רקע
זאב ז'בוטינסקי
שִׁיר מַבְרִיחַ־מֶכֶס

1

2

לִי אֶתְמוֹל הִגִּידָה כַּרְמֶנְסִֽיטָה,

וְעַצְבוּת לְפֶתַע אֲחָזַתָּהּ:

"עוֹד מַסְרֵק יָפֶה לִי לֹא נָתַתָּ,

עוֹד צָמִיד שֶׁל כֶּסֶף לֹא קָנִיתָ!


רַעְיוֹתַי עוֹנְדוֹת כֻּלָּן מַחְרֹזֶת.

הֵן – חֶמְדַּת סֵוִילְיָה הַפּוֹחֶזֶת.

וַאֲנִי בוֹכָה מִדֵּי אֶרְאֶה זֹאת

גַּם בִּשְׁעַת חִנְגָא וְתַעֲלֹזֶת."


הוֹי, חַכִּי לָבֶטַח!

בְּזָחְלִי בַסֶּלַע

שְׁתֵּי בִרְכַּי תִּכְרַעְנָה

עַל חֹד־צוּר חוֹתֵךְ.


לֹא יַכְאִיב לִי חֶתֶךְ,

לֹא אִירָא מִכֶּלֶא.

דֹּם אָמוּת, גִּיטַֽנַָה,

עַל אַהֲבָתֵךְ.


עַד לִגְבוּל לֹא רַב לִי עוֹד הַדֶּרֶךְ.

כַּנָּחָשׁ אֶזְחַל בּוֹ לְלֹא מֹרֶךְ.

חֶמְדָּתִי, אַשִּׂיג לָךְ דֵּי־הַצֹּרֶךְ

אַלְמֻגִּים וָמֶשִׁי וּכְלֵי־עֵרִֶךְ.


אַךְ אִם אֵיד יִקְרֵנִי, יְפַת־תֹּאַר,

אִם כַּדּוּר יִמְצָא אוֹתִי בַשַּׁעַר, –

הֵן כִּכְלוֹת שָׁעָה קַלָּה שֶׁל צַעַר,

לְאַחֵר תִּתְּנִי חֶמְדּוֹת־הַנֹּעַר?


הוֹי, חַכִּי לָבֶטַח!

עַל כָּל נִיד וְשַׁעַל

אֲבָנִים תִּפְצַעְנָה

אֶצְבְּעוֹת יָדִי.


לֹא יַכְאִיב לִי חֶתֶךְ,

אַךְ אִירָא מִמַּעַל.

דֹם אָמוּת, גִּיטַֽנַָה –

אַךְ לֹא לְבַדִּי.

1 2


  1. לגבי שיר זה כתב ז'בוטינסקי בהוצאה הרוסית של כתביו בשלשה כרכים, (פאריז 1930), את ההערה הבאה:

    מבחינה טכנית עוּבּד השיר מחדש לפני זמן קצר מאד. אך בקשר לכמה צדדים מיוחדים שבתכנו ובמצב–רוחו מן הראוי, אולי, להעיר, שהוא נכתב לא יאוחר משנת 1903.  ↩

  2. ל“שיר מבריח–מכס” מעיר המתרגם חנניה ריכמן:

    השיר הזה כתוב במקורו בצורה מוסיקלית מיוחדת במינה: המשורר השתמש בכל בתי–השיר בחרוזים המתאימים בצצולם לסיומי–המלים המקובלים בלשון–ספרד, ומבחר צלילים זה משווה לשיר רנינוּת מיוחדת היוצרת אלוּסיה של מלוֹדיה ספרדית, מבלי שתורגש בו כל נימה מלאכותית ומבלי,שתפּגע קלוּת שטפוֹ של הקצב. ביחוד מצטיין בעשרו הצלילי הפזמון החוזר (refrain), הבנוי בצורת שני סולמות–חרוזים מקבילים, שבכולם עובר כחוט–השני צליל יסודי אחד. גם שני זוגות–החרוזים בכל בית ובית קשורים בינם בצליל יסודי משותף.

    כמובן, שיר כזה יש בו קשיים מיוחדים לתרגום, והמתרגם, שהשתדל למסור בכל הקירוּב האפשרי את תכנו של השיר, נאלץ לוותר על הרבה מיפיו החיצוני.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47934 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!