הַפֶּגָזוֹס שֶׁלִּי לֹא סוּס אַנְגְּלִי הוּא

צְנוּמְנַם-צַוָּאר, גַּמְלוֹן-מַשְׁקוֹף;

וְגַם לֹא גֶרְמָנִי הַסּוֹחֵב בְּעֹל,

רְחַב-הַגֶּרֶם, הַמְדַשְׁדֵּשׁ כְּדֹב.

>

סוּס מַדְיָארִי הוּא הַפֶּגָזוֹס שֶׁלִּי,

גֶּזַע-יַחַשׂ הוּא, אַמִּיץ וּמְלֵא-הוֹד,

אָפֹר לְבַנְבַן, עוֹר-קְטִיפָה חָלָק,

שֶׁקַּרְנֵי הַחַמָּה עָלָיו מִתְמוֹטְטוֹת.

>

הוּא לֹא חֻנַּךְ בְּתוֹך הָאֻרָוָה,

בְּבֵית-הַסֵּפֶר כִּמְעַט שֶׁלֹּא לָמָד,

בְּעַרְבַת-קִישׁקוּנשָׁג רַחֲבַת-מִישׁוֹר

שָׁם תְּפַשְׂתִּיהוּ, כִּי שָׁם נוֹלָד.

>

אֲנִי לֹא אַרְגִּיזֵהוּ בְּשׁוּם אֻכָּף,

רַק אֶת גַבּוֹ אֲכַס לוֹ בְּמִטְפָּח,

כָּךְ אֵשֵׁב עָלָיו – וְהוּא בְּמִדְהָר

סָחֹף סוֹחֲפֵנִי, כִּי לַבָּרָק הוּא אָח.

>

יוֹתֵר מִכֹּל הוּא שָׂשׂ לָעֲרָבָה,

יַעַן כִּי הֲלֹא מוֹלַדְתּוֹ הִיא זֹאת:

הוֹי, כְּשֶׁאַט שָׁמָּה אֶת הָאַפְסָר,

קָפֹץ יִקְפֹּץ כַּחֵץ, וְכִמְעַט שֶׁאִמּוֹט.

בַּכְּפָר אֶעְצֹר שָׁם רֶגַע לְשִׂיחָה,

כִּנְחִיל-דְּבוֹרִים הַנְּעָרוֹת בַּסָּךְ,

מֵאֵת הַיָּפָה בָּהֶן פֶּרַח אֶשְׁאַל,

וְאַחֲרֵי-כֵן שׁוּב קָדִימָה, צְלָח!

>

סוּסִי נוֹשְׂאֵנִי – רַק עוֹד מִלָּה

וְיוֹצִיא אוֹתִי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. –

אִם זֵעָתוֹ תִּשְׁטַף, זֶה לֹא מֵעֲיֵפוּת,

כִּי מֵאֵשׁ-הַלַּהַט אֲשֶׁר יַזֶּה.

>

הַפֶּגָזוֹס שֶׁלִּי מֵעוֹלָם לֹא עָיֵף,

וְגַם לֹא יִיעַף כֹּה בִּמְהֵרָה,

וְאַל-נָא יַעֲשֶׂה זֹאת, כִּי גְבוּל מַאֲוַיַּי

עֲדֶן יִרְחַק מְאֹד, תִּרְחַק הַמַּטָּרָה. –

דְּהַר-נָא, סַיָּחִי, סוּסִי הַטּוֹב דְהַר,

וְאִם אֵי בּוֹר אוֹ אֶבֶן, קְפָץ-נָא וּפְרַח,

אַךְ אִם לְרַגְלֶיךָ אוֹיֵב יִכְשַׁל,

בְּעַט בּוֹ בְּלִבּוֹ, מַמְזֵר בֶּן-כָּךְ-וָכָךְ!

הוֹי, פַּיִט-קֹדֶשׁ, אֵיכָה הָשְׁפַּלְתָּ,

אֵיכָה יִרְמְסוּךָ אֱוִילִים בָּרֶגֶל

וְדַוְקָא בְּאָמְרָם אֶל-עָל לְרוֹמְמֶךָּ.

כֹּהֲנֵי הַשֶּׁקֶר הָאֵלֶּה יַכְרִיזוּ

בְּקוֹלֵי-קוֹלוֹת, כִּי אַרְמוֹן הִנֶּךָ,

אַרְמוֹן נְגִידִים מְקֻשָּׁט לְתִפְאֶרֶת,

שֶׁרַק בִּנְעָלִים צַחוֹת מְצֻחְצָחוֹת

יָאֶה לְאָדָם הִכָּנֵס בּוֹ בִּדְחִילוּ. –

הַחֲרִישׁוּ, הֶדְיוֹטִים, נְבִיאֵי-הַשֶּׁקֶר!

הַפַּיִט אֵינֶנּוּ בֵּית-וַעַד לִבְנֵי-שׁוֹעַ,

אֲסַפְסוּף חֲבוּרָה בִּקְהַל-עָם מִשְׁתַּעְמֶמֶת,

מִתְכַּנֶּסֶת לְפַטְפֵּט פִּטְפּוּט אִמְרֵי-שָׁפֶר,

דְּבָרִים בְּטֵלִים, הֲבָאי מִשְׁלֵי-אֵפֶר,

הַפַּיִט הוּא בִּקְתָּה, הַפְּתוּחָה לְכָל רוּחַ,

לְכָל יְלוּד-אִשָּׁה, לִבּוֹ בּוֹ מְשַׁוֵּעַ

לִתְפִלָּה זַכָּה, לְרִנָּה מְטַהֶרֶת –

בְּקִצּוּר: בֵּית-כְּנֶסֶת, בּוֹ אֶפְשָׁר לְהוֹפִיעַ

גַּם בְּהִטְנוֹת-קַשׁ וְאַף יְחֵף-רַגְלָיִם.

כָּל בּוּזִי וְגָעֳלִי לְךָ,

אַתָּה הָאָדָם בְּאֶרֶץ-נְשִׁיָּה!

אַתָּה חֶלְאַת הַיְקוּם אַתָּה

וְלֹא גֻלַּת-הַכּוֹתֶרֶת לַבְּרִיאָה.

בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן לִיצִירָה

יְצָרְךָ אֱלֹהִים עֲלֵי אֲדָמוֹת,

עָיֵף הָיָה כְּבָר בִּמְלַאכְתּוֹ,

וְהִנֵּה יָצְאָה הַפְּסֹלֶת הַלָּזֹאת.

>

אֲהַבְתִּיךָ פַּעַם, הָאָדָם,

גַּם כָּרַתִּי לְךָ בְּרִית לְעוֹלְמֵי-עַד.

וְיַלְדֵי הַבְּרִית הַתְּאֹמִים

הֵם גֹּעַל-הַנֶּפֶשׁ וְרֶגֶשׁ-הַשְּׁאָט.

יוֹדַעֲךָ אֲנִי, אֵינְךָ רָאוּי,

אֶלָּא לִגְעָלְךָ וּלְהַבְזוֹתְךָ –

עָרִיץ-עֶבֶד! אוֹ שֶׁתִּתְרַפֵּס,

אוֹ רַגְלְךָ תְּרַפֵּס אֶת זוּלָתְךָ.

>

וְאוּלַי תַּחְשֹׁב, יְצוּר אֻמְלָל,

כִּי גַם אֲנִי כָּמוֹךָ עֶבֶד נִרְצָע?

כִּי אֶשְׁמַע לִדְבַר תְּהִלָּתְךָ

אוֹ אָשִׂים לֵב לְקַלָּסָה וְשִׁמְצָה?

הֲתַחְשֹׁב, כִּי יְכַרְסְמֵנִי

תּוֹלַע-הַחֲשָׁשׁ בִּכְתָב אוֹ בְּמַעֲשֶׂה?

שֶׁאוּלַי אֶשְׁאַל בְּמוּעָקָה:

אָכֵן, מָה הִיא דַעַת הָעוֹלָם עַל זֶה?

>

רֹאשְׁךָ וָהָר, הַאֲמֵן! אַךְ דַּע:

אֵינֶנִּי תָלוּי בְּךָ מִכֹּל וָכֹל.

בַּדֶּרֶךְ בָּהּ בָּחַרְתִּי אֵלֵךְ

וּבְלִי לִפְנוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל.

וְאִם לַהֲרִימֵנִי תּוֹאִיל,

יְהִי, הֲרִימֵנִי לֶאֱלִיל-בַּדִּים,

וְאִם תְּשִׂימֵנִי עַל רֹאשְׁךָ,

אֶבְעַט מִפִּיךָ אֶת שֶׁן-הָעֲבָדִים!

לֹא פַּעַם אַפְלִיג-שׁוּט בְּמַעַרְכֵי הַלֵּב,

וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, עַל מָה אֲנִי חוֹשֵׁב.

לְאֹרֶךְ מוֹלַדְתִּי וּלְרָחְבָּהּ אַמְרִיאָה

וְאֶל אַפְסֵי-תֵּבֵל חֶזְיֹונִי יַגִּיעַ. –

זְמִירו­ֹתַי אֲשֶׁר בִּי אֲזַי תִּפְרֶינָה,

לְנַפְשִׁי הַחוֹלֶמֶת קַרְנֵי-סַהַר הֵנָּה.

>

אַךְ תַּחַת לִשְּׁגּוֹת בַּחֲלוֹמוֹת-הֲבַאי,

אוּלַי מוּטָב לִי לִדְאַג לַעֲתִידֹותַי,

וַאֲנִי דוֹאֵג… אַךְ מַה לִּי לַהֲגוֹת בְּמָחָר,

הֵן יֶשְׁנוֹ אֵל רַחוּם, הַזָּן לְכָל בָּשָׂר. –

זְמִירוֹתַי אֲשֶׁר בִּי אֲזַי תִּפְרֶינָה,

לְנַפְשִׁי קַלַּת-הַדַּעַת פַּרְפָּרִים הֵנָּה.

>

כִּי אֶפְגֹּשׁ בְּנַעֲרָה חִנָּנִית וְתַמָּה,

אֲקַבֵּר עוֹד יוֹתֵר דַּאֲגוֹתַי בָּאֲדָמָה,

וְאַעֲמִיק לְהַבִּיט תּוֹךְ תְּהֹם עֵינֶיהָ,

כְּכֹכָב בְּמֵימֵי הָאֲגָם הָרוֹגֵעַ. –

זְמִירוֹתַי אֲשֶׁר בִּי אֲזַי תִּפְרֶינָה,

לְנַפְשִׁי הַמָּאֳהֶבֶת שׁוֹשַׁנֵּי-בָּר הֵנָּה.

אִם הִיא אוֹהֲבַתְנִי, אֶשְׁתֶּה מִתּוֹךְ שָׂשׂוֹן,

אִם אַיִן, אֶקְבֹּר בַּכּוֹס אֶת הָאָסוֹן.

אַךְ בְּמָקוֹם שָׁם הַכּוֹס וְיַיִן בְּתוֹכָהּ,

שָׁם מִיָּד תּוֹפִיעַ רוּחַ בְּדוּחָה. –

זְמִירוֹתַי אֲשֶׁר בִּי אֲזַי תִּפְרֶינָה,

לְנַפְשִׁי הַמְּבֻסֶּמֶת גּוֹנֵי-קֶשֶׁת הֵנָּה.

אַךְ הוֹי, בְּעוֹד יָדַי אֶת הַכּוֹס מְרִיקוֹת,

זְרוֹעוֹת אֻמָּתִי כְּבוּלוֹת בְּרַתּוּקוֹת,

וְכַאֲשֶׁר יַעַלְזוּ צֶלְצְלֵי כּוֹס-הַיַּיִן,

כֵּן יֵלֵךְ וְיֶאֱבַל קוֹל הַנְּחֻשְׁתַּיִם. –

זְמִירוֹתַי אֲשֶׁר בִּי אֲזַי תִּפְרֶינָה,

לְנַפְשִׁי הָעֲצוּבָה עַנְנֵי-זַעַף הֵנָּה.

אַךְ לָמָּה זֵה יַחֲרִישׁ עַם הָעֲבָדִים?

מַדּוּעַ לֹא יָקוּם לִשְׁבּוֹר אֶת הַסַּדִּים?

אוּלַי מְחַכִּים הֵם לְעֶזְרַת הַשֵּׁם,

עַד שֶׁהַחֲלֻדָּה מִידֵיהֶם תְּמִסֵּם?! –

זְמִירוֹתַי אֲשֶׁר בִּי אֲזַי תִּפְרֶינָה,

לְנַפְשִׁי הַזּוֹעֶמֶת בִּרְקֵי-מָוֶת הֵנָּה!

כָּל נְסִיעָתִי הַבַּיְתָה

הִרְהַרְתִּי, אֵיךְ אוֹפִיעַ

וְאֵיךְ אֶפְצֶה אֶת פִּי לְאִמָּא,

מִזְּמָן לֹא רְאִיתִיהָ?

>

אֵיזֶה דִבְרֵי חֵן וָלֶטֶף

שִׂפְתוֹתַי יַבִּיעוּ,

בְּהוֹשִׁיטָהּ לִי זְרוֹעוֹתֶיהָ

אֲשֶׁר עַרְשִׂי הֵנִיעוּ.

>

שִפְעַת-אִמְרוֹת שֶׁל חֵן וָחֶסֶד

עוֹלָה בִּי וְסוֹבֶכֶת,

וְאַף-כִּי הָעֲגָלָה מִהֵרָה,

הַזְּמָן עָמַד מִלֶּכֶת. –

>

פִּתְאֹם עוֹמֵד אֲנִי בַּחֶדֶר…

אִמִּי טָסָה אֵלַי כַּחֵץ –

וַאֲנִי תָּלוּי אִלֵּם… עַל פִּיהָ…

כִּפְרִי עַל עֵץ.

¹

לְיוֹצְרוֹ שֶׁל טוֹלְדִי נִשְׁמָתִי אַשְׁגִּיר

וּלְחִיצַת-יָד חַמָּה, לַחֲבִיקָה שׁוֹרֶבֶת.

קָרָאתִי יְצִירָתְךָ, רֵעִי-לְשִׁיר,

וְגָדוֹל אָשְׁרָהּ שֶׁל נַפְשִׁי הַנִּלְבֶּבֶת,

>

אִם תִּפְגֹּשׁ בְּךָ, עֲלוּלָה לִכְווֹתְךָ,

לֹא בִּי הָאָשָׁם, כִּי מִמְּךָ הִיא בּוֹעֶרֶת

מֵאַיִן לְךָ כֹּה הַרְבֵּה בְּרָכָה?

מִנָּיִן לְךָ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה תִּפְאֶרֶת?

>

מִי וּמָה אַתָּה? כְּפֶרֶץ הַר-רִנָּה

מִתְּהוֹמוֹת-הַיָּם מֵגִיחַ בְּמַפְתִּיעַ. –

אַחֵר עָלִים-עָלִים בָּא לוֹ הַדַּפְנָא

וּלְךָ בְּבַת-אַחַת זֵר שָׁלֵם מַגִּיעַ.

מִי הָיָה מוֹרְךָ? בְּאֵיזֶה בֵּית-מִדְרָשׁ

לָמֹד לָמַדְתָּ כָּךְ לִפְרֹט עֲלֵי נֵבֶל?

אָכֵן, לֹא בֵּית-הַסֵּפֶר, לֹא, בִּמְפֹרָשׁ,

לְךָ שַׂר-הַטֶּבַע נָתַן זֹאת לְחֶבֶל.

כְּפַעֲמוֹן הַפּוּסְטָא שִׁירָתְךָ פְּשׁוּטָה

וּכְפַעֲמוֹן הַפּוּסְטָא טְהוֹרָה הִנֶּהָ,

אֶת כָּל הַמִּישׁוֹר עוֹבֶרֶת הַלְמוּתָהּ

וּשְׁאוֹן הָעוֹלָם הַפְרַע לֹא יַפְרִיעֶהָ.

>

זֶהוּ הַמְשׁוֹרֵר, עַל שִׂפְתֵי הָעָם

אֶת מַן-נַפְשׁוֹ כְּטַל-שָׁמָיִם יַשְׁפִּיעַ,

עַם דַּל חֵלֵכָה: אָפְקוֹ כֹּה מְעֻנָּן

וּמָתַי יִרְאֶה תְּכֵלֶת בָּרָקִיעַ?

>

הֶגְיוֹן-לִבִּי זֶה בְּמַחֲשַׁבְתִּי עָלָה

עַל הַר-קֹדֶשׁ הַשִּׁירָה הַמִּטַּהֶרֶת –

מַה שֶּׁהִתְחַלְתִּי אֲנִי לֹא בְאִי-הִלָּה,

הַמְשֶׁךְ-נָא אַתָּה אָח, בִּמְלֹא הַתִּפְאֶרֶת!

¹

הַאִם אֶשְׁתֹּק מֵאַהֲבָתִי אֵלֶיךָ

כְּאֳהָבִי אֶת מוֹרִי-אָבִי?

הַאִם אֶשְׁתֹּק, כִי גַם לְנַפְשְׁךָ

לֹא תִּכְאַב הַמִּלָּה כְּמוֹ לִלְבָבִי?

אֵיכָה עָשִׂיתָ אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ,

לְמַעַן הַשֵּׁם, אָנָּא, אֱמֹר-נָא! –

לֹא אֲנִי קוֹרֵעַ מֵעַל מִצְחֶךָ.

בְּיָדְךָ קָרַעְתָּ אֶת זֵר-הַדַּפְנָא!

>

הַלְּשֵׁם כָּךְ אֶת הַמּוּזָה עָזָבְתָּ,

לְשֵׁם כָּךְ הִנַּחְתָּ אֶת הַכִּנּוֹר?

שֶׁבְּרִדְתְּךָ מִגָּבְהֵי מְרוֹמִים,

תָּאָרְךָ מִיָּד יֶחְשַׁךְ מִשְּׁחוֹר?

סוּחָה, סוּחָה עָלַי לִרְאוֹת עָלֶיךָ,

וּלְוַאי וְרָאִיתִי דָם בִּמְקוֹמָהּ!

לֹא אֲנִי קוֹרֵעַ מֵעַל מִצְחֶךָ.

בְּיָדְךָ קָרַעְתָּ אֶת זֵר-הַדַּפְנָא!

>

הִנֵּה, הַנֶּשֶׁר פֹּה עֲלֵי אֶרֶץ

כַּמָּה גָדוֹל הוּא בְּבַעֲלֵי-כָּנָף,

וְכַמָּה פָּעוּט, כִּמְעַט לֹא-נִרְאֶה,

בְּהַמְרִיאוֹ שָׁם בֵּין מִפְלְשֵׁי-עָב.

אַתָּה שָׁם שָׂגָאתָ, וּמַטָּה גָמַדְתָּ,

פְּלִיאָה מַעֲצִיבָה, מִי יְבִינָהּ?

לֹא אֲנִי קוֹרֵעַ מֵעַל מִצְחֶךָ,

בְּיָדְךָ קָרַעְתָּ אֶת זֵר-הַדַּפְנָא!

בָּחֲלָה הָאֻמָּה בְּדַרְכָּהּ הַנֶּאֱלַחַת,

בָּהּ הָלְכָה עַד כֹּה בְּנֶפֶשׁ מְבִישָׁה,

וְהִנֵּה נִלְחָמָה וְיָצְאָה בֶּהָדָר

וַתַּצֵּב לְעֵינֶיהָ דֶרֶךְ חֲדָשָׁה;

וְאַתֶּם אוֹמְרִים לְסָחֲבָהּ בִּזְרֹעַ

חֲזָרָה אֶל תּוֹךְ הַמַּדְמֵנָה? –

לֹא אֲנִי קוֹרֵעַ מֵעַל מִצְחֶךָ,

בְּיָדְךָ קָרַעְתָּ אֶת זֵר הַדַּפְנָא!

>

מָה אִכְפַּת, כִּי לֹא יְחִידִי הִנֶּךָּ,

שֶׁעוֹד מֵאוֹת הוֹלְכִים אִתְּךָ שָׁם?

יְהֵא רְבָבוֹת, יִהְיוּ שָׁם כֻּלָּם,

מְקוֹמְךָ פֹּה, וְלֹא שָׁם אִתָּם!

אִם גַּם הַמְשׁוֹרֵר עָזוֹב יַעַזְבֶנָּה,

מִי יִלְחַם לַמּוֹלֶדֶת בֶּאֱמוּנָה? –

לֹא אֲנִי קוֹרֵעַ מֵעַל מִצְחֶךָ,

בְּיָדְךָ קָרַעְתָּ אֶת זֵר הַדַּפְנָא!

>

הַאַתָּה זֶה הָיִיתָ מְשׁוֹרֵר הַמּוֹלֶדֶת,

הַאַתָּה כָּתַבְתָּ אֶת שִׁירַת הַהִמְנוֹן,

שֶׁנָּגְעָה בְּמוֹרְשֵׁי לֵב הָאָרֶץ הַזֹּאת?

קְרָעֶנָּה הַפַּעַם, הִיא לֹא תִנּוֹן.

לִכְתָב-סְתָרִים סָתוּם הָיָתָה,

אִישׁ מִבֵּינֵינוּ לֹא יְבִינָהּ –

לֹא אֲנִי קוֹרֵעַ מֵעַל מִצְחֶךָ,

בְּיָדְךָ קָרַעְתָּ אֶת זֵר הַדַּפְנָא!

>

מִי זֶה הֶאֱמִין? אֲנִי לֹא הֶאֱמַנְתִּי

שֶׁגַּם שִׁמְךָ-אַתָּה, הַשֵּׁם הַנֶּאְדָּר

רַק כּוֹכָב חוֹלֵף, קְצַר-יָמִים יִהְיֶה

בִּשְׁמֵי הַמּוֹלֶדֶת, שֶׁהִבְרִיק וְעָבַר.

בְּכֶינָה, עֵינַי, דְמָעוֹת הַזֵּלְנָה

עַל הַיִּפְעָה, שֶׁחָלְפָה וְאֵינָהּ! –

לֹא אֲנִי קוֹרֵעַ מֵעַל מִצְחֶךָ,

בְּיָדְךָ קָרַעְתָּ אֶת זֵר הַדַּפְנָא!

מַדְיָאר אָנֹכִי. אַרְצִי הִיא הַיָּפָה

בֵּינוֹת כָּל חֲמֵשֶׁת חֶלְקִי הַכַּדּוּר;

לְבַדָּהּ עוֹלָם קָטָן. מִנְיָן אֵין-בַּשָּׂפָהּ

כְּמִנְיַן הַיֹּפִי יַעְדּוּהָ בְּהִדּוּר.

יֶשׁ לָהּ גִּבְעוֹת-אֵל, הַשׁוֹלְחוֹת אֶת מֶבָּטָן

אֶל עֵבֶר גַּלֵּי יָם-הַכַּסְפִּי הָרָחוֹק,

וּמִישׁוֹרָהּ כְּאִלּוּ יְחַפֵּשׂ כָּל הַזְּמָן

אֶת אַפְסֵי-תֵּבֵל, יִשְׂתָּרֵעַ לִבְלִי-חֹק.

>

מַדְיָאר אָנֹכִי. מִזְגִּי הוּא רְצִינִי

כַּעֲלֵי כִּנּוֹרֵנוּ רִאשׁוֹן הַמֵּיתָרִים;

בַּת-צְחוֹק קַלִּילָה תְּרַפְרֵף עַל דְיוּקָנִי,

רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת קוֹלִי בִּצְחוֹק אָרִים.

בְּהָאִיר אֶת פָנַי יִפְעַת שָׂשׂוֹן מַזְהִיר,

בְּרוּחִי הַמְּרוֹמָם אָרִיד בְּבֶכֶה חָם;

וְאוּלָם הַיָּגוֹן אֶת עֵינַי לֹא יַקְדִּיר,

יַעַן אֵינִי רוֹצֶה, כִּי רַחֵם אֲרֻחָם.

>

מַדְיָאר אָנֹכִי. אִם שׁוּר אָשׁוּר רָחוֹק

עֲלֵי יָם-הֶעָבָר, אֶרְאֶה שָׁם אֶת הֲדַר

צוֹקֵי-סְלָעִים הַנִּשָּׂאִים לִשְׁמֵי-דֹק:

עֲלִילוֹתֶיךָ הֵמָּה, עַמִּי הַנֶּאְדָּר.

עַל בִּימוֹת אֵירוֹפָּה שִׂחַקְנוּ גַם אָנוּ,

וְגַם תַּפְקִידֵנוּ הָיָה לֹא מַה-בְּכָךְ;

מֵאִבְחַת חַרְבֵּנוּ נִחֲתוּ בְּהוֹפַעְנוּ

כְּהֵחֵת בְּלֵיל-רַעַם לֶב-הַתִּינוֹק הָרַךְ.

>

מַדְיָאר אָנֹכִי. מָה הַיּוֹם הַמַּדְיָאר?

אַךְ צִלּוֹ הַחִוֵּר שֶׁל כָּבוֹד שֶׁגָּלָה.

לְרֶגַע שׁוּב יוֹפִיעַ, וּמִיָּד יִסְתַּתָּר

– בְּהַכּוֹת הַשָּׁעוֹן – אֶל תּוֹךְ הַמְּחִלָּה.

הוֹי, אֵיכָה דַמֹּנוּ! אֲפִלּוּ לַשְׁכֵנִים

כִּמְעַט שֶׁלֹּא נִתֵּן לְחַיֵּינוּ כָּל אוֹת,

אַחֵינוּ הֵם אֵלֶּה אֲשֶׁר לָנוּ מְכִינִים

מַעֲטֵה שְׁחוֹר-אֵבֶל וְשֶׁל אִי-כָּבוֹד.

מַדְיָאר אָנֹכִי. לִי אוֹר-פָּנַי יַשְׁחִיר,

מִתְבַּיֵּשׁ אֲנִי, כִּי הִנְנִי מַדְיָאר!

אֶצְלֵנוּ הַשַּׁחַר עֲדַיִן לֹא הֵאִיר,

בְּעוֹד אֲשֶׁר סָבִיב אוֹר-שֶׁמֶשׁ נֶהְדָּר.

אוּלָם בְּעַד כָּל הוֹן, בְּעַד כָּל כָּבוֹד

מֵאַרְצִי לֹא אָמוּשׁ, לֹא אֶעֱזֹב אוֹתָהּ,

יַעַן כִּי אֲהַבְתִּיהָ, אוֹהֵב אוֹתָהּ מְאֹד,

אֶת אֻמָּתִי הַזֹּאת, גַּם בְּחֶרְפָּתָהּ!

הַכִּירוּנִי-נָא סוֹף-סוֹף: מִי אָנִי?

פָּנַי כָּל הַזְּמָן בְּמַסֵּכָה לְאוּטִים,

אַךְ הַמַּסֵּכָה נִמְאֲסָה לִי הַפַּעַם,

הָבָה אֲסִירֶנָּה לְעֵין עִיר וּמְתִים.

>

קְרָאתֶם אֶת שִׁירַי חֶדְוָה מָלֵאוּ,

תֹּאמְרוּ, כָּל זֶה מִנַּפְשִׁי זָרָח?

הוֹי, שָׂשׂוֹן וּצְחוֹק בְּשִׁירַי אֵינֵמוֹ

אֶלָא כְּמוֹ פֶּרַח עֲלֵי קֶבֶר יִפְרָח.

>

עַל הַקֶּבֶר מִבַּחוּץ יָצִיץ הַפֶּרַח

וּבְתוֹכוֹ פְּנִימָה מָוֶת וְרִמָּה,

אֶת שִׁירַי הָעַלִּיזִים כָּכָה כָּתַבְתִּי,

בְּעוֹד נַפְשִׁי פְּנִימָה גוֹעָה בְעָגְמָה.

>

הַקֵּץ, לֹא אֶהְיֶה עוֹד מוּקְיוֹן מְבַדֵּחַ,

הָעוֹשֶׂה פַּרְצוּפֵי-גִיל בְּרֹב קְהַל-עָם,

וּמֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים שָׁם בַּסֵּתֶר,

יַזִּיל דְּמָעוֹת שֶׁל מַדְוֶה וָדָם. –

>

אַךְ לֹא, בְּכָל זֹאת, לְאַט לִי, לְאָט,

יַחֲלֹף נָא הַפַּעַם רוּחַ זֶה הַמָּט,

יִסְבֹּל נָא לִבִּי – אַךְ שִׁיר הַמְּשַׂמֵּחַ

אַל נָא יִפָּסֵק, אוּלַי בּוֹ אַצְלִיחַ

אֶת עַמִּי הֶעָצוּב לְהַצְהִיל מְעַט-קָט.

עַל כּוֹס-יַיִן מֵפִיג-עַצֶּבֶת

חוֹלְפִים חַיַּי לִי בְּשִׂמְחָה,

עַל כּוֹס-יַיִן מֵפִיג-עַצֶּבֶת

אֶצְחַק, גּוֹרָלִי לְשִׁלְטוֹנְךָ.

>

מַה תַּבִּיטוּ? דְּעוּ יָדֹעַ,

כִּי אֵל-הַיַּיִן הוּא בִּלְבַד

שֶׁאֹהֲבֶנּוּ וְהוּא יְמַלֵּא לִי

אֶת חָזִי בִּי עֲדֵי-עַד.

>

וּבְלַהֲטוֹ הָעַלִּיז שֶׁל הַיַּיִן

אֲצַפְצֵף עָלֶיךָ, עוֹלַם-דָּמִים,

שֶׁעַקְרַבֵּי-סֵבֶל שֶׁבְּקִרְבֶּךָ

אֶת לְבָבִי מְכַרְסְמִים.

>

הַיַּיִן מְלַמֵּד יָדִי לְהַבִּיעַ

מִמֵּיתָרַי נֹעַם מַנְגִינוֹת,

הַיַּיִן מְלַמֵּד אוֹתִי לִשְׁכֹּחַ

אֶתְכֶן, נְעָרוֹת בּוֹגְדָנִיּוֹת.

>

וּבְבֹא הַיּוֹם וְהַמָּוֶת יוֹפִיעַ

לְגָרְשֵׁנִי מֵאֵצֶל הַכּוֹס:

עוֹד לְגִימָה – וּלְחֵיק-קָרְחֶךָ

הַקֶּבֶר, אָנוּעַ בִּצְחוֹק-מָשׂוֹשׂ.

תְּקוּפַת רוֹכְלִים הִיא תְּקוּפָתֵנוּ,

כָּל הָעוֹלָם בְּעֵינֵיהֶם מַטְבֵּעַ,

אֲגוֹרָה עוֹבֶרֶת לַסּוֹחֵר.

וְאִם הִיא מַטְבֵּעַ, מַהוּ הַמְשׁוֹרֵר

בְּעֵינֵיהֶם? הַיְרוֹקָה שֶׁעָלֶיהָ. –

הַמְשׁוֹרֵר, חֲבִיבִי, הוּא דְיֹקֶן-הַשַּׁלִּיט,

הוּא הַשֶּׁלֶט

עַל מַטְבֵּעַ הַחֶלֶד –

שְׁלְּעוֹלָם לֹא יַחְלִיד.

לֹא, כִּי צְלִילָהּ הָרוֹנֵן וְהָרַךְ

הוּא הָרוּחַ בָּחֹמֶר הַנֶּאֱלָח –

הִתְגָאֵה-נָא יַקִּירִי, כִּי נוֹלַדְתָּ לְכָךְ!

הַסְבוּרִים אַתֶּם, עֲגָלָה הִיא הַשִּׁירָה,

בְּדֶרֶךְ רְחָבָה בַּעֲצַלְתַּיִם תִּתְגַּלְגָּל?

הַשִּׁירָה הִיא נֶשֶׁר, מְקוֹם אִישׁ לֹא דָרַךְ,

שָׁמָּה הוּא מַמְרִיא, חָפְשִׁי בִּתְכֵלֶת-עָל.

>

וּכְנוּפְיַת בַּטְלָנִים הָעֲלוּבָה הַלָּזֹאת

אוֹרֶבֶת בִּגְנֵבָה: אֵיפֹה נִפְתַּח כְּבִישׁ –

וְכַאֲשֶׁר יִפָּתֵחַ, כְּכֶלֶב מְזֵה-רָעָב

בַּדֶרֶךְ הַפְּתוּחָה לְטֶרֶף חָשָׁה חִישׁ.

>

טוּל הָעֵט וּכְתֹב, אִם יֵשׁ בְּךָ הָאוֹן

לָלֶכֶת בְּלֹא-דֶרֶךְ, לֹא דָרְכוּ בָהּ עוֹד,

וְאִם אַיִן: טוּל אִמּוּם, אוֹ תְּפֹשׂ מַחֲרֵשָׁה

וּזְרֹק מַפּוּחִיתְךָ חַסְרַת הַלְּשׁוֹנוֹת!

מַה תִּנְבָּחוּ, מַה תִּנְשֹׁכוּ,

רָאשֵׁי-כֶּלֶב, זֶרַע-מָק!

אֲנִי אֶתְקַע לָכֶם בָּלֹּעַ

עֶצֶב-מֵחַ עַד מַחֲנָק.

גֹּזּוּ אֶת נִצְרֵי-הַנֶּוֶן

בַּחֲמָמְכֶם הַנָּעוּל,

אֲנִי פֶּרַח-בָּר הִנֵּנִי

שֶׁל הַטֶבַע לְאֵין גְּבוּל.

>

לֹא מוֹרִים תּוֹכִי הִרְבִּיצוּ

אֶת הַפַּיִט בְּמַקֵּל,

כְּלָלֵי-שִׁיר שֶׁל בֵּית-הַסֵּפֶר

אֲנִי לָעַד לֹא אֲעַכֵּל.

יִסְתַּמְּכוּ עַל הַכְּלָלִים

חַתֵּי-דְרוֹר וּבַעֲלֵי-מוּם,

אֲנִי פֶּרַח-בָּר הִנֵּנִי

שֶׁל הַטֶּבַע לְאֵין-תְּחוּם.

>

לֹא לָכֶם אֲנִי פּוֹרֵחַ,

יַלְדֵי-פֶּנֶק, דַּיְסָנִים,

שֶׁמֵּעֵיהֶם יְדוּעֵי-חֹלִי

תֵּכֶף וּמִיָּד הוֹמִים.

יֵשׁ בֵּינֵינוּ אַנְשֵׁי-טַעַם

שֶׁיְּבָרְכוּנִי בְּלֵב טוֹב –

אֲנִי פֶּרַח-בָּר הִנֵּנִי

שֶׁל הַטֶּבַע לְאֵין-סוֹף.

>

וְלָכֵן תְּנוּ לִי, אָנָּא,

מְנוּחָה מִן הַפִּטְפּוּט,

הֵן בֵּין כֹּה כָּל דִבְרֵיכֶם לִי

כְּתוֹקֵעַ תּוֹךְ הַדּוּת.

וְאִם לְחֵשֶׁק לְהִתְלַהֲלֵהַּ,

שִׁלְחוּ נָא בִּי יַד-חָתוּל:

אֲנִי פֶּרַח-קוֹץ הִנֵּנִי

שֶׁל הַטֶּבַע לְאֵין-גְּבוּל.

– – – – – – מַה זֶּה תַּפְרִיעוּנִי?

הִסְתַּלְּקוּ מִפֹּה!

עֲבוֹדָה רַבָּה לְפָנַי. מַהֵר.

שׁוֹזֵר אֲנִי מַגְלֵב, מַגְלֵב-לֶהָבָה מִקַּרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ

וְאַלְקֶה בּוֹ אֶת הָעוֹלָם.

הֵם יִגְעוּ אוֹי, וַאֲנִי אֶצְחַק פָּרוּעַ,

כַּאֲשֶׁר הֵם צָחֲקוּ כַּאֲשֶׁר אֲנִי בָּכִיתִי.

הַ – הַ – הַ –!

אֵלֶּה הֵם הַחַיִּים. אָנוּ גוֹעִים וְצוֹחֲקִים.

וְאוּלָם בָּא הַמָּוֶת וְאוֹמֵר: הָס!

גַּם אֲנִי כְּבָר מַתִּי פַּעַם.

סַם-מָוֶת מָזְגוּ לִי אֵלֶּה,

אֲשֶׁר אֶת יֵינִי שָׁתוּ מִמֶּנִּי.

וּמֶה עָשׂוּ רוֹצְחֵי-נַפְשִׁי,

לְהַסְתִּיר אֶת מַעֲשֵׂה פִּשְׁעָם?

בְּשָׁכְבִי סָרוּחַ,

נָפְלוּ עַל צַוָּארִי, וְגָעוּ בְּבֶכִי.

רָצִיתִי לְהִתְרוֹנֵן

וְלִנְשׁוֹךְ מֵהֶם אֶת אַפָּם.

אַךְ אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: לֹא אֲנַשֶּׁכֵהוּ,

יְהִי לָהֶם אַפָּם לָרִיחַ בּוֹ

אֶת צַחֲנַת רִקְבוֹנִי לְהֵחָנֵק בָּהּ.

הַ – הַ – הַ –!

וְאֵיפֹה קְבָרוּנִי? בְּאַפְרִיקָה!

וְזֶה הָיָה אָשְׁרִי:

בָּא צְבוֹעַ וְחִטְּטַנִי מִקִּבְרִי.

חַיָּה זוֹ הָיְתָה מֵטִיבִי הַיְחִידִי,

וְגַם אוֹתָהּ רִמִּיתִי:

הִיא רָצְתָה לֶאֱכֹל אֶת יְרֵכִי,

וַאֲנִי אֶת לִבִּי נָתַתִּי לָהּ,

וְזֶה הָיָה מַר כָּל-כָּךְ, שֶׁהִתְפַּגְּרָה מִמֶּנּוּ!

הַ – הַ – הַ –!

לְחִנָּם, זֶה גּוֹרַל כָּל חָי,

הָרוֹצֶה לְהֵטִיב לִבְנֵי הָאָדָם.

כִּי מַהוּ הָאָדָם?

אוֹמְרִים. שֹׁרֶשׁ-פְּרָחִים,

הַמַּפְרִיחַ שָׁמָיְמָה.

לֹא נָכוֹן,

הָאָדָם הוּא פֶּרַח אֲשֶׁר שָׁרְשׁוֹ

שָׁם לְמַטָּה בַּתֹּפֶת.

חֲכַם-חֳרָשִׁים לִמְּדָנִי זֹאת,

שֶׁהָיָה שׁוֹטֶה גָדוֹל, כִּי גָוַע בָּרָעָב.

לָמָה לֹא גָנַב, לָמָה לֹא שָׁדַד?

הַ – הַ – הַ –!

אַךְ מָה אֲנִי צוֹחֵק כְּטִפֵּשׁ?

הֵן עָלַי לִבְכּוֹת,

לְבַכּוֹת אֶת הָעוֹלָם הַמַּרְשִׁיעַ.

גַּם אֱלֹהִים יְבַכֵּהוּ לֹא פַּעַם בְּעֵינֵי-עֲנָנִים

עַל כִּי בְּרָאוֹ.

אַךְ מַה-בֶּצַע גַּם בְּדִמְעַת-שָׁמַיִם,

הַיּוֹרֶדֶת עַל הָאָרֶץ, עַל הָאָרֶץ הַמָּזְהֶמֶת,

לִהְיוֹת לְמִרְמָס לְרַגְלֵי בְּנֵי-אָדָם.

וּמַה יְּהֵא עָלֶיהָ?

מַה תְּהִי דִמְעַת הַשָּׁמַיִם? רֶפֶשׁ!

הַ – הַ – הַ –!

הוֹי רָקִיעַ, רָקִיעַ, אַתָּה חַיָּל זָקֵן,

עַל חָזְךָ מַטְבֵּעַ-כָּבוֹד: הַשֶּׁמֶשׁ,

וּבִגְדְךָ הַמְרֻפָּט: הָעֲנָנִים.

אָכֵן, כָּךְ מְפַטְּרִים אֶת הַחַיָּל הַזָּקֵן.

וּגְמוּל שֵׁרוּתוֹ הָאָרֹךְ:

פְּרוּטַת-כָּבוֹד וּבֶגֶד קָרוּעַ.

הַ – הַ – הַ –!

וַהֲיוֹדְעִים אַתֶּם,

מַה זֶּה בִּלְשׁוֹן אָדָם

כְּשֶׁהַפַּרְגִּית אוֹמֶרֶת: פִיט-פַטָּט?

פֵּרוּשׁ הַדָּבָר: עֲקוֹף אֶת הָאִשָּׁה!

כַּיָּם מוֹשֵׁךְ נְהָרוֹת,

כָּךְ מוֹשֶׁכֶת הָאִשָּׁה אֶת הַגְּבָרִים.

וְלָמָה? לְבָלְעָם חַיִּים.

חַיָּה יָפָה הִיא חַיַּת הָאִשָּׁה,

יָפָה וּמְסֻכֶּנֶת.

מַשְׁקֵה-רַעַל בְּכוֹס שֶׁל זָהָב.

אֲנִי שְׁתִיתִיךָ, הוֹי, אַהֲבָה!

טִפַּת-טַל אַחַת מִמְּךָ מְתוּקָה

מִיָּם שָׁלֵם, שֶׁהָפַךְ דְּבָשׁ.

אַךְ טִפַּת-טַל אַחַת מִמֵּךְ מְרַצַּחַת

מִיָּם שָׁלֵם, שֶׁהָפַךְ לְרַעַל.

הַרְאִיתֶם פַּעַם אֶת הַיָּם,

עֵת הַסּוּפָה חוֹרֶשֶׁת אוֹתוֹ

וְזוֹרַעַת בּוֹ זֶרַע-מָוֶת?

הַרְאִיתֶם אֶת הַסַּעַר,

אֶת הָאִכָּר הַחוּם הַזֶּה,

וּבְיָדוֹ קִלְשׁוֹן-הַחֲזִיזִים?

הַ – הַ – הַ –!

מִשֶׁגָּמַל הַפְּרִי, יִשַּׁל מֵעֵצוֹ;

פְּרִי גָמוּל אַתְּ, אֶרֶץ, וְעָלַיִךְ לִשֹּׁל.

אֲנִי אֲחַכֶּה עוֹד עַד לְמָחָר.

וְאִם גַּם מָחָר לֹא יָבֹא יוֹם-הַדִּין,

אֶחְתּוֹר עַד לֵב כַּדּוּר-הָאָרֶץ,

אַכְנִיס בּוֹ אֲבַק שְׂרֵפָה

וְאֵת כָּל הָעוֹלָם אֲפֹצֵץ… הַ הַ הַ הַ!

עוֹד לֹגִית, אָחִי לִי תֵּנָה,

כְּתָמִיד בְּבֹאִי הֵנָּה

בָּאָבִיב וְעֵין-הַשֶּׁזֶף שֶׁל בִּתְּךָ לִי מַבְלִיחָה.

נָא הַקֵּף לִי עוֹד לֹג יַיִן,

מִלְּבַדְּךָ בֵּין כֹּה לִי אַיִן

הַמַּאֲמִין וְהַיּוֹדֵעַ, כִּי עָשִׁיר אֲנִי, פֶּחָה.

עוֹד לֹגִית, וְאַל תִּשְׁכָּחָה,

בְּקִרְטוֹן רְשֹׁם נָא, כָּכָה,

עַל הַדֶּלֶת, בַּז חוֹבִי יֵרֵד חָלִילָה לְטִמְיוֹן.

רְשֹׁם בְּסֵדֶר, אַל תִּדְּבֵנִי,

וְאִם שָׁמַעְתָּ, כִּי אֵינֶנִּי –

טוּל כְּנַף צִיצִיּוֹתֶיךָ וּמְחֹק אֶת הַחֶשְׁבּוֹן.