בסוף השבוע ימלא חודש להתחלת השימוש בחוף תל־אביב, ליד הירקון.
– – – בשבוע הראשון כמעט שלא היו סירות, ורק סירת מוטור אחת. לא היה כל מכשיר, ואפילו חבל פשוט קשור במקום עמוק בים, כדי להאחז בו ולהעביר סירה מן החוף אל מאחורי הגלים הקשים שאינם נותנים לו לכלי־שיט שייכנס הימה. לא היה בימים הראשונים בעל־נסיון שידע, היכן מקום עמוק יותר או סלוּע פחות במים, כדי להשתמש בו ולהתקרב בו יותר אל היבשה. מכל שכן שלא היה סימן־מזח. איש לא ידע ולא למד מעודו, את המקום שבו כדאי להקים מזח, ומהי צורת המזח הזמני שצריך להקימו וכיצד ישתמשו בו; לא היו שום מדידות מי־החוף לתכלית עבודה.
לא ידעו בדיוק את קוי־הסלעים ואת הפּרצים הטבעיים שביניהם, אף לא את עומק החול ואת כמות החול שהמים הסוערים גורפים ומטלטלים, מערמים ומחסירים. חייבת היתה תל־אביב לגשש את הגישושים הראשונים.
* * *
– – – ואף על פי כן כבר הגיעו ליכולת פריקה של 200 טון ליום. 3 סירות־מיטור ו־18 סירות־משא קטנות עוסקות בעבודה. מביאים בסדר ובשלימות משאות שונים מן האניה ומובילים אליה מן החוף מתוצרת תל־אביב וסביבותיה. – – – כששים־שבעים בחור משיטים סירות כמעט ביד קלה. כבר הוקם מזח־ברזל חזק שעמד בפני כמה סערות לא קלות והוא הגיע למרחק מאה מטר ומעלה מן היבשה והוא כבר מוכן לעמוס על גבו מסילת קרוניות ומנופים. מאות טונים ברזל שוקעו בו, אבל עוד יותר מזה טונים של רצון ושל מאמצים והתגברות רוח. ונרכש גם נסיון לא מעט.
* * *
– – – יום ולילה לא שבת החוף. זרקורים האירוהו. לחישת זרבובית־הריתוק לא פסקה עם האור הכחלחל וסילונות כוכבי־האש שלה, וחריקת המברגים ומהלומות פטיש־הברזל העולה ויורד בכוח־חשמל ניסרו באויר בלי הרף. פועלים חצו בלי הרף במים עד מתנים וחזה וגררו ודפקו והבריגו. ביום ניסו מכונות, תיקנו סירות, עשו משוטים, הפכו סירת מפרש לסירת מוטור, נשאו משאות, משכו סירות בחבלים והרימו אותן בכתפים. שומרים כיווצו עין לראות מרחוק ושמו אוזן כאפרכסת לשמוע את הסירות הערביות שבאו לביקורים לא־ידידותיים כלל וכלל.
– – – והנה ישנה תחנת־חוף קטנה הקרויה בפי רבים בעקשנות נמל, כנראה על שם עתידה שיהיה גדול. במשך חודש אחד למדו אנשים את השאלה יותר משהיו יכולים ללמוד אותה במשך שנים בזמן אחר. גילויי השמחה ההיסטאֶריים נוכח התחלת העבודה הזאת, ייסלחו בגלל מצבי העצבים שבימי הפורענות האיומים האלה. חולשת הצעקה והפרסום וההתפרסמות שליותה את כל ההתחלה הזאת יימחלו גם הם לנו, הנגועים כל כך במחלות אלה. עצם העבודה תשיב על תל־אביב הרבה רוח צח ואויר בריא ואולי גם יותר כשרון לעבוד בשקט ובלי הכרזות יתרות. החל נכרה אפיק חדש למרץ ולכשרונות וממילא גם להישגים. הזכות הראשית היא לפי שעה לאלה הבחורים שהכשירו את עצמם בשקט לתפקידי ים וברגע האפשרות הראשונה קפצו המימה מבלי שאול שאלות והתנות תנאים. ותקופת הצורך כהתכּשרות עדיין לא עברה. עוד הכל עומד בא׳. עוד כל העבודה לפנינו.
17.6.36
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.