רקע
איתמר בן-אב"י
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: (האור); תרע"ד 1914.

את אלתי אהבתי למרות רצונה:

אחרת לא יכולתי ואסור למעונה.

מצאתיה קודרה, מצאתיה בוכיה

כיונה הומיה.

גבותיה כקשתות על עיניה השתטחו,

בלבי רגשות ורגשות התמתחו:

השתגעתי, אלתי, השתגעתי מאהבה

ואת לי – רק איבה.

*

כי היה היתה אלתי,

זו היפה בבנות ארצתי,

מגזע אותן הנערות

ההורגות כשהן אוהבות;

לכן הרגה בלהבת־לבבה

את הראשון אשר אהֵבה,

והרגה עוד עשרים אחרים

ולסוף – הרגה גם אותי.

אך יבוא עוד יום ולבתך

תכה גלים, תגנח דמים,

כי עשרים הרוגי־לבבך

יהרגו ביַחדם אז אותך.

רק אנכי – אחרון־הרוגך

לך אזכר ימי תפארתך

ועל קבר שחור־גאותך

עוד אשיר שירת־זווגך…

יפו, בסתיו


המלצות קוראים
תגיות