רקע
מיכאיל לרמונטוב
דימון

 

חלק ראשון    🔗


דִימוֹן נוֹדֵד, רוּחַ יְגוֹנִים,

שָׁט עַל פְּנֵי הָאָרֶץ הַחַטָּאָה.

וְזִכְרוֹנוֹת קֶדֶם מִיָּמִים רִאשׁוֹנִים

לְפָנָיו עָבְרוּ, עֵת לֹא שֻׁקַּץ עוֹד בָרָעָה,

וּבְחֶבְיוֹן שְׁחָקִים, בִּנְוֵה נְהָרָה,

שָׁכַן שַׁאֲנָן, כְּרוּב תֹּם וְטָהֳרָה,

וְכוֹכָב1 בָּהִיר עַלִּיז מִמְּסִלָּתוֹ


שָׁלַח לוֹ בִּיעָף אֶת צְחוֹק בִרְכָתוֹ.

וּמִבְּעַד הַנֵּצַח, מִבְּעַד עַב־הָעַרְפַּלִּים,

הִשְׁקִיף צְמֵא־מַחֲזוֹת עַל אָרְחוֹת הַגַלְגַלִּים

וְהַמְּאוֹרוֹת הַתּוֹעִים, וֶאֱמוּנָה וְאַהֲבָה יַחַד

שִׁעְשְׁעוּ נַפְשׁוֹ, וְהַשֶׂפֶק וְהַפַּחַד

זָרוּ לוֹ, וּנְדוּדֵי־יָמִים, יְמֵי־חוֹל…

וְלֹא יָכֹל לִזְכֹר אֶת הַכֹּל.


מִימוֹת עוֹלָם נְזִּיר־הַחַיִּים

נָּדַד תָּעָה בַּמֶּרְחַבְיָהּ וּבַמְּרוֹמִים.

הַשָּׁנִים חָלְפוּ עָבְרוּ חִישׁ כִּרְגָעִים

אֶחָד אַחֲרֵי הַשֵּׁנִי וְחַד לַשֵּׁנִי דוֹמִים.

בְּמֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּאָרֶץ הַנַּהֲלָאָה,

הֵפִיץ מֶרִי וְזָדוֹן מִבְּלִי שְׂמֹחַ:

אִישׁ לֹא עָמַד נֶגְדוֹ וְלֹא עָצַר כֹּחַ –

וַיָּקָץ בָּרָעָה.


וְעַל קַוְקַזּוּס וַהֲרָרֶיהָ הַגּוֹלֶה

טָס וַיַעֲבֹר חִישׁ וְקַל.

לְפָנָיו הַר קַזְבֶּק, כִּנְצִיב בְּדֹלַח, נִשָּׂא עוֹלֶה

בְּשִׁפְעַת שְׁלָגָיו, מֵפִיץ הוֹד וְאוֹר.

מִלְּמַטָּה, כִּמְאוּרַת פֶּתֶן, עוֹטֶה שְׁחוֹר

הִתְפַּתֵּל וְהִתְפָּרֵד נְהַר דַרְיַל.

וְטֶרֶק, מְקַפֵּץ וּמְדַלֵּג בֵּין הַסְּלָעִים,

סְמוּר רַעֲמַת־זַעְפּוֹ בְּנַהֲמַת לָבִיא יָהִים.

וְחַיְתוֹ־הָר וְעוֹף־שָׁמָיִם

יְרַחֲפוּ בִתְכֵלֶת־רֹם

יַקְשִׁיבוּ לַהֲמִיתוֹ, הֶמְיַת תְּהוֹם.

וְעָבֵי־פָּז, מֵאַפְסֵי צָפוֹן בָּאִים,

יְלַוּוּהוּ נֶגְבָּה, וְצוּרִים כְּמוֹ רָמִים

אֲחוּזֵי תְּנוּמָה וּמְעֻלָּפֵי רָזִים

הוֹרִידוּ רֹאשָׁם וַיִּשְׁמְרוּ נִרְדָמִים

עַל הַגַּלִּים הַנֶּחְפָּזִים.

וְהָאַרְמוֹנוֹת הַחֲצוּבִים בֶּהָרִים

נִשְׁקָפִים אֵיתָן, רְתֵת וּבְעָתָה מְזָרִים:

שׁוֹמְרִים קְדוּמִים הֵם לְקַוְקַזּוּס וַהֲרָרֶיהָ!

וּפְרָאִית וְנִפְלָאִת הָיְתָה אָז הַיְצִירָה!

אַךְ כָּל זוֹ הַיִּפְעָה, פֹּעַל אֱלֹהִים, הֵעִירָה

בְלֵב־הַגֵּא רַק בּוּז וּשְׁאָט, וּלְהוֹד הַבְּרִיאָה

אַף עַפְעַף עֵינוֹ לֹא הֵנִיעַ.


וְנוֹף אַחֵר, מַרְאוֹת־יוֹפִי חַיִּים

אֲחֵרִים לְעֵינָיו נִגְלוּ וַיִּפְרָחוּ.

שַׁדְמוֹת גְרוּסְיָה הַבּוֹרְחוֹת לְאַפְסָיִם

הִשְׂתָּרְעוּ כִירִיעוֹת וּבְעֶדְנַת־זִיו זָרָחוּ.

הוֹי נוֹף מְבֹרָךְ, אֶרֶץ מְאֻשָּׁרָה!

חֳרָבוֹת שְׁמָמָה נִצְבְּרוּ חֳמָרִים,

צִלְצְלֵי־פֶּלֶג זוֹרְמִים חִישׁ בִסְעָרָה

עֲלֵי חוֹל וְחָצָץ מְעֹרֵי־צְבָעִים.

נְאוֹת שׁוֹשַׁנִּים, אֵי בְּחֶבְיוֹן הָעֳפָאִים

יְשׁוֹרֵר הַזָּמִיר עַל נָאוֹות סַרְבָּנִיוֹת

מִתְחַמְּקוֹת לְשִׁירוֹת־אַהֲבָה הוֹמִיוֹת.

עַנְפֵי תְמָרִים שְׁלוּחִים מְסֻרְבְּלֵי־צִיצִים.

נְקִיק סֶלַע, סֵתֶר דְמִי וּצְלָלִים,

בּוֹ יֵחָבֵא נִבְעָת עֹפֶר הָאַיָּלִים.

וְהוֹד בַּכֹּל וְחַיִּים וְרַחַשׁ עָלִים

וְקוֹלוֹת הֶמְיָה מִתְפָּרְצִים לָאֲלָפִים

עִם רֵיחוֹת שׂדַי עוֹלִים צָפִים.

וְחֹם בוֹעֵר, כִּיקוֹד הַחֵשֶׁק, חֹם צָהֳרָים.

וְלֵילוֹת רְטוּבֵי טַל וּמְפִיצִים

אֵדֵי שִׁכְרָה, וְכוֹכָבִים כָּעֵינָיִם

יִזְרְחוּ בְּהִירִים, יִקְרְצוּ בִנְעִימָה,

כְּעֵין בַּת גְרוּסְיָה צְעִירָה וַחֲמִימָה…

אַךְ בְּלֵב הַנּוֹדֵד מִלְּבַד קִנְאָה

לֹא נֵעוֹרָה סַעֲרַת־רֶגֶשׁ חֲדָשָׁה וַאֲדִירָה.

וּמֵהוֹד הַטֶּבַע, מֵהֲדַר הַיְּצִירָה

הִפְנָה פָּנָיו בִּשְׁאָט רָב וּבְשִׂנְאָה.


אַרְמוֹן נֶהְדָּר נִשׂא רָם וְגֵאֶה

בָּנֹה בָּנָה לוֹ הוּדַל הַשׂב.

עֲבָדִים רַבִּים הֵקִימוּהוּ בְּדֶמַע וּבְזֵעָה

יָמִים לְאֵין סְפוֹר בּוֹ שִׁקְּעוּ עָמָל רָב.

עִם הַבֹּקֶר בַמֹּרָד עַל יַד הַכְּתָלִים

שׁוֹרָה בַּדּוּמִיָה חַשְׁרַת־צְלָלִים.

טוּרֵי מַעֲלוֹת חֲצוּבִים בַּסְּלָעִים

אֶל הַנָּחַל. מִתְכַּסָּה בִּצְעִיפָהּ

יוֹצְאָה שָׁם עִם כַּדָּה לְעֵין הַמָּיִם

תָּמָר הַנְּסִיכָה, יַעֲלַת־חֵן וְיִפְעָה.


עַל פְּנֵי הָעֲרָבוֹת עוֹטֶה שַׁמָּה וּשְׁאִיָּה

נִבָּט תָּמִיד הָאַרְמוֹן בַּדּוּמִיָּה.

הַיּוֹם בּוֹ עָרוּךְ מִשְׁתֶּה, יִשָּׁמַע קוֹל צָהֳלָה:

רוֹעֲשִׁים הַמְּצִלְתַּיִם, בַכּוֹס הַיַּיִן יַאֲדִים:

בַּת הוּדַל לָאִישׁ הַיּוֹם נִשָּׂאָה.

לִשְׂמֹחַ אֱלֵי גִיל כָּל הַמִּשְׁפָּחָה נִקְהָלָה.

עַל הַגַּג הַמְרֻפָּד בְּמַרְבַדִּים

בִּמְסִבַּת רֵעוֹתֶיּהָ הַכַּלָּה יוֹשָׁבֶת.

בְּשִׁיר וּבִצְחוֹק הַשָּׁעָה חוֹלָפֶת.

מֵאֲחוֹרֵי הֶהָרִים הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקָעָה.

מוֹחֲאוֹת כַּף בְּקֶצֶב כָּל הַקְּרוּאוֹת תָּרֹנָּה.

וְהִנֵּה תָּקוּם הַכַּלָּה תִּקַּח אֶת עוּגָבָהּ,

וּבְיָדָהּ הָאַחַת אוֹתוֹ עַל רֹאשָׁהּ מְסוֹבֶבֶת,

פַּעַם תֵּרוֹם תְּרַחֵף מַהֵר חִישׁ כְּצִפּוֹר דְרוֹר

פַּעַם תַּעֲמֹד מִטּוּס, וְיָפָה וּגְאֵיוֹנָה

תִּשְׁלַח מֶבָּטָהּ הַטָּהוֹר וְהַלַּח

מִבְּעַד רִיס־עֵינָהּ – רֶשֶׁת שְׁחוֹר.

פַּעַם תָּנִיד אֶת עַפְעַפָּהּ, תִּשַּׁח מְעַט קָט,

וְעַל הַיְּרִיעָה הָרַכְרַכָּה בַּלָּט

רַגְלָהּ הַקַּלָּה מַחֲלִיקָה, טוֹפֶפֶת.

וּשְׂמֵחָה הִיא וְצוֹחֲקָה לִפְעָמִים

כְּיֶלֶד שָׁלֵו, יֶלֶד רַךְ וְתָמִים.

אַךְ קַו־הַסַּהַר בְּדִמְמַת־לַיְלָה יַךְ

וִישַׂחֵק עַל מַיִם חוֹלְמִים, אַט נִשָּׂאִים,

לֹא יִדְמֶה לִצְחוֹק הַלָּז עִם צְלִילָיו הַנִּפְלָאִים

הַחַי כַּנֹּעַר וְכַחַיִּים.


נִשְׁבַּעְתִּי בְּאוֹר־הַכּוֹכָב יָהֵל בַּחֲצוֹת־לֵיל

בִּנְגֹהוֹת שְׁקִיעָה וּבְדִמְדוּמֵי צְפִירָה –

מֶלֶךְ פָּרָס, לוֹ הוֹן וֶאֱיָל כָּאֵל,

וְכָל מוֹשְׁלֵי הָאָרֶץ הָאַדִּירָה

לֹא רָאוּ עַיִן עוֹד כְּעֵינָהּ וְלֹא נָשָׁקוּ.

קִלּוּחֵי הַמַּזְרֵקָה, חֲרוּזֵי טַל וּפְנִינִים,

בַּחֲצַר הַהַרְמוֹן עוֹד לֹא חָבָקוּ,

כְּחֹם הַיּוֹם, מָתְנַיִם כָּאֵל וְקוֹמָה.

מִימֵי קֶדֶם יַד אִישׁ לֹא פִּתֵּחָה

עוֹד קְוֻצַּת־שֵׂעָר, לִקְוֻצָּתָהּ דוֹמָה.

מִיּוֹם גֹרַשׁ הָאָדָם מִגַּן־עֲדָנִים

נִשְׁבַּעְתִּי, בִּכְנַף־נֶגֶב הַמְּבֹרָכָה

יְפֵהפִיָה כָּמֹהָ עוֹד לֹא פָּרָחָה.


בָּאַחֲרוֹנָה רָקְדָה הִיא וַתָּחוֹל…

מָחָר יִכְלוּ שְׂשׂוֹנָהּ וַעֲלוּמֶיהָ:

בַּת הוּדַל הַגֵּאָה הַחָפְשִׁיָּה

תַּרְחִיב נְדוֹד לְמוֹלֶדֶת נָכְרִיָּה,

וּכְלוּאָה בְבַיִת זָר, יְצִיר חַי שָׁכֹל,

רְחוֹקָה מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ תְּבַכֶּה אֶת חַיֶּיהָ

וּכְפַעַם בְּפַעַם עַל פָּנֶיהָ הַמַּזְהִירוֹת

סָפֵק נִסְתָּר פָּרַשׂ חֶשְׁכַּת צְלָלָיו.

אַך תְּנוּעוֹת גֵוָהּ הָיוּ כֹּה מְהִירוֹת

מְלֵאוֹת תֹּם, יְשָׁרוֹת וַחֲבִיבוֹת

וּכְמוֹ מְדוֹבְבוֹת, קַלִּילוֹת וּמַרְהִיבוֹת –

כִּי לוּ מִמְּרוֹמָיו אָז הַדִּימוֹן יָרַד

וְרָאָהּ – וְזָכַר אֶת עֲבָרוֹ אֲשֶׁר חָלַף

וְהֵלִיט בִּנְאָקָה אֶת פָּנֵיהוּ – וְחָרָד…


וְהַדִּימוֹן רָאָה… לְרֶגַע קָט

קָם בְּלִבּוֹ סַעַר פֶּלְאִי עָז.

בְּשִׁמֲמוֹת נַפְשׁוֹ הָאִלֶּמֶת נֵעוֹר שָׁט

צְלִיל טָהוֹר רַךְ, נָבְעָה שִׁירַת־רָז.

וְשׁוּב לְבָבוֹ חָיָה וַיִּיצֶר לוֹ מִקְדָּשִׁים:

מִקְדְּשֵׁי הָאַהֲבָה, הַיּוֹפִי וְהַטּוֹב…

וּזְמַן רַב בַּמַּחֲזֶה הִשְׁקִיף, וְזִכְרוֹנוֹת לָרֹב

מִימֵי־אשֶׁר קְדוּמִים לְפָנָיו עָלוּ,

כְּכּוֹכָב אַחֲרֵי כּוֹכָב בַּמַּעֲרָכָה הִתְגַּלְגָּלוּ

וּפֶתַע חָשׁ בְּקִרְבּוֹ רַחֲשֵׁי־יָגוֹן חֲדָשִׁים

אָחוּז בְּלַהֲטֵי כֹּחַ נִסְתָּר, אֲסִיר־אוֹנִים…

הָרֶגֶשׁ בּוֹ הִתְעוֹרֵר כִּבְיָמִים קַדְמוֹנִים…

הַאֻמְנָם פָּרַח פִּתְאֹם בַּדִּימוֹן צִיץ־הַתְּחִיָּה?

הוּא בִּקֵּשׁ בְּנַפְשׁוֹ הַחוֹטְאָה וְהַמַּחֲטִיאָה

זִרְעֵי עָוֶל וְזָדוֹן – וְלֹא מָצָא.

לִשְׁכֹּחַ? – מֵאֵן אֵל, וְגַם הוּא לֹא רָצָה.


לְמִשְׁתֵּה כְּלוּלוֹתָיו עַל סוּסוֹ הַדּוֹהֵר

יְמַהֵר הֶחָתָן, יֵחָפֵז עִם שְׁקִיעָה.

לְחֻפֵּי אֲרַגְוָה זֶה עַתָּה הִגִּיעַ.

טְעוּנֵי־מַשָׂא בָּאוֹרְחָה עוֹבְרִים גְמַלִּים

צוֹעֲדִים אַחֲרָיו, בִּכְבֵדוּת מִתְנַהֲלִים.

יִזְדַעַזְעוּ יִשְׁתַּפְּכוּ צְלִילֵי הַפַּעֲמוֹנִים.

הוּא, מֶלֶךְ סִינוֹדָל רַב־אוֹנִים,

לְכַלָּתוֹ כְּבֻדָּה רַבָּה יוֹבִיל שָׁי.

אֶת מָתְנָיו הַיְּשָׁרוֹת יַחֲגֹר אֵפוֹד עוֹר.

זְהַב יַד חַרְבּוֹ לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בּוֹעֵר.

עַל כְּתֵפוֹ הָרוֹבֶה. רוּחַ דְרוֹר

בְּכַנְפוֹת אַדַּרְתּוֹ יְשַׂחֵק יִשְׁתַּעֲשֵׁעַ.

הָאֻכָּף תָּפוּר מֶשִׁי, הָרֶסֶן – רִקְמַת־נוֹי.

מִתַּחְתָּיו רְטוּב זֵעָה יֵדֶא סוּסוֹ הַקַּל,

לוֹ מַרְאֵה הַזָּהָב, הַיָּקָר מִיָקר.

בֶּן קָרוֹבָּךְ הוּא. פַּעַם יוֹרִיד, יָרִים עָל

אֶת אָזְנָיו, וּבְנַחֲרָה מֵעַל צוּקֵי הָהָר

יִתְנַפֵּל בְּמֶרֶד, יַחַץ זַעַף־הַגָּל.

צַר הַדֶּרֶךְ וְנִפְתָּל. מִשְּׂמֹאל צוּרֵי סְלָעִים

בּוֹלְטִים עֲקוּמִים, לִשְׁחָקִים נִשָּׂאִים.

מִימִין – מְצוּלָה רוֹתְחָה וְנֵפֶץ מִשְׁבָּרִים.

הַיּוֹם רַד. דִמְדוּמֵי הַשְּׁקִיעָה בֶּהָרִים

כְּבָר כָּבוּ. פָּשְׁטוּ תִּמְרוֹת עַרְפַּלִּים.

הִתְנָעֲרוּ הִרְחִיבוּ צַעַד הַגְּמַלִּים.


וְהִנֵה מִשְׁכַּן־תְּפִלָּה בְאֵם הַדָּרֶך.

זֶה יָמִים רַבִּים עֲרִירִי פֹּה בַדְּמָמָה

יָנַח נָסִיך “קָדוֹשׁ”, חֲלַל יַד־נְקָמָה.

מֵאָז הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים יִכְרְעוּן בֶּרֶךְ

לְפָנֶיהָ, יִשְּׂאוּ תְּפִלָּה טְהוֹרָה.

וּתְפִלָּה זוֹ שָׁמְרָה אֶת חַיָּתָם

מֵחֵץ אוֹרְבֵי־הָרִים וְעָרְמָתָם.

אַךְ חֲתַן־הַכְּלוּלוֹת לֹא שָׂם לֵב

לְמִנְהָג זֶה, מוֹרָשָׁה מֵאֲבוֹתָיו:

הַדִּימוֹן טֵרַף עָלָיו מַחְשְׁבוֹתָיו,

וְנִדְמֶה לוֹ: כַּלָּתוֹ הַיְּפֵהפִיָּה

בִּזְרוֹעוֹ – וִינַשֵּׁק אֶת שְׂפָתֶיהָ בַדּוּמִיָּה.

פִּתְאֹם צַעֲדֵי גֶבֶר, צְלָלִים שְׁנַיִם.

מַה זֶּה?.. קוֹל יְרִיָּה… מַה זֶּה הָיָה?..

הַנָּסִיךְ הוֹרִיד אֶת מִצְנַפְתּוֹ הַשְּׁחוֹרָה

עַל מִצְחוֹ, וּבֶעֱזוּז כְּנֶשֶׁר הָרִים

הִשְׂתָּעֵר. שׁוּב יְרִיָּה…

שַׁאֲגַת פֶּרֶא בּוֹקְעָה, אֶנְקַת כְּאֵב…

לֹא אָרְכָה הַמִּלְחָמָה, לֹא אָרַך זְמַן הַקְּרָב:

הַגְּרוּזִינִים אִישׁ אִישׁ עַל עֲקֵבוֹ שָׁב.


נֶאְלַם כֹּל… מְטֹרָפִים וְנִבְהָלִים

יַעַמְדוּ עַל גוּפוֹת הַפָּרָשִׁים הַחֲלָלִים

גְמַלֵּי־הָאוֹרְחָה, וּצְלִילֵי הַפַּעֲמוֹנִים

יִשְׁתַּפְּכוּ כְנִטְפֵי זְוָעָה, כִּמְטַר יְגוֹנִים.

שֻׁדְּדָה הַכְּבֻדָּה… לַהֲקַת צִפֳּרִים

יִסְתּוֹבְבוּ. לֹא יָבִיאוּ אֱלֵי קְבָרִים,

לִנְוֵה מְנוּחַת אֲבוֹתֵיהֶם, אֶל הַחֲלָלִים.

לֹא תָּבֹאנָה עֲגוּמוֹת אֲחָיוֹת וְאִמָּהוֹת

לִשְׁפֹּךְ מַר אֶבְלָן, לְעוֹרֵר בַּלָּהוֹת

לִשְׁפֹּךְ מְרִי גַעֲגוּעֵיהֶן וּלְקוֹנֵן,

אֶת עַפְרוֹת הַמֵּתִים לְחַבֵּק וּלְחוֹנֵן.

יַד נֶאֱמָנָה תַּצִּיג פֹּה מַזְכֶּרֶת:

תָּקִים לָהֶם מַצֵּבָה, צְלַב תִּפְאָרֶת.

וּסְבַךְ שִׂיחַ בָאָבִיב יִשְׁלַח פֹּארוֹת,

יְחַבְּקוּ הַמַּצֵּבָה כְּרֶשֶׁת פְּנִינִים טְהוֹרוֹת.

וְעָיֵף מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ הַהֵלֶךְ

לָנוּחַ בְּצִנַּת־צֵל הַצִּדָּה יֵלֶךְ.


רָץ הַסּוּס – לֹא יִיגַע, לֹא יָנוּחַ.

נַחֲרָתוֹ אֵימָה וּכְמוֹ יִכּוֹן אֱלֵי קְרָב.

פִּתְאוֹם יַעֲמֹד, יַקְשִׁיב לַהֲמִית־הָרוּחַ

וְיַרְחִיב נְחִירָיו, פִּתְאֹם בְּרַגְלָיו יַךְ

יָנִיעַ רַעֲמָתוֹ הַפְּרוּעָה, וּכְחֵץ אָץ

יָרוּץ דַרְכּוֹ. עַל הָאֻכָּף יִתְנוֹעֵעַ

רַכָּב, רֹאשׁוֹ בְשַׂעֲרוֹת הָרַעֲמָה נָח.

אַךְ לֹא יַחֲזִיק עוֹד בָּרֶסֶן – בָּאַדֶּרֶת

חַכְלִילוּת דָם מַבְהִיקָה וּמַשְׁחֶרֶת…

דַהֲרָן עַז, הִנְחַלְתָּ אֶת אֲדוֹנֶיךָ

בְּתִגְרוֹת מִלְחָמָה נִצָּחוֹן כָּל הַיָּמִים.

לֹא הוֹעִילָה עַתָּה גַאֲוַת־דַהֲרָתֶךָ;

חֵץ מִמַּאֲרָב הִגִּירָהוּ לְעוֹלָמִים.


בְּבֵית הוּדַל תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה.

לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה בָּאוּ אִישׁ וְנָעַר.

לְמִי הַסּוּס הֵבִיא אִתּוֹ גְוִיָּה

קָרָה, וַיִּכְרַע פֹּה בַּשָּׁעַר?

עַל פְּנֵי הָרַכָּב אוֹתוֹת מִלְחָמָה

עוֹד נִרְאוּ, נִקְשׁוּ נִקְפְּאוּ בַּדְּמָמָה.

רְטוּבֵי דָם חַרְבּוֹ וְכָל בְּגָדָיוּ.

בָּרַעֲמָה בַּעֲוִית סֻבְּכוּ יָדָיו.

לֹא אָרְכָה צִפִּיָּתֵךְ לִבְחִיר לְבָבֵךְ,

הַכַּלָּה. הוּא מִלֵּא הַבְטָחָתוֹ:

לַמִּשְׁתֶּה הִנֵּה הִנּוֹ לִפְנֵי נָוֵךְ…

אַך לְעוֹלָם לֹא יִדְהַר עוֹד עַל סוּסוֹ.


עַל הַבַּיִת הַשָּׁלֵו וְהַשַּׁאֲנָן

כָּרַעַם נִתְּכָה לְפֶתַע חֲמַת אֵל.

עַל תִּקְווֹתֶיהָ נָבְלוּ מִבְּלִי זְמַנָּן

תִּתְיַפֵּחַ תָּמָר, תֶּרֶב בְּכִי וִילֵל.

דִמְעוֹתֶיהָ זוֹרְמוֹת חִישׁ וְנוֹבְעוֹת.

לִבָּהּ סוֹעֵר, נִשְׁמַת רוּחָהּ כְבֵדָה.

וּכְמוֹ קֶשֶׁב תַּקְשִׁיב, שִׁירוֹת־תֹּם מְשׁוֹבְבוֹת,

וּמַנְגִינַת־קֶסֶם מִסָּבִיב לָהּ רוֹעֵדָה:

"מִנְעִי קוֹלֵךְ, יַלְדָה, מִנְעִי נָא מִבֶּכִי.

דִמְעַת עֵינֵךְ תִּרְעַף עַל הַגְּוִיָּה

לֹא תְפַעֲמָהּ, לֹא תְקִימָהּ עוֹד לִתְחִיָּה…

הִיא רַק תָּעִיב עֵינֵךְ, תִּצְרֹב אֶת הַלֶּחִי.

הַרְחֵק הוּא. גַעֲגוּעַיִךְ לֹא יְבֹאֻהוּ.

אוֹרוֹת־שַׁחַק בֶּהָמוֹן יְשַׁעַשְׁעֻהוּ.

מַנְגִינוֹת עֵדֶן תִּשְׁמַע אָזְנוֹ, שִׁיר שִׁנְאַנִּים…

וּמַה הֵם חֲלוֹמוֹת־הַחַיִּים הַנְּקַלִּים

וְדִמְעַת עַלְמָה עוֹטְיָה וְרַחְשֵׁי־לִבָּהּ הַדַּלִּים

לְיוֹשְׁבֵי־מְרוֹמִים לְגָרֵי־הָעֲדָנִים?..

הַאֲמִינִי; יְצִיר תְּמוּתָה בֶּן־חֲלוֹף לֹא יָעַל

בִּיקַר יְגוֹנֵךְ וּבִזְהַב דִמְעָתֵךְ, מַלְאַךְ־מָעַל".


"בְּאוֹקְיָנוֹס שְׁמֵי־הַתְּכֵלֶת שְׁעַת הַפְּרֵידָה, שְׁעַת הָרְאָיוֹן

בְּלִי מְנַהֵל, בְּלִי מִפְרָשׂים לֹא תְנַחֲמֵם, תְעוֹרֵר דְמָעוֹת.

בְּמִשְׁמָרוֹת מְסֻדָּרִים לֹא יְבַכּוּ עַל הֶעָבָר

מְאוֹרוֹת מָרוֹם שוֹחִים, טָסִים. וְלֹא יֶחֶרְדוּ לַבָּאוֹת.

בָּעֲרָבוֹת לֹא תֶחְזֵן עָיִן, עֵת בַּחַיִּים תִּקֹּט נַפְשֵׁךְ

כִסְדִינֵי־רִקְמָה עֶדְרֵי־עָבִים וּלְבָבֵךְ לֹא יֵדַע נַחַת –

מִבְּלִי הַשְׁאִיר סִמָּן, צִיּוּן, כְּמֹהֶם מֵהַבְלֵי עוֹלָם הַרְפִּי,

עַל הָרוּחַ עוֹבְרִים שָׁבִים. הֲיִי שַׁאֲנַנָּה וּבוֹטַחַת.


"אַך יָבֹא לֵיל וְיִפְרשׂ מַעֲטֵהוּ

עַל רָאשֵׁי־קַוְקֲזּוּס הַנָּמִים.

וּמְלֹא הָעוֹלָם הַשּׁוֹקֵק מֻכֵּה־קְסָמִים

יִשְׁקֹט, בַּדְּמִי יֵחָבֵא קוֹלֵהוּ.

אַך יָקוּם רוּחַ, – יַחֲלֹף בֵין הַסְּלָעִים

יָנַע צִיצִים נוֹבְלִים, עֲזוּבַת דְשָׁאִים,

וְצִפֹּר קַלַּת־כָּנָף פְּזִיזָה

מִתְּנוּמָתָהּ תָטוּס עֵרָה וַעֲלִיזָה.

וּמִבֵּין צֶאֱלִים הַפֶּרַח יֵרוֹם עָל

יִפְתַּח גְבִיעוֹ אַף יֵשְׁתְּ רְסִיסֵי טָל.

אַךְ יוֹפַע יָרֵחַ־פָּז מֵעַל הֶהָרִים

וְזַרְחוֹ יַחְתֹּר, יִנְהַר עַל פָּנָיִךְ –

מִשִּׁכְנִי אָחוּשׁ, אֶשְׁרֶה אָז עָלָיִךְ

עַד עֲלוֹת הַיּוֹם, עַד פְּרָץ זָהֳרִים,

אַשִּׁיב חֲלוֹמוֹת־זָהָב עַל מֶשִׁי עַפְעַפָּיִך."

נִפְסְקָה הַשִּׁירָה… בְּמֶרְחֲקֵי־הַדְּמָמָה

הַצְּלִילִים אֶחָד אֶחָד נֶאְלָמוּ.

הִיא חָרְדָה וַתַּבֵּט מִסָּבִיב נִדְהָמָה.

בְלִבָּהּ לַחַץ־רָז: לֹא יָגוֹן וְלֹא זְוָעָה

כְבֵדָה, וְלֹא תְּשׁוּקָה שֶׁנִּמְלָאָה.

רִגְשׁוֹתֶיהָ רָתְחוּ, כַּסַּעַר הָמוּ.

נִשְׁמָתָהּ מִמַּסְגְרוֹתֶיהָ שִׁוֵּעָה.

כְּיַם אֵשׁ בָּהּ קָדַח, יָקַד דָמָהּ.

וְשִׁירָה זוֹ, חֲדָשָׁה וְנִפְלָאָה,

נִדְמֶה לָהּ, עוֹד גָבְרָה, עוֹד נָבָעָה…

עִם הַבֹּקֶר תָּקַף הַחֲלוֹם אֶת רוּחָהּ.

אַךְ גַם בִּשְׁנָת לֹא מָצְאָה נַפְשָׁהּ מְנוּחָה:

בַּחֲלוֹמָהּ: מֵאֱשׁוּן־עַרְפַּלִּים הֵלֶךְ אִלֵּם, דַל,

לוֹ יִפְעָה מֵעוֹלָם אַחֵר, מֵעוֹלָם זָר,

נִגַּשׁ חֶרֶשׁ לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ, חֶרֶשׁ שַׁח,

וּמֶבָּטוֹ הִשְׁקִיף עָגֹם כֹּה וְרַךְ,

כְּמוֹ בִּיגוֹנָהּ וּבְצָרָתָהּ גַם לוֹ צַר.

לֹא מַלְאָכָהּ שׁוֹמְרָהּ שֻלַּח לָהּ מֵעָל:

זֵר שֶׁל זִיו וְצִבְעֵי־קֶשֶׁת לֹא יַעַטְרֵהוּ.

גַם לֹא צִיר מִתָּפְתֶּה, מְצוּקֵי־עַד מַרְאֵהוּ.

פְנֵי הַהֵלֶךְ דָמוּ לִפְנֵי עֶרֶב בָּהִיר:

לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה, לֹא יָעִיב וְלֹא יָאִיר.


  1. “וְכוֹבָב” במקור המודפס. צ“ל: וְכוֹכָב – הערת פב”י  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 52820 יצירות מאת 3070 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 21975 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!