רקע
שַׁנְדּוֹר פֶּטֵפִי
הַשָּׁלוּחַ
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
שפת מקור: הונגרית
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: סיני; תשי"ב 1952

 

א

הָעִיר אֲפֵלָה, רָבַץ עָלֶיהָ הַלַּיִל,

בְּנָפוֹת רְחוֹקִים מִתְשׁוֹטֵט הַסַּהַר,

הַכּוֹכָבִים הֶעֱצִימוּ

עֵינֵיהֶם עֵינֵי-כֶּתֶם,

שָׁחוֹר הוּא הַחֶלֶד,

עִוֵּר כְּמַצְפּוּן הַמְּשֻׁלָּם בְּכֶסֶף.

>

רַק זִיקַת-אוֹר בּוֹדֶדֶת

נוֹדֶדֶת מִּגַג הַבַּיִת

בְּאוֹר לֵאֶה גוֹוֵעַ.

כְּעֵינוֹ שֶׁל הוֹזֶה בְּקַדַּחַת,

כְּזִיק אַחְרִית תּוֹחֶלֶת.

נֵר עֲשָׁשִׁית הוּא בַעֲלִיַּת גַּג-הַבַּיִת, –

מִי זֶה עֵר שָׁם לְאוֹר הַיָּגֵעַ?

הָאַחִים הַשְּׁנַיִם: הָעֹנִי וְהַיּשֶׁר.

גָּדוֹל הוּא פֹּה, גָּדוֹל הָעֹנִי,

כִּמְעַט צַר לוֹ בְּדֹחַק-הַחֶדֶר;

קָטֹן הוּא הַתָּא כְּקַן-הַדְּרֹרֶת

וּמִקַּן-הַדְּרֹרֶת גַּם לֹא הָדוּר הִנֵּהוּ.

אַרְבַּעַת הַקִּירוֹת – רֵיקוּת שׁוֹמֶמֶת,

כְּלוֹמַר: רֵיקוּת, לוּלֵא הָעֹבֶשׁ

הַמַּעֲטָם עֲדִי יְרַק-תִּפְאֶרֶת,

וְהַגֶּשֶׁם הַנִּתָּךְ מִתִּקְרַת-הַחֶדֶר

לוּלֵא בְּפַסִּים יְפָאֲרֵהוּ.

כְּתִקְוַת-חוּט הַפַּעֲמֶנֶת

בְּהֵיכְלֵי הָעשֶׁר

כֵּן יִמָּשְׁכוּ פֹּה מַטָּה

פַּעֲמֵי הַגֶּשֶׁם.

הָאֲוִיר פֹּה מֵעִיק בְּחֶנֶק

מִכֹּבֶד אֲנָחוֹת וְרֵיחַ הָעֹבֶשׁ,

כַּלְבֵי-שְׂרָרוֹת, לְטוֹב מִזֶּה הִסְכִּינוּ,

לוּ הֵנָּה בָּאוּ וְהִתְפַּגָּרוּ.

מִטַּת-עֵץ-אַשּׁוּחַ, שֻׁלְחַן-אַשּׁוּחַ,

שֶׁבְּשׁוּק הַגְּרוּטוֹת קוֹנֶה לָהֶם אָיִן.

אֶל כַּרְעֵי-הַמִּטָּה מִזְרַן-קַשׁ שָׁקוּעַ,

לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ אַרְגָּז אֲכוּל-מַסְמֶסֶת,

כִּסְאוֹת-קַשׁ אֲחָדִים לְיַד הַשֻּׁלְחָן הָרָעוּעַ,

אֵלֶּה הֵם פֹּה כָּל רָהִיטֵי הַחֶדֶר.

>

מִי גָר פֹּה בְּזֶה הַחֶדֶר?

>

לְאוֹר-הָעֲשָׁשִׁית הַמְּהַבְהֵב יָגֵעַ

מִלְחָמָה עֲרוּכָה בֵּין אוֹר לַחשֶׁךְ,

הַחַלּוֹנוֹת מְטֻשְׁטָשִׁים כְּחֶזְיוֹן חֲלוֹם-לַיְלָה

וּבְאֹפֶל-לְמֶחֱצָה, לְמֶחֱצָה יְדַמְדֵּמוּ.

הַאִם אוֹר-הָעֲשָׁשִׁית פֹּה יְתַעְתֵּעַ?

אוֹ פְּנֵי הַדָּרִים בַּעֲלִיָּה שָׁם לְמַעְלָה

בֶּאֱמֶת כֹּה חִוְּרִים הֵמָּה,

כִּרְפָאִים בַּצַּלְמָוֶת?

מִשְׁפָּחָה אֻמְלָּלָה, מִשְׁפָּחָה נדַּחַת.

לְיַד הַמִּטָּה עַל הָאַרְגָּז יוֹשֶׁבֶת

הָאֵם עִם עוֹלָלָהּ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ.

הוֹי, הָאֻמְלָל בְּיוֹנְקֵי-שָׁדַיִם!

בִּגְנִיחָה צְרוּדָה מֹץ יָמֹצּוּ

שְׂפָתָיו אֶת יֹבֶשׁ הַשָּׁדַיִם

וְשָׁוְא יָמֹצּוּ.

הָאֵם בְּהַרְהוֹרִים שָׁקָעָה

וּנְכָאִים יֶהְגוּ מַחְשְׁבוֹתֶיהָ,

יַעַן כְּמוֹ שֶׁלֶג נָמַס יוֹרֵד בְּדֶלֶף

כֵּן זוֹלְגוֹת דִּמְעוֹת עֵינֶיהָ,

הַנּוֹזְלוֹת מִפָּנֶיהָ

עַל פְּנֵי הַיּוֹנֵק בְּלִי-הֶרֶף.

אוֹ אוּלַי כְּבָר גַּם חֲשׁוֹב לֹא יָדָעָה,

וְאַךְ דִּמְעוֹתֶיהָ הִסְכִּינוּ כָּכָה

לְפַכּוֹת מֵאֲלֵיהֶן, לְאִטָּן בְּלִי-דַעַת

כְּמֵימֵי הַנַּחַל מִנִּקְרַת הַסֶּלַע?

הַיֶּלֶד הַבְּכוֹר, תְּהִלָּה לֵאלֹהַּ,

נִרְדָּם הִנֵּהוּ,

(וְאוּלַי רַק לְמַרְאִית-עַיִן?)

שָׁם עַל מִשְׁכָּבוֹ עַל-יַד הַכִּירַיִם

עָטוּף בַּסָּדִין הַקָּרוּעַ

וּמִתַּחְתּוֹ גִבְעוֹלֵי-הַקַּשׁ יָצִיצוּ.

נוּמָה, בֶּן-עֹנִי, נוּמָה,

חֲלָם-נָא בְּיָדְךָ פַּת-לֶחֶם עֹבֶשֶׁת

וַחֲלוֹם מְלָכִים, יְהִי-נָא חֲלוֹמֶךָ!

>

גֶּבֶר צָעִיר, אֲבִי הַמִּשְׁפַּחַת,

לַשֻּׁלְחָן שָׁם יוֹשֵׁב בְּנֶפֶשׁ קוֹדֶרֶת,

אוּלַי זֶה מִמֶּנּוּ שׁוֹפֵעַ הָאֹפֶל,

הַמְמַלֵּא אֶת כָּל הַחֶדֶר?

הַמֵּצַח הַזֶּה לוּחַ הִנֵּהוּ,

בּוֹ נִכְאֵי-תֵּבֵל חֲרוּתִים בְּשֶׂרֶד,

תְּמוּנָה הוּא זֶה הַמֵּצַח,

עֱנוּת אַלְפֵי חַיִּים וּכְאֵב כָּל עֹנִי

בָהּ מִשְׁתַּקֶּפֶת.

וְאוּלָם מִתַּחַת לְקַדְרוּת הַמֵּצַח

שְׁתֵּי עֵינַיִם שָׁם תָּאֹרְנָה,

שְׁנֵי שְׁבִיטִים הַתּוֹעִים לָנֶצַח

שׁוֹפְכִים אֶת פַּחְדָּם עַל בְּנֵי-הַחֶלֶד,

וּפַחַד לֹא יֵדָעוּ.

מַבָּטָן מַמְרִיא לְמַעְלָה, לְמַעְלָה

כְּנֶשֶׁר הָאוֹבֵד בֵּין עַנְנֵי-טֹהַר,

 

ב.

בַּחוּץ דְּמָמָה עַל הַכֹּל שׂוֹרֶרֶת

וּדְמָמָה שׂוֹרֶרֶת פֹּה בַּבַּיִת,

רַק לְעִתִּים, בּוֹכֶה שָׁם הַסַּעַר,

רַק לְעִתִּים הָאֵם פֹּה גוֹנַחַת.

הַיֶּלֶד בַּמִּטָּה מֵרִים אֶת רֹאשֵהוּ

נִשְׁעָן בְּגוּפוֹ הַמָּט אֶל הַכֹּתֶל

וּבְקוֹל תַּחֲנוּנִים, כְּקוֹל הַגּוֹנֵחַ

מֵאֶרֶץ הָרְפָאִים כֵּן יֶאֱנַק בְּלַחַשׁ:

"רָעַבְתִּי.

שָׁוְא אֶתְאַמֵּץ לְהֵרָדֵם הַפַּעַם,

לֹא אוּכַל לַעֲצוֹם אֶת הָעֵינַיִם,

הָרָעָב לִי כּוֹאֵב, תֶּן-לִי פַּת-לֶחֶם,

יִנְעַם לִי אַבָּא. לוּ רַק אֶרְאֶנָּה".

>

"חַכֵּה, בֶּן-עֹנִי הַיָּקָר, מָחֳרָתַיִם,

מָחֳרָתַיִם אֶתֵּן לְךָ לֶחֶם-שָׁמַיִם

פַּת-סֹלֶת אֲפוּיָה בַּחֲלֵב-תַּרְנְגֹלֶת". –

"טוֹב לִי הַיּוֹם פַּת-לֶחֶם עוֹבֶשֶׁת

מֵאֲשֶׁר לְמָחָר לֶחֶם-שָׁמַיִם.

הֵן עַד מָחָר בְּרָעָב אֶגְוָעָה,

אֱמָר-נָא אַבָּא, הֲגַם אַחֲרֵי הַמָּוֶת,

הֲגַם שָׁם בַּקֶּבֶר

רָעֹב נִרְעַב לְלֶחֶם?"

>

לֹא, יַקִּירִי, אַחֲרֵי אֲשֶׁר מַתְנוּ,

לֹא נִרְעַב עוֹד לָנֶצַח".

>

"אִם כָּכָה, אַבָּא, אֶבְחַר בַּמָּוֶת,

הִנֵּה אֲרוֹן מֵתִים, אֲרֹנֶת-צַחַר

לְבָנָה כִּפְנֵי אִמָּא,

שִׂימֵנִי-נָא בָהּ וְהוֹבִילֵנִי שָׁמָּה

וְהַטְמִינֵנִי בַּקֶּבֶר.

מְאֻשָּׁרִים הַמֵּתִים, רָעָב לֹא יֵדָעוּ".

>

מִי זֶה יֹאמַר, כִּי יֶלֶד כָּמוֹהוּ

תָמִים הִנֵּהוּ?

אֵי חֶרֶב פִּיפִיּוֹת, אֵי חֲנִית וָרֹמַח

אֲשֶׁר יִפְצַע פֶּצַע,

פֶּצַע עָמֹק, מַכָּה מַמְאֶרֶת

כִּפְצֹעַ יֶלֶד זֶה בְּלֵב אָבִיהוּ?

>

הִבְלִיג עַל מַכְאוֹבוֹ הָאָב הַפָּצוּעַ,

אַךְ דִּמְעָתוֹ נִגָּרָה.

מֵעוֹדוֹ תְלוּנָה מִפִּיו לֹא נִשְׁמָעָה,

אַךְ עַתָּה מַכְאוֹבוֹ פָּרַץ הַחוּצָה:

הוֹי, שְׁמֵי שָׁמַיִם, לָמָּה בְּרָאתוּנִי?

מַדּוּעַ לֹא נִשְׁאַרְתִּי שָׁם בַּתֹּהוּ,

שָׁמָּה גוּפִי וְנַפְשִׁי יַעֲרֹגוּ?

לָמָּה נֵאַרְתִּי בְּמִשְׁפָּחָה הַפַּעַם,

לְכַלְכְּלֵם בְּדָמִי אִם נִבְצַר מִמֶּנִּי,

כְּכַלְכֵּל הַקָּאָת אֶת אֶפְרוֹחֶיהָ?"

הַמִּשְׁפָּחָה הָרְעֵבָה אַט-אַט נִרְדָּמָה.

הַגֶּבֶר קָם מִמְּקוֹמוֹ חֶרֶשׁ

וְשָׁב לִשְׁלשֶׁת הַנָּמִים בְּלַחַשׁ,

לִקְדֻשַּׁת מִשְׁפַּחְתּוֹ הַמְשֻׁלֶּשֶׁת,

אַחַר הִשְׁקִיף בַּחַלּוֹן הַחוּצָה

אֶל תוֹך אֹפֶל הַלַּיִל פְּנִימָה,

כְּאִלוּ אָמַר לְהַצִּית אֶת הַחשֶׁךְ

בְּאוֹר-הַצָּפוּן אֲשֶׁר בְּעֵינֵיהוּ.

 

ג

אָנָּה הָלְכָה נֶפֶשׁ הַגֶּבֶר?

נוֹדֵד הוּא שָׁם בִּמְרוֹמֵי-מַעַל,

לְמָקוֹם שָׁם רַק חוֹלֵי-הָרוּח

וּבְנֵי-אֱלֹהִים בְּעֻזָּם יַמְרִיאוּ.

יְהָב בֵּיתוֹ וְיוֹמוֹ הִשְׁלִיךְ אָחוֹרָה,

כְּהַפְשֵׁט קְלִפַּת בֵּיצָתוֹ הָאֶפְרֹחַ,

וְנַפְשׁוֹ הִמְרִיאָה לְמַעְלָה.

מֵת בּוֹ הָאִישׁ – וְהָאֶזְרָח קָם וַיֶּחִי.

אֲשֶׁר הָיָה לְמִשְׁפַּחְתּוֹ עַד הֵנָּה,

כָּעֵת לְתֵבֵל כֻּלָּהּ הִנֵּהוּ.

שָׁלשׁ נְפָשׁוֹת חִבֵּק לִפְנֵי רֶגַע,

וְרִבּוֹ-רְבָבוֹת יְחַבֵּק מֵעָתָּה.

כַּנְפֵי-רוּחוֹ בַּמָּרוֹם יִשְׁתַּקְשָׁקוּ,

מִשָׁם זְעִירָה הָאֲדָמָה עֲדֵי-אֶפֶס:

נִצּוֹץ קְטַנְטָן עֲלֵי אֵפֶר

גִּלְיוֹן-נְיָר שָׂרוּף לְפִיחַ.

רִבּוֹא-רְבָבוֹת פַּרְסָה יַרְחִיקוּ

שָׁם הַכּוֹכָבִים אֶחָד מִמִּשְׁנֵהוּ,

וְעִם זֹאת אֲחוֹרָיו נִשְׁאֲרוּ פֶּתַע

כַּעֲצֵּי הַיַּעַר

אֲחוֹרֵי הַפָּרָשׁ הַדּוֹהֵר קָדִימָה.

וְכַאֲשֶׁר נָשׂא הִתְנַשֵּׂא כָּכָה

מֵעַל רִבְבוֹת כּוֹכָבִים לְמַעְלָה,

הִגִּיעַ… הִגִּיעַ…

אוּלַי לִקְצֵה הַיְקוּם הִגִּיעַ?

לֹא, כִּי אֶל הַתָּוֶךְ,

וְשָׁם לְפָנָיו הוֹפִיעַ

מְפַקֵּד צִבְאוֹת-תֵּבֶל אֵין קֵצֶה

בְּמַבַּט עֵינֵיהוּ.

הוּא, אֲשֶׁר אוֹר-יְקָרוֹת הִנֵּהוּ

וְכָל זִיק עֵינוֹ שֶׁמֶשׁ זֹהֶרֶת,

שֶׁמַּזָּרוֹת וִירֵחִים סְבִיבָהּ יִנְקֹפוּ.

>

וַתַּעַן הַנֶּפֶשׁ,

וְהִיא בִּנְגֹהוֹת עַתִּיק-יוֹמִין רוֹחֶצֶת

כִּרְחוֹץ הַבַּרְבּוּר בַּמַּיִם

הַצְּלוּלִים אֲשֶׁר בָּאֲגָם, וַתֹּאמֶר:

"בָּרוּךְ אַתָּה אֱלוֹהַּ וְנַעֲרָץ לָנֶצַח!

הִנֵּה עָלָה אֵלֶיךָ

אֶחָד מִגַּרְגִּירֵי אֲבַק-הָאָרֶץ

לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְפָנֶיךָ אַפַּיִם,

וּלְהַגִּיד לְךָ: אָבִי, בִּנְךָ הַנֶּאֱמָן אָנִי.

בְּנָתִיב קָשֶׁה שְׁלַחְתָּנִי,

אַךְ אֲנִי לֹא אָלִין בְּאָזְנֶיךָ

וְעוֹד אֲבָרֶכְךָ, כִּי הִרְאֵיתָ לָדַעַת

אַהֲבָתְךָ אֵלַי וְכִי בְּחִירְךָ אָנֹכִי.

הִנֵּה יוֹשְׁבֵי תֵבֵל יַחַד נֶאֱלָחוּ,

נָסֹגוּ מִפָּנֶיךָ וְלַעֲבָדִים הָפָכוּ –

הָעַבְדוּת הִיא אֵם כָּל חֵטְא וָפֶשַּׁע

וְהַיֶּתֶר צֶאֱצָאֶיהָ הַקְּטַנִּים הֵמָּה.

הָאָדָם לִפְנֵי הָאָדָם יִשְׁתַּחוּ!

אֲשֶׁר יִכֹּף רֹאשׁ בִּפְנֵי רֵעֵהוּ,

בְּךָ, אֱלֹהַי, יִתְקַלֵּס הַפַּעַם!

כֹּה הָיִיתָ, אָבִי, לְקֶלֶס עֲלֵי אָרֶץ.

אַךְ לֹא לָנֶצַח יִשָּׁאֵר זֶה כָּכָה.

כִּי כוֹן יִכּוֹן אוֹר תְּהִלָּתֶךָ!

חַיִּים נָתַתָּ עִמָּדִי בַּחֶלֶד

וַאֲנִי לַעֲבוֹדָתְךָ אֲמַרְתִּים קֹדֶשׁ,

וּמַה שְּׂכָרִי, וְאִם לְשָׂכָר אוֹחִילָה,

שָׁאֹל לֹא שָׁאַלְתִּי.

גַּם עֶבֶד-עֲבָדִים נָכוֹן לַעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ,

אִם אַךְ יָבוֹא עַל שְׂכַר-הַיָּגִיעַ,

וַאֲנִי בְּלִי פְּרָס וּבְלִי הַתּוֹחֶלֶת

עָמַלְתִּי עַד הֵנָּה וְלַעֲמוֹל אוֹסִיפָה.

וְאָכֵן יֵשׁ שָׂכָר לְפָעֳלִי גַם אָנִי,

וְרַב הוּא שְׂכָרִי, רַב עַד אֵין-חֵקֶר:

לִרְאוֹת אֶת אַחַי, בְּנֵי-אָדָם כָּמוֹנִי,

אֵיךְ מֵעֲבָדִים לִבְנֵי-אָדָם הָפָכוּ!

כִּי אִם גַּם חָטְאוּ לְךָ בָּנֶיךָ,

אָהַבְתִי אוֹתָם, מְאֹד אָהַבְתִּי,

תֶּן-לִי אֲדֹנָי, תֵּן אוֹר לִי וָכֹחַ,

לְמַעַן אֶעֱשֶׂה לְאַחַי עֲלֵי אָרֶץ".

>

כֹּה דִבְּרָה הַנֶּפֶשׁ

וַתָּשָׁב וַתֵּרֶד מִשְּׁמֵי-עָל לְמַטָּה

לַחֶדֶר הַצַּר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ,

שָׁם חִכְּתָה לָהּ גֵּוָתָהּ הַמְּשֻׁתֶּקֶת.

וַיֶּחֱרַד הַגֶּבֶר,

צְמַרְמֹרֶת קָרָה בַּאֲבָרָיו עָבָרָה

וְעַל מִצְחוֹ אֶגְלֵי-זֵעָה יָפֹזּוּ,

וְלֹא יָדַע הַפַּעַם,

אִם בְּהָקִיץ, נוֹפֵל וּגְלוּי-עֵינַיִם,

אוֹ בַּחֲלוֹם חָזָה חֶזְיוֹן-לַיְלָה.

אָכֵן, נֵעוֹר הָיָה, וְשֵׁנָה אֲחָזַתּוּ

וְעַפְעַפָיו הַכְּבֵדוֹת אַט נִסְגָּרוּ. –

אַךְ הִנֵּה הוֹלֵךְ וּמִתְפַּזֵּר הַחֹשֶׁךְ

וְאַיֶּלֶת הַשַּׁחַר,

גַּנֶּנֶת יַעֲלַת-הַחֵן הָרוֹנֶנֶת,

זוֹרַעַת פְּרָחִים עַל צֹהַר הַבַּיִת

וְעַל קִירוֹת הָעֲלִיָּה הַשׁוֹמֶמֶת,

וְקֶרֶן-הַשֶּׁמֶשׁ הָרִאשׁוֹנָה יוֹרֶדֶת

עַל מֵצַח הַגֶּבֶר שֶׁנִּרְדָּם יָגֵעַ:

כְּזֵר-פָּז תַּגִּיהַּ

נְשִׁיקַת-אוֹר חַמָּה מִפִּי אֱלוֹהַּ.

 

ד

מִי אַתָּה, יְצוּר-פֶּלֶא?

מִי אַתָּה, הַגֶּבֶר?

לְבוּשׁ רוּחֲךָ מַעֲטֵה נֹגַהּ

מִקַּרְנֵי-מַזָּרוֹת מָאֳרֶגֶת,

וְגֵוְךָ בְּלוֹאֵי סְחָבִים יְכַסּוּהוּ.

מִשְׁפַּחְתְּךָ רְעֵבָה, וְרָעֵב גַּם אָתָּה

וּפַת-לֶחֶם רַכָּה כִּי תוֹפִיעַ

עַל שֻׁלְחָנְךָ הֶעָרוֹם לְפֶתַע,

חַג הוּא בְּבֵיתֶךָ.

וַאֲשֶׁר נִבְצַר מִמְּךָ לָתֵת לְצֶאֱצָאֶיךָ,

לְתֵבֵל כֻּלָּהּ תֹּאמַר לָתֵת אשֶׁר.

שַׁעֲרֵי-שָׁמַיִם פְּתוּחִים לְפָנֶיךָ –

וְלוּ עַל פִּתְחֵי נְדִיבִים דָּפַקְתָּ,

וְסָגְרוּ בַּעַדְךָ הַדֶּלֶת.

אֶת הָאֱלֹהִים כִּלְבָבְךָ תָשִׂיחַ –

וְלוּ אֶל שַׂר רָם פָּנִיתָ,

שׂוֹם לֹא יָשִׂים לֵב אֵלֶיךָ.

מִקְצַת בְּנֵי-אָדָם לִשְׁלִיחַ-אֵל יֹאמְרוּךָ,

וּמִקְצָתָם לְפוֹשֵעַ מְחַלֵּל כָּל קֹדֶשׁ.

מִי אַתָּה וּמַה מּוֹצָאֶךָ?

הַאִם בְּגָאוֹן יֹאמְרוּ הוֹרֶיךָ:

בְּנֵנוּ הוּא זֶה, אוֹ לְשֵׁמַע שְׁמֶךָ

בּוּשָׁה תְכַסֶּה פָּנֵימוֹ?

וְאֵיפֹה נוֹלַדְתָּ?

הַעֲלֵי מַתְבֵּן, אוֹ עַל אֵטוּן מִצְרָיִם. –

>

הֲסַפֵּר אֲסַפֵּרָה

אֶת תּוֹלְדוֹת זֶה הַגֶּבֶר?

הָבָה אֲסַפֵּר… אִלּוּ בְּשֶׂרֶד

תֵּאַרְתִּי אוֹתָן, אֲזַי כְּמוֹ נַחַל

שׁוֹקֵק וּבוֹקֵעַ מֵחַגְוֵי הַסֶלַע

וְדֶרֶךְ בִּקְעַת-אֹפֶל גַּלָּיו יִפְרֹצוּ.

שָׁם עוֹרְבִים צוֹרְחִים יְקַנֵּנוּ,

וְעַל כָּל שַׁעַל יִנָּגֵף בְּאֶבֶן

וּמִשְׁבָּרָיו כְּאֵב-נֶצַח יֵאָנֵחוּ.

 

ה.

לְשׁוֹן-הָאֻרְלוֹגִין בִּשְּׂרָה חֲצוֹת-לַיְלָה.

הָיָה לֵיל-חֹרֶף אַכְזָרִי קָשׁוּחַ,

בְּמֶמְשֶׁלֶת הֶעָרִיצִים הַשְּׁנַיִם:

הַקֹּר וְהָאֹפֶל.

רְחוֹבוֹת הָעִיר, שֶׁאַךְ לִפְנֵי יוֹמַיִם

הָמוּ מֵהָמוֹן שׁוֹקֵק בְּלִי-הֶרֶף,

הִתְרוֹקְנוּ, שָׁמָמוּ,

כַּאֲפִיקֵי-נְחָלִים אֲשֶׁר חָרָבוּ.

רַק אֶחָד מְטֹרָף תָּעָה בְּלִי מָנוֹחַ:

הַסַּעַר.

דֶּרֶך הָרְחוֹבוֹת דָּהַר הֵנָּה וָהֵנָּה

כְּאִלּוּ שֵׁד-מִשַּׁחַת יִרְכַּב עָלֵיהוּ

וְדָרְבַן-לַהֲבוֹ בּוֹ יִתְקַע תָּקֹעַ,

עַל גַגּוֹת הַבָּתִּים הִסְתָּעֵר בְּכַעַס

וּבְמַעֲשֵׁנוֹת הֵילִיל פְּנִימָה.

אַחַר סָעַר הָלְאָה

וּבְגָרוֹן נִחָר הִצְרִיחַ

בְּאָזְנֶיהָ הַחֵרְשׁוֹת שֶׁל הַחֲשֵׁכָה הָעִוֶּרֶת.

אַחֲרֵי-כֵן חָפַן אֶת עַנְנֵי-הָאֹפֶל

וּבְצִפָּרְנָיו הַחַדִּים קְרָעָם בַּחֲמַת-רוּחַ,

נִבְהֲלוּ הַכּוֹכָבִים נִבְעָתִים עַד-מָוֶת. –

וּבֵין קִרְעֵי הֶעָבִים הִתְגַּלגֵּל הַסַּהַר

הָלְאָה, הָלְאָה

כַּחֲלַל-אָדָם עַל גַלֵּי הַמַּיִם,

וּכְהֶרֶף-עַיִן

בִּנְשִׁימַת-אַפּוֹ שׁוּב אָסַף הַסַּעַר

אֶת כָּל הַנְּשִׂיאִים יַחַד –

וּפִתְאֹם עָט אֱלֵי אָרֶץ

כְּעוּט עַל טַרְפּוֹ הָעַיִט,

תָּפַס לוּחַ-חַלּוֹן בְּזַעַם,

טִלְטְלוֹ וַיְעַקְּרוֹ מִצִּירוֹ כְּחֶתֶף. –

וְכַאֲשֶׁר הֵקִיצוּ יוֹשְׁבֵי הַבַּיִת

מִתַרְדֵּמָתָם בְּזַעֲקַת-שֶׁבֶר,

בָּרַח בְּשַׁעַט בִּצְחוֹק-מִפְלֶצֶת.

>

רֵיקָה הָעִיר – מִי יָעֵז לָלֶכֶת

בַּחוּץ בְּשָׁעוֹת אֵלֶּה?

וּבְכָל זֹאת, הִנֵּה שָׁם מִתְנוֹעַעַת

נֶפֶשׁ חַיָּה בּוֹדֶדֶת.

אוֹ אוּלַי רוּחַ-רְפָאִים הִנֶּהָ?

לֹא, כִּי אִשָּׁה הִיא הַהוֹלֶכֶת,

אוֹרֶבֶת סָבִיב בְּעַיִן חוֹדֶרֶת

וְהִנֵּה הִיא רוֹאָה מִרְכֶּבֶת עוֹמֶדֶת –

וּקְרֵבָה אֵלֶיהָ בְּצַעֲדֵי-סֵתֶר.

יָשֵׁן הוּא הָעֶגְלוֹן שֵׁנָה נוֹחֶרֶת,

נִגֶּשֶׁת הָאִשָׁה וְחֶרֶשׁ פּוֹתַחַת

אֶת דֶּלֶת הַמִּרְכֶּבֶת –

אוּלַי לִגְנוֹב? – לֹא, כִּי לְהֶפֶךְ,

מַכְנִיסָה מָה אֶל תּוֹכָה פְּנִימָה,

וְחִישׁ שׁוּב סוֹגֶרֶת

וּכְמוֹ מַחֲשָׁבָה נֶעְלֶמֶת בָּאֹפֶל.

>

עָבְרוּ רגָעִים, נִפְתַּח הַשַּׁעַר,

הוֹפִיעָה גְבֶרֶת

וְאָדוֹן אַחֲרֶיהָ,

נִכְנְסוּ שְׁנֵיהֶם וְהַדֶּלֶת סָגָרוּ.

הִתְרוֹנֵן הָעֶגְלוֹן, הַמִּרְכֶּבֶת זָזָה –

וּפִתְאֹם צְרִיחָה – צְרִיחַת הַגְּבֶרֶת,

אֲשֶׁר לְרַגְלֶיהָ תִינוֹק יֵאָנֵחַ.

>

הַמִרְכֶּבֶת לִמחוֹזָה הִגִּיעָה,

שִׁלְּמָה הָאִשָּׁה לָעֶגְלוֹן וַתֹּאמֶר:

"הֲרֵי לְךָ שְׂכָרְךָ, הָעֶלֶם,

וְהִנֵּה גַם שְׂכַר-תּוֹסֶפֶת:

תִּינוֹק פָּעוּט וִיפֵה-עֵינַיִם,

קָחֵהוּ, כִּי מַתְּנַת אֱלֹהִים הִנֵּהוּ".

וּשְׁנֵיהֶם הִסְתַּלְּקוּ בָּאֹפֶל.

הִתְגָרֵד הָעֶגְלוֹן בָּאֹזֶן וָעֹרֶף,

וְאֵין לָדַעַת,

אִם הִתְפַּלֵּל, אוֹ גִדֵּף נִמְרֶצֶת,

כִּי מִלְמֵל לוֹ חֶרֶשׁ.

לֹא יָשְׁרָה בְּעֵינָיו בִּרְכַּת אֱלוֹהַּ,

יָשַׁב וְהִרְהֵר: מַה יַּעֲשֶׂה בּוֹ בַּשֶּׁרֶץ? –

דָפַק בְּסוּסָיו בַּחֲמַת-זַעַם

וַיִסַּע אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה.

>

בְּפַרְוַר-הָעִיר, בְּבֵית-מַרְזֵחַ

מִתְהוֹלְלִים עֲדַיִן,

הַחַלּוֹן מַאְדִּים בְּאוֹרָה מְעַמְעֶמֶת

כְּחָטְמוֹ שֶׁל סוֹבֵא – הָעֶגְלוֹן בִּן-רֶגַע

יָדַע מַה לַּעֲשׂוֹת בְּמַתְּנַת אֱלוֹהַּ:

יָרַד וְהִנִּיחָהּ עַל סַף הַמַּרְזֵחַ –

וְנֶעְלַם וְאֵינֶנּוּ.

אַךְ נֶעְלַם – וְהִנֵּה קָם בְּקשִׁי

אַחַד הַחֲבוּרָה אֲשֶׁר עֲבָרוֹ יַיִן

וַיֵּצֵא הַחוּצָה.

וּבְעָבְרוֹ אֶת הַסַּף, נָפַל וְהִשְׁתַּטֵּחַ

וְאַפּוֹ הַחַד חָרשׁ חָרַשׁ תֶּלֶם

בְּחֶלְקַת הַשֶּׁלֶג.

"יִמַּח שְׁמֵי-שָׁמַיִם! אֵיכָה גָדַל כָּכָה

סַף זֶה הַבַּיִת מֵאֶמֶשׁ וְעַד עָתָּה?

הֵן בָּרוּר, כִּי נָמוּךְ מִזֶּה הָיָה אֶמֶשׁ,

כִּי אִלּוּ גַם אֶמֶשׁ הָיָה כֹּה גָבֹהַּ

אֲזַי גַּם אֶמֶשׁ נִכְשׁוֹל בּוֹ נִכְשַׁלְתִּי!" –

כָּכָה רָטַן לוֹ בַלָּט, וּבֵינָתַיִם

קָם עַל רַגְלָיו וַיּוֹסֶף לָלֶכֶת

וְגַם לְשׂוֹחֵחַ בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת:

"אַךְ שָׁוְא תְּדַבֵּרוּ,

גָּבַהּ פֹּה הַסַּף, גָּבַהּ מֵאֲשֶׁר אֶמֶשׁ,

וַאֲנִי לֹא אַסְכִּים, אֲנִי בְשׁוּם אֹפֶן,

אֵיךְ הֲרִימוֹתִי רַגְלִי כֹּה לְמַעְלָה,

וּבְכָל זֹאת נִכְשַׁלְתִּי!

בּוּשָׁה וּכְלִמָּה! אַךְ אַחַת אָמַרְתִּי:

גָּדַל הַמִּפְתָּן, גָּדַל בֵּינָתַיִם.

אוֹ אוּלַי מִישֶׁהוּ הִנִּיחַ שָׁם אֶבֶן?

כֵּן, זֶה אֶפְשָׁר, הָעוֹלָם מָלֵא רֶשַׁע,

שָׂטָן הוּא בָּאָדָם לְהַכְשִׁיל אֶת רֵעֵהוּ,

שָׂמִים מִכְשׁוֹלִים לְרַגְלַי בְּמוֹ-אֹפֶל!

וְאֶת עֶוְרוֹן רַגְלַי חָטְמִי יִשָּׂא עָתָּה.

וּבְזֹאת אִנָּחֵם, כִּי גַּם אַחֵר כָּמוֹנִי

בְּעָבְרוֹ עַל הַסַּף, כָּמוֹנִי מִשְׁתַּטֵּחַ.

כָּעֵת פֹּה אֶעֱמוֹד וְאֶאֱרוֹב בַּסֵּתֶר,

לִרְאוֹת אֵיךְ יִפְּלוּ אִישׁ אַחֲרֵי רֵעֵהוּ

חֳמָרִים, חֳמָרִים, מַצְחִיק מֵאֵין כָּמוֹהוּ! –

אַךְ מַה פֹּה תְפַטְפֵט, זָקֵן מַמְרֶה כָּמוֹךָ?

הַאִם יָאֶה לַגָּבֶר

לשְׂמֹחַ לְאֵיד רֵעֵהוּ?

לֹא, הָבָה, אֲתַקֵּן אֶת מַה שֶׁפָּגַמְתִּי:

אָשׁוּב וְאָסִיר הַמִּכְשׁוֹל מִן הַפֶּתַח.

אָמְנָם גַּנָּב אֲנִי וּבִשְׁעַת הַצֹּרֶךְ

גַּם קְצָת שׁוֹדֵד וְטוֹחַ אָטִיחַ

בְּרֹאשׁ הַבַּרְנַשׁ, אֲשֶׁר יַכְרִיחֵנִי.

אַךְ לִשְׁבֹּר חֹטֶם?

מוּסַר-כִּלְיוֹתַי זֹאת לֹא יַרְשֵׁנִי?"

אָמַר הַיָּשָׁר-בָּאָדָם וְשָׁב לְהָסִיר אֶת הָאֶבֶן.

אַךְ הִנֵּה נָגַע בָּהּ – וַיְנִיעֶנָּה –

הוֹי, אֵיזֶה קוֹל-צֶוַח! –

נִרְתָּע הָאָדָם הַזָּקֵן אָחוֹרָה,

וַאֲחוּז הַרְהוֹרִים הִתְגָּרֵד וַיֹּאמֶר:

"רַעַם וָזַעַם וְכָל שִׂטְנֵי-תֹפֶת!

אֶבֶן כָּזוֹ יָדִי עוֹד לֹא מִשֵּׁשָׁה!

אֶבֶן רַכָּה וְעוֹד גַּם צוֹרַחַת!

מוּזָר בְּמִקְצָת – אֶבֶן צוֹרַחַת,

הָבָה, לְאוֹר הַחַלּוֹן פֹה נִרְאֶנָּה. –

הוֹ-הוֹ! הֲלֹא זֶה – זֶה – יֶלֶד!

וְעוֹד כַּמָּה זֶה יֶלֶד!

שָׁלוֹם, בָּחוּר-חֶמֶד!

אוֹ אוּלַי – בְּתוּלָה – אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ.

לֹא, זֶה קוֹל גֶּבֶר!

אֵיזֶה שֵׁד-מִשָּׁמַיִם הֱבִיאֲךָ הֵנָּה?

וַדַּאי בָּרַחְתָּ מִפְנֵי הוֹרֶיךָ.

בֵּן-סוֹרֵר בְּלִיַעַל!

אַךְ מַה מְפַטְפֵּט אֲנִי שׁוּב דִּבְרֵי-הֶבֶל?

הֲלֹא בְּחִתּוּלִים הוּא עֲדַיִן.

וְאוּלַי הַיוֹם נוֹלָד? וּמִי זֶה יוֹדֵעַ,

מִי הֵם הוֹרָיו? וְאֵיפֹה הֵמָּה?

לוּ רַק יָדַעְתִּי וּנָשָׂאתִיו הַבָּיְתָה.

אָכֵן, זוֹ נִבְזוּת, לִזְרוֹק כָּכָה יֶלֶד,

כְּהִטְנָה מְרֻפֶּטֶת.

הֲלֹא גַם חֲזִיר לֹא יַעֲשֶׂה כְּאֵלֶּה,

וְגַם לֹא שׁוֹדֵד-צָהֳרָיִם.

חִתּוּלָיו סְחָב בֶּגֶד קָרוּעַ,

יַלְדָּהּ שֶׁל אִשָּׁה מִבְּנוֹת עֹנִי,

וְאוּלַי שֶׁל בַּת-שֹׁעַ?

וְלָכֵן אִמּוֹ בִּסְחָבוֹת הִלְבִּישַׁתּוּ

לְבַל יַכִּירוּ, כִּי בֶּן-שָׂרִים הִנֵּהוּ?

מִי יוֹדֵעַ, אֵין אִישׁ יוּכַל לָדַעַת;

אָכֵן זֶה סוֹד, וְסוֹד יִשָּׁאֵר לָנֶצַח.

מִי יְהֵא אָבִיךָ, תִּינוֹק בֶּן-עֹנִי?

מִי? אָנֹכִי? –

כֵּן, אֲנִי אֶהְיֶה אָבִיךָ, אָנִי!

וּמַדּוּעַ לֹא? בְּכָבוֹד אֲחַנְּכֶךָ.

אֶגְנוֹב לְךָ עַד שֶׁיָּדִי מַגַּעַת,

וְכִכְלוֹת כֹּחִי מֵעֲשׂוֹת מְאוּמָה,

תִּגְנֹב לִי אָתָּה.

מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה

כָּל גְּנֵבוֹתַי כְּחֹק תִּהְיֶינָה,

לֹא רַק לִי אֶגְנֹב, כִּי לְמַעַן שְׁנֵינוּ

וְמוּסַר-כִּלְיוֹתַי לֹא עוֹד יְיַסְּרֵנִי –

אַךְ לַעֲזָאזֵל, הֵן יֶשׁ-לְךָ צֹרֶךְ

בַּחֲלֵב-שָׁדַיִם!

אַךְ אֵין דָּבָר, הִנֵּה שְׁכֶנְתֵּנוּ

אֶתְמוֹל פְּעוּטָהּ הוֹבִילָה אֱלֵי קֶבֶר.

הִיא בְּשִׂמְחָה תַחֲלוֹץ לְךָ, שָׁדַיִם.

הִיא בְּעַד בֶּצַע-כֶּסֶף

גַּם לְגוּר-שֵׁדִים תִּתֵּן חֲלֵב-שָׁדֶיהָ!"

>

הַשְּׁכֵנָה הִסְכִּימָה.

הַתִּינוֹק הַקָּפוּא הִתְחַמֵּם כְּרֶגַע

בֵּין הַשָּׁדַיִם,

אֲשֶׁר כְּבִכּוּרָה בְטֶרֶם קַיִץ

חֲטָפָם לִבְלֹעַ

בְּתַאֲוָה מְתוּקָה אֶת חַיֵּי-הַלַּעַן.

אַךְ בֶּן-יוֹמוֹ הִנֵּהוּ,

וְכַמָּה טֻלְטַל עַד הֵנָּה,

וְכַמָּה יִטַּלְטֵל עוֹד טַלְטֵלַת גֶּבֶר!

 

ו.

לְמָחֳרָת הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר

הֵצִיץ הַזָּקֵן אֶל בֵּית הַמֵּינֶקֶת,

"וּבְכֵן, שְׁכֶנְתִּי, מַה שְּׁלוֹם הָאוֹרֵחַ?

אֲקַוֶּה, כִּי טוֹב לוֹ, אַךְ הִנֵּה קַר בַּבַּיִת,

לַעֲזָאזֵל, שְׁכֶנֶת, חִישׁ מַהֵר הַסִּיקִי!

כַּמָּה פְעָמִים עָלַי לְהַצְרִיחַ,

כִּי עָלַי יְהָבוֹ וְשַׁלֵּם אֲשַׁלֵּמָה!

אַךְ כֵּן, הֵן גַּם זֹאת לֹא אֵדַעַ עֲדַיִן,

אִם יַלְדָּה אוֹ יֶלֶד?"

"יֶלֶד, שְׁכֵנִי, יֶלֶד הִנֵּהוּ!

אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ: לֹא יֶלֶד, כִּי אֶרֶז!"

"אֶרֶז; טוֹב מְאֹד. עוֹד שָׁנִים שֶׁבַע

וְלֹא יִהְיֶה בָּעוֹלָם גַּנָּב אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ!

לְגַנַּב-תְּהִלָּה אֲחַנְּכֵהוּ אָנִי!

אִישׁ לֹא יַכְחִישׁ, בָּזֶה מֻמְחֶה אָנֹכִי,

אֵיךְ לְחַנֵּךְ נַעַר.

גַּם אֶת תּוֹמָא הָעִוֵּר אָנֹכִי חִנַּכְתִּי,

אֲשֶׁר אַךְ שִׁלְשׁוֹם בִּקְהַל-עָם תָּלוּהוּ.

זֶה הָיָה גַנָּב! בְּעֵינוֹ הָעִוֶּרֶת

הֶעֱרִים עַל הַשֵּׁד שֶׁבַע-הָעֵינַיִם! –

אַךְ מַה שֵּׁם נִתֵּן לוֹ, שְׁכֶנֶת?

מֶה הָיָה תְמוֹל?… סִילְבֶסְטֶר…

יְהִי-נָא סִילְבֶסְטֶר!

אֲנִי אֶהְיֶה כֹּהֵן וְאַתְּ הַסַּנְדֶּקֶת,

נְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ בִּשְׁנַיִם;

וְנוֹצְרִי יְהִי לְמַעַן לֹא יְגָרָשֵׁהוּ

פֶּטְרוּס הַקָּדוֹשׁ מִשַּׁעֲרֵי-הַשָּׁמַיִם,

הֲיֵשׁ פֹּה מֵי-קֹדֶשׁ?"

“יֵשׁ שָׁם בַּצַּלַּחַת!”

"וּבְכֵן, הֲרִימִיהוּ וַהֲבִיאִיהוּ הֵנָּה.

אַךְ חַכִּי-נָא רֶגַע!

הֵן כֹּהֵן אֲנִי, וּבֶגֶד-כְּהֻנָּה אַיֵּהוּ?

הִנֵּה שָׁם הַשַּׂק, יְהִי לִי לָאַדֶּרֶת!" –

וְהַזָּקֵן הִתְעַטֵּף בְּשַׂק-הָאַדֶּרֶת,

הֵרִים אֶת הַצַּלַּחַת

וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּבְהַדְרַת-קֹדֶשׁ

קִדֵּשׁ אֶת הַיֶּלֶד

וַיְהִי שְׁמוֹ סִילְבֶסְטֶר.

 

ז.

עָבְרוּ אַרְבַּע שָׁנִים, הָרַךְ הָיָה לְנַעַר.

מִתַּחַת לָאֲדָמָה גָדַל שָׁם בַּחשֶׁךְ

עִם הַתּוֹלָעִים וְעִם הַחֵטְא בְּיַחַד,

לֹא נָשַׁם אֶת טֹהַר אֲוִיר-הַשָּׁמַיִם

וְלֹא רָאָה אֶת1 יְפִי הָאֲדָמָה מִמַּעַל.

חַי, וְכַמֵּת הָיָה מַרְאֵהוּ.

>

אַךְ לְקוֹרַת-רוּחַ הַזָּקֵן הָיָה הַנָּעַר,

יַעַן כִּי בִּינָה מִמֹּחוֹ נִתָּזָה

כְּהִנָּתֵז הַנִּצּוֹץ מִצּוּר-סֶלַע

וְיָדַיִם חָרוּצוֹת לוֹ לְפֶלֶא.

הִרְהֵר הַזָּקֵן וַיֹּאמֶר:

מִן הַנִּצּוֹץ יֵצֵא הַלַּהַב,

אַרְבַּע שָׁנִים לֹא מָלְאוּ לוֹ עֲדַיִן

וּכְבָר גָּנוֹב גָּנַב וְהִצְלִיחַ:

פֵּרוֹת מִן הַשּׁוּק, וּמִתּוֹךְ כֹּבַעַ

שֶׁל קַבְּצָן בָּרְחוֹב מָשַׁךְ פְּרוּטַת-כֶּסֶף. –

>

וְאָבִיו-מְחַנְּכוֹ גָמַל לוֹ חֶסֶד!

לֶטֶף-תְּהִלָּה וּפְרֻסַּת-לֶחֶם.

אַךְ גַּם דִּבְרֵי-מוּסַר לֹא חָשַׂךְ מִמֶּנּוּ

אִם עָבַר יוֹם וְלֹא גָנַב מְאוּמָה.

וְאוּלָם לֹא קָרוּ מִקְרִים כָּאֵלֶּה,

וְתִקְוַת הַזָּקֵן שִׂגְשְׂגָה בְעַיִן

וּלְאַט-לְאַט הֵקִים לוֹ מִגְדְּלֵי-רוּחַ

עַל סַלְעֵי-הֶעָתִיד בְּנוּיִים לְתִפְאֶרֶת.

עַד שֶׁלִבְסוֹף נֶאֱחַז שָׁם לְמַעְלָה

הַמְּחַנֵּךְ הַמֻּפְלָא, הַזָּקֵן תַּם הַנֶּפֶשׁ,

תָּלוּי עֲלֵי-עֵץ עַל פִּי מִשְׁפַּט-צֶדֶק,

עֹנֶשׁ קַל מְאֹד לְאִישׁ אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ.

>

גַּם הָאוֹמֶנֶת זָכְתָה וַתֵּרֶא

בְּהִתְרוֹמֵם הַזָּקֵן לִמְרוֹם הַתִּפְאֶרֶת,

בַּעֲנוֹד לוֹ הַתַּלְיָן עֲנָק לַגַּרְגֶּרֶת,

עַד שֶׁשִּׁרְבֵּב לְשׁוֹנוֹ בְלַעַג

לְתֵבֵל כֻּלָּהּ שֶׁהֶעֶטְתָה עָלָיו בּשֶׁת.

וְאַחֲרֵי כָּל הַטֶּכֶס הָלְכָה הַבַּיְתָה

וְכָכָה אָמְרָה רַכּוֹת לַנַּעַר:

"כָּעֵת בֵּן-יַקִּיר, תּוּכַל לָלֶכֶת

לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה!

לֶךְ-לְךָ, בְּנִי, אֶל אֶרֶץ הַתֹּפֶת,

הֵן לֹא תוּכַל לְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי

כִּי חִנָּם אֵין-כֶּסֶף הַלְעֵט אַלְעִיטֶךָ

כִּמְפַטֵּם אַוָּזִים לְשֹׁמֶן.

הֵיטִיב אֵיטִיב עִמְּךָ עוֹד הַפַּעַם,

בּוֹא וַאֲלַוֶּךָ עַד הַשַּׁעַר.

אַךְ אִם תָּשׁוּב, אֶל הַבִּיב אַשְׁלִיכֶךָ!"

>

הַנַּעַר הַקָּט לֹא הֵבִין אֶת דְּבָרֶיהָ,

אַךְ נִשְׁמַע לָהּ בְּאֵין-אֹמֶר,

וְכַאֲשֶׁר נִסְגַּר אַחֲרָיו הַשַּׁעַר,

הַבֵּט עוֹד הִבִּיט הַפַּעַם אָחוֹרָה

וַיִּשָּׂא אֶת רַגְלָיו וַיֵּצֵא לַדֶּרֶךְ.

>

הָלַךְ וְהָלַךְ, מֵרְחוֹב לְמִשְׁנֵהוּ.

מֵעוֹדוֹ לֹא הָלַךְ דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה כָמוֹהָ.

וְכָל אֲשֶׁר רָאָה הָיָה חָדָשׁ לְפֶלֶא.

אֲנָשִׁים הֲדוּרִים, חֲנֻיּוֹת קְשׁוּטוֹת-יֹפִי,

תָּקַע עֵינָיו וְהִבִּיט, וְצָעַד תְּקוּעַ-עֵינַיִם,

מֵרְחוֹב אֱלֵי רְחוֹב, אֵין סוֹף וְאֵין קֵצֶה,

וְלִקְצֵה הָעִיר לֹא הִגִּיעַ.

לִבְסוֹף רָבַץ לוֹ בְּקֶרֶן-רְחוֹב יָגֵעַ,

מֵעֵבֶר הָרְחוֹב שָׁם, בִּשְׁאוֹן וָרַעַשׁ

יְלָדִים בְּצַעֲצוּעִים צִבְעוֹנִים הִשְׁתַּעֲשָׁעוּ,

הִבִּיט בָּהֶם הַיֶּלֶד וְחִיֵּךְ אִתָּם יַחַד,

עַד שֶׁלְּאַט-לְאַט נִרְדַּם בַּהֲמוֹן הַקֶּרֶת.

זְמָן רַב יָשֵׁן כֹּה: עַד מְאֻחָר בַּלַּיְלָה,

וּבַחֲלוֹמוֹ וְהִנֵּה מְחָטִים שְׁתַּיִם

מְלֻבָּנוֹת בָּאֵשׁ, קְרֵבוֹת בְּלִי הֶרֶף

אֶל שְׁתֵּי עֵינָיו, לְנַקְּרָן בְּלַהַט…

הוּא נֶאֱנַק מִפַּחַד,

הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ – וְהִנֵּה לְפָנֵיהוּ

מְכַשֵּׁפָה זְקֵנָה עוֹמֶדֶת

בְּעֵינַיִם תְּקוּעוֹת בּוֹ עַד נֶפֶשׁ,

וְהֵן עוֹד יוֹתֵר הִבְהִילוּהוּ

מֵאֲשֶׁר שְׁתֵּי מַחֲטֵי-הַלַּהַט.

הִתְכַּוֵּץ הַנַּעַר.

רֹאשוֹ כִמְעַט נָטּוֹחַ אֶל הַכֹּתֶל,

וְלֹא הֵעֵז לֹא לְהַבִּיט בְּפָנֶיהָ

וְלֹא לִגְרֹעַ מִמֶּנָּה עָיִן.

רָכְנָה הַמְּכַשֵּׁפָה וְעַל פָּנָיו לְטָפַתּוּ

וְאָמְרָה בְקוֹל רַךְ וּמֶתֶק שְׂפָתַיִם,

עַד כַּמָּה שֶׁהִיא מְסֻגֶּלֶת לִכְאֵלֶּה:

"נַעֲרִי הַקָּטָן, מַה שְּׁמֶךָ?

מִי הִיא אִמְּךָ, וּמִי אָבִיךָ?

וְאֵיפֹה הֵם גָּרִים? אֲנִי אֲלַוֶּךָ,

בּוֹא-נָא, נַעֲרִי, תֵּן אֶת יָדֶךָ".

“שְׁמִי סִילְבֶסְטֶר…” עָנָה הַנַּעַר,

"לֹא אָב וְלֹא אֵם לִי… כָּךְ מְצָאוּנִי.

וְאָסוּר לִי לָלֶכֶת הַבָּיְתָה.

הַדּוֹדָה אָמְרָה, אִם אָשׁוּב אֵלֶיהָ,

אֶל הַבִּיב תַּשְׁלִיכֵנִי."

>

"אִם כֵּן, נַעֲרִי, אִתִּי תָבוֹא הַפַּעַם,

אֲנִי אֶהְיֶה לְךָ לְאֵם מְטַפַּחַת,

בּוֹא-נָא, נַעֲרִי, בּוֹא אִתִּי יָחַד."

>

מְלֵא חֶשֶׁד וְרַעַד הָלַךְ אִתָּהּ הַיֶּלֶד

בְּנֶפֶשׁ כִּמְעַט מְעֻלֶּפֶת

בְּלִי לָדַעַת מַה קָּרָה לוֹ הַפָּעַם.

>

“הַבֵּט, נַעֲרִי, זֶה פֹּה בֵּיתֵנוּ”

אָמְרָה הָאִשָׁה הַזְּקֵנָה בְּנֹעַם,

"הַחֶדֶר הַזֶּה פֹּה דִירָתִי הִנֵּהוּ,

וְהַמִּטְבָּח הַזֶּה דִירָתְךָ אָתָּה.

לֹא תָגוּר פֹּה לְבַדֶּךָ.

הוֹ, כְּלַבְלֶבֶת!

בּוֹאִי-נָא הֵנָּה,… הִנֵּה הַכַּלְבֹּנֶת,

יָפָה הִיא, לֹא כֵן? אִתָּהּ תָּגוּר יָחַד.

הִנֵּה הַשְּׂמִיכָה, תַּסְפִּיק לָכֶם בִּשְׁנַיִם,

מִטָּה טוֹבָה מְאֹד, אֵין טוֹב מִמֶּנָּה.

הַכַּלְבֹּנֶת הַזֹּאת הֵיטֵב תְּחַמְּמֶךָּ.

אַל תִּירָא, לֹא תִפְגַּע בְּךָ, חָלִילָה,

הִנֵּה מַבִּיטָה הִיא עֲנֻגָּה עָלֶיךָ

וְגַם בִּזְנָבָהּ לְךָ מְכַשְׁכֶּשֶׁת.

אֲנִי בְטוּחָה, כִּי זֶה אֶת זֶה תֶאֱהָבוּ,

נַעֲרִי הַקָּטֹן, כִּתְאוֹמִים מִבֶּטֶן.

אוּלַי רָעֵב אַתָּה? אֲנִי בְלֵב וָנֶפֶשׁ

הָיִיתִי נוֹתֶנֶת לְךָ אֲרוּחַת-עֶרֶב,

אַךְ כְּבָר מְאֻחָר, הִנֵּה רָדוּם אַתָּה,

וּבֶאֱמֶת לֹא טוֹב לוֹ, בְּיִחוּד לְיֶלֶד,

לְמַלֵּא כְּרֵסוֹ לִפְנֵי שְׁנַת-לַיְלָה,

כִּי רָאֹה יִרְאֶה בַחֲלוֹם שֵׁדֵי-שַׁחַת –

שְׁכַב-נָא אֵיפוֹא וְהֵרָדֵם הַפָּעַם."

>

עָזְבָה הַמְּכַשֵּׁפָה אֶת הַנָּעַר,

וְהוּא זָחַל בְּמֹרֶךְ

אֶל הַשְּׂמִיכָה עִם הַכַּלְבָּה בְּיַחַד,

וּבִקְצֵה הַמִּרְבָּץ הִתְכַּוֵּץ בְּרֶטֶט

וְאֶל חֲבֶרְתּוֹ לֹא הֵעֵז לָגֶשֶׁת,

אַךְ הַכְּלַבְלֶבֶת

בְּרֵעוּת אֵלָיו הִתְרַפָּקָה,

עֵינֶיהָ נוֹצְצוּ בְּחֶשְׁכַּת הַלַּיִל

וּבְרַק-הָעֵינַיִם הָיָה עָנֹג כָּל-כָּכָה

וְכֹה אַחֲוָתִי, שֶׁנָּסַךְ בְּלֵב הַנַּעַר

אֱמוּנָה וָאֹמֶץ.

שְׁנֵיהֶם הִתְקָרְבוּ אַט אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ,

הַנַּעַר לִטְפֵּף אֶת שַׂעֲרָהּ בְּנַחַת

וְהִיא אֶת פָּנָיו מְלַקֶּקֶת.

הוּא גַם דִּבֵּר אֵלֶיהָ

וְהִיא כִתְשׁוּבָה נָהְמְמָה בְלַחַשׁ.

כֹּה בָּאוּ בִּבְרִית-יְדִידוּת נִצַּחַת, –

לְמָחֳרָת אָמְרָה הַזְּקֵנָה אֶל הַנַּעַר:

"כָּעֵת, נַעֲרִי, הַסְכֵּת וּשְׁמָעֵנִי.

וַדַּאי יָדַעְתָּ, כִּי חִנָּם אֵין-כֶּסֶף

לֹא אֲכַלְכְּלֶךָּ.

כִּי חִנָּם אֵין כֶּסֶף

גַּם עַל קֶבֶר-הַמָּשִׁיחַ

שָׁמוֹר לֹא שָׁמָרוּ;

כָּתוּב בְּכִתְבֵי-הַקֹּדֶשׁ:

אֲשֶׁר לֹא יַעֲבוֹד, לֹא יֹאכַל לָחֶם.

אַךְ הָעֲבוֹדָה מְאֹד תֵקַל עָלֶיךָ,

מַמָּשׁ עֶדְנֵי-מֶלֶךְ!

אַתָּה תִפְשׁוֹט יָד, הֵן לֹא יָדַעְתָּ אַחֶרֶת.

אֲנִי לַעֲבוֹד כְּבָר בּוֹשׁ אֵבוֹשָׁה,

כִּי מְאֹד שָׁמַנְתִּי.

וְאִם אֶפְשׁוֹט יָד, גָּרֵשׁ יְגָרְשׁוּנִי

אַנְשֵׁי הָרֶשַׁע.

וְכָכָה אֶת יָדִי תִפְשׁוֹט אָתָּה.

אֵלֶיךָ רַחֲמֵיהֶם יִכָּמֵרוּ

וּמַתָּנוֹת לְךָ, בְּנִי, יִתֵּנוּ.

תֹּאמַר לַכֹּל, כִּי יָתוֹם הִנֶּךָ

אַךְ-זֶה מֵת אָבִיךָ,

וְאִמְּךָ רְעֵבָה, עַל עֶרֶשׂ-דְּוָי שׁוֹכֶבֶת,

וַאֲנִי מֵרָחוֹק אֶשְׁמֹר עָלֶיךָ;

וְאוּלָם שְׁמֹר לְךָ הֵיטֵב גַּם אָתָּה,

וָלֹא, מָרָה תְהִי אַחֲרִיתֶךָ!

בְּהֵן צִדְקִי אֹמַר לְךָ, נַעַר,

אֲנִי נֶפֶשׁ טוֹבָה, כְּשֶׁטּוֹבָה אָנִי,

אַךְ רָעָה מְאֹד כְּשֶׁרָעָה אָנֹכִי!

חֲרוֹת לְךָ זֹאת עַל לוּחַ-לִבֶּךָ

וּבְרֹאשְׁךָ פְּנִימָה!

אַתָּה תִפְשׁוֹט יָד לְכָל עוֹבֵר עָלֶיךָ,

לַאֲשֶׁר מַלְבּוּשׁוֹ טוֹב מִמַּלְבּוּשֶׁיךָ,

וְכָאֵלֶּה יֶשְׁנָם לְמַכְבִּיר, אַל פַּחַד,

פְּשׁוֹט יָדְךָ וְרֹאשְׁךָ הַטֵּה הַצִּדָּה,

אֶת גַּבּוֹת עֵינֶיךָ תְּכַוֵּץ לְמַעְלָה,

וְאֶת זָוִיּוֹת-פִּיךָ תּוֹרִיד מַטָּה,

בְּרִיר פִּיךָ תַּרְטִיב אֶת עֵינֶיךָ

וְכָכָה תִתְחַנֵּנָה

בְּשֵׁם אִמְּךָ הַחוֹלָה וּבְשֵׁם אֱלוֹהַּ, –

הַאִם הֲבִינוֹתָ הֵיטֵב, הַנַּעַר?

אִם לֹא, וּבֵאַרְתִּי לְךָ עוֹד פַּעַם.

וְאִם לֹא תַשְׂכִּיל מִפִּי לָדַעַת

אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת, הַכְנֵס אַכְנִיסֶנָּה

בְּמַקֵּל אֶל תּוֹךְ רֹאשֶׁךָ".

>

הַנַּעַר הִבְטִיחַ,

כִּי אֶת הַכֹּל הוּא יוֹדֵעַ

וְלֹא יִשְׁכַּח מְאוּמָה.

וְהַזְּקֵנָה – מִיַּד בְּחָנַתּוּ,

רָאֲתָה וְהִשְׁתּוֹמְמָה,

כַּמָּה מְצֻיָּן הוּא בְהִלְכוֹת הָעֹנִי.

>

"מִכְרֵה-זָהָב מָצָאתִי הַפַּעַם

בְּךָ, נַעֲרִי! כַּפְתּוֹר וָפֶרַח!"

גִּחֲכָה הַזְּקֵנָה הַמְכַשֶּׁפֶת,

"חַיֵּי-מְלָכִים נִחְיֶה מֵעַתָּה,

חַיֵּי שְׂרָרוּת כְּהֹגֶן!

הָבָה, נַתְחִיל מִיָּד בִּקְצִירֵנוּ. –

אַתָּה רָעֵב, בְּנִי? כְּשֶׁנָּשׁוּבָה,

תֵּשֵׁב וְתֹאכַל לֶחֶם לָשׂבַע.

אַגָּב, אָסוּר לְךָ לְמַלֵּא אֶת בִּטְנֶךָ,

פֶּן כָּמוֹנִי תִשְׁמַן, חָלִילָה,

הַצַּיִד יִבְרַח מִתַּחַת יָדֵינוּ

וְנוּכַל לְגַשֵּׁשׁ אַחֲרָיו בְּמוֹ-אֹפֶל.

קַבְּצָן שָׁמֵן – רָזוֹן לוֹ יַעֲנִיקוּ!"

>

לִרְחוֹב הוֹמִיּוֹת הָלְכוּ בְּיַחַד,

שָׁם הַזְּקֵנָה אֶת הַנַּעַר

לְרַאֲוָה הֶעֱמִידָה,

וְהִיא נִכְנְסָה אֶל בֵּית-הַמַּרְזֵחַ

וּמִשָּׁם הֵצִיצָה הַחוּצָה.

וּבְהִזָּרֵק מַשֶּׁהוּ לִידֵי הַנָּעַר,

הַזְּקֵנָה אֶת כּוֹס הַיַּי"שׁ הֵרִימָה,

לָגְמָה וְגִחֲכָה בְקֹרַת-רוּחַ.

 

ח.

יוֹם אֶחָד עָבַר כְּמִשְׁנֵהוּ.

הַיֶּלֶד פָּשַׁט יָד וְרָעַב לְלֶחֶם,

הַקְּלִפָּה הַזְּקֵנָה שָׁמְרָה עַל הַנַּעַר

לְבַל יִשְׁמַן הַמִּסְכֵּן, חָלִילָה.

פָּשַׁט יָד וְרָעַב – שְׁנַיִם אֵלֶּה

יָדַע בְּחַיָּיו, וְיוֹתֵר לֹא מְאוּמָה.

לֹא פַעַם עָמַד וְתָקַע עֵינֵיהוּ

בִּנְעָרִים כְּגִילוֹ אֲשֶׁר הִשְׁתַּעֲשָׁעוּ,

הִבִּיט בָּהֶם בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם

וְחָשַׁב, מַה טּוֹבוּ

הַשַּׁעֲשׁוּעִים וְהַשְׂשׂוֹנוֹת הָהֵמָּה!

מִיּוֹם לְיוֹם בִּינָתוֹ הִבְשִׁילָה

וַיָּחֶל לְהַרְגִּישׁ בְּנַפְשׁוֹ פְנִימָה,

כִּי אֻמְלָל הִנֵּהוּ.

שְׁנָתַיִם עָבְרוּ עָלָיו בִּפְשִׁיטַת-יָדַיִם

וְשׁוּב לֹא נָחַץ לְהָרִיר אֶת עֵינֵיהוּ,

הֵן מֵאֲלֵיהֶן בִּדְמָעוֹת נִמְלָאוּ.

כֹּה חַי הַנַּעַר;

בֶּן שֵׁשׁ הוּא עוֹדֶנּוּ,

וֶעֱנוּת שֵׁשׁ-מֵאוֹת עָלָיו עָבָרָה,

וְשָׂשׂוֹן חוֹלֵף כִּמְלֹא הָרֶגַע.

פַּעַם עָמַד מְאֻחָר בָּעֶרֶב

בְּקֶרֶן-הָרְחוֹב, רוֹעֵד מִקֹּר-חֹרֶף,

הָרְחוֹב כֻּלּוֹ רֶפֶשׁ וַעֲרָפֶל יְכַסֵּהוּ,

עֲרָפֶל קוֹדֵר, וְהוּא בְתוֹךְ הָרֶפֶשׁ

פּוֹשֵׁט יָדוֹ הָרָזָה וְגוֹנֵחַ.

קוֹלוֹ חָדַר כִּדְאָבָה צוֹרֶבֶת

אֶל תּוֹךְ הַלְּבָבוֹת פְּנִימָה,

כְּקוֹל פַּעֲמוֹן מְבַשֵּׂר אֶת הַמָּוֶת

לָאָדָם הַגֹּוֵעַ.

וְהִנֵּה אִישׁ זָקֵן זְעוּם-נֶפֶשׁ

נֶעֱמַד וְהִבִּיט בּוֹ בְעַיִן חוֹדֶרֶת –

וְהַנַּעַר הֵרִים אֶת רַגְלָיו לִבְרוֹחַ. –

“חַכֵּה!” נָהַם בּוֹ הָאָדוֹן בַּנַּעַר.

הַנַּעַר עָמַד וְלֹא הֵעֵז גַּם לָנוּעַ.

“הֲיֵשׁ לְךָ הוֹרִים?” הָאִישׁ שְׁאֵלָהוּ.

“כֵּ… כֵּן”… גִּמְגֵּם הַנַּעַר בְּפַחַד,

בִּרְצוֹתוֹ לוֹמַר, כִּי אִמּוֹ בַבַּיִת

חוֹלָה מְסֻכֶּנֶת וּרְעֵבָה לְלֶחֶם –

אַךְ לָאָדוֹן זְעוּם-הָעֵינַיִם

לֹא הֵעֵז לְדַבֵּר דְּבַר-שֶׁקֶר,

אוּלַי חָשַׁב: הַזָּקֵן הַכֹּל יוֹדֵעַ,

וְלָכֵן עָנָה: הוֹרִים לִי אַיִן,

יַעַן כִּי אֲנִי אֲסוּפִי הִנֵּנִי"

>

“בּוֹא אִתִּי יַחַד!”

אָמַר לוֹ הָאִישׁ זְעוּם-הָעֵינַיִם,

וְהַנַּעַר הָלַךְ אַחֲרֵיהוּ.

הַזְּקֵנָה הֵגִיחָה מִמַּחֲבוֹאָהּ כְּרֶגַע

“אַל תָּעֵז לָלֶכֶת! שַׁקְרָן שֶׁכָּמוֹךָ!”

צָעֲקָה לַנַּעַר.

וְאֶל הַזָּקֵן אָמְרָה וַתִּשְׁתַּחוּ:

“בִּי, אֲדוֹנִי, שֶׁלִּי הוּא הַיֶּלֶד”.

“אֲדוֹנִי רַב-הַחֶסֶד!” הִתְחַנֵּן הַנַּעַר,

"אֲדוֹנִי רַב-הַחֶסֶד, לֹא בְנָהּ אָנֹכִי,

הַצִּילֵנִי-נָא, אָנָּא,

אָנָּא אֲדוֹנִי, קָחֵנִי-נָא מִמֶּנָּה!

דַּי לִי, דַּי בִּפְשִׁיטַת-יָדַיִם

לְמַעֲנָהּ-הִיא מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב,

הִיא מַרְעִיבַתְנִי לְלֶחֶם

כְּדֵי לְהַחֲוִירֵנִי,

שֶׁיִּכְמְרוּ רַחֲמֵי כָּל אֲשֶׁר בִּי יַבִּיטוּ.

אוֹי, אֲדוֹנִי, גַּם כָּעֵת רָעֵב אָנִי!"

כֹּה דִבֵּר הַיֶּלֶד

וְעֵינָיו הַנְּשׂוּאוֹת אֶל הָאִישׁ, הֵחֵלּוּ

זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת נִגָרוֹת עַל פָּנֵיהוּ.

>

"הוֹי, נִבְלַת-שֶׁרֶץ, אָרוּר שֶׁכָּמוֹךָ!

אַתָּה הַכּוֹפֵר בֵּאלֹהֵי הַשָׁמַיִם!

פְּרִי עֵץ-הַשָׂטָן, בֶּן-הַתֹּפֶת!"

צָרְחָה הַמְּכַשֵּׁפָה הַמִּרְשַׁעַת,

"פָּרְצוּף מִפְלֶצֶת,

שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִהְיוֹת אֲפִילוּ

סֻלְיָה לְסַנְדֶּלֶת!

אַתָּה, שִׁבֹּלֶת-הַשֶׁקֶר,

אַתָּה, הַמְּרֻשָּׁע לְכָל רֶשַׁע,

אַתָּה אֶשְׁכּוֹל כָּל-רַע, וְאֶפֶס-טוֹב כְּקֹרֶט! –

שֶׁבִּשְׁבִילִי פוֹשֵט הוּא יָדַיִם?

אֵל רַחוּם! אֲנִי מִתְבַּיֶּשֶׁת

בְּסוּרוֹ זֶה עֲדֵי-מָוֶת!

שֶׁאַךְ אֶגְרַע מִמֶּנּוּ עַיִן לְרֶגַע,

מִיָד נִטְפָּל הוּא אַחֲרֵי כָל נֶפֶשׁ

וּמִתְחַנֵּן לְלֶחֶם-עֹנִי!

וְלֹא פַעַם אוֹתוֹ הִלְקֵיתִי

עַל אֲשֶׁר לֹא יֵדַע בֹּשֶׁת!

אָמְנָם אֲנִי עֲנִיָּה הִנֵּנִי,

אַךְ בְּקַבְּצָנוּת אֵין לִי כָל צֹרֶךְ,

חַיָּה אֲנִי בַּעֲמַל-כַּפַּיִם. –

שֶׁאֲנִי אַרְעִיבֵהוּ?

אֲנִי?! הֲלֹא אֲנִי מִשִׁנַּי חוֹסֶכֶת

לָתֵת מִבְחַר-לַחְמִי אֶל פִיהוּ

לְהַאֲבִיסֵהוּ כַחֲזִיר-יַעַר!

וְהַמְּעַט מִמֶּנּוּ… הוּא גַם יַכְחִישֵׁנִי

כִּי אִמּוֹ הִנֵּנִי!

הַאִם לִבְּךָ הַמֵּבִישׁ לֹא יִנְקְפֶךָ

וְלֹא יִכְאַב לְךָ, נֶפֶשׁ סוֹרֶרֶת,

צְפִיעַ תֹּפֶת שֶׁכָּמוֹךָ

לְהַכְחִישׁ אִמְּךָ יוֹלַדְתֶךָ?!

וְלֹא יֵעָקְרוּ מִמְּךָ כִלְיוֹתֶיךָ

עַל הַכָּבֵד וְעַל הַיּוֹתֶרֶת

וְקָרְקְבָנְךָ עִם לִבְּךָ בְיַחַד?

אֵין בָּעוֹלָם סַבְתָּא כָמוֹנִי

וְלָהּ נֶכֶד כָּזֶה בֶן-בְּלִיַעַל!

אָכֵן, אָכֵן, קֵץ-הַיָּמִין בָּא עָלֵינוּ!

אֶת תּוֹרָתוֹ יַכְחִישׁ פְּרִי-הַבֶּטֶן

וּלְאִמּוֹ יֹאמַר: לֹא יְלִדְתִּנִי!"

כֹּה טָחֲנָה טַחֲנַת-הַלַּהַג

הָעַתִּיקָה בְהֶרֶף-עַיִן

וּבִנְשִׁימָה אַחַת כּוֹלֶלֶת –

וּפֹה סוֹף-כָּל-סוֹף בָּא לִידֵי הֶגֶה

גַם הָאָדוֹן הַזָּר וַיֹּאמֶר:

"רַב לִי, יְהִי דַי הַפַּעַם

בְּתַעְתּוּעַיִךְ, בַּת-בְּלִיַּעַל!

וָלֹא, בְמַקְלִי אֶת פִּיךְ אֶסְתֹּמָה,

מְכַשֵּׁפָה מְאֹרֶרֶת!

שִׁכּוֹרָה הִיא כְלוֹט וְנֹחַ בְּיַחַד, –

אִם תִּתְפַּכְּחִי, אֵלַי תָּבוֹאִי

וְתָבִיאִי לִי אֶת תְּעוּדוֹתַיִךְ.

(בַּבַּיִת הַגָּדוֹל שָׁם גָּר אָנֹכִי)

וְאֶת הַיֶּלֶד תוּכְלִי לָקַחַת

אַחֲרֵי אֲשֶׁר אֶת נְיָרוֹתַיִךְ

רָאִיתִי בְּסֵדֶר.

וְכָעֵת שְׂאִי רַגְלָיִךְ!"

>

הָלַךְ אַחֲרָיו הַנַּעַר,

וְלִפְעָמִים הִבִּיט אֲחוֹרָה,

פֶּן תִּתְפְּסֶנּוּ וְתִסְחָבֶנּוּ

בְּצַוְּארוֹנוֹ אִתָּה הַבַּיְתָה,

אַךְ הִיא לֹא הֵעֵזָּה –

כֹּה עָמְדָה שָׁם כִּנְצִיב-מֶלַח

וְרַק בְּאֶגְרוֹפָהּ מְאַיֶּמֶת

וּמְגַלְגֶּלֶת אֶת עֵינֶיהָ,

כְּגַלְגֵּל הַנַּפָּח אֶת הָעֶשֶׁת

הַמְלֻבֶּנֶת עַל הָעֶלִי.

 

ט.

בְּבוֹא הָאָדוֹן הָרָם הַבַּיְתָה,

מָסַר לִמְשָׁרְתָיו אֶת הַנַּעַר,

הֵם רְחָצוּהוּ וְנִקּוּהוּ

וּבֶגֶד חָדָשׁ הִלְבִּישׁוּהוּ –

אֵיזֶה אֹשֶר, אֵיזֶה מַעֲשֵׂה-חֶסֶד!

לֹא לִפְשׁוֹט יָדַיִם וְלֹא לִרְעַב לְלֶחֶם.

רְגָעִים חָשַׁב, כִּי לֹא חַי עַד הֵנָּה,

כִּי אַךְ-זֶה נוֹלָד וַיֶּחִי –

וְהִנֵּה הוֹפִיעַ הָאָדוֹן הָרָם וְעַל-יָדוֹ נַעַר,

בֶּן-שׁוֹעִים מְהֻדָּר, אָמוּן עֲלֵי מֶשִׁי,

וַיֹּאמֶר לְסִילְבֶסְטֶר:

הַבֵּט, נַעַר, הַיֶּלֶד הַזֶּה בְּנִי הִנֵּהוּ

וְאַתָּה בְשֵׁם אָדוֹן תִּקְרָאֵהוּ.

נָגִיד וּמְצַוֶּה לְךָ יֶהִי,

בְּקוֹלוֹ תִּשְׁמַע לְכָל אֲשֶׁר יְצַוֶּךָ,

הוּא אָדוֹן לְךָ וְאַתָּה תִהְיֶה לוֹ עֶבֶד.

זֶהוּ כָל אֲשֶׁר הֻטַּל עָלֶיךָ,

אַךְ זֹאת עֲשֵׂה בִּמְסִירוּת נִמְרֶצֶת.

כָּל נִיד-עַפְעַפּוֹ צָו לְךָ יֶהִי,

אִם תְּמַלְּאֵהוּ, כָּל רָע לֹא יְבוֹאֶךָּ,

תֹּאכַל וְתִשְׁתֶּה וְתִלְבַּשׁ בֶּגֶד. –

וָלֹא, אֶת סְחָבֶיךָ, בָּהֶם מְצָאתִיךָ,

עַל כְּתֵפֶיךָ אָשִׂים כְּרֶגַע

וְאֶשְׁלָחֲךָ לַעֲזָאזֵל הַחוּצָה

וְתִפְשׁוֹט יָדְךָ כְמִקֶּדֶם".

>

כָּכָה הָיָה סִילְבֶסְטֶר לְעֶבֶד

לְבֶן-הָאָדוֹן, הַצָּעִיר כָּמוֹהוּ.

אַחֲרָיו הָלַךְ וְעָמַד בְּלִי-הֶרֶף

וַיְהִי לוֹ כְצֵל לֹא יַעַזְבוֹ אַף רֶגַע,

אוֹרֵב תָּמִיד לְמוֹצָא-פִיהוּ

וְכָל פְּקֻדָּה אוֹ רֶמֶז

עוֹדֶנּוּ בֵּין הַשְּׂפָתַיִם

וּכְבָר מִלְּאָם הַנָּעַר.

וּבְכָל זֹאת, כַּמָה יִסּוּרִים וָסֵבֶל

נָשָׂא הַנַּעַר – הָעֶבֶד!

יַעַן כִּי הַזַּאֲטוּט רַב-הַחֶסֶד

הָיָה בֶּן-בְּלִיַּעַל,

– כְּדֶרֶךְ זַאֲטוּטִים רַבֵּי-הַחֶסֶד –

עַל כָּל שַׁעַל וָשַׁעַל

הֶרְאָה אֶת מָרוּתוֹ הַמְּחֻצֶּפֶת:

הַמָּרָק אִם כִּוָּה אֶת פִּיהוּ,

הִכָּה אֶת עַבְדּוֹ עַל הַלֶּחִי;

אִם אִישׁ לְשָׁלוֹם לֹא בֵּרְכָהוּ,

הִשְׁמִיט אֶת הַכֹּבַע מֵרֹאשׁ הַיֶּלֶד,

וּבְשַׂעֲרוֹתָיו גָּרַף לוֹ בְזַעַם

אִם הַמַּסְרֵק נֶאֱחַז בְּשַׂעֲרֵהוּ,

לֹא הָיָה מַעֲשֵׂה-רֶשַׁע

אֲשֶׁר לֹא בִּצְּעָהוּ,

כַּאֲשֶׁר עָלָה עַל לִבּוֹ לְפֶתַע,

עַל רַגְלוֹ לוֹ דָרַךְ בִּזְדוֹן-נֶפֶשׁ,

אַחַר דְחָפוֹ הַצִּדָּה

כְּאִלּוּ חוֹסֵם לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ.

לִכְלְכָהוּ בְרֶפֶשׁ – וְאַחַר הִכָּהוּ

עַל כִּי מְלֻכְלָךְ הִנֵּהוּ.

שָׁפַךְ לוֹ מַיִם בְּעֵינַיִם,

וְאִם פָּרַץ בְּבֶכִי,

קָרָא לוֹ מַמְזֵר מוּג-נֶפֶשׁ.

>

הַרְבֵּה סָבַל הַמִּסְכֵּן בְּלִי-הֶרֶף

וּמִיּוֹם לְיוֹם גָּדַל הַסֵּבֶל,

אַךְ הוּא נָשָׂא אֶת הַכֹּל בְּשֶׁקֶט,

כְּיָאוּת לַגֶּבֶר,

שֶׁנֶּפֶשׁ רָמָה בוֹ מְקַנֶּנֶת.

וְלָמָה סָבַל וְנָשָׂא וְלֹא עֲזָבָהוּ

כְּפִי שֶׁעָלָה בְּלִבּוֹ לֹא פַעַם?

>

לֹא הָאֹכֶל הַטּוֹב וְלֹא הַבֶּגֶד

עִכְּבוּהוּ כְשֶׁשָּׂם פְּעָמָיו לַדֶּרֶךְ,

לִנְדּוֹד בְּרַחֲבֵי הַחֶלֶד.

לֹא טֶבַע-אַוָּז הוּא, או נֶפֶשׁ-תַּרְנְגֹלֶת,

אֲשֶׁר אִם יִתְעוּ מִן הַבַּיִת,

שׁוֹב יָשׁוּבוּ כִי יִרְעֲבוּ בֵּינָתַיִם,

וְאִלּוּ הַזָּמִיר אוֹ הָעֶפְרֹנֶת,

אִם דֶּלֶת הַכְּלוּב תִּפָּתַח לְפָנֶיהָ,

מִיָּד מַמְרִיאָה בְּרַחֲבֵי שָׁמַיִם,

תַּעֲזֹב כָּל מַטְעַמֵּי-אֹכֶל

וְאַחַר תִּסְתַּפֵּק בַּאֲשֶׁר תִּמְצָא בְּחֹפֶשׁ.

כְּצִפֳּרֵי-דְרוֹר אֵלֶּה הִרְגִּישׁ הַנַּעַר

וּבְכָל זֹאת נִשְׁאַר כְּאַוָּז וְתַרְנְגֹלֶת

כָּל פַּעַם שֶׁהָלַךְ וְשׁוּב חָזַר הַבַּיְתָה.

מָהוּ הַדָּבָר אֲשֶׁר פִּתָּהוּ?

הַסֵּפֶר.

>

עַל יַד בֶּן-אֲדוֹנָיו לָמַד סִילְבֶסְטֶר.

שָׁם עָמַד אֲחוֹרוֹ וְהֵצִיץ אֶל תּוֹךְ הַסֵּפֶר

וּלְכָל דִּבְרֵי הַמּוֹרֶה הִקְשִׁיב רַב-קֶשֶׁב.

וַאֲשֶׁר לָמַד פַּעַם

שׁוּב לֹא שְׁכֵחָהוּ.

הוּא הִקְדִּים לִלְמוֹד אֶת מְלֶאכֶת

הַקְּרִיאָה וְהַכְּתִיבָה מֵאֲדוֹנוֹ רָם-הָעֶרֶךְ,

וּכְעַנְפֵי קֶרֶן-הַצְּבִי לְתִפְאֶרֶת,

כֵּן פָּרַח בּוֹ עֵץ-הַדַּעַת

עִם שְׁנוֹתָיו בְּיַחַד,

וְלִבּוֹ רָחַב לוֹ בַּסֵּתֶר.

וְאִם בֶּן-הָאָדוֹן הָרָם דִבֵּר אִוֶּלֶת

כְּדַרְכּוֹ פַעַם בְּפַעַם,

תִּקֵּן לוֹ בְּלִבּוֹ פְּנִימָה

וְחִיֵּךְ בְּקִרְבּוֹ לְדִבְרֵי-הַלַּהַג,

וּמַעֲלוֹת הָעֶבֶד עַל בֶּן רָם-הַיַּחַשׂ

מֵעֵינֵי הַמּוֹרֶה לֹא נֶעְלָמוּ.

וְאִם הַתַּלְמִיד הָרָם לֹא יָדַע אֶת הַלֶּקַח,

הַמּוֹרֶה גַם בַּיֵּשׁ בִּיְּשָׁהוּ,

בִּפְנוֹתוֹ בִשְׁאֵלָה אֶל הָעֶבֶד,

שֶׁלְּפִי שְׁמִיעָה לָמַד לָדַעַת.

>

אָמְנָם, הוּא נָחַל כָּבוֹד וְחִין-עֵרֶךְ,

אַךְ לֹא שִׂמְחָה אַף לְרֶגַע,

יַעַן הַזַּאֲטוּט גְּבַהּ-הָרוּחַ

נַקֵּם הִתְנַקֵּם בּוֹ כָּל פַּעַם.

יוֹם-יוֹם הִקְשָׁה עֻלּוֹ עַל הַנַּעַר

וַיִּרְדְּפֵהוּ בַחֲמַת-זַעַם.

וְיוֹם-יוֹם הִרְגִּישׁ סִילְבֶסְטֶר

בִּזְדוֹן-הָרֶשַׁע,

וּבְהַכּוֹתוֹ הֶעָרִיץ הַקָּטָן, לֹא בִּבְשָׂרֵהוּ

הִרְגִּישׁ אֶת הַכְּאֵב, כִּי בְּנַפְשׁוֹ פְנִימָה;

פָּנָיו הֶאְדִּימוּ,

אַךְ לֹא מִכְּאֵב, כִּי אִם מִבּשֶׁת.

>

בֶּן שֵׁש-עֶשְׂרֵה הָיָה סִילְבֶסְטֶר,

כָּל אוֹר-יוֹם יָרָה בוֹ חֵץ-נֹגַהּ

בַּעֲלָטַת-מֹחוֹ הַמִּתְפַּזֶּרֶת,

וְכָל קֶרֶן הָיְתָה אוֹת-סֵפֶר,

וְאוֹתִיּוֹת אֵלֶּה הִצְטָרְפוּ יַחַד

לִמְגִלַּת-מֶרֶד:

"בְּאֵיזוֹ רְשׁוּת פֹּה יַכּוּנִי?

בְּאֵיזוֹ רְשׁוּת פּוֹגֵעַ

אָדָם אֶחָד בְּמִשְׁנֵהוּ?

הַאִם אַחֵר בָּרָא אֱלוֹהַּ

אֶת הָאֶחָד מֵאֲשֶׁר אֶת רֵעֵהוּ?

אֶת אֱלֹהִים אוֹמְרִים לְאֵל-צֶדֶק.

אִם אֵל-צֶדֶק הוּא, לֹא יוּכַל עֲשׂהוּ,

וְאִם כָּךְ, אוֹהֵב הוּא אֶחָד כְּרֵעֵהוּ,

וַאֲנִי לֹא אֶשָׂא עוֹד אֶת זֶה הַסֵּבֶל,

שֶׁיְּהִי אֲשֶׁר יֶהִי!

אֹכֶל וּבֶגֶד וּמְלוּנָה לִי פֹּה יַעֲנִיקוּ,

אַךְ אֲנִי הֵן עוֹבֵד בְּעַד אֵלֶּה

וּבָזֶה אֶת הַחֶסֶד לָהֶם גָּמַלְתִּי.

יַעֲבִידוּנִי נָא, זְכוּתָם הִיא הַפַּעַם,

אַךְ אֵין לָהֶם זְכוּת לְהַכּוֹתֵנִי. –

רַק עוֹד פַּעַם יִגְּעוּ בִּי לְרֹעַ,

אַךְ אַל יוֹתֵר, בְּנַפְשִׁי נִשְׁבַּעְתִּי!"

>

וְכָךְ הָיָה, שׁוּב קָרָה פַעַם

(לְחַכּוֹת לְכָךְ לֹא הָיָה צֹרֶךְ)

כְּשֶׁיַּד הַזַּאֲטוּט עָלָיו הוּרָמָה,

קָרָא פִתְאֹם: "חֲדָל, כְּרֶגַע!

אַל תִּגַּע בִּי, פֶן אָשִׁיב וְאָטִיחַ

לְךָ עַל פָּנֶיךָ, שֶׁלֹּא תִשְׁכָּחֵנִי!

רַב לִי לִהְיוֹת כֶּלֶב,

שֶׁאֶפְשָׁר לְבַעֵט בּוֹ כַאֲשֶׁר עִם לִבֶּךָ,

מֵהַיּוֹם הַזֶּה בֶּן-אָדָם אֶהִי,

כִּי אָכֵן גַּם הָעֶבֶד בֶּן-אָדָם הִנֵּהוּ;

אָמְנָם לֹא אַכְחִישׁ, פֹּה יָד שֶׁל חֶסֶד

רֹב טוֹבָה עָלַי הִשְׁפִּיעָה,

אַךְ יָד שְׁנִיָּה שָׁדְפָה מִמֶּנִּי

אֶת כָּל הַטּוֹב הַזֶּה בְמַקֵּל-זַעַם.

וְכָכָה אֵין אִישׁ בֵּינֵינוּ

חַיָּב לְרֵעֵהוּ מְאוּמָה".

>

בֶּן-הָאָדוֹן קָפָא כְּאֶבֶן

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הַחֲדָשִׁים הָאֵלֶּה

וּבְקֶצֶף עַל פִּיו הִצְרִיחַ:

"הוֹי, צְפִיעַ-עֶבֶד! בֶּן נַעֲוַת-הַמֶּרֶד!

אֵיכָה הֵעַזְתָּ?" –

עָנָה לוֹ סִילְבֶסְטֶר וּבְקוֹלוֹ בוּז-לַעַג:

"אָכֵן… צְפִיעַ-עֶבֶד?

אִם לְפִי הַיַּחַשׂ,

אַבָּא שֶׁלִּי אוּלַי עָלָה עַל אָבִיךָ

וְעַל כָּל בְּנֵי עֶרְכֶּךָ,

וְאִם הִשְׁלִיכַנִי,

חֶטְאוֹ הוּא זֶה ולֹא חֶטְאִי אָנִי.

וְאִם כָּל אָדוֹן רָשָׁע הוּא כָמוֹךָ,

הֵיטִיב לַעֲשׂוֹת כִּי הַשְׁלֵךְ הִשְׁלִיכַנִי,

כִּי בִזְכוּת זֶה אֶהְיֶה אִישׁ יְשַׁר-דֶּרֶךְ.

מֶרֶד? – אָכֵן אִם זֶהוּ הַמֶרֶד,

כְּשֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ וְגַם מַבִּיעַ

כִּי אָדָם הִנֵּהוּ, כְּאַחֵר כָּמוֹהוּ,

בְּגַאֲוָה אַגִּיד: מוֹרֵד הִנֵּנִי!

וּלְוַאי אוּכַל לוֹמַר אֶת אֲשֶׁר אַרְגִּישָׁה

וְאֵיךְ שֶׁאַרְגִּישָׁה,

וְהִתְקוֹמְמוּ רְבָבוֹת אִתִּי בְּיַחַד,

וְכָל הָעוֹלָם יִזְדַּעְזֵעַ.

הֱיֵה שָׁלוֹם, בֶּן-אֲדוֹנִי הַשּׁוֹעַ,

אָנוּ לֹא נוּכַל הִשָּׁאֵר עוֹד יַחַד,

אֲנִי כְבֶן-אָדָם דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ

וְאִם לְבֶן-אָדָם יִתְרוֹמֵם הָעֶבֶד,

מוֹת יָמוּת בְּרָעָב, אוֹ עֲלֵי מַטְבֵּחַ,

אַךְ עֶבֶד לֹא יִהְיֶה עוֹד לָנֶצַח".

>

כָּכָה אָמַר וּפָנָה לָלֶכֶת,

וְהִשְׁאִיר לָעַד אֶת הַבַּיִת,

בּוֹ יַלְדוּתוֹ חָלָפָה

כְּפֶרַח בְּנַחַל בִּצָּה וָרֶפֶשׁ. –

בַּאֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו – רַגְלָיו הוֹלִיכוּהוּ

בְּלִי מַטָּרָה לְנֶגֶד עֵינֵיהוּ

רוּחַ-נְעוּרִים בְּלִבּוֹ הִתְלַקָּחָה

וְלָהֹט לָהֲטָה כְעִיר בּוֹעֶרֶת,

אֲשֶׁר עֲנָק-הַסַּעַר בָּהּ יִפַּח נָפֹחַ.

וְאֵיזֶה מַחֲזוֹת אַגָּדָה הִצְטַיָּרוּ

בְלֶהָבוֹת הָאֵלֶּה!

וְלֶהָבוֹת אֵלֶּה חִשְׁלוּהוּ

כְּאֵשׁ-הַכּוּר אֶת בַּרְזֶל-הָעֶשֶׁת.

בִּקְצֵה הָעִיר פִּתְאֹם הִשִּׂיגָהוּ

מוֹרֶה בֶּן-הַשׁוֹעַ.

הָאִישׁ הַטּוֹב נְשִׁימָתוֹ קָצָרָה,

הַרְבֵּה דָהַר עַד שֶׁהִשִּׂיגָהוּ.

פָּנָיו כֻּלָּם כֻּסּוּ זֵעַת-אַפַּיִם

וְתוֹךְ שֶׁקִנְּחָהּ וְנִגְּבָהּ בְּלִי-הֶרֶף

דִבֵּר אֶל הַנַּעַר

בְּקִטְעֵי הִגָּיוֹן וּדְבָרָיו לָעוּ:

>

"הֵא לְךָ, נַעֲרִי… הַטְמֵן אֶת הַכֶּסֶף…

מַשְׂכֹּרֶת שָׁנָה… הַמָּעוֹת הַלָּלוּ…

לְשָׁנִים לְךָ… וַדַּאי יַסְפִּיקוּ…

תְּכַלְכְּלֵם בְּשֵׂכֶל…

גְּדֻלָּה לְךָ נִשְׁקֶפֶת…

עֲדַיִן לֹא רָאִיתִי… נַעַר…

רַב-תְּהִלָּה כָמוֹךָ…

רִגְשׁוֹתַי רִגְשׁוֹתֶיךָ…

לֹא הֵעַזְתִּי לְהַבִּיעַ…

יָרֵאתִי מִמְּךָ… הֶעֱרַצְתִּיךָ…

כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ…

עַל כָּל מִלָּה יִגְמוֹל לְךָ אֱלוֹהַ…

אִיעָצְךָ… אֲצַוֶּךָּ…

כֵּן… אֲצַוֶּךָּ, נַעַר…

לְמַד, גְּמוֹר אֶת בֵּית-הַסֵּפֶר…

וָלֹא… אֲקַלְלֶךָּ!

אַתָּה לֹא לְעַצְמְךָ נוֹלַדְתָּ.

כִּי לְכָל הָעוֹלָם… וּלְמוֹלַדְתֶּךָ.

אָמַרְתִּי לְךָ, לְמַד לָדַעַת,

אַף כִּי לְמוֹתָר לְהַזְהִירֶךָּ,

אַתָּה צָמֵא לָדַעַת.

הֱיֵה שָׁלוֹם הַפַּעַם…

עֲלֵה… וְהַצְלַח בְּכָּל דְּרָכֶיךָ…

וְאַל נָא תִשְׁכָּחֵנִי…

פַּעַם בְּפַעַם…

אַךְ אִם אֶת עֲצָתִי שָׁכַחְתָּ,

שְׁכָחֵנִי גַּם אָנִי!"…

>

הַנַּעַר רָכַן לְנַשֵּׁק יְדֵי מוֹרֵהוּ,

אַךְ הוּא מָשַׁךְ אֶת יָדוֹ מִמֶּנּוּ

וַיְחַבְּקֵהוּ וַיְּנַשְּׁקֵהוּ

וּבְעֵינַיִם לַחוֹת נִפְרַד מִמֶּנּוּ.

>

כַּמָּה זֶה הֵשִׁיב אֶת נֶפֶשׁ הַנַּעַר,

כַּמָּה זֶה שִׂמְּחָהוּ!

הָאַהֲבָה הָרִאשׁוֹנָה בָהּ נִפְגַּשׁ הַפַּעַם.

שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה חַי חַיֵּי-סֵבֶל

עַד אֲשֶׁר פָּגַשׁ אָדָם כָּמוֹהוּ,

אֲשֶׁר לֹא דְחָפוֹ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם,

כִּי אֱלֵי לִבּוֹ הֶחַם חִבְּקָהוּ.

 

י.

הַנַּעַר יָצָא אֶת הָעִיר, הַחוּצָה.

וְכַאֲשֶׁר יָצָא מִבֵּין חוֹמוֹת-קֶרֶת,

אָמַר בְּלִבּוֹ: מִבֵּית-כֶּלֶא יָצָאתִי –

וּבְתַאֲוָה נָשַׁם אֶת צַחוּת הָרוּחַ,

אֶת יְקַר כָּל מַתְּנוֹת אֱלוֹהַּ מִמַּעַל,

הַנּוֹתֶנֶת כֹּחַ לְרַגְלַיִם

וְאֶת הַנֶּפֶשׁ מַלְבִּישָׁה כְנָפַיִם.

פַּעַם אַחַת הִבִּיט אֲחוֹרָה.

הִבִּיט אֲרֻכּוֹת. הָעִיר רָחֲקָה מִמֶּנּוּ.

כָּל הַבָּתִּים הִתְמַזְּגוּ יַחַד.

הַמִּגְדָּלִים הַחוּמִים כִּמְעַט נִבְלָעוּ

אֶל תּוֹךְ עֲרָפֶל-הָרֹחַק,

הֶמְיַת הָרְבָבוֹת הָיְתָה לְלַחַשׁ

כַּוֶּרֶת דְּבוֹרִים מְזַמְזֶמֶת.

הַנַּעַר הִתְאוֹשֵׁשׁ בְאֹמֶץ:

הָלְאָה, הָלְאָה.

בַּל אֶרְאֶה וּבַל אֶשְׁמַע מְאוּמָה

מִמְּקוֹם שָׁם חָיִיתִי עַד הֵנָּה,

אִם בְּשֵׁם חַיִּים יִקָּרְאוּ אֵלֶּה. –

וְהָלַךְ כְּנִשָּׂא עַל כַּנְפֵי-רוּחַ.

>

וְכַאֲשֶׁר כָלִיל נֶעְלָמָה

וְהוּא עָמַד לְבַדּוֹ בְּאֵין-חֵקֶר,

רַק אָז הִרְגִּישׁ בְּעֶצֶם הַחֹפֶשׁ.

“חָפְשִׁי אֲנִי!” הֵרִיעַ,

“חָפְשִׁי אֲנִי!”

יוֹתֵר לֹא יוּכַל לְהַבִּיעַ,

אַךְ דִּמְעוֹתָיו הִבִּיעוּ,

וְאֶת רַחֲשֵׁי לִבּוֹ לְבַטֵּא הֵיטִיבוּ

מֵאֲשֶׁר אֶפְשָׁר לְבַטֵּא בִּשְׂפָתַיִם.

הוֹי, אֵיזוֹ מַחֲשָׁבָה, אֵיזֶה רֶגֶשׁ,

כְּשֶׁאָדָם בָּרִאשׁוֹנָה חָפְשִׁי הִנֵּהוּ!

>

וְהַנַּעָר הָלַךְ, הָלַךְ בְּלִי-הֶרֶף

וְאֶל אֲשֶׁר הַנּוֹף הַיָּפֶה פִתָּהוּ

שָׁמָּה כִוֵּן אֶת דַּרְכּוֹ הָלְאָה.

הִשְׁתָּאָה לָהָר, הִשְׁתָּאָה לָעֵמֶק,

הִשְׁתָּאָה לַמִּישׁוֹר וְלַיַּעַר,

וּלְכָל אֲשֶׁר עֵינוֹ פָגָשָׁה

הַכֹּל הָיָה חָדָשׁ בְּעֵינֵהוּ.

בְּפַעַם הָרִאשׁוֹנָה רָאָה אֶת הַטֶּבַע

וְאֵת כָּל יָפְיוֹ הַמַּרְהִיב עֵינַיִם.

>

וְשָׁם בֵּין יַעֲרוֹת הַשֶׂגֶב,

בֵּין צוֹקֵי הָרִים נְמוֹגִים בַּשָּׁמַיִם,

שֶׁקּוֹל-רַעַם הוּא הֶמְיַת הַנַּחַל,

וְגַעֲרַת יוֹם-הַדִּין הוּא קוֹל-הָרַעַם,

אוֹ שָׁם בַּמִּישׁוֹר רְחַב-הַיָּדַיִם,

עֵין-הַמַּיִם הַקָּט יִזַּל שָׁם חֶרֶשׁ

וְזִמְזוּם הָרֶמֶשׂ שָׁם רַעַשׁ הִנֵּהוּ –

שָׁם עָמַד הַנַּעַר

וּבְיִרְאַת כָּבוֹד הבִּיט סְבִיבֵיהוּ,

וְאַחֲרֵי נָשְׂאוֹ אֶת נַפְשׁוֹ וְעֵינֵיהוּ

עֲלֵי נִשְׂגְּבוֹת הָאֹפֶק,

רֶגֶשׁ-קְדֻשָּׁה תְקָפָהוּ

וּבִתְפִלָּה כָּרַע בֶּרֶךְ:

>

"אַעֲרִיצְךָ, אֱלוֹהַּ, עַתָּה יָדַעתִּי

מִי אָתָּה.

רַבּוֹת שְׁמַעְתִּיו וְרַבּוֹת הִבַּעְתִּיהוּ

אַךְ לֹא הֲבִינוֹתִי אֶת שְׁמֶךָ.

הַבְּרִיאָה הַגְּדוֹלָה לִי בֵּאֲרָה

אֶדֶר-עֻזְּךָ וְחַסְדֶּךָ –

בָּרוּךְ אַתָּה וּמְבֹרָךְ לָנֶצַח!

אַעֲרִיצְךָ, אֱלֹהִים, עַתָּה יָדַעְתִּי

מִי אָתָּה!"

>

וּבַאֲשֶׁר הָלַךְ, רָאָה אֶת הַטֶּבַע

הָדוּר לְפֶלֶא,

וְאַךְ הָאָדָם אֻמְלָל הוּא בַחֶלֶד.

בְּכָל מָקוֹם עֹנִי וְאָוֶן יְעַנּוּהוּ –

ובְהַחִלּוֹ לִרְאוֹת, כִּי לֹא הוּא הִנֵּהוּ

הָאֻמְלָל בָּעוֹלָם – כְּאֵב תְּקָפָהוּ,

כִּי יֶשְׁנָם בָּעוֹלָם אֻמְלָלִים גַּם מִמֶּנּוּ,

צָרוֹתָיו-הוּא הָלְכוּ וּמָעָטוּ

בְעֵינֵיהוּ,

עַד שֶׁלִּבְסוֹף לְגַמְרֵי נֶעְלָמוּ.

וְלֹא רָאָן עוֹד וְנַפְשׁוֹ לֹא הִרְגִּישָׁה

אֶלָּא בְּצָרַת אֲחֵרִים הַמַּמְאֶרֶת. –

חֶזְיוֹנוֹת סֵבֶל וּמִשְׁכְּנוֹת עֹנִי

חָלְפוּ בְּמֹחוֹ בִּסְחַרְחֹרֶת-תֹּפֶת,

וְאָזְנָיו הִקְשִׁיבוּ

בְּאַנְחוֹת יְלָדִים מְזֵי-רָעָב לְלֶחֶם

גְסִיסַת אִמָּהוֹת בְּאֵין רוֹפֵא מוֹשִׁיעַ

וְרִבְבוֹת עֲבָדִים בַּעֲבוֹדַת-פֶּרֶךְ.

סָבִיב יִסּוּרִים וְחֵרוּק-שִׁנַּיִם –

נַפְשׁוֹ עָלָיו הִתְעַטָּפָה

וְלִבּוֹ הִתְכַּוֵּץ בִּכְאֵב מְפַלֵּחַ –

אֶת מִצְחוֹ הִדֵּק אֱלֵי אֶבֶן צוֹנֶנֶת

וַיִפְרוֹץ בְּבֶכִי.

 

יא.

הַנַּעַר לֹא שָׁכַח אֶת דִּבְרֵי מוֹרֵהוּ,

אֲשֶׁר נָתַן לוֹ צֵידָה לַדֶּרֶךְ

כַּאֲשֶׁר נִפְרָדוּ,

וְגַם לֹא הַכֶּסֶף אֲשֶׁר הֶעֱנִיקָהוּ,

הֵיטֵב שָׁמַר בְּלִבּוֹ אֶת הַלֶּקַח:

נִכְנַס לְבֵית-הַסֵּפֶר

וְשָׁקַד לִקְנוֹת לוֹ דַעַת.

דּוֹמֶה הָיָה עִם חֲבֵרָיו יַחַד

כְּכוֹכָבִים סְבִיב הַיָּרֵחַ.

הֵם הֶעֱרִיצוּהוּ,

אַךְ לֹא אֲהֵבוּהוּ,

גַּדְלוּת-נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם הֵעִיקָה

כְּמַעֲמָסַת צוּר-סֶלַע

וְעוֹרְרָה בָּהֶם אֶת קִנְאַת-הַלַּעַג

אֲשֶׁר יָרְתָה בּוֹ חִצֵּי-רַעַל.

>

“לָמָּה כֻּלְּכֶם בִּי תִפְגָּעוּ?”

שָׁאַל אֶת מְרֵעָיו לֹא פַעַם

בְּשׁוּבָה וָנַחַת.

"לָמָּה בִּי תִפְגָּעוּ?

אֲנִי לֹא לְמַעֲנִי טוֹרֵחַ וְיָגֵעַ,

אֲנִי לְמַעַנְכֶם שׁוֹקֵד עַל הַדַּעַת,

הַאֲמִינוּ-נָא לִי, מַה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ,

לַאֲחֵרִים יָבִיא תוֹעֶלֶת,

יְהִי אֲשֶׁר יִהְיֶה, רַק לֹא אָנֹכִי.

לוּ אֶל תּוֹךְ לִבִּי תַבִּיטוּ

וַאֲהַבְתֶּם אוֹתִי אַהֲבַת-נֶפֶשׁ,

כַּאֲשֶׁר אֲנִי אֶתְכֶם אָהָבְתִּי.

לוּ אֶל תּוֹךְ לִבִּי תַבִּיטוּ

וּרְאִיתֶם בְּלִבְּכֶם אֶת הָאִוֶּלֶת

וְלֹא גְדַעְתֶּם אֶת עַנְפֵי-הַגֶּזַע

אֲשֶׁר לְמַעְנֶכֶם יָבִיא צֵל-נֹפֶשׁ

וּפְרִי הִלּוּלִים – וְעֵינֵיכֶם טָחוּ

מֵרְאוֹת אֶת זֹאת, יַלְדֵי-פֶתִי. –

אַךְ אַתֶּם עוֹד אָהוֹב תֶּאֱהָבוּנִי,

חַי אֱלֹהִים, כִּי תֶאֱהָבוּנִי!"

>

צְחוֹק פָּרוּעַ פָּרַץ לִדְבָרָיו אֵלֶּה,

שֶׁרַק חִצִּים נוֹסָפִים שִׁמְּשׁוּ לַנֶּשֶׁק,

לְקֶשֶׁת-לַעְגָּם, לְלִבּוֹ כוֹנָנוּ.

לְאַט-לְאַט פָּרַשׁ מִן הַחֶדֶר

הָלוֹךְ וְהַעֲמֵק בְּנַפְשׁוֹ פְנִימָה,

וְרַק יְדִידַת-נֶפֶשׁ אַחַת לוֹ נִשְׁאָרָה:

הַבְּדִידוּת בְּאֵין אִישׁ מַפְרִיעַ,

בִּבְדִידוּת לָמַד בְּהַתְמָדָה שׁוֹקֶדֶת;

כִּלְמַד הַמּוּסְלָמִים אֶת סֵפֶר-הַקּוֹרָאן,

כְּמוֹ יְהוּדִי אֶת כְּתָבֵי-הַקֹּדֶשׁ

כֵּן לָמַד סִילְבֶסְטֶר

אֶת סֵפֶר דִּבְרֵי-הַיָּמִים בְּלִי-הֶרֶף,

דִּבְרֵי-הַיָּמִים! אֵיזֶה סֵפֶר-פֶּלְאִי!

כָּל אָדָם קוֹרֵא בּוֹ אַחֶרֶת.

לְאֶחָד הוּא אשֶׁר, לַשֵּׁנִי פֶּגַע,

לְאֶחָד חַיִּים, לַשֵּׁנִי מָוֶת,

לְאֶחָד יוֹשִׁיט חֶרֶב

וְכָכָה לוֹ יָשׂוּחַ:

"לֵךְ וְהִלָּחֵם! לֹא לַשָּׁוְא תִּלָּחֶם,

בְּמִלְחַמְתְּךָ לָאֱנוֹשוּת תּוֹשִׁיעַ".

וְלַשֵּׁנִי יֹאמַר: "הַנַּח אֶת הַחֶרֶב,

שָׁוְא כָּל קְרָב וָלָחֶם,

הָאֱנוֹשׁוּת אֻמְלָלָה תְהִי לָנֶצַח,

כַּאֲשֶׁר תָּמִיד מֵאָז וּמִקֶּדֶם".

>

וּמַה קָּרָא הַנַּעַר בַּסֵּפֶר?

מֶה הָיוּ מַחְשְׁבוֹתָיו בְּרֶגַע

שֶׁהִנִּיחַ אֶת הַסֵּפֶר מִיָּדוֹ הָרוֹעֶדֶת?

הִנֵּה, כָּאֵלֶּה:

"גַּרְגִּיר הָעֵנָב פְּרִי קָט הִנֵּהוּ,

כְּדֵי שֶׁיַּבְשִׁיל נָחוּץ לוֹ הַקַּיִץ.

גַּם הָאֲדָמָה הִיא פְּרִי רַךְ כָּמוֹהוּ,

אַךְ פְּרִי כַּבִּיר לְאֵין חֵקֶר.

וְאִם הָעֵנָב זָקוּק לוֹ לַקַּיִץ,

לְכַמָּה קֵיצִים זְקוּקָה הָאָרֶץ,

שֶׁתְּהֵא מִתְבַּכֶּרֶת?

וַדַּאי לִשְׁנוֹת אֶלֶף אוֹ רִבֲבוֹת אֶלֶף.

אַךְ אֵין כָּל סָפֵק, כִּי תִבְשַׁל פַּעַם

וַאֲזַי בְּנֵי-אָדָם יִלְגְּמוּ מִמֶנָּה

עַד בִּלְתִּי-יָרֵחַ.

הָעֵנָב בָּשֵׁל בְּקַרְנֵי-הַשֶּׁמֶשׁ;

כַּמָּה קַרְנַיִם נוֹשְׁמוֹת עַל-הַגֶּפֶן

אֶת חֻמָּן הַמְחַיֶּה עַד שֶׁתַּבְשִׁילוּהָ?

כַּמָּה רִבּוֹא רִבּוֹאוֹת קַרְנֵי-שֶׁמֶשׁ?

גַּם אֶת הָאָרֶץ קַרְנַיִם תַּבְשֵׁלְנָה.

אַךְ לֹא קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ,

כִּי אִם נַפְשׁוֹת בָּנֶיהָ.

כָּל נֶפֶשׁ וְנֶפֶשׁ קֶרֶן כָּזֹאת הִנֶּהָ,

וְרַק נֶפֶשׁ גְּדוֹלָה, וְזוֹ אֵינָה רֹוַחַת;

וְאֵיךְ יִרְצוּ אֵפוֹא, שֶׁכַּדּוּר-הָאָרֶץ,

יִבְשַׁל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ?

וַאֲנִי חוֹשׁ אָחוּשָׁה, כִּי גַם אֲנִי הִנֵּנִי

נֶפֶשׁ אֲשֶׁר כָּזֹאת, שֶׁתַּבְשִׁיל אֶת הָאָרֶץ.

כָּל קֶרֶן וְקֶרֶן רַק בַּת-יוֹם הִנֶּהָ.

יָדַעְתִּי, עַד שֶׁהַבָּצִיר הַגָּדוֹל יַגִּיעַ

אֲנִי כְּבָר מִזְּמָן שָׁקוֹעַ שָׁקַעְתִּי

וְעִקְּבוֹת מִפְעָלִי הַפָּעוּט יֹאבֵדוּ

בְּתוֹךְ הַמִּפְעָל הַכַּבִּיר לְאֵין-חֵקֶר,

אַךְ זֶהוּ הַנּוֹסֵךְ בְּחַיַּי כֹּחַ-שֶׂגֶב

וּלְמוֹתִי יִגְהֶה מָזוֹר מַרְגִּיעַ,

כִּי גַם אֲנִי אַחַת הַקַּרְנַיִם הַלָּלוּ! –

אִם כֵּן, הָבָה,

לַעֲבוֹדָה נַפְשִׁי, קָדִימָה, קָדִימָה!

אַל יֵלֵךְ לְאִבּוּד אַף יוֹם וְאַף רֶגַע!

רַבָּה הָעֲבוֹדָה לְפָנֵינוּ,

הַזְּמָן יָעוּף וְהַחַיִּים יִקְצָרוּ.

מַה מַּטְּרַת הַחֶלֶד?

הָאשֶׁר.

וְהַדֶּרֶךְ אֵלָיו? הַחֹפֶשׁ!

בְּעַד הַחֹפֶשׁ עָלַי לִלְחֹם בְּאֹמֶץ,

כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי עַד הֵנָּה לֹא פַּעַם.

וְאִם עָלַי לִשְׁפּוֹךְ דָּמִי עַד-מָוֶת

כַּאֲשֶׁר רַבִּים אֶת דָּמָם שָׁפָכוּ,

קַבְּלוּנִי-נָא אַתֶּם, גִּבּוֹרֵי הַחֹפֶשׁ,

אֶל תּוֹךְ טוּרֵיכֶם הַקְּדוֹשִׁים הַעֲמִידוּנִי

לְדֶגֶל-קָדְשְׁכֶם אֱמוּנָה נִשְׁבַּעְתִּי,

וְאִם תִּהְיֶה בְּדָמִי טִפָּה אַחַת בּוֹגֶדֶת,

לָאָרֶץ אֶשְׁפְּכֶנָּה,

וְלוּ גַם בְּמוֹרָשֵׁי לְבָבִי שָׁם תֶּהִי!"

>

כָּךְ נָדַר הַנַּעַר. –

אִישׁ לֹא שְׁמָעָהוּ.

אַךְ שָׁמוֹעַ שָׁמַע אֱלֹהֵי הַשָׁמַיִם. –

נָטַל אֶת הַסֵּפֶר

בּוֹ רְשׁוּמִים כָּל מְעֻנֵּי-הַקֹּדֶשׁ,

אֲסִירֵי הָעֹנִי עַל קִדּוּשׁ הַחֹפֶשׁ,

וַיִּרְשׁוֹם בּוֹ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ:

סִילְבֶסְטֶר.

 

יב.

הַנַּעַר הָיָה לְעֶלֶם,

וְהָעֶלֶם לְגֶבֶר.

שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה בָּאָה כָל פַּעַם

לְבַקֵּר אֶת כַּדּוּר-אַרְצֵנוּ,

וּבְלִי בִרְכַּת-שָׁלוֹם הָלוֹךְ הָלָכוּ,

הַשָׁנִים גַּם אוֹתוֹ לֹא עָקָפוּ,

אַחַת אַחַת בָּאוּהוּ

וְעַל פָּנָיו וְלִבּוֹ אוֹתוֹת הִשְׁאִירוּ.

מִזְּמַן עָבַר אֶת שְׁנוֹת בֵּית-הַסֵּפֶר

וּבְתוֹךְ הַחַיִּים עָמַד בַּתָּוֶךְ,

וּבְקֶרֶב בְּנֵי-אָדָם, אֲשֶׁר בְּכָל צַעַד

דּוֹחֲפִים אֶת הָאָדָם הַצִּדָּה,

וְכָל דְּחִיפָה וּדְחִיפָה מוֹחֶקֶת

פִּסָּה מִזְגוּגִית הַנֶּפֶשׁ

וּמִצֶּבַע פָּנֶיהָ.

כַּמָּה אַחֵר הוּא הָעוֹלָם שֶׁהוֹפִיעַ

כָּעֵת לְפָנָיו, מֵאֲשֶׁר רָאָהוּ עַד הֵנָּה!

יוֹם-יוֹם הָלְכָה והִקְטִינָה

בְּעֵינָיו מִדָּתוֹ שֶׁל אָדָם,

יוֹם-יוֹם רָאָהוּ שׁוֹקֵעַ

יוֹתֵר וְיוֹתֵר, הָאָדָם אֲשֶׁר אֱלוֹהַּ

בְּצַלְמוֹ וּדְמוּתוֹ עָשָׂהוּ,

הָאָדָם, אֲשֶׁר בְּעֵינֵיהוּ

עָלָיו לְהַבִּיט בִּפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ,

והוּא בַּעֲפַר-הָאָרֶץ

יַבִּיט בְּלִי-הֶרֶף,

כִּמְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי תוֹלַעַת,

אֵת תּוֹרַת-הַזְּחִילָה לִלְמֹד מִמֶּנָּה.

וְכַאֲשֶׁר יִקְטַן הָאָדָם בְּעֵינֵיהוּ,

כֵּן גָּדְלָה עֲבוֹדַת-הַקֹּדֶשׁ

אֲשֶׁר עָלָיו הוּטָלָה. –

אַךְ רוּחוֹ לֹא הִתְיָאָשָׁה,

אוּלַי פָּעוּט הוּא אֲשֶׁר יְבַצֵּעַ,

כְּמַעֲשֵׂה הַנְּמָלָה, וְאוּלָם כָּמוֹהָ

לֹא יֵדַע רִפְיוֹן-יָדַיִם.

אָמְנָם חוּגוֹ צַר-אֹפֶק,

אַךְ הוּא לְבַדּוֹ מִלְאוֹ לְכָל רוּחַ

בְּאוֹר-נַפְשׁוֹ הַמַּגִּיהַּ.

>

בְּמוּסַר-לְבָבוֹ וּמִדַּת הַדַּעַת

קָנָה לוֹ שֵׁם עוֹד בְּבֵית-הַסֵּפֶר

וּבְגָמְרוֹ אֶת מַעְגַּל חַיָּיו אֵלֶּה

גְּבִירִים אֲחָדִים הִזְמִינוּהוּ

לְמִשְׂרוֹת חֲשׁוּבוֹת רַבּוֹת-עֵרֶךְ

בְדִבְרֵי-פִּתּוּי כָּאֵלֶּה:

"הִסְתַּפַח-נָא בָּנוּ;

אָמְנָם עֶבֶד תֶּהִי,

אַךְ לַעֲבוֹד שָׂר אֲשֶׁר כָּמוֹנִי

כָּבוֹד הוּא, וּתְמוּרַת הִשְׁתַּחֲוֶךָּ

לְפָנַי אַפַּיִם,

אֲלָפִים יִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ.

כָּל דְאָגָה לֹא תוּטַל עָלֶיךָ,

אֶלָּא לִפְשׁוֹט בְּכִשְׁרוֹנוֹתֶיךָ

אֶת עוֹר הָאֲלָפִים הָאֵלֶּה,

וְהָעֲבוֹדָה הַזֹּאת, בְּלִי עֲמַל-כַּפַּיִם,

תָּבִיא לְךָ עשֶׁר".

>

סִילְבֶסְטֶר הוֹדָה לָהֶם בְּדֶרֶךְ-אֶרֶץ

וְכָכָה אָמַר בְּנַחַת:

"לְמַעַן הֲיוֹת לִי עַבְדֵי-פֶרֶךְ,

לֹא אֶהְיֶה עֶבֶד.

אַל-נָא יִשְׁתַּחֲווּ לִי בְּנֵי-אָדָם כָּמוֹנִי

וְאַל-נָא יְבַקֵּשׁ אִישׁ גַּם מִמֶּנִּי,

שֶׁאֶכְרַע לוֹ בֶּרֶךְ.

אֵין לְפָנַי אִישׁ קָטֹן מִמֶּנִּי,

אַךְ גַּם גָּדוֹל מִמֶּנִּי אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ.

וַאֲשֶׁר לְעשֶׁר – בּוֹ לֹא רָצִיתִי

וּמַה גַּם בִּמְחִיר כֹּה גָּבֹהַּ:

לִפְשׁוֹט אֶת עוֹרָם שֶׁל רֵעֵינוּ!" –

כֹּה דִּבֶּר סִילְבֶסְטֶר

בַּהֲסִירוֹ כּוֹבָעוֹ, אַךְ אֶת רֹאשׁוֹ הִגְבִּיהַּ.

>

מִשְׂרוֹת גְּבוֹהוֹת דָּחָה לֹא פַעַם,

אַךְ בָּאוּ אֵלָיו אֲנָשִׁים בְּנֵי-עֹנִי

וְאֶל כְּפָרָם לְנוֹטָרִיּוֹן הִזְמִינוּהוּ,

וְהָעֶלֶם הָלַךְ בְּחֵשֶׁק וּבְאשֶׁר,

וְכַאֲשֶׁר אֶל הַכְּפָר הִגִּיעַ

וְתוֹשָׁבֵי הַמָּקוֹם הִקִיפוּהוּ,

פָּנָה אֲלֵיהֶם וּפָנָיו נָהָרוּ:

"הֱיֵה בָּרוּךְ, הָעָם, וְקַבְּלֵנִי

כְּמוֹרֶה לְךָ דֶרֶךְ וּכְאָב גַּם יַחַד.

מָה הִרְבִּיצוּ בְּמֹחֲךָ כָל יְמֵי חַיֶּיךָ?

אֶת חוֹבוֹתֶיךָ!

וַאֲנִי אֶת זְכֻיּוֹתֶיךָ אֲלַמְּדֶךָּ" –

אָמַר וְקִיֵּם אֶת אֲשֶׁר הִבְטִיחַ.

מֵאוֹתוֹ יוֹם לֹא הָלְכוּ אֶל בֵּית-הַמַּרְזֵחַ

עוֹבְדֵי-הָאֲדָמָה כִּכְלוֹת הַיָּגִיעַ,

כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ זֹאת מִיּוֹם הֱיוֹת אֶרֶץ,

כִּי סְבִיב בֵּית-הַוַּעַד הִתְכַּנְּסוּ יַחַד

וּלדִבְרֵי סִילְבֶסטֶר שָׁם הִקְשִׁיבוּ

זִקְנֵי הַכְּפָר בְּרָב-קֶשֶׁב

יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְדִבְרֵי הַכֹּמֶר,

כִּי הֵיטִיב לְדַבֵּר גַּם מִמֶּנּוּ.

וַאֲשֶׁר לָמְדוּ מִפִּיו, נָשְׂאוּ בְּלִבָּם הַבַּיְתָה

וְלִבְנֵיהֶם סִפֵּרוּ

כֻלָּם כְּאֶחָד אֲהֵבוּהוּ וְכִבְּדוּהוּ.

>

וְרַק בָּתִּים שְׁנַיִם

הָיוּ בַכְּפָר, אֲשֶׁר קִלְלוּהוּ

קְלָלָה נִמְרֶצֶת

אֶת הָעֶלֶם-הַשָּׁלוּחַ:

שְׁנֵי בָתִּים אֵלֶּה

הֵם בֵּית הַכֹּמֶר

וְאַרְמוֹן הַשְּׂרָרָה הַשַּׁלֶּטֶת.

מִיּוֹם לְיוֹם גָּדַל שָׁם הַפַּחַד

מִפְּנֵי הַשָּׁלוּחַ,

וְגָדְלָה הַשִּׂנְאָה לְמִפְעָלוֹ בְּלִי-הֶרֶף,

וּשְׁנֵיהֶם פָּרְשׂוּ לוֹ מִכְמֹרֶת.

יַעַן כִּי רָאוּ, אִם הוּא לֹא יִקָּפֵּחַ,

יִשָּׁמְדוּ הֵמָּה.

>

אַךְ גַּם בָּאַרְמוֹן שָׁם לְמַעְלָה

הָיְתָה נֶפֶשׁ,

אֲשֶׁר רָחֲשָׁה כָּבוֹד וָחֶסֶד

לְאִישׁ הָעָם וַאֲשֶׁר הַשֶׁבַח

וְהַתְּהִלָּה-לוֹ נָעֲמוּ לְאָזְנֶיהָ.

וְאִם חֵרְפוּהוּ,

נַפְשָׁה לָהּ דָּאָבָה:

בַּת שַׂר-הַָאַרְמוֹן הַצְעִירָה הִנֶּהָ.

>

לֶב-הָאִשָׁה הוּא הֵיכַל-הַקֹּדֶשׁ,

דַּלְתּוֹ סְגוּרָה לְכָל רוֹדֵף-תּוֹעֶלֶת,

וְאִם גַּם יִכָּנֵס, הֲרֵי רַק בַּמַּחְתֶּרֶת,

אוֹ בִּזְרֹעַ –

אַךְ פָּתוּחַ הִנֵּהוּ לְכָל טוֹב וָיֹפִי;

וְהָאֱמֶת הַמְּרֻדֶּפֶת,

אִם מִכָּל מָקוֹם יְנַדּוּהָ,

בַּהֵיכָל הַזֶּה יִמְצָא מִפְלַט-יֶשַׁע.

לֶב-הָאִשָׁה הוּא הֵיכַל-הַקֹּדֶשׁ!

>

גַּם הַרְגֵּשׁ לֹא הִרְגִּישׁ הָעֶלֶם,

כִּי רֵעַ וּמָגֵן לוֹ בָּאַרְמוֹן לְמַעְלָה,

וּמָגֵן יָפֶה כָּל-כָּכָה!

הוּא רָאָה אֶת הַנַּעֲרָה פַּעַם בְּפַעַם

לְאֹרֶךְ הַכְּפָר מְטַיֶּלֶת

אוֹ בַּחַלּוֹן מַשְׁקֶפֶת הַחוּצָה,

וְכַאֲשֶׁר רָאָה, שָׁקַע בַּהֲלָךְ-נֶפֶשׁ

לְשָׁעָה מְמֻשֶּׁכֶת.

בְּעֵת שֶׁכָּזֹאת רֶגֶשׁ-פֶּלְאִי

שָׁרָה עַל לִבּוֹ, שֶׁכָּכָה הִבִּיעַ:

"בֶּן-הָאָדָם הוּא לֹא רַק אֶזְרַח-הָאָרֶץ,

כִּי גַם בֶּן-אָדָם הִנֵּהוּ.

הֲתָמִיד יִהְיוּ חַיָּיו לַאֲחֵרִים קֹדֶשׁ

וּלְנַפְשׁוֹ-הוּא אַף לֹא פַּעַם?

בָּחוּר מִסְכֵּן, הֲבוֹא יָבוֹא הָרֶגַע

בּוֹ תָחֵל לִחְיוֹת גַּם לְעַצְמֶךָ?

אַתָּה לַאֲחֵרִים זָרַעְתָּ נַפְשֶׁךָ,

הֲיִהְיֶה מִי יִתֵּן אֶת נַפְשׁוֹ בַּעֲדֶךָ?

אוֹ לוּ רַק חֵלֶק מִמֶּנָּה,

אוֹ רַק מַבַּט-עֵינַיִם

מִמֶּנּוּ אוּכַל לְפָחוֹת לְהָרִיחַ

מָה הוּא הָאשֶׁר?

לִבִּי מְזֵה-צָמָא, הַמּוּכָן לְגַמֵּעַ

גֶּשֶׁם-זַעַף,

וְאֵין טִפַּת-טָל עָלָיו עוֹרֶפֶת. –

הֵרָגַע-נָא בְּגוֹרָלְךָ, נַעַר,

שָׂא בְשֶׁקֶט אֶת מַזָּלְךָ הַקָּשׁוּחַ;

תֵּן לַאֲחֵרִים אֲשֶׁר אִם יָכֹלְתָּ

וְאַתָּה הִשָּׁאֵר אֻמְלָל וְנָגוּעַ,

הֱיֵה-נָא אֲדָמָה דְשֵׁנָה מַבְשֶׁלֶת,

לְמַעַן אֲחֵרִים יִקְצְרוּהָ;

הֱיֵה-נָא נֵר, לַאֲחֵרִים יַגִּיהַּ

וְאֶת חַיֵּי-נַפשׁוֹ יִשְׂרוֹף לְאֶפֶס".

הַגּוֹרָל הַטּוֹב, אוֹ הַמַּרְשִׁיעַ,

גָּרַם שֶׁהַנַּעֲרָה פָּגְשָׁה בּוֹ פַּעַם

וּקְצָרוֹת אִתּוֹ הֵשִׂיחָה.

הַפְּגִישָׁה אָרְכָה אַךְ רֶגַע

וְדִבְרֵיהֶם מָעָטוּ.

אַךְ מֵאָז הִרְבּוּ לְהִוָּעֵד יַחַד –

הַאִם בְּמִקְרֶה, אוֹ מִדַּעַת נִפְגָּשׁוּ?

לֹא הַנַּעֲרָה יָדְעָה, וְלֹא הָעֶלֶם,

וְהַפְּגִישׁוֹת הָלְכוּ וְאָרָכוּ

וְהַלְּבָבוֹת הָלְכוּ וְהִתְקָרָבוּ,

אַךְ עַל עַצְמָם לֹא דִבְּרוּ אַף פַּעַם.

>

וְיוֹם אֶחָד (הַאִם הִיא בִּקְשַׁתּוּ,

אוֹ מֵאֵלָיו נִפְתַּח לִבּוֹ לְפָנֶיהָ?)

סִפֶּר לָהּ הָעֶלֶם אֶת מַעְגַּל-חַיֵּיהוּ.

סִפֵּר, כַּמָּה גַלְמוּד הוּא בַּחֶלֶד

וְאֵין אִישׁ בָּעוֹלָם, וְלֹא הָיָה עֲדַיִן,

אֲשֶׁר לְאָבִיו אוֹ לְרֵעֵהוּ

אוֹ לִבְנוֹ יְכַנֵּהוּ.

כֵּן סִפֵּר לָהּ, כְּזָכְרוֹ עֲדֶנָּה,

שֶׁגַּנָּב מְצָאוֹ בִּרְחוֹב הָעִיר זָנוּחַ

וְאִשָׁה פּוֹשֶׁטֶת-יָדַיִם

אֶל בֵּיתָהּ אֲסָפַתּוּ.

אַחֲרֵי-כֵן חֻנַּךְ כְּמוֹ עֶבֶד:

גָּנַב, פָּשַׁט יָד וְעָבַד בְּפֶרֶךְ.

כָּכָה עָבְרוּ עָלָיו יְמֵי הַתִּשְׁחֹרֶת

בִּמְצוּקָה מְאֹרֶרֶת,

אֲשֶׁר רָבְצָה עַל נַפְשׁוֹ הַמְיֻתֶּמֶת,

וְסִפֶּר לָהּ עַל יִסּוּרֵי-הַנֶּפֶשׁ,

אֲשֶׁר עַל נְעוּרָיו הֵעִיקוּ

וַאֲשֶׁר עָלוּ עַל כָּל מְצוּקָה וָעֹנִי,

וּבְהַבִּיטוֹ לְמַטָּה

אֶל תּוֹךְ תְּהֹם-חַיָּיו, אֲשֶׁר מִמֶּנָּה

טִפֵּס וְעָלָה לְמַעְלָה

וְאֲשֶׁר בָּהּ הִשְׁחִירוּ יִסּוּרָיו בְּמַעַרְבֹּלֶת

כַּאֲגַם שְׁחוֹר-מַיִם;

נַפְשׁוֹ הִסְתַּחָרָה

וּבְעֵינָיו נוֹצְצוּ אֶגְלֵי-דֶמַע –

וְהַנַּעֲרָה דָמְעָה אִתּוֹ יָחַד.

 

יג.

אוֹתוֹ יוֹם נוֹעֲדָה לוֹ עִם אָבִיהָ

פְּגִישָׁה לְגַמְרֵי אַחֶרֶת.

הַשָּׂר קָרָא לוֹ וְלֶקַח אַכְזָרִי הִשְׁמִיעָהוּ:

מֵסִית הוּא וּמַדִּיחַ

אֶת עֲבָדָיו וְהוֹפְכָם לְמוֹרְדֵי סֵדֶר

וּמִשְׁמַעַת.

וְלִבְסוֹף הִתְרָה בּוֹ בְּמַפְגִּיעַ,

שֶׁאִם לֹא יֶחְדַּל, יְפַטְּרֵהוּ.

>

קוֹמְמִיוּת עָנָה סִילְבֶסְטֶר:

"אַל-נָא אֲדוֹנִי תְלַמְּדֵנִי לֶקַח,

כְּבָר עָבַרְתִּי אֶת סַף בֵּית-הַסֵּפֶר

וְגַם שָׁם לֹא הִסְכַּנְתִּי לִכְמוֹ אֵלֶּה,

אִם פָּשַׁעְתִּי פֶּשַׁע,

יֵשׁ חֹק בָּעוֹלָם וְהוּא יִשְׁפְּטֵנִי.

וְשָׁוְא תַּטִּיל עָלַי אֵימָה וָפַחַד

כִּי תְפַטְּרֵנִי,

בַּאשֶׁר אֵלֵךְ, לֹא אֶרְעַב לְלֶחֶם

בִּיגִיעַ כַּפַּיִם.

וְאוּלָם אֲנִי מִפֹּה לֹא אֵלֵכָה,

יַעַן פֹּה מִמֶנִּי יָפִיקוּ תוֹעֶלֶת.

וְאַתָּה, אֲדוֹנִי, לְטוֹבָתְךָ-אָתָּה

לֹא תְנַסֶּה לְגָרְשֵׁנִי,

כִּי כָל בְּנֵי-הַכְּפָר אַחֲרַי יָבוֹאוּ.

אוֹ שֶׁאַתָּה תַעֲזוֹב אֶת הַכְּפָר בְּעַצְמֶךָ,

לֹא אֹמַר בָּזֶה לְאַיֵּם עָלֶיךָ,

וְאַךְ יְעַצְתִּיךָ,

כִּי אֶת בְּנֵי-הַכְּפָר יָדַעְתִּי,

אֶת הָעָם יְקַר-הָרוּחַ

וְאֶת אַהֲבָתוֹ אֵלַי הַנִּלְהֶבֶת

וְאֵין דָּבָר אֲשֶׁר לְמַעֲנִי לֹא יַעַשׂ". –

כֹּה אָמַר סִילְבֶסְטֶר וַיִּשְׁתַּחוּ וַיֵּלֶךְ.

בְּיוֹם מוֹעֵד הַבָּא עָלָיו נָשָׂא הַכֹּמֶר

אֲמָרָיו אִמְרֵי-שֶׁפֶר,

בְּזִוְעַת-קֹדֶשׁ הוֹכִיחַ הַפַּעַם

לְצֹאן-מַרְעִיתוֹ הַנִּלְהֶבֶת,

כַּמָּה תֹּךְ וּמִרְמָה וּמְזִמַּת-בְּלִיַּעַל

יְצוּקִים בְּאִישׁ זֶה הַכּוֹפֵר בֵּאלוֹהַּ.

וְאִם עוֹד יוֹסִיפוּ

בְּעִקְבוֹתָיו לָלֶכֶת,

אָבוֹד יֹאבֵדוּ

לָעוֹלָם הַזֶּה וְלַבָּא גַם יַחַד!

>

מְלֵא שֶׁצֶף-קֶצֶף

יָצָא הַקָּהָל מִן הַכְּנֶסֶת

(בֵּית-הַשָּׁלוֹם וּבֵית-אֱלוֹהַּ)

וּכְחַיָּה טוֹרֶפֶת

עָטוּ אֶל הָעֶלֶם,

אֲשֶׁר עוֹד אֶתְמוֹל כַּאֲבִיהֶם הֶעֱרִיצוּ,

וַיְּצַוּוּ עָלָיו לְעָזְבָם וְלָלֶכֶת,

וְאִם לְמָחֳרָת בְּשָׁעָה זוֹ יִרְאוּהוּ,

יַכּוּהוּ נֶפֶשׁ!

>

סִילְבֶסְטֶר נָּשָׂא לָהֶם דְּבָרוֹ בְּרַעַד

וּבְלַהַט יוֹקֵד, שֶׁלֹּא יָדַע כָּמוֹהוּ

עַד הֵנָּה.

וְאוּלָם לַשָׁוְא, בִּמְקוֹם שָׁם כֹּמֶר

יִפְתַּח אֶת פִּיהוּ,

שָׁם הָאֱמֶת נִצְלֶבֶת

עַד-מָוֶת,

שָׁם הָאֱמֶת אֶת נַפְשָׁהּ נָפָחָה;

מִכָּל הֶגֶה הַכֹּמֶר

נוֹצָר שֵׁד-מִשַׁחַת,

לֹא כַּבִּיר הוּא הַשֵׁד מֵאֱלוֹהַּ,

אוּלָם אֲמָרָיו מָתְקוּ מִמֶּנּוּ.

וְאִם לֹא יוּכַל לְנַצֵּחַ בְּמַעַשׂ,

יְפַתֶּה וְיַדִּיחַ בְּמֶתֶק-שְׂפָתַיִם.

>

וְהָעָם עָזַב אֶת סִילְבֶסְטֶר

בְּקִלְלַת-אִיּוּם נִמְרֶצֶת.

>

רֶגַע נִשְׁבְּרָה נֶפֶשׁ הָעֶלֶם

וְנִכְאֵי-יֵאוּשׁ בּרֹאשׁוֹ נִקֵּרוּ,

כְּעוֹרְבִים שֶׁעָטוּ עֲלֵי פֶּגֶר.

“אִם כֵּן, זֶהוּ הָעָם!” קָרָא בְּצַעַר,

"זֶהוּ הָעָם אֲשֶׁר חָמַדְתִּי,

לוֹ אֲנִי חַי וּבַעֲדוֹ אָמוּתָה,

כָּזֶה הָיָה לִפְנֵי שְׁנוֹת-אֶלֶף – –

אַךְ אֵין דָּבָר, כַּעֲבוֹר שְׁנוֹת-אֶלֶף

לֹא יִהְיֶה כָּזֶה, בְּחַיַּי נִשְׁבַּעְתִּי!

עֲדַיִן הוּא יֶלֶד

וְאֲשֶׁר יִרְצֶה יְפַתֵּהוּ.

אַךְ גָּדֵל יִגְדַּל עוֹד וִיהִי לְגֶבֶר. –

וּבַאֲשֶׁר יֶלֶד הִנֵּהוּ,

עָלֵינוּ לְטַפְּחוֹ בְּאַהֲבַת-נֶפֶשׁ.

לֹא יִפָּלֵא – הֵן מֵאָז וּמִקֶּדֶם

הָיוּ הַכְּמָרִים וְנוֹשְׂאֵי-הַכֶּתֶר

אֱלִילִים עֲלֵי אָרֶץ,

לְהַכּוֹת בְּסַנְוֵרִים אֶת תַּמֵּי-הַנֶּפֶשׁ

וְכָּכָה לִרְדּוֹת בָּהֶם בְּפֶרֶךְ;

לְהִשָּׁלֵט יוּכַל רַק עִוֵּר-עֵינַיִם. –

עָם מִסְכֵּן חֵלֵכָה,

לִבִּי, לִבִּי עָלֶיךָ!

וְאִם עָמַדְתִּי בִּקְרָב עַד הֵנָּה,

בְּכֹחַ-מִשְׁנֶה אִלָּחֵם לוֹ מֵעָתָּה!"

>

הָעֶרֶב יָרַד וְאָתָא לַיְלָה.

הַלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן פֹּה לְסִילְבֶסְטֶר.

שָׁם בַּשְּׂדֵרָה, בְּצֵל עֲצֵי-חֹרֶשׁ

עָמַד וְנָשָׂא עֵינֵיהוּ לְמַעְלָה

אֶל חַלּוֹן-הָאַרְמוֹן, שָׁם נִשְׁקֶפֶת

הַנַּעֲרָה פַּעַם בְּפַעַם.

אַךְ הַחַלּוֹן הָיָה רֵיק הַפַּעַם,

לֹא הַנַּעֲרָה שָׁם, וְלֹא הַפֶּרַח. –

אַךְ הָעֶלֶם לֹא יִגְרַע עַיִן,

כְּרוּחַ-רְפָאִים שֶׁהָיָה לְאֶבֶן.

צָעִיף חִוֵּר הִשְׁרוּ עַל פָנֵיהוּ

יְגוֹן-הָאֵלֶם וְאוֹר הַסַּהַר.

>

פִּתְאֹם הִרְגִּישׁ בְּיָד אוֹחֶזֶת –

וְכַאֲשֶׁר פָּנָה, רָאָה לְפֶתַע

אֵת אֲשֶׁר חִפֵּשׂ שָׁם לְמָעְלָה.

>

“חִכִּיתִי לָךְ”, אָמַר חֶרֶשׁ.

"חִכִּיתִי לָךְ, כִּי קַוֵּה קִוִּיתִי

לִרְאוֹתֵךְ בְּחַלּוֹנֵךְ עוֹד הַפַּעַם,

לִשְׁלוֹחַ לָךְ בִּרְכַּת-שָׁלוֹם לָנֶצַח

בְּמַבַּט עֵינַי – וְאַחַר לָלֶכֶת.

אַךְ טוּב הַגוֹרָל עָלָה עַל הַתּוֹחֶלֶת:

בִּמְקוֹם עֵינַי, שִׂפְתוֹתַי תְּדַבֵּרְנָה,

וְיָדִי בַּיָּד הַיְקָרָה אוֹחֶזֶת.

הֲיִי שָׁלוֹם, חֶמְדַּת כָּל חֶמֶד,

יְחִידָה בְּתֵבֵל, אֲשֶׁר יְדִיד וְרֵעַ

לִי קָרָאת בְּחֶסֶד,

וְגַם אֲנִי קִדַּשְׁתִּיךְ לִי לִידִידַת-נֶפֶשׁ.

לִי אֵין זִכְרוֹנוֹת בִּלְעָדַיִךְ,

יְחִידָה לִי תֶהִי

בְּלִבִּי פְנִימָה,

כְּזִיו אִיקוֹנִין-קֹדֶשׁ עַל קִיר אֹהֶל-עֹנִי,

דַּיָּרוֹ תְמִים-הַנֶּפֶשׁ,

מִדֵּי עֶרֶב בְּעֶרֶב

לְפָנָיו בִּתְפִלָּה יִכְרַע בֶּרֶךְ.

אַךְ לוּ מָלֵא לִבִּי עַד אֶפֶס-רוּחַ

אוֹצַר-זִכְרוֹנוֹת הַיָּפֶה בַּחֶלֶד,

אֶת כְּלָּם פִזַּרְתִּי כָּעֵת לָרוּחַ

לְהַשְׁאִירֵךְ לִי יְחִידָה פְּנִימָה.

הֲיִי שָׁלוֹם, וְאִם תִּשְׁמְעִי שָׁמוֹעַ,

כִּי טוֹבוֹת עָלַי יְדַבְּרוּ בַּשַׁעַר,

וְיָדַעַתְּ כִּי שֶׁלָּךְ הוּא הַשֶׁבַח.

אֲנִי לְמַעֲנֵךְ אֶשְׁאַף לְתִפְאֶרֶת

כָּל טוֹב וְיָפֶה, שֶׁלֹּא אַנְחִילֵךְ בּשֶׁת,

כִּי לְהֵפֶךְ;

תִּתְהַדְּרִי בִּי כִּי בָּחוֹר בְּחַרְתִּנִּי

לִידִיד לָךְ וָרֵעַ. –

הֲיִי שָׁלוֹם, מַלְאָךְ-מָגֵן לִי לָנֶצַח!"

>

סִילְבֶסְטֶר פָּנָה לָלֶכֶת,

אַךְ הַנַּעֲרָה יָדוֹ כְבִצְבַת הֶחֱזִיקָה.

וְאַחֲרֵי דִּמְמַת-אֵלֶם

אָמְרָה בְּלָשׁוֹן מְגֻמְגֶּמֶת:

>

"הֱיֶה שָׁלוֹם… לֵךְ… וְהַצְלִיחָה…

הָאָצִיל בְּאַרְזֵי הַנֹּעַר.

מִי יִתֵּן וְעִמְּךָ הָלַכְתִּי

בְּרַגְלַיִם קַלּוֹת, בְּחֶדְוָה צוֹהֶלֶת.

הַאֻמְנָם לֹא נִרְאֶה עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ?

הֲיִפּוֹל מִשָּׁמַי כּוֹכָבִי הַמַּגִּיהַּ?

אֲהַבְתִּיךָ, סִילְבֶסְטֶר, מְאוֹד אֲהַבְתִּיךָ.

עָלַי לְפַלֵּא זֹאת, כִּי אִם אַחֲרִישָׁה

אֶת לִבִּי תְּפוֹצֵץ הַמִּלָּה הָאִלֶּמֶת.

וְאִם לְךָ לֹא אֶהִי,

בִּי נִשְׁבַּעְתִּי,

כִּי גַם לְאַחֵר לֹא אֶהְיֶה לָנֶצַח!

הִנֵּה הַטַּבַּעַת… אוֹת בְּרִית-קָדְשֵׁנוּ,

הַיַּהֲלֹם אֲשֶׁר בָּהּ יִתְפּוֹרֵר בָּה קֹדֶם

מֵאֲשֶׁר הָאֹמֶן בְּלִבִּי שָׁם פְּנִימָה.

לֵךְ, וְאֵלוֹהַּ אֶת דַּרְכְּךָ יַצְלִיחַ!"

>

ֹאשֶׁר גַּן-עֵדֶן יָרַד בְּשֶׁפַע

עַל לֵב סִילְבֶסְטֶר.

בִּרְכָּיו פָּקוּ –

חִבֵּק אֶת רַגְלֶיהָ וּנְשָׁקָן בְּלַהַט. –

לְמָחֳרָת בְּלֶכְתּוֹ הִבִּיט בַּטַּבַּעַת,

הִבִּיט בְּלִי הֶרֶף,

אִם אָמְנָם לֹא חֲלוֹם הוּא, לֹא חֶזְיוֹן-לַיְלָה.

>

רַגְלָיו שֶׁלֹּא-מִדַּעַת הוֹלִיכוּהוּ הָעִירָה,

שָׁם גָּנַב, פָּשַׁט-יָד וְעָבַד פַּעַם.

בְּפַרְוַר הָעִיר שָׂכַר לוֹ חֶדֶר

בַּעֲלִיַּת-גַּג, וְלֹא יָדַע עֲדַיִן

בַּמֶּה יִשְׁלַח יָדוֹ הַפַּעַם.

>

פִּתְאֹם דָּפְקוּ עַל הַדֶּלֶת

ואִשָּׁה מְצֻעֶפֶת נִכְנָסָה:

מִשֶּׁנִּכְנְסָה, אֶת צְעִיפָהּ הֵרִימָה

וְעָמְדָה דֹם בְּלִי נוֹעַ,

עֵינֵי סִילְבֶסְטֶר קָמוּ,

בִּינָתוֹ כִּמְעַט הִסְתַּתָּרָה…

יְדִידַת-נַפְשׁוֹ הוֹפִיעָה.

>

“אַחֲרֶיךָ בָּאתִי”, אָמְרָה חֶרֶשׁ

"אַחֲרֶיךָ בָּאתִי,

אַךְ אִם לְמַעֲמָסָה לְךָ הִנֵּנִי,

גָּרְשֵׁנִי בְלִי חָת, אֲנִי לֹא אֶתְאוֹנֵנָה.

עַל סִפְּךָ אֵשֶׁב לִי שָׁם חוּצָה

וְלִבִּי יִגְוַע בִּי חֶרֶשׁ". –

>

סִילְבֶסְטֶר חִבְּקָהּ אֶל חָזֵהוּ

וּשְׁנֵיהֶם דָּמְעוּ מֵרֹב אשֶׁר,

“אֶת חַיַּי אִתְּךָ אֲחַלֵּק”, הוֹסִיפָה,

"כְּאֵבְךָ כְּאֵבִי יֶהִי, וְאָשְׁרְךָ אָשְׁרִי-אָנִי,

וְאִם פַּעַם תְּלוּנָה אַשְׁמִיעַ,

יְהִי לְךָ הָאוֹת, כִּי לֹא אוֹהַבְךָ

וּמֵעוֹלָם גַּם לֹא אֲהַבְתִּיךְ".

 

יד.

וְכֹה נִשְׁאֲרוּ יַחַד, אִשָּׁה וָבַעַל.

לֹא כֹּמֶר קְשָׁרָם בִּבְרִית לָנֶצַח

כִּי הָאַהֲבָה וֵאלוֹהַּ.

שְׁבוּעָה לֹא נִשְׁבָּעוּ,

עַל דַּל-שְׂפָתָם לֹא הֶעֱלוּהָ,

עָמֹק בַּלֵּב נִשְׁאֲרָה פְנִימָה,

טְהוֹרָה כְּמוֹ כּוֹכָב-מַעַל,

אֲשֶׁר הֶבֶל-פֶּה לֹא חָל בּוֹ רֶגַע.

>

כֹּה בִּלּוּ בִּנְעִימוֹת-אשֶׁר

יָמִים וָחֳדָשִׁים בְּגַן-עֵדֶן –

עַד אֲשֶׁר נִפְעַם הַגֶּבֶר,

נַפְשׁוֹ לָאֲטָה לוֹ בְּלַחַשׁ:

"עוּרָה… עוּרָה… מֵחִבּוּק-יָדַיִם…

לֹא לְנַפְשְׁךָ נוֹצַרְתָּ…

קוּם וַעֲשֵׂה, רְבָבוֹת אֵלֶיךָ יַבִּיטוּ…"

וְשׁוּב קוֹל שֵׁנִי, הַדְּאָגָה הַקּוֹדֶרֶת:

"עוּרָה, עוּרָה, הִתְנַעֵר, אַחֶרֶת

הָרָעָב וְהַחֶרְפָּה לְפִתְחֲכֶם יַשְׁכִּימוּ.

הַיּוֹם לִשְׁנֵיכֶם וּמָחָר, מָחֳרָתַיִם

לִשְׁלָשְׁתְּכֶם יַחַד!"

יָשַׁב סִילְבֶסְטֶר וְכָתַב בְּלַהַט

אֵת מְגִלַּת-הַשַׁחַר הַיּוֹקֶדֶת,

מְגִלַּת-הַסֵבֶל הַגּוֹאֶלֶת,

כָּתַב וְכָתַב בְּנֶפֶשׁ מְרַנֶּנֶת,

כָּל טִפַּת-דְּיוֹ בְּעֵטּוֹ הֶאְדִּימָה

בְּדַם לְבָבוֹ הָאוֹהֵב לְאֵין-חֵקֶר

וְשׂוֹנֵא שִׂנְאַת-מָוֶת. –

וּמִשֶּׁגָּמַר, קָם וְהִרְחִיב צַעַד

אֵל פִּי-הָעוֹלָם, אֶל בֵּית-הַמַּעֲרֶכֶת –

>

קָרָא הָעוֹרֵךְ, קָרָא בְּשִׂים-נֶפֶשׁ

פַּעַם גַּם פַּעֲמַיִם

אַחַר קָם, הִבִּיט בּוֹ וַיֹאמֶר:

"אַתָּה, יְדִידִי, אָדָם גָּדוֹל הִנֶּךָ,

אַךְ גַם מְשֻׁגָּע כְּהֹגֶן. –

זוֹהִי יְצִירָה נֶהְדֶּרֶת,

שֶׁגַּם רוּחַ-רוּסּוֹ לֹא תֵבוֹשׁ בְּכָמוֹהָ.

וְאוּלָם מְשֻׁגָּע, בַּאֲשֶׁר הֶאֱמַנְתָּ,

כִּי נוּכַל לְהַדְפִּיס כְּמוֹ אֵלֶּה.

הֲמֵעוֹדְךָ לֹא שָׁמַעְתָּ

אֶת שֵׁם הַמִּפְלֶצֶת,

הָעוֹמֶדֶת עַל מִשְׁמַר-הָאֵלֶּם

שֶׁל נֶפֶשׁ-הָאָדָם הַסּוֹבֶלֶת

וַאֲשֶׁר שְׁמָה צֶנְזוּרָה?

אִם לֹא שָׁמַעְתָּ, הָבָה, שְׁמָעֵנִי

וְאַגִּיד לְךָ הַפַּעַם:

זוֹהִי מְכוֹנַת-הַדַּיִשׁ שֶׁל הַתֹּפֶת,

חֲרִיצֵי-בַּרְזֶל הֵן שִׁנֶּיהָ,

בָּהּ שָׂמִים אֲלֻמּוֹתֵינוּ,

לָדוּשׁ מִתּוֹכָן אֶת הַזֶּרַע,

זֶרַע הָאֱמֶת וְהַצֶּדֶק,

וְאֶת הַמֹּץ הָרֵיק יַשְׁלִיכוּ

לַקָּהָל לְגֶרֶס-חֵשֶׁק. –

אִם לֹא תִרְצֶה לִשְׁכַּב אֶל תַּחַת

חֲרִיצֵי-הַבַּרְזֶל בַּמִּגְזֶרֶת,

לֹא דְגַן-שָׁמַיִם, כִּי רוֹשׁ הַצְמִיחַ

לְּטַמְטֵם בּוֹ כָּל לֵב וָנֶפֶשׁ –

אוֹתוֹ תַגִּישׁ, יְדִידִי, וּבְשֶׁפַע,

בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת יְקַבְּלוּךָ

וְגַם שַׁלֵּם לְךָ יְשַׁלֵּמוּ!"

>

נִדְהָם חָזַר סִילְבֶסְטֶר הַבָּיְתָה

כְּמִי שֶׁרֹאשׁוֹ אֱלֵי קִיר נָטוֹחַ.

יָשַׁב אֶל שֻׁלְחָנוֹ וְגָמַר אֹמֶר

לִכְתּוֹב בְּשׁוּבָה וָנַחַת,

בְּחֶלְקַת-לָשׁוֹן וּבְנֹעַם,

שֶׁיַּד הַבִּקֹּרֶת

תַּחֲלִיק מֵעָלָיו כְּמוֹ מִמֶּשִׁי. –

אַךְ מִשֶּׁגָּמַּר, רָאָה לְפֶתַע,

כִּי דְבָרָיו מָרִים מֵאֲשֶׁר קֹדֶם

וּמְשֻׁלְּחֵי-רֶסֶן שֶׁבַע-שִׁבְעָתַיִם. –

חָזַר וְכָתַב עוֹד פַעַם.

וְעֶשְׂרִים פַּעַם,

וְלִבְסוֹף קָרַע אֶת הַכֹּל בְּזַעַף,

בִּרְאוֹתוֹ, כִּי לֹא יַצְלִיחַ

אֶת מַעַרְכֵי-לִבּוֹ לְבַצֵּעַ,

וְגַם כִּי מִדְּבָרָיו אֵלֶּה

אִישׁ לֹא יִלְמַד מְאוּמָה,

וַאֲשֶׁר נִתַּן לִלְמוֹד מִמֶּנּוּ,

לֹא יִרְאֶה אוֹר-שֶׁמֶשׁ.

“מַחֲרִיד!” קָרָא מִנַּהֲמַת-נֶפֶשׁ.

"הַאֻמְנָם נִגְזַר עָלַי לִכְלֹא אֶת הָרוּחַ,

שֶׁתֹּאכַל אֶת בְּשָׂרִי לְאֵפֶר?

וְהֵן עָלַי גַם לְהַטְרִיף מִשְׁפַּחְתִּי פַּת-לֶחֶם.

אוֹ אוּלַי חוֹבָתִי הִיא לְהִכָּנַע

לִפְנֵי יִסּוּרֵי מִשְׁפַּחְתִּי הַסּוֹבֶלֶת

לְהַקְרִיב לָהּ אֶת הַקָּדוֹשׁ מכָּל קֹדֶשׁ

וּבַנְּבָלִים לְהִסְתַּפֵּחַ,

בְּמַרְשִׁיעֵי תֵבֵל וְנוֹכְלֶיהָ? –

הַרְפּוּ מִמֶּנִּי מַחְשְׁבוֹת-פֶּשַׁע,

מוּטָב בְּאַשְׁפָּה בְּרָעָב לִגְוֹעַ,

מוּטָב לִי לִגְמוֹר בַּאֲשֶׁר הַחִלּוֹתִי:

לִגְנוֹב, לִפְשׁוֹט יָד וְלִחְיוֹת חַיֵּי-עֶבֶד,

מֵאֲשֶׁר לִכְתּוֹב מִלָּה אַחַת בּוֹדֶדֶת

אֲשֶׁר לֹא מִמְּקוֹר דָּמִי נוֹבַעַת,

מֵאֲשֶׁר חָתוֹם אֶחְתֹּם חָלִילָה

אֲבַק-מַחֲשָׁבָה בְּחוֹתַם הַשֶּׁקֶר!

>

סִילְבֶסְטֶר שָׁבוּר בְּגוּף וּבְּנֶפֶשׁ

שָׂם צַוָּארוֹ בְּעֹל עֲבוֹדַת-פֶּרֶךְ

וּלְמַעַן עֲנּוֹת אֶת רוּחוֹ שִׁבְעָתַיִם

אִנָּה לוֹ הַגּוֹרָל עֲבוֹדָה מְרַגֶּזֶת,

עֲבוֹדָה מָרָה וְיוֹתֵר מְיַגַּעַת

מֵאֲשֶׁר חֲטִיבַת עֵצִים בַּיַּעַר;

מַחְשְׁבוֹת אֲחֵרִים, לֹא לוֹ הֵנָּה,

הֶעְתִּיק בְּלִי הֶרֶף, עָמַל וְהֵזִיעַ.

בַּבֹּקֶר הֵחֵל וְכִלָּה בָּעֶרֶב,

וְלֹא רָאָה גַם אֶת הַלַּיְלָה

חוֹלֵף לְאוֹר-עֲשָׁשִׁית מְפַחְפֵּחַ –

אוּלָם גַּם אַחֲרֵי יְגִיעוֹת כָּאֵלֶּה

הָיָה שֻׁלְחָנָם רֵיק לֹא פַּעַם,

וַעֲלֵי חַלּוֹנָם צִיֵּר הַחֹרֶף

הַלָּבָן וְהַקַּר אֶת פִּרְחֵי-הַקֶּרַח,

וּבְעֵינֵי הָאִשָּׁה הִקְפִּיא אֶת הַדֶּמַעַ –

אַךְ לֹא אֶת רִגְשׁוֹת לְבָבָהּ הַפּוֹרֵחַ.

>

כֹּה חָלְפוּ שָׁנִים וְיָמִים יִנְקֹפוּ

וְהַמִּשְׁפָּחָה הַקְּטַנָּה גָדְלָה בֵּינָתַיִם

לְאַרְבַּע נְפָשׁוֹת – וּפִי-אַרְבָּעָה הָעֹנִי

שָׁם בַּעֲלִיַּת-הַגַג הַקּוֹדֶרֶת.

עַל מַצַּע-מִטָּה רָעוּעַ

יְשֵׁנָה הָאֵם וּשְׁנֵי יְלָדֶיהָ

וּלְמַרְגְּלוֹתֵיהֶם עַל הָאָרֶץ

עַל מַחֲצֶלֶת מְרֻפֶּטֶת –

הַגֶּבֶר.

קֶרֶן הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה נוֹפֶלֶת

עַל מִצְחוֹ כְּכֶתֶר-זָהָב מַגִּיהַּ.

כִּנְשִׁיקָה חַמָּה מִשִּׂפְתֵי אֱלוֹהַּ.

 

טו.

אֶחָד אֶחָד לְאַט הִתְעוֹרָרוּ

בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה בַבֹּקֶר.

תְּחִלָּה הָאָב, שֶׁאֵחֵר הַלַּיְלָה

לָשׁוּב הַבַּיְתָה.

אַחֲרָיו הָאֵם, אַחֲרֶיהָ הַנָּעַר. –

וְיוֹנֵק הַשָּׁדַיִם?

הוּא לֹא הִתְעוֹרֵר עֲדֶנָּה,

וְכֻלָּם מְהַלְּכִים עַל בְּהוֹנוֹת-רַגְלַיִם

וּבְשִׂיחוֹת-לַחַשׁ,

שֶׁלֹּא לַהֲקִיצוֹ מִשְּׁנָתוֹ חָלִילָה.

>

אַךְ לַשָּׁוְא כָּל לַחַשׁ,

נֶפֶשׁ הַתִּינוֹק בְּרָעָב יָצָאָה.

כִּי מַה יָנִיקוּ שָׁדַיִם כָּאֵלֶּה,

הַצּוֹמְקִים עִם הַגּוּף הַמִּתְיַפֵּחַ?

בִּמְקוֹם חָלָב – רַעַל.

>

אִלּוּ נָסַךְ בִּי אֱלוֹהַּ

אֶת כֹּחַ יְמִינוֹ בִּימִינִי הַפַּעַם,

הַאוּכַל לְתָאֵר אֶת דְּוָי-הַצַּעַר,

אֲשֶׁר בְּאֶלֶף צִפָּרְנַיִם

מָרַט אֶת לֵב הָאֻמְלֶלֶת?

הַגֶּבֶר הָאִלֵּם עָמַד כִּנָצִיב-אֶבֶן

עַל מֵתוֹ הַפָּעוּט בְּתוּגָה אִלֶּמֶת.

אוֹ אוּלַי, מִי יוֹדֵעַ,

אוּלַי בְּקֹרַת-רוּחַ,

שֶׁהַמָּוֶת גָּאַל אֶת הַתִּינוֹק מִסֵּבֶל?

וְהַנַּעַר הָרַךְ תָקַע אֶת עֵינֵיהוּ

בְּאָחִיו הַמֵּת וַיֵּדַע יָדוֹעַ,

גַּם הוּא יִהְיֶה חִוֵּר כָּמוֹהוּ

וְשׁוֹכֵב בְּלִי-נוֹעַ

כַּאֲשֶׁר יָמוּת וְלֹא יִרְעַב לְלֶחֶם. –

>

לְאַט-לְאַט, אַךְ בְּלִי הֶרֶף

אָזְלוּ הַשָּׁעוֹת אֵלֶּה אַחֲרֵי אֵלֶּה,

וְקִינַת הָאֵם עַל עוֹלַל טִפּוּחֶיהָ

הִשְׁתַּפְּכָה עֲלוּפָה – אוֹ אוּלַי מֵתָה

וְהוּקַל לְלִבָּהּ, וְנַפְשָׁה הַסּוֹעֶרֶת

לֹא עוֹד הִרְעִישָׁה

בְּגַלֶּיהָ הַנִּגְרָשִׁים אֶת שַׁעַר-הַשָּׁמַיִם,

וְרַק רָטוֹט רָטְטוּ חֶרֶשׁ

כְשִׁבֳּלֵי-קָמָה בְּרוּחִית הָעֶרֶב.

נָטְלָה אֶת מֵתָהּ וּבְחֵיקָהּ הִשְׁכִּיבַתּוּ

וַעֲנֻגָּה וְרַכָּה אוֹתוֹ הֵנִיעָה

וְלָחוֹשׁ לָחֲשָׁה לוֹ חֶצְיָהּ מְזַמֶּרֶת

כָּעֳפָאֵי-יַעַר בִּשְׁקִיעַת הַשַּׁלֶּכֶת:

"נָם אַתָּה, בְּנִי,

זֶרַע תִּפְאֶרֶת.

מָה אַתָּה חוֹלֵם,

סַפֶּר לִי הַפַּעַם,

הַחֲלוֹמוֹת יָפִים

מַרְהִיבֵי עֵינַיִם?

הֵן לֹא בָאֲדָמָה,

עוֹד בְּחֵיקִי תָנוּעַ. –

נוּמָה, בַר-בִּטְנִי;

פָּרַח זִיו-צַחַר,

קֶרֶן אוֹרָה,

אֲדָמָה תִבְלָעֶנּוּ.

הַשָּׁמַיִם אָדְמוּ,

נְשָׁקָם הַמַּטְמֹעַ,

נְשַׁקְתִיךָ אֲנִי

וְאַתָּה לֹא אָדַמְתָּ.

מַדּוּעַ לֹא תֶאְדַּם?

רַק פַּעַם, עוֹד הַפַּעַם

חַיֵּךְ-נָא עָלַי,

עַל אֵם יוֹלַדְתֶּךָ.

קֶבֶר יָרֹק,

צְלָבִית לְבַנְבֶנֶת,

תַּחְתָּם אַתָּה –

מַה זֶּה יַרְטִיבֵמוֹ?

לֹא גֶשֶׁם הוּא זֶה,

דִּמְעָתִי הַנִּגֶּרֶת. –

הַסִּי שָׁם, צִפּוֹר

בְּרֹאשׁ הַצַּמֶּרֶת,

אָנֹכִי עִם יַלְדִּי

אָנֹכִי מְדַבֶּרֶת.

הַאֵין רֹאשְׁךָ כּוֹאֵב?

הַאֵין כּוֹאֵב לִבֶּךָ?

הֲכָבְדָה הָאֲדָמָה

אֲשֶׁר תָּעִיק עָלֶיךָ?

מָה רַךְ מִשְּׁנֵיהֶם,

הַאִם חֵיקִי-אָנִי,

אוֹ בּוֹר-הַשַּׁחַת? –

נוּם, בְּנִי, נוּמָה,

וַחֲלָם-נָא עָלַי

לְמַעַן נְהִי יַחַד"?

>

וְעוֹד הִיא מְיַשֶּׁנֶת

עַל זְרֹעוֹתֶיהָ

אֶת יַלְדָּהּ הַמֵּת בְּשִׁיר-עֶרֶשׂ,

גַּם הִיא עַצְמָהּ רָדוֹם נִרְדָּמָה.

>

וְעוֹד הִיא יְשֵׁנָה עִם יַלְדָּהּ יַחַד

בִּשְׁנַיִם,

בַּעְלָהּ דוֹאֵג וְיָגֵעַ

לָדַעַת,

מֵאַיִּן יִקַּח אֲרוֹנִית לַמָּנֹחַ?

וּבַמֶּה יִכְרֶה קֶבֶר?

בַּמֶּה וּמֵאַיִן?

אַךְ הִנֵּה רַעְיוֹן… רָעְיוֹן מְזַעְזֵעַ…

הַטַּבַּעַת. –

פָּנָיו חָוָרוּ וּלְבָבוֹ בּוֹ הִרְתִּיעַ.

הַאֻמְנָם יִפָּרֵד מִמֶּנָּה?

הָאוֹצָר אֲשֶׁר נְצָרוֹ כְּמוֹ בָּבַת-עַיִן? –

וּמַה שֶׁנִּבְצַר מִמְּצוּקַת-שָׁנִים לְבַצֵּעַ,

הִצְלִיחַ הַמָּוֶת.

וְאִם הָיְתָה עֲדַיִן

שַׂעֲרָה עַל רֹאשׁוֹ שֶׁעוֹד לֹא הִלְבִּינָה,

כָּעֵת גַּם הִיא הֶחֱוִירָה.

כְּאִלּוּ עָקַר מוֹרָשֵׁי-לִבּוֹ מֵחָזֵהוּ.

בֵּין עָבָר וְעָתִיד נֶהֱרַס הַגֶּשֶּׁר.

נִשְׁבַּר הַסֻּלָּם בֵּין אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.

 

טז.

לֹא כָּל מְחִיר הַטַּבַּעת

יָרַד עִם הַמֵּת הַיָּקָר אֱלֵי-קֶבֶר,

אוּלָם סִילבֶסְטֶר

גַּם לַהֲגִיגוֹ לֹא הִרְשָׁה אַף רֶגַע

בְּכֶסֶף זֶה לִנְגֹּעַ

וְלִקְנוֹת לְפִיהוּ פְּרֻסַּת לֶחֶם.

הַפְּרֻסָּה הָיְתָה הוֹפֶכֶת בּוֹ רַעַל. –

אוּלַי יָמִים יבוֹאוּ

וּמְחִיר הַטַּבַּעַת יָבִיא אֶת הָאשֶׁר.

>

וְהַיּוֹם הַהוּא בָּא בְּמַפְתִּיעַ. –

אַךְ לֹא אשֶׁר קְלוֹקֵל שֶׁל מְדֻשְּׁנֵי-עֹנֶג

רוֹדְפֵי-תַעֲנוּגוֹת הָיָה זֶה הָאשֶׁר,

אָכֵן רַק אִישׁ-הָרוּחַ

כְּמוֹ סִילְבֶסְטֶר

זוֹכֶה לְאשֶׁר כָּזֶה בֵּין כָּל בְּנֵי הַחֶלֶד:

רוּחוֹ הַכָּלוּא בִּסְגוֹר-לִבּוֹ פְּנִימָה

סוֹף-כָּל-סוֹף יִפְרוֹץ אֶת הַכֶּלֶא

וְיִשְׁתַּחֲרֵר הַחוּצָה,

יִלְבַּשׁ כְּנָפַיִם וְיָעִיר כַּנֶּשֶׁר –

וּכְנָפַיִם אֵלֶּה יִהְיוּ דַפֵּי-הַסֵּפֶר!

יוֹמָם עָבַד לְלֶחֶם, וְלַיְלָה-לַיְלָה

יָשַׁב וְאָסַף הָגֻיּוֹת רוּחוֹ הַלּוֹהֶטֶת,

עֲרָכָן וְסִדְּרָן בְּהִגָּיוֹן וָטַעַם

וְהֵקִים אֶת הַגְּבוּל לְקֹדֶשׁ כָּל-קֹדֶשׁ:

לְחֵרוּת הָאָדָם הַנִּכְסֶפֶת.

>

וַאֲשֶׁר הָיָה יָקָר מִדֵּי תִתּוֹ בְּעַד לֶחֶם,

הוּזַל פִּתְאֹם מְאֹד כֶּסֶף-הַטַּבַּעַת,

וּבְיָדַיִם שֻׁתָּפוֹת וּבְנֶפֶשׁ מְשֻׁתֶּפֶת,

עֲרֵבִים בַּסֵּבֶל וּבַחֲלוֹמוֹת הַחֹפֶשׁ,

עָבְדוּ אַנְשֵׁי סִילְבֶסְטֶר

בְּמַכְבֵּשׁ הַדְּפוּס, תַּחַת מַעֲטֵה-לַיְלָּה,

בְּסַכָּנָה, בִּזְרִיזוּת, בְּקַדַּחַת-הַקֹּדֶשׁ –

וְהַסֵּפֶר הוֹפִיעַ.

וּכְאִלּוּ גַלְגַּל-רַעַם

נְשָׂאוֹ בָּעוֹלָם, נָפוֹץ כְּהֶרֶף-עַיִן,

וְהָעָם הַצָּמֵא מְזֵה-דֶכֶה גִמֵּעַ

אֶת הַשִּׁקּוּי הַטָּהוֹר וּמֵשִׁיב-נֶפֶשׁ,

וְנַפְשׁוֹ הִתְרַעֲנָנָה. –

עֵינֵי רִבּוֹא נִפְקְחוּ וּפְנֵיהֶם אוֹרוּ, –

אַךְ קָדְרָה נַפְשָׁם שֶׁל שַׁלִּיטֵי-אָוֶן

וְעַל מִצְחָם הַשָׁחוֹר הוֹפִיעַ הַזַּעַם:

"הַסֵּפֶר הַלָּזֶה הוּא רַעַל!

פּוֹגֵעַ בְּדָת וּבְרוֹמְמוּת הַמֶלֶךְ!

יֵשׁ חֹק בָּעוֹלָם, יֵשׁ מִשְׁטָר וָסֵדֶר!

וְקָדוֹשׁ הוּא הַחֹק מִכֹּל עֲלֵי-אָרֶץ!"

>

וְהָעָם הַמּוּסָת, אֲשֶׁר אַךְ לִפְנֵי רֶגַע

גָּמַע כְּיַיִן טוֹב אֶת דִּבְרֵי הַסֵּפֶר

וְאֶת יָדָיו אִגְּרֵף נֶגֶד מְעַנֵּיהוּ –

הָפַךְ בִּן-רֶגַע לִצְבָא הָאָוֶן

וּבְגָרוֹן נִחָר הֵרִיעַ.

"יֵשׁ חֹק בָּעוֹלָם! יֵשׁ מִשְׁטָר וָסֵדֶר!

קָדוֹשׁ הוּא הַחֹק מִכֹּל עֲלֵי אָרֶץ!" –

>

בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב תָּפְסוּ אֶת סִילְבֶסְטֶר

וּסְחָבוּהוּ אֶל בֵּית-הַסֹּהַר.

בְּעֶגְלַת-סוּגַר שָׂמוּהוּ

יָדָיו וְרַגְלָיו בַּאֲזִיקֵי-הַכֶּבֶל

תּוֹךְ תְּרוּעַת הֶהָמוֹן וּצְחוֹק פָּרוּעַ. –

>

הָאַסִּיר הִבִּיט תּוֹהֶה הֵנָּה וָהֵנָּה:

הַאֹמְנָם אֵין אִישׁ בַּהֲמוֹנִים הָאֵלֶּה? –

וּמִי הֵם מְאַסְּרָיו עַבְדֵי-הַפֶּשַׁע?

בְּנֵי דַלַּת הָעָם, כֻּלָּם אַסִּירֵי-עֹנִי

אֻמְלָלִים כָּמוֹהוּ. –

נִסָּה סִילְבֶסְטֶר לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם חֶרֶשׁ

דִּבְרֵי תַחֲנוּנִים – אַךְ הֵם עָנוּ בְּלַעַג.

הִתְאוֹשֵׁשׁ פִּתְאֹם כְּאַרְיֵה פָצוּעַ

וַיִּקְרָא בַחֲמַת-זַעַם:

"אֲרוּרִים אַתֶּם, חַיְתוֹ-טֶרֶף,

לְבוּשֵׁי עוֹר אָדָם וְתוֹכָם שֵׁדֵי-שַׁחַת!

תְּכַס-נָא אֶת גֵּוְכֶם צָרַעַת מַמְאֶרֶת,

כַּאֲשֶׁר נַפְשְׁכֶם נְגוּעָה בְּרֶשַׁע!

מְאֵרָה עֲלֵיכֶם וְעַל מַלְכְּכֶם הַמַּרְשִׁיעַ,

בִּשְׁמוֹ תוֹבִילוּ כָּל צֶדֶק לַטֶּבַח!

אָרוּר אַתָּה הַמֶּלֶךְ. אָרוּר שִׁבְעָתַיִם!

מִי מָסַר לְיָדְךָ אֶת הַהֲמוֹנִים הַלָּלוּ?

מִי מָסַר לַזְּאֵב אֶת הָעֵדֶר?

יָדֶיךָ אֲדֻמּוֹת-דָּם כְּאַרְגְּמַן-הָאֲדֶּרֶת

אֲשֶׁר עַל שִׁכְמֶךָ

וְלִבְּךָ שָׁחוֹר כִּצְעִיף הָאֵבֶל,

הַמְלַוֶּה אֶת מַעֲשֵׂי-יָדֶיךָ

כְּצַלְמָוֶת.

יִתְקוֹמְמוּ-נָא לְךָ נְתִינֶיךָ

כְּיָם רוֹתֵחַ, וְאִם בִּשְׂכִירֶיךָ

תֵצֵא נֶגְדָּם – אַל תָּמוֹת מוֹת-גֶּבֶר,

הֱיֶה אַתָּה רִאשׁוֹן לִבְרֹחַ

וּלְהֵחָבֵא תַחַת כִּסְאֲךָ כְּכֶלֶב

תַּחַת הַמִּטָּה רוֹעֵד מִפַּחַד,

מִשָׁם יִגְרְפוּךָ וּבִצְחוֹק פָּרוּעַ

יָרֹקּוּ בְּעֵינֶיךָ הַמִּתְחַנְּנוֹת לְחֶסֶד,

וְהַיְלָדִים וְהַזְּקֵנוֹת אֲשֶׁר מִקֹּדֶם

הָיוּ מְנַשְּׁקִים אֶת כַּפּוֹת רַגְלֶיךָ,

נַשֵּׁק אַתָּה אֶת רַגְלֵיהֶם הַפַּעַם,

אֲשֶׁר בָּעוֹט תִבְעַטְנָה

אֶת חַיֶּיךָ הָעֲלוּבִים מִקִּרְבְּךָ!

 

יז.

הַאִם יָשֵׁן הוּא וְהֵקִיץ לְפֶתַע,

אוֹ אָבְדָה בִּינָתוֹ וְכָעֵת אֵלָיו שָׁבָה?

הַאִם שָׁעָה עָבְרָה, אוֹ יְרָחִים עָבָרוּ?

סְבִיבוֹ חשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת. –

סִילְבֶסְטֶר זָע – וְקוֹל מְצִלְתַּיִם

לְאָזְנָיו הִגִּיעַ:

אֲזִיקֵי יָדָיו אֶת קוֹלָם הִשְׁמִיעוּ

וּמִיָּד נִזְכַּר בְּכָל אֲשֶׁר קָרָהוּ.

רוּחַ-צִנָּה עֲבָרַתּוּ

כְּרוּחַ-פְּרָצִים בִּמְעִי-מַפֹּלֶת.

>

יָגוֹן קוֹדֵר וְצוֹרֵב תְּקָפָהוּ:

צֵל אִשְׁתּוֹ וְיַלְדּוֹ לוֹ הוֹפִיעַ. –

"אִלּוּ לְבַדִּי הָיִיתִי,

כַּאֲשֶׁר אֲזַי, בַּיָּמִים עָבָרוּ,

כִּי אָז בִּמְנוּחָה פֹּה יָשַׁבְתִּי

עַל סַפְסַל הָאֶבֶן

וְאֶת אֲזִיקַי בְּגָאוֹן נָשָׂאתִי

כְּזֵר-פְּרָחִים לְתִפְאֶרֶת.

אִשְׁתִי וְיַלְדִּי, מִשְׁפַּחְתִּי הַקְּטֹנֶת,

מִי יִתֵּן לָהֶם פְּרֻסַּת-לֶחֶם?

>

סִילְבֶסְטֶר בָּכָה בְּכִי-חֶרֶשׁ,

וְהָאֹפֶל הַקַּר הִבִּיט בּוֹ בְּלִי עֵינַיִם,

לִבְסוֹף נִשְׁתַּתֵּק וְתוּגָתוֹ שָׁכָכָה,

נַפְשׁוֹ הָעֲיֵפָה אַט-אַט נִכְנָעָה

וַתְּהִי כָאֶבֶן אֲשֶׁר יָשַׁב עָלֶיהָ

וְכָאֲפֵלָה אֲשֶׁר עָלָיו גָּהָרָה.

>

הוּא לֹא הִרְגִּישׁ עוֹד, רַק חָשַׁב יָגֵעַ

וּמַחְשְׁבוֹתָיו נָפְלוּ-חָבְטוּ מַטָּה

כְּצִפֳּרִים שֶׁנּוֹרוּ בְּחֵץ-מִקֶּשֶׁת:

בֵּית-הַסֹּהַר, אֲחִי הַקֶּבֶר,

מִי בָּנָה אוֹתְךָ וּמִי יְהָרְסֶךָּ?

אוֹר זִיו-הַשֶׁמֶשׁ, שָׂדֶה וָיַעַר,

הָרִים, עֲמָקִים וְהַדְרַת-פֶּרַח

כּוֹכְבֵי-נֹגַהּ –

אוּלַי לֹא אֶרְאֶה עוֹד כָּל אֵלֶּה.

אִם עוֹד שָׁנָה אֵשֵׁב פֹּה בַּכֶּלֶא

בִּמְקוֹם כָּל רֶגַע הוּא נֶצַח,

בִּמְקוֹם הַזְּמָּן זוֹחֵל בַּעֲצַלְתַּיִם

כְּמוֹ-קַבְּצָן עֲלֵי קַבַּיִם –

שָׁנָה תְמִימָה – וְאִם שְׁנוֹת עֶשֶׂר?

וְאוּלַי עוֹד יֶתֶר? –

וּבְצֵאתִי הַחוּצָה

אֶהְיֶה חָלָל חַי עִוֵּר-עֵינַיִם

וְחֵרֵשׁ אָזְנַיִם

הַכָּמֵהַּ לַקֶּבֶר. –

אֲנִי פֹּה בְּכֶלֶא אֲפֵלָה מְנֻדַּחַת,

מִשְׁפַּחְתִּי שָׁם בְּכֶלֶא אֲסִירֵי-הָעֹנִי,

וּבְנֵי-עַמִּי בְּכֶלֶא גָדוֹל וּרְחַב-יָדַיִם,

אֲשֶׁר שָׁוְא לָהֶם תַּגִּיהַּ הַשֶׁמֶשׁ,

שָׁוְא רִנְנַת-צִפֳּרִים נֶעֱלֶסֶת

וְשָׁוְא מֶרְחַבְיָהּ וְכָל הֲדַר-הַטֶּבַעַ –

וְגַם הַרְגֵּשׁ לֹא יַרְגִּישׁוּ

כִי אֲסוּרִים הֵמָּה. –

>

לִבְסוֹף חָדַל לַחְשׁוֹב גַּם הַמֹּחַ.

שָׁם יָשַׁב מְאֻבָּן, אִלֵּם מִכָּל פֶּסֶל,

לֹא רַעְיוֹן וְלֹא רֶגֶשׁ

וְעֵינָיו פּוֹזְלוֹת אֶל הַלַּיְלָה,

אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת בֵּית-הַסֹּהַר.

אֲבָרָיו אַט-אַט לְהִשָּׁתֵק הֵחֵלּוּ

וּבִינָתוֹ הָלְכָה וְהִסְתַּתָּרָה,

רֹאשׁוֹ הִתְכַּוֵּץ מַטָּה-מַטָּה,

עַד כִּי צָנַח עַל הָאֶבֶן. –

>

הַאִם הִתְעַלֵּף, אוֹ נִרְדַּם הַפַּעַם?

>

כָּכָה שָׁכַב זְמַן רַב בְּלִי נוֹעַ,

וְאוּלַי גַּם חָדַל לִשְׁאֹף רוּחַ.

>

פִּתְאֹם שָׁמַע קוֹל בְּמוֹ אֹפֶל,

קוֹל רָחוֹק וּמָתֹק, קוֹל שָׂרָף מִמַּעַל,

שֶׁהֵאִיר אֶת הַחֶדֶר בְּאוֹר נוֹגֵהַּ:

"אֲנִי לֹא אֶסְבּוֹל עוֹד, סִילְבֶסְטֶר,

הַשֵׁם עִמְּךָ לָנֶצַח".

וְעִם הַקּוֹל יַחַד

הִגִּיהָה דְּמוּת – הוֹי, אֱלֹהֵי כָּל אשֶׁר! –

דְּמוּת אֵשֶׁת-חֵיקוֹ הַחִוֶּרֶת,

וּכְרֶגַע נֶעְלָמָה. –

"אֲנִי לֹא אֶסְבּוֹל עוֹד, סִילְבֶסְטֶר,

הַשֵּׁם עִמְּךָ לָנֶצַח"

חָזַר עַל דְּבָרֶיהָ

וְנַפְשׁוֹ הִתְעַטָּפָה.

"אַךְ לָמָה הִשְׁאִיר אוֹתִי אֱלוֹהַּ,

אִם אוֹתָךְ לָקַח מִמֶּנִּי?

מַה בֶּצַע בְּעֵץ בְּלִי הַצַּמֶּרֶת?

כַּמָּה אַכְזָרִי הוּא אֱלֹהִים וְקָשׁוּחַ.

אִם לֹא נְתָנַנִּי

לְהִפָּרֵד מִמֵּךְ בְּמִלָּה מְלַטֶּפֶת.

הָאָדָם הַפֶּתִי יִכְרַע לוֹ בֶרֶךְ,

יִקְרָא לוֹ אָבִי וְיֹאהֲבֵהוּ. –

וַאֲנִי, אֲנִי… אֲנִי אֲקַלְלֵהוּ!

עַל כִּסְאֲךָ שָׁם תֵּשֵׁב בַּשָּׁמַיִם,

בְּאוֹר כְּבוֹדְךָ הַקַּר חֲסַר כָּל רֶגֶשׁ,

כָּמוֹךָ כְּמוֹ עָרִיצֵי-אֶרֶץ

תִּמְשׁוֹל בְּגָאוֹן, וְיוֹם וָלַיְלָה

תַּאְדִּים אֶת קְטִיפַת כִּסְאֲךָ הָרָעוּעַ

בְּדַם לְבָבוֹת, הַקְּרוּעִים בְּיָדֶיךָ!

עָרִיץ הֶעָרִיצִים, אָרוּר תֶּהִי!

חַיִּים לִי נָתַתָּ,

קַח חֲזָרָה אֶת מַּתְּנָתֶךָ,

לְרַגְלֶיךָ אַשְׁלִיכֶנָּה,

תִּשָּׁבֵר כְּחֶרֶס

אֲשֶׁר לֹא יִצְלַח לִמְאוּמָה!"

וּבְזַעַק אֵין-אוֹנִים אֶל קִיר הַכֶּלֶא

אֵת רֹאשׁוֹ הֵטִיחַ,

אַחַר הִתְמוֹטֵט וְהִשְׁתַּטֵּחַ.

>

שָׁם שׁוֹכֵב הָאַסִּיר, דָּמוֹ זָב עַל הָאֶבֶן,

אַךְ לֹא – עֲדַיִן חַי, חַי הִנֵּהוּ,

חַיָּיו הָעֲלוּבִים בִּבְשָׂרוֹ נִדְבָּקוּ,

כְּמוֹ הַיִּסּוּרִים אֶל נַפְשׁוֹ הַמְיַגַּעַת,

כְּמוֹ הָאֲפֵלָה אֶל חֲדַר-הַכֶּלֶא.

 

יח.

זֶה שְׁנוֹת עֶשֶׂר יוֹשֵׁב סִילְבֶסְטֶר

בֵּין אַרְבַּעַת הַקִּירוֹת סָגוּר עַל בְּרִיחַ.

זְקָנוֹ וּשְׂעָרוֹ גָדְלוּ פֶרַע.

עֶשֶׂר שָׁנִים, לַיְלָה אֶחָד אֵין-חֵקֶר,

וְתָמִיד חִכָּה לְאוֹר-הַשַׁחַר

יֵשׁ נִדְמֶה לוֹ, שְׁנוֹת מֵאָה עָבָרוּ.

אוּלַי הָעוֹלָם חָרַב בֵּינְתַּיִם

וְלֹא נִשְׁאַר מִמֶּנּוּ

זוּלָתִי הַכֶּלֶא,

וְאוֹתוֹ שָׁכְחוּ, שָׁכְחוּ פֹּה בַּצַּלְמָוֶת,

לַהַט לְבָבוֹ כָּבָה וַיִּדֶם

וְשׁוּב לֹא קִלֵּל אֶת אֱלֹהִים וַיִּשְׁכָּחֵהוּ. –

>

אַךְ מַדּוּעַ בְּנוֹ לֹא בָּא לְבַקְּרֵהוּ?

וַהֲלֹא גַם בֵּן הָיָה לוֹ פַּעַם.

וַדַּאי חַי הוּא, מִלְמֵל לוֹ חֶרֶשׁ,

יַעַן כִּי הַחַי לֹא יָבוֹא הֵנָּה.

חַי הוּא וּוַדַּאי הָיָה לְגֶבֶר,

אַךְ מֶה עָלָיו, מִי יוֹדֵעַ?

אוּלַי מוּעֲקַת-הַחַיִּים אִלְּצַתּוֹ

לִהְיוֹת שׁוֹדֵד, וְהַתַּלְיָן קִבְּרָהוּ. –

וְאוּלַי הָלַךְ בְּדַרְכֵי אָבִיהוּ

וְכָעֵת הוּא פֹּה בְּבֵית-הַסֹּהַר

אִתִּי יַחַד?

>

אַךְ הָס, הִנֵּה פֶלֶא!

נְשִׁימָתוֹ נֶעֱצֶרֶת.

אֵיזֶה קוֹל מִגָּבֹהַּ,

הַפּוֹתֵחַ אֶת נַפְשׁוֹ הַמְּסֻגֶרֶת

כְּקֶרֶן הַשֶׁמֶשׁ אֶת גְבִיעַ-הַפֶּרַח –

בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה מֵאָז שְׁנוֹת עֶשֶׂר:

עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן הָאָפֵל צִפּוֹר מְצַפְצֶפֶת.

קוֹל אֱלֹהִים בְּחֶשְׁכַת הַסֹּהַר. –

>

אוּלַי בְּשׂוֹרָה לִי בְּפִיהָ?

הַאֻמְנָם בְּשׂוֹרַת שִׁחְרוּרִי לִי הֵבִיאָה?

כִּי לֹא פֹּה בְּבוֹר מַגֵּפַת-הַחֵרֶם

אָמוּת הַפַּעַם,

כִּי שָׁם בַּחוּץ, תַּחַת שְׁמֵי-תְכֵלֶת –

חֲזַק לְבָבִי: אִם הַכְּאֵב לֹא שִׁבְּרֶךָּ,

אַל-נָא יְשַׁבֶּרְךָ גַם הָאשֶׁר! –

דֶלֶת בֵּית-הַסֹּהַר חָרְקָה לְפֶתַע,

וְשׁוֹמֵר בֵּית-הַסֹּהַר הוֹפִיעַ,

פָּתַח לִרְוָחָה אֶת הַדֶּלֶת:

“חָפְשִׁי הִנֶּךָּ!”

>

הָאַסִּיר הִשְׁמִיעַ צִוְחַת-אשֶׁר

חֲרִישִׁית וּמַחֲנֶּקֶת.

עָמַד נִדְהָם רֶגַע,

אוּלַי זֶה חֲלוֹם-קַדַּחַת?

אַחַר הִתְאוֹשֵׁשׁ וְאָמַר וַאֲזִיקָיו הוּסָרוּ:

"חָפְשִׁי הִנֵּנִי…

חָפְשִׁי הִנֵּנִי…

וְהַאִם חָפְשִׁים הָעָם וְהַמּוֹלֶדֶת?"

>

“לָמָּה תִדְאַג לַמּוֹלֶדֶת, פּוֹחֵחַ?”

עָנָה נִזְעָם שׁוֹמֵר בֵּית-הַסֹּהַר.

“תֵּן תּוֹדָה, כִּי חָפְשִׁי הִנְּךָ אָתָּה!”

 

יט.

כְּתִינוֹק אֶת חֲלֵב-אִמּוֹ הַנִּיחוֹחַ,

כֵּן גָמַע סִילְבֶסְטֶר

אֶת הָאֲוִיר הַחָפְשִׁי בְּתַאֲוַת-נֶפֶשׁ,

וְכָל גֶמַע וָגֶמַע

פָּרַק שָׁנָה אַחַת שֶׁל סֵבֶל

מֵעַל נַפְשׁוֹ הַמְּיֻסֶּרֶת,

עַד שֶׁהִרְגִּישׁ עַצְמוֹ פֶּתַע

לְפַרְפָּר קַל-כְּנָפַיִם

וְכָמוֹהוּ רִפְרֵף לְכָל עֵבֶר

בְּמֶרְחַבְיָהּ הַטֶּבַע

וּבְזִכְרוֹנוֹת נְעוּרָיו שֶׁהִתְחַדָּשׁוּ. –

אַךְ בְּעוֹד אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ בּוֹ הִצְעִירָה,

גוּפוֹ נִשְׁאַר זָקֵן וּמָט בְּכֶלַח. –

רוּחַ-מְצוּיָה טִלְטְלָה בְּלָטֶף

אֶת זְקָנוֹ הַשָּׂב, הַלָּבָן כְּשֶׁלֶג

בְּלֶכְתּוֹ נִשְׁעָן עַל מַקְלוֹ מִזֹּקֶן. –

מֵאָה שָׁנִים חַי בְּעֶשֶׂר שָׁנִים אֵלּוּ.

>

כֹּה הִגִּיעַ לְאִטּוֹ אֶל הַבַּיִת,

שָׁם גָּר פַּעַם בַּעֲלִיָּה לְמַעְלָה,

הִבִּיט סְבִיבוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה,

אַךְ לֹא מָצָא אִישׁ מוֹדָע בֵּין אֵלֶה

אֲשֶׁר בּוֹ הִבִּיטוּ.

אוּלַי לֹא הִכִּירָם עוֹד וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ?

נִגַּשׁ וְשָׁאַל, אוּלַי זוֹכְרִים עֲדַיִן

אֶת הַמִּשְׁפָּחָה, אֲשֶׁר שָׁם לְמַעְלָה

גָרוּ פַּעַם בְּיָמִים עָבָרוּ?

“הוֹי, זוֹכֶרֶת, אֵיךְ לֹא אֶזְכּוֹרָה?”

עָנְתָה לוֹ אִשָּׁה זְקֵנָה מְקֻמֶּטֶת,

"הָאִשָּׁה הַצְעִירָה הָיְתָה יָפָה, טוֹבַת-נֶפֶשׁ

אַךְ בַּעְלָה יִמַּח שְׁמוֹ הָיָה בֶּן-בְּלִיַעַל

וְגַם בָּא עַל שְׂכָרוֹ וּגְמוּלוֹ כְּהֹגֶן!

תְּפָשׂוּהוּ וּזְרָקוּהוּ אֶל בֵּית-הַסֹּהַר.

וְאִם לֹא מֵת עוֹד, חַי הוּא עֲדֶנָּה,

וּבְהִוָּדַע לְאִשְׁתּוֹ – פַּלָצוּת אֲחָזַתָּה,

לִבָּהּ בָּה נִשְׁבַּר, כֹּה מֵתָה הָאֻמְלֶלֶת!

עַד הַיּוֹם פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי,

אֵיךְ אֶפְשָׁר לֶאֱהוֹב גֶּבֶר שֶׁכָּמוֹהוּ

וְלָמוּת בַּעֲדוֹ, הַשֵׁם יְחוֹנְנֶהָ!"

>

סִילְבֶסְטֶר שָׁמַע בְּלֵב נְטוּל-רֶגֶשׁ

אֶת הַשִּׂיחָה, כְּאִלּוּ לֹא הוּא הִנֵּהוּ,

וּכְאִישׁ נָכְרִי שָׁאַל: "אֵיפֹה הוּא הַקֶבֶר,

בּוֹ נָחָה הָאִשָּׁה? וּמֶה עַל הַיֶּלֶד?"

>

"אָכֵן, עַל הַיֶּלֶד לֹא אֵדַע מְאוּמָה,

מֵאָז מֵתָה אִמּוֹ, שׁוּב לֹא רְאִיתִיהוּ.

וְגַם מְקוֹם קִבְרָהּ לִי לֹא יָדוּעַ.

אָמַרְתִּי לְלַוֹּתָהּ, אַךְ קָרוֹא קְרָאוּנִי

לִבְרִית-לֵידָה בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע".

>

סִילְבֶסְטֶר הִתְלַבֵּט שְׁחֹחַ

אֶל בֵּית-הַקְּבָרוֹת וּמִקֶּבֶר לְקֶבֶר

עָבַר וְחִפֵּשׂ בְּלִי-הֶרֶף –

אַךְ לְקֶבֶר אִשְׁתּוֹ לֹא מָצָא כָּל זֵכֶר.

כְּקֶרֶן הַשֶּׁמֶשׁ כֵּן חָלְפָה בַּזֹּהַר

הַנֶפֶשׁ הַזּוֹהֶרֶת,

אֶת תַּמְרוּר-קִבְרָה עָקַר הַסַּעַר

וְאֵת הַגַּבְשׁוּשִׁית שָׁטְפוּ גִשְׁמֵי-זַעַף.

יהִי כֵּן הַפַּעַם. –

>

כָּאַב לוֹ מְאוֹד וְנַפְשׁוֹ מָרָרָה,

כִּי לֹא יוּכַל לִשְׁפּוֹךְ אֲפִלּוּ

דִּמְעָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁנּוֹתְרָה לוֹ עֲדַיִן,

עַל עֲפַר הַיְצוּר הַיָּקָר לוֹ כָּכָה.

אַךְ נַחֵם נִחַם אֶת נַפְשׁוֹ הַמְיֻגַּעַת,

שֶׁזֶּה הוּא סִבְלוֹ הָאַחֲרוֹן בַּחֶלֶד,

הַקֵּץ לְכָל גִּיל וְכָל סֵבֶל גַּם יַחַד.

וּמֵהַיּוֹם וְהָלְאָה

יִתְהַלֵּךְ וְיִנּוֹעַ

כְּצֵל בְּלִי-גוּף, כְּגוּף בְּלִי נֶפֶשׁ.

>

וְאָכֵן טָעָה סִילְבֶסְטֶר,

לֹא סִבְלוֹ הָאַחֲרוֹן הָיָה זֶה הַסֵּבֶל. –

>

בְּצֵאתוֹ – מִיָּד רָאָה בְּנֶפֶשׁ דּוֹאֶבֶת,

כִּי עַמּוֹ וְאִתּוֹ כָל הָעוֹלָם יַחַד

שָׁחָה עוֹד יוֹתֵר תַּחַת עֹל הַסֵּבֶל

מֵאֲשֶׁר אֲזַי, לִפְנֵי שָׁנִים עֶשֶׂר,

כְּבוֹד הָאָדָם יוֹרֵד מַטָּה-מַטָּה,

אִם עוֹד אֶפְשָׁר לוֹ לָרֶדֶת,

וּזְדוֹן-הַמֵּץ יִגְדַּל שִׁבְעָתַיִם. –

אָכֵן, הֲלַשָּׁוְא כָּל יִסּוּרָיו אֵלֶּה

וְכָל קָרְבָּן מֵאָפַע? –

>

אַךְ לֹא. – הַגַּחֶלֶת הַלּוֹחֶשֶׁת

שׁוּב הִתְלַקְחָה בְלִבּוֹ לְשַׁלְהֶבֶת.

אֶת רֹאשׁוֹ הַמָּט הֵרִים אֶל הַשֶּׁמֶשׁ

וְהַזָּקֵן הַשַּׁח שׁוּב הָיָה לְעֶלֶם,

מְגַמַּת-סֵתֶר עַל מִצְחוֹ הִגִּיהָה,

בָּהּ תָּלוּי גוֹרַל הַמּוֹלֶדֶת

וְאוּלַי עֲתִיד הָעוֹלָם אִתָּהּ יַחַד. –

>

כָּל הָעִיר טְבוּלָה בְּסָאוֹן וָזֹהַר,

הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים נִדְחָקִים בְּרַעַשׁ

כְּזֶרֶם הַנָּהָר שׁוֹטֶפֶת עוֹבֶרֶת

זַעֲקַת “יְחִי”! בִּמְרוֹמֵי הַקֶּרֶת,

חַג גָּדוֹל הַיּוֹם, חַג לְתִפְאֶרֶת.

>

מָהוּ חַג זֶה? מָהוּ הָרַעַשׁ?

הַאִם אֱלֹהִים יָרַד מִשָּׁמַיִם

וּבְיָדוֹ הוֹרִיד לָאָדָם-הָעֶבֶד

אֶת אָשְׁרוֹ, הָאָבוּד מֵאָז וּמִקֶּדֶם?

>

לֹא אֱלֹהִים, כִּי הַמֵּץ פֹּה הוֹפִיעַ,

הַזֵּד-הֶעָרִיץ, לֵאלֹהִים יִתְנַפַּח,

יַעֲבוֹר בְּגַאֲוָה כִּגְדוֹל בְּנֵי-כֶלֶב

בֵּין הַכְּלַבִים הַקְּטַנִּים בִּשְׁאָט-נֶפֶשׁ

וּבַאֲשֶׁר יַבִּיט, תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ

וְכָל רֹאשׁ יִשַּׁח עֲדֵי-אָרֶץ

כְּיַעַר קְנֵי-בִצָּה בַסַּעַר,

וְגָרוֹן אֶחָד יִצְרָחוּ:

“יְחִי הַמֶּלֶךְ!”

וּמִי זֶה יָעֵז פֹּה לֹא לִצְרוֹחַ?

מִי זֶה יַרְהִיב? – אֶחָד עַז-הָרוּחַ.

שֶׁקּוֹלוֹ יַחֲרִישׁ קוֹלוֹת אֶלֶף

וְהוּא הַקּוֹרֵא: “מוֹת יָמוּת הַמֶּלֶךְ!”

יְרִיָּה רוֹעֶמֶת –

וְהַמֶּלֶךְ צוֹנֵחַ אֶל עֲפַר-הָאָרֶץ.

>

מִי הָרוֹצֵחַ?! אֵיפֹה הוּא, אַיֵּהוּ?

שָׁם הוּא עוֹמֵד – לֹא עוֹמֵד הִנֵּהוּ,

כִּי מוּטָל עֲלֵי-אֶרֶץ מֻכֶּה, בְּלִי נוֹעַ,

וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה וְיוֹרֵק בְּפָנֵיהוּ

וּבוֹעֵט בְּרֹאשׁוֹ הַלָּבָן כַּשֶּׁלֶג.

עַם אֻמְלָל, אֶת מְאֵרוֹת אֱלֹהַּ

לָמָּה זֶה תָאֱסֹף וְתוֹסִיף עַל רֹאשֶׁךָ?

הַאִם לֹא דַי לְךָ בְּאֵלֶּה

הָרוֹבְצוֹת עָלֶיךָ מִיָּמִים יָמִימָה?

הַאֵין דֵי לְךָ בְּהַצְלִיבְךָ אֶת הַמָּשִׁיחַ,

וְעוֹדְךָ מַצְלִיב כָּל גוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ?

עָם אֻמְלָל, אֻמְלָל שֶׁבַע-שִׁבְעָתַיִם!

>

כַּעֲבֹר יָמִים – בָּמַת הַמַּטְבֵּחַ

עָמְדָה הָכֵן בְּרֹאשׁ-קֶרֶת

וְעַל הַגַּרְדֹּם זָקֵן שְׁחוֹחַ.

>

וְכַאֲשֶׁר נִגַּשׁ הַתַּלְיָן הַטּוֹבֵחַ

עִם הַקַּרְדֹּם, הַמַּגִּיהַּ

בִּשְׁחוֹר מַלְאַךְ-הַמָּוֶת,

הֶעֱבִיר הַזָּקֵן מַבָּטוֹ לְכָל עֵבֶר.

וּמִדֵּי רְאוֹתוֹ הַשִּׂמְחָה הַצּוֹהֶלֶת

לְאֵידוֹ, זֶה אֵידָם וְשִׁבְרָם הַמֵּרִיעַ –

דִּמְעַת חֶמְלָה בְּעֵינָיו נָצָצָה,

רַחֲמָיו נִכְמְרוּ לָאֵלֶּה

אֲשֶׁר בָּעֲטוּ בּוֹ וְהַבֵּט יַבִּיטוּ

בְּמוֹתוֹ בְּנַחַת. –

הוּנַף הַקַּרְדֹּם, נָפְלָה הַגֻּלְגֹּלֶת,

רֹאשׁוֹ שֶׁל סִילְבֶסְטֶר,

וָהָעָם הֵרִיעַ: “יְחִי הַמֶּלֶךְ!”

וְנַעֲרי-הַתַּלְיָן נְטָלוּהוּ

לַמֵּת וְעַל-יַד הַגַּרְדֹם קִבְּרוּהוּ.

 

כ.

דוֹר-הָעֲבָדִים יָרַד אֱלֵי-קֶבֶר,

בָּא דוֹר חָדָשׁ, אֲשֶׁר פָּנָיו הִלְבִּינוּ

בְּזָכְרוֹ אֶת אֲבוֹתָיו – וַיִּגְמַר אֹמֶר

לִהְיוֹת טוֹב מֵהֶם. וְגַם הָיָה, יַעַן

כִּי לַחְפֹּץ יָדַע יָדֹעַ!

קָם דּוֹר גִּבּוֹר נֶאְדָּר בְּמַעַשׂ,

וַאֲשֶׁר אֲבוֹתָיו לוֹ הוֹרִישׁוּ,

הֵסִיר מֵעָלָיו אֶת אֲזִיקֵי-הָעֶבֶד

וַיִּזְרְקֵם עַל קֶבֶר אֵלֶּה

אֲשֶׁר נְשָׂאוּם נְכֵי-רוּחַ,

שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ מִקּוֹל הָרַעַשׁ

וְיִתְבַּיְּשׁוּ בְּעִמְקֵי קֶבֶר.

וְהַמְנַצְּחִים זָכוֹר זָכָרוּ

אֶת קְדוֹשֵׁי הַחֵרוּת וּגְדוֹלֶיהָ,

שֶׁגַּם בְּכִלְאָם חָפְשִׁים הִתְהַלָּכוּ

וּבִקְהַל-עָם הִשְׁמִיעוּ אֶת דְבַר הַחֹפֶשׁ

וַיְהִי גְמוּלָם הַמָּוֶת.

זָכוֹר זָכְרוּ וּבְשָׂשׂוֹן מְנַצֵּחַ

קָלְעוּ אֶת שְׁמוֹתָם לְזֵר-עֲטֶרֶת,

לְהַכְנִיס עַצְמוֹתֵיהֶם לְמִקְדַּשׁ-הַנֵּצַח –

אַךְ אֵיפֹה יִמְצְאוּ אֶת עַצְמוֹת-הַקֹּדֶשׁ?

מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים עַל-יַד בָּמַת הַמַּטְבֵּחַ

עָפָר וָאֵפֶר הָפָכוּ.


  1. במקור נדפס: “אָת”, הערת פב"י.  ↩

המלצות קוראים
תגיות