רקע
יהודה קרני
עַל כּוֹס תֵּה
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: מוסד ביאליק; תשנ"ב 1992

שִׁשָּׁה יָשַׁבְנוּ: חֲמִשָּׁה גְבָרִים

וּגְבֶרֶת;

הָיִינוּ כְּמוֹ מִשְׁפַּחַת צַבָּרִים

סָבִיב לַוֶּרֶד.


כֻּלָּנוּ פַּיְטָנִים, אַנְשֵׁי צְלִילִים,

וְאַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לַחֲדַר הַסֵּפֶר,

וְרַק אֲנִי חָטָאתִי חֵטְא פְּלִילִים:

לַגְּבֶרֶת שֶׁל הַבַּיִת דִּבַּרְתִּי דִבְרֵי שֶׁפֶר.


עַל הַשֻּׁלְחָן יָקַד שָׁם פֶּרַח אַדְמוֹנִי.

— מַה שֵּׁם הַפֶּרַח שֶׁקָּנִית?

— גְּלָדִיאוֹלוֹס, אֲדוֹנִי.

— הֶאָח, גְּבִרְתִּי, בִּלְשׁוֹנֵנוּ הוּא “הַחַלְפָנִית”.


פִּתְאֹם לְחֶבְרָתֵנוּ עוֹד נוֹסְפָה צְעִירָה,

נוֹסַף עִנְיָן, נוֹסַף עוֹד גֶּוֶן.

— הֲמִפְּרוֹבִינְצִיָּה אַתְּ אוֹ אִם מִן הַבִּירָה?

— יְלִידַת יְרוּשָׁלַיִם וּמִ“תְּקוּפַת הָאֶבֶן”.


כַּוָּנָתָהּ הָיְתָה לוֹמַר:

לֹא בַּת “קְבוּצָה” אֲנִי, לֹא זְהַב פַּרְוָיִם;

וְהִיא עוֹד לֹא יָדְעָה, שֶׁאֲנִי אָדָם, שָׁמַר

עוֹד חֶסֶד רַב לִבְנוֹת יְרוּשָׁלָיִם.

המלצות קוראים
תגיות