רקע
ש. שפרה
כפרות
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: עם עובד; תשמ"ז 1987

מֶה עָשָׂה הָאָדוֹן כְּשֶׁאִינָנָה1 בְּמַסָּע אֶל

אֶרֶץ כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן נֶעְדֶּרֶת יוֹם

יוֹמַיִם שְׁלשָׁה, לָבַשׁ בִּגְדֵי אַדְנוּת – כָּחֹל,

וְאַבְנֵי סַפִּיר – כָּחֹל בִּזְקָנוֹ, הַחַיִּים

נִמְשָׁכִים, אָמַר לָהּ כְּשֶׁעָמְדָה בְּפֶתַח

הָאַרְמוֹן וְעַל גַּבָּהּ מִשְׁלַחַת מַלְאָכִים

רָעִים, מַה נּוֹתַר לָהּ, מַה נּוֹתַר

לְאִינָנָה לַעֲשוֹת מַה נּוֹתַר לָהּ

לַעֲשׂוֹת וְלֹא עָשְׂתָה, שָׁלְחָה אוֹתוֹ

כַּפָּרָתָהּ כְּחֹק אֶרֶץ אֲשֶׁר כָּל בָּאֶיהָ

לֹא יְשׁוּבוּן.


 

ב

לוּ פּוֹשֵׁט

נְבֵלוֹת בַּשּׁוּק –

אֲבָל

– צַחֲנַת הַסַּמְכוּת –

עַל

הַפַּרְצוּף זְחִיחוּת

שֶׁהִתְחַכְּכָה

זֶה עַתָּה

בְּשׁוּלֵי חֲלִיפָתָהּ

– אַתְּ כַּפָּרָתָהּ –


 

ג

הָאֲדִישׁוּת עוֹמֶדֶת תָּמִיד

בְּיַחַס יָשָׁר לַחִיּוּכִים שֶׁמַּעֲנִיקָה

הַסַּמְכוּת – הַיּוֹם

רָאָה הַכֶּלֶב אֶת פְּנֵי

אֲדוֹנָיו –

הָאֱנוֹשִׁי – כְּשֶׁהַסַּמְכוּת מִתּוֹךְ

אִי יַצִּיבוּת וְאוּלַי

אֲפִלּוּ רִשְׁעוּת מַפְנֶה

אֶת אֲחוֹרָיו


 

ד

– בַּבְּחִירוֹת הַבָּאוֹת

כָּעֵת חַיָּה תֵּשֵׁב בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן

וְהַנִּצָּחוֹן שֶׁלְּךָ – וְהַסַּמְכוּת

בְּבוּז לְחֻלְשַׁת הָאוֹהֲבִים

פּוֹטֶרֶת בְּטִלְטוּל יָד

אֲבָהִי – אַל תִּהְיֶה בָּטוּחַ

כָּל כָּךְ, יְדִידִי – וְכָל הַמְּסֻבִּים

מְחַזְּקִים אֶת דִּבְרֵי הַקָּצִין בִּנְהִימָה

וְהַסַּמְכוּת מְקַבֶּלֶת עֹל מַלְכוּת בְּהַקְרָבָה

– גַּם כְּלַבְלָב אוּלַי נָחוּץ בֶּחָצֵר

וְלֹא רַק בַּעֲלֵי חֻצְפָּה


 

ה

גִּבּוֹר רוֹצֵעַ

אִשָּׁה כְּאִלּוּ הָיְתָה

טֹפֶס כֻּלָּהּ בְּמִשְׁבֶּצֶת

אַחַת בְּמִשְׁבֶּצֶת אַחַת כְּשֶׁבְּמִקְרֶה הוּא נִתְקָל

בְּעוֹרָהּ הִיא נֶהְפֶּכֶת

לְאוֹיֵב


 

ו

הוֹד גַּבְרִיּוּתוֹ

מְלַטֵּף אֶת אָזְנָהּ

שֶׁל אִשָּׁה

זָרָה לְפִי

מִצְוַת הַפְּרוֹטוֹקוֹל


 

ז

קָצִין תָּלוּי בִּפְקוּדָיו לֹא

פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר בַּסַּמְכוּת וְאוּלַי

יוֹתֵר הִיא קוֹנָה מֵי

גִּלּוּחַ, הוּא מַגִּישׁ מִשְׁקְפֵי

שֶׁמֶשׁ, הִיא מוֹזֶגֶת

תֵּה, מַעֲמִידָה לִרְשׁוּתוֹ בִּלְחִיצַת

כַּפְתּוֹר כָּל קָצִין, כָּל שִׂמְלָה, כְּשֶׁהוּא

מוֹאִיל לָרֶדֶת לְבֵיתוֹ מַעֲלִיבִים

אוֹתוֹ נַעֲלֵי הַבַּיִת


 

ח

הוּא כֻּלּוֹ מִתְכַּוֵּץ

חוּצָה לִכְבֹּשׁ אֶת הַקָּהָל בְּלַהַב

הַגְּלִימָה מִי שֶׁלֹּא

מֵבִין אֶת כְּלָלֵי הַמִּשְׂחָק טוֹעֶה

לַחְשֹׁב שֶׁהוּא

הַפָּר הַמִּתְפָּרֵץ מִפְּנֵי

הַטּוֹרֵיאָדוֹר הִיא כֻּלָּהּ

מִתְפָּרֶצֶת פְּנִימָה מִי שֶׁלֹּא מֵבִין

טוֹעֶה לַחְשֹׁב –

מִשְּׁנֵיהֶם הִיא הָאַחַת

דִּינָהּ כְּדִין הַפָּר תָּמִיד

נִדְקָר וּמִתְפָּרֵץ

לוֹ פְּנִימָה לָמוּת

עַל הַזִּירָה


 

ט

גְּדוֹל כֹּחוֹ בְּחֻלְשַׁת

תַּאֲווֹתָיו

שֶׁאֵינָן מַעֲבִירוֹת

אוֹתוֹ לְעוֹלָם

עַל דַּעְתּוֹ –

תָּמִיד עַל

דַּעְתָּהּ


 

י

מָה עוֹשֶׂה גִּבּוֹר

בִּבְעוּלָתוֹ, מְחַפֵּשׂ בָּהּ

אָשָׁם, לַבֹּקֶר קוֹנֶה לוֹ שִׂמְלָה

קוֹנֶה לוֹ קְצֻנָּה

גִּבּוֹרִים שׁוֹפְכִים

דָּמָם בַּמִּלְחָמָה –

אַחֲרֵי הַכֹּל אֵינוֹ

יָכוֹל לְהַלְבִּין אֶת

נִאוּפֶיהָ.


 

יא

לְנֶגֶד הָעֵינַיִם מַמָּשׁ אִישׁ הִתְגַּלְגֵּל

בְּתַפְקִיד –

הַתַּפְקִיד עָנַב עֲנִיבָה

הַתַּפְקִיד בָּסַר בְּאִשָּׁה

אַהֲבָה גַּם כֵּן עִנְיָן

לִגְבָרִים יָאָה תְּהִלָּה

הַתַּפְקִיד קִבֵּל כָּל מַחְמָאָה כְּאִלּוּ

הִכִּירוּ אֶת הָאִישׁ מֵאָז

וּמֵעוֹלָם בִּבְלִי

דַּעַת שֶׁהַתַּפְקִיד מְמַהֵר לָמוּת

אֲפִלּוּ מִן הָאָדָם, בִּשְׁבִילִי

זֶה הַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב

בָּעוֹלָם, אָמַר הַתַּפְקִיד

בְּמַעֲמָד אִינְטִימִי

כְּשֶׁהַקָּהָל כְּלָל לֹא חִיֵּב וְהָאִישׁ

לֹא חִיֵּךְ. הַתַּפְקִיד שָׁמַן וְשָׁמַן אֵיזוֹ

כֵּרָה וְהָאִישׁ אֲפִלּוּ לֹא

בָּכָה כִּי תַּפְקִיד בּוֹלֵעַ אֶת כָּל

הָאָדָם


  1. איננה – אלת השמים והפריון השומרית, הלא היא אשתר האכדית.  ↩

המלצות קוראים
תגיות