אַהֲבָתִי-אֲנִי אֵינָהּ בַּת-זָמִיר,

שֶׁהֵילֵל בֶּן-שַׁחַר מְעִירָהּ מֵחֲלוֹמָהּ,

לְהַנְעִים זְמִירוֹת, הִשְׁתַּפֵּךְ בְּשִׁיר

לְתֵבֵל הַוְּרֻדָּה מִנְּשִׁיקַת-הַחַמָּה.

אַהֲבָתִי-אֲנִי אֵינָהּ חֹרֶשׁ-צֵל,

בַּאֲגַמּוֹ בַּרְבּוּרִים יָשׁוּטוּ שָׁם דֹּם,

שֶׁבְּלֹבֶן צַוָּארָם יִשְׁתַּחֲווּ בַּלֵּיל

לְהוֹד-הַיָּרֵחַ, הַנִּבָּט מִן הַתְּהֹם.

אַהֲבָתִי-אֲנִי לֹא בֵּית-מְנוּחָה

בְּגַן-פְּרָחִים יַקִּיפוֹ הַשָּׁלוֹם,

הָאשֶׁר יִנְוֶה שָׁם כְּאֵם בְּרוּכָה

לָלֶדֶת בַּת-פֵיָה: יָפְיוּת-הַשָּׂשׂוֹן.

אַהֲבָתִי-אֲנִי הִיא יַעַר-פְּרָאִים,

קִנְאָה בּוֹ אוֹרֶבֶת כְּשׁוֹדֵד צָהֳרַיִם.

בְּיָדָהּ חֲנִית: יֵאוּשׁ-נְכָאִים,

שֶׁכָּל מַגָּעָהּ מְרַצֵּחַ שִׁבְעָתַיִם.

לִבִּי, צִפּוֹר-שֶׁבִי יְתוֹמָה,

סְגוּרָה בִּכְלוּבִית סְתוּמָה,

שְׁבִי שָׁם בִּפְנִים כְּבוּשָׁה

וְאַל תִּתְחַבְּטִי בְּיוֹתֵר,

פֶּן תִּפָּצְעִי אֲנוּשָׁה

וְדָמֵךְ נָגוֹר יִנָּגֵר.

אוֹ הֵחָבְטִי נָא מְאֹד,

הִמָּחֲצִּי הַפַּעַם עַד-מוֹת.

בְּדָמֵךְ אֶכְתֹּב וְאָרֹן

אַהֲבָתִי, בְּשִׁירִי הָאַחֲרוֹן.

אֵיךְ אֲכַנֵּכִי,

עֵת בְּמַטְמְעֵי שַׂרְעַפִּים

בְּכוֹכַב-הָעֶרֶב שֶׁל עֵינַיִךְ

תְּקוּעוֹת אִישׁוֹנַי,

כְּאִלּוּ הַיּוֹם רְאִיתִיךְ רִאשׁוֹנָה –

אַתְּ הַכּוֹכָב,

אֲשֶׁר כָּל קֶרֶן-אוֹרוֹ הַנֹּגַהַת

נַחַל-הָאַהֲבָה הִנֶּהָ,

הַנִּשְׁפָּךְ אֶל תּוֹך יָם-נִשְׁמָתִי. –

אֵיךְ אֲכַנֵּכִי?

אֵיךְ אֲכַנֵּכִי,

עֵת תָּעִיפִי

אֶת מֶבָּטֵךְ עָלָי,

יוֹנָה תַּמָּה זוֹ,

אֲשֶׁר כָּל נוֹצָה וְנוֹצָה שֶׁלָּהּ

עֲנַף זֵית הַשַּׁלְוָה הִנֶּהָ,

וְשֶׁמַּגָּעָהּ מֵטִיב כָּל-כָּכָה.

יַעַן כִּי רַךְ הוּא מִכָּל מֶשִׁי

וּמִכָּל כַּר-עֶרֶשׂ עָנֹג הוּא, –

אֵיךְ אֲכַנֵּכִי?

אֵיךְ אֲכַנֵּכִי,

עֵת צְלִילֵי-קוֹלֵךְ יִתְרַנֵּנוּ,

צְלִילִים אֵלֶּה, אֲשֶׁר לוּ יִשְׁמָעוּם

עֲצֵי-הַחֹרֶף הַחֲרוּרִים

וְהֵנֵצּוּ עֳפָאִים יְרֻקִּים

בְּחָשְׁבָם,

כִּי הִנֵּה בָּא הָאָבִיב,

גוֹאֲלָם הַכָּמוּהַּ כָּל-כָּךְ,

יַעַן כִּי הַזָּמִיר קוֹלוֹ יַשְׁמִּיעַ –

אֵיךְ אֲכַנֵּכִי?

אֵיךְ אֲכַנֵּכִי,

עֵת סַפִּיר-שְׂפָתַיִךְ הַיּוֹקֵד

יִגַּע בִּשְׂפָתָי,

וְנַפְשֵׁנוּ בְּאֵשׁ הַנְּשִׁיקָה מִתְמַתֶּכֶת

כְּהִתְמַתֵּךְ בַּשַּׁחַר הַיּוֹם וְהַלֵּיל,

וְכָל הָעוֹלָם נָמוֹג מֵעֵינָי.

נָמוֹג מִמֶּנִּי הַזְּמָן

וְאֵת כָּל עֶדְנֵי מִסְתּוֹרָיו

יַשְׁפִּיעַ עָלַי הַנֶּצַח –

אֵיךְ אֲכַנֵּכִי?

אֵיךְ אֲכַנֵּכִי,

אֶת אִמּוֹ-הוֹרָתוֹ שֶׁל אָשְׁרִי,

בִּתּוֹ הָאֶרְאֵלָה

שֶׁל דִּמְיוֹן מַעְפִּיל שָמָיְמָה,

עֲלִיל נֹגַהּ, הַמַּחְפִּיר

אֶת תִּקְוֹתַי הַנּוֹעָזוֹת בְּיוֹתֵר.

אוֹצַר-נַפְשִׁי הַיְחִידִי,

הָעוֹלֶה עַל עוֹלָם שָׁלֵם וּמְלֹאוֹ

אַת רַעְיָתִי הָרַכָּה הַיָּפָה,

אֵיךְ אֲכַנֵּכִי?

מִי יִתֵּן וְהָיִיתִי

נָהָר בֵּין הֶהָרִים,

הַמְפַלֵּס לוֹ דֶרֶךְ

בֵּין סְלָעִים קוֹדְרִים –

אַךְ בִּתְנַאי, שֶׁחֲמוּדָתִי

תְּהִי שָׁם דָג זָעִיר,

הַמִּשְׁתּוֹבֵב לוֹ רוּץ וָשׁוֹב

בְּזֶרֶם-גַלַּי הַבָּהִיר.

מִי יִתֵּן וְהָיִיתִי

יַעַר לִגְדוֹת-נָהָר,

הַנֶּאֱבָק לָבֶטַח

עִם רוּחַ-עֹז נִסְעָר –

אַךְ בִּתְנַאי, שֶׁחֲמוּדָתִי

תְּהִי שָׁם צִפּוֹר-דְּרוֹר,

הַמְקַנֶּנֶת בָּעֳפָאַי

וּמְזַמֶּרֶת שִׁיר-מִזְמוֹר.

מִי יִתֵּן וְהָיִיתִי

עִי-מַפֹּלֶת עֲלֵי הָר:

חֻרְבַּן חַיַּי בָּאֵפֶר,

לֹא אִכְפַּת לִי כְּלָל –

אַךְ בִּתְנַאי, שֶׁחֲמוּדָתִי

תְּהִי קִסּוֹס עָלַי,

בִּזְרֹעוֹתֶיהָ הַיְרֻקּוֹת

תְּתַפֵּשׂ עַל לְחָיַי.

מִי יִתֵּן וְהָיִיתִי

סְחַב-דֶגֶל, קֶרַע-עָב,

תָּלוּי בְּשִׁמְמַת-פֶּרֶא

עָיֵף, יָגֵעַ וְנִסְחָף –

אַךְ בִּתְנַאי, שֶׁחֲמוּדָתִי

תְּהִי שְׁקִיעַת הַחַמָּה

וְאֶת פָּנַי הַחִוְּרִים

תַּכְתִּיר בְּאִשָּׁהּ הָאֲדֻמָּה.

בְּמִישׁוֹרוֹ שֶׁל יָם רוֹגֵעַ

מִתְנוֹעַעַת סִירָתִי,

כְּמוֹ שִׂיחַ שׁוֹשַׁנִּים

בְּרוּחַ-עֶרֶב בָּאָבִיב. –

אֵינֶנִּי לֹא-רָאוּי לְכָךְ,

בְּלֵב שָׁקֵט אַגִּידָה זֹאת.

הַנָּהָר שֶׁבּוֹ הִגַּעְתִּי

לַמָּקוֹם הַזֶּה כַּיּוֹם

הָיָה אָרֹךְ וּמְלֵא כָּל פֶּגַע

חִצֵּי-רַעַם מִכָּל עֵבֶר,

לִימִינִי וְלִשְׂמֹאלִי

סַלְעֵי-מָגוֹר וְחַתְחַתִּים

עָלַי הִפִּילוּ אֵימַת-מָוֶת

וּמִלְּמַטָּה לֹעַ-תְּהֹם. –

כָּל-כָּל חֶבֶט מְשׁוֹטִי,

כָּל-כָּל דֶּפֶק לְבָבִי

קֵץ חַיַּי הָיָה כִּמְעָט.

אֲנִי חָתַרְתִּי וְחָתַרְתִּי –

וְעִקַּר הָעִקָּרִים:

אַף-גַם אַחֲרֵי אֲשֶׁר מְאוֹר

מִגְדַּל-אוֹרִי, הִיא הַתִּקְוָה,

אָסַף נָגְהוֹ – לֹא הִתְיָאַשְׁתִּי.

לַנּוֹעָז הוּא שַׁי-הַפְּרָס,

וְשַׁי-פְּרָסִי מָתוֹק מְאֹד

וְנֶהְדָּר מֵאֵין כָּמוֹהוּ:

הִתְנוֹעֵעַ בְּלִי-סוֹף

עֲלֵי מִישׁוֹר שֶׁל יָם רוֹגֵעַ,

עַל יַמָּם הַשַּׁלְאֲנָן שֶׁל

נִישּׂוּאִין מְלֵאֵי אשֶׁר. –

אָז הִנַּחְתִּי מְשׁוֹטִי,

כִּי לָמָּה הוּא לִי בְּיָדִי?

הֵן אַחָת הִיאִ לִי לְאָן

בַּת-שַׁעְשֻׁעֵי מִפְרָשִׂי,

יַלְדַּת-הָרוּחַ הַקַּלֶּלֶת

תִּשָּׂאֵנִי בִּכְנָפֶיהָ.

כָּל מָקוֹם שֶׁתִּשָּׂאֵנִי,

יְסִבּוּנוּ הַשָּׁמַיִם,

שְׁמֵי-טֹהַר בְּלִי עָב.

יוֹרְדִים הֵמָּה עַל פְּנֵי

מִישׁוֹר-הַיָּם הַמִּשְׂתָּרֵעַ

וּכְזֵר כַּבִּיר-מִדּוֹת

שֶׁל פִּרְחֵי-תְכֵלֶת יַקִּיפוּנִי.

כֹּה אֶהֱלַךְ לִי, אֶתְהַלֵּךְ

וּמִתְנוֹעֵעַ, מִתְנוֹעֵעַ

בְּאֵין עֹל כֹּה אֶתְמַתֵּחַ

וְרֹאשִׁי לִי אַט יָנוּחַ

בְּחֵיק-רַעְיָתִי הָרָךְ.

עֵינַי תַּבֵּטְנָה בְּעֵינֶיהָ,

בָּעֵינַיִם הַשְּׁחוֹרוֹת,

אֲשֶׁר אָפְלָן יָהֵל יוֹתֵר

מִתּוֹשָׁבָיו יְצוּרֵי-פָּז

שֶׁל גַן הָעֵדֶן הָעֶלְיוֹן.

יָד בַּנֵּבֶל, בּוֹ אָעִירָה

שִׁיר הוֹזֶה גְלוּי-עֵינַיִם

לֹא בָּדוּי, מַעֲשֵׂה-מִקְשָׁה –

לְאֶצְבְּעוֹתַי אֶמְסוֹר נַפְשִׁי,

תִּפְרֹטְנָה אֶת אֲשֶׁר תִּפְרֹטְנָה.

וְהֵן רָצוֹת בֵּין הַנִּימִים

רָצוֹא וָשׁוֹב כְּאִלּוּ זֶה

בְּשַׂעְרוֹת רֹאשׁ חֶמְדָּתִי

מִשְׁתַּעַשְׁעוֹת הֵן. וְהַשִּׁיר

יָפֶה בְּכָל זֹאת, כִּי הִנֵּה

מִשְּׁמֵי-שָׁמַיִם אַט יוֹרְדִּים

הַכּוֹכָבִים, כְּדֵי לִהְיוֹת

אִתָּנוּ יַחַד כְּאֶחָד,

וְהַסַּהַר אַט יוֹצֵא

מִתּוֹךְ הַיָּם וּמַאֲזִין. –

עִם נִבְלִי וְזִמְרָתִי

אַפְלִיגָה כֹּה בְּסִירָתִי

כְּמוֹ אַרְיוֹן עַל הַדּוּלְפִין. –

לְעִתִּים רַק בָּא פִּתְאֹם

יִסְעוֹר בּוֹכֶה עֲלֵי תָּרְנִי;

חֲרָדָה בַּלֵּב נוֹקֶבֶת

לַעֲתִידֵךְ מוֹלַדְתִּי,

אַךְ כַּאֲשֶׁר אַפְלִיג פְּנִימָה

לְמֶרְחַקֵּי אֵין-סוֹף הַיָּם,

כֵּן תִּמְעַט צִפּוֹר כָּזֹאת

לְהַחֲרִידֵנִי בְּחָזוּת-פֶּגַע.

הִרְטִיט הַשִּׂיחַ, יַעַן

צִפּוֹר עָלָיו נָחָתָה,

נַפְשִׁי הִרְטִיטָה, יַעַן

בָּךְ נִזְכַּרְתִּי עָתָּה.

בָּךְ נִזְכַּרְתִּי עָתָּה,

נַעֲרָתִי הַזְּעַרְעָרֶת,

אַתְּ הַגְּדוֹלָה בַּפְּנִינִים

שֶׁבְּכָל רַחֲבֵי הָאָרֶץ.

מָלֵא נְהַר הַדּוּנָא,

כִּמְעַט פּוֹרְצִים מֵימֵיהוּ,

גַּם עֲיָם-רוּחִי בִּי

הַלֵב לֹא יְכִילֵהוּ.

הַאֲהַבְתִּנִי, שׁוֹשַׁנְתִּי?

אֲנִי אֹהֲבֵךְ מְאֹד-מְאֹד,

אָבִיךְ, אִמֵּךְ נִבְצַר מֵהֶם

לְאָהֳבֵךְ אַהֲבָה כָּזֹאת.

כְּשֶׁהָיִינוּ יַחַד,

אֲהַבְתִּנִי, אֲנִי יוֹדֵעַ.

קַיִץ חַם הָיָה אָז,

כָּעֵת קֹר-שְׁבָט קוֹפֵחַ.

אִם חָדַלְתְּ לֶאֱהֹב אוֹתִי,

יְבָרְכֵךְ אֵל הַשָּׁמַיִם,

אַךְ אִם תֹּאהֲבִינִי עוֹד,

יְבָרְכֵךְ נָא שִׁבְעָתַיִם!

עֵץ אֶהְיֶה, אֶם אַתְּ תִּהְיִי פִּרְחוֹ,

אִם אַתְּ טַל הִנָּךְ, אֲנִי אֶהְיֶה הַוֶּרֶד,

טַל אֶהְיֶה, אִם קֶרֶן-שֶׁמֶשׁ אַתְּ –

בִּלְבָד שֶׁמָּהוּתֵנוּ תְּהֵא מְחֻבֶּרֶת.

אִם אַתְּ, נַעֲרָה, גַּן-הָעֵדֶן הִנָּךְ

הֲרֵי אֲנִי אֶהְיֶה לְכוֹכָב בָּרָקִיעַ,

וְאִם אַתְּ, נַעֲרָה, הִנָּךְ הַגֵּיהִנֹּם,

(כְּדֵי שֶׁנִּתְאַחֵד) הֲרֵי אֲנִי אַרְשִׁיעַ.

לַמִּטְבָּח שֵׂרַכְתִּי דֶרֶךְ

וְהִדְלַקְתִּי הַמִּקְטֶרֶת,

הִדְלַקְתִּיהָ, זֹאת אוֹמֶרֶת,

לוּלֵא כְּבָר הָיְתָה בּוֹעֶרֶת.

מִקְטַרְתִּי עוֹד לֹא עָמָמָה,

לֹא לְשֵׁם כַּךְ סַרְתִּי שָׁמָּה,

סַרְתִּי שָׁמָּה, כִּי אָמְנָם,

רִיבַת-חֵן רָאִיתִי שָׁם.

הַמְּתוּקָה בָּאֵשׁ נָפָחָה,

וְהָאֵשׁ גַּם הִתְלַקָּחָה,

וּבִפְרָט הוֹי, שְׁתֵּי עֵינֶיהָ,

אֵיזֶה אוֹר שָׁם הִתְלַהְלֵהַּ!

אֶת עֵינֶיהָ בִּי הֵרִימָה,

כְּנִרְאֶה אוֹתִי הִקְסִימָה,

הַמִּקְטֶרֶת לִי נִדְעָכָה,

אֶשׁ-לִבִּי בִּי הִתְלַקָּחָה.

אֲהַבְתִּיךְ, חֶמְדָּתִי,

אָהַבְתִּי אוֹתָךְ,

אָהַבְתִּי אֶת צַלְמֵךְ

זֶה הַקַּל וְהָרַךְ,

שְׂעָרֵךְ הַשָּׁחוֹר

וּמִצְחֵךְ הַצַּח,

עֵינַיִךְ הָאֲפֵלוֹת

וְאֹדֶם לְחָיַיִךְ,

מֶתֶק הַשְּׂפָתַיִם

וְיָדַיִךְ יְדֵי-שָׁנִים,

שֶׁמַּגָּעָן לְבָד

הִיא עֵדֶן-עֲדָנִים,

אָהַבְתִּי אֶת מְעוּף

נִשְׁמָתֵךְ בָּרָם.

אָהַבְתִּי אֶת לִבֵּךְ

הֶעָמֹק מִנִי-יָם,

אֲהַבְתִּיךְ בִּשְׂשׂוֹנֵךְ

וּבִיגוֹנֵךְ הַמָּט,

צְחוֹקֵךְ וְדִמְעָתֵךְ

אָהַבְתִּי כְּאֶחָד,

אָהַבְתִּי מַעֲלוֹתַיִךְ

הַזוֹרְחוֹת מֵעָלַיִךְ,

וְאֵת לִקּוּי-חַמָּתָם

שֶׁל חֶסְרוֹנוֹתַיִךְ,

אֲהַבְתִּיךְ, חֶמְדָּתִי,

אֲהַבְתִּיךְ בְּלִי סוֹף,

אֲהַבְתִּיךְ עַד כַּמָּה

שֶׁרַק אֶפְשָׁר לֶאֱהֹב,

בִּלְעָדַיִךְ אֵין חַיִּים,

אֵין תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ

בְּכָל מַחְשְׁבוֹתַי אַתְּ

שְׁזוּרָה וּטְוֻיָה,

אַתְּ הִיא שַׂרְעַפַּי

בֵּין עֵר, בֵּין נִרְדָּם

וְאַתְּ הֵד דָּפְקִי

שֶׁבַּלֵּב וּבַדָּם,

לְמַעֲנֵךְ אֲוַתֵּר

עַל כָּל תְּהִלָּה,

וּלְמַעֲנֵךְ לִי אֶרְכֹּשׁ

כָּל כָּבוֹד וּסְגֻלָּה,

לִי אֵין כָּל חֵפֶץ

וְאֵין כָּל אַוָּה,

רוֹצֶה אֲנִי רַק מַה

שָּׁאַתְּ מְאַוָּה,

וְכָל מִין קָרְבָּן

בַּעֲדֵךְ לִי קָטָן,

וְכָל כִּמְלֹא-נִים

יִמְחָצֵנִי עַד מָוֶת,

בְּאִם אָבְדָּנוֹ

יִגְרוֹם לָךְ עַצָּבֶת,

אֲהַבְתִּיךְ, יִקְרָתִי,

אֲהַבְתִּיךְ עַד עוֹלָם.

וְכָמוֹנִי שׁוּם אִישׁ

לֹא אָהַב מֵעוֹלָם,

כָּל-כָּךְ אֲהַבְתִּיךְ,

שֶׁכִּמְעָט אֲנִי מֵת –

וַאֲנִי לָךְ הַכֹּל,

בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל עֵת

שֶׁיָּכֹל לְאָהֳבֵךְ

וְלִחְיוֹת לְמַעֲנֵךְ,

בַּעֲלֵךְ וַאֲהוּבֵךְ,

אָחִיךְ, אָבִיךְ וּבְנֵךְ,

וְאַתְּ לִי הַכֹּל

בְּחַיַּי וּבְמוֹתִי:

בִּתִּי, אִמִּי, אִשְׁתִּי,

אֲהַבְתִּיךְ בְּלֹא-יוֹדְעִים,

אֲהַבְתִּיךְ מִדַּעַת,

אֲהַבְתִּיךְ בְּאַהֲבָה

חוֹלֶמֶת וּמְשֻגַּעַת!

וְאִם כָּל זֶה רָאוּי

לִפְרָס אוֹ לִשְׁבָח,

הֲרֵי זֶה לֹא אָנִי,

רַק אַתְּ רְאוּיָה לְכָךְ

שֶׁלָּךְ הוּא כָּל פְּרָס,

כָּל תְּהִלָּה וָהוֹד –

כִּי מִמֵּךְ לִי הָאַהֲבָה

הַכַּבִּירָה הַזֹּאת!

עוֹד יַעַט הָעֵמֶק הוֹד דֶּשֶׁא וָפֶרַח,

וּמוּל חַלּוֹנִי עוֹד יוֹרִיק עֵץ-הָאוֹג,

אַךְ שׁוּרִי-נָא מַעְלָה, אֵיךְ לֹבֶן-הַקֶּרַח

וְשֶׁלֶג יְכַס אֶת פִּסְגַּת רֹאשׁ הַצּוֹק.

בְּלִבִּי שָׁם פְּנִימָה אֵשׁ-קַיִץ מַבְהֶקֶת,

אָבִיב בּוֹ פּוֹרֵחַ בִּמְלֹא זִיו-הָאוֹר –

וְאוּלָם שְׂעָרִי הַשֵּׂיבָה בּוֹ זוֹרֶקֶת,

רֹאשִׁי מְכֻסֶּה לֹבֶן קֶרַח וּכְפוֹר.

הַחַיִּים חִישׁ גָּזִים, הַפְּרָחִים בַּשַּׁלֶּכֶת –

שְׁבִי, רַעְיָתִי, בְּחֵיקִי פֹּה קְצָת.

וַאֲשֶׁר בְּרֹאשֵׁךְ אֶל חָזִי פֹּה נִסְמֶכֶת,

הַאִם תִּשְׁתַּטְּחִי עַל קִבְרִי לְמָחֳרָת?

אִמְרִי, אִם אַקְדִּימָה לָבוֹא אֱלֵי קֶבֶר,

הַאִם תְּכַסִּינִי בְּבֶּכֶה בִּדְמִי?

אוֹ אוּלַי תִּפָּתִי עוֹד בְּאַהֲבַת גֶּבֶר

לִמְחוֹת בִּגְלָלוֹ מִלִּבֵּךְ אֶת שְׁמִי?

אִם פַּעַם הִשְׁלַכְתְּ אֶת צְעִיף-הָעַצֶּבֶת,

עַל קִבְרִי לְנֵס-אֵבֶל שִׂימִיהוּ אֲזַי,

וַאֲנִי אָז אַעֲלֶה מִתְּהוֹם הַצַּלְמָוֶת

וּבְאֹפֶל הַלֵּיל אוֹרִידֵהוּ אֵלָי.

אֲכַפֵּר דִּמְעָתִי בּוֹ, עָלַיִךְ נִגֶּרֶת,

כִּי עַל נְקַלָּה בְּדוֹדֵךְ כֹּה בָּגַדְתְּ,

אֱחֱבשׁ בּוֹ פִּצְעֵי נִשְׁמָתִי הַמְיֻסֶּרֶת,

שֶׁגַּם שָׁם, גַּם אֲזַי תֶּאֱהָבֵךְ עֲדֵי-עַד.

פַּיְטָנֵי-בֹּסֶר, אֶפְרֹחֵי-תְמוֹל,

הַנִּיחוּ, אַל-נָא תְצַיְּצוּ בְּקוֹל

עַל הָאַהֲבָה! אֲבַקֶּשְׁכֶם מְאֹד

בְּשֵׁם הָאֱנוֹשׁוּת הַקְּדוֹשָׁה,

שֶׁחֲבָל לְעַנּוֹת אֶת נַפְשָׁהּ,

אַל-נָא תַעֲשׂוּ שֶׁכָּזֹאת.

הַיְדַעְתֶּם, עַל אֵיזֶה עֵץ נָבָה,

אֵיזוֹ צִפּוֹר הִיא הָאַהֲבָה?

הַתַּחְבֶּצֶת אֲשֶׁר בִּשַּׁלְתֶּם

בְּאִלְפַּס-רֹאשְׁכֶם הָרָעוּעַ,

שֶׁבִּמְרַק-אֲנָחוֹת הִטַּלְתֶּם

מְתֻבֶּלֶת בִּזְעַפְרַן-הַגַּעְגּוּעַ,

אוֹ מְפֻלְפָּל בְּזַעַם-תַּרְנְגֹל,

הוֹי, אֱלֹהֵי הָאַהֲבָה הַגָּדוֹל,

כָּל זֶה אֵינוֹ אַהֲבָה עֲדַיִן!

חַכּוּ-נָא קְצָת, אֶפְרֹחֵי-יוֹמַיִם,

גִּדְלוּ עוֹד מְעָט, בְּנֵי-בֵּיצָה,

עַד שֶׁתַּכִּירוּ אֶת הָאַהֲבָה

לְתַנּוֹת לָהּ בְּשִׁיר וּמְלִיצָה. –

שָׁנָה תְמִימָה לִנְשׂא אֶת כְּאֵב

חֵץ הַיֵּאוּשׁ בְּמוֹרָשֵׁי-הַלֵּב;

לְהַצְמִיחַ מִדָּמֵנוּ הֶחָם בְּיוֹתֵר

תִּקְווֹת יָפוֹת מִכָּל פְּאֵר,

רַק בִּכְדֵי שֶׁיָּמוּתוּ חִישׁ,

רַק בְּכְדֵי שֶׁמֵּעֵת אֶל עֵת

יְהֵא מֻטָּל לְפָנֵינוּ מֵת,

לְבַכּוֹתוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ;

לַעֲמֹד כְּנֶגֶד אֶרֶז-זְנַב

נָחָשׁ בָּרִיחַ שֶׁל שׁוֹט-הָרִיב;

לִסְבֹּל עֶלְבּוֹנוֹת לַעַז נִתְעָב,

שֶׁאֵת גְּמוּלָם אֵין לְהָשִׁיב,

כִּי יַקִּירָתְךָ הִיא שֶׁדִּבְּרָה סָרָה –

וְאַחַר לָשֵׂאת אֶת הַנַּעֲרָה,

לְהַשְׁלִיךְ לְמַעֲנָהּ אֶת הַדְּרוֹר,

הַיָּקָר לָנוּ מִכֹּל בָּעוֹלָם,

וּבִמְקוֹם הַדְּרוֹר הַקַּל כְּצִפּוֹר

לָכֹף צַוָּאר לְחַיִּים וְעֻלָּם;

יוֹמָם וָלֵיל לַעֲבֹד בָאֲנָחָה

לְמַעַן הַלֶּחֶם וּכְסוּת לְעוֹרְךָ,

וְאִם הִיא סוֹרֶרֶת, לְהִסְתַּגֵּל אֵלֶיהָ

וּלְהַשְׁפִּיל בֶּרֶךְ לִפְנֵי שִׁגְעוֹנוֹתֶיהָ,

שֶׁאִם כְּבָר הֻטָּל עַל אֶחָד מֵאִתָּנוּ

לִחְיוֹת חַיֵּי-צַעַר – יְהוּ חַיֵּינוּ-אָנוּ

חַסְרֵי-שָׂשׂוֹן וּמְלֵאֵי-דְאָבָה –

הִנֵּה, יַקִּירַי, זֹהִי הָאַהֲבָה!

חָלַמְתִּי חֲלוֹם.

בְּהָקִיץ אוֹ בִּשְׁנָת, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ.

חֲלוֹם נֶהְדָּר!

כָּעֵת בְּכָּתְבִי

עֲדַיִן יָדִי לִי רוֹעֶדֶת מֵעֹנֶג. –

הָלַכְתִּי לְאִטִּי בְּדֶרֶךְ אַרֻכָּה.

אַךְ – זֹאת אוֹמֶרֶת, לֹא לְאִטִּי,

כִּי-אִם מְהֵרָה,

כִּי בַּאֲשֶׁר דָּרְכָה רַגְלִי

כָּל הַנָּפָה הָיְתָה שׁוֹמֶמֶת,

יַבָּשָׁה, חִצּוֹנִית לְזָרָא.

וְרַק הַתּוֹשָׁבִים הָיוּ חִצּוֹנִים גַּם מִמֶּנָּה.

פַּרְצוּפִים אֲדִישִׁים וּשְׁקֵטִים עֲדֵי גֹעַל. –

נָשָׂאתִי רַגְלַי בְּחָפְזִי

לְהַקְדִּים כְּאֶפְשָׁר וְלִנְטוֹשׁ

אֶת הַנּוֹף הַמַּרְגִּיז

וְאֶת הַפַּרְצוּפִים הַמְקַנְטְרִים שִׁבְעָתָיִם

לִבְסוֹף הִגַּעְתִּי אֶל גָּדֵר גְּבוֹהָה,

אֲשֶׁר עֲלֵי שַׁעַר-יַהֲלֻמָּה

כָּתוּב בְּאוֹתִיּוֹת גּוֹנֵי הַקֶּשֶׁת:

“אֶרֶץ הָאַהֲבָה”.

מְזֵה-חֵשֵֶׁק תָּפַסְתִּי בְּכַף-הַמַּנְעוּל

וּפָתַחְתִּי. –

וּלְעֵינַי הוֹפִיעַ מַחֲזֵה שַׁדָּי:

הַמְפֹאָר בְּנָפוֹת לְפָנַי מִשְׂתָּרֵעַ,

שֶׁרַק אֳמָנִים בְּשִׁכְרוֹן הַשְׁרָאָה

יְכוֹלִים לִקְסֹם כָּמוֹהוּ,

וְשֶׁרַק גַּן-הָעֵדֶן דּוֹמֶה לוֹ אוּלַי.

עֵמֶק רְחַב יָדַיִם פּוֹרֵחַ לְתִפְאָרֶת,

מַעֲטֵה פְּרָחִים כַּתָּמָר הוֹדָם

וְשִׂיחֵי-שׁוֹשַׁנִּים גְּבוֹהִים כָּאֶרֶז.

בְּאֶמְצַע הָעֵמֶק נָהָר מְטַיֵּל,

הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב בַּאֲפִיק עֲקַלָּתוֹן,

אֶל מָקוֹם מִשָּׁם בָּא, שָׁמָּה שָׁב לָלֶכֶת,

כְּמוֹ צַר לוֹ לַעֲזֹב אֶת מְקוֹר מַחֲצַבְתּוֹ.

בְּשׁוּלֵי הַנָּפָה הַרְרֵי-אֵל

וְעַל רֹאשָׁם תַּלְתַּלֵּי-עָבִים שֶׁל זָהָב.

הִבַּטְתִּי מִשְׁתּוֹמֵם מִסָּבִיב,

וְגַם לִסְגֹּר אֶת הַשַּׁעַר שָׁכָחְתִּי.

זְמַן רַב עָמַדְתִּי עַל יַד הַסַּף,

עַד שֶׁבְּסוֹף

שֶׁלֹא-מִדַּעַת מְשָׁכַנִי הַקֶּסֶם

פְּנִימָה, פְּנִימָה.

בִּתְחִלָּה עָבַרְתִּי שְׂדוֹת פְּרָחִים

וּסְבִיבַי הִתְהַלְּכוּ בְּנֵי-נֹעַר,

רָאשֵׁיהֶם מָשְׁפָּלִים כֻּלָּם

כִּמְחַפְּשִׂים אַחֲרֵי מַחַט בָּעֵשֶׂב.

הֶחְלַטְתִּי וָאֶשְׁאַל,

מַה זֶּה מְחַפְּשִׂים בְּלִי-הֶרֶף?

“עִשְׂבֵי-רַעַל”, עָנָנִי אֶחָד.

עִשְׂבֵי-רַעַל? לָמָּה לְךָ?

“כְּדֵי לְסָחֲטָם וְלִשְׁתּוֹת מִמִּיצָם”.

נִדְהַמְתִּי וּמִהַרְתִּי מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה,

וְעָיֵף הִגַּעְתִּי

אֶל עֵץ-הַשּׁוֹשַׁנִּים הָרִאשׁוֹן בְּדַרְכִּי.

אָמַרְתִּי לָשֶׁבֶת תַּחְתּוֹ וְלָנוּחַ,

אַךְ פִּתְאֹם – הוֹ, מַחֲזֵה-בַּלָּהוֹת!

צָעִיר תָּלוּי עָלָיו.

בָּרַחְתִּי מִשָּׁם אֶל הָעֵץ הַשֵּׁנִי,

הַשְּׁלִישִׁי, הָרְבִיעִי וָהָלְאָה גַם הָלְאָה –

אַךְ לֹא מָצָאתִי מְנוּחָה:

עַל כָּל עֵץ-שׁוֹשַׁנִּים תָּלוּי בֶּן-אָדָם. –

>

הָלְאָה, רַק הָלְאָה! – אָמַרְתִּי בְּלִבִּי,

אֶל עֵבֶר הַנָּהָר, שָׁם יִנְוֶה הָאשֶׁר,

אשֶׁר-הָאַהֲבָה.

מִהַרְתִּי אֶל הַנָּהָר, יָשַׁבְתִּי בְּסִירָה

וְחָתַרְתִּי בְּכֹּחַ.

אַךְ חִישׁ עָצַמְתִּי עֵינָי:

בֵּין הַגַּלִּים, גַּם פֹּה גַּם שָׁם

גּוּפוֹת אָדָם, גּוּפוֹת אָדָם!

וּמֵעַל גִּבְעָה, עַל גְּדוֹת-הַנָּהָר

כִּצְפַרְדְּעִים מְבֹהָלִים

מְטִילִים עַצְמָם בַּחוּרִים וּבַחוּרוֹת

הַמָּיְמָה.

וְגַם בְּעָבְרִי אֶת הַנָּהָר,

אוֹתוֹ מַחֲזֵה-הָאֵימִים מִסָּבִיב:

כּוֹסוֹת-תַּרְעֵלָה,

אֲנָשִׁים תְּלוּיִים,

וְשָׁם בְּרָחוֹק מִפִּסְגוֹת הֶהָרִים,

קוֹפְצִים בְּנֵי-נֹעַר תְּהוֹמָה

וְעַל סַלְעֵי-נְקִיקִים,

וְדַם לְבָבָם וּמֹחָם נִתָּז

עֲלֵי טְרָשִׁים לִזַעֲוָה.

בָּרַחְתִּי אֲחוּז¹ פַּלָּצוֹת

סָבִיב-סָבִיב, הַלְאָה, הָלְאְה –

אַךְ בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם

אוֹתוֹ מַחֲזֵה-חֲרָדוֹת:

פְּנֵי-זְוָעָה, רוּחַ-עִוְּעִים, מִיתָה מְשֻׁנָּה!

>

וְרַק הַנּוֹף וּפְנֵי-הַשָּׁמַיִם חִיֵּכוּ.