רקע
יצחק בן־דור
פסח הנידונים

שאלתי את הרב יעקב גולדמן כיצד עבר סדר־הפסח שלו עם חמשת הנידונים־למות בבית־הכלא המרכזי בירושלים. הוא סיפר:


היינו צפופים ששה בתא קטן. במקום יין היה לנו מיץ־ענבים, שכן אסור היין בתחומי בית־הכלא. שלוש שעות התפילה וה“סדר” עברו עלינו בשיכחה גמורה של הנסיבות, אף כי שני שוטרים בריטיים עמדו והתהלכו בתא, כיוון שלא היו להם מקומות ישיבה.


עסקנו בפירושי ההגדה, בבירור מנהגים, בשירה. למדנו ניגונים איש מפי רעהו, כך הייתי יושב ב״סדרים" של שנות המלחמה עם חיילים יהודים. משה ברזני סיפר על מנהגי ה“סדר” והכוונות והפירושים של אביו שהוא “מקובל”. רוב רוזנבאום עירבב את ענין ליל־השימורים עם ליל תקון־שבועות והושענא־רבא. בענין כוסו של אליהו היתה דעתם של הספרדים שונה בהחלט מהמקובל בפולקלור האשכנזי. דב גרונר השתתף כל הזמן בצערם של השוטרים הבריטיים, שאין להם מקום לשבת. והציע מדי פעם חלק ממקומו לאחד מהם. הכל הסכימו, כי בפתיחה של ההגדה, ב“הא לחמא”, נאמר כמעט בפירוש, שאין די לעלות לארץ־ישראל ולשבת בה, “לשנה הבאה בארעא דישראל”, אלא צריך להשיג בארץ־ישראל את החירות, והגמר הוא “השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין”.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.