אחרי מיטתו של אברהם חלפי/ ישראל כהן
© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.
חמישה ימים לפני פטירתך טיילנו בערב נאה ושוחחנו על ענינים שהרעישו אותנו, וביום מותך היית צריך לבקר בביתי, כדי לקבל ספר – ולהמשיך בשיחה. עכשיו אנו מובילים אותך למנוחת-עולמים תוך פרידת-עולמים.
אברהם, המשורר עמוק-העצב, אמן התיאטרון, החבר הטוב והנאמן, האיש הישר בלי עקמומיות, איש-החסד, המשוחח הנלבב והשותק הגדול. נפלא וניפלה היית. לא היה דומה לך. יחידי היית מהלך תמיד, גם כשהיית אחד מן הצוות. לפעמים לא הרגישו בך גם כשהיית נוכח. ישבת או עמדת מצונף, חולם ומחריש. אבל לבך היה הומה כחלילים למשמע דברים או מעשים שנגעו בך. ויש שפרצו דבריך טבולים בכאב, ושירתך היתה כינור לכאב זה.
שירתך הלירית דקה מן הדקה, פנימית, אינטימית, מתנגנת, רבת דימויים קוסמים. אין היא מתמודדת עם איתני-עולם. היא תפילה לאני העני כי יעטוף. כמעט תמיד שרת על עצמך בלבד, על גורלך “בין כוכבים ועפר”. כל המאורעות החיצוניים הופנמו ונהפכו לפיוט הלב. על הבמה עיצבת לא פעם תפקידים עליזים, רקדניים, וגרמת בדיחות-דעת לקהל, שאהב אותך אהבת-נפש. “פנים רבות הלכו לקראתך”, אבל אתה עצמך היית מלא תוגה. ידענו, שבת-שחוקך על הבמה באה מתוך עצבות-נפש גדולה, שנצרפה באש יסוריך. כי מהיכל העצבון נחצבה נשמתך. הדמויות שיצרת היו גלגולי נפשך אתה, שהביאו לך מעט פורקן ומרגוע. אתה חלקת מעצמך לכל דמות, כדי להקל מן העומס.
בעל כשרונות רבים וסגוליים היית, ורבים העריצו אותך. אבל אתה לא התפעלת מזה. לא גבה לבך. היית ענוותן. ראית עצמך כ“פסוק לא-גמור של שיר שלא נכתב”. התביישת לשמוע שבחים. הלא כך שרת:
אֲנִי מְצַמְצֵם אֶת עַצְמִי
כְּדֵי נְקֻדָה
אַלְמוֹנִית
שֶׁלֹא לְהַטְרִיד בְּגוּפִי
מַלְכֻיוֹת.
(“ישן וחדש”, עמ' 57)
גם שמות ספריך משקפים את אופיך הצנוע. שם ספר שיריך הראשון הוא: “מזווית אל זווית”. ואמנם תמיד עמדת בפינה, ומשזזת ממנה נמצאת עומד בזווית אחרת. מעולם לא התייצבת במרכז ההומה והמואר, כדי להיראות, אלא הצטמצמת בקרן צדדית, עטופת אפלולית. אתה היית “בצל בכל מקום”. אתה קרנת סוד שלא פוענח לנו.
ועל כך מעידים גם שאר השמות של ספריך, כגון: “שירי האני העני”, או “כאלמוני בגשם”, או “בין כוכבים ועפר”. כל מה שכתבת וכל מה שאמרת יצא מעמקי לבך והיה אמת.
אתה הנחת לשירה ולאמנות שלנו נכסים יקרים, אתה הנחת מורשה לדורות. לא רק חבריך יזכרו אותך תמיד, אלא גם העם כולו, שכה אהבת, והארץ שכל כך נצמדת אליה בגופך ובשירתך.
בשם אגודת הסופרים ובשמי, אני נפרד ממך, אברהם, אחינו היקר.
-
אחרי מיטתו של א. חלפי.נתפרסמו ב“מאזנים” בחוברת תמוז תש"ם. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.