רקע
אסתר ראב
צוואה
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: אהוד בן עזר; 2019

הלילה קמו שיריי ועמדו סביבי כמישמר כבד –

האורנים בגינה באבן-יהודה אמרו: אנחנו עדיין עומדים, אי פנייך בשמשה? גם התורים עוד הוגים חרש בחום הצהריים, ובכפר-יחזקאל סוגר הגלבוע את חלל החלון בחדר הראשי. בבוקר ההר צעיר ומחייך, בערב הוא שורץ פלישתים וחרבות.

שטחי החמרה משתרעים כתצמיד ומחפשים את עיניי –


על קברי תכתבו:


ימתקו לי רגבי עפרך, מולדת

כאשר מתקו לי – ענני-שמייך


מתוך שיר


*

נכתב: סוף שנות ה-70 לערך. קטע ללא כותרת. החמרה שייכת לאדמת פתח-תקווה. באבן-יהודה ובכפר-יחזקאל גרה אסתר ראב פרקי-זמן בשנות ה-50 ו-ה60. השורות הן מתוך שירה “נשורת”, משנת 1961: "מתקו לי רגבי-עפרך / מולדת – כאשר מתקו לי / ענני-שמייך – " והן אכן חרותות על מצבתה בבית הקברות בפתח-תקווה.


המלצות קוראים
תגיות