אין דרך אחרת ליהודים בארץ־ישראל, אלא שיעזרו זה לזה וירבו שיתוף ביניהם, במלוא יכלתם ובכל שטחי המשק – זאת כל תורת הקואופּראציה בתוכנו, ובתורה זו המתגשמת אצלנו מימים ראשונים של הבנין הציוני – נלחמים עתה בעלי תריסין בישוב.
במלחמתם וקטרוגם הם שמים מכשולים על דרך המשק העברי, מסכסכים את הציבור ומוסיפים שמן על המדורות הדועכות של שנאת־מעמדות – אבל את המסע האנושי והציוני האדיר של הצטרפות כוחות אדם זה לזה, כדי לבנות במאוּחד, את אשר היחיד אינו יוכל לבנות לבדו – את המסע הזה לא יעצורו.
אין ברירה. הציונות אינה יכולה להתגשם על ידי פרטים בלבד. גאולת עם נעשית לא בלבד בצורת עסקים של בעלי הון פרטיים שעינם להנאתם. אין יהודים יכולים לעלות לארץ ולהיקלט בה איש לעברו ואיש לאהלו, איש לחוותו הפרטית הפורחת, השולחת את תוצרתה במכונית שלה לחנוני הישר באדם והמוצלח בכל, עד כדי שהחוה תישען עליו ללא זעזוע.
– – – מרום צורת השיתוף המשקי – הקיבוץ החקלאי חדר גם אל הימין הציוני, במידה שהוא ציוני בלב ונפש ובמידה שאינו רוצה להסתפק בהטפה אלא עוסק בהגשמה ציונית.
– – – החנוני היהודי בגולה לא יכול מעולם לעכל את תורת־השנאה לצורות־השיתוף, אבל משרתמו אנטישמיים בפולין וליטא את החנות הקואופרטיבית בעגלת נישול יהודים מפרנסתם היחידה, נחרת המושג של קואופרטיב במושג אויב במוחו של חנוני יהודי קשה יום, שאינו יכול להבחין בין הנשק לבין האוחז בו, בין מוסד למטרתו. אוסרי המלחמה לקואופרציה הארץ־ישראלית עושים הכל כדי לקיים את הערפל הזה במוחו של אותו יהודי גם אחרי שעלה לארץ.
– – – רק חסרי־שרשים בציונות או מאבדי־בינתם מחמת שנאה לתנועת־העבודה יכולים להתעלם מתהליך הכרחי זה של התהוות תאים משקיים, ושיתופיים וקיבוציים, מטיפוסים רבים ושונים, ובענפי־משק שונים, לחשוב את כל אלה לפרי קפּריסה של חובבי־תורות סוציאליות ולא להכרח־חיים – זה יאה לגימנזיסטן צעיר שהודהם לראשונה לשמע נאומים של דמגוגים פאשיסטיים.
למן נסיונותיהם השיתופיים הראשונים של מתישבי פתח־תקוה, שבודאי לא נהו אחרי תורות חוּץ, ועד הפּרוגרמה הקואופּרטיבית של ציוני אמריקה בועידת־פיטסבורג אחרי מלחמת העולם, נראה כושר המחשבה והמעשה הציוניים בשיתוּפיוּת. עם כשלון יצירתם השיתופית של המנסים הראשונים בפתח־תקוה, בראש־פינה ובגדרה (ביל"ו) החלה גם ההתנוונות הציבורית שלהם. בכוח שכל ישר וחוש בריא פנו אל השיתוף, כי בתנאי־חייהם הקשים היו זקוקים למלוא העזרה ההדדית. אף הברון לא יכול היה למסור את היקב אלא לבעלות שיתופית של הכורמים. שמעון רוקח הרגיש בכך אם כי לא ידע לנסח זאת בקטגוריות סוציאליות, מדוע דוקא קואופּרציה במימכר תפוחי הזהב. ומרדכי בן־הלל הכהן וזלמן דוב לבונטין לא חששו שמא יזיקו למלוים ברבית על ידי ייסוּד קופות מילוה שיתופיות. לכלל עזרה ההדדית בשיאה הגיעו הפועלים. אנשי העליה השניה, שהתחילו במטבח שיתופי ובעזרה רפואית שיתופית והמשיכו בקבוצה החקלאית, ובמושב־העובדים השיתופי. שלושים שנות היצירה הקיבוצית מכתירים את התנועה השיתופית, שכמה מתאיה באו לעולמנו עוד קודם.
כאן הגיעה לגובה של אידיאל מרומם, אור לעם ואור לגויים. אין פלא שבתחומי תנועת־העבודה הגיע הרעיון השיתופי לגובה זה. כאן נשזר החוט הכפול של גאולה לאומית ותקומה אנושית גם יחד.
הימין הקיצוני יקריב, כמובן, את הגאולה הלאומית, ובלבד שיקוה למנוע את התקומה האנושית של העובד. הימין הקיצוני רואה לאום בלי אנשים. אבל חושו של הישוב בארץ בריא למדי, לבל ייתפס לדמיונותיהם. הגאולה הלאומית והתקומה האנושית, כשהם שזורים יחד, מעוררים את כוח היצירה הגדול, אשר יתגבר תמיד בציונות על הפוליטיקניות הנטפלת אליה.
8.5.40
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.