רקע
שַׁנְדּוֹר פֶּטֵפִי
זוֹטוֹת: מכתמים
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
שפת מקור: הונגרית
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: סיני; תשי"ב 1952

 

הַנֶּפֶשׁ בַּת-אַלְמָוֶת

הַנֶּפֶשׁ הִיא בַּת-אַלְמָוָת, אַאֲמִינָה,

אַךְ אֵינָהּ עוֹבֶרֶת לְּעוֹלָם אַחֵר,

כִּי פֹּה נִשְׁאֶרֶת עֲלֵי אֲדָמוֹת,

פֹּה חַיָּה הִיא וְנוֹדֶדֶת.

בֵּין הַיֶּתֶר, זִכוּרַנִי עֲדַיִן,

בְּרוֹמָא הָיִיתִי קַסִּיוּס,

בְּהֶלְבֵצִיָּה וִילְהֶלְם טֶל,

בְּפָרִיס קַמְיוֹ דֵמוּלֶן –

אוּלַי גַם פֹּה אֶהְיֶה מִשֶּׁהוּ.

 

כְּאֵב עֵינַיִם

אֵל אֱלֹהִים! הֵן הַכֵּה לֹא תַּכֶּה

אֶת עֵינַי בְּעַוֶּרֶת –

מַה יְּהֵא עָלַי, אִם לֹא אֶרְאֶה עוֹד

פְּנֵי הַנַּעֲרָה וַעֲשַׁן הַמִּקְטֶרֶת?

 

לוּ אֶת הַלְּבָבוֹת…

לוּ אֶת הַלְּבָבוֹת שֶׁיָּבְשׁוּ בַּקֶבֶר

הֶעְרַמְנוּ לְצֶבֶר

וְהִדְלַקְנוּהוּ בָּאֵשׁ,

מִי זֶה יְנַחֵשׁ,

כַּמָּה גְוָנִים בְּלֶהָבָה זוֹ יֵשׁ?

 

הַתְּהִלָּה

מַה הִיא הַתְּהִלָּה? קֶשֶׁת מְלֵאָה הוֹד.

קֶרֶן-שֶׁמֶשׁ, הַמִּשְׁתַּבֶּרֶת בִּדְמָעוֹת.

 

צִמָּאוֹן

מַה זֶּה אָכַלְתְּ אֶרֶץ, כִּי כֹּה תִצְמָאִי,

כִּי כֹה הַרְבֵּה דְמָעוֹת וָדָם תִּסְבָּאִי?

 

סוּפָה

לוּ תָבוֹא סוּפָה אֲיֻּמָּה,

שֶׁתָּבַקַּע אֶת הָרָקִיעַ,

וְאֶל תּוֹךְ הַבְּקִיעַ

תִּזְרוֹק אֶת הָאֲדָמָה!

 

אֲהוּבָה, אוֹ יְדִידָה?

הַאִם הַנֶּפֶשׁ אֲהוּבָתוֹ שֶׁל הַגּוּף,

וְכַיָּאֶה לַאֲהוּבָה יַחַד אִתּוֹ תָסוּף?

אוֹ שֶׁהַנֶּפֶשׁ אֵינָהּ אֶלָּא יְדִידָהּ

וְעוֹשָׂה כְּמוֹ שֶׁהַיָּדִיד נוֹהֵג:

כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת יְדִידוֹ בִּירִידָה,

מִיָּד מִסְתַּלֵּק? –

 

הָאַלְמָנָה

הָאַלְמָנָה לָבְשָׁה בִּגְדֵי-אֵבֶל,

אֶת בַּעְלָהּ שָׂמוּ אֶל תּוֹךְ הַקֶּבֶר

וְהִיא לוֹ מִסְפֵּד-שְׁחוֹרִים קוֹשֶׁרֶת. –

אִשָּׁה טוֹבָה, אַל לָךְ לִלְבּשׁ אַף אֶחָד,

אוֹ לִבְשִׁי שְׁנָיִם – הֲלֹא מִבַּעַד לַבַּד

מַבְרִיקָה שִׂמְחָתֵךְ הַנִּסְתֶּרֶת.

 

הִיא אֵינָהּ שׁוֹקַעַת

הָאֱנוֹשׁוּת אֵינָהּ שׁוֹקַעַת,

מֵאָז מֵעוֹלָם הָיְתָה מִרְשַׁעַת,

מִקַּדְמַת דְנָא הָיְתָה כָּזֹאת,

הֵן אַחֶרֶת לֹא הָיָה צֹרֶךְ לִבְדּוֹת

אַלְפֵי אַגָּדוֹת,

שָׁמַיִם וֵאלֹהִים בָּרוֹם,

שֵׁדִים וְרוּחוֹת וְגֵיהִנֹּם,

כְּדֵי לְרַסְּנָהּ בַּעֲבוֹתוֹת.

 

כַּמָּה!

כַּמָּה טִפּוֹת מַיִם יֵשׁ בַּיָּם?

כַּמָּה כּוֹכָבִים בִּשְׁמֵי מַעַל?

כַּמָּה שְׂעָרוֹת לִבְנֵי-אָדָם?

וּבְלִבָּם כַּמָּה רֶשַׁע וָמַעַל?

 

יָגוֹן וְשִׂמְחָה

הַיָּגוֹן? מְצֻלַּת-יָם כַּבִּירָה.

וְהַשִּׂמְחָה?

פְּנִינַת-הַיָּם שְׁבִירָה,

עַד שֶׁאֶדְלֶנָּה, אוּלַי אֲפָרְכָהּ.

 

אַשְׁרֵי הָאִישׁ – –

אַשְׁרֵי הָאִישׁ, שֶׁהַשָּׁמַיִם

נָתְנוּ לוֹ אֶת הַזְּכוּת

לִחְיוֹת בְּעַד רִיבָה וָיַיִן,

וּבְעַד הַמּוֹלֶדֶת לָמוּת.

 

קִבְרִי

כְּשֶׁאֲנִי מוֹת אָמוּת,

לֹא תִהְיֶה עַל קִבְרִי מַצֶּבֶת,

צִיּוֹן-עֵץ קָטָן יַעֲמֹד שָׁם

בִּמְקוֹם שְׁאֵרִיתִי שׁוֹכֶבֶת.

>

אַךְ אִם יִתְאַבֵּן הַמַּדְוֶה,

הַמְּקַנֵּן בְּנַפְשִׁי פְּנִימָה,

עַל גַּבֵּי קִבְרִי הַנָּמוּךְ

תִּתְרוֹמֵם פִּירַמִּידָה.

 

אוֹתָהּ נַעֲרָה – –

אוֹתָהּ נַעֲרָה לֹא חוֹשֶׁבֶת כָּל הַזְּמָן,

רַק אוֹתְךָ בּוֹגֵד לִשְׁכֹּחַ לְעוֹלָם,

כֹּה שׁוֹכַחַת הִיא, שׁוֹכַחַת בְּלִי קֵץ,

עַד אֲשֶׁר לִבָּהּ מִצַּעַר מִתְפּוֹצֵץ.

 

מוֹתִי

שְׁנֵי מִינֵי מִיתָה אֶרְאֶה לְפָנַי,

וְאֵינִי יוֹדֵעַ, בְּאֵיזֶה אִדּוֹן:

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, וְהֵן לָדַעַת כַּדָּאי,

אִם אָמוּת בָּרָעָב, אוֹ בְּצִמָּאוֹן?

 

זִכָּרוֹן

זִכָּרוֹן!..

קֶרֶשׁ אֳנִיָּתֵנוּ הַטְּרוּפָה,

אֲשֶׁר הַגַּלִים וְהַסּוּפָה

מְטִילִים אֱלֵי-חוֹף.

 

תִּקְוֹתֵינוּ

מַמְרִיאוֹת תִּקְוֹתֵינוּ צִפֳּרֵי כָל יָפְיוּת –

וְכַאֲשֶׁר יֵיטִיבוּ לְהַמְרִיא בַּמָּרוֹם

וַאֲוִיר-שָׁמַיִם זַךְ לִנְשֹׁם.

שָׁמָּה גַם עֵין-הַנֶּשֶׁר אֵינָהּ מַגִּיעָה –

בָּא הַצַּיָּד הָאַכְזָר, הַמְּצִיאוּת,

וְיַפִּילֵן בִּירִיָּה.

 

בְּפֶתַח-עֵינָיִם

בְּפֶתַח-עֵינַיִם אֲנִי,

לְאָן אֶהֱלַךְ?

הַשְּׁבִיל הָאֶחָד לְמַעְרָב,

הַשֵּׁנִי לְמִזְרָח.

>

לְאָן אֲשֶׁר אֶהֱלַךְ

אַחַת הִיא לִי,

בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם

חַיַּי לִי נְהִי.

>

לָמָּה לֹא אֵדַע אֵיפֹה

קִצִּי לִי יָקִיץ,

רַגְלִי בַּדָּרֶךְ הַהִיא

הָיִיתִי מֵרִיץ.

 

מַה יְּהֵא בְּסוֹפוֹ?

כַּדּוּר-אֶרֶץ זֶה מַה יְּהֵא בְּסוֹפוֹ?

הֲיִקְפָּא קָפֹא,

אוֹ יִשָּׂרֵף שָׂרֹף?

דַּעְתִּי הִיא, כִי יִקְפָּא לִבְסוֹף:

קָפֹא יַקְפִּיאוּהוּ הַלְּבָבוֹת הַקָּרִים,

הַחַיִּים בּוֹ וְאֶל תּוֹכוֹ נִקְבָּרִים.

 

הוֹי, אַהֲבָה!

הוֹי אַהֲבָה, אַתְּ לֶהָבָה כִּבִּירָה,

אֶת עוֹלָמֵנוּ עָלֵינוּ מַבְעִירָה,

אַחַר דּוֹעֶכֶת – – אוּלַי בִּן-רֶגַע אֶחָד

וְנִשְׁאַר אֶפְרֵךְ הַקַּר וּמַאְפֵּלְיַת-עַד.

 

מִי יִפְתֹּר?

אָכֵן, מִי זֶה יִפְתֹּר

אֶת הַחִידָה הַזֹּאת:

דִמְעוֹת הָאֱנוֹשׁוּת הֲתוּכַלְנָה

אֶת חֶלְאַת הָאֱנוֹשׁוּת לְנַקּוֹת?

 

הַתִּקְוָה

מָהִי הַתִּקְוָה? זוֹנָה מְנֻוֶּלֶת,

כָּל גֶּבֶר מְחַבֶּקֶת כְּאֶחָד,

וְאַחֲרֵי שֶׁיְקַר-אוֹצָרֶיךָ לָהּ פִּזַּרְתָּ:

אֶת עֲלוּמֶיךָ – בּוֹגֶדֶת הִיא מִיָּד!

 

אַתֶּם – – –

אַתֶּם הַגְּאוֹנִים, אֲשֶׁר מֵעֲפַר-אֶרֶץ,

בּוֹ זוֹחֵל כָּל שֶׁרֶץ,

הִתְרוֹמַמְתֶּם עַד שְׁמֵי-הַשָּׁמַיִם,

אַתֶּן, נְשָׁמוֹת בַּעֲלוֹת כְּנָפַיִם,

אֵיךְ זֶה, שֶׁעוֹלַם הַגַּמָּדִים

רוֹאֲכֶם תָּמִיד כִּילָדִים?

מוּבָן, הֵן הָאֶרֶז עַל פִּסְגַּת-הָהָר

יִקְטַן לָעֵינַיִם מִן הַדַּרְדַּר.

 

אֵיפֹה הֵם?

אֵיפֹה הוּא קוֹל הַצְּחוֹק,

וְאֵיפֹה קוֹל הָאֲנָחָה

אַחֲרֵי אֲשֶׁר נָדַם?

וְאֵי בִּינַת-אָדָם

כִּכְלוֹת הַמַּחֲשָׁבָה?

וְהַשִּׂנְאָה וְהָאַהֲבָה

אַחֲרֵי כְּלוֹת לַהֲבָהּ?

 

הָאַהֲבָה הִיא נִצְחִית

אֶת אֲהוּבָתִי הוֹרִידוּ קֶבֶר אֶמֶשׁ,

וַיְהִי יְגוֹנִי סַהַר בַּאֲבֵלוּתִי הַקּוֹדֶרֶת.

הוֹפִיעָה אֲהוּבָתִי הַחֲדָשָׁה, כַּשֶּׁמֶשׁ,

עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ – וְהַלְּבָנָה מַחֲוֶרֶת.

המלצות קוראים
תגיות