רקע
איתמר בן-אב"י
mנחלת הכלל [?]
lפרוזה

 

הקדשה

סלח לילד – שגעונותיו

ולנער – כל סערותיו;

כי דמי הילד צביונים

והנער – אש־עלומים.

משל המוני


לדבורה בן־יהודה

זו אמי הגדולה

הראשונה לעבריות אחר החורבן,

זו אמי הלבנה

שנתנה לי אש ויצקה בי חלום,

שעשתני גאה והורתני עתיד,

שחיתה בדמעות וצחקה במותה:

בטוחה בעמה ובציון קבורה.


המלצות קוראים
תגיות