס הַיַּיִן.

הָרֵי גָּלִיל הוֺרִיקוּ בְּעֵינָיו שֶׁל הַגּוֺאֵל.

“וְאִם נַקְרִיב לְךָ עוֺד כּוֺס תּוֺמֶכֶת לֵב?”

"אֲפִלּוּ לְגִימָה קַלָּה, סֶנְיוֺר,

וְאָנֹכִי נָהָר נִצָּב עַל בְּהוֺנוֺת רַגְלָיו

עוֺלֶה בְּסֻלְמוֺת קְדוֺשִׁים עַד רוּם רָקִיעַ!

דָּמִי נִשָּׂא אֵיתָן

וְכֹחַ בִּי לַהֲרִימָהּ וּלְנַשְּׁקָה עַד נֵצַח.

רְאוּ! אֲנִי צוֺמֵחַ לְמַרְאֵה הָאֹדֶם הַבָּהִיר!

הוֺ, כַּלָּתִי! חַכִּי לִי עַד הַנֵּטֶף הַאַחֲרוֺן!"

קָם הֶחָתָן אִישׁ אַנְדָּלוּס

וּבִקְפִיצַת עֲקַלָּתוֺן נִמְלַט הָרְחוֺבָה.

"עַתָּה אָשׁוּבָה לַמִּזְבֵּחַ, שָׁם אַמְתִּין לוֺ.

שְׂכָרִי לְזֶה הַיּוֺם נִתַּן לִי.

מִלִּים, עִבְרִית וַאֲרָמִית, שָׂמַחְתִּי לְהַשְׁמִיעַ

כְּמוֺ בִּנְעוּרַי בְּטֶרֶם אֱלֹהִים פָּגַשׁ בִּי…"

---

פליט וחשמן

מאת

רפאל אליעז

אֲנִי נְקֻדָּה שְׁחֺרָה בַּשֶּׁלֶג.

חַיָּה קְטַנָּה רְדוּפָה בְּיָם שֶׁל סִיד.

רִיצָתִי מַכָּה בְּלִבִּי

וְלִבִּי בִּגְרוֺנִי.

מַלְאַךְ אֲסִירֵי הַכֶּלֶא,

שְׁלַח לַיְלָה!

רַטֵּשׁ עֵינֵי כְּלָבִים!

הַחֲרֵשׁ נְבִיחוֺת אֲדֻמּוֺת בַּעֲקֵבַי!

יַעַר, יַעַר.

עַנְפֵי נְחָשִׁים מִשְׂתָּרְגִים בְּרַגְלַי.

רַעֲמוֺת שַׁלֶּכֶת כְּפוֺרִית

חוֺמְסוֺת אֲוִירִים.

שֶׁמֶשׁ חֹרֶף צְחֹרָה דּוֺלֶקֶת אַחֲרַי.

עַד סְדִינִים עֲקוּרִים מְדַלֶּגֶת.

חוֺרֶצֶת אִילָנוֺת.

חוּסִי עָלַי, גַּחְלִילִית גֵּיהִנוֺם!

חֲפַרְפֶּרֶת שֶׁל צִינוֺק פְּעוּטָה דּוֺהֶרֶת.

עוֺרֶגֶת לְצֵל שֶׁל מִקְלָט.

הֲנַפַח נַפְשׁוֺ הַיַּעַר?

קוֺלוֺת מְרַדְּפַי נָדַמּוּ.

אִמְרִי, צִפּוֺר אַמִּיצַת מֵיתָרִים,

הַאִם צִיַּצְתְּ?

יָדִי מְמַעֶכֶת קוֺצִים: אֲנִי חַי!

רֵיחַ שָׂרָף בִּנְחִירַי

צִפָּרְנֵי אֹרֶן.

טַעַם צִנָּה מְגָרֶה

וּתְשׁוּקָה לְכַרְסֵם

וְשִׂנְאָה וְתִקְוָה

מְטָרְפִים בִּי הַכֹּל מֵחָדָשׁ.

עַל זַנְבוֺת עַכּוּזָם

זְאֵבִים מְיַחֲלִים לְמוֺתִי,

נִבְהֲלוּ מֵהַבּוּז בְּעֵינַי.

אָסְפוּ נִבְלָתָם וְהָלְכוּ.

אִם חַי אַתָּה, אָבִינוּ בַּשָּׁמַיִם,

פְּרֹס לִי מְעַט לֶחֶם.

כְּרֵסִי מְלֵאָה שֶׁלֶג

בְּשָׂרִי רָדוּם.

אִזְרִי מָתְנַיִךְ, חֲפַרְפֶרֶת רְצוּצָה!

כִּבְרַת דֶּרֶךְ שֶׁל כְּלוּם

וְאַתְּ תַּחַת כִּפַּת קָתֶדְרָלָה!

קוֺל מִגְּבָהִים וְלֹא קוֺלְךָ, אֵלִי?

מֵאֲרוֺן מֵתִים מוּפָז

הִתְרוֺמֵם הַחַשְׁמָן.

אִוְשַׁת עֲצָמוֺת מִפִּיהוּ נוֺזֶפֶת:

"עַל קִבְרִי הַקָּדוֺשׁ רָבַצְתָּ, בְּנִי!

קָתֶדְרָלָה שֶׁל בּוּרְגוּס חִלַּלְתָּ!

פִּתּוּחֵי שַׁיִשׁ יָקָר אַל תַּשְׁחִית.

אַל תִּגַע בְּשַׁרְבִיט הַשֶּׁנְהָב.

בֵּין צִיצֵי בַּרְזֶל חֲכָמִים

עֲבֹר לְאִטְּךָ פֶּן תַּפִּיל חֲלֻדָּה

עַל עֵינַי הָרֵיקוֺת.

תֵּן כָּבוֺד לַחַשְׁמָן:

נִשְׁמָתוֺ צְרוּרָה בַּנֵּצַח

וְנִצְחוֺ – בְּרִקְמַת אַבְנֵי יָרֵחַ.

קְרַב אֵלַי עַל בִּרְכֶּיךָ.

טַבַּעַת הַקֹדֶשׁ נַשֵּׁק.

תֵּן הוֺדָיָה לַמָּרוֺם.

רֵד מִקִּבְרִי כִּי פָּנֶיךָ שַׁלְהֶבֶת!"

"שַׁלְהֶבֶת שֶׁנַּפְשִׁי קָנְתָה בְּעִנּוּיֶיהָ.

מִפַּחַד הַרוֺדְפִים עָלְתָה.

מִקֶּצֶף כְּלָבִים בִּשְׂדוֺת הַחֹרֶף.

אֲנִי, הוֺד קְדֻשָּׁתְךָ,

מִבֵּית כִּלְאִי שֶׁבַּמִּנְזָר בָּרַחְתִּי."

כָּל עוֺלָמֵנוּ, בְּנִי, הוּא כֶּלֶא.

קִבְרֵנוּ כֶּלֶא

לִבֵּנוּ כֶּלֶא.

שׁוּב לַמִּנְזָר וּשְׂמַח בְּכֶלֶא חַם,

כִּי בַּקֹּר, בְּנִי,

רַק רוּחַ אֱלֹהִים תִּשְׁכֹּן."

“אֲנִי רָעֵב, הוֺד קְדֻשָּׁתְךָ.”

---

גלגולו של נזיר

מאת

רפאל אליעז

אָמַר נָזִיר יָפֶה:

צִנַּת שָׁמַיִם נוֺשֶבֶת הַיּוֺם.

רַק עַל פֶּסֶל שֶׁל עֶלֶם שַׁזוּף

נְסוּכָה רוּחַ שֶׁל קַיִץ כֵּהֶה.

מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים אֵיךְ הִגִּיעָה עַד כָּאן?

הַבֹּקֶר שָׁמַעְתִּי בְּקוּמִי

כְּנָפַים גְּדוֺלוֺת מְדוֺבְבוֺת

שִׂפְתֵי מִתְפַּלְּלִים. הַכֹּל יְלָדִים.

זֶה חַגָּם הַלָּבָן

אַחַר-כָּךְ יָצְאוּ מִכָּאן מְבֻגָּרִים.

פֶּסֶל הָעֶלֶם לֹא קֹרַץ מֵאֶבֶן זָרָה,

עִם זֹאת יִשְׁכָּחוּהָ.

הַקְשֵׁב, אֲדוֺנִי, אֶל נְבָכֶיהָ –

תְּפִלָּה רְחוֺקָה תִּשְׁמַע.

"צָלְבֵנִי אָבִי עוֺד שֶׁבַע צְלִיבוֺת

אַךְ תְּנֵנִי לָמוּת כְּאַחַד הַפְּשׁוּטִים.."

כָּךְ אָמַר הַנָּזִיר לְעַצְמוֺ,

הַנָּזִיר הַיָּפֶה,

וּפָרַשׁ לוֺ.

בְּדִמְדּוּמֵי הַכְּנֵסִיָּה לְבַדִּי.

יֵשׁוּ שֶׁל אֶבֶן זָרָה חָצוּב בְּיָד זָרָה

עָמַד בְּכוּכוֺ.

פַּס אָדֹם עַל מִצְחוֺ הַפָּלוּחַ.

כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד נָשַׁקְתִּי לְאַכְזָרְךָ בַּיָּד.

צִּנַּת שָׁמַיִם רְחוֺקִים נָשְׁבָה מֵעָלָיו.

אֲנִי זוֺכֵר אֶת הַפַּחַד

אֶת הַקְּדֻשָּׁה בְּצוּרָתוֺ שֶׁל זָקֵן

שֶׁעֵינָיו עֲצוּמוֺת.

אֶת רַחַשׁ הַפְּרָחִים עַל אֲרוֺנוֺ הַמֻּזְהָב.

נוֺצְרִים. נוֺצְרִיּוֺת.

הֵם לֹא כָּמוֺנוּ.

הָאַכְזָרְךָ שֶׁלָּהֶם.

הַהֵיכָל שֶׁלָּהֶם.

הֲיִסְלַח לִי אֵי-פַּעַם הָאֵל

שֶׁנָּשַׁקְתִּי לְיַד הַזָּקֵן?

מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים אֵיךְ הִגִּיעָה לְכָאן?

הַנָּזִיר הַיָּפֶה, הֲיֵדַע שֶׁאֲנִי הוּא?

כְּנָפַיִם גְּדוֺלוֺת דּוֺבְבוּ

שִׂפְתֵי מִתְפַּלְּלִים. הַכֹּל יְלָדִים.

אָחִי הֶעָנֹג, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי,

צַוָּארְךָ הָאַרֹךְ לַטֶּבַח

גַּם כַּאֲשֶׁר הָגוּת אֱלֹהִים

נֶאֱצֶלֶת מִשַּׁיִשׁ.

גַּם בִּהְיוֺתְךָ שַׁלְוַת סֵבֶל סְכוּיָה.

בְּדִמְדּוּמֵי כְּנֵסִיָּה לְבַדִּי

עָנַנִי הַפֶּסֶל:

"חֲלוֺמִי לָהֶם מָכַרְתִּי

הֵם חֶרֶב נָתְנוּ לִי

כְּבֹשׁ מַלְכוּת שָׁמַיִם, אָמְרוּ לִי.

נָבוֺא אַחֲרֶיךָ.

נִמְנֶה אַנְחוֺתֶיךָ.

דָּמְךָ נֶאֱגֹר בְּגָבִיעַ.

דְּבַשׁ יִסּוּרֶיךָ נֶחָמָה לְאָבִיךָ הָרָם…"

שָׁמַעְתִּי פְּסִיעוֺת הַנָּזִיר הַיָּפֶה.

הִדְלִיק נֵר חֵלֶב.

וַיִּסֹּב וּפָנָיו פְּנֵי זָקֵן.

בַּכֹּתֶל הָאֵם הַבְּתוּלָה הֶחֱוִירָה.

שָׁמַעְתָּ תְּפִלָּה מִנִּבְכֵי הָאֶבֶן?

שָׁאַל.

נָזִיר יָפֶה חָצוּב בָּאֶבֶן

בְּחֶמְלָה הִבִּיט אֵלַי

---

חזיון תעתועים וגשם בכנסיה קטנה של כפר

מאת

רפאל אליעז

א

רֵיחַ קְטֹרֶת וּמוֺר מְטַפֵּס

עַל סֻּלָּם שֶׁל עָשָׁן לְבַנְבַּן.

תַּכְרִיכֵי שַׁיִשׁ מְסֻלְסָל

חוֺפְפִים עַל אִישׁ קָדוֺשׁ עֲדֵי זְקָנוֺ.

בְּעֵינָיו הַפְּרוּשׂוֺת כְּיוֺנִים

נִכָּרִים חֲרִיצֵי הָאִזְמֵל,

שֶׁפַּסָּל אַלְמוֺנִי טָבַע

בְּתִקְוָה לְהַשְׁרוֺת אֱמוּנָה

בֵּין בָּאֵי הַהֵיכָל הַפְּשׁוּטִים.

אַף-עַל-פִּי-כֵן חֶמְלַת הָאֶבֶן פּוֺצַעַת.

בְּנֵי כְּפָר כֵּהֵי דְּמוּת וְתִלְבֹּשֶׁת

נוֺשְׂאִים זֵרִים רְטֻבִּים שֶׁל פַּחַד.

הַשְּׁתִיקָה סוֺפֶדֶת לַמֵּת.

בְּנֵי כְּפָר סְמוּקֵי לְחָיַיִם

מְבָרְכִים לְצֶמֶד הָדוּר

וְנוֺשְׁקִים לְיַד הַכֹּמֶר.

עוֺד בְּטֶרֶם מִצְמֵץ בָּרָק

עוֺד בְּטֶרֶם נֻפְּצוּ

רִבּוּעֵי צִבְעוֺנִין בַּכִּפָּה

שִׁלַּח בִּי פַּעֲמוֺן הַמִּגְדָּל

רַעַם.

עַל זְגוּגֵי חַלּוֺנִיּוֺת

הִתְלַבֵּט בָּהוּל הַמָּטָר

עַל אֲרוֺן הַמֵּת פְּרָחִים עַלִּיזִים

בִּיּדֵי חָתָן וְכַלָּה תִּפְרַחַת תַּפּוּז

שֶׁל דּוֺנַג צְחַרְחַר.

בְּהִתְרוֺקֵן הַהֵיכָל מִתְנַשְּׁמִים

פִּסְלוֺנֵי הַבַּרְזֶל בַּשַּׁעַר.

מַשִּׁירִים פְּתוֺתֵי חֲלֻדָּה

עַל כִּתְפֵי אֲבֵלִים וְעוֺלְזִים.

ב

בְּדִידוּת סַגְּפָנִית אֶל בֵּיתָה הָרֵיק חוֺזֶרֶת.

רַק צְלִילֵי הָעוּגָב טְהוֺרִים

כְּאֶגְלֵי הַמָּטָר הַבּוֺרְקִים לְלֹא רַחַשׁ.

זוּלָתָם אֵין וִדּוּי שֶׁל תְּנוּעָה.

זוּלָתָם אֵין תְּשׁוּקָה לְשִׁנּוּי.

גַּם מְעוֺף הַשְּׂרָפִים בַּכְּתָלִים מְאֻזָּן.

כְּשֶׁרוּחַ אֱלֹהִים

מְעִיקָה עַל קְדוֺשָׁיו

הֵם לוֺגְמִים יַיִן לָבָן

וְדַם דּוּמִיּוֺת.

אֲנִי מוֺצֵא מַחְסֶה בְּחֵיק אַבְרָהָם

הַיּוֺשֵׁב מְלוֺא פְּאֵר יְרֵכָיו בַּתִּקְרָה.

הִיא תּוֺמֶכֶת בַּנַּעַר יִצְחָק

הָאוֺבֵד בְּעָנָן מְפֻצָּל.

נִבְרֶשֶׁת רַבָּתִי מְחַשֶּׁבֶת לִפֹּל

אַךְ אֵינֶנָּה נוֺפֶלֶת.

דַּי לָהּ לְהַלֵּךְ אֵימִים.

לְהַקְפִּיא אֶת הַדָּם.

קוּרֵי עַכָּבִישׁ דְּבֵקִים בְּרִיסַי.

הַאֶמְצָא גְּאֻלָּה לְנַפְשִׁי?

הַאֵצֵא מִמָּבוֺךְ?

עַל תְּהוֺם שְׁסוּעָה מֵעָלַי

רוּחִי מְפַרְפֶּרֶת.

בְּצֵאתִי לַכִּכָּר שֶׁלֶג חָדָשׁ מְקַדֵּם פָּנַי.

עוֺדֶנִּי חוֺשֵׁד וּמַבִּיט אָחוֺרָה:

הַכְּנֵסִיָּה הַקְּטַנָּה עָקְרָה מִמְּקוֺמָהּ.

הִיא נֶחְפֶּזֶת אֵלַי!

כְּנַף-מַלְאָךְ שֶׁנִּמְלַט מִתּוֺכָהּ

כְּבָר נוֺגַעַת בִּכְנַף מְעִילִי!…

---

בית אלהים אביונים

מאת

רפאל אליעז

בַּכְּנֵסִיָּה הַגַּלְמוּדָה אֵין צַלְיָנִים בַּחֹרֶף.

צַיָּר חוֺבֵב מַבִּיט אֶל קִמּוּרֶיהָ

וּמְחַפֵּשׂ עִקְּבוֺת מַלְאָךְ שֶׁל פְרֶסְקוֺ.

מֵאֲחוֺרֵי הַמְעֻנִּים שֶׁבַּפְּסֵיפָס

מֻצְנָע עוּגָב עַתִּיק.

זָקֵן סוּמָא שֶׁמֵּת מִזֶּה שָׁנִים,

פּוֺרֵט עָלָיו.

לִפְנֵי מָרִיָּה הַתַּמָּה מְגֻלָּפָה

עַל גֶּבֶס צִבְעוֺנִי

נוֺבְלוֺת הַשּׁוֺשַׁנִּים דְּאֶשְׁתָּקַד

עַל הַמִּזְבֵּחַ

לִפְנֵי הַכֹּמֶר הַמַּבְהִיק

בְּכֻתֹּנֶת מְעֻמְלֶנֶת

מוּטָל הַשֶּׁקֶט

פָּצוּעַ בֶּחָזֶה.

וְיֵשׁוּ, נַעַר יְהוּדִי אֲדם-שֵׂעָר,

צוֺפֶה אֶל כּוֹס שֶׁהִתְרוֺקְנָה זֶה כְּבָר.

מִרְיָם אִמּוֺ תַּרְעִיף אֵלָיו

בַּת-שְׂחוֺק שֶׁל חַרְסִינָה חִוֶּרֶת.

כּוֺכָב שֶׁל טִיחַ, שֶׁנִּקְלַף מִן הַכִּפָּה

רוֺמֵז כִּי אֵין תִּקְוָה גַּם לַטָּהוֺר.

בַּכּֽנֵסִיָּה הַגַּלְמוּדָה

גּוֺסֵס הָאוֺר.

פַּרְדֵּס הָרִמּוֺנִים

מאת

רפאל אליעז

---

פרדס הרמונים

מאת

רפאל אליעז

פַּרְדֵּס הָרִמּוֺנִים זָקֵן

וַעֲסִיסוֺ זָקֵן מֵרִמּוֺנָיו.

בִּמְלֹךְ הַסְּתָו מִשֹּׁרֶשׁ עַד צַמֶּרֶת

כָּל הָעֵצִים זוֺלְגִים דְּמָעוֺת שֶׁל יַיִן,

מַשְׁקִים אֶת עֲפָרוֺ.

מִזֶּה דּוֺרוֺת עַל רְגָבָיו

נַעֲרָה בַּת-כְּפָר טוֺפֶפֶת,

תָּמִיד פָּנֶיהָ לַבְּאֵר.

תָּמִיד לְעֵת עַרְבַּיִם.

תָּמִיד כַּד-חֶרֶס עַל רֹאשָׁה.

שֶׁמֶש עַרְבִית –

רִמּוֺן בֵּין רִמּוֺנִים –

חוֺדֶרֶת לַפַּרְדֵּס

וּמְפַסֶּגֶת סַכִּינֶיהָ.

"דַּם הַשְּׁקִיעָה הֵצִיף רַגְלַיִךְ,

דָּמָה דָּמִי – שְׁנֵי תְּאוֺמִים שָׁרִים.

מַדּוּעַ בְּעָבְרֵךְ אַתְּ מְעַקֶּמֶת חֺטֶם?"

"מִבֹּשֶׂם הָרָקָב אֲנִי פּוֺחֶדֶת.

אֶמְעַד וְאֶת כַּדִּי אֶשְׁבֹּר."

"הַנִּיחִי אֶת כַּדֵּךְ לָאָרֶץ

וַאֲמַלְּאֵהוּ נִגּוּנִים דְּמוּמִים.

הֵם יַעַטְפוּךְ כְּמוֺ פְּלָגִים,

יְטַלְּלוּ גַּנֵּךְ יוֺמָם וָלַיְלָה."

"אֲנִי שׁוֺמַעַת בְּהוֺנוֺת רַגְלֶיךָ,

הַלּוֺחֲשׁוֺת כִּנְחָשִׁים בַּדֶּשֶׁא.

אִם הַשְּׁקִיעָה תִּפְצַע פָּנַי

אֶמְעַד וְאֶת כַּדִּי אֶשְׁבּר."

"לֹא אֶת נַפְשֵׁךְ תִּשְׂאִי עַל כַּף יָדֵךְ

וְלֹא לִבֵּך כָּלוּא בְּכַד הַחֶרֶס.

אַהֲבָתִי פְּתוּחָה וְדִמְעָתָהּ קוֺרֵאת לָךְ,

הֲיִדַּרְדֵּר אַלְמֹג בּוֺעֵר הַיָּמָּה?

"רָאִיתִי שִׁגְעוֺנְךָ בֵּין רִמּוֺנִים

וּגְוִיָּתְךָ – עַל-פְּנֵי עָפָר תָּחוּחַ.

מִתַּחַת לָעַלְוָה הַמְרַפְרֶפֶת

רַק הַמֵּתִים קוֺלְטִים נִגּוּן שִׁירֶיךָ."

פַּרְדֵּס הָרִמּוֺנִים זָקֵן

וַעֲסִיסוֺ זָקֵן מֵרִמּוֺנָיו.

הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר עָבְרָה טוֺפֶפֶת

בִּצְעָדִים חוֺפְזִים חֲזָרָה הַבַּיְתָה.

בְּטֶרֶם תִּפְתַּח הַדֶּלֶת

מֵעַל רֹאשָׁהּ הִשְׁמִיטָה כַּד הַחֶרֶס

וַיִּנָּתֵץ אֶל אֶבֶן הַמִּפְתָּן

לִרְסִיסִים שֶׁל זֶמֶר.

---

אורח בירושלים

מאת

רפאל אליעז

הַנּוֺדֵד:

לֹא בְּשֶׁל הֱיוֺתֵךְ עִיר וְכֶתֶר

כִּי בְּשֶׁל הֱיוֺתֵךְ עַנְוַת-אֶבֶן

בְּצִלֵּךְ כָּרַעְתִּי.

הַהֵד:

קוּם,בְּנִי.

הַנּוֺדֵד:

כָּל סְמָלַיִךְ כָּהוּ.

הַנְּחֹשֶׁת כֻּסְּתָה יְרֹקֶת.

הַתְּפִלּוֺת הָיוּ לִנְסֹרֶת.

רַק כּוֺכָבֵךְ גָּבַהּ

וַיִּנְחַת עַל צַמֶּרֶת שֶׁל בְּרוֺשׁ.

הַהֵד:

חָלַמְתָּ, בְּנִי.

אֲנִי וְרִידֵי-אוֺר סוֺעֲרִים.

אֲנִי תְּשׁוּקָה וְרֶחֶם עוֺלָלִים –

זָרָה לַעֲדָיִים.

הַנּוֺדֵד:

אַתְּ מְהַתֶּלֶת בִּי, אִמִּי.

הַהֵד:

אִמְּךָ עֵינֶיהָ הָרַכּוֺת לֹא נֶעֱצָמוּ.

הֵן צוֺפִיּוֺת בְּעַד חַגְוֵי-הַקֶּבֶר.

הַנּוֺדֵד:

מִפִּתָּהּ הַדַּלָּה אֹשֶׁר טָעַמְתִּי.

וְאֶת עֲלֵי עַפְעַפַּי רוֺקַעַת אֵשׁ.

לוּ בְּנֵךְ אֲנִי! לוּ אִמִּי אַתְּ!

הַהֵד:

אֵם-בָּנֶיךָ כְּאֵם-וְכַלָּה.

צִירֵי לֵדָתָה בְּגוּפְךָ חֲרוּתִים.

שְׁתִיקָתִי נְסוּכָה עַל הַחַי וְהַמֵּת.

הַנּוֺדֵד:

מַה בֹּשֶׂם-זְמַנִּים מוֺשְׁכֵנִי אֵלַיִךְ?

הֲיִפְרַח בִּי צָפוֺן?

הֲיָפוּחַ בִּי שֶׁלֶג כִּתְכֵלֶת?

הַהֵד:

רַק עֵינַי הֵן צָפוֺן.

כִּי מִצָּפוֺן יָבוֺא.

רַחַשׁ עָבִים הִנְחָה פְּסִיעוֺתֶיךָ.

קוֺלְךָ מְנַסֵּר בִּי כְּקֶשֶׁת

צֶחָה, וְשׁוֺקֶטֶת.

הֲנָשׁוּט בַּשְּׁוָקִים פְּרוּמֵי לֵב וְחֵשֶׁק?

נִתְמַלֵּא פְּסִיפָסִים?

פִּרְחֵי גְוִיל וּבַזֶּלֶת נִלְבַּשׁ?

הַנּוֺדֵד:

עֵינַיִךְ יְסוֺד קַר כַּנֵּצַח.

הַהֵד:

וְרַחַשׁ אֱלהִים עֲלֵיהֶן.

הַב לִי זֶרַע בָּנִים וְנִגְאַלְתִּי.

הַב לִי טֹהַר-בְּשׂוֺרָה

מֵאָבוֺת קַדְמוֺנִים.

נִגּוּן סְלָעִים עַתִּיקִים

בִּי נַחַל אֵיתָן קוֺרֵעַ.

הַנּוֺדֵד:

מִלּוֺתַיִךְ כְּזֹהַר פָּרוּשׂ עַל הרַ קֹדֶשׁ

וּבְשָׂרִי כְּמִדְרוֺן לְרַגְלָיו.

הֲתִצְמַח אֱמוּנָה מִבָּשָׂר?

הֲתָרֹן מִדָּמִים תִּקְוָה?

הַהֵד:

הֲתָשׁוּב לְזַמְזֵם הַשֶּׁמֶשׁ

בִּשְׂפָתָיו שֶׁל רוֺעֶה-מְחַלֵּל?

הַנּוֺדֵד:

נָשָׂאתִי יוֺמִי מֵרָחוֺק

כְּרוֺעֶה תַּרְמִילוֺ עֲלֵי שֶׁכֶם.

וְהָיָה צֵל הָרִים לְהָרִים

וְאֵפֶר רָוִיתִי בְּטֶרֶם שְׂרֵפָה.

הַהֵד:

אֲנִי וְרִידֵי-אוֺר סוֹעֲרִים.

אֲנִי תְּשׁוּקָה וָרֶחֶם.

לֹא אֶל מָוֶת אֶמְשֹׁךְ צְעָדֶיךָ.

הַנּוֺדֵד:

בְּשֶׁל הֱיוֺתֵךְ עַנְוַת-אֶבֶן

בְּצִלֵּךְ כָּרַעְתִּי

וַיִּיקְרוּ לִי חַיַּי כַּמָּוֶת,

בָּאתִי לְמַעַן אָמוּת בָּךְ.

הַהֵד:

לְמַעַן תִּחְיֶה בְּבָנֶיךָ!

הַנּוֺדֵד:

הֲתִרְאִי לְנַפְשׁוֺ שֶׁל נוֺדֵד?

מֵיתָרוֺ כִּי נִתַּק

לֹא יָשׁוּב לְהָרִיעַ.

הַהֵד:

הֲתִרְאֶה לְנַפְשָׁהּ

שֶׁל נַעֲרָה עִוֶּרֶת?

שִׁירְךָ מִתְרוֺנֵן בְּפִיהָ!

קוּם, יַקִּיר, וֶהְיֵה לִי עֵינַיִם!

---

מסע חוה אמי ואדם אבי

מאת

רפאל אליעז

חַוָּה אִמִּי לֹא הָיְתָה בְּתוּלִית וְרַכָּה.

אָדָם אָבִי לֹא הָיָה בּוּל-סֶלַע.

יוֺם אֶחָד, קָם רִאשׁוֺן הַזּוּגוֺת

וְעָשָׂה מַסָּעוֺ הָרִאשׁוֺן בָּרַכֶּבֶת.

מְנֻמְנֶמֶת בְּאֹשֶׁר-קְדוּמִים

הִתְרַפְּקָה אֵם-כָּל-חַי עַל חָזֵהוּ

שֶׁל חַיָּל, שֶׁחָזַר מִן הַקְּרָב,

וַתַּחֲלֹם:

"נַגִּיעַ לִמְחוֺז-חֶפְצֵנוּ, אָדָם,

וְנֵרֵד בְּשָׂדֶה פָּתוּחַ.

אַתָּה בְּמַדִּים יְרֻקִּים, אָדָם,

אֲנִי בְּשִׂמְלָה יְרֻקָּה

וְאַחֲרֵינוּ יֵלְכוּ שְׁלוּבֵי-לֵב

פִּרְחָחֵינוּ קַיִן וְהֶבֶל…"

וְאָדָם שֶׁהָיָה רֵיאָלִיסְט מְפֻלְפָּל

נָפַח בְּאַפָּה וְאָמַר:

“אַתְּ חוֺלֶמֶת, אִשְׁתִּי, אַתְּ חוֺלֶמֶת…”

וְחַוָּה בְּאִפּוּק מְאֻזָּן חֲרִישִׁית:

"בַּעֲלִי הַכּוֺכָב,

אֲהוּבִי הַשָּׂעִיר,

חֲלוֺמִי בְּתַפּוּחַ הַדַּעַת.

כְּבָר חָלְפוּ כָּךְ וְכָךְ שְׁנוֺת-חַיִּים מִנִּי אָז

וְלֵחוֺ שֶׁל אִישִׁי הַנִּצְחִי עוֺד לֹא נָס.

אֶת עֵינֶיךָ, אָדָם, לֹא אֶתֵּן לֶעָפָר,

וּבְשָׂרְךָ לֹא אֶתֵּן לָעוֺרְבִים.

בְּשַׁלְוָה עִלָּאִית אֲצַפֶּה, אֲהוּבִי,

לְצִיץ שֶׁיִּנְבֹּט מִשְּׂפָתֶיךָ,

לַדְּמָמָה, שֶׁתִּתֵּן בְמָתְנֶיךָ אוֺנִים

וְתֹאחַז בֶאֱמוּנַת אֱלֹהֶיךָ

כֶּאֱחֹז בְּשָׁדִי."

"הַכֹּל שַׁפִּיר וְנָאֶה, יַקִּירָה,

אֲבָל אַתְּ חוֺלֶמֶת, אִשְׁתִּי, אַתְּ חוֺלֶמֶת!"

וְחַוָּה שֶׁהָיְתָה הַשְּׁנוּנָה בַּנָּשִׁים:

"כֹּל שֶׁהָיָה לֹא הָיָה כִּי מָשָׁל, אֲהוּבִי,

וְקַיִן וְהֶבֶל יְחֵפִים וְיָפִים

מֵעוֺלָם לֹא נִגְּשׁוּ לַמִּזְבֵּחַ,

כִּי אֵין טוֺב מֵהַלֵּךְ שְׁלוּבֵי-לֵב

בַּשָּׂדֶה הַפָּתוּחַ"

וּבָרֶגַע הַזֶּה הָרַכֶּבֶת עָמְדָה

וְהַזּוּג הַמֻּפְלָא הֵקִיץ

מִצְּפִירָה שֶׁפִּלְּחָה אֶת אָזְנָם כמו חץ.

וְאָדָם, שֶׁהָיָה רֵיאָלִיסְט עַרְמוּמִי

וְיָרַד לְפִשְׁרָם שֶׁל צְלִילִים רַבֵּי-סֵמֶל,

הִתְבַּהֵל וְלָחַשׁ לְאִשְׁתּוֺ:

"חַוָּתִי, חַוָּתִי, שָׁמַעְתִּי הָאוֺת,

וְהָאוֺת עוֺד יוֺקֵד עַל מִצְחוֺ שֶׁל קַיִן.

לֹא יָרַדְנוּ בַּשָּׂדֶה הַפָּתוּחַ,

יָרַדְנוּ בְּרָצִיף שֶׁל רַעַשׁ וּפִיחַ.

אֵין בָּנֵינוּ הוֺלְכִים שְׁלוּבֵי-לֵב.

קְחִי עֲלֵי-תְּאֵנָה, חַוָּתִי,

וְכַסִּי אֶת כְּלִמַּת הַבּוֺרֵא!"

וַיִּשְׁפֹּךְ אָדָם דְּמָעוֺת גְּדוֺלוֺת

אֶל חֵיקָה שֶׁל חַוָּה:

"אֲנִי מוֺחֵל עַח¹ חֲסָדִים שֶׁהֵבֵאנוּ

מִגַּן נְעוּרֵינוּ,

וּמוֺחֵל עַל נָחָשׁ צָנוּף, שֶׁהֶחְבֵּאת בְּסַלֵּךְ,

וּמוֺחֵל וּמוֺחֵל עַל תַּפּוּחִים

שֶׁנּוֺפְלִים עַל רֹאשִׁי מִדֵּי סְתָו.

אַלְלַי, חַוָּתִי, אַלְלַי,

הַיָּקָר מִכֹּל שֶׁבַּגָּן לֹא הֵבֵאנוּ:

הוּא הַבּוֺר בּוֺ הֶבֶל נִטְמַן,

הוּא הַבּוֺר הֶחָצוּב בֵּינֵךְ לְבֵין אֱלֹהַיִךְ!"

וְחַוָּה שֶׁלְּפֶתַעַ הָיְתָה לָהּ עֶדְנָה וְרַכּוּת,

בִּשְׂפָתֶיהָ סָתְמָה אֶת בְּאֵר דִּמְעוֺתָיו שֶׁל אָדָם

וְאָמְרָה בְּלָשׁוֺן מְתוּקָה:

"שׁוֺטֶה, שׁוֺטֶה!

זֶה הַבּוֺר הֶחָצוּב בֵּין חַוָּה וֶאֱלֹהַּ,

הוּא רַחְמִי הַשּׁוֺקֵק אַהֲבָה וְחֶמְלָה וּבָנִים!"

---

אי חרמונים?

מאת

רפאל אליעז

אֵי הַר חֶרְמוֺנִים?

שֶׁלֶג דְּאֶשְׁתָּקַד אַיֵּהוּ?

שַׁחַר וָרֹד עַל שְׂדוֺת-בִּצָּה

וַחֲבַצֶּלֶת יְחִידָה

זוֺקֶפֶת תִּמְהוֺנָהּ שָׁמַיְמָה:

אֵי הַר חֶרְמוֺנִים?

וְאֵי הָרִמּוֺנִים הַלְּבָנִים?

מִקֹּצֶר-רוּחַ לְהַחֲיוֺת נַפְשִׁי

עַל רְגָבִים דְּשׁוּאִים אֲנִי דּוֺלֵג,

עַל צֶמֶר עֲדָרִים מְעֻנָּנִים

וּצְעָדַי מְשַׁנְּנִים:

אֵי חֶרְמוֺנִים, אֵי חֶרְמוֺנִים?

אֲנִי עוֺלֶה בַּאֲפָרִים תְּלוּלִים,

רָאשֵׁי-בַּזֶּלֶת אֶת שְׁבִילַי חוֺסְמִים.

אֵי חֶרְמוֺנִים?

וְאֵי הַקֶּסֶם שֶׁהִקְסִים עַצְמוֺ?

הַאִם נָפוֺץ כְּמוֺ כַּנְפֵי פִּשְׁתָּן

שֶׁל מַלְאָכִים תּוֺעִים בְּאֶרֶץ דִּמְיוֺנִים?

רִבּוֺן עוֺלָם, אֵי אֶרֶץ חֶרְמוֺנִים?

צְפַרְדֵּעַ עַל בִּטְנָהּ הַחֲוַרְוֶרֶת

שׁוֺכְבָה פְּרַקְדָּן,

שׁוֺאֶלֶת בִּשְׁקִיקָה:

קוּאַה, קוּאַה! אֵי חֶרְמוֺנִים?

בְּמַעֲלֵה הָהָר בְּשָׂרִי מַצְמִיחַ עֹז,

אַךְ אִירִיסִים וְסֵיפָנִים

שׁוֺלְפִים לְפֶתַע סַכִּינִים

לְבַל אֶקְרַב אֶל חֶרְמוֺנִים!

לְבַל אָרִיחַ צַפְרִירִים גְּבוֺהִים!

הַחֵטְא לְהִתְרוֺעֵעַ עִם טוֺרְפִים גֵּאִים?

עִם אַלּוּפֵי בַּזִּים וּנְשָׁרִים?

לַחֲלֹשׁ בְּכֹחַ שֶׁל מַבָּט עַל דּוּמִיּוֺת-תְּהוֺם

וְעַל צוּרִים מִתְרוֺנְנִים?

אִי חֶרְמוֺנִים?

וְכִי אָשׁוּב עַל עִקְּבוֺתַי חֲדַל-בָּשָׂר?

נָבוּב כְּמוֺ קְלִפַּת אֱגוֺז?

הֵן רַק אֶתְמוֺל בְּהֶבֶל פִּי הַחַם

טָבַעְתִּי עַל נָצִיץ שֶׁל קֶרַח

עֶרְגָּה אִלֶּמֶת: חֶרְמוֺנִים!

הַאִם הָרִים הֵם נַחְשׁוֺלִים מְאֻבָּנִים

אוֺ סְעָרִים שַׁאֲנַנִּים

אֲשֶׁר מוֺשְׁכִים אוֺתִי בְּצִפָּרְנַיִם אֶל-עָל?

הִנֵּה, בִּרְעָלָה שֶׁל עֲרָפֶל שָׁקוּף

שׂוֺחֶה הַגַּיְא בְּצִמְחִיָּה סוֺחֶפֶת, תַּת-יַמִּית!

הַשֶּׁמֶשׁ מִתְרַפֶּקֶת

עַל מַדְרֵגוֺת סְלוּעוֺת: קְפוּאָה!

גּוּפִי נִכְנָע לְתַרְדֵּמָה גוֺאֶלֶת.

מִתּוֺךְ צוּקִים בְּקוּעִים רַעֲנַנְּים

גָּח חֲלוֺמִי הַמְאֻשָּׁר:

פֶּרֶא-עָרוֺד צַח וְלָבָן דּוֺהֵר –

עַל רֶכֶס חֶרְמוֺנִים!

---

פרשת נח

מאת

רפאל אליעז

בַּלַּיְלָה הַהוּא תַּחַת גַפְנִי יָשַׁבְתִּי.

מְלוֹא הַבְּאֵר יַיִן כָּתֹם לָגַמְתִּי.

טֶנֶא בְּרָכוֺת לַבּוֺרֵא הֶחָבִיב שָׁלַחְתִּי.

רְקִיעִים שִׁבְעָה בִּבְשָׂרִי הֵאִירוּ.

עַל כַּרְמִי הַיָּפֶה יָרֵחַ-עֵנָב הֵגִיחַ.

וְאֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵּךְ נֹחַ.

כְּרֹב אוֺנִי בְּמָתְנַי, כְּטוֺב לִבִּי בַּיַּיִּן,

אֶרֶץ-שׁוֺשַׁנִּים עֲלֵי שֶׁכֶם נָשָׂאתִי.

אִשְׁתִּי הַטּוֺבָה נְחִילֵי בָּנִים יָלְדָה לִי

וְהָרִים רִנָּתִי שָׁמַיְמָה הִשִּׂיאוּ.

לְבוֺרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן קִלּוּסַי נָעֲמוּ

וַיִּתֶּן לְעַבְדּוֺ עֲקַלָּתוֺן-רַב-מַחַץ

שֶׁלְּחַיִץ יַעֲמֹד בֵּין זַרְעִי וְאוֺיְבֵינוּ.

וְאֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵּךְ נֹחַ.

וַיָּבוֺאוּ עָלַי לְפִתְאֹם בְּנֵי חֹשֶׁךְ

וְרֹאשׁ עֲקַלָּתוֺן מָגִנִּי כָּרָתוּ

וְשׁוּעָלִים קְטַנִּים חֶמְדַּת כַּרְמִי הִשְׁחִיתוּ.

הִתְעַטְּפוּ עַפְעַפַּי עָגְמָה שְׁחוֺרָה כַּמָּוֶת

וּפְצָעַי מוֺעֲכוּ כְּגוֺלֵל עֲלֵי קֶבֶר.

שְׁלֹשִׁים יוֺם וּשְׁלֹשִׁים לַיְלָה תְּלוּנָה לֹא שָׁפַכְתִּי

וַיִּשְׁתְּ לְבָבִי לַעֲנָה בְּלֹא יַיִן.

וְאֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵּךְ נֹחַ.

וַיַּעֲמֹד בּוֺרֵא נְפָשׁוֺת וּטְלָלִים פֶּתַח אֹהֶל

וַיַּרְא כִּי עָצֵב כֶּעָפָר נֹחַ,

כִּי רֵיקָה בְּאֵר מִיַּיִן,

כִּי צְחִיחִים שְׁדֵי אִשְׁתּוֺ כַּשַּׁיִת.

וַיֹּאמֶר אֲדוֺן כָּל הָאָרֶץ:

"לֹא יִגְוַע בַּצָּמָא עַבְדִּי נֹחַ.

חֲמָתִי עַל רֹאשָׁם שֶׁל בְּנֵי רֶשַׁע אַרְתִּיחַ,

שֶׁאִם עַתִּיק הָעוֺלָם מִנִּי חֵטְא

עַתִּיקָה שִׁבְעָתַיִם הַגָּפֶן."

וַיָּבוֺא מַלְאָךְ גַּבְרִיאֵל פֶּתַח אֹהֶל:

"קַח תֵּבָה זְעִירָה זוֺ אֵלֶיךָ,

כְּאִישׁוֺן בָּבַת עַיִן שָׁמְרֶנָּה,

בִּיבָרוֺ שֶׁל אָבִינוּ רוֺחֵשׁ בָּהּ,

כָּל חַיָּה וְצִפּוֺר, וְזוֺחֵל וְכָל דָּג לְמִינֵהוּ

הֻפְקְדוּ בְּיָדֶיךָ.

יִפָּתְחוּ אֲרֻבּוֺת שָׁמַיִם וְנֹחַ יִסְגֹּר תְּרִיבֶיהָ."

אַרְבָּעִים יוֺם, אַרְבָּעִים לַיְלָה תְּפִלָתִי נָשָׂאתִי.

וְאֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵּךְ נֹחַ.

קוֺל הַמַּיִם שָׁכַךְ וְאֶשְׁנַב הַתֵּבָה פָּתַחְתִּי.

הִפְרַחְתִּי עוֺרֵב

וְיוֺנָה רִאשׁוֺנָה הִפְרַחְתִּי

וַתָּשׁוּב הַיּוֺנָה לְבַדָּה וּבְפִיהָ טְרָף-זַיִת.

וַיִּרְקֹד לְבָבִי מִשִּׂמְחָה וָאֶבְכֶּה

וָאֶשְׁלַח יוֺנָתִי הַשְּׁנִיָּה וָאֹמַר לָהּ:

טוּסִי, יוֺנָה, אֶל כַּרְמִי הַיָּפֶה וְחַכִּי לִי.

עַד יָשׁוּבוּ הַמַּיִם כֻּלָּם גַּם אֲנִי אָשׁוּבָה.

וְאֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵּךְ נֹחַ.

וַתָּנַח הַתֵּבָה עַל פִּסְגַּת אֲרָרָט נִשְׂגֶּבֶת

וַתֵּהֹמְנָה חַיּוֺת הַתֵּבָה וַתְּפַצַּחְנָה.

וָאֵצֵא וְעִמִּי הַכְּבֻדָּה הַקְּדוֺשָׁה,

כַּלּוֺתַי וּבָנַי אַחֲרַי בְּהַשְׁקֵט דֶּרֶךְ אֶרֶץ

וְאִשְׁתִּי הַטוֺבָה וַאֲנִי עַל חֲמוֺר דָּהַרְנוּ.

וַנָּבוֺא הַכַּרְמָה

וְיוֺנָה צְחֹרָה הוֺמִיָּה בֵּין טְרָפִים יְרֻקִּים

וָאֵשֵׁב תַּחַת גַּפְנִי כְּקֶדֶם

וָאֵשָּׂא כַּפַּי לְמַעְלָה.

וְהִנֵּה, מִקֶּשֶׁת בֶּעָנָן זוֺהֶרֶת

בִּרְכַּת הָאֱלֹהִים עַל רֹאשִׁי יוֺרֶדֶת

וְאֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵּךְ נֹחַ.

---

מראות מאשנב הרכבת

מאת

רפאל אליעז

שָׂדוֺת, שָׂדוֺת שְׁחֻמֵּי שְׂרֵפָה,

אַל תְּנַקְּרוּ עֵינַי, מְרוּצַתְכֶם עִוֶּרֶת!

תִּלֵּי תִּלִּים שְׁזוּפֵי רוּחוֺת,

חַבְקוּנִי בְּחֶמֶלָה!

כַּרְמֵי-סַפִּיר וענְבָּרִין,

דִּמְכֶם קוֺלֵחַ עַל פָּנַי,

חוֺרֵץ כְּיַיִן וְנָגֺוֺז!

תַּחַת רַגְלַי נִשְׁמַט הַגֶּשר,

נִזְעַק כְּשִׁיר בַּרְזֶל וּמִדַּרְדֵּר לַוָּדִי.

הַגַּיְא לֹעוֺ הַמִּנְהָרִי פּוֺעֵר

וְעַד שֶׁהוּא אוֺטְמוֺ

חֻרְשַׁת הַצַּפְצָפוֺת גּוֺנֶבֶת תַּדְהֵמָה

וְרוּחַ נִשְׁמָתִי.

יַעַר יַעַר.

קַוֵּי מָטָר מְעֻלְעָלִים.

גְּדוּדֵי עֵצִים אִישׁ עַל אָחִיו!

נוֺפְלִים קָמִים עַל דִּגְלֵיהֶם הַיְרֻקִּים.

הָנִיחוּ לִי לָתוּר אַחֲרֵי מְעוּף צִפּוֺר,

אַחֲרֵי טִיסַת אַרְנָב!

מָתַי, מָתַי יָסוּף הַיַּעַר!

אַלְפֵי גְּרוֺנוֺת וְהִתְעַטְּשׁוּת אַחַת.

חַיַּת מַתֶּכֶת שׁוּלֵי הַכְּפָר נוֺשֶׁכֶת.

מִסְגָּד וּכְנֵסִיָּה קַדִּים בָּאֹפֶק.

רוֺכֶלֶת מְצֻיֶּצֶת כְּגִנָּה שֶׁל תּוּת,

שְׁתֵּי צִפָּרְנִים וְרֻדּוֺת-תְּשׁוּקָה בֵּינוֺת שָׁדֶיהָ.

נָשִׁים בְּרִיאוֺת-חַרְצָן וַעֲגֻלּוֺת-רִמּוֺן

מוֺכְרוֺת לִי פְּרִי מָתוֺק וְאַהֲבָה מָרָה

וּבְטֶרֶם נְגִיסָה, מַבְּטֵיהֶן צָבְתוּ מַטְבֵּעַ.

לֹא הֵן יָדְעוּ לְמִי קָטְפוּ הַתְּאֵנִים

וְלֹא הַתְּאֵנִים – מִי יִבְלָעֵן בַּדֶּרֶךְ.

זָהָב שָׁחוּט, זָהָב חָרוּץ, זָהָב כָּתוּת.

כִּפּוֺת חִטִּים וְשִׁפּוֺנִים פִּטְמוֺתֵיהֶן שָׁמַיְמָה.

עֲסִיס חָצִיר נִגַּר אֶל עַצְמוֺתַי.

כַּרְמֵי-וְרָדִים רַחֲמוּ עַל נְחִירַי!

הַשֶּׁמֶשׁ מְעוֺפֶפֶת מִגִּבְעָה אֱלֵי גִּבְעָה.

הַדָּם הַזֶּה לֹא אָנֹכִי שָׁפַכְתִּי!

לְפֶתַע מִתְקָרֶרֶת דַּעְתָּה

עֵינָה הַיְחִידָה נִסְגֶּרֶת מֵאֲחוֺרֵי מִגְדָּל.

צְלָלִים עָטִים עָלַי, סִיעוֺת שֶׁל עוֺפוֺת פֶּרֶא

שֶׁכַּנְפֵיהֶם הָרְסוּקוֺת תּוֺלוֺת בָּאֲמִירִים,

בָּרְכָסִים, עַל שַׁפּוּדֵי סְלָעִים

כְּמוֺ כְּבָסִים שְׁחוֺרִים

וּבַאֲנָחָה סְתוּמָה טוֺבְלִים בַּנַּחַל!

הַשֶּׁמֶשׁ! אֵי הַשֶּׁמֶשׁ?

הִיא מִתְפַּלֶּלֶת בֵּין כָּתְלֵי הַלֹּבֶן

שֶׁל בֵּית-מִדְרָשׁ קָטָן סוֺכֵךְ עַל אֵם הַדֶּרֶךְ

עָשָׁן צוֺרֵב תּוֺלֵשׁ אֶת עַפְעַפַּי.

כּוֺכַב הָעֶרֶב רָץ עִם הָרַכֶּבֶת.

פִּסַּת מִדְבָּר שֶׁל לַיְלָה אֶת רֹאשִׁי גוֺרֶרֶת

אֶל גַּרְדּוֺמָה שֶׁל תַּחֲנָה.

לִבִּי, לִבִּי נִרְגַּע.

אֲנִי נוֺשֵׁק לִי נְשִׁיקוֺת פְּגִישָׁה.

לִמְקַדְּמֵי פָּנַי אֲנִי חוֺלֵק אֶת נֵזֶר מַסָּעַי.

אַךְ הָרָצִיף חוֺמֵק עַל פַּנָּסָיו וּמַמְתִּינָיו.

גָּלוּם בְּאַדַּרְתִּי הָרְגוּבָה אֲנִי מַצִּיג

רַגְלַי עַל מִרְצָפָה רוֺעֶדֶת.

אִישׁ לֹא חִכָּה.

בְּדִידוּת עַזָּה כְּבֹשֶׂם הַחַיִּים, רַק אַתְּ?

וּמִגְּרוֺנִי נוֺבֵט צִיץ פְּעִיָּה כְּשֶׁל תִּינוֺק:

הִגַּעְתִּי!

---

מבט מעל הגג

מאת

רפאל אליעז

מִגַּג בֵּיתִי אֲנִי רוֺאֶה בָּתִּים

עַל הַבָּתִּים קִרְעֵי עָבִים

כַּנְפֵי עוֺפֶרֶת

שִׁבְרֵי חַמָּה

בְּלוֺאֵי זָהָב וָעֶשֶׁן.

בְּתוֺךְ שְׁלוּלִית שֶׁל דָּם וּפִיחַ

אֲנִי רוֺאֶה גְּרוּטוֺת אָרָד וּפַח.

שְׁבִיבֵי כֵּלִים וַחֲרָסִים

שֶׁאֲהֵבוּם בְּלֵב בָּשָׂר

בְּזִכְרוֺנוֺת גְּלוּמִים בְּזִכְרוֺנוֺת

בֶּאֱמוּנוֺת תְּפֵלוֺת יָפוֺת מִפָּז.

וְעַל הַכֹּל אֲנִי רוֺאֶה:

מַבָּט אֶחָד – שֶׁלִּי!

בְּהִתְעַוֵּת מַלְכוּת הַחֲפָצִים

יוֺרֵד הָעֹנִי אֶל נַפְשִׁי.

הָעִרְבּוּבְיָה רוֺדָה בִּי

וְצוֺחֵק הַבֹּהוּ.

בְּהִשָּׁסַע מַמְלֶכֶת הַהַרְמוֺנִיּוֺת

עֲגֻלּוֺת הָאֲבָנִים הַלְּטוּשׁוֺת

הָרוֺחֲפוֺת בִּשְׁלַל גַּלִּים וְטַבָּעוֺת –

עַצְבוּת יוֺרֶדֶת אֶל מִצְחִי

אֶל עַפְעַפַּי

אֶל אֲהוּבַת לִבִּי.

אֲנִי אֶל מִנְהֲרוֺת חֲלוֺם נִמְלָט

לוּא הַחֲלוֺם יֵאוֺת לִפְתֹּחַ שְׁעָרָיו.

וּבַחֲלוֺם וִדּוּי עַצְמִי אֶשְׁמַע:

אֲבוֺי, צְוִיחָה שֶׁל עוֺף מִדְבָּר צָמֵא וּמְאַיֵּם!

וְלוּא יִטֶּה לִי חֶסֶד אֵל הַדּוּמִיּוֺת

שֵׁנָה תְּפַרְנְסֵנִי כֹּחַ.

וּבְפָקְחִי עֵינַי אֲנִי חָדָשׁ, אַלִּים,

אֲנִי פּוֺרֵק אֶת עֹמֶס הַתְּשׁוּקוֺת שֶׁלֵּדָתָן בַּחֹשֶׁךְ

אֲנִי נִצְלֶה עַל גֶּחָלִים שֶׁלֹּא אֲנִי הִבְעַרְתִּי

אֲנִי שׁוֺאֵג מֻפְקָר וּמְגֻחָךְ

וְאֵין לִי מַעֲנֶה אֶלָּא כְּאֵב.

מַדּוּעַ נִכְפְּתָה עָלַי עֶרְגָּה זוֺ

שֶׁתְּחִלָּתָהּ בְּחֵטְא מִבְּלִי חָטָאתִי?

מַדּוּעַ טַעַם מָוֶת וְרָקָב בְּפִי בְּטֶרֶם אֲלַחֵךְ עָפָר?

מַה פֵּשֶׁר הַשִּׂמְחָה לָאֵיד שֶׁל בְּנֵי מִינִי עָלַי?

הַאִם רַק מְטֹרָף נִכְסָף אֶל הַשַּׁלְוָה

שֶׁאֵין לָהּ שֹׁרֶשׁ וְצַמֶּרֶת?

לַשָּׁוְא אֲנִי שׁוֺאֵל וְעוֺד אֶשְּאַל

עַד אִם יִהְיֶה דָּמִי לִשְׁאֵלָה

עַד אִם יִהְיֶה בְּשָׂרִי לִמְדוּרָה

בָהּ יִשְׂרְפוּ עֵינַי וּמַבָּטָן גַּם יַחַד…

---

שיר החצים

מאת

רפאל אליעז

אֲנִי הוֺלֵךְ בֵּין הַחִצִּים

הֵם נִתָּזִים עָלַי מִכָּל אֶשְׁנָב וּצְרִיחַ.

גּוּפִי קוֺלְטָם בְּלִי אֲנָחָה וּבְלִי סְלִידָה:

חֶצְיָם – עֵינַיִם אוֺהֲבוֺת

חֶצְיָם – לַבָּה וָאֶרֶס.

חִצִּים!

חִצִּים שֶׁל כּוֺכָבִים דַּקִּים שֶׁהִשְׁחִיזָם הַנֵּצַח.

חִצִּים שֶׁל קֶשֶׁת בֶּעָנָן שֶׁהִתְבַּגְּרוּ בִּן רֶגַע.

אַנִי אוֺסְפָם בַּאֲלֻמּוֺת וַעֲלֵיהֶם נִרְדָּם

כְּמוֺ קוֺצֵר שְׁטוּף-שִׁבֳלִים וָשֶׁמֶשׁ.

הַיֶּלֶד הַמֵּצִיץ מֵאִישׁוֺנַי יָקִיץ, יָרִיעַ:

עוֺד לֹא כָּלוּ כָּל הַחִצִּים

חִצֵּי חֲלוֺם וְחַלָמִישׁ וְיַהֲלוֺם

וְחֵץ הַמְבַקֵּשׁ בִּי רֵעַ לְרִיצָה אַחַר הָאַיָּלוֺת

עַד שֶׁאֲנִי עַצְמִי לְחֵץ אֶהְיֶה

לְהִתְנַפֵּץ חוֺצֵץ בֵּין הַחִצִּים!

נִשְׁלַם הַקְּרָב בֵּין הַנִּצִּים

אֲנִי יוֺצֵא מִמֶּנּוּ בִּשְׂרִיטָה

וּבְעִקְּבוֺת דָּמִי הוֺלֵךְ אוֺיְבִי הַמְדֻמֶּה

כְּמוֺ עַל שְׁבִיל אָדֹם.

תִּרְאוּהוּ אָץ לַקֶּשֶׁת וְחוֺזֵר אוֺהֵב וְנֶאֱהָב

וְאָנוּ נִשָּׂאִים יַחְדָּו מֵעַל שָׂדוֺת וִיעָרִים

צוֺנְחִים אֶל יָם וְאֶל נָהָר

שְׁלוּבִים וּמֻשְׁחָלִים כִּפְקַעַת נְעָצִים

בַּל תִּנָּתֵק וּבַל תֹּאבַד בָּעֲרָפֶל.

כָּל הַסְּתָוִים וְהַקֵּיצִים

חַיַּי חוֺלְפִים בֵּין הַחִצִּים

בְּצִפִּיָּה לַחֵץ – אַחֲרוֺן כָּל הַחִצִּים –

שֶׁיִּתָּקַע בְּדֹפֶן לְבָבִי

וְכָךְ נֵרֵד אֶל בּוֺר מְחֻבָּקִים לָעַד.

---

המלים שאהבתי

מאת

רפאל אליעז

הַמִּלִּים שֶׁאָהַבְתִּי עָמְדוּ עַל סִפִּי.

בְּהִירוֺת. אוֺבְדוֺת גַּאֲוָה וְקוֺמָה.

הֵן בִּקְשׁוּ הֲבָנָה מִלִּבִּי,

אַךְ לִבִּי קָם לִדְמָמָה.

שָׁאֲלוּ שְׁאֵלוֺת,

שֶׁאֲנִי לִמַּדְתִּין לִשְׁאֹל

וְעֵינַי אֲבֵלוֺת

רָאוּ אֶת הַקּוֺל

שֶׁעָלָה מִשְּׁאוֺל.

אָמְרוּ: לֹא פִּטַּמְתָּ אוֺתָנוּ סְמָלִים.

הָיִינוּ זוֺגִים. לֹא הָיִינוּ צְלִילִים.

לֹא הִלְבַּשְׁתָּ אוֺתָנוּ בְּגָדִים כְּבֵדִים.

עָמַדְנוּ בַּקֹּר: רְדִידִים רוֺעֲדִים.

הָיִינוּ לְךָ יְלָדוֺת יְחֵפוֺת.

בַּגֶּשֶׁם דִּשְׁדַּשְׁנוּ אִתְּךָ יְחֵפוֺת.

שָׂמַחְנוּ לַדַּלּוּת

בִּשְׁבִילְךָ פְּנִינִים מְזֻיָּפוֺת

מִשְּׁלוּלִיּוֺת דְּלוּחוֺת.

בְּנִבְכֵי צְדָפִים וְקוֺנְכִיּוֺת

גִּדַּלְנוּ פְּרָחִים וְחַיּוֺת.

בִּמְחִיר זְהוּרִים וּנְעוּרִים

גִּלִּינוּ מַלְכֻיּוֺת

בְּחָרְבוֺת קְבָרִים.

לְמַעַנְךָ נִמְזֹג בְּאִישׁוֺן עַיִן

כָּל שֶׁנּוֺתַר עֲדַיִן

בְּכוֺסִית הַיַּיִן.

נִסְתַּלְסֵל כְּהֵד בְּתוֺךְ הֵד

וְנִכְבֶּה אוּדִים וְגֶחָלִים

בְּדִמְיוֺנְךָ הַלּוֺהֵט.

לַקְּרָב נֵעָרֵךְ בַּחֲצוֺת

וְנִתְיַצֵּב בַּתָּוֶךְ

כְּדֵי לְהַסּוֺת

בְּאָזְנֶיךָ פַּעֲמֵי הַמָּוֶת.

וְאִם יִפֹּל עָלֶיךָ פַּחַד

כִּי דִּינְךָ נֶחֱרַץ לְגָלוּת

נִקַּח מַקֵּל נְדוּדִים

נֵצֵא יַחַד

וְנַתְחִיל מֵחָדָשׁ בְּפַרְבַּר הַיַּלְדוּת…

---

ספר שירים שלי

מאת

רפאל אליעז

אָבָק – נָסִיךְ אֶבְיוֺן אָפֹר –

רָכוּן עָלֶיךָ וְקוֺרֵא.

שַׁלֶּכֶת מִתְעַלְעֶלֶת בְּלִי מַשָּׁב שֶׁל זִכְרוֺנוֺת –

פָּנֶיהָ הַכְּמוּשִׁים כּוֺבֶשֶׁת בְּעָבָר דָּהוּי.

עֵטִי טָבַל בַּחֲלוֺמוֺת.

בְּאוֺתִיּוֺת גַּחְלִיל הִשְׁתַּעֲשַׁע.

הַחֲרוּזִים – בּוּעוֺת סַסְגּוֺן –

הִשְׁתַּקְשְׁקוּ כִּמְכִתּוֺת זְכוּכִית וְהִתְנַפְּצוּ.

הַחֲרוּזִים חֵרְשִׁים הַיּוֺם לִצְלִיל נַפְשָׁם.

בֵּין עַפְעַפַּי שְׁמוּרָה דִּמְעַת עָפָר:

עַל שֶׁמָּחַקְתִּי תְּמִימוּתְךָ.

עַל שֶׁהִתַּרְתִּי לַמִּלִּים לְהִתְעַטֵּף

בְּמַשְׁמָעוּת צוֺלַעַת קֻנְדָּסִית.

עַל טָעֻיּוֺת הַדְּפוּס אֲשֶׁר קָנוּ לָהֶן חוֺתַם-אֱמֶת.

בִּמְחִלּוֺת הָעָשׁ הַנִּפְתָּלוֺת עוֺד שׁוֺקְקִים חַיִּים.

עוֺד צִיּוּצֵי הָעֹבֶשׁ מְצַיְּרִים עַצְמָם

כְּאִלּוּ הֵם דָּגֵשׁ, עִקָּר וְכַוָּנָה.

סְפֵקוֺת קְטַנִּים שֶׁלְּךָ אֲנִי שׁוֺמֵעַ בַּעֲדָם:

הַאִם כְּדַאי הָיָה הַטֹּרַח

לִתְפֹּר לִי מַחֲלָצוֺת נְיָר דָּלִיק?

לְהִתְהַדֵּר בַּעֲדָיִים שֶׁל דְּיוֺ וְלַיְלָה?

אֲנִי שׁוֺמֵעַ נְקִיפוֺת לִבְּךָ:

בְּטֶרֶם הֱיוֺתִי לְסֵפֶר רָחֲפָה רוּחִי – כְּנָפֶיהָ דּוּמִיָּה.

וְכִי לֹא שַׂמְתִּי לַקַּרְקַע אָזְנִי

לָדַעַת הִתְעַלְּסוּת הַשָּׁרָשִׁים?

וְלֹא יָדִי כָּתְבָה אַהֲבָתָם בּוֺקַעַת אֲבָנִים?

וְהִיא, כְּלוּם לֹא הֵגִיחָה עֲטוּרַת פְּרָחִים

לָתֵת עַצְמָהּ בִּסְעָרָה עִלֶּגֶת?

אָבָק – נָסִיךְ אֶבְיוֺן אָפֹר –

רָכוּן עָלֶיךָ וְקוֺרֵא.

מַגַּע הַשֶּׁמֶשׁ הֶעֱלָה בְּךָ נִיצוֺץ-פִּתְאֹם!

סוֺף-סוֺף אַתָּה בּוֺעֵר!

שִׁירַי עוֺטְפֵי עַשָׁן חוֺזְרִים אֶל אַדְמָתָם הָעֲנָנִית.