רקע
שַׁנְדּוֹר פֶּטֵפִי
אֶרֶץ הָאַהֲבָה
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
שפת מקור: הונגרית
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: סיני; תשי"ב 1952

חָלַמְתִּי חֲלוֹם.

בְּהָקִיץ אוֹ בִּשְׁנָת, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ.

חֲלוֹם נֶהְדָּר!

כָּעֵת בְּכָּתְבִי

עֲדַיִן יָדִי לִי רוֹעֶדֶת מֵעֹנֶג. –


הָלַכְתִּי לְאִטִּי בְּדֶרֶךְ אַרֻכָּה.

אַךְ – זֹאת אוֹמֶרֶת, לֹא לְאִטִּי,

כִּי-אִם מְהֵרָה,

כִּי בַּאֲשֶׁר דָּרְכָה רַגְלִי

כָּל הַנָּפָה הָיְתָה שׁוֹמֶמֶת,

יַבָּשָׁה, חִצּוֹנִית לְזָרָא.

וְרַק הַתּוֹשָׁבִים הָיוּ חִצּוֹנִים גַּם מִמֶּנָּה.

פַּרְצוּפִים אֲדִישִׁים וּשְׁקֵטִים עֲדֵי גֹעַל. –

נָשָׂאתִי רַגְלַי בְּחָפְזִי

לְהַקְדִּים כְּאֶפְשָׁר וְלִנְטוֹשׁ

אֶת הַנּוֹף הַמַּרְגִּיז

וְאֶת הַפַּרְצוּפִים הַמְקַנְטְרִים שִׁבְעָתָיִם


לִבְסוֹף הִגַּעְתִּי אֶל גָּדֵר גְּבוֹהָה,

אֲשֶׁר עֲלֵי שַׁעַר-יַהֲלֻמָּה

כָּתוּב בְּאוֹתִיּוֹת גּוֹנֵי הַקֶּשֶׁת:

“אֶרֶץ הָאַהֲבָה”.


מְזֵה-חֵשֵֶׁק תָּפַסְתִּי בְּכַף-הַמַּנְעוּל

וּפָתַחְתִּי. –

וּלְעֵינַי הוֹפִיעַ מַחֲזֵה שַׁדָּי:

הַמְפֹאָר בְּנָפוֹת לְפָנַי מִשְׂתָּרֵעַ,

שֶׁרַק אֳמָנִים בְּשִׁכְרוֹן הַשְׁרָאָה

יְכוֹלִים לִקְסֹם כָּמוֹהוּ,

וְשֶׁרַק גַּן-הָעֵדֶן דּוֹמֶה לוֹ אוּלַי.

עֵמֶק רְחַב יָדַיִם פּוֹרֵחַ לְתִפְאָרֶת,

מַעֲטֵה פְּרָחִים כַּתָּמָר הוֹדָם

וְשִׂיחֵי-שׁוֹשַׁנִּים גְּבוֹהִים כָּאֶרֶז.

בְּאֶמְצַע הָעֵמֶק נָהָר מְטַיֵּל,

הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב בַּאֲפִיק עֲקַלָּתוֹן,

אֶל מָקוֹם מִשָּׁם בָּא, שָׁמָּה שָׁב לָלֶכֶת,

כְּמוֹ צַר לוֹ לַעֲזֹב אֶת מְקוֹר מַחֲצַבְתּוֹ.

בְּשׁוּלֵי הַנָּפָה הַרְרֵי-אֵל

וְעַל רֹאשָׁם תַּלְתַּלֵּי-עָבִים שֶׁל זָהָב.


הִבַּטְתִּי מִשְׁתּוֹמֵם מִסָּבִיב,

וְגַם לִסְגֹּר אֶת הַשַּׁעַר שָׁכָחְתִּי.

זְמַן רַב עָמַדְתִּי עַל יַד הַסַּף,

עַד שֶׁבְּסוֹף

שֶׁלֹא-מִדַּעַת מְשָׁכַנִי הַקֶּסֶם

פְּנִימָה, פְּנִימָה.

בִּתְחִלָּה עָבַרְתִּי שְׂדוֹת פְּרָחִים

וּסְבִיבַי הִתְהַלְּכוּ בְּנֵי-נֹעַר,

רָאשֵׁיהֶם מָשְׁפָּלִים כֻּלָּם

כִּמְחַפְּשִׂים אַחֲרֵי מַחַט בָּעֵשֶׂב.

הֶחְלַטְתִּי וָאֶשְׁאַל,

מַה זֶּה מְחַפְּשִׂים בְּלִי-הֶרֶף?

“עִשְׂבֵי-רַעַל”, עָנָנִי אֶחָד.

עִשְׂבֵי-רַעַל? לָמָּה לְךָ?

“כְּדֵי לְסָחֲטָם וְלִשְׁתּוֹת מִמִּיצָם”.

נִדְהַמְתִּי וּמִהַרְתִּי מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה,

וְעָיֵף הִגַּעְתִּי

אֶל עֵץ-הַשּׁוֹשַׁנִּים הָרִאשׁוֹן בְּדַרְכִּי.

אָמַרְתִּי לָשֶׁבֶת תַּחְתּוֹ וְלָנוּחַ,

אַךְ פִּתְאֹם – הוֹ, מַחֲזֵה-בַּלָּהוֹת!

צָעִיר תָּלוּי עָלָיו.

בָּרַחְתִּי מִשָּׁם אֶל הָעֵץ הַשֵּׁנִי,

הַשְּׁלִישִׁי, הָרְבִיעִי וָהָלְאָה גַם הָלְאָה –

אַךְ לֹא מָצָאתִי מְנוּחָה:

עַל כָּל עֵץ-שׁוֹשַׁנִּים תָּלוּי בֶּן-אָדָם. –

>

הָלְאָה, רַק הָלְאָה! – אָמַרְתִּי בְּלִבִּי,

אֶל עֵבֶר הַנָּהָר, שָׁם יִנְוֶה הָאשֶׁר,

אשֶׁר-הָאַהֲבָה.

מִהַרְתִּי אֶל הַנָּהָר, יָשַׁבְתִּי בְּסִירָה

וְחָתַרְתִּי בְּכֹּחַ.

אַךְ חִישׁ עָצַמְתִּי עֵינָי:

בֵּין הַגַּלִּים, גַּם פֹּה גַּם שָׁם

גּוּפוֹת אָדָם, גּוּפוֹת אָדָם!

וּמֵעַל גִּבְעָה, עַל גְּדוֹת-הַנָּהָר

כִּצְפַרְדְּעִים מְבֹהָלִים

מְטִילִים עַצְמָם בַּחוּרִים וּבַחוּרוֹת

הַמָּיְמָה.

וְגַם בְּעָבְרִי אֶת הַנָּהָר,

אוֹתוֹ מַחֲזֵה-הָאֵימִים מִסָּבִיב:

כּוֹסוֹת-תַּרְעֵלָה,

אֲנָשִׁים תְּלוּיִים,

וְשָׁם בְּרָחוֹק מִפִּסְגוֹת הֶהָרִים,

קוֹפְצִים בְּנֵי-נֹעַר תְּהוֹמָה

וְעַל סַלְעֵי-נְקִיקִים,

וְדַם לְבָבָם וּמֹחָם נִתָּז

עֲלֵי טְרָשִׁים לִזַעֲוָה.


בָּרַחְתִּי אֲחוּז1 פַּלָּצוֹת

סָבִיב-סָבִיב, הַלְאָה, הָלְאְה –

אַךְ בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם

אוֹתוֹ מַחֲזֵה-חֲרָדוֹת:

פְּנֵי-זְוָעָה, רוּחַ-עִוְּעִים, מִיתָה מְשֻׁנָּה!

>

וְרַק הַנּוֹף וּפְנֵי-הַשָּׁמַיִם חִיֵּכוּ.


  1. “אחוץ” במקור המודפס, צ“ל: אחוז – הערת פב”י  ↩

המלצות קוראים
תגיות