רקע
אליעזר שטיינברג
הַפֶּרֶג הָאָדֹם
xמוגש ברשות פרסום [?]
Eמשלים
שפת מקור: יידיש
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: טברסקי, מהד' ב'; תשי"ד

יוֹם וָלֵיל בָּעַר מִכַּעַס זֶה הַפֶּרֶג הָאָדֹם:

"שֹׁמּוּ, שֶׁמֶשׁ וְשָׁמַיִם! הַגִּנָּה הָיְתָה כִּסְדוֹם!

לְמָשָׁל, רְאוּ הַתִּירָס, הֶעָטוּר זְקַנְקַן לְנוֹי –

אוֹי וַאֲבוֹי!

נֶאֱנָח אוֹתוֹ צַדִּיק בַּטַּלִּית הַיְרַקְרֶקֶת,

מְנַדְנֵד בְּרֹב דְּבֵקוּת אֶת הָרֹאשׁ וְהַמַּפְרֶקֶת,

מִתְפַּלֵּל “שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה”, מְבַקֵּשׁ חַסְדֵי־שָׁמַיִם –

אַךְ בָּרֶגַע שֶׁעוֹצֶמֶת הַגִּנָּה אֶת הָעֵינַיִם,

מִתְעוֹרֵר אוֹתוֹ אָדוּק,

בְּלִי חַכּוֹת לְסוֹף פָּסוּק,

וּמַתְחִיל בַּאֲהַבְהֶבֶת

עִם שִׁמְשׁוֹנָה הַצְּהַבְהֶבֶת –

הֲלֹא הִיא הַחַמָּנִית.

נוּ, וְזֹאת – מָרַת מֶלוֹנָה עֲגֻלָּה וּכַרְסָנִית?

לִכְאוֹרָה, פְּתַיָּה כִּדְלַעַת:

מַה תְּמִימֹנֶת זוֹ יוֹדַעַת?

אַךְ בִּשְׁבִיל עִסְקֵי־נִכְלָהּ –

אֵין עוֹד שֵׂכֶל כְּשִׂכְלָהּ:

הִסְתַּכְּלוּ, כֵּיצַד תַּפְרִיחַ

קְרִיצוֹת־חֵן לַאֲבַטִּיחַ!

יְבֻסַּם לָהּ! מָה אִכְפַּת לִי? אַךְ מַרְגֶּזֶת הַחֻצְפָּה:

מְבַקֶּשֶׁת הַ“קְּלִפָּה”

עַל אַחֵר לָגֹל חֶרְפָּה!

וְאוֹתִי הִיא מוּכָנָה לְהוֹצִיא לַהֶרֶג:

“אֵיזֶה בַּעַל־תַּאֲוָה זֶה אַדְמוֹן הַפֶּרֶג!”

וַאֲפִילוּ הַדַּלְפוֹן,

הַקָּרוּי מְלָפְפוֹן!

לִכְאוֹרָה, מַצְנִיעַ־לֶכֶת וְנֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים –

וְאוּלָם, הִתְבּוֹנְנוּ בּוֹ בַּלֵּילוֹת הָאֲפֵלִים:

מִסְתּוֹדֵד הוּא עִם עוֹגֶבֶת – עַגְבָנִית מְכַשֵּׁפָה!

אוֹי, חָשׁוּד מְאֹד הָעֵסֶק: סוֹד עַל סוֹד – מַשְׁמַע, טְרֵפָה!"


אַךְ יוֹתֵר מִכֹּל יַרְגִּיזוּ אֶת הַפֶּרֶג הָעֵצִים:

כָּל הַזְּמַן מִתְלַחֲשִׁים הֵם, נִמְלָכִים, מִתְיָעֲצִים…

וְעַל מָה אִתָּם יָשִׂיחוּ צִפֳּרִים בִּלְשׁוֹן־הַצַּיִץ?

מִי יָבִין אֶת הַקְּנוּנְיוֹת, שֶׁעוֹשִׂים הֵם כָּל הַקַּיִץ?

נִכָּרָה בּוֹ יַד־שָׂטָן,

בְּאוֹתוֹ מַשָּׂא־מַתָּן!


עֵסֶק בִּישׁ! מוּטָב לִבְרוֹחַ מִן הַחֵטְא וְהַבִּלְבֹּלֶת!

אִם יִרְצֶה – יִמְצָא גַם דֶּרֶךְ: הָרָצוֹן מוֹלִיד יְכֹלֶת!

וְכִי קֹדֶם גַּם פַּרְפָּר

לֹא הָיָה רַק פֶּרַח־בָּר:

מַרְגָּנִית, אַמְנוֹן־תָּמָר?

וְהִנֵּה עָשָׂה כְּנָפַיִם

וְדָאָה אֶל הַשָּׁמַיִם!

כֵּן יָעוּף גַּם הוּא, הַפֶּרֶג. רַק יַגִּיעַ לְפִרְקוֹ,

יִתְחַזֵּק, יִגְדַּל כַּצֹּרֶךְ – וְיַמְרִיא־לוֹ לְדַרְכּוֹ:

לְאוֹתָן עַרְבוֹת־הַתְּכֵלֶת אַדִּירוֹת־הַמֶּרְחָבִים,

לְגִנַּת פִּרְחֵי־רָקִיעַ – שׁוֹשַׁנֵּי־הַכּוֹכָבִים!

דַּי! כָּלָה וְנֶחְרָצָה! לֹא יָנִיא אוֹתוֹ שׁוּם כֹּחַ!

רַק לִגְדּוֹל, רִבּוֹן־עוֹלָם! רַק לִגְדּוֹל! לִצְמוֹחַ!


עַל צִירֵהוּ הַנּוֹשָׁן

מִסְתּוֹבֵב גַּלְגַּל־הַזְּמָן,

וְנִטְוִים עָלָיו בְּלִי־הֶרֶף

לַיְלָה, בֹּקֶר, יוֹם וָעֶרֶב…

עַד שֶׁבָּא אֵי־פַּעַם בֹּקֶר, וְקָרָא הַתַּרְנְגוֹל –

מַזָּל־טוֹב! גָּדַל הַפֶּרֶג! נִתְגַּשֵּׁם חֲלוֹם־הַתְּמוֹל!


אַךְ – אֲבוֹי! הֵיכָן הַפֶּרַח, שֶׁצְּבָעָיו הֵם אֵשׁ שׂוֹרֶפֶת?

וְהֵיכָן אוֹתָן כְּנָפַיִם? יֵשׁ רַק רֹאשׁ גָּדוֹל, קַרְקֶפֶת –

וְהָרֹאשׁ מָלֵא עַד־גֹּדֶשׁ גַּרְגְּרִים שֶׁל מָן שָׁחוֹר –

רְסִיסֵי חֲלוֹם־הַקֶּסֶם עַל הָאוֹר וְעַל הַדְּרוֹר.

* *

וָאֶשְׁמַע פִּתְאֹם מִמַּעַל – קוֹל קוֹרֵא לִי: "בֶּן־אָדָם!

קַח־לְךָ אֶת רֹאשׁ־הַפֶּרֶג, וַעֲבוֹר בִּמְלוֹא־עוֹלָם,

וּבַשֵּׂר חוֹלְמֵי־הָאָרֶץ: כֹּה אָמַר לִי אֲדֹנָי:

אֲלֵיכֶם שָׁלַחְתִּי פֶּרֶג – מוֹפֶתְכֶם הוּא זֶה, חוֹלְמָי!"

המלצות קוראים
תגיות