רקע
שַׁנְדּוֹר פֶּטֵפִי
אֶל וֶרֶשְׁמוֹרְתִּי
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
שפת מקור: הונגרית
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: סיני; תשי"ב 1952

1

הַאִם אֶשְׁתֹּק מֵאַהֲבָתִי אֵלֶיךָ

כְּאֳהָבִי אֶת מוֹרִי-אָבִי?

הַאִם אֶשְׁתֹּק, כִי גַם לְנַפְשְׁךָ

לֹא תִּכְאַב הַמִּלָּה כְּמוֹ לִלְבָבִי?

אֵיכָה עָשִׂיתָ אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ,

לְמַעַן הַשֵּׁם, אָנָּא, אֱמֹר-נָא! –

לֹא אֲנִי קוֹרֵעַ מֵעַל מִצְחֶךָ.

בְּיָדְךָ קָרַעְתָּ אֶת זֵר-הַדַּפְנָא!

>

הַלְּשֵׁם כָּךְ אֶת הַמּוּזָה עָזָבְתָּ,

לְשֵׁם כָּךְ הִנַּחְתָּ אֶת הַכִּנּוֹר?

שֶׁבְּרִדְתְּךָ מִגָּבְהֵי מְרוֹמִים,

תָּאָרְךָ מִיָּד יֶחְשַׁךְ מִשְּׁחוֹר?

סוּחָה, סוּחָה עָלַי לִרְאוֹת עָלֶיךָ,

וּלְוַאי וְרָאִיתִי דָם בִּמְקוֹמָהּ!

לֹא אֲנִי קוֹרֵעַ מֵעַל מִצְחֶךָ.

בְּיָדְךָ קָרַעְתָּ אֶת זֵר-הַדַּפְנָא!

>

הִנֵּה, הַנֶּשֶׁר פֹּה עֲלֵי אֶרֶץ

כַּמָּה גָדוֹל הוּא בְּבַעֲלֵי-כָּנָף,

וְכַמָּה פָּעוּט, כִּמְעַט לֹא-נִרְאֶה,

בְּהַמְרִיאוֹ שָׁם בֵּין מִפְלְשֵׁי-עָב.

אַתָּה שָׁם שָׂגָאתָ, וּמַטָּה גָמַדְתָּ,

פְּלִיאָה מַעֲצִיבָה, מִי יְבִינָהּ?

לֹא אֲנִי קוֹרֵעַ מֵעַל מִצְחֶךָ,

בְּיָדְךָ קָרַעְתָּ אֶת זֵר-הַדַּפְנָא!


בָּחֲלָה הָאֻמָּה בְּדַרְכָּהּ הַנֶּאֱלַחַת,

בָּהּ הָלְכָה עַד כֹּה בְּנֶפֶשׁ מְבִישָׁה,

וְהִנֵּה נִלְחָמָה וְיָצְאָה בֶּהָדָר

וַתַּצֵּב לְעֵינֶיהָ דֶרֶךְ חֲדָשָׁה;


וְאַתֶּם אוֹמְרִים לְסָחֲבָהּ בִּזְרֹעַ

חֲזָרָה אֶל תּוֹךְ הַמַּדְמֵנָה? –

לֹא אֲנִי קוֹרֵעַ מֵעַל מִצְחֶךָ,

בְּיָדְךָ קָרַעְתָּ אֶת זֵר הַדַּפְנָא!

>

מָה אִכְפַּת, כִּי לֹא יְחִידִי הִנֶּךָּ,

שֶׁעוֹד מֵאוֹת הוֹלְכִים אִתְּךָ שָׁם?

יְהֵא רְבָבוֹת, יִהְיוּ שָׁם כֻּלָּם,

מְקוֹמְךָ פֹּה, וְלֹא שָׁם אִתָּם!

אִם גַּם הַמְשׁוֹרֵר עָזוֹב יַעַזְבֶנָּה,

מִי יִלְחַם לַמּוֹלֶדֶת בֶּאֱמוּנָה? –

לֹא אֲנִי קוֹרֵעַ מֵעַל מִצְחֶךָ,

בְּיָדְךָ קָרַעְתָּ אֶת זֵר הַדַּפְנָא!

>

הַאַתָּה זֶה הָיִיתָ מְשׁוֹרֵר הַמּוֹלֶדֶת,

הַאַתָּה כָּתַבְתָּ אֶת שִׁירַת הַהִמְנוֹן,

שֶׁנָּגְעָה בְּמוֹרְשֵׁי לֵב הָאָרֶץ הַזֹּאת?

קְרָעֶנָּה הַפַּעַם, הִיא לֹא תִנּוֹן.

לִכְתָב-סְתָרִים סָתוּם הָיָתָה,

אִישׁ מִבֵּינֵינוּ לֹא יְבִינָהּ –

לֹא אֲנִי קוֹרֵעַ מֵעַל מִצְחֶךָ,

בְּיָדְךָ קָרַעְתָּ אֶת זֵר הַדַּפְנָא!

>

מִי זֶה הֶאֱמִין? אֲנִי לֹא הֶאֱמַנְתִּי

שֶׁגַּם שִׁמְךָ-אַתָּה, הַשֵּׁם הַנֶּאְדָּר

רַק כּוֹכָב חוֹלֵף, קְצַר-יָמִים יִהְיֶה

בִּשְׁמֵי הַמּוֹלֶדֶת, שֶׁהִבְרִיק וְעָבַר.

בְּכֶינָה, עֵינַי, דְמָעוֹת הַזֵּלְנָה

עַל הַיִּפְעָה, שֶׁחָלְפָה וְאֵינָהּ! –

לֹא אֲנִי קוֹרֵעַ מֵעַל מִצְחֶךָ,

בְּיָדְךָ קָרַעְתָּ אֶת זֵר הַדַּפְנָא!


  1. ורשמורתי – משורר לירי הונגרי.  ↩

המלצות קוראים
תגיות