רקע
יצחק בן־דור
לקרן היסוד — לחגו

במשק התרבוּת ובמשק החסד כבמשק ההתישבות החקלאית והתעשיתית, ביצירה המוּניציפּלית כביצירת הזכיונות הגדולים, תזהיר קרן־היסוד לעיני כל רואה נכוחה ומבחין בקוי הנדבכים של בנין הישוב. אין פינה בישוב שלא ינקה ממוסד זה.

וכי ממה נוצקו אותיות קרן־היסוד? כיצד נאספו חמשה מיליון וחצי לארץ־ישראל על ידיה? הלא מהמאמץ להקריב משהו בשביל תקומת העם, וזהו הזוהר המזדרח ממתכת המטבעות האפורות של קרן היסוד. לא סתם מתכת, כי אם גבישי מאמץ לבנות בארץ את אשר לא יבנה מעשהו של סתם־אדם הנמשך לפרנסתו, המעשה שאינו יכול להרחיק ראות. מי יודע אם כל עובדי קרן־היסוד הרגישו תמיד, מה המתכת שבה נוגעות אצבעותיהם, מי יודע אם כולם, יחד עם הנהנים, ידעו תמיד, מה יקרה כל פרוטה כזאת, כמה צריך לקמץ בה, לחוס על כל אבק ואבק שבה, שלא תהא מוּפרחת לבטלה, אולי רק מעטים הרגישו בטהרת החומר היקר שבטיפולם ואולי לא כולם היטהרו במעלת־האמת הדרושה לשמירת תכנו של החומר הזה. אין הדבר משנה מהעובדה העומדת לפנינו בחג קרן־היסוד למלאת לה חמש־עשרה שנה.


לא בצע בלבד יבנה את משק־היחיד, הבצע לא יוכל כלל לבנות את משק־העם! כתובת זו היא כתובת האותיות קרן היסוד, האותיות שנתכסו אולי בשנות פעולה משהו מן החלודה, החוצצת בין התוכן של המוסד לבין נפש העם. ואין ברכה אחרת למוסד זה, מנוף משק־העם, לחגו, אלא שירדו קשקשי החלודה, אם ישנם, וישוב התוכן הטהור להזריח את אותיותיו, וחדר אורן שוב לכל הלבבות יחד עם הצו הגדול – משק־עם! לא חטיפת יחידים, לא כלכלה של טורפים הבולעים זה את זה, הכל לפי הגודל ובית הבליעה, לא טלטלה על נחשולי ביזה, כי אם מאמצי המונים, קרבנות תמידים כסדרם – ברעיונות אמת ייבנה משק. בלעדיהם גם הזהב עצמו אינו אלא גלם בלתי מועיל ואף מזיק.


– – – הננו מתקדמים בהכחשה הגדולה שאנו מטפּחים בה על פּני השקר המוסכם והנבער, כי רק הבצע הוא מניע המשק, וכי בלעדו לא תיכון הכלכלה. במאמצי עבודה ורוח הולכת ומגלה חברת העבודה העברית אפקים משקיים, שבהם ישלוט הייצור והיצירה ההרמוניים ולא הטרף.


הפתרון כאן הוא אחד: לבנות את אָשיות־הכלכלה של הישוב העברי בארץ־ישראל על יסודות שארצות אחרות היו רוצות בהם, ואשר רק כבלי מסורת וקפּאון חברתי מונעות אותם. על מעמד הפועלים בארץ הוטל להניח בשביל העם העובד העברי אָשיות־כלכלה חדשה, חברתית, משמשת את הקיבוץ העממי ולא את ההון ואת הרכוש כשלעצמם.

9.3.33

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47914 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!