רקע
אליעזר שטיינברג
מִכְנָסָיו שֶׁל רֶבּ בֶּר
xמוגש ברשות פרסום [?]
Eמשלים
שפת מקור: יידיש
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: טברסקי, מהד' ב'; תשי"ד

עַל רֶבּ בֶּר לִנְסוֹעַ הַיָּרִידָה –

וְהִנֵּה עִכּוּב חָמוּר.

מָה? בּוּשָׁה לוֹמַר! בְּסוֹד לָכֶם אַגִּידָה:

מִכְנָסָיו הָפְכוּ סְמַרְטוּט גָּמוּר.


רָץ רֶבּ בֶּר הַשּׁוּקָה – וּבַשּׁוּק אָמְנָם

מְצִיאָה מָצָא לוֹ בַּחֲצִי־חִנָּם.

מִכְנָסַיִם – צֶבַע יֶרֶק,

עוֹד שָׁלֵם כֻּלּוֹ הָאֶרֶג.

כְּלִיל־תִּפְאֶרֶת! אֶלָּא מַאי?

אֲרֻכִּים יוֹתֵר מִדַּי!


וְאִם כֵּן? אָסוֹן, חָלִילָה?

זוֹ מַכָּה, שֶׁיֵּשׁ צֳרִי לָהּ:

אֵין קָצָר נִהְיֶה אָרֹךְ,

אַךְ אָרֹךְ – אֶפְשָׁר לַחְתּוֹךְ!


רָץ, אֵפוֹא, הַבַּיְתָּה בֶּרְל

אֶל אִשְׁתּוֹ בַּת־חַיִל סֶרְל:

"בִּמְחִילָה מִמֵּךְ, קַצֵּצִי

מִכְנָסַי הַזְרֻקִּים:

מְצִיאָה – בְּזוּז וָחֵצִי! –

אֶלָּא קְצָת הֵם אֲרֻכִּים.

אִם תָּחוּשִׁי – בְּחַיַּיִךְ,

אֶשָּׁקֵךְ עַל לְחָיַיִךְ!"


גְּמוּל נָאֶה הוּא. אֶלָּא מַאי?

אֵין עַכְשָׁו לְסֶרְל פְּנַאי.

מֻכְרָחָה לָלֶכֶת סֶרְל

אֶל שְׁכֶנְתָּהּ הַגְּבֶרֶת פֶּרְל.

– “לְשֵׁם מָה?”

– לִשְׁאוֹל נָפָה:

“הֵן מָחָר אֲנִי אוֹפָה!”


הִיא הָלְכָה אֶל גְּבֶרֶת פֶּרְל

וְשָׁקְעָה כִּדְלִי בַּמַּיִם –

כִּי גַם פֶּרְל וְגַם סֶרְל

הֵן נָשִׁים פּוֹשְׂקוֹת־שְׂפָתַיִם.


בָּא רֶבּ בֶּרְל בִּתְחִנָּה

לַחוֹתֶנֶת הַזְּקֵנָה.

אַךְ עוֹנָה מָרַת יוֹכֶבֶד:

“כְּבָר לִישׁוֹן אֲנִי שׁוֹכֶבֶת”.


עוֹד נוֹתְרָה תִּקְוָה אַחַת:

הֵן יֶשְׁנָהּ בַּבַּיִת בַּת!

מְבַקֵשׁ רֶבּ בֶּרְל: "דִּינָה,

מִכְנָסַי מְעַט קַצְרִי־נָא!"


וְאוּלָם הַבַּחוּרוֹנֶת עֲסוּקָה:

מִתְיַפָּה הִיא מוּל הָרְאִי בְּמַסְרְקָהּ

וְדוֹחָה אֶת אַבָּא לְלֹא חֶמֶל:

הֵן הָעֶרֶב מַצִּיגִים אֶת “קוּנְיֶה־לֶמֶל”.


מָה עוֹשֶׂה, אֵפוֹא, בְּלֵית בְּרֵרָה רֶבּ בֶּר?

בְּעַצְמוֹ הַמִּכְנָסַיִם הוּא גוֹזֵר –

וְתוֹפְרָם כְּדִין הַחַיִט,

כַּיָּאֶה לְבַעַל־בַּיִת,

וּמִיָּד שׁוֹכֵב לִישׁוֹן:

הֲרֵי יוֹסִי הָעֶגְלוֹן

יְעִירוֹ מָחָר עִם־שַׁחַר.


אַךְ הִשְׁמִיעַ בֶּרְל נַחַר

שָׁבָהָ סֶרְל עִם נָפָה.

“כְּבָר יָשֵׁן הוּא?” – הִיא נוֹשֶׁכֶת מִבּוּשָׁה אֶת הַשָּׂפָה:

"לֹא חִנָּם אוֹתי יוֹכִיחַ:

‘לָךְ תִּשְׁעָה קַבִּים שֶׁל שִׂיחַ!’

אֲמַהֵר אֵפוֹא, עַכְשָׁו

לְתַקֵּן אֶת מִכְנָסָיו".


הִיא גוֹזֶרֶת, מְקַצֶּרֶת,

מְקַפֶּלֶת וְתוֹפֶרֶת…

כְּלוּם, חָלִילָה, לֹא תֵּדַע

אֶת הִלְכוֹת הָעֲבוֹדָה?

"אוּף, נִגְמַר! עַכְשָׁו הָאֹרֶךְ

מְקֻצָּץ כְּפִי הַצֹּרֶךְ.

וְעַתָּה – אֶל הַמִּטָּה!

עֵת לְהִשְׁתַּטֵּחַ!

גַּם לְדִינָה לֹא אַמְתִּינָה:

יֵשׁ עִמָּהּ מַפְתֵּחַ".


עוֹד שָׁעָה, וְעוֹד אַחַת –

וְהִנֵּה חָזְרָה הַבַּת.

עַל כִּסֵּא פִּתְאֹם הִבְחִינָה

מִכְנָסַיִם יְרֻקִּים.

נִזְכְּרָה בִּן־רֶגַע דִּינָה:

"אַ, הַלָּלוּ… אֲרֻכִּים.

הֵן בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי אַבָּא…"

חָרִיצוּת נִתְעוֹרְרָה בָּהּ:

גְּזִיר־גְּזָר –

וְנִגְמַר:

מֵאָרֹךְ יָצָא קָצָר!


אַחֲרֵי שֶׁגַּם הַבַּת, סוֹף־כָּל־סוֹף, שׁוֹכֶבֶת,

מִתְעוֹרֶרֶת מִן הַשְּׁנָת הַזְּקֵנָה יוֹכֶבֶד –

וְרוֹאָה לְאוֹר־הַנֵּר

מִכְנָסַיִם שֶׁל רֶבּ בֶּר.

"מַה בִּקֵּש מִמֶּנִּי בֶּרְל? לְקַצֵּץ בָּאֹרֶך?

לָמָּה לֹא? בְּחֵפֶץ־לֵב! לֹא אָחוּס עַל טֹרַח!"


יְשִׁישָׁה מָרַת יוֹכֶבֶד,

וְאוּלָם אֵינָהּ אוֹהֶבֶת

בְּחִבּוּק־זְרוֹעוֹת לָשֶׁבֶת.

רָחֲצָה, אָמְרָה בְּרָכָה

וְנִגְּשָׁה אֶל הַמְּלָאכָה:

לְקַצֵּץ בַּמִּכְנָסַיִם – לְקַצְּרָם כַּהֲלָכָה!


וְרֶבּ בֶּרְל? עַד הַשַּׁחַר

בַּחֲלוֹם מַרְבֶּה הוּא סַחַר:

הוּא קוֹנֶה בְּזִיל־הַזּוֹל

וּמוֹכֵר בִּמְחִיר גָּדוֹל

וְעוֹשֶׂה מָמוֹן שֶׁל קֹרַח – וְיָדוֹ בַּכֹּל, בַּכֹּל…


מַרְהִיבִים אֶת הָעֵינַיִם

חֲלוֹמוֹת־זָהָב;

וְהַמִּכְנָסַיִם –

הֵם כְּבָר עַד בִּרְכָּיו!

המלצות קוראים
תגיות